אתה שווה כמו הפרצוף שלך

ייתכן שבקרוב יחלו מערכות אשראי חברתי לדרג את ערכנו האישי על סמך מצב כספי, התנהגות וחברים. כיצד תשנה אותנו הרדיפה אחר הדירוג? איזו מין חברה תיווצר אז?
X זמן קריאה משוער: 21 דקות

מדי יום ביומו - כשאתם מתכתבים עם חברים, מדרגים נהגי אוּבֶּר, עורכים חיפושים בוויקיפדיה ועוד – אתם מותירים אחריכם שובל עצום של נתונים. בכל פעם שאתם מזמינים משהו מאמזון, מזמינים דירה ב-Airbnb, או חוקרים היבט כזה או אחר של מכניקת הקוונטים, אתם משאירים עקבות דיגיטליות שבהן החברות שאליהן אתם מתייחסים בהתנשאות משתמשות כדי לחזות את התנהגותכם העתידית, או לפחות את ההתנהגות של אנשים בעלי סממנים דמוגרפיים דומים לשלכם. רובנו מודעים לשקלול התמורות הזה: הוויתור על הפרטיות הוא המחיר שאנו משלמים כדי לבצע עסקאות בעידן הדיגיטלי, והוא מניב עבורנו משלוחים חינם ומיני הטבות אחרות. אבל בה בעת, סוכני נתונים הרבה פחות שקופים אומדים במרץ את ההיסטוריה האישית שלכם וממירים את נטיותיכם הדיגיטליות לדירוגים אישיים המאותתים ללא ידיעתכם לחברות פרטיות – ואולי גם למוסדות ממשל – איזה מין אנשים אתם, כמה אתם שווים, ואיזה יחס מגיע לכם.

אובר

מי אוכל מה, היכן, מתי, כמה ועם מי? מידע שווה. תצלום: רוברט אנאש

ככל שישתפרו יכולות איסוף המידע וניתוחו, יצומצם כל אחד מאיתנו, באופן בלתי נמנע, למספר – העבר שלנו, המוזרויות שלנו והאישיות שלנו, יזוקקו לכדי מספר שלם בודד שייפלט מתוך מכונה בלי שנוכל לערער עליו

מאז ראשית העידן הדיגיטלי, ואולי אף לפני כן, פרשנים פוליטיים, סופרי מדע בדיוני ופעילים בתחום הצרכנות מזהירים שככל שישתפרו יכולות איסוף המידע וניתוחו, יצומצם כל אחד מאיתנו, באופן בלתי נמנע, למספר – העבר שלנו, המוזרויות שלנו והאישיות שלנו, יזוקקו לכדי מספר שלם בודד שייפלט מתוך מכונה בלי שנוכל לערער עליו. וכעת, ייתכן שהיום הזה הגיע סוף סוף, והשלכותיו של העידן החדש הזה רק מתחילות להתברר. דאגה אחת מרבות בהקשר זה היא שהמדיה החברתית עוזרת למערכות של בינה מלאכותית לשקלל את הקשרים האישיים שלנו לתוך הדירוגים האלה. במילים אחרות, חבר או קרוב משפחה בעל אשראי חברתי נמוך עלול להעיב על המוניטין שלנו, וכך נוצר מצב שבו אנו נאלצים לקבל החלטות לא נעימות לגבי האנשים שעמם אנו מתרועעים.

סוכני נתונים אוספים את המידע שאנו חושפים על עצמנו, ביודעין ולא ביודעין, ואז יוצרים פרופילים שלנו, המבוססים על סממנים דמוגרפיים שונים, ומוכרים אותם לארגונים אחרים. הסוכנים האלה הם חלק מ"קפיטליזם המעקב" (surveillance capitalism), מונח שטבעה שושנה זוּבּוֹף (Zuboff) מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד, ופירושו שחברות מסחריות משתמשות במערכות המרגלות אחרי צרכנים בתמורה לשירותים. פייסבוק, לדוגמה, מספקת לנו כלי שבאמצעותו אנו מתקשרים עם רשת של קרובים וחברים, ובתמורה החברה מקבלת לגישה למידע האישי שלנו, שבו היא משתמשת למטרות שיווקיות.

"חברה של מעקב היא לא רק תוצאה בלתי נמנעת ובלתי הפיכה, היא גם פיתוי שאין לעמוד בפניו", אומר ג'ף ג'ונאס (Jonas), מומחה למדע נתונים וחבר דירקטוריון ב-Electronic Privacy Information Center, או EPIC, מרכז מחקר מהעיר וושינגטון. "ואתם יוצרים אותה. כשאתם נרשמים לשירות אימייל חינמי, תנאי השימוש שאינכם קוראים אומרים שהנתונים במיילים שלכם שייכים להם. אפילו אם תמחקו את החשבון, הם יכולים לשמור את הנתונים למשך שנתיים. ובנתונים האלה הם משתמשים ללמידה חישובית".

