גם אורניום זה טבעי

מהו מזון טבעי? האם יש בעולמנו האנושי משהו לא טבעי? בין בעיות של הגדרה ומריבות על בריאות ואידאולוגיה, אנחנו חיים בבלבול תזונתי. אז איך כוס מיץ תפוזים יכולה לעשות לנו קצת סדר?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

מהו מוצר מזון "טבעי"? אחת ההצעות הנפוצות אומרת שדברים "טבעיים" אינם עשויים מחומרים כימיים. אבל העולם הביולוגי כולו עשוי מכימיקלים! הצעה נוספת: מוצרים טבעיים אינם מהונדסים גנטית. אלא שגם זו אינה תשובה מוצלחת. אמנם ההנדסה הגנטית מערבבת ומתאימה גנים באורח מלאכותי, אבל החיידקים הרוחשים בגופנו ובמזון שלנו עושים, ועשו תמיד, בדיוק את אותו דבר. אז אולי מדובר במזון שלא נולד במעבדה? לא, ויטמין סי ממעבדה זהה לגמרי לוויטמין סי שנמצא בתפוזים.

לא קל, ולפעמים אפילו מייאש, לנסות להגדיר מוצר טבעי. אפילו מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ויתר על קביעת הגדרה רשמית למונח "טבעי". אבל הוויתור הזה מוגזם. מחוץ לעולמם הנקי של המתמטיקאים, כמעט כל המושגים נדרשים להבהרה, והמושג "טבעי" הוא שימושי מספיק כדי להצדיק ניסיון הגדרה כזה. הוא אמנם נשמע טרנדי מאוד, אבל הרעיון שבלב המונח "טבעי" עלה כבר בימי אריסטו.

מזונות דומים לאלה שאכלו אבותינו בסביבותיהם הטבעיות הם מזונות שנועדנו לשגשג בזכותם. אכילה טבעית היא אכילה של אותו מזון שתוכננו לאכול. השאלה היא: מי או מה תכנן אותנו כך שמזונות טבעיים ישמשו לנו חומר דלק?

כך זה נראה בעיניים אריסטוטליות: מזונות דומים לאלה שאכלו אבותינו בסביבותיהם הטבעיות הם מזונות שנועדנו לשגשג בזכותם. כשאנו חורגים מכך, אנו מסתכנים. אכילה טבעית היא אכילה של אותו מזון שתוכננו לאכול, ממש כפי שמכונית מתוכננת לשימוש בדלק, ולא בשמן. השאלה היא: מי או מה תכנן אותנו כך שמזונות טבעיים ישמשו לנו חומר דלק? לא אריסטו וגם לא מרבית תלמידיו בדורות הבאים, לא הצליחו לענות על שאלות מפורטות בנושא, מנקודת מבט מדעית. צ'רלס דרווין היה הראשון שהציג את התשובות, במאה ה-19.

זיתים, שמן זית

מזון אריסטוטלי למהדרין. תצלום: רוברטה זורגה

על פי דרווין אבותינו, שהצליחו להשתמש היטב במזונות שהיו זמינים בסביבתם, שרדו והצליחו להנחיל לנו את הגנים שלהם. הם "נבחרו" באורח טבעי לשימור. כצאצאיהם, ירשנו סוג של גוף שפועל היטב כשאנו אוכלים את אותו סוג של מזון. לא כולם בימי אבותינו היו בעלי גוף זהה, כמובן. מי שעבורם במזון הזמין לא היה בר-עיכול סבלו מתת תזונה, ולא יכלו להתפתח כראוי. הם לא יכלו להוריש את סוג הגוף שלהם לשושלת שתשרוד עד היום. הברירה הטבעית עיצבה בהדרגה את הגוף האנושי ככזה המנצל היטב את המזונות הטבעיים הזמינים.

