בעקבות המוסר האבוד

איך נדע מה מוסרי? אולי נביט על כל תולדות המין האנושי, ונאסוף נתונים? הצעה מהפכנית.
X זמן קריאה משוער: 12 דקות

תארו לכם שיצורים מכוכב לכת אחר צופים בכל מה שהתרחש על גבי כדור הארץ מאז הופעת האדם לפחות. מאחר שהם מרוחקים מאות שנות אור מכדור הארץ, הם צופים בסרט אילם, כיוון שגלי הקול לא יכולים להגיע בו זמנית עם גלי האור. לפיכך הם אינם יכולים להבין את שפת האדם, שלימודה מבוסס על שמיעה. כלומר – הם יכולים לשפוט את בני האדם רק על פי מעשיהם בפועל. לא על סמך דיבוריהם, ולא על פי כתביהם, הבטחותיהם והתאוריות שהעלו. האם הם יוכלו להסיק על סמך תצפיותיהם, מהו מעשה מוסרי מבחינת אוכלוסיית כדור הארץ?

אתחיל בסקירה קצרה וחלקית מאד של מספר גישות מרכזיות הרווחות בפילוסופיה של המוסר כיום, כדי להציג את מידת האי הסכמה הבסיסית והעמוקה השוררת עדיין בין שתי אסכולות מרכזיות: זו הטוענת שיש בסיס רציונלי ואוניברסלי למוסר, וזו הטוענת שהמוסר הוא יחסי ונגזר מהתנאים ההיסטוריים שהחברה מצויה בהם.

הפילוסוף הסקוטי מקינטאייר, בספרו After Virtue1 מנתח בבהירות את כישלון מפעל הנאורות (שבמרכזו קאנט ותורת המוסר שלו) בהצבת הסבר רציונלי להצדקת ערכי המוסר, ומראה שאין לנו היום דרך רציונלית להכרעה בין תורות מוסר שונות, הנשענות על סט של ערכים שאינם בני השוואה. אחת התוצאות של מהלך זה הוא הרלטיביזם המתפשט אל כל תחומי החיים.  מקינטאייר מציע לחזור לגרסה של מוסר אריסטוטלי, בו המעשה הטוב נגזר מהמהות של הסוכן הפועל, מהתכלית שלשמה נוצר. לדוגמה: הלוחם הוא אדם טוב אם הוא ממלא את ייעודו כלוחם. ניטשה מבכה את אובדן המוסר האריסטוטלי ואת ניצחון המוסר היהודי/נוצרי, לפיו המעשה המוסרי הוא מעשה של חמלה, והוא מכנה מוסר זה בשם "מוסר עבדים". בספרו "לגניאלוגיה של המוסר" מנתח ניטשה את התפתחות כללי האתיקה בחברה כפועל יוצא של היחסים הכלכליים. אם מישהו הלווה כסף ולא קיבלו בחזרה, הייתה לו הזכות להעניש את הלווה. תפישתו של ניטשה את התפתחות המוסר דומה לפיכך לתפישת המוסר האבולוציוני, לפיו המידות הטובות, שיתוף הפעולה והאלטרואיזם הם תוצאה של אינטרסים חברתיים ושל תהליך האבולוציה גרידא.

האיטי, טוסיין לוברטיר

הגנרל טוסיין ל'אוברטיר (Toussaint Louverture), משחחר האיטי, החברה הקולוניאלית הראשונה שדחתה את העבדות כעיקרון מכונן. תמונה: ויקיפדיה

ברלטיביזם המוסרי הרווח בימינו ההכרעה המוסרית היא כפייה של שיח אחד על אנשי השיח האחר, והשתקתם

