הטוב, הרע והיצר

הכול עוסקים ביצר המיני וביצרים הדומים לו. אבל האם אכן מדובר באחד? ברבים? מה מפעיל את היצר וכיצד?
X זמן קריאה משוער: 12 דקות

פרויד הציב את היצר המיני במקום מרכזי במשנתו והפך אותו לכוח המניע את כל מעשיו של האדם. כן הוא תרם רבות לקיבוע הטענה על מרכזיות היצר בחברה המערבית. אבחן כאן מדוע פרויד צדק כשטען שהיצר הוא מקשה אחת ולעומת זאת, מדוע לא ניתן להסכים עם הטענה שכל היצר הכללי הזה הוא יצר מיני.

מרגע היוולדו האדם פועל על פי היצרים או האינסטינקטים שלו. הוא נהנה לספק את יצריו וסובל כשסיפוק זה נמנע ממנו

בטקסטים ובתרגומים שונים המילים אינסטינקט ויצר משמשות לסירוגין באותה משמעות. פרויד משתמש בתורתו במושגים אינסטינקט מיני, דחף מיני מולד, תשוקה מינית מולדת או משאלות מיניות מולדות. המילה יצר יכולה להיות תרגום אפשרי לאינסטינקט, כמו גם דחף או המושגים האחרים שהוזכרו. למרות המטענים התרבותיים היהודיים שיש למילה יצר, ואף שיש קרבה בין מושג היצר בתרבות היהודית נוצרית לבין המושג בתורתו של פרויד, עדיף להשתמש בה למען הבהירות, ועם זאת יש להיות ערים למטענים התרבותיים היהודיים הללו, ולעיתים להעדיף בכל זאת את המילה אינסטינקט, משום הניטרליות שלה.

האדם נולד עם יצר והוא מונע על ידי יצריו. ברגשות, בתהליכי קבלת החלטות, בתפקוד וביכולת הישרדותו בסביבת חייו. מרגע היוולדו הוא פועל על פי היצרים או האינסטינקטים שלו. הוא נהנה לספק את יצריו וסובל כשסיפוק זה נמנע ממנו. הוא בוכה כשלא נעים לו, מכל סיבה שהיא – למשל כשקר לו, כואב לו או כשהוא רעב. התגובה המולדת שלו לאי הנעימות הזאת היא בכי ובהמשך הוא לומד באילו דרכים הוא יכול לדרוש את מבוקשו. במקביל, הוא שמח ונהנה למשל כשהוא יונק חלב ומשביע את רעבונו או מספק כל צורך אחר של היצר שלו.

ציפורים, האכלה, אוכל, רעב

הרעב מדבר. תצלום: Shaun's Wildlife Photography

מהו יצר?

המילה יצר בעברית משמעה אינסטינקט, דחף לא רציונלי, נטייה, חשק או תשוקה. מילה זו מורה על תבניות של הוראות הפעלה המופעלות באופן אוטונומי, כלומר הוראות מולדות שאינן נלמדות. היצר הוא תכונה או תכנית פעולה שמופעלת באופן אינסטינקטיבי. מכאן, השימוש החלופי במושגים יצר ואינסטינקט.

יצר הוא פעולה של מנגנון אינסטינקטיבי, משמעו, דבר שנעשה על פי יצר או חוש טבעי (לעיתים חייתי) ולא מתוך מחשבה או למידה

הגדרה נוספת של היצר היא פעולה שלא על פי החלטה מושכלת, אלא כביכול על פי החלטות עצמאיות, אוטונומיות. אינסטינקטיבי, משמעו, דבר שנעשה על פי יצר או חוש טבעי (לעיתים חייתי) ולא מתוך מחשבה או למידה.