תהליך ארוך של ברירה אבולוציונית עיצב את אבותינו, עוד לפני שהיו בני אדם, לנצל את יתרונות הפירות שהם אכלו

למשל, אנו מתוכננים לאכול פירות, משום שזהו אחד המזונות העיקריים שמהם נהנו אבותינו. תהליך ארוך של ברירה אבולוציונית עיצב את אבותינו, עוד לפני שהיו בני אדם, לנצל את יתרונות הפירות שהם אכלו. חלק משמעותי מן החיות המהלכות על פני האדמה אכלו פירות, כך שגופנו (כמו גופותיהם של צבים ועכברים, למשל) מעוצבים על ידי האבולוציה לאכול פרות, והפרי מעוצב באורח טבעי על ידי הצמח שממנו צמח להועיל לנו. כששיח של דומדמניות או עץ בננה מאכילים אותנו את פירותיהם הם משתמשים בנו כדי לאגור ולהפיץ את זרעיהם – בתוספת מנת דשן. הזרעים הללו מצליחים: הם מנחילים את הגנים שלהם, שמאפשרים להם לארוז את הזרעים באריזות מזינות שאותן יאכלו בעלי חיים כמונו, ואז ישתלו אותם באריזה מזינה אחרת שתסייע לזרעים להיקלט היטב באדמה. לצמח כדאי שנישאר בסביבה, ונפיץ את זרעיו עונה אחר עונה.

מערכות גופנו מתאימות פחות לעיכול של מיץ פרי שיש בו ריכוז סוכר גבוה, לעומת הפרי עצמו. אבותינו לא סחטו מיץ מן הפירות – זו הייתה עבורם עבודה רבה ללא תועלת. לכן האבולוציה עיצבה אותנו כך שנשגשג לא בעזרת מיץ אלא בעזרת הפרי כולו. המיץ כמובן דומה מספיק לפרי, לכן הגוף שלנו מסוגל להשתמש בו, אבל הוא לא מועיל לנו באותה מידה, כי גופנו מתאים יותר לניצול השילוב של כל מרכיבי התזונה שהוא מקבל מן הפרי.

תפוזים

מקור הטוב. תצלום: נטלי ג'ולי

גוף האדם מסתגל לתנאים החדשים לאט יותר מכפי שעושה זאת השוק

היום, מיץ תפוזים נחשב לארוחת בוקר מלאה, אבל רק בגלל התפתחויות כלכליות. לפני מאה שנה, מיץ תפוזים היה מגיע מהתפוז שלכם. תנאי השוק כיום מעודדים כוחות כלכליים לשנות את צורת המחשבה שלכם, כי מספר התפוזים השלמים שמדינה מסוגלת לצרוך הוא מוגבל. ניתן למכור הרבה יותר תפוזים כתרכיז. גם השימור והשינוע הפכו פשוטים יותר. כשסוחטים את הפרי, מסירים ממנו את רוב מרכיבי התזונה שמועילים לנו. גופנו אינו מסוגל לעבד סוכרים באותה הצלחה כשיתר התפוז איננו. האבולוציה לא נתנה לנו כלים לנצל היטב את המיץ לבדו. גוף האדם מסתגל לתנאים החדשים לאט יותר מכפי שעושה זאת השוק.

והגוף שלנו עוד פחות מתאים לסוכרים לבדם, שניתן לבודד מן הפרי ממש כמו את המיץ. הסוכרים מוכנסים בכמויות לתוך מה שנקרא "מיץ פרי" או "משקה פירות", לעתים בתוספת ויטמין סי שגם הוא מופק מתוך הפרי. משקאות כאלה אינם טבעיים לנו, משום שלהבדיל ממיץ פרי טבעי, יש בהם כמות פרי זעומה (לעתים 5 אחוזים בלבד) וכמות גדולה של סוכר, והם רחוקים מאוד מן החומרים שגופנו תוכנן לנצל לתועלתו. משקאות קלים בטעמי פירות, שאין בהם כלל פרי, גרועים עוד יותר. תשכחו מסוכר שהופק ממקורות טבעיים לכאורה כמו פירות. תשכחו מן המרכיבים המכונים "מלאכותיים" שמוסיפים למשקה טעם, כמו אספרטיים וסכרין, שהומצאו במעבדות. כמות גדולה מדי של סוכר מפירות היא עצמה בעיה חמורה, וסותרת כל טענה שמדובר במשקה טבעי. טבעיות – חשוב לזכור – היא גם עניין של מידה, ומיצי פירות, ועוד יותר מהם משקאות בטעמי פירות, נמצאים בתחתית הסולם ואינם ראויים להיקרא טבעיים משום שאנחנו פשוט לא מתאימים אבולוציונית להשתמש בהם.

