הבטחתם לי מכונית מעופפת

אנחנו במאה הדיגיטלית, מוקפים בפלאי הטכנולוגיה, אבל השקענו כסף וכישרון במקומות הלא נכונים, והפקרנו את מה שחשוב באמת
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

כיצד יש לספר את הסיפור של המאה הדיגיטלית, ששני עשורים מתוכה כבר חלפו? אפשר להתמקד, כפי שעיתונאים נוטים לעשות, בכל מה שהחיים המקוונים גוזלים מאיתנו. פייסבוק, טוויטר ויוטיוב טרפו את העולם המקוון, ועל הדרך ערערו את מעמדה של התקשורת המסורתית, העניקו כוח לתועמלנים והרחיבו את השסע הפוליטי בארה"ב. הסמארטפון, הפלא שמעניק לנו תועלת רבה כל כך, התגלה בה בעת כסם ממכר.

מה אם במקום להתמקד אך ורק בחטאי הצלחותיהם של תאגידי הטכנולוגיה, נקדיש אותה מידה של תשומת לב לחטאי מחדליהם – הכישלונות, הנפילות, ההבטחות הלא ממומשות?

אבל מה אם במקום להתמקד אך ורק בחטאי הצלחותיהם של תאגידי הטכנולוגיה, נקדיש אותה מידה של תשומת לב לחטאי מחדליהם – הכישלונות, הנפילות, ההבטחות הלא ממומשות? השנה האחרונה סיפקה לנו כמה דוגמאות מחרידות. חברת WeWork, שמייצרת חללי עבודה משותפים והתיימרה לברוא מחדש את מקום העבודה, חוותה טלטלה רגע לפני ההנפקה. אוּבֶּר, שנחשבה בעבר לכוח בלתי ניתן לעצירה שישנה לחלוטין את תחום התחבורה העירונית, כפי שעשתה בשעתה הרכבת התחתית, ספגה גם היא מכה קשה בהערכת השווי שלה. מינואר עד אוקטובר איבדו שתי החברות האלה יחד 10 מיליארד דולר.

לכאורה אלה מקרי קיצון, אבל בקשיים של החברות האלה טמון מסר – ולא רק למשקיעים אלא לכולנו. חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכות למצוא דרכים חדשות ורווחיות למכור מודעות ולהשתלט על המרחב הווירטואלי, אבל הן אינן מצליחות – ולעתים מדובר בכישלונות מפוארים – לשנות את פניו של עולם הבשר והפלדה.

מכונית ללא נהג

האם כך נראה פתרון למצוקות המין האנושי? אב-טיפוס של מכונית ללא נהג, של "גוגל". תצלום: מרק ון דר חייס.

במהלך העידן הדיגיטלי דעכה הדינמיות הכלכלית של ארצות הברית. החדשנות של המגזר הטכנולוגי הביאה עושר גדול לקומץ אנשים, אבל היא לא יצרה די משרות במעמד הביניים כדי לאזן את שקיעת מגזר הייצור הגדול של המדינה, או כדי לעזור לארה"ב בבעיות הבהולות ביותר שלה

במשך עשרות שנים נשאנו עיניים אל עמק הסיליקון כדי שיראה לנו מהו עתיד היזמות האמריקאית. האופטימיות זרמה בשצף, ולא רק מכיוונם של נושאי בשורת הטכנולוגיה בחוף המערבי, אלא גם מכיוון ושינגטון. "בכלכלה החדשה, כושר ההמצאה האנושי מייתר עוד ועוד משאבים פיזיים", אמר הנשיא רונלד רייגן ב-1988, בנאום שבישר לאומה על ההבטחה הטמונה בשבבי המחשב. בשנות השמונים והתשעים, דמוקרטים כמו אל גור הפכו לדור חדש של ליברלים – הם נקראו "דמוקרטים של אטארי", על שם חברת משחקי הווידאו הוותיקה – שהאמין כי טכנולוגיית המחשבים תייצר הזדמנויות כלכליות חדשות בהיקף של "הניו דיל". רבים הכריזו שעידן האינטרנט הוא למעשה מהפכה תעשייתית שלישית, שתעודד עוד ועוד אנשים להמציא ולפתח, ותייצר שפע מקומות תעסוקה.

