שוטר או משקיע, זמרת או רופאה

איך תגלו את הייעוד שלכם? איך תדעו מה התשוקה האמיתית שלכם בחיים? למחקר העדכני יש חמש תשובות מעוררות מחשבה ומפתיעות
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

"תראו, אתם לא יכולים לתכנן את החיים שלכם. מה שאתם צריכים לעשות קודם הוא לגלות את התשוקה שלכם - ממה באמת אכפת לכם".ברק אובמה

אם, כמו רבים אחרים, גם אתם מחפשים את ייעודכם בחיים –  אולי עדיין אינכם בטוחים איזה מקצוע הכי מתאים למה שחשוב לכם באמת –  הנה ממצאים מחמישה מחקרים עדכניים, שכדאי לכם לקחת בחשבון.

ראשית, ישנו הבדל בין תשוקה הרמונית ותשוקה אובססיבית. אם תוכלו למצוא קריירה או תחום עיסוק שיבעיר בכם תשוקה, סביר מאוד שתהיו מאושרים בעבודתכם –  מחקרים שונים מוכיחים זאת. אבל היזהרו –  משום שמאמר חשוב שפורסם ב-2003 על ידי הפסיכולוג הקנדי רוברט ואלראנד (Vallerand) ועמיתיו, הביא את החוקרים להבחין בין תשוקה הרמונית ותשוקה אובססיבית. אם אתם מרגישים שהתשוקה או הייעוד שלכם אינם בשליטתכם, ושמצב הרוח וההערכה העצמית שלכם תלויים בהם, זה סימן שתשוקתכם אובססיבית. תשוקות כאלה אמנם מעוררות מאוד, אבל גם מקושרות להשלכות שליליות כמו שחיקה וחרדה. לעומת זאת, אם אתם מרגישים שהתשוקה שלכם נשלטת, משקפת תכונות שאתם אוהבים בעצמכם ומשלימה פעילויות חשובות אחרות בחייכם, אז זוהי תשוקה הרמונית, המקושרת לתוצאות חיוביות כמו נמרצוּת, ביצועים טובים בעבודה ותחושות של זרימה ומצבי רוח חיוביים.

מצב שבו הייעוד שלכם בחיים אינו ממומש, גרוע ממצב שבו אין לכם כלל ייעוד כזה. אם יש לכם שאיפה עזה או מטרה, אל תניחו להן לדעוך

שנית, מצב שבו הייעוד שלכם בחיים אינו ממומש, גרוע ממצב שבו אין לכם כלל ייעוד כזה. אם יש לכם שאיפה עזה או מטרה, אל תניחו להן לדעוך. לפני מספר שנים, חוקרים מאוניברסיטת פלורידה הדרומית ערכו סקר שכלל מאות נשאלים אשר נחלקו לקבוצות: אלה שחשו שאין להם ייעוד בחיים, אלה החשים שהם מגשימים את ייעודם ואלה שיש להם ייעוד אבל מעולם לא עשו דבר כדי לממשו. הנבדקים שחשו שיש להם ייעוד שלא הוגשם קיבלו את הציונים הגרועים ביותר במונחים של עניין בעבודה, מחויבות לקריירה, סיפוק מהחיים, בריאות ומתח. החוקרים סוברים כי בניגוד לתפישות מן העבר, לא די לזהות את ייעודנו בחיים. לגילוי הייעוד בחיים ישנה השפעה חיובית רק אם אנו מממשים אותו –  כשייעודנו אינו מוגשם, הדבר משפיע עלינו באורח שלילי, ממש כאילו לא זיהינו בחיינו ייעוד כלשהו.

