איזו מין הסכמה

מה משמעותה של הסכמה בין שני בני אדם המקיימים יחסי מין? מה ייחשב לתרמית או להונאה? מה ראוי להיות בלתי חוקי ומה צריך להיפתר במישור אחר? מחשבות טריות, אפילו מפתיעות
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

שני גברים נפגשים בקביעות במועדון מין, כדי שאחד מהם ("העליון") יוכל להחדיר את אגרופו לתוך השני ("התחתון"). לילה אחד, הצמד נשאר במקום עד שהמועדון נסגר. האורות נדלקים, ואז מתגלה כי העליון נהג להחדיר לחלחולת של התחתון פרוטזה של יד.

"אני קטוע יד," הוא הסביר. "התחושה היא כאילו מדובר בדבר האמיתי, נכון?"

האם בכך שהעליון הסתיר מן התחתון כי ידו היא בעצם יד תותבת, הוא אנס אותו? סביר להניח שהתחתון היה משוכנע כי היד שהוא חש בתוכו היא היד שעימה נולד העליון, רק בגודל יד של אדם מבוגר. אבל אני לא רואה סיבה שבגללה החוק, ובעיקר החוק הפלילי, ישקול להתערב בנושא בשל ההנחה הזו –  המפלה נכים –  של התחתון.

את הדוגמה ההיפותטית האבסורדית למדי הזו הצגתי בספרי Screw Consent: A Better Politics of Sexual Justice (2019) כדי לשפוך אור על מקרים שונים שבהם נידונה "רמייה מגדרית" ואשר נידונו בבריטניה, בארצות הברית ובישראל ב-25 השנים האחרונות. מקרים אלה, שנידונו בעבר לעומקם על ידי משפטנים כמו אכס שארפ (Sharp) מאוניברסיטת קיל הבריטית ואייל גרוס מאוניברסיטת תל אביב, עוסקים בגברים טרנסג'נדרים או בנשים בעלות זהות ג'נדרקווירית (וחזות גברית) שהורשעו בסוג כלשהו של תקיפה מינית משום שלא חשפו בפני חברותיהן שבלידה הן הוגדרו כנקבות ושאין להן פין.

אם ההנחה המוקדמת של התחתון היא מפלה נכים, הרי שההנחה המוקדמת של המתלוננות, של המושבעים ושל השופטים לפיה לבני זוג אינטימיים שחזותם גברית יש פין היא הטרו-נורמטיבית (וההרשעות הן טרנספוביות). סביר בהחלט לצפות שבן זוג בעל חזות גברית יהיה בעליו של פין. אבל אם הציפייה הזו אינה נענית, המדינה אינה צריכה לתבוע את בן הזוג הזה באשמת אונס. חשבו על בן זוג שהפין שלו עצום להחריד או קטן להזוויע או רופס לחלוטין. גם כאן הציפיות אינן נענות, אבל לא בוצע פשע.

אם ההסכמה מבדילה בין יחסי מין ואונס, הרי שעלינו להיות מוטרדים מכל סוגי ההונאה, ההסתרה, ההצגה המוטעית וכן הלאה

עם זאת, המקרים הללו של הונאה לכאורה, מעלים שאלה קשה להפתיע: למה אנחנו מסכימים כשאנחנו מסכימים לקיים יחסי מין? אם מביטים בה מכיוון הפוך, השאלה הופכת ל: איזה מין הונאה או הסתרה צריכה להיות אסורה על פי חוק בעת קיום יחסי מין? אם ההסכמה מבדילה בין יחסי מין ואונס, כפי שהפרשן המשפטי האמריקני ג'ד רובנפלד (Rubenfeld) ניסח זאת ב-2013, הרי שעלינו להיות מוטרדים מכל סוגי ההונאה, ההסתרה, ההצגה המוטעית וכן הלאה. אם דני מסכימה לשכב עם דייוויד כי דייוויד משקר ואומר לה שהוא אתאיסט, עשיר, תומך בברני סנדרס, בוגר הארוורד, בעלה או מה שלא יהיה –  האם הסכמתה אינה בטלה? האם יחסי המין הללו הם אונס?

חוקרים כמו קורי רייברן יאנג (Corey Rayburn Yung) טוענים כי בעיות כאלה צצות רק בעולם התיאוריות המנותק מן המציאות ולא בעולם האמיתי של כפייה מינית. עם זאת, הרשעותיהם של נאשמים טרנסים וקווירים מפריכות את טענתו, ומראות כי מדובר בבעיה אמיתית. ויש לה פתרון, המתחלק לשני חלקים.