ההבטחות הללו לא התממשו. להיפך: במהלך העידן הדיגיטלי דעכה הדינמיות הכלכלית של ארצות הברית. החדשנות של המגזר הטכנולוגי הביאה עושר גדול לקומץ אנשים, אבל היא לא יצרה די משרות במעמד הביניים כדי לאזן את שקיעת מגזר הייצור הגדול של המדינה, או כדי לעזור לארה"ב בבעיות הבהולות ביותר שלה: הידרדרות התשתיות, שינוי האקלים, הצמיחה האטית, התרחבות הפערים הכלכליים. חברות הטכנולוגיה הפועלות בעולם הפיזי, כמו Lyft ו-DoorDash, עושות את חיינו נוחים יותר, אך נוחות רחוקה מאוד מהשינוי היסודי שרייגן וגור ראו בעיני רוחם. הכישלונות האלה – אף יותר מהאווירה הנגועה ברשתות החברתיות – הם האחראים לרשעות ולקיצוניות של ימינו.

המוחות החכמים ביותר, במדינה העשירה ביותר בעולם, בזבזו את כישרונם, מרצם והונם על תחום צר מאוד של עשייה – טכנולוגיה דיגיטלית

בעוד עשרות שנים, כשההיסטוריונים יבחנו את המאורעות של ראשית המאה ה-21, הם יקבעו ודאי כי זאת הייתה תקופה שבה המוחות החכמים ביותר, במדינה העשירה ביותר בעולם, בזבזו את כישרונם, מרצם והונם על תחום צר מאוד של עשייה – טכנולוגיה דיגיטלית. מאמציהם העניקו לנו גישה רציפה לתקשורת, מידע, מוצרי צריכה ונהגים. אבל התוכנה לא חוללה שינוי משמעותי בעולם הפיזי. הבטיחו לנו מהפכה תעשייתית. קיבלנו מהפכה בנוחות הצרכנית.

המהפכה התעשייתית המקורית שחררה את האנושות מכבלי הצמיחה האטית שבהם הייתה נתונה במשך מאות שנים. בראשית המאה ה-19 היו הפריון וההכנסה במגמת נסיקה, תחילה באנגליה ואחר כך באירופה כולה. התמורה הזאת אמנם פגעה קשות ברבים, אך רבים גם נהנו מהרווחים: השכר הריאלי של מעמד הפועלים גדל פי שניים במחצית הראשונה של המאה, ותוחלת החיים בלידה עלתה משמעותית במחציתה השנייה.

בעידן המחשב עשתה הכלכלה סיבוב פרסה. אילו המשיך הפריון האמריקני לגדול כפי שגדל מאז היבחרו של הארי טרומן ועד להתפטרותו של ריצ'רד ניקסון, הכלכלה של 2016 הייתה גדולה בערך ב-60 אחוז (ואם הרווחים האלה היו מתחלקים שווה בשווה, משק הבית הממוצע של מעמד הביניים היה זוכה לבונוס של כשלושים אלף דולר בשנה). אבל הצמיחה בהכנסה מ-1973 עד 2013 דווקא האטה בשמונים אחוז.

כורה פחם

פעם היה עתיד, והווה עם פרנסה ויכולת להתקדם ולקדם את הדור הבא. תצלום: ג'ררד ואן דר לון

מגיניה של הטכנולוגיה טוענים שהכלים המסורתיים של המקרו-כלכלה פשוט אינם מסוגלים לתאר את הקסם של הסמארטפון – מכשיר יחיד המתפקד כמצלמה, קונסולת משחקים, שער לאינטרנט וכן, גם כטלפון. הרימו את הראש מספרי הלימוד, הם אומרים לכלכלנים: הכול השתפר, מלבד יכולתנו למדוד עד כמה טוב לנו.