הממצא השלישי שיש לשים אליו לב הוא כי ללא תשוקה, עבודה קשה מובילה לשחיקה ותו לא. התפישה לפיה מאמץ מיוחד הוא חיוני להצלחה בקריירה קודם על ידי הפסיכולוגית אנג'לה דאקוורת' (Duckworth) מאוניברסיטת פנסילבניה, שטענה כי מצליחנים "משקיענים" שומרים על מעמדם לאורך זמן. "השקעה נחושה", כותבת דאקוורת' בספרה משנת 2016 המוקדש לנושא, "פירושו ליפול שבע פעמים ולקום מחדש גם בפעם השמינית". מחקרים רבים אכן מצביעים על כך שמצפוּניוּת, משמעת עצמית וחריצות קשורות בהצלחה רבה יותר בקריירה. אבל האם זאת המשמעות היחידה של ההשקעה הגדולה בעבודה? דאקוורת' הדגישה תמיד מרכיב נוסף, המחזיר אותנו לדיון בתשוקה –  לצד ההתמדה, היא אומרת שלאנשים כאלה יש גם "מטרה עליונה", כלומר תשוקה או ייעוד.

עם זאת, על פי מחקר שפורסם בשנה שעברה, המדד המקובל ל"משקיענות" אינו כולל הערכה של מידת התשוקה (וליתר דיוק, הגשמתה של התשוקה) –  וג'ון ג'קימוביץ' (Jachimowicz) ועמיתיו מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה הניו יורקית סבורים כי הדבר עשוי להסביר את חוסר העקביות בתוצאות מחקרים הנוגעים לנחישות ומאמץ כאלה (חוסר עקביות שהוביל לטענות כי מדובר במושג אופנתי ומנופח, שאינו אלא מיתוג מחדש של מוסר עבודה). הצוות של ג'קימוביץ' גילה כי בעזרת מדידה מפורשת של מידת הגשמת התשוקה (תחושותיהם של מי שנלהבים מאוד מעבודתם) בשילוב ההתמדה (יכולת עקבית להתגבר על מכשולים הודות לעניין בעבודה) אכן ניתן לצפות ביצועים משובחים יותר של עובדים בחברות טכנולוגיה וסטודנטים באוניברסיטאות. "מן הממצאים שלנו עולה כי התמדה ללא הגשמת תשוקה אינה אלא הפגנת כוח סבל, אולם כשאנשים מגשימים את תשוקותיהם אלה דוחפות אותם קדימה", אומרים החוקרים.

ממצא נוסף קובע כי כשמשקיעים די מאמץ, אפשר לגלות כי העבודה הופכת לתשוקה. טוב ויפה לקרוא על יתרונותיהם של תשוקה או מציאת ייעוד בעבודה, אבל איך ניתן למצוא אותם? דאקוורת' אומרת כי טעות לחשוב שייעוד ותשוקה יופיעו פתאום בחייכם ברגע של התגלות, או יצוצו אגב הרהור שקט. לדבריה, יש לבדוק פעילויות ותחומים שונים, ולהיחשף לאתגרים וצרכים שונים הקיימים בחברה. אם אלה יותירו אתכם אדישים, כדאי אולי שתתייעצו עם אחרים, הטוענים כי לא תמיד המרץ והנחישות מקורם במציאת התשוקה שלכם –  לעתים קורה ההיפך, וכשמשקיעים די מרץ בעבודה, מתעוררת תשוקה כלפיה. למשל, בסקר שנערך אחת לשמונה שבועות בקרב קבוצה של יזמים גרמנים, והתפרסם בשנת 2014, הממצאים הצביעו בבירור על כך שתשוקתם כלפי הפרויקטים שלהם גברה מיד לאחר שהשקיעו בהם מאמצים גדולים יותר. ממחקר שנערך בעקבות ממצאים אלה עולה כי ההשפעה המלהיבה של השקעת המאמצים ניכרת רק כשהפרויקט נבחר מרצונם החופשי של היזמים וכשאלה חשו כי הם מתקדמים. "תשוקתם של יזמים גוברת כשהם מצליחים להתקדם משמעותית בפרויקט שלהם וכשהם משקיעים מאמצים מרצונם החופשי", אמרו החוקרים.

