Longplayer הוא נגן מוזיקה המנגן יצירה שאורכה 1000 שנה. הוא החל לנגן בחצות ה-31 בדצמבר 1999, והיצירה עתידה להגיע לסיומה בדיוק בסופה של שנת 2999, ללא חזרות - ואז, כמובן, היא תתחיל מחדש, לאלף שנים נוספות.
את היצירה חיבר המלחין הבריטי ג'ם פיינר ( Jem Finer), שהשתמש לשם יצירתה, כמובן, באלגוריתם המבטיח שאכן היצירה תימשך אלף שנה. וכדי שלא תהיה קשורה לטכנולוגיה קיימת ותוכל להתנגן גם על כלים שטרם הומצאו, היצירה אינה קשורה לפורמט מסוים. בימים אלה היא מתנגנת לה על מערך מורכב של 234 קערות טיבטיות, המוצבות בלונדון ומוצגות לקהל המתעניין.
את ההסברים המלאים על הרעיון שמאחורי היצירה תמצאו כאן. ואת הצעדים שננקטו כדי להבטיח שתשרוד עד לשנת היעד, תמצאו כאן.
והסרטון הזה אפילו משמיע צלילים מתוכה (ואם תתמכרו להם, תוכלו להאזין באפליקציה ייעודית בזמן אמת)
תגובות פייסבוק
רציתי לשתף
בלשונות רבות יש קבוצות של פעלים בעלי תכונות משותפות. בולטות בכך קבוצות של פעלי תנועה, פעלים פסיכולוגיים ופעלי דיבור. מעניין לעקוב לא רק אחר התכונות הסמנטיות המשותפות לפעלים בקבוצה מסוימת אלא אחר מאפיינים תחביריים המייחדים כל קבוצה, ובלשנים עושים זאת ביחס לשפות שונות וגם עוסקים, למשל, בהשוואה בין תכונות של פעלי תנועה בשפות שונות, בניסיון להיעזר בממצאים משפה אחת כדי להרחיב את הדעת בדבר מה שעשוי להתגלות בשפה אחרת. ויש גם העוסקים בניסיון למפות ולהבין את התהליכים ההיסטוריים המעורבים בהתגבשות הקבוצות הללו ותכונותיהן המיוחדות. יחד עם זאת, מעניין במיוחד לגלות פועל חדש המצטרף לאחת הקבוצות הללו, הנוטות להיות ותיקות ומושרשות מאוד.
נראה כי בעברית העכשווית הדבר קורה ממש לנגד עינינו, בפעלי הדיבור. לומר, להגיד, להצהיר, להודיע וכו' הם פעלי אמירה. והנה הצליח להתדפק על דלת הקבוצה פועל שלא היה בה קודם לכן: "לשתף".
אכן, בעברית העכשווית "לשתף" החל לתפקד כפועל דיבור. דוגמה אופיינית לכך הוא משפט כגון "אני רוצה לשתף שהחל מהשבוע הבא, אני עובר לתפקיד חדש". ברגיל, "לשתף" פירושו "לצרף, לספח, להפוך לחלק, לחבר". לכולנו מוכר השימוש הבסיסי בפועל: לשתף מישהו במשחק הוא לכלול אותו במשחק, להפוך אותו לחלק ממי שמשחקים. אלא ש"לשתף" החדש – ואפשר וצריך לראות בו פועל חדש – פירושו דומה מאוד ל-to share האנגלי, שעלה לגדולה בעולם הרשתות החברתיות, בפרט באלו המציעות כפתור share, כלומר אמצעי להעמדת תוכן אישי לרשות הרבים. האופציה הזאת מאפשרת לחלוק תוכן עם אחרים, להפוך אותם לשותפים לפיסת הטקסט, הווידאו או הצילום, לצרפם לקבוצת מי ש"נחשפים" לו. נורמלי בתכלית, באנגלית, הרבה לפני עידן האינטרנט, לומר משהו כמו I want to share with you that…, כלומר "אני רוצה לחלוק איתכם [את הדבר שמיד אפרט]".
