אהבה באש וביער

יותר מאלפיים וחמש מאות שנה מספרים בהודו את עלילות ה"ראמאיאנה", סיפור שכולו דרמה, אהבה, נאמנות, מזימות ותהפוכות
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

ראמאיאנה הוא אפוס הודי עתיק שחובר במאה החמישית לפנה"ס. הוא עוסק בגלותו ושיבתו של ראמה, נסיך ממלכת אַיוֹדְהיָא. האפוס נכתב בסנסקריט על-ידי החכם וַלְמיקי, ובניו של ראמה עצמו, התאומים לָוָוה וקוּשָׁה, למדו אותו מוולמיקי. מדובר בשיר ארוך ביותר, כ-24 אלף בתים, ובמסורת הוא נודע בשם אָדיקָוְויָה (אדי = מקורי, ראשון; קוויה = שיר). אמנם הסיפור המרכזי עוסק בפוליטיקה של חצר המלוכה ובקרבות עם שבטי שדים, אך בנרטיב שזורות גם סוגיות הקשורות לפילוסופיה, אתיקה וחובה. באפוס ההודי האחר, מהאבּהַרְטָה, הדמויות מוצגות על כל טיפשותן וחסרונותיהן, ואילו ראמאיאנה נוטה להציג מצב עניינים אידיאלי: ראמה הוא הבן האידיאלי והמלך המושלם, סיטא היא האישה המושלמת, הָנוּמַן החסיד המושלם, לָקְשְׁמָנה ובהארטה האחים האידיאליים, ואפילו ראוָונה, השד הרשע, אינו מתועב לחלוטין.

ראמה נולד

דַשַׁרַטְהָה, מלך איודהיא, חשוך ילדים. לכן הוא מקריב קורבן פּוּטְרה-קָמֶשְׁטי (פוטרה = בן, קמשטי = הנחשק, הרצוי). במהלך טקס הקורבן קם מן הלהבות אַגְני, אל האש, ומושיט למלך כלי מוזהב מלא בנקטר. "תן זאת למלכותיך", אומר האל ונעלם. למלך שלוש נשים. לראשונה נותן המלך מחצית מהנקטר. לשנייה הוא נותן לשתות את מה שנותר מהמנה ששתתה הראשונה. למלכה הצעירה ביותר נותן המלך את המחצית השנייה, ושוב האישה השנייה שותה את מה שזו הותירה. עם הזמן יולדות השלוש בנים: לראשונה נולד ראמה, לצעירה ביותר נולד בהארַטה, ולשנייה נולדו התאומים לָקְשְמָנָה ושָטְרוּגְהנָה.

ראמה וסיטא עם האלים

ראמה וסיטא עם האלים. תצלום: פרד מילר

ראמה מתחתן עם סיטא

כשהנסיך גדל, החכם וִישְוָומִיטְרָה מגיע לחצר ארמונו של דשרטהה ומבקש ש"ישאיל" לו את ראמה ולקשמנה כדי שיעזרו לו לסלק את השדים הרודפים את תלמידי האשראם שלו, מטמאים את קורבנותיהם בדם ועצמות והורגים אותם. לאחר ששני הנסיכים מצליחים במשימתם ומסלקים את השדים מהאשראם, לוקח אותם החכם לממלכת מיטְהילא השכנה כדי להראות להם את חגיגות הסְוָויאָמְוָורָה של הנסיכה סיטא, שנולדה מן האדמה. מלך מיטהילא אימץ את סיטא כבתו, ולאחר שגדלה הודיע שיחתן אותה עם כל מי שיוכל לדרוך את הקשת הגדולה של שׁיוָוה. איש לא עמד במשימה. מספר מלכים, נסיכים ופשוטי עם ניסו ונכשלו.