את תוצאות הלמידה של סוכני הנתונים אינכם רואים, ורוב הסיכויים שהלקוחות שלהם – המקבלים החלטות על בסיס התוצאות האלה – לא יפגשו אתכם לעולם. "הממשל או המוסד אינם מבססים את ההחלטות שלהם עלינו כבני אדם", אומרת שרה בְּרֵיין (Brayne), סוציולוגית מאוניברסיטת טקסס באוסטין. "אלא על כפילי הנתונים שלנו".

קפושון, צל, אנונימיות

מישהו עוקב אחרינו תמיד. תצלום: Rendiansyah Nugroho

אחד המספרים שהסוכנים האלה מצמידים לנו הוא Customer Lifetime Value, או CLV, כלומר "ערך הלקוח לאורך חייו". הדירוג הזה מתייחס לפוטנציאל הערך הכספי ארוך הטווח של הצרכנית או הצרכן עבור החברה; סביר להניח שכבר יש לכם יותר מ-CLV אחד. נתונים שנאספים מעסקאותיכם, מפעולות שביצעתם באינטרנט, משיחות עם שירותי לקוחות, ומפרופילים ברשתות החברתיות – כל אלה משפיעים על דירוגי CLV. ברגע שהדירוג הזה, המספר הזה, נקבע, יישומו פשוט למדי: לקוחות בעלי ערך גבוה מקבלים עסקאות משתלמות יותר ומענה מהיר יותר משירות הלקוחות, ואילו אחרים נשארים במצב המתנה.

אין כיום שום דרך לברר מהו דירוג ה-CLV שלכם, וזה אחד הדברים שמבדילים אותו, למשל, מדירוג האשראי הכספי בארצות הברית. עם זאת, אף על פי שאת דירוג האשראי הכספי אתם יכולים לברר, לשפר בשיטות ידועות, ואף לנסות לשנות באמצעות פנייה לחברת האשראי, החברות המחשבות את דירוג האשראי הזה לא יספרו לכן בדיוק איך הן חישבו אותו, ויתייחסו רק לכל מיני אלגוריתמים סודיים ושיקולים עסקיים המונעים מהן לחשוף את השיטה. למרות כל הפרסומות העליזות בארה"ב בנוגע לשיפור הדירוג שלכם, בסופו של דבר הוא מעורפל בבסיסו.

ככל שגובר רצונם של מוסדות לייצג את לקוחותיהם בצורה מספרית בלבד, כך קשה יותר ללקוחות להבליט את תכונותיהם החיוביות, ולזה יש מחיר נפשי

ככל שגובר רצונם של מוסדות לייצג את לקוחותיהם בצורה מספרית בלבד, כך קשה יותר ללקוחות להבליט את תכונותיהם החיוביות, ולזה יש מחיר נפשי. "כשאנו גוזלים מהאדם את קולו ואת פרצופו ומתעלמים ממצבו הנפשי – אנחנו מפחיתים את אנושיותו במובן מהותי מאוד", אומר אדם וֵייץ (Waytz), פסיכולוג חברתי מבית הספר קלוג לניהול של אוניברסיטת נורת'ווסטרן.

סין מדרגת את המיליארדים

הניסוי המתמשך בייצוג אימפרסונלי של בני אדם התחיל בארה"ב בשנות החמישים עם פיתוח דירוג האשראי הראשון, הדירוג הפיננסי הידוע בשם FICO. אבל התנועה הזאת מגיעה כיום למלוא מימושה בסין, שממשלתה והמגזר הפרטי שלה מפתחים כיום את שיטת הדירוג הפולשנית ביותר שניתן להעלות על הדעת – דירוג של כל אזרח באומה הגדולה ביותר בעולם, לא רק על בסיס גורמים כלכליים אלא גם על בסיס קריטריונים התנהגותיים וחברתיים. במסגרת התוכנית הלאומית של הממשלה הסינית, שלפי ההצהרות אמורה להתגבש סופית בשנת 2020, כל אזרחית ואזרח יקבלו מספר זהות שיקושר לרשומות האשראי החברתי שלהם. הרשומות האלה יכילו מידע על היסטוריית העסקאות שלהם, דו"חות על חיפושי אינטרנט, קשרים חברתיים ודו"חות התנהגותיים, לדוגמה – האם הם נתפסו אי פעם חוצים רמזור אדום? עסקים יקבלו גם "דירוג אשראי חברתי מאוחד". בסופו של דבר יסוכמו כל הרשומות הללו בבסיס נתונים ריכוזי, אף שמערכת כזאת, בסדר גודל כזה, עדיין דורשת ממפתחיה להתגבר על מספר משוכות טכנולוגיות לא פשוטות.