מבקרי החיים הטבעיים מדגישים לעתים כי כל ההתמקדות הזו בסביבה הטבעית של אבותינו אינה יותר מכמיהה סנטימנטלית לגן עדן שמעולם בעצם לא התקיים

מבקרי החיים הטבעיים מדגישים לעתים כי כל ההתמקדות הזו בסביבה הטבעית של אבותינו אינה יותר מכמיהה סנטימנטלית לגן עדן שמעולם בעצם לא התקיים. אסוציאציות מיסטיות העולות במוחנו כשאנחנו רואים צ'יפס תירס כחול מסייעות למכירת טורטיות, אבל אין להן שום בסיס במציאות. המדע אינו יכול להצביע על גן עדן טבעי טהור שבו בני האדם שגשגו בעבר. הטבע היה תמיד כרוך בדם יזע ודמעות. מעולם לא הייתה תקופה שבה לא ארבו לנו בטבע רעלים גרועים ממש כמו אלה שיצרנו אנו במהלך הדורות באורח מלאכותי. אז אולי אין שום טעם לחלום על חזרה לחיים "טבעיים"?

מלבד זאת, ישנם מתנגדים הסבורים כי אנו, בני האדם, וכל מעשינו, הם חלק מן הסביבה הטבעית שלנו. אנחנו לא יכולים להבין את סביבתנו הטבעית כמשהו מבודד מעצמנו ומיצירותינו. אז כיצד נוכל להבדיל בין טבעי ומלאכותי? אחרי הכול, אם ריקוד החיזור של ציפור או כוורת הדבורים הם תופעות שהתפתחו באורח טבעי, אז גם התנהגויות בני האדם והחפצים שהם מייצרים, ובכלל זה מה שאנו מכנים "מלאכותי", הם טבעיים. כל זה מפחית מחשיבות אורח החיים ה"טבעי" – כי מועדון שבו כולם חברים כבר אינו מעניין כל כך.

פירות, סוכר, תותים

הכול טבעי: פירות מסוכרים, סוכר בצורת פירות. תצלום: ברוק לארק

תשובות מספקות לחששות הללו מגיעות בעזרתם של פילוסופים של השפה, כמו דייוויד לואיס המנוח. לואיס מדגיש את הדרכים המעניינות שבהן ההקשר עשוי לקבוע את נושא השיחה. אם אפתח את המקרר ואומר לכם שאין בירה, לא תתנגדו בטענה שראיתם בירה בסופרמרקט. קבעתי את ההקשר, משום שחיפשתי במקרר. אבל אם אעמוד ליד מדף ריק בסופרמרקט שבדרך כלל ניצבות עליו פחיות בירה, אותו משפט נועד להביע משהו אחר: אולי יש בירה במקרר שלי, אבל בסופרמרקט אין.

גם ההקשר הרלוונטי למה ש"טבעי" משתנה. מנקודת מבט של חקר השפה, טבעי פירושו תכופות כל מה שהוא פיזיקלי. קוורקים וחורים שחורים, טפלון וסכרין, כולם נושאי מחקר "טבעיים" של מדעי ה"טבע", שבאופן מסורתי עומדים מנגד לתיאולוגיה, למשל. מה שמשווקים וצרכנים רואים בו מוצר "טבעי" שאנו אוכלים, שותים או משתמשים בו, מצומצם בהרבה ממה שמדעי הטבע רואים בו "טבעי". מוצרים לחיים טבעיים קשורים למה שתורם או נועד לאפשר לנו לחיות היטב. לא כל מה שנמצא בסביבתנו הטבעית הוא כזה, משום שהיא עלולה להיות עוינת ולא רק תומכת.