יורגן הברמאס מציע2 את התקשורת הרציונלית לפתרון קונפליקטים מוסריים. הוא עדיין מאמין בכוחה של הרציונליות להגיע לפתרון המוסרי ביותר, אך אינו מצפה שכל הצדדים יאמצו את אותן הנחות יסוד. הוא מצפה מכל צד בוויכוח להעניק לגיטימציה לעמדותיו של הצד השני, כלומר להבנה, ולמצב שבו הוויכוח יתנהל בדרך רציונלית ויסתיים בנקודה שבה שני הצדדים יסכימו שהפתרון המוצע הוא הטוב ביותר עבורם. אין כאן פשרה על עקרונות יסוד אלא הליך רציונלי. הבעיה, לדעתי, היא שקשה ליישום זאת במציאות, ודוגמאות לא חסרות כלל. הברמאס נחשב לאחד מההוגים "המודרניים" האחרונים, המאמינים בקיום בסיס אוניברסלי של המוסר, או לפחות בפרוצדורה אוניברסלית, שתהיה מקובלת על הרוב, להשגת המעשה המוסרי ביותר. ההוגים המכונים "פוסטמודרניים" נוטשים עמדה זו לכיוון הרלטיביזם המוסרי. ז'אן פרנסואה ליוטר מציג3 את המחלוקת המוסרית כמפגש בין משחקי לשון שונים, בין שיחים שונים שאין ביניהם דבר מן המשותף. סיום המחלוקת הוא בניצחונו של אחד השיחים הללו, ובהדרת השיח האחר. השיח המפסיד אינו מסוגל אף לבטא את קורבניותו במונחי השיח המנצח. ההכרעה המוסרית היא כפייה של שיח אחד על אנשי השיח האחר, והשתקתם. ריצ'רד רורטי מנתח את הפילוסופיה המערבית ב-300 השנה האחרונות (בספרו "קונטינגנטיות, אירוניה וסולידריות") ומצביע על אי יכולתה להגיע למסקנה רציונלית כלשהי בדבר יסודות מוסריים. הוא טוען שכל מה שנשאר לנו כבסיס למוסר הוא האמפתיה שאנו חשים למראה סבלו של הזולת.

ההצעה: לגזור את חוקי המוסר מתוך ניתוח סטטיסטי של מעשי האדם, לאורך אלפי השנים האחרונות

ברצוני להציע התחלה של כיוון מחשבה אחר לנושא מהותי זה. אין כאן התיימרות להציע שיטה כוללת לפתרון המחלוקות המוסריות, זהו נושא שהפילוסופיה עוסקת בו כבר לפחות 2500 שנה. אנסה להאיר בפנס לכיוון שבשנים האחרונות הולך ותופס לו מקום במדע האמפירי. כריס אנדרסון, הכריז במאמר מפורסם בכתב העת -Wired על "קץ התאוריה" כי לא יהיה צורך יותר בהנחות לגבי חוקי הטבע, ובאישושם לאחר מכן באמצעות ניסויים. הסדר יהיה הפוך, וחוקי הטבע ייגזרו מתוך Big Data, נתוני עתק, כמות עצומה של תצפיות שתאוחסן במחשב ותנותח על ידי אלגוריתמים שיחפשו תבניות (Patterns) אוניברסליות. ואכן, שנה לאחר מכן הראו מייקל שמיט והוד ליפסון4 כיצד הם יכולים לגזור את חוקי ניוטון לגבי פעולת המטוטלת מתוך ניתוח נתוני המטוטלת בלבד, ללא כל הנחות מוקדמות. כיום, תחום הביג דאטה משמש לניתוח הידע הנצבר בכל התחומים בכמויות עצומות. נתוני הצרכנות שלנו מנותחים על ידי אלגוריתמים, המחפשים קשרים בין הרגלי צריכה לפלחים באוכלוסייה, הלומדים את הצרכנים כדי להציע לכל אחד ואחד פרסום ממוקד. תמונות וצילומי וידיאו מנותחים באופן רציף כדי לאתר כל חריגה – וכך לאתר פשעים; תנועות ברשת המחשוב מנותחות כדי לאתר אנומליות המעידות על פריצה למאגרי מידע.