תוכנית האשראי החברתי נחשפה לראשונה במסמך מדיניות משנת 2014, שהציג אותה כתוכנית שמטרתה להגביר את האמון בחברה הסינית. בתגובה לחששות הרווחים בציבור הסיני בנוגע לשחיתות, מזימות פיננסיות ושערוריות עסקיות – כולל תקרית הקשורה לזיהום באבקת חלב לתינוקות – הציעה המפלגה הקומוניסטית ליישם מערכת ש"תקל על אנשים מהימנים לשוטט בחופשיות תחת כיפת הרקיע, ותקשה על המפוקפקים לעשות ולו צעד אחד". המטרה המוצהרת היא לתגמל על התנהגות טובה ולהעניש על התנהגות רעה. התגמולים על אשראי חברתי גבוה – במילים אחרות, התגמולים למי שנחשב אדם מהימן – יכללו דברים שונים, כמו למשל גישה חופשית לחדרי כושר, הנחות בתחבורה הציבורית וזמני המתנה קצרים יותר בבתי חולים. עונשים על אשראי חברתי נמוך יכללו, למשל, מגבלות על השכרת דירות, רכישת בתים או רישום הילדים לבתי ספר מועדפים.

שנגחאי, כבישים מהירים, מחלף

מיד רואים למי אפשר לתת משכנתה ומי יבגוד בבן הזוג. תצלום: דניס נווז'אי

כל תושב מתחיל עם דירוג בסיסי של 1,000, ויכול להרוויח נקודות נוספות על התנהגות "טובה" כמו תרומה לצדקה, או לאבד נקודות על התנהגות "רעה" כמו עבירות תנועה

מספר ערים בסין כבר החלו ליישם גרסאות ראשוניות של דירוג חברתי. ברוֹנְגצֶ'נְג (Rongcheng), כל תושב מתחיל עם דירוג בסיסי של 1,000, ויכול להרוויח נקודות נוספות על התנהגות "טובה" כמו תרומה לצדקה, או לאבד נקודות על התנהגות "רעה" כמו עבירות תנועה. חברות פרטיות כמו Ant Financial המסונפת ל-Alibaba, משיקות תוכניות דירוג משלהן. אפליקציית Zhima Credit של החברה משתמשת בנתונים שנאספים מ-400 מיליון לקוחות כדי לייצר דירוגים לשימושן של העיריות המשתתפות. האלגוריתם שלה מתייחס הן לנתוני האשראי המקובלים והן להתנהגות של המשתמשים, למאפיינים כמו המכונית שבה הם נוהגים ומקום העבודה שלהם, וכן, שימו לב, לקשרים שלהם ברשתות החברתיות. אם כך, הדירוג של הפרט יכול להשתנות לא רק על סמך פעולותיו אלא גם על סמך הפעולות של חבריו – קרוב משפחה שמשחק כל היום במשחקים מקוונים, למשל, עלול להוריד לכם את הדירוג. נכון לעכשיו, ההצטרפות לתוכניות האלה נתונה לבחירת הלקוחות, אף שהעיריות מפצירות באזרחים להצטרף.

לחשוף את האמון

ביסודו של דבר, דירוגי האשראי והדירוגים החברתיים האלה הם משאלי עם, ששואלים במי כדאי לבטוח. בעצם מדובר בגרסה היי-טקית לשיפוטים שבני האדם למדו לבצע פנים אל פנים במשך אלפי שנים. על אף ניסיוננו הרב, לא קל לנו לקבוע במי אפשר לבטוח, אבל אנו מבינים שברוב המצבים מוטב לנו לעבוד יחד מאשר לבד, וזהו תמריץ חזק לאמון הדדי.

אף שאנו, כבני אדם, צריכים להיות מסוגלים לזהות אותות של אמינות, אומר דייוויד דֶסְטֶנוֹ (DeSteno), פסיכולוג מאוניברסיטת נורת'איסטרן, חוקרים התקשו עד היום לאפיין במדויק את האיתותים הללו מכיוון שרובם חיפשו אותות גופניים ספציפיים – הבלחה של חיוך, או הרמת גבה. אבל בפועל, אמון הוא מערכת מורכבת של אותות חוזרים. במסגרת המשחקים הכלכליים שהוא חוקר במעבדה שלו, הוא גילה שכאשר הנבדקים משחקים פנים אל פנים, הם טובים יותר בחיזוי אמינותו של האדם מאשר במסגרת משחקים מקוונים, שאינם מאפשרים להם לזהות את האותות הנדרשים. "רוב התקשורת המקוונת דלה במידע", הוא אומר. "אין בה אותות שפיתחנו במשך אלפי שנים כדי לשפר את יכולתנו לחזות אמון".

דירוג אשראי חברתי המבוסס בראש ובראשונה על פעילות באינטרנט, לא יאפיין נכונה את הפרט, בייחוד כשנתונים הנאספים בזירת פעילות אחת מוחלים על זירות פעילות אחרות. דירוג גבוה של אשראי כספי מאותת לבנק שאתם תחזירו את חובכם במועד, אבל אין להסיק מכך שאפשר לסמוך עליכם לשמור על הילדים של השכן או להישאר נאמנים לבני זוגכם. "כשדירוגים אישיים קשורים לאותו סוג של אינטראקציה", אומר דסטנו, "סביר להניח שערך החיזוי שלהם יהיה לא רע", מכיוון שבמקרים אלה ההקשר יציב, ואפשר לקחת שיפוטים ממצב אחד ולהחיל אותם על מצב אחר. אבל במערכות כמו Zhima, השואפות להחיל את דירוגי האשראי על מגוון רחב של זירות, כמו למשל אפליקציית הדייטינג Baihe, ההיסטוריה הכספית שלכם עלול לטרפד את סיכוייכם למצוא בן או בת זוג, או לפתח מערכות יחסים עמוקות אחרות.