הגוף שלנו הוא עדות ליעילות האבולוציה. הוא גם מעיד על זיכרון ארוך טווח של האבולוציה – משום שאנו מסוגלים לשאוב תועלת רבה ממזונות כמו אלה שקדמו לכל סביבה אנושית

החיפוש אחרי מה ש"טבעי" בעבר הוביל את חלקנו למה שמכונה "דיאטת פליאו". הבעיה בתזונה כזו היא שהיא מתמקדת מדי בשלב הציידים-מלקטים בהתפתחות האנושית, שקדם להתפתחות החקלאות לפני כעשרת אלפים שנה. האבולוציה המשיכה לעצב אותנו מאז. למשל, חקלאות חלב שהחלה בסקנדינביה לפני כעשרת אלפים שנה יצרה בסקנדינבים סיבולת גבוהה ללקטוז. ישנן קהילות מבודדות באפריקה שהמורשת שלהם, ותוצאותיה, דומות. מרבית תושבי אסיה, לעומת זאת, אינם מסוגלים לעכל לקטוז בבגרותם, משום שגדלו במקום שבו לא מקובל לצרוך חלב. הגוף שלנו הוא עדות ליעילות האבולוציה. הוא גם מעיד על זיכרון ארוך טווח של האבולוציה – משום שאנו מסוגלים לשאוב תועלת רבה ממזונות כמו אלה שקדמו לכל סביבה אנושית. האירופאים יכלו ליהנות מעגבניות, תפוחי אדמה ותירס אף שלא טעמו מהם כלל לפני שגילו את יבוליהם של הילידים האמריקניים. אלה בתורם נהנו מתפוחים, תפוזים ודגנים אירופאיים, שהיו להם חדשים. מזונות אלה דומים מספיק למזון שבני האדם ואבותיהם הטרום-אנושיים אכלו, כך שבני אדם יכלו לעכל אותם מיד. הדבר מסביר מדוע כלבים – שהם טורפים מטבעם – מצליחים להפיק לא מעט תועלת מאותם פירות, כשאלה ניתנים להם במסגרת מחקרים. הם חולקים חלק גדול מהמערכות שהתפתחו בנו – וכך צמחים בעלי פירות משרתים אותם ואותנו היטב. האבולוציה חוסכת בעבודה.

בשר אדום

מורשת אבות קדמונים. תצלום: Wesual Click

האם טבעי פירושו "בריא"? למעשה, חלק מן המזונות שאנו מתוכננים להפיק מהם תועלת לא מסייעים לנו לשמור על בריאותנו. ישנן לכך סיבות רבות. אחת מהן היא אורח החיים הנוכחי שלנו, שגורם לנו לעכל את המזונות שמתאימים לנו בצורה אחרת לגמרי. תפוחי אדמה הם טבעיים, אבל על פי מחקר של בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד, הם "ממש לא בריאים", ממש כמו "משקאות מסוכרים". הדבר נובע מכך שאבותינו ניצלו אותם היטב במסגרת אורח חיים טבעי יותר. צריכה קבועה של תפוחי אדמה "התאימה אולי לאנשים שהוציאו אותם בעצמם מן האדמה", כך מסביר וולטר וילֶט (Willett), פרופסור לאפידמיולוגיה ותזונה באוניברסיטת הרוורד, "אבל היום, מעטים מהאמריקנים מבצעים פעילות גופנית ברמה דומה לאלה של אבותיהם מלפני שמונים שנה, ופירוש הדבר הוא שחילוף החומרים שלנו מגיב בצורה טובה הרבה פחות לכמויות גדולות של עמילן". במצבנו הטבעי, נאלצנו לשלוף את הפקעות מהאדמה בעצמנו. לא היו לנו מרכולים.