האלגוריתם יזהה התבנית ההיסטורית, ויסיק, למשל, שהעבדות היא דבר פסול, ושהיעלמותה הוא הדבר המוסרי

ההצעה שאותה ארצה להעלות כאן היא לגזור את חוקי המוסר מתוך ניתוח סטטיסטי של מעשי האדם, לאורך אלפי השנים האחרונות. הנטיות המצטברות לאורך אלפי שנים, הן אלו שיצביעו על המעשה הראוי, המעשה המוסרי. לפני 2500 שנה הייתה עבדות בעולם, שהלכה ונעלמה עד שנכחדה, באופן רשמי לפחות, ממרבית חלקי העולם לפני כ-50 שנה. האלגוריתם יזהה תבנית זו, ויסיק שהעבדות היא דבר פסול, ושהיעלמותה הוא הדבר המוסרי. במשך אלפי שנים האדם היה כפוף לשליטים רודנים, מלכים, פאודלים ואנשי דת. התנועה ההיסטורית מתרחשת לעבר החירות, אל השחרור מכל מנגנוני הכפייה. לכן שחרור זה הוא הכיוון המוסרי. כמובן, ברוב המקרים האבחנה לא תהיה טריוויאלית. ישנן תקופות חשוכות, בהן ישנה נסיגה אל המעשים הרעים. אך האלגוריתם לא יסיק מסקנות מ-12 שנות המשטר הנאצי. הוא יבחין שלאחר מכן הפושעים הנאצים נרדפו, הוקעו ונשפטו, ושבמרבית המדינות התנועות הניאו-נאציות הוצאו אל מחוץ לחוק. לפיכך הוא יסיק שזו הייתה תנועה רעה, שלא נעה בכיוון המעשים המוסריים.

משפטי נירנברג

נאשמים במשפטי נירנברג בשעת דיון, תחת משמר שוטרים צבאיים אמריקניים. תצלום: רימונד ד'אדריו, ויקיפדיה

המבקרים יטענו שקיימת כאן הנחת יסוד, לפיה הכיוון שהאנושות מתפתחת בו הוא הכיוון המוסרי. האם לא יתכן מצב בו כל ההתנהגות האנושית נוטה לכיוון הרוע? תשובתי לכך היא שלפי מרבית ההגדרות של "מעשה מוסרי" או "מעשה טוב" שניתן להציע כיום, האנושות מתקדמת אל המוסרי ולא אל הרוע. אם נגדיר, למשל, את המעשה המוסרי ככזה שמביא את מירב התועלת למירב האנשים (ההגדרה התועלתנית), נוכל לראות שמרבית האנושות מתאמצת לפעול בהתאם. גם על פי הצו הקטגורי של קאנט, המעשה הנכון הוא זה שכולם יעשו אותו בסיטואציה הנוכחית, וגם לפי קאנט לא יתכן שהאנושות מתקדמת אל הרוע. המבקרים ירצו לטעון – "ואם ארגון דאע"ש ינצח וינהיג את כלליו על כל האוכלוסייה?" תשובתי: מצב זה לא יוכל לשרוד אלפי שנים. גם אימפריה מעין זו תתרסק ותשקע אחרי זמן לא רב, כמו אימפריות רשע אחרות בהיסטוריה. מבקרים אחרים יוכלו לטעון שהתפתחות הקפיטליזם אינה הכיוון הטוב לאנושות, ובכל זאת, זהו הכיוון אליו האנושות מתקדמת כבר מאות שנים. תשובתי: אם אחרי מאות ואלפי שנים נוספות הקפיטליזם עדיין ישלוט, הרי שזהו הכיוון המעשי המתאים לאנושות. ואם, בסופו של דבר, הסוציאליזם או המרקסיזם ינצחו, נבין שזהו הכיוון הטוב המתאים לאנושות. הפרקסיס יקבע בסופו של דבר את התאוריה, ובזה, לפחות, מרקס צדק.