אנשים שמאמינים כי התשוקה נובעת מעבודה המסבה הנאה, נוטים פחות לחוש שמצאו את ייעודם בהשוואה לאנשים המאמינים כי התשוקה נובעת מעשייה שהם מאמינים בחשיבותה

לבסוף, אם נדמה לכם שתשוקה נובעת מכך שאתם מבצעים עבודה ונהנים ממנה, קרוב לוודאי שתתאכזבו. חשבו על המקור ממנו אתם סבורים שהתשוקה נובעת. במאמר של ג'קימוביץ' וצוותו שהתפרסם במאגר המידע PsyArXiv הם מבחינים בין אנשים שסבורים כי התשוקה נובעת מעבודה בתחום שממנו הם נהנים (כפי שסיכמה אופרה וינפרי בשנת 2008, בטקס הענקת תעודות הצטיינות באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם אמרה כי התשוקה "פורחת כשאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים") ובין אלה שחושבים כי התשוקה נובעת מעשייה שאנחנו משוכנעים בחשיבותה או בערכה (כפי שאמר נשיא מקסיקו לשעבר פליפה קלדרון בשנת 2011 "חייבים לאמץ בתשוקה את מה שמאמינים בו ונלחמים למענו").

החוקרים גילו כי אנשים שמאמינים כי התשוקה נובעת מעבודה המסבה הנאה, נוטים פחות לחוש שמצאו את ייעודם (ונטו יותר לרצות לעזוב את עבודתם) בהשוואה לאנשים המאמינים כי התשוקה נובעת מעשייה שהם מאמינים בחשיבותה. אולי משום שבעבודה לשם הנאה בלבד יש מן השטחיות והארעיות –  ומה שמתאים לנו לחודש או שנה עלול לא להתאים לנו לאורך זמן –  ואילו עבודה לקראת מטרה שחשובה לנו אינה תחומה בזמן. החוקרים הסיקו כי ממצאיהם מצביעים על כך ש"המידה שבה אנשים משיגים את רמת התשוקה הרצויה להם בעבודה קשורה פחות בעבודה שלהם עצמה ויותר באמונות שלהם ביחס לדרך להגשים את התשוקה הזו".

 

כריסטיאן ג'ארט (Jarrett) היה חוקר בתחום מדעי המוח לפני שהפך לכתב מדעי. מאמריו מתפרסים בגארדיאן, ב-Psychology Today וכתבי עת מכובדים נוספים. הוא עורכו של הבלוג Research Digest המתפרסם מטעם אגודת הפסיכולוגים הבריטית, ומגיע את הפודקסט PsychCrunch. ספרו האחרון Personology: Using the Science of Personality Change to Your Advantage עתיד לראות אור בקרוב.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: טייס: מקצוע ותשוקה. תצלום: דניאל אלדוט, unsplash.com

Photo by Daniel Eledut on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי כריסטיאן ג'ארט, AEON.

תגובות פייסבוק

2 תגובות על שוטר או משקיע, זמרת או רופאה

01
Rvc1

מאמר יפה. נראה לי שהמשפט האחרון מפספס את זה שאושר נובע מהשגת מטרות שאנו מציבים לעצמנו. מן הסתם אם אנחנו מאמינים בערך של מטרה מסויימת אז הגשמתה ואפילו החתירה להשגתה יהפכו אותנו למאושרים. לכן אין סתירה בין תשוקה שנובעת ממרדף אחר אושר וממרדף אחרי מטרות ראויות.

02
9-5

עדיף משמעות והנאה ביחד, משמעותי ולא מהנה או מהנה ולא משמעותי, פחות. אני נהנה ומרגיש משמעות לרגעים רק לפעמים ולזמן מוגבל בעבודה. הייתי מעדיף לקבל משכורת בלי לעבוד בכלל, יכול להיות שזה יקרה בעתיד הרחוק.