יתכן, אם כי לצורך קביעה ברורה ופסקנית יש צורך במחקר, שזהו המסלול שבו to share עיצב את "לשתף" העברי העכשווי, החדש. אם אכן כך קרה, הרי שהדבר בא לעולם בעזרת דחיפה חזקה ועיקשת של מונחי הרשתות החברתיות ומנהגי ההתנהלות בהן. בכל אופן, התוצאה של הדבר, או המצב הנוכחי, הוא שנורמטיבי לחלוטין לומר היום "אני משתף ש..." כש"לשתף" הוא פועל דיבור.
לכן, יש טעם להתעכב מעט על משמעותו של "לשתף" החדש הזה, הראוי לערך מילוני עצמאי מ"לשתף" הוותיק והמוכר מזה דורות רבים. אם "לומר" קרוב יותר לפעולת הדיבור עצמה ו"להודיע" קרוב יותר לאמירה בפני ציבור, קהל או זירה חברתית כללית יותר, דומה ש"לשתף" תופס מקום כלשהו באמצע, מן הבחינה הסמנטית. יש בו מידה של הודעה אך גם גוון של אמירה. הדבר נקבע על פי ההקשר, וההקשר כולל את המדיום שבו הדברים נאמרים (אם ברשת חברתית, אם במדיום פומבי רחב אחר וכדומה), והוא כולל גם את סוג התוכן הנאמר.
ברור ש"לדבר" מיוחד לשני עניינים: ליכולת לבצע פעולת דיבור, מבחינה טכנית, וגם לפעולה קרובה במהותה ל"לשוחח". "לומר" יכול להיות בעלמא, אך הוא גם נפוץ מאוד בדיבור מאדם לאדם ספציפי. "להודיע" מקל על עמעום היעד – קרוב ל"להכריז" - אם כי היעד יכול להיות גם אדם ספציפי. וכך "לשתף" מוצא את מקומו במרווח אפשרי, ככל הנראה נדרש, ומוגדר למדי על פי ההקשר: הודעות בפני קהל מוגדר פחות או יותר, אמירות שאינן מכוונות בהכרח לאדם ספציפי. יתרה מכך, "לשתף" אינו דיאלוגי במשמעותו. אין בו הדדיות וגם לא מובן הקשור לציפייה למענה להקשבה לאחר ה"שיתוף".
במובנים אלו, "לשתף" הוא בן התקופה באורח רחב ועמוק. בתרבות דיבור שבה משליכים אמירות לאוויר ללא ציפייה או רצון לתגובה עניינית או ליצירת דו-שיח, "לשתף" מתאים בהחלט. יתרה מכך, בגלל ההד ה"שיתופי" שבו יש בו ממד, דוחה למדי, של לשון נקייה, של רוך פסיבי-אגרסיבי: לא מודיעים במובן של "הנחתה", אלא "משתפים", אך באורח חד-צדדי בעליל, ולא פעם גם באטימות. למיטב הבנתי "לשתף" אינו נוגס (עדיין?) ב"לומר" המופנה לאדם ספציפי, אבל לא מן הנמנע שגם כדבר הזה יקרה. בינתיים, נולד בשפה העברית פועל דיבור חדש, שאינו ממתין שנברר כיצד הוא בא לעולם, אלא ממהר לתפוס את מקומו ולתפקד בפיהם של דוברים ודוברות.
מקועקעות ובמכנסיים
כריסטין לנןהן צדו, לחמו, שרו, יצרו, שלטו, משלו בגורלן ונהנו מחירות מינית גדולה:...
X 17 דקות
הלוליינים לשלטון
אורליאן קריוטוהיא אתגר גדול, והיא גם מציעה פרס גדול לכל האוחזים בה, בשלטון...
X 7 דקות