הרובוט יקבל אותך עכשיו

ווטסון של חברת IBM כבר יודע לאבחן סרטן. האם הרופאים עדיין נחוצים?
X זמן קריאה משוער: חצי שעה

הארלי לוקוב לא היה זקוק לנס. הוא היה זקוק רק לאבחנה הנכונה. לוקוב, בן 62 ממרכז ניו ג'רזי, הפסיק לעשן עשר שנים קודם לכן, ובכך קיים את ההבטחה שנתן לבתו לאחר שילדה את נכדו הראשון. אבל עשרות שנים של עישון גבו ממנו מחיר. לוקוב חלה באדנוקרצינומה, סרטן ריאה נפוץ, שהתפשט גם לכבד.

האונקולוג הזמין ביופסיה כדי לבחון דגימת רקמה שהוסרה באופן כירורגי מהגידול, ולזהות מוטציות "מניעות". מוטציה מניעה (Driver Mutation) היא פגם גנטי מסוים שגורם לתאים להתרבות באופן בלתי נשלט, להפריע לתפקודי הגוף ולכלות את האיבר. חשבו על מתג דולק/כבוי שתקוע על מצב "דולק". כשמדובר בסרטן ריאות, הרופאים מחפשים בדרך כלל מוטציות שנקראות EGFR ו-ALK, גם מכיוון ששתי אלה מגיבות היטב לטיפולים ממוקדים ייחודיים. אבל לבדיקות יש סיכוי קלוש להניב תוצאות: אף על פי ש-EGFR ו-ALK הן שתי המוטציות המניעות שהרופאים מוצאים בדרך כלל בהקשר של סרטן ריאות, גם הן אינן שכיחות. כשהבדיקות של לוקוב לא איתרו אף אחת מהן, האונקולוג התכונן להתחיל במשטר כימותרפיה שגרתי – אף שתופעות הלוואי של משטר כזה הן חמורות יותר, וסיכויי ההצלחה קטנים יותר מאשר בטיפול ממוקד.

איבחון סרטן ריאות. רופאים בכירים לועגים לרעיון המרכזי של מרכז המחקר ווטסון. צילום: גטי-אימג'

איבחון סרטן ריאות. רופאים בכירים לועגים לרעיון המרכזי של מרכז המחקר ווטסון. צילום: גטי-אימג'

אבל המצב הרפואי האמתי של לוקוב לא היה עגום כל כך. לגידול באמת היה מניע – מוטציה שלישית שמעט מאוד אונקולוגים מחפשים בבדיקות במקרה מהסוג הזה. היא נקראת KRAS. החוקרים מכירים את KRAS כבר זמן רב, אבל רק לאחרונה הם הבינו שהיא עלולה להיות מוטציה מניעה של סרטן ריאות גְּרוּרָתִי – ושבמקרים האלה, היא מגיבה לאותן תרופות שמכבות אותה בגידולים אחרים. רופא שמכיר את ההיסטוריה הרפואית של לוקוב ומעודכן בהתפתחויות במחקר, עשוי לדעת לקשר בין הדברים – להוסיף בדיקה לסמן ביולוגי נוסף, ל-KRAS, ואז למצוא ניסוי קליני שבוחן את יעילותם של טיפולי KRAS בסרטן ריאות. אבל הנחיות הטיפול הלאומיות בסרטן ריאות לא ממליצות לפעול כך, ומעט מאוד רופאים יעלו זאת בדעתם, אף אם הם מעודכנים מאוד.

האם לוקוב קיבל לבסוף את הטיפול המתאים? האם האונקולוג שלו קישר בין KRAS והמצב שלו, והזמין את הבדיקה? ייתכן שכך היה קורה, לו היה לוקוב מטופל אמתי והאונקולוג שלו רופא אמתי. הם לא. הם גורמים בדיוניים שפותחו על-ידי חוקרים במרכז Memorial Sloan-Kettering לטיפול בסרטן שבניו יורק, כדי לעזור באימון מחשב העל ווטסון של IBM – וכדי להדגים את כישוריו. כן, מדובר באותו ווטסון שהתפרסם כשהשתתף ב-Jeopardy וניצח שני אלופים אנושיים קודמים. אבל IBM לא בנתה את ווטסון כדי לנצח בשעשועונים. החברה מפתחת את ווטסון כדי לעזור לאנשי מקצוע בקבלת החלטות מורכבות, כמו אלה שמתקבלות במשרדיהם של אונקולוגים – ולחדד ניואנסים קליניים שאנשי מקצוע מתחום הרפואה עלולים לפספס.

"Jeopardy!" & IBM Man V. Machine Press Conference

ווטסון כבר זכה לחשיפה תקשורתית לא מעטה, ובין השאר התמודד במשחק הטלוויזיה Jeopardy נגד שני משתתפים אנושיים. צילום: בן היידר

טכנולוגיית המידע שעוזרת לרופאים ולמטופלים לקבל החלטות קיימת כבר זמן רב. כלים מקוונים פשוטים, כמו WebMD, זוכים למיליוני גולשים ביום. אבל ווטסון הוא חיה מסוג אחר. לפי IBM, הוא ככל הנראה מסוגל לעכל מידע ולהמליץ המלצות מהר הרבה יותר, ובצורה חכמה הרבה יותר, מאשר כל מכונה לפניו – הוא מעבד 60 מיליון דפי טקסט בשנייה, גם כאשר הטקסט מופיע כפרוזה פשוטה, או מה שמדענים מכנים "שפה טבעית". אין זה דבר זניח, מכיוון שמשהו כמו 80 אחוזים מכלל המידע הינם "בלתי מוּבְנים". ברפואה, מידע זה כולל הערות רופאים שהוכתבו לתוך תיקים רפואיים, משפטים מפותלים שמופיעים בכתבי עת אקדמיים, ומספרים בלתי מעובדים שמאוחסנים באופן מקוון על-ידי משרדי בריאות. לפחות בתיאוריה, ווטסון מסוגל לעשות סדר בכל המידע הזה. הוא מסוגל להשתתף בבדיקות של מטופלים ולהקשיב בשקט. ועם הזמן, הוא ילמד. ווטסון השתפר ב-Jeopardy ככל ששיחק יותר, והוא גם משתפר בפענוח בעיות רפואיות וזיהוי דרכי טיפול ככל שהוא פוגש יותר מקרים אמתיים. לווטסון אף יש את היכולת להביע ספק. כשהוא מאבחן מטופלים וממליץ על טיפולים, הוא בדרך כלל מנפיק סדרה של אפשרויות, כל אחת מהן ברמת ביטחון שונה.

לעולם הרפואה מעולם לא היה כלי כזה. ובמסיבת השקה בלתי רשמית בלאס וגאס בשנה שעברה, שנערכה במהלך הפגישה השנתית של אגודת מערכות המידע והניהול לתחום הבריאות, מילאו יותר מ-1,000 אנשי מקצוע אולם כנסים גדול במלון, וחדר נוסף אליו גלשו אנשים שנותרו ללא מקום, כדי לראות מצגת של מארטי קוֹן, רופא חדר מיון ומוביל קליני בצוות שהרכיבה IBM כדי לאמן את ווטסון בתחום הבריאות. קון עמד לפני מסך שהצליח לגמד את קומתו הגבוהה, ותיאר בקולו המחוספס כיצד יוכל ווטסון לשנות אל כללי המשחק – לא רק בשדות שדורשים התמחות רבה כמו אונקולוגיה, אלא גם ברפואה כללית, מכיוון שכל הרופאים עושים טעויות שמובילות למִשְׁגים טיפוליים יקרים, ולעתים אף מסוכנים.