אין ספק שהאמריקנים אוהבים את הסמארטפונים שלהם, אבל כל האפליקציות החינמיות האלה ממש לא שוות טריליוני דולרים

אבל גם אם נשחק במספרים, אין מנוס מהמסקנה שבמהלך עידן המחשב התרחשה ירידה בקצב הצמיחה הכלכלית. כשצ'אד סיבֶרסון (Syverson), כלכלן מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו, בחן את שאלת הצמיחה "החסרה", הוא מצא שההאטה בפריון הורידה את התוצר המקומי הגולמי ב-2.7 טריליון דולר מאז 2004. אין ספק שהאמריקנים אוהבים את הסמארטפונים שלהם, אבל כל האפליקציות החינמיות האלה ממש לא שוות טריליוני דולרים.

ואם מרימים את הראש מהסמארטפון מגלים שקשה יותר לראות את הקִדמה. העולם הפיזי העירוני – זוהרן של רשתות החשמל, רעם המכוניות, שאגת המטוסים מעל ראשינו והרכבות התחתיות מתחת לרגלינו – נולד בזכות ההמצאות של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יש תחושה מדכאת שהסביבה הפיזית גמורה. שחלק הארי של החדשנות נדד אל מחוזות בלתי נראים של בייטים וקוד.

והקוד הזה, טוענים חסידי הטכנולוגיה, העצים את כושר ההמצאה האנושי כי הוא נותן לאנשים הזדמנות לשכלל, לשוחח ולסחור בקלות חסרת תקדים. ואין ספק שזה נשמע נכון. מי לא יסכים שקל יותר מאי פעם להקליט מוזיקה, לשווק משחק מחשב או לפרסם מאמר? אבל על פי רוב המדדים, החדשנות האישית בדעיכה. ב-2015, שיעור האמריקאים שפתחו חברות היה קטן הרבה יותר מבשנות השמונים. לפי הכלכלן טיילר קוֹוֶן (Cowen), התפשטות טכנולוגיית הפס הרחב קרתה במקביל לצניחה בפעילות היזמית כמעט בכל הערים ובכל התעשיות.

המנצחים הגדולים של עולם הטכנולוגיה בנו מונופולים דה-פקטו, בין אם בתחום התוכנות המשרדיות (מיקרוסופט), הרשתות החברתיות (פייסבוק) או באמצעות במנועי החיפוש (גוגל). במקום לעודד חדשנות, ענקיות הטכנולוגיה גדלו כל כך שהן מבריחות יזמים מדרכן

אחד ההסברים לירידה הזאת בחדשנות מחזיר אותנו היישר לעמק הסיליקון. המנצחים הגדולים של עולם הטכנולוגיה בנו מונופולים דה-פקטו, בין אם בתחום התוכנות המשרדיות (מיקרוסופט), הרשתות החברתיות (פייסבוק) או באמצעות במנועי החיפוש (גוגל). במקום לעודד חדשנות, ענקיות הטכנולוגיה גדלו כל כך שהן מבריחות יזמים מדרכן. אנשי הון-סיכון נתנו שם לצל המאיים שמטילות הענקיות הללו: The Kill Zone, "אזור ההרג". עוצמתם האדירה של תאגידי ההייטק העצומים החריפה את האי-שוויון הבין-אזורי, כי העושר מרוכז במוקדים העירוניים הספורים שבהם התמקמו התאגידים האלה. בארה"ב, שמונים אחוז מהשקעות ההון-סיכון מגיעות לשלוש מדינות בלבד – קליפורניה, ניו יורק ומסצ'וסטס. הכלים של האינטרנט היו אמורים לרסק אימפריות ותיקות, לשחרר את היצירתיות העצורה ולהפיץ עושר. במקום זאת, מעצמות הטכנולוגיה נעשו אכזריות ואנטי-תחרותיות לא פחות מהתאגידים שהן שאפו בעבר להחליף.

