ההשכלה לא תעזור

בשנת 1964 חיברה קבוצה של מרצים, אקטיביסטים וחוקרים דו"ח המזהיר את נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון מפני שלושה איומים ממשמשים ובאים, בהם "מהפכת האוטומציה הקיברנטית" (cybernation revolution), שתגרום להמוני אנשים לאבד את משרותיהם. הוועדה הוסיפה לדו"ח רשימת המלצות למניעת כל אחד מהמשברים.

עובדים ממגוון תחומים נאלצים להתמודד עם האפשרות שמכונות יוכלו בקרוב לבצע את עבודתם מהר יותר ובדיוק רב יותר

ההמלצה הראשונה הייתה "תוכנית נרחבת לפיתוח מערכת החינוך".

כבר עשרות שנים מוצג החינוך כפתרון עיקרי לסכנה שמציבה הטכנולוגיה בפני שוק העבודה האנושי: עובדים ממגוון תחומים, החל מעוזרים משפטיים (paralegal) וכלה בעובדי רשתות המזון המהיר, נאלצים להתמודד עם האפשרות שמכונות יוכלו בקרוב לבצע את עבודתם מהר יותר ובדיוק רב יותר. בחודשים האחרונים המליצו גורמים שונים, בהם הפורום הכלכלי העולמי, חברת מקינזי ומייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, לבצע רפורמה בחינוך ובהכשרה המקצועית בניסיון לתת מענה לאתגרים העתידיים האלה.

אחת הסיבות לכך שרבים תולים את תקוותיהם בחינוך ובהשכלה היא שהאסטרטגיה הזאת עבדה בעבר. המהפכה התעשייתית יצרה משרות ותחומי עבודה מקצועיים חדשים – לא רק במפעלים, שם עובדים למדו להפעיל מכונות, אלא גם בתוך המשרדים. החינוך נעשה חשוב יותר משהיה בחוות הכפריות, והשיפור בלמידה תרם להעלאת רמת החיים של מעמד הפועלים.

אבל האסטרטגיה הזאת אינה מתאימה לימינו, כותב ראיין אייבֶנט (Avent) בספרו שראה אור לאחרונה, The Wealth of Humans. אייבנט הוא יועץ כלכלי לשעבר, ועורך בכיר ב"אקונומיסט" כיום. הוא הסביר לכתבת "קוורץ" מדוע, לדעתו, השכלה לא תפתור את הבעיות שהאוטומציה הגוברת תגרום בעתיד.

רובוט, לגו

רובוט עם מנגנון. תצלום: Brickset

קוורץ: אתה כותב ש"עתיד העבודה עלול להיות עתיד של צמיחה תעסוקתית לצד קיפאון בשכר, או לחלופין עתיד שבו הפריון בעבודה עולה... והצמיחה בתעסוקה קופאת". למה אתה מתכוון בזה?

ראיין אייבנט: השיפורים בטכנולוגיה בעשורים האחרונים, ואני חושב שזה יהיה נכון גם בעתיד, התמקדו במציאת דרכים לבצע משימות במקום בני האדם, ולא לצדם. אלה טכנולוגיות שנועדו להחליף את בני האדם ולא לסייע להם, ואני חושב שככל שהבינה המלאכותית תשתכלל, כך רובוטים ייעשו מיומנים יותר, ואנחנו נראה עוד ועוד מקרים כאלה.

מכיוון שמכונות משתפרות יותר ויותר בביצוע משימות שבני אדם מבצעים כעת, המשימות היחידות שבן האדם הממוצע יקבל בעתיד הן כאלה שעבורן יהיה משתלם להעסיק אותו מכיוון שזה זול. למשל, עבודה בטיפול ביתי, שבה מרוויחים מעט יותר משכר מינימום עבור הטיפול באמו החולה של מישהו. או עבודה בניקיון הבית, או בטיפול בילדים, או כשוער במלון. אלה עבודות שנחמד להעסיק בהן בני אדם, אבל רק אם הם משלמים להם מעט. ומפני שאנשים אינם יכולים להרשות לעצמם לפרוש לגמרי מכוח העבודה, הם יהיו חייבים לקחת את המשרות האלה.

בגרסה האחרת של עתיד העבודה, ככל שבני האדם יוחלפו על-ידי מכונות הם יוכלו לעבוד פחות, אולי כי תשלומי הרווחה יהיו נדיבים יותר, או כי בעתיד יהיה לנו משהו כמו הכנסה בסיסית, כלומר תשלום שהממשלה פשוט נותנת לכולם. תהיה הסיבה אשר תהיה... ככל שמכונות יעשו עוד ועוד דברים, נוכל להרשות לעצמנו לעבוד פחות שעות, או לחלופין ייווצר מצב שבו פחות בני אדם עובדים.

