האדם האחרון

מי אנחנו? יצורים גדולי ראש ודקי עצמות. מנין באנו? מאפריקה, ואנחנו האחרונים על כוכב הלכת
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

הומו ספיינס ("האדם הנבון"), כלומר האדם המודרני, הוא מין האדם היחיד שעדיין קיים בימינו. אף על פי שהמצאנו אינספור דרכים לסווג את תופעות העולם שסביבנו, אנחנו מתקשים, משום מה, להגדיר את עצמנו. מדובר לכאורה בסיפור פשוט: נולדנו באפריקה לפני 200 אלף שנה בערך, והתחלנו לצאת אל מחוץ לגבולות היבשת ההיא לפני 55 אלף שנה לכל המאוחר, עם השלדים הדקיקים שלנו ועם ראשינו הגדולים. אבל בפועל העלילה סבוכה למדי.

לאורך מסעם סביב העולם נתקלו ההומו ספיינס במיני אדם אחרים שהקדימו להגיע לאזורים אחדים ולהותיר בהם חותם

יש יותר מדרך אחת להגדיר מין: אפשר, למשל, להגדירו לא רק מבחינה ביולוגית, אלא גם על בסיס תכונות מורפולוגיות או על בסיס דנ"א – ובני האדם המודרניים עדיין מתפתחים ומשתנים. לדוגמה, המוח שלנו התכווץ במהלך 20 אלף השנה האחרונות (אצל קבוצות אחדות יותר מאשר אצל אחרות). מבחינה גנטית, אנחנו לא שייכים להומו ספיינס במאה אחוזים: לבני אדם שאינם אפריקנים יש בערך שני אחוזי דנ"א ניאנדרתלי, וידוע גם שאבותינו הקדמונים הזדווגנו לפחות עם עוד מין אנושי אחד, שנכחד בינתיים: האדם הדניסובי. בני האדם המודרניים נפוצו לכל פינות כדור הארץ, ופיתחו טכנולוגיות ותרבויות שבסופו של דבר, לפני 40 אלף שנה לפחות, ניכרה בהן חשיבה סימבולית. לאחר קיום ממושך כציידים-לקטים, המעבר לחקלאות הוביל ליצירת העולם המוכר לנו כיום, עם עיירות, ערים ואוכלוסייה שהולכת וגדלה עד כדי התפוצצות.

אדם ניאנדרתלי

שחזור של אדם ניאנדרתלי. תצלום: ג'נפרנקו גוריה

אז מכיוון שהסיפור אינו פשוט כל כך, גם ההגדרה שלנו להומו ספיינס תיאלץ להתפרש על-פני יותר מאשר כמה משפטים בודדים.

מקורות המין שלנו

במשך זמן רב התווכחו והתנצחו החוקרים בלהט לגבי השאלה: מהו המקום שבו בני האדם המודרניים התפתחו מאבותיהם עד שהפכו מודרניים במובהק? בתחילה התעלמו החוקרים מאפריקה, בגלל היעדר ראיות מאובנים (היבשת נראתה אז כמו מקום שלארכאולוגים אין מה לחפש בו). הם העדיפו מודלים שהתמקדו באתרי מוצא אחרים, הצביעו על התפתחות באזורים שונים בו-זמנית, או הניחו שבני האדם המודרניים התפתחו מהניאנדרתלים (הנחה מוטעית).

לנו, להומו ספיינס, יש כעת מונופול, כי לאחר שנעלמו הניאנדרתלים נותרנו בני האדם היחידים

עם זאת, הודות לתגליות ארכאולוגיות חדשות מעשרות השנים האחרונות, וכן הודות לתיארוך מדויק יותר ולראיות גנטיות, ברור כעת שאפריקה היא היא מקום מוצאנו המשותף. התפישה השלטת כיום אומרת שבני האדם הקדומים – המין המכונה הומו היידלברגנסיס, שהתפתח מההומו ארקטוס – התפתחו והפכו בהדרגה להומו ספיינס לפני כ-200 אלף שנה, במזרח אפריקה או בדרומה. הסימנים הראשונים לגולגולת הגבוהה, העגולה, המייחדת את האדם המודרני, התגלו ב"אוֹמוֹ קיבּיש" ("אומו 1") באתיופיה, וגילם בערך 195 אלף שנה. גם באפריקה עצמה לא היינו מין אחד ויחיד – היה שם תמהיל כלשהו של מינים ארכאיים, אבל הפרטים עדיין אינם ברורים.

אורו קיביש, אתיופיה, הומו ספיינס

ילד בן שבט הסורי באזור קיביש, אתיופיה: מכאן יצאנו, וכאן גם נותרנו. תצלום: רוד וודינגטון

ההומו ספיינס הידועים הראשונים שהרהיבו עוז לצאת אל מחוץ לגבולות אפריקה התגלו במערת קדומים ובמערת הגדי בישראל, שם אותרו קבורות המתוארכות כבנות למעלה מ-100 אלף שנה, ואולי אפילו 130אלף שנה – נתון מדהים. אף-על-פי-כן, הגל המרכזי, או הגלים המרכזיים של בני האדם המודרניים שעזבו את אפריקה, החליטו שהם צריכים מעט יותר הכנה לעולם הגדול: הם חיכו ועזבו רק לפני 55 אלף שנה בערך. בני אדם רבים יותר התפשטו רחוק מאי פעם. לפני 40 אלף שנה לפחות הגיעו בני אדם למזרח אירואסיה; לאוסטרליה הגיעו לפני 41-53 אלף שנה ; לאירופה – מעוזם האחרון של הניאנדרתלים – לא הגיעו עד לפני 45 אלף שנה, פחות או יותר; וכדי להגיע לאמריקה נדרש זמן רב יותר – הגענו לשם רק לפני 14-15 אלף שנה.