הסוויאמוורה נמשכה מספר חודשים אך הקשת לא נדרכה. ואז מגיע לשם החכם וישוומיטרה ומביא עמו את שני הנסיכים מאיודהיא. ראמה ולקשמנה נכנסים להיכל שבו מוצגת הקשת בכל תפארתה. ראמה ניגש אליה, מרים אותה ודורך את המיתר בכוח אדיר. הקשת נשברת לשניים. הרעש גדול כל כך, שהמלך ועוזריו באים בריצה מחדריהם כדי לראות על מה המהומה. לאחר שנרגעות הרוחות והסדר שב על כנו, נישא ראמה לסיטא. שלושת אחיו נישאים לאחותה ולבנות דודה של סיטא, וחגיגות רבות נערכות בשתי הממלכות.

ראמה יוצא לגלוּת

זמן מה לאחר מכן, דשרטהה מצהיר שהוא זקן מכדי לשלוט ויפנה את כס מלכותו לראמה, בנו בכורו ויורש העצר. כשמלכתו הצעירה שומעת זאת, היא מחליטה לתבוע מדשרטהה לממש את ההבטחה שנתן לה בעבר: היא דורשת ממנו לשלוח את ראמה לגלוּת בת 14 שנה ולהכתיר למלך את בנהּ, בהארטה. דשרטהה מסרב, אבל ראמה מחליט לכבד את הבטחת אביו ועוזב אל היערות. סיטא ולקשמנה מתעקשים ללוות אותו במסעו. ביגונו על העוול שנגרם לראמה, מת דשרטהה כעבור יומיים.

בהארטה לא היה באיודהיא כשכל זה קרה. הוא ושטרוגהנה אחיו היו בחופשה בארצו של סבו של בהארטה מצד אמו. הם נקראים לשוב לאיודהיא במהירות. כשבהארטה מגלה מה קרה הוא רותח מזעם. הוא צועק על אמו, מסרב לקבל עליו את המלכות ומכנס תושבים כדי לצאת אל היער ולהשיב את ראמה.

ראמה מסרב לשוב ומודיע כי בכוונתו לכבד את הבטחתו של אביו ולהישאר בגלות במשך 14 שנה. בהארטה חוזר לממלכה עם סנדליו של ראמה, מניח אותם על כס המלכות ושולט בממלכה בשם ראמה. בינתיים, ראמה מתרחק דרומה לעומק היערות, כדי שאנשי איודהיא לא יוכלו עוד להגיע בקלות לבקתתו ולהפציר בו לשוב.

ראוונה חוטף את סיטא

יום אחד, שֵׁדה בשם שוּרְפָּנַקְהָא רואה את ראמה. יופיו מכשף אותה, והיא ניגשת אליו ומתחננת שיתחתן איתה. ראמה אומר שכבר יש לו אישה ומצביע על סיטא. הוא מציע לשדה להתחתן עם אחיו, לקשמנה. כששורפנקהא פונה אל לקשמנה, הוא אומר לה שהוא נדר נֶֶדֶר זמני של פרישׁות ושולח אותה בחזרה אל ראמה. במשך זמן מה האחים משחקים בה פינג-פונג ושולחים אותה מאחד לשני. בסופו של דבר חמתה של שורפנקהא בוערת בה והיא מסתערת על סיטא, אך לקשמנה עוצר אותה וכורת את אפה ואוזניה.

שורפנקהא עפה לעבר לנקא (סרי לנקה של ימינו), שם שולט אחיה ראוונה, ומתלוננת בפניו. ראוונה הזועם נשבע לנקום. הוא משכנע את השד מָרִיצָ'ה להתחפש לצבי מוזהב ולשוטט ליד בקתתו של ראמה. כשסיטא רואה את הצבי הזהוב היא מתחננת בפני ראמה שיביא אותו אליה. האחים יוצאים לחפש את הצבי ואז ראוונה מגיע, חוטף את סיטא, מעלה אותה למרכבתו המעופפת וטס ללנקא. בינתיים הנסיכים מגלים שהצבי הוא שד בתחפושת והורגים אותו, אך כשהם חוזרים לבקתה הם מגלים שסיטא אינה שם ומתחילים לחפש אותה.