יש בעייתיות רבה בהסתמכות על מוניטין המגולם במספר חיצוני. אם המספר חיובי, "הוא נותן לנו את התחושה שהאדם אמין מיסודו, אף שידוע לנו שהאמינות המוסרית של רוב בני האדם גמישה במידה כזאת או אחרת", הוא אומר. "כשאין שינוי במחירים, בסיכונים או בתועלות הכרוכים באינטראקציה עם אדם נתון, אז מוניטין הוא אינדיקטור טוב. אבל אם משהו משתנה בצורה דרמטית, זה לאו דווקא נכון".

גבר, מפקפק, אמון, אי-אמון

אמון? תצלום: CJS*64

זה באמת אתה?

כשאנחנו חושבים שאלגוריתם טועה לגבינו, יש לנו תחושת עוול. מצד שני, גם אם הדירוג משקף נאמנה את האישיות שלנו, על כל מגרעותיה, האם פירושו שעלינו להשלים עם כל השלכותיו החברתיות, המשפטיות והכספיות?

כשאנחנו חושבים שאלגוריתם טועה לגבינו, יש לנו תחושת עוול. מצד שני, גם אם הדירוג משקף נאמנה את האישיות שלנו, על כל מגרעותיה, האם פירושו שעלינו להשלים עם כל השלכותיו החברתיות, המשפטיות והכספיות? מה אם אנחנו מנסים להשתנות? מה אם אנחנו, כמו רוב האנשים, מתנהגים באופן שונה בהקשרים שונים?

דסטנו בטוח שיהיה מי שינסה להערים על מערכת האשראי החברתי, מכיוון שלאיתות על מידות טובות יש חשיבות רבה במסגרת הקהילתית: "כולנו מנסים לאותת לזולת שאנו אנשים טובים, אנשים ישרים. ועם המעבר לזירה המקוונת, עולה השאלה איך נאותת זאת גם כאן?" הוא מציין שירותים כמו ReputationManager המבטיחים לנקות, תמורת תשלום, את הנוכחות המקוונת שלכם ולהציג אתכם לעולם בצורה הטובה ביותר. "אנשים ינסו למצוא דרכים לשנות את הדירוג שלהם".

אבל אם אין לנו דרך להשפיע ישירות על הדירוג החברתי שלנו, אומרת בריין, אז אף על פי שמדובר בכלי גס, הוא עלול להפוך לעובדה שאין עליה עוררין. האלגוריתמים הם בבעלות הארגון, והנתונים שהם מלקטים הם מחוץ להישג ידנו. המציאות החדשה: הדירוג שלנו הוא מדד לאופיינו, ואיננו יכולים לעצור את הפצתו.

"צריך לצאת מנקודת הנחה שאנשים יקפצו למסקנות לגבינו על בסיס ההנחה שכפילי הנתונים שלנו מדויקים", אומרת בריין. וכפועל יוצא, הם יהיו בטוחים שגם המסקנות שלהם מדויקות. "הם יתחילו לקבל את הנתונים כייצוג טהור של העולם ללא שמץ של ביקורתיות". ומכיוון שנדע כי גורמים חישוביים בלתי נראים מנטרים אותנו בכל רגע ורגע, החיים בצל הדירוגים עלולים לכפות עלינו מודעות יתר לאופן שבו אנו מציגים את עצמנו. מי מהעמיתים שלנו מוריד לנו את הדירוג? האם הרכישות שלנו נראות אחראיות מספיק? האם נהיה מסוגלים אי פעם להשתחרר בפומבי ופשוט להיות עצמנו?

כשמערכות דירוג משוות ללא הרף בינינו ובין אחרים, אנחנו עלולים לחשוב שלא כדאי לנו להיות אנו עצמנו

כן, כשמערכות דירוג משוות ללא הרף בינינו ובין אחרים, אנחנו עלולים לחשוב שלא כדאי לנו להיות אנו עצמנו. השקת המערכת הסינית תיתן לפסיכולוגים החברתיים הרבה חומר למחשבה, וכשהאלגוריתמים יחלו לייחס לפרט את התכונות של חבריו, ייתכן שניתן יהיה לגזור מכך מסקנות רחבות לגבי השפעתן של רשתות על חיינו. הסינים עלולים להיעשות מודעים יותר וזהירים יותר בבואם לבחור את האנשים שעמם הם מבלים את זמנם. לפי דיווחים אחדים, הדירוגים עשויים להשפיע על קידומים בעבודה, על רישיונות להחזקת חיית מחמד, ואפילו על היכולת לקבל חיבור אינטרנט מהיר. לא קשה להבין מה יהיו ההשלכות: אנשים שעתידם כרוך בדירוג החברתי שלהם, יבצעו חישובים קרים לגבי הדירוגים של חבריהם בניסיון לוודא שאף אחד לא יפגע באיכות החיים שלהם ושל בני משפחתם. והם עלולים להחליט שלא להתחבר עם אדם כזה או אחר – ואפילו עם קבוצות שלמות של בני אדם.