IBM לא בנתה את ווטסון כדי לנצח בשעשועונים, כפי שהוא כבר עשה, אלא כדי לעזור לאנשי מקצוע בקבלת החלטות מורכבות

קון הסתמך על ניסיונו הקליני שלו עצמו ועל מחקרים אקדמיים כדי להסביר ששליש מהמשגים האלה נובעים מטעויות באבחון, ואחד הגורמים לכך הוא "הטיית עיגון": נטיותיהם של בני אדם להסתמך רבות מדי על פיסת מידע בודדת. זה קורה כל הזמן במשרדיהם של רופאים, במרפאות ובחדרי מיון. רופא שומע על שניים או שלושה תסמינים, ננעל על אבחנה שתואמת אותם, ופוסל באופן בלתי מודע ראיות שמצביעות למשהו אחר. או שרופא מוצא את האבחנה הנכונה, אבל לא מבין שהיא אינה שלמה, ובסופו של דבר מטפל רק בבעיה אחת בשעה שלמטופל יש למעשה כמה בעיות. כלים כמו ווטסון מועדים פחות לשגיאות מהסוג הזה. ולכן, מאמין קון, הם עשויים להיעשות נפוצים במשרדיהם של רופאים לא פחות מהסטטוסקופ.

"ווטסון מפצה על חלק מהמגבלות האנושיות," אמר לי קון בראיון. "מחקרים מראים שבני אדם טובים בשימוש ברשימה מוגבלת של אפשרויות, אבל הם מוכשרים פחות בשימוש בנפחי מידע עצומים. וכאן מככב ווטסון: בסינון רשימה עצומה של פריטי מידע."

ווטסון כבר קיבל מידה מסוימת של תשומת לב בתקשורת, כולל מאמרים ב-Wired ו-Fast Company. ובכל זאת, אל לכם לצפות לראותו בפעם הבאה שתבקרו במשרד של רופא. לפני שהמחשב יוכל להמליץ המלצות רפואיות בחיים האמתיים, עליו ללמוד כיצד להבין ולנתח מידע רפואי, כפי שהוא למד בעבר לשאול את השאלות הנכונות ב-Jeopardy. וכאן נכנס לתמונה מרכז Memorial Sloan-Kettering . מוסד הסרטן הידוע הפך להיות המנחה של ווטסון, והוא מזין אותו במידע קליני שחולץ מתיקים אמתיים, ואז מלמד אותו כיצד להבין אותו. "התהליך של חילוץ שתי עובדות מפתח מרמז של Jeopardy שונה לחלוטין מחילוץ כל פיסות המידע הרלוונטיות, והקשרים ביניהן, מתיק רפואי," אומר ארי קארוליין, מנהל תחומי הניתוח הכמותי והיוזמות האסטרטגיות בסלואן-קטרינג. "לפעמים מופיעות פיסות מידע סותרות. אנשים מנסחים דברים בצורות שונות." אבל קארוליין, שפנה ל-IBM לגבי שיתוף פעולה מחקרי, חוזה בכל זאת שווטסון יהיה "רב-ערך" – במיוחד בתחום כמו טיפול בסרטן, שפיצוץ הידע האדיר שמתרחש בו, כבר מכריע את הרופאים. "אם נביט קדימה, הולכות להיות הרבה יותר אפשרויות קליניות, הרבה יותר דקויות וסמנים ביולוגים... יהיו ניואנסים ולא רק בפרשנות של כל מקרה ומקרה, אלא גם באופני הטיפול," אומר קארוליין. "נצטרך כלי כמו ווטסון, כי המורכבות וההיקף של המידע יהיו כה גדולים, עד שכלי טיפוסי לקבלת החלטות לא יוכל להתמודד איתו כלל."

מרכז Cleveland Clinic עוזר גם הוא בפיתוח של ווטסון, ראשית ככלי להכשרת רופאים צעירים ואז, ייתכן, ככלי שיעמוד לצד מיטותיהם של חולים. ג'יימס יאנג, הדיקן בפועל של בית הספר לרפואה Cleveland Clinic, אמר ל-The Plain Dealer, "אם ווטסון יוכל לתת לנו מידע בזירת שירותי הבריאות כמו שראינו עם סוגי מידע כלליים יותר, אני חושב שהוא יהיה כלי יוצא דופן בשביל רופאים, התקדמות אדירה." ו-WellPoint, חברת הביטוח, כבר החלה לבחון את ווטסון ככלי שיתמוך באחיות שמאשרות טיפולים. לווטסון אף יש את היכולת להביע ספק. כשהוא מאבחן מטופלים וממליץ על טיפולים, הוא בדרך כלל מנפיק סדרה של אפשרויות, כל אחת מהן ברמת ביטחון שונה עדיין לא ברור האם הניסויים האלה מציגים שיפורים אמתיים, ניתנים לכימות, באיכותו או ביעילותו של הטיפול. אם ווטסון אומר לרופאים את מה שהם כבר יודעים, או אם הוא ישכנע אותם להזמין מספר גדול של בדיקות ללא סיבה טובה, ווטסון יהפוך למטרד ולא לתועלת. אבל אנשים רציניים רבים בתחומי הרפואה, ההנדסה והעסקים חושבים שווטסון יעבוד היטב (IBM אומרת שהוא עשוי להיות זמין לקהל רחב תוך כמה שנים). ורבים מאותם אנשים מאמינים שזו רק ההתחלה – שבלי להתחשב בהצלחה של ווטסון עצמו, הוא מסמל תהליך של שינוי אדיר בתחום שירותי הבריאות, שינוי שעדיין נמצא בחיתוליו.

Michael Barborak IBM

חוקר חברת IBM מייקל ברבורק בעת העבודה על כלי שיתופי חדש של ווטסון, דרכו ניתן יהיה להדריך סטודנטים לרפואה. צילום באדיבות חברת IBM

כאשר אנחנו חושבים על פריצות דרך ברפואה, אנחנו מעלים בדמיוננו תרופות חדשות או ניתוחים חדשים. כשאנחנו חושבים על שינויים במערכות שירותי הבריאות, אנחנו חושבים על חקיקה ביזנטינית. אבל לפי מספר הולך וגדל של משקיפים, הדבר הגדול הבא בתחום זה יהיה שיטות חדשות לצבור, לעבד וליישם נתונים – שיטות שיחוללו מהפכה בתחום שירותי הבריאות כפי שבילי בִּין ופקודיו הפכו את הבייסבול למשחק עם כללים חדשים. רבים מהאנשים שחושבים כך – יזמים מעמק הסיליקון, חוקרים צעירים ממערכות בריאות ואוניברסיטאות יוקרתיות, ואנשי מכירות מכל סוג אפשרי – דיברו בכנס בלאס וגאס ושכנעו עשרות אלפי רופאים ומנהלים שנכחו בו. הם אומרים שמגוון של חידושים, מתוכנות חדשות ועד מכשירים חדשים, ישנו את הדרך שבה כל אחד מאיתנו מתקשר עם מערכות שירותי הבריאות ויקלו עלינו להישאר בריאים (ובמידה וכן נחלה – יקלו על אנשי מקצוע מתחום הרפואה לטפל בנו). הם גם חושבים שהשינוי ישפיע על שאר הכלכלה בדרכים שעשויות להיות מהפכניות אף יותר.