ריקשה, טוקיו, מונית, אקולוגיה

פעם קראו לזה ריקשה, אחרי זה הגיע "אובר" והיום הריקשה היא "מונית אקולוגית": טוקיו, תצלום: נוקטון

במשך עשרות שנים, הקהילה הטכנולוגית התייחסה בביטול לתנובה המקרו-כלכלית הלא מרשימה שלה והמשיכה להצהיר כי הזינוק הגדול קרב ובא. קחו לדוגמה את המכוניות האוטונומיות, שמתעתדות להחליף את הנהגים האנושיים המוגבלים בציי ענק של כלי רכב המנווטים על-ידי מצלמות ומחשבים. הטכנולוגיה הזאת אמורה להציל חיי אדם ולייצר תעשיית ענק חדשה. עוד באפריל חזה אילון מאסק (Musk) שמיליון "מוניות רובוטיות" (robotaxis) יהיו על הכביש עד 2020, ואת האופטימיות הזאת חלקו עמו יצרניות המכוניות מחד גיסא וחברות הטכנולוגיה מאידך גיסא. אבל תחום המכוניות האוטונומיות מסרב לתפוס תאוצה. לא פשוט לקודד במחשבים מיומנויות חזותיות וידניות שהשתכללו במשך אלפי שנות אבולוציה, ואף על פי כן, זה בדיוק מסוג הנסים שעמק הסיליקון מבטיח לנו כבר הרבה מאוד זמן.

למרבה האירוניה, החדשנות הבולטת ביותר בעשור האחרון בתחום הטכנולוגיה הצרכנית לא הייתה מחשבים שמסיעים אנשים, אלא אנשים שמסיעים כל דבר שרק תרצו

למרבה האירוניה, החדשנות הבולטת ביותר בעשור האחרון בתחום הטכנולוגיה הצרכנית לא הייתה מחשבים שמסיעים אנשים, אלא אנשים שמסיעים כל דבר שרק תרצו. ראינו שפע של חברות שמאפשרות לצרכנים לזמֶן עד הבית מגוון של מוצרים ושירותים, החל ממזון (DoorDash), עבור בשיפוצניקים (TaskRAbbit), וכלה בהסעות (אוּבֶּר ו-Lyft). הנהגים שמובילים את הסחורות ב"כלכלת הפלטפורמות" הזאת, עושים זאת לרוב בחלקי משרה, ומעמדם הזה מאפשר לפלטפורמות לא לספק להם תנאים סוציאליים, ואף לא לשלם להם ביטוח בריאות. השירותים האלה, ששברו את השוק, מביאים הרבה מאוד נוחות ליאפּים העירוניים, אבל הם בכלל לא משפרים את תנאי התעבורה וגם לא מביאים עושר לעובדים – הם דווקא מחריפים את הפקקים, מדלדלים את משאבי התחבורה הציבורית ומשמרים את האי-שוויון העירוני. האם זה מה שנחשב בעידן הדיגיטלי לקדמה בעולם האמיתי?

אובר, אובר איטס, אוכל

זאת קידמה? תצלום: רוברט אנאש

הנה טיעון נגד שחשוב להזכיר: מה אם כל מה שסיפרתי לכם עד עכשיו על האטה בקדמה ודעיכה בכושר ההמצאה האנושי הוא נכון – אבל זאת אינה אשמתו של עמק הסיליקון?