לאורך מסעם סביב העולם (שארך יותר משמונים יום, בלי ספק) נתקלו ההומו ספיינס במיני אדם אחרים שהקדימו להגיע לאזורים אחדים ולהותיר בהם חותם. מעניין שחלק מהמינים האלה, הניאנדרתלים והדניסובים לכל הפחות, הותירו חותם גם בנו: הזדווגנו איתם, והדנ"א שלהם עדיין ניכר כיום בדנ"א שאינו אפריקני. יש לציין שזה לא היה הקשר הראשון שלנו עם שני המינים האלה – להם ולנו יש אב משותף שחי לפני 500-600 אלף שנה. כך שבסך הכול, האבולוציה שלנו לא התקדמה בקו ישר אחד. היא דומה יותר לפאזל מורכב ומתסכל להפליא.

עצמותינו תאמרנה

למרות ההבדלים בין שלדים אנושיים מתקופות שונות וממקומות שונים בכדור הארץ, לכל שלדי האדם יש אוסף משותף של מאפיינים בסיסיים המייחד אותנו משאר המינים. אפילו ההומו ספיינס הראשונים היו בעלי שלד דקיק יותר מאשר קודמיהם החסונים. משמעות הדבר היא שכאשר הם נפוצו לאזורים קרים, היה להם קשה יותר להתמודד עם הטמפרטורות הנמוכות, כיוון שדקיקותם הקשתה עליהם לשמר חום.

למרבה המזל, לבני האדם המודרניים יש גם מוחות גדולים יותר (בנפח של 1300 סמ"ק בממוצע), בתוך גולגולות גבוהות ועגולות יותר – המעניקות להם מצח גבוה – בהשוואה למיני האדם האחרים. תכונות אלה עזרו להם בלי ספק גם להשתמש באש וגם לפתח ביגוד יעיל, שעזר להם להתחמם בטמפרטורות נעימות פחות.

המאפיינים המורפולוגיים המובהקים של גולגולות ההומו ספיינס החלו להופיע לפני כ-200 אלף שנה, ולאחר 50 אלף שנה נוספות כבר החלה צורת הגולגולת באפריקה לעבור שינויים שקירבו אותה לגולגולת של ימינו. הבדל נוסף בינינו לבין בני האדם הראשונים הוא שכמעט ולא נותר לנו דבר מהגבינים הבולטים שלהם. ויש לנו גם סנטר חד יותר, ופנינו מכונסים תחת החלק העליון של הגולגולת ואינם בולטים החוצה.

אורח חיים

בני האדם המודרניים החלו כציידים-לקטים שמלקטים וצדים בהתאם לצורכי הישרדותם ונעים ממקום למקום בחיפוש אחר משאבי מזון. החל מלפני 9,000 שנה, בתקופה הניאוליתית, נולדה החקלאות ושינתה את הדינמיקה החברתית. היא הביאה עמה אורח חיים נייח יותר, ומגורי קבע החלו לצוץ בכל פינה.

כלי להטלת חניתות, ממותה

כלי להטלת חניתות מגולף בצורת ממותה, מלפני 12,500 שנה, Montastruc, צרפת. תצלום: שרה לי ברנץ'

השימוש בכלים ופיתוחם – כלים מורכבים יותר ויותר – היה ועודו חיוני להישרדות האדם הנבון, כבר מראשיתנו. החל מכלי האבן המלוטשים האופייניים לתקופה הפליאוליתית התיכונה, עבור בכלי העצם, הקרן והשנהב (כולל מחטי תפירה וכלים להטלת חניתות) של התקופה הפליאוליתית המאוחרת, וכלה בכלים החקלאיים, שפותחו בעקבות המעבר לחקלאות, לפני כ-9,000 שנה – בני האדם המודרניים נעשו סתגלניים ומגוונים יותר ויותר. יש שיטענו, כמובן, שאף על פי שפיתחנו את היכולת ליצור כלים מורכבים כמו סמרטפונים, הפכנו צמודים כל כך למסכים האלה, שאולי יש לכך תופעות לוואי.