קלוריות רבות מדי הן היום גורם מוות משמעותי: רבים ממכריכם ימותו מסוכרת או ממחלות לב, שבין הסיבות להן התזונה שלנו, השופעת קלוריות במידה שאינה טבעית

משום כך מקורות טבעיים לפחמימות, כמו תפוחי אדמה (וגם דבש וסירופ מייפל) הם פחות בריאים עבור מרבית האנשים כיום מאשר ממתיקים "מלאכותיים" חסרי קלוריות שנמצאים במשקאות דיאט, כמו אספרטיים או סכרין. ממתיקים כאלה הם כימיקליים שיצרו בני אדם, המחליפים באורח מלאכותי את הפחמימות הטבעיות העשירות בקלוריות. החשש שמא הם מסרטנים הוא למעשה זעיר עד זניח. סכנת התחלואה מעודף פחמימות במזונות כמו משקאות ממותקים, לעומת זאת, גבוהה להדהים, גם אם אלה פחמימות טבעיות מדבש או סוכר. אז בהתחשב בצריכת הקלוריות הגבוהה באורח לא טבעי שלנו, וברמות הפעילות הגופנית הנמוכות באורח לא טבעי, כדאי מאוד להקטין את הסיכון לבריאותנו על ידי בחירה של משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ולא משקאות שהומתקו בדבש, משום שמשקאות דיאטטיים אינם מוסיפים קלוריות למאזן התזונה. קלוריות רבות מדי הן היום גורם מוות משמעותי: רבים ממכריכם ימותו מסוכרת או ממחלות לב, שבין הסיבות להן התזונה שלנו, השופעת קלוריות במידה שאינה טבעית.

אם כך, "טבעי" אינו בהכרח "בריא" – אבל האם טבעי הוא "לא מעובד"? אחרי הכול, אנו לא מתייחסים לסוכר כאל חומר טבעי משום שהוא הופק בתהליך תעשייתי משאר החומרים שבצמח המקור שלו. אולי "טבעי" הוא מושג מיותר? האם לא די שנאמר "מזון מלא?"

לא.

חלב רזה אינו מזון מלא: השמנת, שצפה מעלה בחלב טבעי, הוסרה ממנו. אבל חלב רזה עשוי להיות לנו טבעי. יתכן כי אבותינו שתו אותו, ושמרו את השומן כדי להכין חמאה או גבינה. עשב חיטה ירוק, לעומת זאת, הוא מלא, אבל ספק אם הוא טבעי לנו, כי לא ברור שמערכת העיכול שלנו מתאימה לעיכולו. פרות הן סיפור אחר. ישנם צמחים שמציעים מזון מלא למלקטים אחרים מאיתנו. ישנם תותים לבנים ואדומים רבים שעדיף להשאיר לציפורים, המסוגלים לעכל טווח רחב בהרבה של זרעים מאיתנו. לא כל המזונות הטבעיים לפרות או לציפורים טבעיים גם לנו.

עלים, ירקות ירוקים, מיץ ירוק

ובחרתם בחיים. תצלום: Dose Juice

האבולוציה – אף שהיא מהירה – אינה מסוגלת לתכנן מחדש את הגוף האנושי בפחות ממאה וחצי, כדי שידע להשתמש במרכיבים החדשים לגמרי שנוספו לתזונה שלנו על ידי המהפכה התעשייתית

טבעי אין פירושו מלא או שופע בריאות. למרות זאת, טבעי אמור להיות קשור למושגים אלה. מזונות מלאכותיים נוטים להיות אלה שאנו מכנים "מעובדים" או "מזוקקים" או מזונות שאינם מלאים, וכן מזונות שאינם בריאים. זה משום שהאבולוציה – אף שהיא מהירה – אינה מסוגלת לתכנן מחדש את הגוף האנושי בפחות ממאה וחצי, כדי שידע להשתמש במרכיבים החדשים לגמרי שנוספו לתזונה שלנו על ידי המהפכה התעשייתית. התזונה החדשה מורכבת בעיקר מקמח וסוכר מזוקקים וממזונות אחרים שמכילים ריכוז קלוריות חסר תקדים בגודלו. קמח "לבן" מעובד הופרד מחלקיו האחרים של הגרעין, מן הנבט ומן הסובין, ממש כפי שסוכר מזוקק מופרד מחלקיו האחרים של צמח המקור. מזונות אלה ודומיהם, שמהווים חלק עיקרי בתצרוכת הקלוריות של צרכנים בארה"ב, לעתים קרובות "דומים למזונות טבעיים, אך בעצם מייצגים יצירה חדשה לחלוטין", כפי שהרופא האמריקני דייוויד לודוויג (Ludwig) כותב – ומרמזים ללא מילים על ההקשר הרצוי לנו. חידושים אינם מועילים במיוחד לגוף. בגלל שינויים רבים וקיצוניים מדיי, אנחנו מתייחסים לטבעי, מלא ובריא כאילו משמעותם בפועל זהה.