בתקופות קודמות של פריחה בכושר ההמצאה התרחשה עלייה אדירה במספר הבקשות לפטנטים במספר קטגוריות – כימיה, אלקטרוניקה, רפואה והנדסת מכונות. אבל מאז שנת 2000, תחומי המחשבים וטכנולוגיית התקשורת שולטים בבקשות לפטנטים

"אני חושב שרוב האנשים לא מספיק מאוכזבים מההאטה בקדמה", אומר פטריק קוליסון (Collison), מנכ"ל חברה הטכנולוגיה הפיננסית Stripe ואחד ממייסדיה. "אבל ההאטה הזאת החלה עוד לפני ימי האינטרנט, ואני עדיין חושב שבתמונה הכוללת, המהפכה הדיגיטלית היא נקודת אור גדולה מאוד בחמישים השנה האחרונות. קשה להכחיש שהסטטוס קוו, והיכולת שלנו כחברה לחולל חדשנות, זקוקים לניעור משמעותי. אבל אם איננו מייצרים מספיק זהב, חשוב שנאשים את התרנגולות, לא את הביצים".

קוליסון צודק. אין צורך להאשים את ענקיות הטכנולוגיה בכל המדדים הכלכליים השליליים, שרבים מהם נובעים מכשלים במדיניות, מהקושי בשיפור הפריון בתעשיות כמו אנרגיה ודיור ומגורמים אחרים. במובנים רבים, המהפכה הטכנולוגית בלמה את ההאטה הרחבה. נכון, הניידות הגיאוגרפית בדעיכה גם כן, אבל האינטרנט הרחיב את היכולת שלנו לעבוד מחוץ למשרד. נכון שהתעבורה האווירית אינה מהירה יותר מכפי שהייתה לפני 30 שנה (ובמקרים מסוימים היא אף אטית יותר), אבל האתרים המאפשרים השוואה בין מחירי טיסות הביאו לירידה במחירים, והווי-פי בתוך המטוסים מאפשר לנו להמשיך לעבוד גם בזמן הטיסה.

ובכל זאת, אסור לנו להתכחש לחלקו של עמק הסיליקון בסיפור. המגזר הטכנולוגי שולט כיום לחלוטין בכלכלה האמריקנית. נתונים מ-Computing Research Association מלמדים שבשנים 2013-2017, מספר האנשים שלמדו מדעי המחשב עלה יותר מפי שניים. לפי נתונים מ-PitchBook, לתחום התוכנה יש אחיזה איתנה בזירת ההון-סיכון האמריקנית – יותר מ-3,700 עסקאות ב-2018,  לעומת תחומי התרופות והביוטכנולוגיה, במקום השני, כל אחד מהם עם 270 עסקאות בלבד. מנקודת מבט של מחקר ופיתוח, עליונותו של תחום הטכנולוגיה חסרת תקדים. הכלכלנים מיקו פּאקאלן (Packalen) וג'יי בְּהאטצ'אריה (Bhattacharya) כתבו מאמר הסוקר את ההיסטוריה של החדשנות האמריקנית באמצעות בחינה של בקשות לפטנטים, והם מצאו שבתקופות קודמות של פריחה בכושר ההמצאה התרחשה עלייה אדירה במספר הבקשות לפטנטים במספר קטגוריות – כימיה, אלקטרוניקה, רפואה והנדסת מכונות. אבל מאז שנת 2000, תחומי המחשבים וטכנולוגיית התקשורת שולטים בבקשות לפטנטים. החדשנות האמריקנית המגוונת הפכה לחדשנות עם התמחות. אם אנחנו משקיעים כל כך הרבה משאבים במגזר אחד, כדאי מאוד שהוא יניב תפוקה רצינית.

המודל העסקי הרווחי ביותר של עמק הסיליקון הוא לבנות מערכות מקיפות שעוקבות אחר ההתנהגות אנושית ומטות אותה: כמעט 90 אחוז מההכנסות של פייסבוק וגוגל מגיעות ממכירת מודעות פרסומת. הבעיות הגדולות נשארות ללא פתרון.