תחום שירותי הבריאות כבר מייצג כיום שישית מהתוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית. והנתח הזה הולך וגדל ונוגס יותר מתמיד במשכורות, ברווחים התאגידיים ובמשאבים הממשלתיים. ההבנה כיצד לנהל את צמיחת העלויות הזו – כיצד לענות על צרכיה של האוכלוסייה המזדקנת בלי להביא את המדינה לפשיטת רגל – הפכה לאתגר המרכזי של המדיניות הכלכלית בזמננו. נלהבי הטכנולוגיה חושבים שהם יצליחו במקום שבו נכשלו דורות של פוליטיקאים, מנהיגים עסקיים ואנשי רפואה. יום אחד, טוען וינוד קוסלה, מחשבים ורובוטים יחליפו ארבעה מתוך כל חמישה רופאים בארצות הברית אם לפרט, הם רואים בעיני רוחם יישום של נתונים ככוח "משבש" שישנה את פני תחום שירותי הבריאות כפי שהוא שינה את פניהם של שאר תחומי הכלכלה. השינוי יהיה בכמה מובנים: לא רק איך יינתן טיפול רפואי, אלא מי ייתן אותו. בעמק הסיליקון ובמרכזי חדשנות אחרים מפטפטים משקיעים ומהנדסים על מכונות שמחליפות רופאים, משמשות כמאבחנים ואף מנתחים – עושות את אותה העבודה עם תוצאות טובות יותר, ובעלויות נמוכות יותר. הרעיון, הם אומרים, אינו דמיוני יותר מזה של מכוניות שנוהגות את עצמן, שגרסאות ניסיוניות שלהן כבר משייטות ברחובות קליפורניה. "עולם שבו כמעט ואין רופאים (או לכל הפחות, רופאים ממוצעים) אינו רק מתקבל על הדעת, אלא אף סביר ביותר," כתב וינוד קוסלה, איש הון-סיכון ומייסד שותף של Sun Microsystems, במאמר ב-TechCrunch משנת 2012, תחת הכותרת "האם אנחנו צריכים רופאים או אלגוריתמים?" הוא אף נקב במספר לצד התחזית שלו: יום אחד, הוא אמר, מחשבים ורובוטים יחליפו ארבעה מתוך כל חמישה רופאים בארצות הברית.

הצהרות כמו אלה מעוררות ספקנות, לעג וכעס – ולא רק מצדם של רופאים צרי אופק שמקללים בכל פעם שהם נדרשים לפתוח מחשב. בּיז'אן סאלֶהיזאדֶה, רופא בהכשרתו ואיש הון-סיכון, הגיב בטוויטר לדיווחים על נבואתו של קוסלה ולתחזיות דומות נוספות: "נמאס לי לשמוע את כל הדיבורים של הטכנולוגים מעמק הסיליקון נגד רופאים." אחרי ככלות הכול, רופאים עושים יותר מאשר לעבד נתונים. הם נמצאים שם לצד מיטות החולים ומייעצים למשפחות. הם מזהים ניואנסים ולומדים לשלוט באי הוודאות. מבחינתם, החדשנים מ-IBM מקפידים להציג את ווטסון ככלי שיעזור לאנשי הרפואה, ולא יחליף אותם. הם מדמיינים את דוקטור מק'קוי המשתמש במכשיר הטרייקורדר שלו כדי לאבחן פציעת פייזר ב"מסע בין כוכבים", ולא את הדְרוֹאיד שמחבר יד רובוטית ללוק סקייווקר ב"מלחמת הכוכבים". רוב המומחים חושבים שזו תמונה מציאותית יותר של התפתחות הרפואה, לפחות בעתיד הנראה לעין.

אבל גם אם טכנולוגיית הנתונים רק תחמש את אנשי הרפואה במחשבי לוח שעוזרים להם לקבל החלטות, ההשפעה עדיין תהיה עמוקה. הארווי פיינברג, הדיקן לשעבר של בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד והנשיא הנוכחי של ה-Institute of Medicine, כתב בשנה שעברה על ההבטחה ההולכת וגוברת של תחום טכנולוגיית המידע ב-New England Journal of Medicine, ותיאר מערכת שירותי בריאות שעשויה לשנות את פניה תודות לאינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה, ביו אינפורמטיקה ופיתוחים בתחומים אחרים. כלים כמו ווטסון עשויים להעצים את יכולותיהם של אנשי מקצוע בכל רמה אפשרית, ממנתחים בעלי מומחיות ייחודית ועד סייעים רפואיים. כתוצאה מכך, הרופאים לא יידרשו לעשות כל כך הרבה, וכל דרגי אנשי המקצוע שתחתם יוכלו ליטול אחריות רבה יותר. כך תיפתח בפנינו דרך כלכלית בת-קיימא שתאפשר לענות על הצורך הגובר של האוכלוסייה המזדקנת בשירות רפואי רב יותר.

תהליך זה יניב גם תועלת מקרית: אנחנו נהיה עדים לצמיחה משמעותית בכמות הזדמנויות העבודה לאנשים ללא תארים אקדמיים מתקדמים, ובמקרים מסוימים אף ללא תואר ראשון. בעשורים האחרונים, בשעה שטכנולוגיית המידע שיבשה תעשיות אחרות, מייצור ועד בנקאות, נעלמו מיליוני משרות נוחות של מעמד הביניים – אלה שקל להשגיר. בתחום שירותי הבריאות, השיבוש הזה עשוי לגרום לתופעה הפוכה. זה יהיה ניצחון עצום. וזה נשמע טוב מכדי להיות אמתי – אלא שמספר הולך וגדל של מהנדסים, משקיעים ורופאים, מתעקשים שאכן מדובר באפשרות אמתית. בעתיד של "בריאות 2.0", אתם תימצאו בקשר מתמיד עם מערכת שירותי הבריאות שלכם, אף על פי שכמעט ולא תהיו מודעים לזה אחד הנלהבים הוא דניאל קראפט, 44, שמסלולו המקצועי מקביל להתפתחותה של הרפואה עצמה. קראפט הוא רופא בעל הכשרה אקדמית מסורתית: תואר ראשון מבראון, ותואר רפואי מסטנפורד. הוא הוכשר ברפואת ילדים ורפואה פנימית בבתי חולים המקושרים להרווארד בבוסטון. אז הוא חזר לחוף המערבי, לבית החולים של אוניברסיטת סטנפורד, כדי להשלים הכשרות עמית בהמטולוגיה ואונקולוגיה.

אבל לקראפט תמיד הייתה נטייה ליזמות ומשיכה טכנולוגית: כשלמד רפואה, הוא פתח חנות ספרים מקוונת משלו ומכר טקסטים מוזלים לחבריו לכיתה (מאוחר יותר הוא מכר את העסק תמורת רווח ניכר). בסטנפורד, מספר קראפט, הוא השתמש בידע שלו במדיה חברתית כדי לפתח שיטה טובה יותר לתקשורת בין רופאים ולאפשר להם להחליף ביניהם מידע רלוונטי בזמן ביקורי החולים, למשל, במקום לשלוח הודעה עם מספר הטלפון בבקשה לשיחה חוזרת. "הנה אנחנו בסטנפורד, לב לבו של עמק הסיליקון, וכל מה שיש לנו הן איתוריות פשוטות – שמעבירות רק מספרי טלפון," נזכר קראפט. "אז פרצתי למשהו של Yahoo Groups כדי שנוכל לשלוח הודעות טקסט אמתיות דרך השרתים. ואז זה התפשט לשאר האגפים בבית החולים."