כלב, בעלים, סין

לכלב יש רישיון, גם לבעלים. בינתיים. תצלום: טואנו טוהק.

"אני מעריכה שבנקים ישתמשו במידע הזה כדי להחליט למי לתת הלוואות", אומרת בריין, "ובמקרה כזה, אני לא ארצה שהבנקים ידעו שיש לי חברים שלא עמדו בתשלומי המשכנתה שלהם, או כאלה שמרוויחים שכר נמוך, כי הם יכולים להניח על סמך הקשרים החברתיים שלי שרוב הסיכויים הם שאני ענייה, או שגם אני לא אצליח לשלם את המשכנתה".

המערכת הזאת יכולה בסופו של דבר לייצר דינמיקה שבגללה אני לא מתרועע איתך, והדעה שלי עלייך מתפשטת ברשת החברתית וזוכה לאישוש כי אנשים מדברים עלייך, אבל את בכלל לא שומעת מה הם אומרים

ברגע שייוודע כי למישהו יש דירוג נמוך, החיים החברתיים שלו עלולים להיפגע. "דעות יקצינו, כפי שקורה לעתים קרובות בגלל שמועות ורכילות", אומר ניקולס דיפונזו (DiFonzo), פסיכולוג ממכון רוצ'סטר לטכנולוגיה. הוא ועמיתיו מתייחסים במחקריהם לתופעה המכונה "אפקט הדיוק של מתי" (Matthew accuracy effect) לפיה שמועות על אודות בני אדם, שליליות וחיוביות גם יחד, מקצינות עם הזמן. כבר היום, שמועות יוצרות מצב של בידוד מידעי, מכיוון שלא מקובל לדבר עם אדם על שמועה שעוסקת בו, בייחוד אם איננו מכירים אותו היטב. משום כך, מערכת האשראי החברתי עלולה להוליד מערכת של תיבות הדהוד שיצוצו כל אימת שדעות והנחות מוקדמות על אודות אנשים מסוימים יתפשטו ברשת. דיפונזו מסביר כי "המערכת הזאת יכולה בסופו של דבר לייצר דינמיקה שבגללה אני לא מתרועע איתך, והדעה שלי עלייך מתפשטת ברשת החברתית וזוכה לאישוש כי אנשים מדברים עלייך, אבל את בכלל לא שומעת מה הם אומרים".

במערכת כזאת יהיה לנו קשה ביותר לשנות את גורלנו. "רוב האנשים ימצאו את עצמם במשבצת קבועה, ולא יוכלו להיחלץ ממנה, או ליצור לעצמם מערכות יחסים חדשות או הזדמנויות חדשות", אומר דיפונזו. "זאת תהיה מערכת שמסרבת לבוא לקראת אנשים שרוצים להשתנות".

רכילות, זקנות, מרוקו

המידע עובר, תמיד. תצלום: סטיבן דוס-רמדיוס

תופעת "אפקט הדיוק של מתי" מתבססת על "אפקט מתי" במדע, שאותו ניסח ב-1968 הסוציולוג רוברט מרטון מאוניברסיטת קולומביה. אפקט מתי מסביר מדוע אנשים שמקבלים אחריות מסוימת – או בהקשר המחקרי שעליו דיבר מרטון, אנשים שמקבלים מימון – יקבלו אחריות נוספת עם הזמן, בין אם בצדק ובין אם לא. לעומת זאת, אנשים שמקבלים פחות אחריות מההתחלה, יקבלו עוד פחות אחריות עם הזמן. אפקט מתי מקבל את שמו מהבשורה על פי מתי, שבה אומר ישו, "כִּי מִי שֶׁיֶשׁ לוֹ נָתֹן יִנָּתֵן לוֹ וְיַעֲדִיף וּמִי שֶׁאֵין לוֹ גַם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּטֵל מִמֶּנּוּ".