ראמה פוגש את הנומן

במהלך שיטוטיהם פוגשים הנסיכים חבורת קופים שמראה להם אחדים מתכשיטיה של סיטא: הקופים ראו גברת יפהפייה בוכה ומפילה את תכשיטיה ממרכבה מעופפת הטסה דרומה – ושד נוהג בה.

בין הקופים נמצא גם הנומן, שבסופו של דבר מגלה להם כי סיטא נמצאת בממלכתו של ראוונה בלנקא. ראמה מקבל עזרה מסוּגְריוָוה, ראש הקופים. סוגריווה מכנס צבא קופים, צועד דרומה ובונה גשר המאפשר להם לחצות את האוקיינוס אל לנקא. בקרב אפי הורג ראמה את ראוונה ומציל את סיטא.

הנומאן וראוואנה, צלליות

הנומאן וראוואנה, צלליות מהמסורת ההודית, מאזור אנדרה פרדש. תצלום: Ekabhishek, ויקיפדיה

סיטא עומדת במבחן האש

אבל כשסיטא ניגשת לראמה הוא מסרב לקבל אותה, כיוון שהיא שהתה במשך זמן מה בארמונו של השד. סיטא הפגועה צועדת לתוך מדורה גדולה, בכוונה לשים קץ לחייה. אבל אגני קם מן הלהבות, נושא עמו את סיטא ללא כוויה לגופה ואומר:

एषा ते राम वैदेही पापमस्यां न विद्यते

"הנה היא סיטא שלך, ראמה. איני מוצא בה שום פגם" 1.

אירוע זה נודע בשם "אגני פָּריקְשָׁה" (אגני = אש, פריקשה = מבחן).

ראמה מוכתר באיודהיא

14 שנות הגלות של ראמה תמו והוא חוזר לאיודהיא, מוכתר כמלך ושולט בממלכה ברוב תבונה: אף ילד אינו מת לפני הוריו, אף דלת אינה זקוקה למנעול מפני גנבים, האדמות כולן פוריות, העצים כולם נושאים פרי, והארץ כולה שלווה ומשגשגת.

סיטא מגורשת

יש החושבים כי לראמאיאנה, כפי שחובר על-ידי ולמיקי, יש שישה פרקים המסתיימים בנקודה זו באושר ועושר. אבל ישנו פרק שביעי בשם אוּטַר-ראמאיאנה (אוטר = בתר, שמתרחש אחר כך), שממשיך את הסיפור ומסיים אותו בנימה נעימה פחות. הנה המשכו של הסיפור: לאחר חודשי שלטון רבים, שמועות מתפשטות בקרב העם, לגבי טוהרה של סיטא, כיוון שהיא נחטפה על-ידי שד ונכלאה בממלכתו. ראמה, הקשוב לרחשי העם, מבקש מסיטא לעבור מבחן אש נוסף. סיטא מסרבת, וראמה מגרש אותה. לקשמנה מתבקש ללוות אותה אל מחוץ לגבולות הממלכה. הוא עושה זאת בחוסר רוצן ומשאיר את סיטא ליד האשראם של ולמיקי.

לווה וקושה שרים את ראמאיאנה

בעת שהיא מגורשת סיטא בהיריון. ולמיקי מקבל אותה לאשראם ושם היא יולדת תאומים: בנים בשם לווה וקושה. ולמיקי מגדל אותם באהבה ובחיבה. הוא מקנה להם מיומנויות הראויות לנסיכים, כמו ירי בחץ וקשת, וכן מלמד אותם את הוֶודוֹת וכתבי קודש נוספים. ולמיקי מלמד אותם גם לשיר את אפוס הראמאיאנה, שאותו סיים לחבר בינתיים. התאומים, שאינם מודעים לזהות אביהם, ולכן אינם יודעים כי הם שרים על משפחתם, נוהגים לבצע את השיר באירועים שונים. הם זוכים לפופולריות רבה בגין דקלומם הענוג, ושמעם מגיע עד לראמה. המלך מזמין אותם להופעה. בארמונו של ראמה, נחשף סיפורים האמיתי של התאומים: הם אינם אלא בניו של ראמה, בבואות של המלך, ואמם אינה אלא אותה סיטא המוזכרת בשירם.