כך החלה הקריירה השנייה, המקבילה של קראפט כמשקיע, יזם ואיש חזון מקצועי. הוא השתתף כשומע חופשי בקורסים בתכנון ביולוגי (Biodesign) ובמנהל עסקים, ובילה עם סטודנטים למחשבים לא פחות מאשר עם רופאים. כיום הוא הבעלים של כמה פטנטים, כולל זה של ה-MarrowMiner, מכשיר שמאפשר לאסוף מח עצם בצורה מהירה יותר וכואבת פחות (קראפט הוא הסמנכ"ל לענייני רפואה בחברה שמתכננת לפתח אותו באופן מסחרי). קראפט הוא גם יושב ראש הדירקטוריון של המסלול הרפואי ב-Singularity University, צוות חשיבה ומוסד חינוכי בעמק הסיליקון. בתחילה, תפקידו הראשי של קראפט ב-Singularity היה לספק כמה שעות הדרכה בתחום הרפואה. אבל קראפט אומר שהוא הבין במהרה ש"אנשים רבים, בתחום המשחקים, טכנולוגיית המידע, ה-Big Data, המכשור, המציאות המדומה, הפסיכולוגיה – כולם התכנסו לתחום הבריאות ורצו לנצל בו את כישוריהם." וכך ייסדה Singularity את FutureMed, ועידה שנתית בנושא חדשנות רפואית שמכנסת יחד אנשי כספים, רופאים ומהנדסים מרחבי העולם. קראפט מנהל אותה.

שיפורים מעריכיים ביכולתם של מחשבים לעבד יותר ויותר נתונים, מהר יותר ויותר, הם חלק ממה שמושך את מגוון האנשים הזה לתחום הרפואה – תחום מורכב כל כך עד שחלקים גדולים ממנו נותרו עד לאחרונה מחוץ להישג ידן של התפתחויות בתחום טכנולוגיית המידע. אבל חשוב לא פחות, אומרים קראפט וחבריו למסע, הוא פיצוץ הנתונים הזמינים לכלים האלה. פרויקט הגנום האנושי השלים את השרטוט המפורט שלו לדנ"א האנושי בשנת 2003, ובשנים האחרונות סיפקו חברות מיפוי גנטי אישי לאנשים שמסוגלים לשלם עליו. וכיום המחיר, שבעבר היווה מגבלה, אפשרי מבחינת רוב האנשים ותוכניות הביטוח. חוקרים רק התחילו להבין כיצד גנים מִתַּרגמים לרוב היבטי הבריאות, אבל הם כבר יודעים לא מעט על האופן שבו רצפים גנטיים מסוימים יוצרים אצל אנשים נטיות לבעיות כגון מחלות לב וסרטן השד. חוקרים רבים חושבים שבקרוב ניכנס לעידן של רפואה "מותאמת אישית", שבה בונים הרופאים טיפולים – לא רק לסרטן, אלא גם לסוכרת ומחלות לב, למשל – בהתאם לנתוניו הגנטיים האישיים של המטופל.

  . IBM, Memorial Sloan-Kettering and WellPoint introduced the first commercially based products based on Watson at an IBM healthcare forum in New York City,

משמאל, מנוג' סקסנה מחברת IBM, ד"ר מרק קריס ראש מחלקת אונקולוגיה בממוריאל סלאון ולורי פוינט, מנכ"לית וולפןינט, מנסים את כוחם בשימוש בווטסון. צילום באדיבות חברת IBM

פיצוץ נתונים שעשוי להיות גדול אף יותר – ובטווח הקצר, משמעותי יותר – הוא זה שכולל איסוף, העברת וסינון נתונים רפואיים פשוטים יחסית על בסיס תכוף הרבה יותר, וישפר את יכולתם של רופאים לקבל החלטות חכמות ומהירות לגבי מטופליהם. הזרז הוא מכשיר שלרוב המטופלים כבר יש: הטלפון החכם. חברות מפתחות, ובמקרים מסוימים כבר מוכרות, חיישנים שמתחברים לטלפונים כדי לאסוף נתונים ביולוגיים שונים. החברות Withings ו-iHealth, לדוגמה, כבר מציעות שרוולי לחץ דם שמתחברים ל-iPhone; הטלפון מסוגל אז לשלוח את הנתונים לאנשי מקצוע בדוא"ל, או במקרים מסוימים להכניס אותם לתיקים רפואיים. המכשיר של Withings נמכר ב-129 דולר; זה של iHealth ב-99 דולר. חברות אחרות מוכרות מכשירים שחולי סוכרת יכולים להשתמש בהם כדי למדוד רמות גלוקוז. בבריטניה, מַאֲגָד מסוים מפתח יישום לטלפונים שיפעל יחד עם מכשיר ייעודי, ויאפשר למשתמשים לבדוק האם יש להם מחלות מין (הבדיקה תכלול, ככל הנראה, השתנה על שבב המחובר לטלפון).

AliveCor, חברה המבוססת בסן פרנסיסקו, פיתחה יישום, לצד מכשיר קטן ובלתי מטריד המתחבר לטלפון, המסוגל לבצע מדידות של אלקטרוקרדיוגרמה. רשות המזון והתרופות האמריקנית אישרה אותו לשימוש בארצות הברית בחודש דצמבר. המכשיר עדיין בשלב ניסיוני, אבל אריק טופול, הסמנכ"ל לענייני אקדמיה ב-Scripps Health שבסן דייגו וחובב טכנולוגיה ידוע, השתמש באב-טיפוס של המכשיר כדי לאבחן התקף לב בשלבים ראשוניים אצל נוסע בטיסה מוושינגטון לסן דייגו. המטוס ביצע נחיתת חירום ליד סינסינטי, והאיש שרד. כוח העבודה בתחום שירותי הבריאות יוכל לעבור שינוי אדיר, בלי לאיים על העובדים בו. בגלל האוכלוסייה המזדקנת והתרחבות כיסוי ביטוח הבריאות תחת, אנשים רבים יותר יבקשו טיפול רפואי בשנים הקרובות ככל שהחיישנים ייעשו קטנים יותר וישתפרו, תשתפר יכולתם לנטר מצב בריאותי בעקביות ובצורה לא בולטת, וכך יעזרו לאנשים להתגבר על מחלות מהר יותר ובצורה אמינה יותר. השאיפה היא שהם יעזרו לאנשים להימנע ממחלות מלכתחילה. קבוצת חוקרים, המבוססת באוניברסיטת אמורי ובג'ורג'יה טק, פיתחה אב-טיפוס למכשיר כזה, הנקרא StealthVest ("הווסט החשאי"). כפי שמרמז השם, מדובר בווסט שבו מוטמעים חיישנים, ואנשים יכולים ללבוש אותו מתחת לבגדיהם הרגילים. הקבוצה תכננה את הווסט בשביל צעירים עם מחלות כרוניות (אסתמה, סוכרת, אפילו אנמיה חרמשית), כי מטבעם, בני נוער נוטים פחות לשתף פעולה עם הוראותיהם של רופאים לגבי מדידות ותרופות. אבל אותה טכנולוגיה מתאימה לכולם. למשל, כפי שמציין ארי קארוליין מסלואן-קטרינג, כיום קשה לאונקולוגים לקבל את המשוב המפורט הנדרש להם מהמטופלים כדי לשרת אותם על הצד הטוב ביותר. "חשבו על ניתוח בבלוטת הערמונית," הוא אומר. "כדאי שהרופא יבדוק את תפקודי השתן והתפקוד המיני של המטופל על בסיס קבוע, והוא לא יכול לעשות זאת כשהוא מגיע לבדיקה רק פעם בשלושה או ארבעה חודשים – המטופלים מספקים לרוב רק הערה כללית, המצב 'טוב', או 'רע'. נתונים נאספים רק כשאנשים מספקים אותם דרך קבע, וכשהם מתארים את חייהם היומיומיים."