לימוד של הכיוון המוסרי מתוך המגמות של תבניות ההתנהגות האנושית לאורך ההיסטוריה, מניח שאין יסוד מוסרי בבסיס ההתנהגות האנושית

יש כמובן סוגיות בהן ניתן לגלות את הנטייה ההיסטורית בעין בלתי מזויינת, כמו בדוגמת החירות והעבדות שהבאתי. ישנן סוגיות שההכרעה בהן טרם נפלה, כמו סוגיית הקפיטליזם-סוציאליזם. וישנן סוגיות שבהן ניתן להיעזר במחקרים ובכלי מחשוב לשם בירור הנטייה, בכל זמן נתון. למשל, למרות הנטייה ההולכת וגוברת להענקת לגיטימציה לביצוע הפלות, ההתנגדות אינה שוככת, ובמקומות לא מעטים היא אף הולכת וגוברת (בארצות הברית, למשל, ובמדינות שבהן הדת תופסת מקום מרכזי יותר בשלטון). ניתן להעלות על הדעת מצב שבו האמצעים הטכנולוגיים יוכלו לגלות בחודש הראשון או השני להיריון את כל המומים המולדים העלולים להתגלות בעובר, ואז הפלות בשלב מאוחר בהיריון לא ייחשבו לגיטימיות. בדומה לכך, ישנן מדינות שאינן אוסרות על פי חוק שימוש בסמים, אך אם יתברר, סטטיסטית, שהדבר מביא נזק, מגדיל את מספר המכורים לסמים ואף מוריד את גיל ההתמכרות הממוצע, תשתנה דעת הקהל מקצה לקצה, הסמים הקלים ייחשבו שוב לדבר פסול מבחינה מוסרית, ונטיית הלגליזציה תיעלם.

לימוד של הכיוון המוסרי באופן סטטיסטי, מתוך המגמות של תבניות ההתנהגות האנושית לאורך ההיסטוריה, מניח שאין יסוד מוסרי בבסיס ההתנהגות האנושית. גישה זו דומה לגישה האבולוציונית להתפתחות המוסר, המניחה גם היא שהמעשה המוסרי התפתח מאינטרסים חברתיים. האלטרואיזם התפתח משום שהוא אִפשר לקהילות של בעלי חיים ובני אדם לשרוד טוב יותר בקבוצות. קופים שלא דיווחו לחבריהם על מזון שמצאו הרגישו את נחת ידם של האחרים. חיות שלא שיתפו פעולה לא שרדו. המדען ג'ורג' פרייס אף ניסח סוג של משוואה המראה כיצד האלטרואיזם התפתח מהאבולוציה, כפי שמתאר אורן הרמן בספרו ״מחיר האלטרואיזם״. המשוואה תיארה את היחס בין הכלל, המרוויח מההתנהגות האלטרואיסטית של הפרטים, לבין הפרט שלפעמים משלם מחיר אישי – אם אינו נהנה ביחד עם הקבוצה. אך פרייס פירש את ממצאיו בדרך שרואה את באלטרואיזם סוג של אגואיזם, והוא לא יכול היה להשלים עם תוצאות אלו. הוא תרם את כל הונו לחסרי בית בלונדון, כדי להוכיח שהוא היוצא מן הכלל, ושאלטרואיזם טהור אכן קיים. בסופו של דבר פרייס התאבד. הבאתי את סיפורו כדי להראות שגם בתוך התאוריה האבולוציונית של המוסר האנושי ישנן פרשנויות שונות. הפרשנות שלו לא הייתה הכרחית. פרייס היה יכול להניח שגם אם האלטרואיזם מבוסס על אגואיזם, הרי שיש לאדם בחירה חופשית לגבי מספר המעשים האלטרואיסטים שאותם יבחר לעשות. ובכל מקרה, גם האבולוציה מייצרת מקרים קיצוניים שאינם נכללים במשוואתה הכללית.

הלימוד הסטטיסטי של המעשה המוסרי שהצגתי כאן אינו מניח בהכרח את נכונותה של התאוריה האבולוציונית של המוסר. התאוריה האבולוציונית אינה מציעה דרך לגלות מהו המעשה המוסרי. היא רק טוענת שעקרונות המוסר שלנו נגזרים מהצרכים הקיומיים שלנו, ולא מעקרונות מוסר אוניברסליים ואינה מציעה לנו דרך ללמוד מהם הכיוונים המוסריים של התפתחות החברה.