היצר מוגדר אפוא כמערך של פעולות מולדות, שאינן נלמדות. מקורו של היצר בהתפתחות האבולוציונית ומטרת כל היצרים היא להבטיח את הישרדותו ואת תפקודו של האדם. הגדרה זו יכולה להתאים גם לאינסטינקט: אנו אומרים שמנגנון מסוים הופעל באופן אינסטינקטיבי, מכאן שאנו יכולים לכנות את אותו מנגנון אינסטינקט וגם יצר. השימוש במילה אינסטינקט בעברית מושאל מאנגלית, ובא במקום המילה יצר, שהיא מילה מהמקורות. העדפת מילה אחת על פני רעותה נעשית על פי ההקשר ואופי הכתיבה, ולא בהכרח משום השוני שבמשמעויותיהן.

במקורות היהודיים, מופיע לרוב הצירוף "יצר הרע", כלומר היצר מוזכר כשיש להתגבר עליו.

המילה יצר מופיעה לראשונה בספר בראשית שם נאמר:

וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם
(בראשית פרק ו פסוק ה')

המילה יצר מציינת כאן תכונות שליליות של האדם אשר אינו מתנהג כפי שנדרש ממנו. בהמשך אף אומר האל כי תכונות שליליות אלה מולדות, כי יצר לב האדם רע מנעוריו:

וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
(בראשית פרק ח, פסוק כא)

יש לשים לב להצמדה בין "יצר" ובין "לב האדם". היצר משויך ללב, והוא מובחן מהשכל ומההיגיון שלכאורה משויכים לראש. לאור זאת קל להבין שרגשות שמבוססים על היצר מלווים בדרך כלל בתחושה גופנית. אדם הנמלא ברגש, עשוי לחוש בפעימות לב מוגברות בהשפעת נוראדרנלין. אפשר שתופעה זו הביאה למחשבה שהלב הוא המקור ליצרים ולרגשות.

אדם, חווה, הנחש, גן עדן, ג׳ון ליסטון ביאם שו

יצרים רבים - ״אדם, חווה ונחש בגן עדן״ (1911), ג׳ון ליסטון ביאם שו, תצלום: ויקיפדיה

במקורות יהודיים וגם במקורות נוצריים ומוסלמיים, מציין לרוב היצר או יצר הרע כוח משחית הנטוע באדם, שיש להשתלט עליו. מעניין כי על פי המקורות הדתיים המונותאיסטיים האלה, יצר הרע מופיע לראשונה בגן עדן והוא היצר לדעת או יצר הסקרנות. עם זאת, הפועל "לדעת", במובנו המקראי, משמעו קיום יחסי מין.

וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן
(בראשית פרק ד פסוק א)

במקורות האלה יצר הרע הוא בעיקר היצר המיני, ומכאן גם ההגבלות הרבות המוטלות על התנהגויות שקשורות בו. השליטה ביצר המיני נחשבת לאמצעי שליטה באדם בכלל, ולכן היא גם אמצעי חשוב ומרכזי בשליטה ובשמירה על מסגרות דתיות או שמרניות. ואולי לשם כך, ברבים מהטקסטים הדתיים-המונותאיסטיים מקובל לפרש את יצר הרע כמייצג את השטן.

למרות כל הנאמר לעיל, אין ביהדות רק יצר הרע, ואין זה נכון לומר כי היצר הוא כינוי נרדף ליצר הרע. בטקסטים היהודיים מוזכר גם סוג של כוח פנימי שמסייע לאדם לגבור על היצר הרע. מידת יכולתו של אדם לכבוש את יצר הרע שבו היא המבדילה בין אדם ישר וטוב לבין האדם החוטא.

איזהו גיבור הכובש את יצרו
(מסכת אבות, פרק ד' משנה א')

עם זאת, גם כשמדברים על היצר בתור היצר הרע, יש מקומות שבהם מצוין גם  הטוב שבו, ככוח שמניע את האדם לפעול ולהתקדם.