יתרה מזאת, בתחילת דרכו של ההומו ספיינס הוא חי בעיקר באתרים טבעיים כמו מערות, ומשם עבר אט אט לבניית בקתות משלו, עשויות עץ ולעתים אף עצמות ממוּתה, ולבסוף הקים יישובים וערים שנבנו ממגוון חומרים. אבל בני האדם המודרניים לעולם לא היו מגיעים לשלב הזה לולא האש, שאבותינו החלו להשתמש בה בקביעות לפני 400 אלף שנה לכל המאוחר. ויש להזכיר גם את השפה, שהרי אף על פי שכיום אנחנו בקושי מצליחים לסתום את הפה, המצב לא היה כך בתחילה. השפה התפתחה מתישהו במהלך ימינו כציידים-לקטים, אבל עדיין לא הצלחנו לקבוע מתי בדיוק.

גם האמנות נמצאת איתנו כבר עידנים. הראיות החותכת והרווחות ביותר לאמנות סימבולית (סמלית) התגלו באירופה, וגילן 40 אלף שנה לפחות. כוונתי למערות מצוירות מופלאות כמו מערת שובֶה ומערת לאסקוֹ.

אריות, ציור מערות, Chauvet

ציור האריות ממערת שובה (Chauvet), שחזור במוזיאון המערה. תצלום: HTO, ויקיפדיה

שאלת המודרניות

אנו, בני האדם המודרניים, חשים שאמנות היא אחד המאפיינים שמבדילים ביננו לבין שאר יצורי העולם. אבל מתי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית נעשינו "מודרניים" מבחינה התנהגותית, ומה בדיוק כרוך בכך?

אף שמוחותינו המודרניים אינם מצליחים להסכים על הגדרה אחת, נראה ששניים מהמאפיינים העיקריים להתנהגות מודרנית הם יכולתנו לתקשר במסגרת עולם המאורגן סביב סמלים, וכן השימוש בסמלים בהקשרים חברתיים וכלכליים שונים.

בשלב זה, קשה אף יותר לומר מתי בדיוק התחלנו להתנהג באופן מודרני. מובן שזה לא קרה בן לילה, בקבוצות שונות בכל רחבי העולם הקדום, כאילו מישהו הרים מתג אוניברסלי. המודרניות היא אוסף של מאפיינים שהופיעו בהדרגה בזמן ובמרחב. קבורות סימבוליות החלו לצוץ כבר לפני 115 אלף שנה (מערת הגדי), וסביר להניח שהתחלנו לעשות שימוש סימבולי באוכרה אדומה זמן קצר לאחר מכן. לפני  60 אלף שנה כבר הופיעו רוב המאפיינים שאנו נוהגים לייחס למודרניות, באריזות שונות. ביניהם כלים מורכבים; ראיות לקיומם של טקסים; ויחס מורכב למתים. לפני 40 אלף שנה לכל המאוחר כבר הייתה קיימת ברחבי העולם הקדום התנהגות מודרנית מובהקת, כולל אמנות פיגורטיבית, דימויים ואותות לשימוש טקסי ומיתי;, וחפצים כגון כלי נגינה.

פעם, חוקרים אהבו לייחס כל התנהגות פרהיסטורית סימבולית-כביכול להומו ספיינס בלבד, ולא למינים אדם אחרים, כמו למשל הניאנדרתלים, שחיו עד לפני כ-30 אלף שנה. עם זאת, ברור שגם הניאנדרתלים ניחנו לפחות בחלק ממאפייני המודרניות, ואין לנו שום דרך לדעת אם גם הם היו עשויים להתפתח בסופו של דבר לטכנולוגים חובבי גאדג'טים. לנו, להומו ספיינס, יש כעת מונופול, כי לאחר שנעלמו הניאנדרתלים נותרנו בני האדם היחידים. ובכל זאת יש לזכור שאנו עדיין נושאים עמנו נתחים קטנים של דנ"א ממיני אדם אחרים.

אם הגעת עד לכאן....

"אלכסון" הוא כתב עת לא פוליטי המחויב להפצת ידע וערכים הומניסטיים. בחמש שנות קיומו הפך כתב העת לנווה מדבר לגולשי הרשת היגעים: מקום להתרווח בו לאחר שצלחתם את הערימה המתעדכנת של חדשות, פיתויי הרשתות החברתיות ומיזמים מסחריים אחרים המבקשים לחטוף את תשומת ליבכם.

החזון שלנו הוא לקיים מקום של קריאה שקטה ובלתי מופרעת ולעודד חשיבה רצינית בעידן של קיצורי דרך, תיוג אוטומטי וטוקבקים של מילה אחת.

לא תמצאו כאן כל פרסומות, מודעות חסות או קליקים של הסחת דעת, רק רעיונות מעוררי מחשבה של מיטב הכותבים בעולם ובארץ. התכנים חופשיים לכולם, אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם: 

לתמוך באלכסון

אמה חרונפלד (Groeneveld) למדה היסטוריה כללית והיסטוריה של העת העתיקה. היא מתעניינת במיוחד בהרודוטוס ובמלחמuת פרס-יוון, וכן בפוליטיקה העסיסית של חצרות העת העתיקה, בייחוד ברומא.

This article "Homo Sapiens" by Emma Groenveld was originally published on Ancient History Encyclopedia. Translated and reprinted with permission (Creative Commons: Attribution-NonCommercial-ShareAlike).

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: האדם והעולם. תצלום: Josh Blake, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אמה חרונפלד, Ancient History Encyclopedia.


תגובות פייסבוק