הרבה אנשים חושבים על טיפול פסיכולוגי כעל דבר שרק בן אדם יכול לעשות, אבל זה לאו דווקא נכון

החינוך וההכשרה המקצועית הן אסטרטגיות שסייעו לנו להסתגל בהצלחה לתמורה טכנולוגית בקנה מידה גדול מסוג זה בזמן המהפכה התעשייתית. מדוע?

אני חושב שיש שתי סיבות שבגללן זה עבד בעבר. הראשונה, אם לחזור לשאלה הראשונה, היא שהאופי של הטכנולוגיה היה קצת אחר. אלה היו מכונות גדולות וחזקות, ולכן היה צורך בבני אדם שיפעילו אותן. והייתה הרבה עבודה בזה. המפעלים של הנרי פורד לא יכלו לפעול בלי אלפים רבים של בני אדם.

כלומר רוב הטכנולוגיות עבדו אז יחד עם בני האדם ולא החליפו אותם. אבל זה פחות נכון בימינו.

ההבדל הגדול ביותר הוא שבתחילת המהפכה התעשייתית, לרוב האנשים לא הייתה שום השכלה. הם לא ידעו לקרוא, לא ידעו לכתוב. לא הייתה להם בפועל שום הכשרה מדעית. אז מספיק היה להכניס אנשים לבתי ספר יסודיים או לתיכונים, ללמד אותם חשבון וקריאה ומדע, וכבר הייתה לזה השפעה אדירה על רמת ההשכלה של האוכלוסייה. היה אפשר לשפר פי שניים או שלושה או ארבעה את מספר שנות הלימוד של כל אדם. היום, בכלכלה המתקדמת, כתשעים אחוז מהבוגרים בשוק העבודה הם בוגרי תיכון וכארבעים אחוז הם בעלי השכלה פוסט-תיכונית כלשהי. אז הרבה יותר קשה לומר שאנחנו הולכים להשיג אותה מידה של שיפור ברמת ההשכלה.

אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שאפשר לצפות לקחת את אותם 40-50 אחוז בוגרי אוניברסיטה ולשלוח אותם לעשות תואר מתקדם. הרי לימודים מתקדמים כאלה הם קשים מאוד. אני פשוט חושב שהעלייה הנדרשת ברמת ההשכלה כדי שזו יהיה חלק משמעותי מהפתרון הפעם, היא פשוט גדולה מדי.

יצרנים מדברים הרבה על כך שהם זקוקים לאנשים שיודעים להשתמש במחשב או בעלי מלאכה מיומנים. האם הכרחי שאנשים יהיו בעלי תארים מתקדמים כדי לעבור את ההכשרה-מחדש שהם יזדקקו לה?

לא כל המשרות החדשות יידרשו תואר מתקדם במדעי המחשב. אבל לדעתי  מספר המשרות שייכנסו ל[קטגוריית הייצור הנ"ל] הוא קטן יחסית. אנחנו מדברים על אלפי משרות, אולי עשרות אלפים, מעט יותר, אבל לא על מיליוני או עשרות מיליוני משרות. אבל כשאנחנו מדברים על הצטמקות מספר המשרות בקמעונאות או בתחבורה, אנחנו אכן מדברים על מיליוני או עשרות מיליוני משרות.

הדבר השני שאנשים מדברים עליו כשהם מדברים על עתיד העבודה הוא עבודות טיפוליות. נכון שבחלק מהמקרים בני אדם הם המתאימים ביותר לבצע את העבודות האלה, אבל אני חושב שמספר המקרים האלה אינו גבוה כמו שנדמה. לדוגמה, הרבה אנשים חושבים על טיפול פסיכולוגי כעל דבר שרק בן אדם יכול לעשות, אבל זה לאו דווקא נכון. אני חושב שבמקרים רבים, קל יותר לאנשים לחלוק את התחושות שלהם עם מכונה, כי כשהם חולקים את התחושות שלהם עם בן אדם הם עלולים להרגיש שהוא שופט אותם.

לכן אני לא בטוח ששירותי הבריאות יספקו כל כך הרבה משרות כמו שנדמה לנו. בנוסף, כאשר שיעור התעסוקה בשירותי הבריאות צומח, הפריון בתחום שירותי הבריאות מפסיק לעלות באופן שמוזיל את השירותים האלה והופך אותם לנגישים יותר. וזה רע. בסופו של דבר אנחנו רוצים שאנשים יקבלו שירותי בריאות במחיר נוח. ולשם כך צריך, בין היתר, להפחית את מספר העובדים המועסקים בתחום.