הפלות, מחאה, סן פרנסיסקו

מחאה נגד הפלות, סן פרנסיסקו. תצלום: סטיב רודס.

אשר לשימוש בכלי מחשוב, ברצוני להרחיב מעט. תחום מדעי הרוח הדיגיטליים נולד עם העלאת הטקסטים והספריות המסורתיות אל המדיה הדיגיטלית. הפרויקט המפורסם ביותר בין אלה הוא כנראה  Google Books, שהעלה לאינטרנט מיליוני ספרים. אליו נוספו פרויקטים גדולים רבים ובהם Internet Archive ו-EEBO ורבים אחרים. בד בבד עם מחשוב הטקסטים והתמונות, התפתחו טכנולוגיות הביג דאטה, ניתוח של נתונים וחיפוש תבניות ומגמות. אחת המטרות המרכזיות והשאפתניות של החוקרים בתחום היא לנתח מגמות שינוי של רעיונות ותפישות לאורך מאות ואף אלפי שנים, כדי לגלות כיצד התפתחו הרעיונות ומאין נבעו, ולשרטט את התבניות השונות של התפתחות זו. גוגל פיתחה מסד נתונים של Ngrams (יחידות של מילה עד 5 מילים מתוך מיליוני הספרים הללו שהועלו לרשת), וכן כלי חיפוש הנגיש לכל Ngram Viewer. הכלי מאפשר לבצע חיפושי מילים וביטויים בטקסטים מן השנים 1500-2000. ז'אן בפטיסט מישל וחוקרים אחרים מצוות הפיתוח של גוגל תיארו5 את הפלטפורמה החדשה במאמר שפורסם ב-Science ב-2011. הם טבעו את המונח Culturomics, תחום מחקר שינתח באופן כמותי מגמות בהתפתחות התרבות.

אחת הדוגמאות הבולטות בתחום היא מחקרו של פיטר דה בולה6, פרופסור להיסטוריה של התרבות  באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית, שמונה לאחרונה לעמוד בראש המעבדה לחקר הרעיונות שבמכון לידע דיגיטלי (Cambridge Concept Lab in the Cambridge Centre for Digital Knowledge). בספרו שפורסם ב-2013,The Architecture of Concepts , דה בולה מנתח בעיקר את התפתחות המושג זכויות אדם, Human Rights. הוא מתמקד במאגר המידע Eighteen Century Collection Online (ECCO), ונעזר באלגוריתמים לחיפוש במאגרים גדולים של טקסטים כדי לנסות לענות על שאלות כגון: "מהן המילים המופיעות בתכיפות הגדולה ביותר לצד (במרחק של עד 5 מילים)  המילה ?Rights" דה בולה מראה, למשל, שהמילים liberty, privilege, civil  הן המילים המופיעות בתדירות הגבוהה ביותר לצד המילה rights, ותדירותן עולה פי שלושה לערך בין השנים 1700-1800. לעומת זאת, המילה church שמופיעה לצד המילה rights באותה תדירות בשנת 1700, אינה מופיעה בתדירות גדולה יותר לצד המילה rights לאורך המאה ה-18. תדירות הופעתה שלchurch  לצד rights בעצם מצטמצמת באופן יחסי. זהו רק ממצא אחד  מעשרות רבות של ניתוחים, באמצעותם בונה דה בולה את מגמות ההתפתחות של המושג במאה ה-18. הוא אף מרחיב את החיפוש לשלשות של מילים המופיעות בסמיכות של עד 5 מילים. דה בולה משווה גם בין העיתונות הבריטית והאמריקנית לאורך המאה ה-18, מדי עשרים שנה. הוא משווה את קצב עליית התפוצה של השימוש במושגים rights, "rights of man", "rights and liberties" ומושגים נוספים, ומראה שעקומת השימוש במושגים rights ו- "rights of man" עולה בתלילות גדולה יותר (פי ארבעה) בעיתונות האמריקנית אך העיתונות הבריטית מובילה בשימוש במונחים "rights and liberties"ו-"rights and privileges". הניתוח הממוחשב של דה בולה מצליח לאתר את השוני במציאות שנוצר במושגי הזכויות בארה"ב ובאנגליה, את הדגש על זכויות הפרט בארה"ב אל מול הזכויות החברתיות באנגליה. כלומר, ניתן כיום לנתח מגמות של התפשטות תפישות  והשימוש בהן בצורות חדשות, שלא היו בשימוש עד לפני כעשור. דה בולה לא הסיק מכך מסקנות לגבי הערך המוסרי של השימוש בביטויים אלו ואחרים, אלא עסק רק באבחון המגמות. אך ניתוחים כגון אלו יוכלו לסייע בידינו לזהות מגמות של התפתחות מוסרית. בדוגמה זו למשל, למושגים כמו rights ו-"rights of man" יש ערך מוסרי גבוה יותר מל-"rights of church", שהוא מושג שנטייתו לא התפתחה בציר הזמן.