ללמדך שאילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים, שכן שלמה אומר:

"כי היא קנאת איש מרעהו".
(מדרש קהלת רבה פרשה ג, טז)

גם מי שאינם דתיים משתמשים במונח "יצר הרע". וגם אלה לרוב מכנים בשם יצר הרע תכונה שאין מצליחים להשתלט עליה, אך ישנן גם תפישות אחרות. לדוגמה, הנה אדם שמסביר מהו יצר הרע מבחינתו:

יצר הרע זה שכשאת פותח את המקרר, רואה שם עוגה, יודע שאסור לך לאכול כי יש בה המון סוכר והיא משמינה, אך כאילו משהו משתלט עליך ולמרות הכול אתה חותך חתיכה מהעוגה ואוכל.

לא יהיה נכון לצבוע את כל היצרים בצבעו של יצר מסוים – למשל יצר מיני

אפשר להסביר כי בשעה שהאדם המדובר זו עומד מול המקרר הפתוח, הוא משקלל את סוגי המידע שבתודעתו; אלה השכליים ואלה הרגשיים. מן התיאור שלו עולה כי התכנים הרגשיים כמו הנאה ושמחה שאכילת העוגה עשויה להסב לו, מכריעים את החלטתו ודוחפים אותו לפעולה. כלומר, אותו "יצר הרע" שלה אינו אלא תכנים רגשיים על אודות הנאה ושמחה, אשר נראה כי הם גוברים אצלו על התכנים השכליים על אודות ריבוי סוכר בגוף והשמנה בעקבות אכילת העוגה. הוא חש כאילו משתלט עליו איזה כוח באותו רגע. ניתן להניח כי הסיבה שהתכנים האלה גוברים קשורה להפרשת מוליכים עצביים הקשורים להנאה ולשמחה, אשר מעצימה את משקלם היחסי של אלה. מאוחר יותר, כשאין הפרשת מוליכים עצביים של הנאה ושל שמחה – משקלם היחסי של התכנים השכליים גובר והאדם שאכל מן העוגה אינו מבין מה משך אותו לעשות זאת.

היצר, שנתפש לרוב כמשהו שלילי שעלינו להשתלט עליו, אינו בהכרח רע. יצרים נועדו לסייע לתפקודנו ולהישרדותנו. יהיה זה אבסורד לכנות כל הנאה או שמחה "יצר הרע". וגם לא יהיה נכון לצבוע את כל היצרים בצבעו של יצר מסוים – למשל יצר מיני. מגוחך לומר כי אדם שפועל להציל את חייו ברגעים שבהם נשקפת להם סכנה, פועל על פי יצר המיני שלו ולא מתוך יצר הישרדותי.

עוגת שוקולד, ממרח שוקולד

ולפעמים היצר אומר לנו שחיינו תלויים בעוגת שוקולד. תצלום: ג׳ניפר פליאן

יצר כללי אחד ולו ביטויים שונים

יצר האדם הוא מקשה אחת שמקבלת ביטויים ומשמעויות שונים. היצרים מולדים. אצל תינוק אין ביטוי נפרד ליצר הסקרנות, יצר החיים, יצר התחרותיות או יצר המין.  אצלו קיים יצר שמכוון אותו בתגובותיו האינסטינקטיביות. רק אדם שצבר ידע יכול לתת משמעות לביטויים שונים של היצר,  כלומר, להבחין בין יצרים שונים, או בעצם להיות בעל יצרים שונים.

תינוק אינו יכול לזהות יצרים שונים, כפי שאינו יכול לזהות את מה שהוא רואה כשולחן, כי לא רק שהוא אינו מבין את משמעות המילה שולחן, הוא אינו מבין מהו שולחן. הוא חש רק את הנעימות או אי-הנעימות הכרוכות במגע עם השולחן, ומגיב בהתאם. תינוק אינו יכול להבחין בין היצרים השונים, כי חסרים לו התכנים הנלמדים והנרכשים שקיימים אצל האדם הבוגר, המאפשרים לזהות יצרים שונים ולתת להם משמעות מינית, הישרדותית או אחרת. כשהתינוק רעב, הוא בוכה, וכשהוא יונק, הוא מרוצה ונהנה. כשהוא משחק ומגלה קשר בין צליל מסוים והפלת חפץ – הוא נהנה ורוצה להמשיך, וכשמונעים זאת ממנו, לא נעים לו והוא בוכה.