המשוב האלגוריתמי של מערכות האשראי החברתי עלול להגביר מאוד את השפעתו של אפקט מתי. כבר עכשיו ישנם אנשים שסומנו "לא אמינים" בתוכניות הפיילוט של סין ונקלעו למעגל קסמים שגזל מהם באופן שיטתי עוד ועוד אפשרויות עד שהם הפכו לאזרחים סוג ב'. זה קרה לליוּ חוּ (Hu), עיתונאי בן 42 שנכנס לכל צורך ועניין לרשימה שחורה אחרי שהפסיד בתביעת דיבה. בין היתר, הוא לא היה יכול עוד להיכנס לאפליקציות של נסיעות להזמין כרטיסי רכבת או טיסה, חשבונות המדיה החברתית שלו – שבהם פרסם רבים מתחקיריו העיתונאיים – צונזרו ונסגרו, והוא הושם במעצר בית. מעמדו לא השתנה גם לאחר שפרסם התנצלות ושילם קנס. מצד שני, כפי שמנבא אפקט מתי, אנשים בעלי דירוג גבוה זוכים בעוד ועוד הטבות וזכויות, ומעבירים את ההטבות האלה לילדיהם כך שגם הם מתחילים את החיים עם גישה למוסדות החינוך הטובים ביותר, המרפאות הטובות ביותר, דיור איכותי ועוד.

אנשים בעל דירוג נמוך מוגבלים ביכולתם לשקם את המוניטין שלהם בעיני הממשלה או השכנים שרואים כיצד הם נדחים שוב ושוב על-ידי כל מיני גופים בגלל הדירוג הנמוך שלהם

אנשים בעל דירוג נמוך מוגבלים ביכולתם לשקם את המוניטין שלהם בעיני הממשלה או השכנים שרואים כיצד הם נדחים שוב ושוב על-ידי כל מיני גופים בגלל הדירוג הנמוך שלהם. "יש לזה השלכות מהותיות על מבנה התקשורת", אומר דיפונזו, "כי התקשורת שלי עם אנשים ששומעים את הדברים האלה עלי, נקטעת".

והדירוגים האלה ישפיעו מן הסתם גם על היחס שמוסדות מעניקים לאזרחים. כבר היום, דירוגי CLVקובעים אם לקוח נתון משתייך לקבוצה בעלת ערך גבוה או נמוך, והקביעה הזאת משליכה על האופן שבו חברות מתייחסות אליו, ועל המוצרים והדילים שהן מציעות לו. וזה אינו ההקשר היחיד שבו דירוגים אישיים משפיעים על חיינו: בארה"ב, למשל, המטופלים במערכת הבריאות מסווגים דרך קבע לקטגוריות לפי התדירות שבה הם פונים לקבלת טיפול;והשימוש הגובר בניתוח של נתונים במערכת הדין הפלילי כולא אנשים בתוך קטגוריות של סיכון גבוה או נמוך המשפיעות, בתורן, על היחס העתידי שאנשים אלה יקבלו מרשויות אכיפת החוק. "אם אנחנו אוספים נתונים על אנשים כדי לשפר את המלצות המוזיקה שלהם בספוטיפיי או את המלצות הצפייה שלהם בנטפליקס, ניחא. כאן הסיכון נמוך", אומרת בריין. "אבל אם זה משפיע על האופן שבו שוטרים יתייחסו אליך, לזה יש כבר השלכות ישירות ומובהקות על אי-שוויון חברתי".

לדבריה, אחת התוצאות האפשריות של מצב עניינים זה היא הימנעות מאינטראקציה עם המערכת. ברגע שאנשים באים במגע עם המערכת הפלילית  והתוצאות נרשמות בתיק האישי שלהם ומלוות אותם הלאה, הם נוטים להימנע ממוסדות כמו בתי חולים ובנקים, וגם מתעסוקה מסודרת ומהשכלה. וכל זה קורה "לפי דפוסים מוכרים היטב. מעקבים מהסוג הזה משפיעים על הקשר שלנו עם מוסדות חשובים אחרים".

שוטר, משטרה

אני אגיד לך מה אתה שווה. תצלום: אלק פוואל

טיפול התנהגותי

הדירוגים החברתיים עלולים גם להיתפש כשיפוטים מוסריים, ושיפוטים מוסריים משפיעים על הערך העצמי שלנו. "אם קיבלתם דירוג חברתי נמוך", אומר וֵייץ, "הוא עלול להניע תהליכי תפישה עצמית שיגרמו לכם לחשוב שאתם פחות מוסריים מהזולת ופחות אנושיים מהזולת". בעקבות תהליך זה של דה-הומניזציה, אנשים עלולים לחשוב שהיכולות השכליות הבסיסיות שלהם – יכולת התכנון, כושר הזיכרון, היכולת לחוש כאב או הנאה – לוקות בחסר. הראיות מלמדות כי בניגוד גמור למטרתן המוצהרת של מערכות דירוג חברתי, קרי אכיפה של התנהגות מוסרית, תחושות אלה של דה-הומניזציה מדרדרות אותנו להתנהגות בלתי מוסרית.