ככל שיותר ויותר נתונים נאספים, וככל שמחשבים נעשים טובים ומהירים יותר בעיבודם באופן אוטונומי, כך ממשיכות האפשרויות להתרחב. חברת הזנק בתחום הנתונים הרפואיים שזוכה כעת תשומת לב, היא Predictive Medical Technologies המבוססת בסן פרנסיסקו. היא מפתחת תוכנה ששואבת את כל הנתונים המיוצרים ביחידת טיפול נמרץ של בית חולים, מחילה עליהם אלגוריתם, ואז מזהה אילו מטופלים נמצאים בסיכון גבוה להתקף לב או מצוקות אחרות – היא מספקת התראה של עד 24 שעות. ניסוי של התוכנה נערך כעת בבית החולים של אוניברסיטת יוטה בסולט לייק סיטי. היעד הסופי הוא להרחיב את יכולותיה של התוכנה כך שהיא תוכל לנטר את מצביהם של מטופלים בכל רחבי בית החולים. "אנחנו לא רוצים רק עוד נתונים," אומר קראפט. "אנחנו רוצים מידע אמתי בצורות שניתן להשתמש בהן. אנחנו רוצים להיות יכולים להבין אותו. זה מה שעושות חברות כגון Predictive Medical."

אז כיצד יעבדו יחד כל החידושים האלה? כיצד תהיה מערכת שירותי הבריאות שונה – וכיצד, מנקודת מבטו של המטופל, היא תרגיש שונה – לעומת היום? דמיינו שאתם אדם בוגר עם מחלה כרונית כגון לחץ דם גבוה. כיום, הקשר שלכם עם מערכת שירותי הבריאות יהיה קשר אפיזודי: אתם תעברו בדיקות תקופתיות, שבהן הרופא, ואולי אחות מומחית, יבדקו את לחץ הדם שלכם וישאלו על התנהגותכם – תפריט, התעמלות וכולי. אולי תספקו דיווח מדויק, ואולי לא. אם התחלתם לחוות כאב או שהופיע אצלכם סימן מדאיג אחר, תקבעו פגישה לבוא ולהיבדק – ועד אז, ייתכן שהתסמין ידעך, מה שיקשה על הרופא להבין מה קרה.

בעתיד שמדמיינים החדשנים – "בריאות 2.0", כפי שהחלו לכנותו חלק מהאנשים – אתם תימצאו בקשר מתמיד עם מערכת שירותי הבריאות שלכם, אף על פי שכמעט ולא תהיו מודעים לזה. המטרה תהיה לדאוג שתישארו בריאים – ולהבטיח שתקבלו תשומת לב מיידית אם עולה הסכנה שתעשו חולים. אולי תענדו צמיד שמנטר את לחץ הדם שלכם או מד-דרך שמנטר תנועות והתעמלות. תוכלו לבחור מערכת ניטור שמוודאת שאתם לוקחים את תרופות המרשם שלכם בזמנים המתאימים. כל המכשירים האלה ישדרו את המידע לספק שירותי הבריאות הבסיסיים שלכם שלכם ותזרוק את הנתונים ישירות לתוך תיק רפואי אלקטרוני. אם עזרים טכנולוגים יאפשרו לנו להעביר עוד מטלות לאנשים עם הכשרה מועטה יותר ופחות כישורים, ייווצרו בדרך עוד משרות למעמד הביניים והספק הזה לא יהיה רופא אחד, אלא צוות של אנשי מקצוע, הזמינים בכל השעות וחמושים היטב בטכנולוגיה שתנחה אותם ותסייע להם בקבלת ההחלטות. למשל, במקרה של עלייה פתאומית בלחץ הדם, כלי עיבוד נתונים יזהירו אותם שאתם עלולים להיות בצרות, וגורם רפואי כלשהו – אחות, אולי – ייצור אתכם קשר מיידי כדי לבדוק את מצבכם ולהסדיר את הטיפול הנדרש. ואתם תוכלו להגיע לצוות באותה קלות, עם הודעת טקסט או דוא"ל. סביר להניח שתהיו איתם בקשר לעתים תכופות יותר, אבל לפרקים קצרים יותר – ורוב המקרים יהיו דחופים פחות.

כמובן שלפעמים תידרשו לביקור במשרד הרופא או בית החולים. אבל החוויה הזו תהיה שונה גם היא – החל מהטרחה שבהתמודדות עם חברות הביטוח. לווטסון יש כפתור להגשת המלצות לחברות "טיפול מנוהל" (חברות שמרכזות את כל שלבי הטיפול הרפואי, המקצועיים והמנהליים, בכדי לצמצם את עלויות הטיפול ולשפר את איכותו – ת.ב.) לאישור מיידי כמעט, מה שמפחית את הזמן והטרחה הנדרשים להשגת אישור על תשלום. המהפך של חוויית הטיפול הרפואי עשוי להיות משמעותי אף יותר, אם כי ייתכן שלא תשימו לזה לב: מישהו בחלוק לבן יבחן אתכם, יבצע בדיקות, יורה על טיפול. אבל לאדם הזה יהיה רקע שונה מאשר היום. ובשעה שתדברו, המידע מהבדיקה שלכם יועלה לבדיקה כנגד התיק הרפואי שלכם (כולל נתונים מכל אותם כלי ניטור אלחוטיים שסחבתם אתכם), הדנ"א שלכם וכמות עצומה של ספרות רפואית.

ההתפתחות לקראת מערכת מקושרת יותר של טיפול רפואי כבר החלה בכמה ארגונים גדולים שמשתמשים במודל עבודה צוותי להענקת טיפול. אחת המוסדות האלה הוא ה-Group Health Cooperative of Puget Sound, מרפאה קבוצתית, מרובת תחומי מומחיות, שאינה למטרות רווח. מאט האנדלי, המנהל הרפואי של תחומי האיכות והאינפורמטיקה, אומר שכשני שליש ממטופלי Group Health משתמשים כיום בסוג כלשהו של תקשורת אלקטרונית, ושהשיטות האלה מהוות כמחצית מה"מגעים" בין המטופלים לרופאי ואחיות הקבוצה. "הם קובעים את התורים של עצמם... הם לא צריכים להתקשר למישהו ולשאול מתי אני פנוי," אומר האנדלי. "הם שולחים הודעות לרופאים; מחפשים את תוצאות בדיקות המעבדה והרדיולוגיה; ומזמינים חידושי מרשם... מה שמרתק הוא שאנשים מכל הגילאים משתמשים בשירותים האלה... אנשים בני 90 שולחים לי הודעות פרטיות."