רובוט, זרוע, חדר ניתוח

זרוע רובוטית לביצוע ניתוחים. תצלום: Fort Belvoir Community Hospital

נקודה מעניינת נוספת שאתה מציג בספר שלך, היא שאם נכשיר עוד אנשים להיות רופאים, שכר הרופאים ירד.

הרווח שאנשים מסוגלים להרוויח כשיש צמיחה, תלוי לא מעט במידה שבה שהמיומנויות שלהם נדירות, כי אז הם יכולים להתמקח ולהשיג הכנסה די גבוהה.

במהלך עשרים או שלושים השנה האחרונות, השכר קפא עבור רוב האנשים, אבל לא עבור בעלי מקצוע מיומנים. אני חושב שזה הולך להשתנות יותר ויותר, כי ההיצע בפועל של האנשים המסוגלים לבצע את המשימות האלה, עומד לגדול. אולי זה בגלל שאנחנו מסוגלים לשלוח סריקה מבית חולים באמריקה לרופא בהודו כדי שיבחן עליה, וזה הרבה יותר זול... מאשר להביא עוד אנשים לארצות הברית. ואולי הסיבה היא שיש לנו כלים כמו ווטסון שמסוגלים לעשות את זה.

השימוש במכונות שעושות מה שרופאים עושים שקול להוספה של הרבה מאוד רופאים. ההשפעה של זה דומה.

אז אם ההשכלה לא תציל אותנו, ואם ההכשרות המקצועיות לא יצילו אותנו, ואם תוכניות ההתמחות לא יצילו אותנו, ואם אי אפשר להיות בטוחים שהכנסה בסיסית תאושר בזירה הפוליטית, מה לדעתך יעזור לנו להימנע מהאסון שאתה מתאר?

אני חושב שבטווח הקצר, בעשר עד עשרים השנה הבאות, נהיה מסוגלים להתמודד עם הבעיה בקלות יחסית. בקרוב יהיו לנו מכוניות ללא נהג, אבל רק בעוד כעשר שנים מספרים גדולים של מכוניות כאלה יעלו על הכביש. אני חושב שיש הרבה דברים פשוטים שאפשר לעשות עכשיו כדי לייצר תנאים טובים יותר לעובדים, כמו לבצע את כל ההשקעות שלא השקענו עד עכשיו בתשתיות ובמחקר, להקל עליהם למצוא גן לילדים, לעזור להם לקבל חינוך טוב יותר בבית הספר, להגיע לאוניברסיטה בלי חובות מטורפים. אז יש הרבה צעדים מתבקשים שיכולים לשפר את המצב, צעדים שלא ביצענו עד עכשיו.

אני חושב שאם מסתכלים קצת רחוק יותר, לא צריך לדלג ישר לאוטופיה טכנולוגית שבה כולם מקבלים הכנסה בסיסית וחיים במציאויות וירטואליות כל היום. אפשר להגיע לאוטופיה מתונה יותר. אם חושבים על מה שקרה בתחילת המאה העשרים, היו אז כל מיני רגולציות שיצרו חיים טובים יותר לפועלים כדי שהם לא ייפצעו בעבודה עם המכונות, וכדי שילדים לא יעבדו במפעלים, והיו הגבלות על מספר שעות העבודה בשבוע. ונעשו גם כל מיני שינויים שיצרו רשת ביטחון לפועלים, כדי שיהיו להם פנסיות והשלמות הכנסה אחרות.

מה שקרה אצל רוב האנשים הוא שההכנסות עלו משמעותית, ומספר שעות העבודה ירד משמעותית. אנשים עדיין עבדו במשרה מלאה, אבל משמעותה של משרה מלאה ב-1955 הייתה שונה מאוד ממשמעותה של משרה מלאה ב-1890.

ולכן אולי אנחנו צריכים להמשיך להתקדם בכיוון הזה. נרחיב מעט בכל מיני תחומים את מדינת הרווחה, אולי אוניברסיטאות ושירותי בריאות חינם, הטבות מס נדיבות יותר לבעלי הכנסה נמוכה, שהן בעצם סבסוד של השכר, וגם רגולציות שיפחיתו את מספר שעות העבודה בשבוע. כל אלה יקלו על אנשים לקחת חופשת מחלה כשהם צריכים לטפל בילד או בהורה.

ככה, בעוד שלושים-ארבעים שנה, נהיה במצב שבו רוב האנשים יעבדו עשרים שעות בשבוע. והם יקבלו מעט יותר סיוע מהממשלה כדי שיוכלו להמשיך להחזיק בבעלותם את אותם נכסים שיש להם כיום.