ובכן, יצר הוא מכלול תכניות או החלטות אוטונומיות שמופעלות כתגובה למשמעות מסוימת או משמעויות מסוימות. ליצר יש ביטויים שונים לפי ההקשר או הנסיבות שבהן הוא מופעל. אולם, על אף שהיצרים מקבלים צורות ביטוי שונות, מקורם אחד, מקור שבעצמו אינו מזוהה כיצר מסוים; הוא אינו יצר מיני ואף לא יצר אחר. יצר יכול להיות סך כל הביטויים שלו ביחד, וכל אחד מהם לחוד.

ליצר ביטויים שונים שאנו מכירים בתור היצר המיני, יצר ההישרדות, יצר הסקרנות, יצר הנקמה, יצר התחרות, היצר להצליח, יצר החמדנות ועוד. אדם לומד להבחין ולהבדיל בין היצרים השונים שלו עצמו ובין היצרים שלו ושל אחרים. הפנמת תכנים הקשורים למשמעות היצרים השונים היא פועל יוצא של התרבות שבה האדם גדל. כלומר, האדם מבדיל בין הביטויים השונים של יצרים ומעניק להם משמעות בהתאם להתפתחות וללמידה שלו, ובהתאם להקשר.

חידוד והתקהות היצר

אני טוען אפוא שבבסיסו היצר הוא מקשה אחת, והוא מקבל ביטוי וצביון שונים לפי ידיעות האדם, נסיבותיו והבנתו. לכן, אף על פי שבני האדם כולם נולדים עם יצר אחד – אצל אדם בוגר ניכרים הבדלים לא רק בסוגי הביטוי שלו אלא גם בעוצמת התגובות היצריות. הבדלים אלה מתחדדים או מתקהים על פי ניסיון החיים וסוג התכנים שבני האדם נחשפים אליהם.

כשאנחנו אומרים על אדם שהוא מונע בידי יצרים ודחפים או שהוא אדם יצרי ואימפולסיבי, אנו מתכוונים לכך שביטויי האינסטינקטים או היצרים שלו שונים מהמקובל אצל אחרים באותה חברה

כשאנחנו אומרים על אדם שהוא מונע בידי יצרים ודחפים או שהוא אדם יצרי ואימפולסיבי, אנו מתכוונים לכך שביטויי האינסטינקטים או היצרים שלו שונים מהמקובל אצל אחרים באותה חברה. בדרך כלל מתכוונים ליצריות מינית, אך ישנה גם יצריות בתחומים אחרים כמו בהישגיות וקידום בקריירה.

לעומת אנשים יצריים במיוחד – ישנם גם מי, שבהשוואה לאחרים בקבוצה, הם הרבה פחות יצריים. אנו אומרים עליהם שהם קרי מזג ופועלים על פי שיקולים הגיוניים בלבד, כאילו אין להם יצרים.

יש עוד מקרים שבהם בולט השוני ביצריותם של אנשים. אנו נוהגים לייחס אינסטינקטים מחודדים לאנשים החיים בטבע הפראי, ויש מי שנראים לנו בעלי אינסטינקטים חייתיים, או שהוא אינסטינקטים עזים. במקרים כאלה אנו מתכוונים לומר כי אדם זה מתגונן היטב ויודע לשרוד בכל מצב. בחיים המודרניים אנו משתמשים בביטויים דומים גם כדי לתאר את מי שלמרות הקשיים שבדרכם, מצליחים לשרוד ולהתקדם בקריירה. בני אדם שנתקלים בקשיים ומגיבים מתוך דחף אינסטינקטיבי, במטרה למנוע פגיעה בקידומם. זוהי, מעין תגובה הישרדותית מודרנית, הדומה לתגובות הישרדותיות בחיים בג'ונגל.