ובכל זאת, הדרך ל"בריאות 2.0" עוד ארוכה, והאנדלי הוא אחד מאלה שחוששים מהתלהבות יתר. אין ספק, ההדגמות של מוצרים כגון ווטסון נראות נהדר. הן תמיד נראות נהדר. אבל האם כלים כאלה יכולים באמת לסנן מידע בצורה שתועיל לרופאים? האם הם מסוגלים לסרוק ביעילות את הספרות הרפואית החדשה – כ-30,000 מאמרים מדי חודש, מעריך האנדלי – ולהשתמש נכונה בראיות החדשות? האם הם באמת יכולים לשפר את הרפואה? "אמנם ווטסון יכול לעזור לפעמים, אבל למעשה הוא עלול להעלות את עלויות הטיפול," אומר האנדלי, מכיוון שהוא יציע כמה אבחנות אפשריות לכל מטופל – ובלתי נמנע שהרופאים ירצו לחקור את האבחנות האלה בעזרת אוסף של בדיקות יקרות. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2012 בכתב העת Health Affairs, מראה שרופאים עם גישה אלקטרונית מיידית לתוצאות בדיקות נוטים להזמין יותר בדיקות – אולי כי הם יודעים שהם יוכלו לראות את התוצאות במהירות. זה אותו עיקרון בסיסי שהאנדלי זיהה: אם כלים חדשים יאפשרו לאנשי השירות הרפואי לעבד נפחי מידע גדולים הרבה יותר מאשר היום, הם עלולים לנסות בתגובה לאסוף מידע רב אף יותר.

סיבה נוספת לספקנות היא שבמקומות רבים חסרים תיקים רפואיים אלקטרוניים איכותיים, היסודות שעליהם מפותחים חידושים מבטיחים רבים. יצירת תיקים רפואיים אלקטרוניים היא תהליך אטי ומתסכל שנמשך כבר שני עשורים לפחות. וגם כיום הפרויקט שרוי בתוהו ובוהו: יותר מ-400 ספקים נפרדים מציעים תיקים אלקטרוניים, והממשלה עדיין מנסה לנסח שפה משותפת שכולם יוכלו לדבר בה זה עם זה. "לרופאים שלנו יש מערכות מתקדמות של תיקים רפואיים אלקטרוניים," אומר בריאן אייהר, אוונגליסט טכנולוגיית המידע הרפואית (כן, זו באמת הגדרת התפקיד שלו) במרכז הרפואי Mid-Columbia בצפון אורגון, וכותב בקיא ביותר בתחום החדשנות הרפואית. "אבל כדי לתקשר בנושאים רפואיים" עם גורמים מחוץ למרכז הרפואי, "עליהם להדפיס מידע, לפקסס אותו ואז לסרוק" את מה שהם מקבלים חזרה.

הפגנה נגד הקיצוצים בשירות הבריאות, 2011. החוק החדש של אובמה מזרז את המעבר לתיקים אלקטרוניים, וסולל את הדרך לשירות אלקטרוני ורובוטי

הפגנה נגד הקיצוצים בשירות הבריאות, 2011. החוק החדש של אובמה מזרז את המעבר לתיקים אלקטרוניים, וסולל את הדרך לשירות אלקטרוני ורובוטי. צילום: סקוט אולסון

אבל למרות הסיכונים והמכשולים, ישנן סיבות להאמין שהגל הבא של החידושים יהיה בשימוש נרחב. אחת הסיבות של ממש היא החקיקה של אובמה. חוק ההתאוששות (Recovery Act) משנת 2009 – תמריץ של 800 מיליארד דולר שמטרתו לשים סוף למשבר הכלכלי – הקצה כספים ליצירת תקן אחיד לתיקים רפואיים אלקטרוניים. הוא גם ערך שינויים בביטוח הבריאות הפדרלי, "Medicare", כך שהחזרי הוצאות לרופאים ובתי חולים נעשו תלויים חלקית באימוץ התיקים האלקטרוניים והשמשתם "בצורה משמעותית". נדמה שהתמריצים עובדים: לפי סקר מחודש ספטמבר 2012 שערכה חברת הייעוץ CapSite, כמעט שבעה מכל עשרה רופאים משתמשים כעת בתיקים רפואיים אלקטרוניים. כתב העת העסקי InformationWeek כינה את החישוב הזה "נקודת מפנה".

תחת חוק הטיפול בר ההשגה (Affordable Care Act), הידוע גם כ-"Obamacare", ביטוח הבריאות הפדרלי יתחיל לתגמל ספקים שיקימו ארגונים משולבים, כמו Group Health Cooperative of Puget Sound, וקבוצות שמקבלות תשלומים "מאוגדים", והתגמולים יתבססו על מספר החולים שבטיפולם ולא על כל שירות שניתן. בתיאוריה, תוכנית המימון הזאת תעודד מרפאות ובתי חולים לדאוג שהמטופלים יישארו בריאים יותר בטווח הארוך, גם אם משמעות הדבר היא להוציא מראש כסף על טכנולוגיה כדי להפחית את תכיפות ביקורי המטופלים או ההליכים הרפואיים. במילים אחרות, המודל הדיגיטלי החדש של שירותי הבריאות אמור בסופו של דבר להיות מעשי יותר מבחינה כלכלית.

סימן אחד לכך שתחום הטיפול הרפואי נמצא בעיצומה של מהפכה, או לפחות על סִפָּהּ, הוא העלייה יוצאת הדופן בביקוש לעובדי טכנולוגיית מידע במגזר הבריאות. בכל רחבי ארצות הברית, יצאו בתי חולים למסע העסקות. הם נואשים לאנשים שמסוגלים לפתח ולהתקין מערכות מידע חדשות – ואז לנהל אותן או להכשיר עובדים קיימים לעשות זאת. לפי סקר ממשלתי, מספר מודעות הדרושים לעובדי טכנולוגיית מידע בתחום הבריאות שולש משנת 2009 עד שנת 2010. ונראה שהצמיחה תימשך. מחלקת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקני מעריכה שבעשור הנוכחי יגדל מספר העובדים בתחום ב-20 אחוז. רוב המומחים מאמינים שגם צמיחה בסדר גודל כזה לא תענה לכל הביקוש. אבל ייתכן שיכולתה של מהפכת הנתונים לשנות את אופיין של משרות בתחום שירותי הבריאות – לשנות את סדר יומם המקצועי של סייעים רפואיים, אחיות, רופאים ומטפלים – היא זו שתביא להשלכות מרחיקות הלכת ביותר, לא רק על הרפואה, אלא גם על הכלכלה.

כלכלנים אוהבים לומר ששירותי הבריאות סובלים מתופעה שנקראת "מחלת באומול" או "תופעת באומול", שתוארה לראשונה לפני חצי מאה על-ידי הכלכלן ויליאם באומול, בשיתוף עם אחד מעמיתיו הכלכלנים, ויליאם בואן. ברוב המקצועות, השכר עולה כאשר התפוקה עולה. אם עובדי המפעל מקבלים דולר נוסף לשעה, זה בגלל שהם מייצרים ערך נוסף, תודות להכשרה או ציוד טובים יותר. באומול ובואן שמו לב שתחומים מסוימים הדורשים כוח עבודה גדול, לא פועלים לפי אותו עיקרון: התפוקה בעבודה לא עולה הרבה, אבל השכר עולה בכל זאת, כי המעסיקים צריכים להמשיך ולשלם לעובדים יותר כדי למנוע מהם לעזוב לטובת עיסוקים אחרים, במגזרים אחרים שבהם היעילות עולה במהירות. תופעה זו מכריחה את המעסיקים להמשיך להעלות מחירים רק כדי לספק את אותה רמת שירות.