זה שינוי אדיר, אבל זה לא בהכרח עולם שונה לגמרי מהעולם של ימינו.

אתה חושב שניתן לקוות ששינוי מהסוג הזה יתממש?

אני חושב שאם יש סיבה לאופטימיות, היא שבכל פעם שניצבנו בפני אתגרים כאלה בעבר, בסופו של דבר התגברנו עליהם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

שרה קסלר (Kessler) כותבת על עתיד העבודה.

כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Copyright 2017 Quartz. All rights reserved. Distributed by Tribune Content Agency, LLC.

The original text was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון
תמונה ראשית: זרועות רובוטיות מקפלות אוריגמי. תצלום: Paper Boat Creative, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי שרה קסלר, Quartz.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על ההשכלה לא תעזור

01
אבי מרום

אני לא מסכים עם שתי טענות של הכותב:
הראשונה שמקצועות רגשיים יוחלפו על ידי רובוטים. יש הבדל משמעותי בין לחלוק את עולמך הפנימי עם פסיכולוג ובין לעשות את אותו הדבר עם צ'אט-בוט מתוחכם שיודע לנהל שיחה. ההבדל הוא חווייתי קודם כל, הפסיכולוג מבין על מה אני מדבר כשאני חולק איתו חרדה שיש לי, הוא מביע אמפתיה אמיתית, הוא יכול לדמיין את עצמו במצבי - האלגוריתם הפסיכולוגי לעומת זאת לא יעשה את כל הדברים האלה, יחסר לו מימד אינטציונאלי.
2. באיזה עולם הוא חי שמצב שבו אדם יכול לעבוד 20 שעות בשבוע ולהחיזק באותם נכסים כמו שיש לו היום (כלומר שאיש מעמד הביניים יוכל עדיין לשכור דירה, לקנות אוכל, לרכוש מוצרים ולטוס לחו"ל) הוא לא שיפור משמעותי? זה מטורף, זה אומר שאדם יכול לעבוד רק יומיים בשבוע (האם הוא בכלל מבין כמה זמן זה מפנה?) או לעבוד חמישה ימים ולצאת לפנסיה מוקדמת. זה יכול להיות רנסאנס של יצירתיות וקשרים אנושיים ברמה עולמית.

02
בועז שוורץ

איני מכיר את המרואיין, אבל ברור שהוא חסר כל ידע בסיסי בכלכלה, ואין מקום לראיין אותו.

דוגמא בולטת:
"בסופו של דבר אנחנו רוצים שאנשים יקבלו שירותי בריאות במחיר נוח. ולשם כך צריך, בין היתר, להפחית את מספר העובדים המועסקים בתחום."
כל כך שגוי שזה מעליב. ככל שהיצע העובדים עולה, השירות לצרכן מוזל.

ולגופה של הנבואה בדבר מגיפת האבטלה המתקרבת: הכתבה פותחת בנבואה כמעט זהה מלפני 50 שנה. כפי שכולנו יודעים, הנבואה לא התממשה. עולה על דעת מישהו להיות קצת יותר ביקורתי לאור העובדה הזו?

נביאי שקר כאלה מבלבלים אותנו עם כל מיני אפוקליפסות השכם והערב. מי שמרוויח זה הוצאות הספרים, עיתונאים, ופוליטיקאים מושחתים.

04
אשר לוי

קשה להאמין עד כמה אנשים כאן בתגובות כבולים למה שהם מכירים ויודעים. מי שמאמין שרובוט יכול לנהוג במקום אדם חושב שאפשר ללמד את הרובוט כיצד לנהוג במצבים רבים ומגוונים אותם אפשר ללמד את הרובוט על סמך ניסיון העבר במיליוני מקרים דומים. מדוע אי אפשר יהיה ללמד את הרובוט כיצד מגיבים פסיכולוגים במיני סיטואציות דומות ואז הרובוט יוכל לטפל כאשר הוא משוחרר מנסיבות אישיות שלו והקורות סביבו.
מדובר באמת על שינוי מבנה הכלכלה המוכר יידרשו פחות ידיים עובדות ויהיה צורך בהרבה יותר משאבים שאינם מגיעים מעבודה ישירה. החברה תתארגן לכך. הדובר מדבר על סובסידיות ממשלתיות אך אפשר להוסיף להן סידורים כלכליים של התאגידים הגדולים, יש לזכור שהוצאות ההפעלה יורדות בהרבה כי אין משלמים לרובוטים שכר. אם לא ירצו למצוא הסדר שבני אדם יקבלו גמול כספי ראוי לאו דווקא מעבודה תבוא עליהם מהפכה אלימה ביותר.