אולי הגיע הזמן לשקול שוב האם חכם לשים כל כך הרבה ביצים בסל של עמק הסיליקון, בתקווה שהוא יחלץ את ארה"ב מההווה המחליד שלה ויוביל אותה אל עתיד נוצץ. יותר מדי מוחות אמריקניים עוסקים בבעיות שאין להן שום חשיבות. פעם נהגנו לומר שהאינטרנט הוא כלי דמוקרטי נהדר שעוזר לנו להימלט מהשליטה המוסדית. אבל המודל העסקי הרווחי ביותר של עמק הסיליקון הוא לבנות מערכות מקיפות שעוקבות אחר ההתנהגות אנושית ומטות אותה: כמעט 90 אחוז מההכנסות של פייסבוק וגוגל מגיעות ממכירת מודעות פרסומת. הבעיות הגדולות נשארות ללא פתרון, אבל לדואופול הפרסום הטכנולוגי יש שווי שוק של כ-1.5 טריליון דולר.

עשן, ארובה, תעשייה, זיהום אוויר

זה הענן הרלוונטי. תצלום: veeterzy

אם כל האנשים האלה שמפתחים אפליקציות ושירותי תוכנה בענן היו פונים להתמודד עם בעיות בעולם הפיזי – בייחוד בנושאי אנרגיה, דיור, בריאות ותחבורה – הם היו יכולים להביא שינוי אמיתי

"עד עכשיו, עידן האינטרנט היה מאוד לא מרשים ביחס לציפיות", אומר הכלכלן ויזם החלל והתעופה איליי דוּראדוֹ  (Dourado). "אני גם מודאג מכך שהוא שואב כישרון מתעשיות אחרות שיכלו להפיק תועלת רבה יותר מחדשנות. אם כל האנשים האלה שמפתחים אפליקציות ושירותי תוכנה בענן היו פונים להתמודד עם בעיות בעולם הפיזי – בייחוד בנושאי אנרגיה, דיור, בריאות ותחבורה – הם היו יכולים להביא שינוי אמיתי".

דוראדו אינו חושב שנגמרו לנו הרעיונות, אלא שהשאיפות שלנו, שבעבר היו עצומות, הצטמקו וכעת הן מתמקדות בתחומים ספורים, שהסיכוי להרוויח מהם ודאי יותר, כמו טכנולוגיות פרסום ושירותי ענן – מטרות קלות ונוחות. הוא קורא להקמת פרויקט לאומי שיעודד אותנו לשאוף גבוה. עמק הסיליקון יכול להגדיל את השקעותיו בביוטכנולוגיה (כדי לחולל שינוי ברפואה המניעתית ובאבחון מחלות) ובאוטומציה של בנייה (מה שיכול להוריד את מחירי הדיור החדש והתחבורה). חברות הטכנולוגיה יכולות גם, בגיבוי הממשל הפדרלי, למלא תפקיד גדול יותר בהתמודדות עם האתגר הגדול ביותר בתולדות האנושות: שינוי האקלים. מערכות "לכידת פחמן", שמסירות פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, עשויות להאט את קצב התחממות כדור הארץ ולהוסיף מאות אלפי משרות. ב-2019 הודיע משרד האנרגיה האמריקני על השקעה פדרלית של יותר מ-150 מיליון דולר במחקר ופיתוח של אמצעים ללכידת פחמן. זה לא כלום, אבל יש להביא בחשבון שתוכנית אפולו קיבלה בזמנה יותר משני אחוז מהתקציב הפדרלי –  סכום שווה ערך ל-100 מיליארד דולר כיום.