עם הזמן, התעשיות שנגועות במחלת באומול נוטות לצרוך נתח גדול יותר ויותר מהכנסתה של אומה, כי עלויותיהן, יחסית לכל שאר הדברים, ממשיכות לעלות ללא הפסקה. תעשיית שירותי הבריאות לוקה במקרה קלאסי של מחלת באומול, ועד כה, הטכנולוגיה לא עזרה בריפויה. כפי שעדיין נדרשים חמישה נגני מיתר לנגן קווינטט של מוצרט (הדוגמה המפורסמת של באומול) כך עדיין נדרש מנתח מיומן ביותר כדי לבצע ניתוח. "כבר קיימים כיום רובוטים שמבצעים ניתוחים, אבל הרובוט נמצא תחת פיקוח של מנתח לכל אורך התהליך," אמר באומול לכתב הניו יורק טיימס לפני שנתיים. "לא חסכנו עבודה. עשינו דברים טובים אחרים, אבל זו אינה דרך להוזיל את התהליך." בדומה לזה, רופא במרפאה עדיין רואה את מטופליו באופן אישי, מקשיב לבעיותיהם, מזמין בדיקות, מאבחן – במובן הכלכלי הקלאסי, התהליך של ביקור הרופא אינו יעיל יותר ממה שהיה לפני 10, 30 או 50 שנה.

וכעת הטכנולוגיה עשויה לשנות את התהליך הזה, לא על-ידי האצת הביקור אצל הרופא, אלא בכך שתאפשר למישהו אחר לנהל אותו, או לבצע את הבדיקה או את ההליך הרפואי. מומחים רבים מתייחסים בשיא הרצינות לרעיון של רובוטים המבצעים ניתוחים, או מטלות רפואיות שגרתיות בפיקוח קל יותר – זאת מכיוון שבעולם המתפתח, הביקוש הגובר לטיפול רפואי דוחף את הרפואה כבר עכשיו לכיוון הזה. כחלק מתוכנית ניסיונית בטנזניה, מקבלים עובדי בריאות כפריים, שרבים מהם הוכשרו רק מעט ברפואה, גישה ל"כלי תומך-החלטות" שעוזר להם לאבחן מחלות ולטפל בהן בהתבסס על תסמינים. ותודות ליוזמה שנקראת Maternal Health Reporter, נותני טיפול דומים בהודו מעבירים מידע על מטופלים לבנק נתונים מרכזי, ואז מקבלים תזכורות קבועות לגבי אופן הטיפול בנשים הרות.

"בברזיל ובהודו, כבר קיימות מכונות שמתחילות להעניק טיפול בסיסי, כי אין כוח אדם שייעשה זאת," אומר רוברט קוצ'ר, רופא פנימי, עובד ותיק בחברת הייעוץ McKinsey, ויועץ לשעבר לממשל אובמה. כיום הוא שותף ב-Venrock, קרן הון-סיכון מניו יורק שמשקיעה בטכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות בריאות. "הם אולי אף טובים יותר מרופאים. מתמטית, הם עוקבים אחר הראיות – וסביר הרבה יותר שהם יהיו צודקים." בארצות הברית, מאמין קוצ'ר, כלים מתקדמים לתמיכה בהחלטות יוכלו למצוא בהקדם את מקומם במרפאות קטנות – משרדים רפואיים שבתי מרקחת וחברות אחרות מקימים בתוך חנויות וקניונים. שם, המכונות יוכלו לעזור לעובדים שאינם רופאים לטפל בצרכים רפואיים בסיסיים, כגון אבחון דלקת גרון – ואולי לעזור בהעברת האבחנות למטופלים באופן כמעט אוטונומי לחלוטין. שנים מעכשיו, הוא אומר, מכונות אחרות יבצעו "ניתוחים וסקולריים, פיסטולות, ניתוחי עיניים, ניתוחים מיקרו-כירורגיים. המכונות עשויות להיות מדויקות יותר מידיים אנושיות."

אף אחד (כולל קוצ'ר) לא מצפה שהרופא האמריקני ייתן לרובוט את המפתחות למרפאה וילך הביתה. ואף אחד לא מצפה שהמטופל האמריקני, הרגיל לטיפול אנושי, יסכין עם שינוי חד כל כך בשירותי הבריאות שלו, וזאת למרות קיומן של מרפאות מזעריות בקניונים. אבל לאור אוסף נסיבות ייחודי, כוח העבודה בתחום שירותי הבריאות יוכל בכל זאת לעבור שינוי אדיר, בלי לאיים על האנשים שכבר עובדים בו. "התלונות שאני שומע ממטופלים, משפחה וחברים לעולם לא עוסקות במחסור בטכנולוגיה, אלא בעודף הטכנולוגיה" בגלל האוכלוסייה המזדקנת והתרחבות הכיסוי של ביטוח הבריאות תחת Obamacare, אנשים רבים יותר יבקשו טיפול רפואי בשנים הקרובות – בין שהוא כללי ובין שהוא טיפול מתמשך בעבור מחלות כרוניות. אבל בהחלט אין לנו מספיק רופאים – פעילים או בשלבי הכשרה - שיעניקו את הטיפול הכללי הנדרש. ואפילו אם נכשיר עוד, לא יהיה לנו מספיק כסף לשלם להם. בעזרת כלים תומכי-החלטות ורובוטיקה, יוכלו עובדים בכל רמות שירותי הבריאות להתמודד עם מטלות מורכבות ומאתגרות יותר וליטול חלק מהעול. יהיה הרבה יותר קל למצוא עוד אחיות, טכנאים או סייעים מאשר למצוא מספיק רופאים. הם דורשים שנות הכשרה מעטות יותר, ועלות התחזוקה שלהם נמוכה יותר מרגע שהכשרתם הושלמה. לפי מחלקת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקני, המשכורת השנתית החציונית של רופאים היא 166,400 דולר, בשעה שזו של אחיות היא 64,690 דולר, וזו של סייעים רפואיים 28,860 דולר.

אנשי מקצוע בכל הרמות נוטים להגן על הטריטוריה שלהם בחירוף נפש, והם פונים לגורמי מדינה רשמיים כדי למנוע הסגות גבול מצד סוגי עובדים אחרים. אבל המחסור החמור באנשי מקצוע שיספקו טיפול רפואי כללי מצביע על כך שיש מספיק עבודה לכולם. כבר כיום, מנסים גורמים בחוגי מדיניות הבריאות לקדם תפיסה שתאפשר באופן עקבי לעובדים "לנצל את הרישיון שלהם עד תום" - כלומר, לתת לאנשים בכל רמה של הכשרה לעשות את המרב שהכשרתם מאפשרת להם. זה יאפשר לעובדים בעלי המשכורות הגבוהות יותר והמיומנויות הייחודיות יותר להתמקד בעבודה שבאמת תואמת את לימודיהם. זה גם יפחית את עלות הטיפול. ווטסון ובני מינו יעזרו לנו לקדם את התפיסה הזאת על-ידי העצמת יכולותיהם של העובדים בכל רמות הכישורים. רופאים יוכלו להוביל צוותים גדולים של עובדים ברמות ביניים וברמות נמוכות ולהאציל להם מטלות שגרתיות מסובכות פחות. "אם אחיות ימלאו יותר מטלות בעזרת כלי אינטליגנציה מלאכותית, יתפנה לרופאים זמן לבצע התערבויות ברמה גבוהה יותר, וכולם יוכלו לנצל את הרישיון שלהם עד תום," אומר בריאן אייהר.

המודל הזה למעשה אינו שונה כל כך מהגישה השיתופית שבה משתמשים בהצלחה מוסדות כגון Group Health. "אנחנו מתמקדים בפיתוח צוותים – צוותים של כמה רופאים, סייעים, אחיות מומחות, ו/או אחיות," אומר מאט האנדלי. כל יום מתחיל בפגישה: הצוות מדבר על היום ועובר על כמה נושאים ותיקים כדי להבין מי צריך מה, מאיזה גורם וכולי."