לסיכום, אשוב להנחה הבסיסית שלי, שלפיה הנטייה של כיוון ההתפתחות האנושי, של תבניות ההתנהגות, היא לעבר המוסרי. המשותף לגישה האבולוציונית של התפתחות המוסר ולגישה של הלימוד הסטטיסטי של עקרונות המוסר מתוך אוסף ההתנהגויות האנושיות הוא שהמוסר שלנו אינו נגזר מעקרונות מוסר אוניברסליים. הגישה האבולוציונית מדברת של שרידותו של הפרט, ושל קבוצת הפרטים בה הוא חבר. היא אינה מתייחסת לשרידותו של המין האנושי ככלל. הגישה הסטטיסטית בדבר ההתפתחות אל עבר המוסרי, המקיפה את כל פריטי המין האנושי והחיות בכלל, עשויה להוות מקור לאופטימיות בדבר אפשרות שרידותם של החיים בכלל.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

שי אופיר הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדעי המחשב, עובד בתחום ההייטק כ-35 שנה. 

תמונה ראשית: השתקפויות צבע במים בנמל Nyhavn בקופנהגן. תצלום: טים גראהם, אימג'בנק/גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי שי אופיר.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

15 תגובות על בעקבות המוסר האבוד

אני לפעמים מתפלא על הצעות כאלו שנראות תלושות לגמרי מהמציאות. מה בדיוק מהפכני בהצעה הזו? לדעת שעבדות פסולה לא צריך מחשב כי זה טריוויאלי. להחלטות יותר מורכבות כמו בנושאי הפלה מחשב לעולם לא יוכל למצוא תשובה "נכונה" מוסרית. בני אדם הם אלו שיקבעו מה מוסרי ומה לא ואלו דברים שמשתנים כל הזמן. שלא תבין לא נכון, אני חושב שלאבולוציה יש תפקיד חשוב בעיצוב המוסר שלנו ואני בעד מחקרים מדעיים שיגידו לנו מה מזיק ומה לא, אבל אני לא יודע מה הבסיס לחשוב שמחקרים ישנו את דעת הקהל מקצה לקצה? האם המחקרים בנוגע ליעילות החיסונים הפכו אותם לקונצנזוס? יש אינספור מחקרים בארה"ב על הנזקים בהחזקת נשק אישי ואין שום סיכוי לשנות את החוק בנושא. שום אלגוריתם לא ישנה דיעה של אדם.

03
אביאל

״אין הכרעה מדעית לגבי טוב ורע, אלא הללו נקבעים לפי סולם ערכיו של האדם, וערכים אינם נקבעים על ידי ההכרה המדעית ואפילו אינם מושפעים ממנה״ // ישעיהו ליבוביץ

    07
    שי אופיר

    לגבי צפון קוריאה, מרבית מדינות העולם מתנגדים למשטר זה ונוקטים סנקציות. הצופה מהחוץ יוכל לראות שמרבית האנושות חושבת שזו תופעה פסולה. כמו שציינתי לגבי הנאציזם. בברכה.