הציפייה שעמק הסיליקון הוא שיפתור את כל בעיותיה של אמריקה מעולם לא הייתה מציאותית. זו הייתה אשליה שהמציאו אנשי טכנולוגיה שרצו למשוך הון לקליפורניה, ופוליטיקאים שרצו להסיט את האחריות מוושינגטון. עמק הסיליקון צריך למלא תפקיד מכריע בפתרון אתגרי המאה החדשה, אבל הוא אינו יכול לעשות זאת לבד. צעדים מהותיים ידרשו שיתוף פעולה מצד הממשל, מהרמה העירונית ועד הרמה הפדרלית, ומצד העם האמריקני, שכבר יותר מדי זמן מאמין ששורות קוד מסוגלות להביא לנו שגשוג.

במהלך עשרים השנה האחרונות הזרמנו כספים וכישרונות אל עולם ערטילאי של תוכנות ואופטימיזציה דיגיטלית. תארו לכם מה נוכל להשיג אם נעמיד שוב את כושר ההמצאה האמריקני עם שתי הרגליים על הקרקע.

 

דרק תומפסון (Thompson) הוא חבר מערכת באטלנטיק, שם הוא כותב על כלכלה, טכנולוגיה והתקשורת. הוא מחבר הספר Hit Makers (משנת 2007) ומנחה את הפודקאסט Crazy/Genius.

כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Copyright 2019 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: "חד קרן: משאת הנפש בעמק הסיליקון", יוסוקה מורויה

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי דרק תומפסון, The Atlantic.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

8 תגובות על הבטחתם לי מכונית מעופפת

01
יעל

צודק. אחוז ניכר מבעלי היכולת והכישרון, גם בישראל. מקדיש את זמנו ל"עסקי אוויר" אינטרנטיים שמכניסים הון עתק לתאגידים ולטייקונים, ומשלמים משכורות שמנות, אבל לא תורמים לאנושות דבר.במקום לבנות מכשירים, לגלות תרופות ולהמציא פתרונות לבעיות משקיעים הכל בפרסום, פרסום ועוד פרסום.

02
ליאור

מספר ההמצאות באמריקה בביט וקוד באמת עולה מ 1995 בהרבה לעומת לפני כן. המצאות בתחומים אחרים לא פוחתות אלא ממשיכות לעלות בקצב הקודם. עקרונית אין הבדל בין התופעה כאן לבין הגירה. כמו שאנשים היגרו לפני 200 שנה מאירלנד לאמריקה, ככה המאמץ של המצאות ״מהגר״ החל מ 1995 לתחום ביט וקוד. אנחנו בנויים ככה שאנו מהגרים לאן שיש יותר הזדמנויות (או פחות איומים, שזה מבחינת העקרון אתו הדבר). זה לא תהליך שמושפע ממה ״נכון״ או ״צריך להיות״ ומה לא. זה פשוט ככה. מדובר בכוחות עצומים שקשה לנבא, כמעט בלתי אפשרי לנווט, ולחלוטין אי אפשר לעצור. מה שהוא כותב זה אולי יפה ונכון אבל חסר כח. באותה מידה הוא יכול לחזור דמיונית בזמן ולכתוב למתיישבים במערב הפרוע לחזור לאירופה.

אני חושב שהגישה הזו מפספסת כמה אספקטים חשובים של הכלכלה שלנו.
כבר כמה מאות שנים שרוב הכלכלה מתרכזת אצל כמה איניבידואלים עשירים מאוד שמשקיעים במה שמניב להם יותר כסף. באספקט הזה מחשבים הביאו הרבה ערך בכך שההתנהלות המשרדית, הכלכלית והצרכנית משתפרות ללא הפסקה. אולי אין לנו מכוניות מעופפות אבל שוק ההון מעולם לא היה נגיש יותר ומבחינת בעלי ההון זה הישג משמעותי יותר (גם אם בראייה צרה ביותר).
בנוסף, היוזמה לספר (digitise) את העולם הפיזי היא שמאפשרת מחקרים בתחומים שונים (רפואיים, ביולוגיים, סוציולוגיים, חקלאיים וכדומה) ברבדים שאינם התאפשרו לפני הגעת המחשב.
ההגעה לירח התאפשרה על ידי כח חישוב (גם אם מינימאלי יחסית להיום) וכוח פוליטי חזק שקידם חדשנות.
שוק ההון ימשיך להיות שוק ההון אבל זו אחריותם של גופים אזרחיים לקדם יוזמות אזרחיות.