ראשית, עלינו לקבוע כי הפרה מכוונת של התנאים המפורשים לקיום יחסי המין אסורים על פי חוק גם אם לא נגדיר אותם כפשע. עורכת הדין אלכסנדרה ברודסקי (Brodsky) המתמחה בזכויות האזרח טוענת טענה דומה על הנוהג המגונה להסיר את הקונדום ללא ידיעת בן הזוג. אם דבי אומרת לדייוויד: "אשכב איתך אם ורק אם אתה רפובליקני", ודייוויד משקר בנוגע לנטיותיו הפוליטיות, יחסי המין ביניהם יהיו פסולים מבחינת החוק. וכך, אולי במקום לדון את דייוויד למאסר (עונש מקובל על פשע), נחייב אותי לשלם לדבי כסף או לפצות אותה בדרך כלשהי (עונש מקובל על גרימת נזק).

יחסי מין, כמובן, מתקיימים לעתים רחוקות תחת התניות חד משמעיות כאלה. אבל יצירת חוק כזה, פירושו שנוכל לשמור את ההסכמה כבוחן לתקיפה מינית ולא נעדיף על פניה את המדד הבלתי נשלט של שימוש בכוח.

בכל הנוגע לסקס, לא אמורה להיות דרך חוקית לענות על השאלה "האם אתה גבר?" האם מגדר הוא עניין של אברי מין, הורמונים, כרומוזומים, סימני מין משניים, אי שוויון חברתי או הגדרה עצמית?

שנית, חשוב להבין כי ישנן שאלות שאין או לא אמורות להיות להן תשובות במסגרת החוק. בכל הנוגע לסקס, לא אמורה להיות דרך חוקית לענות על השאלה "האם אתה גבר?" האם מגדר הוא עניין של אברי מין, הורמונים, כרומוזומים, סימני מין משניים, אי שוויון חברתי או הגדרה עצמית? החוק אינו יכול להעניק תשובה ברורה לשאלה כזו. לא ראוי להרשיע אדם בתקיפה מינית משום שאינו מתאים לסטנדרטים של גבריות שבמרכזם עומד הפין.

קרולי פרנצי, מתאבקים

"זוג מתאבקים" (1912), קרולי פרנצי, תצלום: Wikimedia Commons

למרות התפישות הנפוצות לאחרונה של ההסכמה כסקסית וטובה, היא מציעה לנו מעט מאוד בכל הקשור לתקשורת מינית, רמייה או הסתרה של עובדות על עצמנו ועל בני זוגנו

הגדרת ההפרכה המכוונת של תנאי ברור לקיום יחסי מין כפעולה האסורה על פי החוק, אך לא כפשע, מדגימה עד כמה ההסכמה אינה מתאימה כמדד להתנהגות ראויה בתחום המין. ראוי להזכיר כי אחריות חוקית אינה זהה לאחריות מוסרית. אדם עשוי לשקר לבן זוג עתידי ולומר שאינו נשוי, שהוא עשיר וליברטריאני בעוד שלמעשה הוא נשוי, עני וסוציאליסט. זה לא אומר שראוי לנהוג כך, אך מבחינה חוקית יחסי המין ביניהם יחשבו כאילו התקיימו בהסכמה (אלא אם בן הזוג התנה אותן מפורשות בקיום אחד הנתונים הללו או בשלושתם). למרות התפישות הנפוצות לאחרונה של ההסכמה כסקסית וטובה, היא מציעה לנו מעט מאוד בכל הקשור לתקשורת מינית, רמייה או הסתרה של עובדות על עצמנו ועל בני זוגנו. יתרה מכך, הסכמה מציעה הדרכה מועטה בלבד בנוגע להתנהגות הראויה בבר, מועדון ריקודים או מסיבה בקולג'. אז אל תשלחו ידיים לאברי המין של בן או ג'ן מבלי שהם הביעו רצון בכל. אבל איזה חיזורים, פלירטוטים, לחצים ואפילו שקרים מותר לכם למכור לבן או לג'ן כדי לשכנע אותם לשכב איתכם?

להסכמה ישנן מגבלות לא רק באשר לטווח אלא גם בנוגע לתנאים מספיקים וליישום.

באשר לתנאים המספיקים: אם פיטר מבקש מאדם לקטוע את רגליו או לחתוך את פניו כחלק מן המפגש המיני שלהם, האם נהיה מוכנים לומר שהסכמתו של אדם (הסכמה בפועל!) פוטרת את פיטר מכל אחריות חוקית או מוסרית? אם לא, האם ההסתייגויות שלנו בסך הכול נובעות מארוטופוביה (פחד מסקס)? נדמה לי שלא.