כשאנשים מתנהגים בצורה לא מוסרית, עולה הסיכוי שהם לא יראו בעצמם בני אדם, וכשזה קורה, עולה הסיכוי שהם יתנהגו בצורה לא מוסרית

וֵייץ  ועמיתיו ערכו ניסוי שבמסגרתו נאלצו הנבדקים לקבל החלטה מוסרית. הם התבקשו לחזות את תוצאתה של הטלת מטבע וירטואלית. אם התחזית שלהם תהיה נכונה, הם ירוויחו שני דולר. במצב ניטרלי, הטלת המטבע תאמה תמיד את ניחושיהם של הנבדקים. אבל במצב לא ניטרלי, התוכנה דאגה שהניחושים שלהם יהיו תמיד שגויים. אחר כך נתקלו הנבדקים בשגיאה על המסך, שאמרה להם כי התחזית שלהם נכונה אף שבפועל היא לא הייתה נכונה. הם יכלו לדווח על השגיאה, או לקחת את הכסף שלא הרוויחו. כמעט חצי מהנבדקים החליטו לקחת את הכסף – ובמטלה שביצעו לאחר מכן, שיעור גדול יותר מבין הנבדקים האלה רימה שוב, זאת בהשוואה לנבדקים שדיווחו על התקלה במטלה הראשונה. ושימו לב: בסקר שנערך אחר כך, אותם נבדקים שרימו דיווחו על יכולות אנושיות דלות יותר מאשר אלה שלא קיבלו את ההזדמנות לרמות. "כשאנשים מתנהגים בצורה לא מוסרית", אומר וֵייץ , "עולה הסיכוי שהם לא יראו בעצמם בני אדם, וכשזה קורה, עולה הסיכוי שהם יתנהגו בצורה לא מוסרית". זה מעגל קסמים שעלול להתרחב לקנה מידה של חברה שלמה כאשר שיעור ניכר מהאוכלוסייה נכנס לקטגוריה שנחשבת ראויה פחות ליחס חיובי.

ממצאים כמו ממצאיו של וֵייץ וכמו הממצאים שציין דסטנו, מלמדים אותנו כי קיימת אפשרות ממשית שמערכות האשראי החברתי יביאו יותר נזק מתועלת. "בכל פעם שאנשים מודדים את חייהם באורח כמותי, הם חשים פחות אנושיים", אומר וֵייץ, "ואנשים אחרים נוטים להתייחס אליהם כאל מצבור של ערך במקום לראות בהם בריה אנושית בעלת כבוד עצמי".

אבל גם דירוג גבוה של אשראי חברתי עלול להזיק לפרט, לפחות מבחינה מוסרית. "יש מחקרים המראים שככל שהמעמד שלנו עולה, אנחנו נוטים להיות פחות מוסריים", אומר דסטנו. "אנחנו משקרים לעובדים שלנו יותר, ולא מתייחסים אליהם באותו אופן – ואנחנו צבועים יותר בשיפוטים שלנו. כלומר, עבירות מוסריות מסוימות לא נראות לנו בעייתיות כשאנחנו מבצעים אותן בעצמנו, אך כשאנשים אחרים עושים אותו דבר, אנחנו מגנים אותם".

בניי יוקרה

פה גרים בכיף בני אדם פרמיום. תצלום: זאך הייברג

לעומת זאת, דירוג גבוה יכול, באופן תיאורטי, לעורר בנו מודעות רבה להתנהגות שלנו, ולהתגאות בה. זה ניכר כבר עכשיו בהתנהגותם של קנאי דירוג האשראי ששואפים להיות ב"מועדון ה-800", המשקף אמת מידה גבוהה בדירוג האשראי הכספי המוכר. מבחינת נשים וגברים אלה, ה-800 הוא סמל סטטוס. אך מכיוון שהאלגוריתם של FICO אינו פומבי, הם חולקים את סודות הצלחתם אלה עם אלה כדי לעזור לקנאי דירוג כמוהם לנסות לתחמן את המערכת.

כשאנו מעודדים אנשים להתמקד בדירוג שלהם ובמעמדם החברתי, במקום לעודד אותם להתמקד בבערך העצמי הפנימי שלהם, אנחנו עלולים לעורר בהם גאוותנות, בייחוד אם המדורגים משווים את עצמם ללא הרף לאחרים

כאשר התנהגות הופכת לרכיב בדירוג חברתי, הרצון להשיג דירוג גבוה יכול להפוך לכוח מניע גדול. אם אנשים רוצים ליהנות מהתועלות המעשיות של הדירוג הגבוה ולהתגאות בו, הם עשויים לנסות לשפר את ההתנהגות שלהם. "כשחסרה לנו גאווה עצמית – כשאנחנו לא מרגישים טוב כל כך לגבי עצמנו – אז [דירוג כזה] נותן לנו מוטיבציה להשתפר", אומרת ג'סיקה טרייסי (Tracy), פסיכולוגית מאוניברסיטת בריטיש קולומביה הקנדית. במחקריה היא מצאה שרמות נמוכות של גאווה הן גורם המעודד שינוי התנהגותי. רצים המאוכזבים מקצב ההתקדמות שלהם משתמשים בגאווה כתמריץ לתכנן תוכנית שתשפר את ביצועיהם, וסטודנטים שאינם גאים בתוצאות המבחנים שלהם, חשים דחף להשקיע יותר בלימודים. "אנחנו מזהים קשר בין השיפור בביצועים שלהם במבחנים לחוסר הגאווה שהם הרגישו בהתחלה", אומרת טרייסי.