08
עופר הרצוג

פעם השתתפתי במיזם לסטרטאפ שרצה לקשר בין טכניקות חברתיות שונות ככלי לפתרון בעיות בניהול מפעלים וחברות. הרעיון היה לנתח טקסטים של דיונים בשיחות, מאמרים, ישיבות הנהלה וכיוצא בזה חומרים שניתן למצוא ברשתות החברתיות ובמאגרי מידע אחרים. לא הצלחנו לגייס לכך את המשקיעים משום מה. זה נראה לי יותר מעשי מאשר לקבוע מה המעשה הראוי מתוך מגמות התפתחות של האנושות. ומה עם שאר המרכיבים של עולמנו? אם הצפיפות האנושית והפיתוח הטכנולוגי מובילים אולי להשמדה טוטאלית נניח בעוד חמש עשרה שנה, מה יועיל לי ניתוח של מגמות של שלוש מאות השנים האחרונות? אם התחממות גלובלית היא תוצר אנושי המסקנה אחת, אבל אם ההתחממות היא תוצר של פעילות קוסמית אולי המסקנה היא אחרת? ואולי אין בכלל התחממות כמו שטוען טראמפ? ספק עם המצוי יכול לשמש בסיס טוב לקביעת הרצוי. ואני דווקא כן חושב שיש קשר בין המצוי לרצוי...

09
ניר

צפיפות אוכלוסיה ותחרות על משאבים משנים את המוסר.
אלטרואיזם יכול להיות במשפחה, בשבט, בארץ או באנושות אבל בעת מצוקת משאבים ה"רדיוס" האלטרואיסטי מצטמצם למה שקרוב יותר לפרט.
לכן מוסר הוא דבר די גמיש.
ניתוח של ביג דאטה אולי יוציא מזה תובנות, אבל דאטה זמי קיים רק לחלק קטן מאד של התרבות. מוסר קיים גם בתרבויות שלא כתבו כלום, או לא כתבו שפות שנח לחקור....

10
משה

מציע שהמוסר ייגזר לפי ממוצע ההתנהגות האנושית, תוך זהוי מגמות לתיקונים (כמו ביטול העבדות).
הנחת יסוד היא שהמוסר הינו כלי התנהגותי ולא מערכת עצמאית עם כללים אוטופיים תיאורטיים. אבל אם זו ההנחה יש סתירה פנימית. לאחר שהמוסר ייקבע כך הוא יישאר סטטי. אבל הרי ההנחה היא שהמוסר הינו כלי התנהגותי וכלים משתנים עם חלוף הזמנים?

11
נתנאל

יש פה נקודת כשל שכל כך בולטת לעין, אני מופתע שלא הועלתה במאמר ובתגובות..
אתה רוצה ללמוד מנתונים מה מוסרי כדי לא להיות תלוי בהנחות יסוד לגבי "מה מוסרי" ? אבל אתה עדיין מציע להניח שהאנושות מתפתחת לעבר המוסר. זו קביעה כמעט שרירותית.
האם זו לא הנחת יסוד ששוללת את התועלת מניתוח הביג דאטה?

14
איש חופשי

ההנחה כי המין האנושי "מתקדם" מן הלא מוסרי למוסרי היא הנחה יהירה ובנוסף איננה נכונה.
ההנחה הזו הרבה יותר חלשה מן ההנחה של מה הוא המוסר הנכון.
לכל היותר אפשר לדבר על העובדה שמה שנחשב מוסרי בחברה אחת יכול להחשב לא מוסרי בחברה אחרת, כנל גם מה שנחשב מוסרי באותה חברה יכול להשתנות לאורך הזמן.
אבל אין להסיק כי המוסרי המאוחר יותר נכון מן המוסרי הקדום יותר, או כי החברה המאוחרת יותר נכונה יותר מן החברה המוקדמת יותר.