ובאשר ליישום: רבים סבורים כי יחסי מין עם בעלי חיים שאינם אנושיים הם לא ראויים משום שבעלי חיים אינם מסוגלים להסכים להם. אבל האם בעלי חיים הם יצורים שמסוגלים להסכים? האם הכלב שלכם מסכים או לא מסכים לרוץ אחרי כדור שאתם משליכים? אם אתם חושבים שבעלי חיים כמו פרות מסוגלים להביע הסכמה, אני מוכן להמר שסביר כי תהיה להם התנגדות גדולה יותר להפוך לצי'זבורגרים מאשר להשתתף בסקס.

ממש כפי שאנו מסכימים לעסוק בעבודות מייאשות, אנחנו מסכימים ליחסי מין פוגעניים

לבסוף, יתכן כי הסכמה היא לעתים קרובות יותר בעיה ולאו דווקא פתרון לסקס גרוע. למה אנשים, ולרוב בחורות ונשים, מסכימים לקיים יחסי מין משפילים, כואבים, לא רצויים ולא נעימים? למה כוחות חברתיים, תרבותיים וכלכליים הופכים הסכמה לסקס נורא ליקרה פחות מסירוב? הבעיה הנובעת מכך רחוקה מלהיפטר באמצעות הסכמה. הסכמה אינה פותרת את כל בעיותינו החברתיות או את כל העוולות האינטימיות. ממש כפי שאנו מסכימים לעסוק בעבודות מייאשות, אנחנו מסכימים ליחסי מין פוגעניים. מנחים ימניים של תוכניות אירוח טענו בזלזול כי חלק מחברות תנועת #MeToo בלבלו בין אונס ובין סקס גרוע, אבל חשוב מאוד שנהפוך את הסקס הגרוע, ולא רק את האונס, לעניין חשוב בפוליטיקה של המיניות. אני לא מתכוון ליחסי מין בינוניים, שבהם, למשל, איש אינו מגיע לאורגזמה. אני מתכוון ליחסי מין שאינם רצויים או כואבים או שמישהו לוקח בהם חלק בלית ברירה, או כאלה שכדי לשרוד אותם משתמשים בסמים.

בואו נשתף פעולה כדי ליצור הזדמנויות לסיפוק אינטימי ומיני, בעיקר עבור אנשים שמבחינה היסטורית נאלצו תמיד לספק אחרים במקום להיות מסופקים בעצמם. בואו נדמיין פוליטיקה מינית מתקדמת, שבה יחסי המין שרבים מדי מאיתנו מסכימים להם הם בעיה, ולא תרופה.

 

ג'וזף פ. פישל (Fischel) הוא מרצה ללימודי האישה, מגדר ומיניות באוניברסיטת ייל. הוא מחבר הספר  Sex and Harm in the Age of Consent שראה אור ב-2016. השנה ראה אור ספרו Screw Consent: A Better Politics of Sexual Justice.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מתוך "נערה צוענייה ישנה" (1915), קרול פרנצי, תצלום: Fine Art in Hungary, ב-Wikimedia Commons

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'וזף פישל, AEON.

תגובות פייסבוק

2 תגובות על איזו מין הסכמה

01
נעה

בסקס אדם בוחן את הגבולות שלו ולפעמים יש רצונות שאין להם הסבר ודברים שצריך לעבור כדי לשחרר ולהשתנות. הרעיון של ״פוליטיקה מתקדמת שבה יחסי המין שרבים מדי מאיתנו מסכימים להם הם בעיה״ מעורר בי חלחלה. למה לא לכבד בחירות של אנשים? לחשוב שאחרים פועלים מתוך כוחות כלכליים/חברתיים/תרבותיים ולכן יש לראות בבחירות המיניות שלהם בעיה שיש להילחם בה?! תניחו לאנשים לחיות!

    02
    אחת

    הוא מדבר על המצב שבו בחורה (לרוב) לא רוצה את הסקס (כרגע), אבל ממיליון סיבות ״לא נעים לה״ לסרב. אף פעם לא קרה לך? כנראה שאת לא אישה בישראל 2019. חוקית יש כאן הסכמה ולא אונס, אבל הוא חותר לשנות את יחסי הכוחות ככה שיחסי המין יהיו מ*רצון* (עניין אקטיבי) ולא מ*הסכמה* (עניין פאסיבי). זה קידום השיח למקומות נכונים ובריאים יותר.