העובדים בעלי הכשרה רפואית מעטה יותר יהיו מיומנים יותר טכנולוגית, בכל מקרה. "לרופא יש כמובן כישורים אנליטיים טובים יותר, והוא מפעיל כושר שיפוט, מאבחן, רושם תרופות," אומרת קתרין דוֹוֶר, מנהלת במרכז לאנשי מקצוע בתחום הבריאות של אוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו. "אבל הסייעים הרפואיים הם לרוב אלה שמסוגלים להשתמש בטכנולוגיה החדשה הזו היטב, כולל כלי תקשורת מרחוק – הם יכולים לקבל משוב ביולוגי ממטופלים הנמצאים בביתם, לבדוק שיעורי אינסולין ודופק. ואז, כשהמידע הזה מוזן לאתר מרכזי, הסייע הרפואי יכול לקרוא אותו ולקבל החלטה: אילו מטופלים צריכים להגיע בזמן הקרוב לבדיקה, ואילו צריכים רק התאמה קטנה – שינוי במינון התרופה או שינוי משמעותי יותר באופן הטיפול שיידון עם הרופא בפגישה אישית.

מבחינת מערכת הבריאות בכללותה, ההתייעלות שתיצור מהפכת הנתונים תוכל להוביל לחסכון עלויות גדול. הערכה אחת, מ-McKinsey Global Institute, טוענת שמהפכת הנתונים תניב חיסכון עלויות חד-פעמי של 220 מיליארד דולר לתחום שירותי הבריאות, ולאחר מכן תאט את הצמיחה בעלויות התעשייה. סך כול הוצאות הכספים של שירותי הבריאות בארצות הברית בשנה שעברה עמד על 2.7 טריליון דולר, ולפיכך, יהיה מדובר בחיסכון מיידי של 7.5 אחוזים. זו הסיבה הטובה ביותר להאמין שמהפכת הנתונים תביא לשינוי אמתי, גם אם היא לעולם לא תעמוד בציפיות הגבוהות של תומכיה הנלהבים ביותר. מערכת שירותי הבריאות עצומה כל כך, מלאה כל כך בבזבוז, מלאה כל כך בכשלים, עד שאפילו השינוי השולי ביותר לטובה יחסוך מיליארדי דולרים, וכמובן יציל את חייהם של אנשים רבים.

ובאופן מסוים, שינוי כזה יעזור לנו למלא את החלל שנוצר במעמד הביניים. דייוויד אוטור, כלכלן מ-MIT, ציין שבדור האחרון, השינוי הטכנולוגי בארצות הברית נטה לטובת עובדים מיומנים מאוד על חשבון בעלי כישורים ברמות הביניים. עבודות פקידותיות שגרתיות, למשל, מוכּנוּ, תהליך שתרם להיווצרות חלל במעמד הביניים. אבל בשנים הבאות, ייתכן שתחום שירותי הבריאות יוכיח את עצמו כיוצא דופן גדול וחשוב לכלל הזה, ואף ישנה אותו כליל. "ראו את משרות סייעי הרופאים," אומרת דוור. "לא נדרש תואר אקדמי, רק הכשרה טכנית." ומרגע שהוסמכתם, "המשכורת לא רעה בכלל, 75,000-80,000 דולר בשנה." אם עזרים טכנולוגים יאפשרו לנו להעביר עוד מטלות לאנשים עם הכשרה מועטה יותר ופחות כישורים, ייווצרו בדרך עוד משרות למעמד הביניים.

"אני לא חושב שרופאים יפגשו את המטופלים שלהם הרבה בעתיד," אומר דייוויד לי שֶר, לשעבר אלקטרופיזיולוג של הלב, ונשיא חברת DLS Healthcare Consulting, שמייעצת לארגוני בריאות ולמפתחים של טכנולוגיות בריאות דיגיטליות. "אני חושב שהם עוברים שינוי ויהפכו לקציני איכות שמפקחים על סייעים, אחיות, אחיות מומחות וכולי, שיהיו אלה שבאמת פוגשים את המטופלים." שֶר מזהה את ההיגיון הכלכלי שבשינוי הזה, אבל הוא גם מתייחס אליו בלב חצוי ומציין שמשהו עלול ללכת לאיבוד – כי עדיין ישנם דברים שהטכנולוגיה לא מסוגלת לעשות, ולא מסוגלת לאפשר לאנשים לעשות. "מטופלים מעריכים מטפלים שאינם רופאים כי הם נוטים לבלות איתם זמן רב יותר ולהעניק טיפול הומני ואישי יותר. עם זאת, אף על פי שפגשתי כמה עובדי דרג ביניים מצוינים, לרוב הם לא מצליחים להתמודד היטב כמו רופאים עם מחלות מורכבות. אלגוריתמים מבוססי טכנולוגיה עשויים לתרום לצמצום הפער הזה."

אפילו ווטסון, שייצר תשומת לב חיובית כל כך בעולמות הרפואה וההנדסה, אינו חף מספקנות. "ווטסון יהיה מלווה יעיל וחכם בביקורי החולים," כתב אברהם וֶרְגיז, רופא מסטנפורד וסופר, בניו יורק טיימס. "אבל התלונות שאני שומע ממטופלים, משפחה וחברים לעולם לא עוסקות במחסור בטכנולוגיה, אלא בעודף הטכנולוגיה."

מארטי קון, מצוות ווטסון, מבין את הספקנות, ומזהיר לעתים קרובות את הנלהבים שלא להבטיח יותר מדי לגבי יכולותיה של המכונה. "כשאנשים אומרים שטכנולוגיית מידע מסוגלת לחולל מהפך, אני נעשה מעט חרד," הוא אמר לי. חלקית, מכיוון שהוא חושב שהטכנולוגיה לא יכולה לשנות תעשייה, או תרבות, אם אנשי המקצוע עצמם אינם מחויבים לשינוי – במילים אחרות, ווטסון לא ישנה את הרפואה אם האנשים לא רוצים שהיא תשתנה. כרופא, קון מקפיד לתאר את ווטסון ככלי "תומך-החלטות" ולא כלי של "תמיכה רפואית" – כדי להדגיש שזו מכונה שעוזרת לאנשי המקצוע, ולא מחליפה אותם. "ישנן טכנולוגיות שבאמת מחוללות מהפך בתחום שירותי הבריאות, שמספקות טיפולים שלא היו קיימים בעבר. אני לא רואה את טכנולוגיית המידע ככזו. אני רואה אותה כגורם מאפשר."

ובכל זאת, קון השלים עם הרעיון שאנשים מדברים על ווטסון כאילו היה אדם – הוא אומר שהוא כבר רגיל לענות לשאלה "מי הוא ווטסון"? במקום "מה זה ווטסון?" הוא גם אוהב לספר על נאום שנאם בקנדה, נאום שכמו המצגת בלאס וגאס, משך יותר אנשים ממה שהחדר שהוקצה לו היה מסוגל להכיל. באותו ערב הוא התקשר לאשתו לספר לה על ההתלהבות. "זה ממש נהדר, מארטי," הוא נזכר שאמרה. "רק תזכור, הם באו כדי לפגוש את ווטסון, לא אותך."

ג'ונתן קואן הוא עורך בכיר בכתב העת The New Republic ומחבר הספר "Sick: The Untold Story of America’s Health Care Crisis - and the People Who Pay the Price" . כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Published in Hebrew by Alaxon by special permission. © 2013 The Atlantic, as first published in The Atlantic Magazine 2013. Distributed by Tribune Media Services, inc.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ג'ונתן קואן, Atlantic.

תגובות פייסבוק