04
אברום רותם

ווא! סוף סוף אשליית הגאולה הכלכלית חברתית מדינית באמצעות הטכנולוגיה נחשפת לאור השמש במאמר מבריק.
הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הכלכלה והחברה בעתיד הקרוב.

05
איש חופשי

מאמר נכון ומעורר מחשבה.
יש כמה אלמנטים שהמאמר החסיר.
הטכנולוגיה הביאה את מעמד הביניים לישראל, לסין ולאוקראינה.
כל המדינות שהיו מדינות מתפתחות או לא מפותחות, כרגע יכולות להשתתף במשחק העולמי.
מה שלפני המהפכה הזו היה שמור רק לארהב וכמה מדינות ספורות באירופה.
כתוצאה מכך שמדינות מתפתחות משתתפות במשחק, ירד חלקה של ארהב, אבל הסכום הכולל עלה בהרבה.

06
יובב הופפנברג

אז מה באמת חשוב בחיים?
להציל פילים?
"להציל" את האוזון?
להציל את יערות הגשם?
לקראת סוף המאה ה20 ובתחילת המאה ה21 אנו כבר יודעים שאם נתקן את האדם נתקן את העולם.
אז איזה פרמטר חסר? שבנוסף לחוקים מוחלטים שגילינו קיים חוק נוסף, ניסתר יותר, לא רואים אותו בצורה ישירה. חוק זה נקרא חוק שורש וענף.
חוק שקושר את האדם דרך מחשבותיו ורצונותיו למערכת ממנה משתלשלות התוצאות (כן התוצאות) לעולם הזה.
נגיע לזמן שבו נבין שיש עולם של תוצאות וישנם שורשים. וכמו בכל דבר (ואין כאן פילוסופיה כלל) אך ורק אם נדע את חוקי הטבע וכיצד המה משתלשלשים מאותם השורשים, אז נוכל לשלוט ולהשפיע על גורלנו.
ובינתיים – הטבע מצחק בנו, אנו צופים בתוצאות ומנסים לשייך אותן לסיבות.
אם אך נדע לשכלל את חושנו, לשדרג את תפיסתנו, לכייל את מודעותנו, אזי לא רק שנוכל להתקשר לאותם השורשים, אלא גם להפעילם.
סוף מעשה במחשבה תחילה, ולכשתתגלה השיטה לאותו שכלול ושדרוג האדם, אז היא תחשב לפרדיגמה של ממש להבנת חוק הטבע שלמרות שאנחנו בני האדם חווים אותו בשינויים וצורות מרובות, הרי שהוא אחד.

07
אליצור בר יהודה

הקול שמשמיע המחבר, דרק תומפסון, הוא נדיר, מרענן וחשוב.
אחת הטענות המרכזיות שעומדות במאמר היא שנוחות לא בהכרח משפרת איכות חיים במובן מהותי. סמארטפונים הם אכן נוחים מאוד: לצלם תמונות מהכיס זה נוח, לשלוח טקסטים או הודעות קוליות שהנמען יכול לקרוא מתי שנוח לו זה נוח, להיות מסוגל לנווט בכל מקום ומכל מקום בעולם זה סופר נוח. אבל האם זה משפר את איכות החיים?
כן, זה משפר, אבל אולי לא במובן מהותי. האם אני שמח, בריא או מסופק יותר שצילמתי עכשיו עוד שקיעה בים שלכולם מזמן כבר נמאס לראות? או אם הגעתי מהר יותר מנקודה א' לנקודה ב' בלי לשאול אנשים בדרך? או אם לקח לי פחות זמן לשאול מישהי אם היא ערה?
אני לא בטוח.