ראמה מתמלא חרטה ומבקש מסיטא לשוב לארמון, אבל בתנאי שתוכל להוכיח את טוהרה שוב בפני אסיפה. סיטא, בייאושה, זועקת, "הו אדמה, קבליני נא".2 באותו רגע נחצית האדמה ומתוכה עולה אמא אדמה על כס זהוב, לוקחת את סיטא אל חיקה ויורדת איתה לתוך האדמה. הבקע נסגר מעליהן וסיטא נעלמת לנצח. בצערו מחליט ראמה לא לחיות עוד. הוא מפנה את כס המלכות לבניו ונכנס, יחד עם אחיו, למי הנהר סַראיוּ המקיף את איודהיא. נשמותיהם עוזבות את גופם ועולות השמימה.

לקשמן, סיטא וראמה בתאטרון צלליות, ראמאיאנה

לקשמן, סיטא וראמה בתאטרון צלליות. תצלום: אינדי סאמאראג'יווה

גרסאות מקומיות

ראמאיאנה חובר בסנסקריט. לאחר שנים שבמהלכן סופר שוב ושוב, התגבשו מספר גרסאות אזוריות ובהן קישוטים, פרטים שונים הנוגעים לכל אזור וכן ביאורים והצדקות למקומות שראמה, הגיבור, מוצג בהם באור לא אצילי במיוחד. ראמאוואטאראם חובר על-ידי המשורר הטמילי קאמְבּאן במאה ה-12 לספירה. הגרסה הזאת פופולרית בדרום הודו. בצפון פופולרי יותר ראמְצ'אריט מאנאס, שחובר על-ידי המשורר האוואדי טוּלְסידאס. קיימות גם גרסאות בבנגלית, מלאיאלאם, טֶלוּגוּ, קאנָדה ושפות הודיות נוספות.

מורשת

הדמויות המופיעות בראמאיאנה השתלבו בשפה היומיומית ובפתגמים השגורים בהודו. לעתים קרובות נערכים דקלומים פומביים של ראמאיאנה. האפוס עובד לתיאטרון ולקולנוע, ומדי שנה הוא מוצג על-ידי להקות מקומיות ואגודות שכונתיות בצפון הודו במהלך חגיגות הדוּסֶרָה. תמונות מהאפוס מופיעות על קירותיהם של אחדים מהמקדשים העתיקים ביותר ברחבי אסיה.

ראמה נחשב להתגלמות של האל וישְׁנוּ, ובחלק גדול מהשכונות בצפון הודו, בייחוד באזור הגנגס, נמצא מקדש לראמה. במדינות דרום-מזרח אסיה, כגון קמבודיה, אינדונזיה ומלזיה, ממשיכים לספר את סיפורו של ראמה בגרסאות מרשימות של תיאטרון צלליות.

אַנינדיטה בּאסוּ היא כותבת טכנית ועורכת המתעניינת בהודו העתיקה.

This article "Ramayana" by Anindita Basu was originally published on Ancient History Encyclopedia. Translated and reprinted with permission (Creative Commons: Attribution-NonCommercial-ShareAlike).

 

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: מתוך Sita Sings the Blues סרט אנימציה מאת נינה פיילי (Nina Paley), תצלום: פרד מילר. [וכך גם הצילום הראשון בגוף המאמר]

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אַנינדיטה בּאסוּ, Ancient History Encyclopedia.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על אהבה באש וביער

01
אילנה

תודה על הגרסה המקוצרת, כיף לקרוא.
חבל רק שלא נתתם קרדיט ליוצרת של סרט האנימציה הנהדר ממנו לקוחים צילומי המסך הראשונים בכתבה - האנימטורית האמריקאית נינה פיילי. הסרט על הראמאיאנה שיצרה מספר את הסיפור מנקודת המבט של סיטא ונקרא Sita sings the blues.