מרכיבי החיים הטבעיים פועלים במיטבם ביחד. חיים טבעיים פירושו יציאה להליכה בשביל בחורש, כפי שיותר ויותר מומחי בריאות ממליצים, בעקבות מחקרים המראים כי גופנו מתפקד טוב יותר הודות לאדמה, לאוויר, לתאורה וכן הלאה. זה אולי לא מפתיע לאור העובדה שחמישים אלף דורות הובילו להתפתחות בני האדם כציידים-לקטים, וכעבור אחוז מהזמן הזה הופיעו החקלאים ואז אחרי מצמוץ אבולוציוני חפוז בני מיננו הפכו ליושבי בית נייחים.

חיים טבעיים מובילים אותנו לשמר ולשחזר את הסביבה שלנו, כדי שצעידה יומית ביער תהיה אפשרית בכלל בעולם שבו, שוב בפעם הראשונה, מרבית האנשים חיים בסביבות עירוניות. שימור גם פירושו צמצום צריכת כל המוצרים, כולל אלה הטבעיים. הסביבה שלנו מספקת לנו את האוויר שאנו נושמים ואת המים שאנו שותים. קניית מוצרים, בין אם הם טבעיים או לא, תורמת ליצירתה של סביבה לא טבעית, בגלל זיהום האוויר והמים, כתוצאה מייצור.

עצרו וחשבו על האריזות של המוצרים הטבעיים: נייר, פלסטיק, מתכות, דיו, דבקים. חשבו כמה מוצרים אתם מביאים מדי שבוע הביתה. רכישות רבות של קונים רבים שינו את האוויר ואת המים באוקיאנוסים, שההרכב הכימי שלהם כיום שונה לחלוטין מאלה שהקיפו את אבותינו. הביולוג הנודע פול ארליך (Ehrlich) מאוניברסיטת סטנפורד כותב: "כל היצורים החיים – ובכלל זה אנחנו – הוטלו לתוך תבשיל רעיל ומחליא", המורכב מתוצרי לוואי תעשייתיים מחומרים שאנחנו רוכשים ומשליכים מדי יום בלי להקדיש לכך מחשבה. המחשבה על מה ש"טבעי" עשויה לעודד אותנו להרהר בנושא בצורה חכמה יותר.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ג'וזף לפורטה (LaPorta) מלמד פילוסופיה בהופ קולג', מישיגן. מאמריו התפרסמו בין השאר ב- The Journal of Philosophy, Stanford Encyclopedia of Philosophy וגם ב- The Routledge Handbook of Evolution and Philosophy.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מזון טבעי. תצלום: ארול אחמד, unsplash.com

Photo by Erol Ahmed on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ג'וזף לפורטה, AEON.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על גם אורניום זה טבעי

01
אפרת

הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה. "טבעי" זה שם כללי לאוסף גדול של רמאויות. אבל חשוב יותר, הרבה יותר, זה שהכותב מזהיר מפני סוכר, הרעל של המערב, שנמצא בכל מקום. כל הכבוד.

02
יפתח

טוב שאתם מקדישים מקום לנושא כזה. מאמר צלול וברור שגם מראה איך היצרנים עושים הכל כדי לעבוד עלינו ולהמשיך להאכיל אותנו... לוקשים.