עם זאת, אף שעשוי להיות קשר חיובי בין גאווה למוטיבציה, "זאת חייבת להיות גאווה מהסוג הנכון", אומרת טרייסי, וזאת מכיוון שגאווה היא מטבע רגשי בעל שני צדדים. מחקרים מקשרים בין גאווה אותנטית (authentic pride) לתחושות של ביטחון עצמי, הישג, וערך עצמי, ואילו גאוותנות (או "היבריס",hubristic pride) מקושרת ליהירות, גרנדיוזיות ורברבנות. כשאנו מעודדים אנשים להתמקד בדירוג שלהם ובמעמדם החברתי, במקום לעודד אותם להתמקד בבערך העצמי הפנימי שלהם, אנחנו עלולים לעורר בהם גאוותנות, בייחוד אם המדורגים משווים את עצמם ללא הרף לאחרים ושואבים את הסיפוק על הישגיהם בעיקר ממקורות חיצוניים.

גאווה, יוהרה, אדוארד קולייר

בין גאווה ויוהרה: "Vanitas" (מ-1669), אדוארד קולייר, אוסף ברגר, דנוור, קולורדו. תצלום: ויקיפדיה

מערכות של אשראי חברתי מאיימות להנציח את הריבוד החברתי הקיים, מכיוון שהן מתקפות אותו כחלק מהשיטה עצמה. הן גם מעודדות את האנשים במערכת לבכר את הדירוג שלהם על פני מערכות היחסים שלהם

מחקרים מלמדים שהמוטיבציה שלנו להשתפר חזקה יותר כשהיא מגיעה מבפנים – כשהיא מגיעה מתוך רצון להרגיש טוב יותר עם עצמנו. אך לדברי טרייסי, כשדוחפים נבדקים להשתפר מסיבות חיצוניות מובהקות, כמו העלאת דירוג האשראי החברתי שלנו, "הביצועים שלהם חלשים יותר. סביר להניח שמערכת של תמריצים חיצוניים להתנהגות טובה אינה יעילה כמו מערכת שבה אנשים רוצים להיות טובים מכיוון שזה גורם להם להרגיש טוב לגבי עצמם".

ההתמודדות עם מערכות האשראי החברתי מציבה בפנינו אתגרים חדשים. אפילו לדירוג האשראי השקוף-יחסית של FICO יש השלכות חברתיות והתנהגותיות. אמנם אנשים יכולים לערער על הנתונים שלהם ולשנות את התנהגותם כדי לשפר את הדירוג שלהם, אבל הם עדיין חייבים להתאים את עצמם לכללים שמכתיבה המערכת, והם עדיין יתקשו להתנהל בתוך המערכת הפיננסית האמריקנית בלי להשתתף בדירוג האשראי. והמצב רק יסתבך עם אלגוריתמי דירוג מתוחכמים יותר שיתייחסו גם להיבטים שאינם כספיים, מכיוון שאלגוריתמים אלה ייצרו ממד חדש שבאמצעותו גורמים מוסדיים, סוכנויות ממשל ואפילו חברים קרובים יוכלו להפלות נגדנו.

מערכות של אשראי חברתי מאיימות להנציח את הריבוד החברתי הקיים, מכיוון שהן מתקפות אותו כחלק מהשיטה עצמה. הן גם מעודדות את האנשים במערכת לבכר את הדירוג שלהם על פני מערכות היחסים שלהם. ויש המזהירים אותנו שגם אם נהפוך למשתתפים בעל-כורחנו בניסוי חברתי מהסוג הזה, חיוני שנמשיך לבחון בעין ביקורתית כל מהלך שעלול לקרב אותנו לגורמי הסמכות על חשבון הקשר שלנו עם בני אדם אחרים. "יהיה קשה יותר ויותר לשמור סוד", אומר ג'ונאס. "ובמצב שבו קשה לשמור סוד, אני רואה לנגד עיני שני סוגים אפשריים של עתיד: עתיד שבו כולם מנסים להיות 'נורמליים', ועתיד שבו אנשים יהיו מי שהם רוצים להיות, והעולם יקבל בברכה את כל גווני החברה. זה העתיד שאני רוצה לחיות בו".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ג'יין ויליאמסון-לי (Williamson-Lee) היא כותבת המתגוררת בדנבר.Reprinted from Psychology Today. Copyright 2019 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Content Agency.The original article appeared here.תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: חסרי הפנים. תצלום: פייג'י פייג', unsplash.com

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ג'יין ויליאמסון-לי, Psychology Today.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על אתה שווה כמו הפרצוף שלך

04
יובל שפיר

המערכת הסינית החדשה תהפוך את האינדיבידואל לחסר ערך מחוץ להקשר של תפקידו בקולקטיב האידיאלי לפי חזון המפלגה. זו הקצנה של יסוד שכבר קיים בתרבות הסינית, לא יודע אם בגלל מאו או עוד לפניו. בכל אופן, זו הולכת להיות דיסטופיה שהעולם טרם הכיר.