סאן, בושמן, צייד-לקט, נמיביה

מומחה להישרדות: בן שבט סאן, נמיביה. תצלום: איאן בייטי, ויקיפדיה

הדוגמאות הללו אכן מראות שיצרים של אדם עשויים להתחדד או להתקהות בהתאם לניסיון החיים שלנו, לסביבה שבה גדלנו ולתכנים שאליהם נחשפנו.

יש נסיבות העשויות לעורר את היצר המיני אצל אחד, אבל לא אצל אחר. ואפילו לא אצל אותו אדם, בזמן אחר. כך לגבי כל ביטוי אחר של יצר בחיינו. לא סביר ששינויים והבדלים כה חדים היו קיימים כבר במנגנונים מולדים, ועוד פחות מכך בנסיבות משתנות. יש להניח כי ההבדל אינו במנגנון היצר עצמו אלא במשמעות הניתנת לתגובה לתוכן מסוים, בזיהוי המשמעות המהווה את הטריגר ליצר.

כשתינוק שנולד, לפני שהתנסה בעולם ורכש משמעויות, כל פעולותיו יהיו מונעות על ידי היצר שלו (האינסטינקט[ים]). היצר מתעורר כתגובה למשמעות שבתודעה. אצל תינוק גירוי חושי משתקף בתודעה ומעורר את היצר. אם זה הגירוי הלא נעים שהוא חש בהיוולדו (מכת הקור על העור) ואם זה גירוי כתוצאה מכך ששמו משהו בפיו.

ככל שאדם מעשיר את ידיעותיו, הוא לומד להבחין באספקטים שונים, והמשמעויות שהוא מעניק לחוויותיו מורכבות יותר. תינוק שלפניו שולחן רואה רק כתמי אור בגוונים שונים אך עם התפתחותו הוא לומד לתת להם משמעויות שונות, שמרכיבות את התפישה של ראיית השולחן. למשל, הוא רואה שולחן, יודע את צבעו, גודלו, צורתו, מרקמו ואת המרחק ממנו. בדומה לכך, גם בתפישה של מצבים שבהם מופעלים מנגנונים יצריים. הוא מכיר את המורכבויות שבמצבים השונים ואף לומד לא לפעול כל הזמן לפי האינסטינקטים שלו, אף שאותם מנגנונים אינסטינקטיביים אינם נעלמים ופעולתם חיונית בהחלטותיו ובתפקודו.

כלומר, בצד משמעויות שקשורות ליצריו יהיו לו משמעויות הנובעות מכושר החשיבה שלו. החלטותיו יהיו מושפעות גם מתכנים חשיבתיים.

אדם ממשיך להגיב על פי אותו תהליך בסיסי, כשהוא מגיע להבנה שיש להפעיל את היצר, אולם לא כל דבר מפעיל את היצר. היצר מופעל כשישנן משמעויות שיכולות להיות קשורות לאותן תגובות בסיסיות ומולדות. במורכבות המשמעויות של אדם, נעשה הזיהוי הזה אינדיבידואלי וגם אחרי התעוררות היצר, עצירת היצר או נטייה לכיוון היצר גם הן אינדיבידואליות.

אצל תינוק תגובות אינסטינקטיביות (הפעלת היצר) מתעוררות בהתאם למה שמסב לו נועם או סבל, וזהו הבסיס להתעוררות היצר גם כשהוא גדל. המשמעות שמעוררת את היצר היא מרכיב מידע, שהוא חלק ממכלול מרכיבי מידע על אודות נושא מסוים. ישנם תכנים שמקושרים לאותו טריגר וכשהם בתודעת האדם הם עשויים לעורר את הטריגר ליצר. כלומר, הטריגר הוא סוג של מידע והוא נשלף לתודעה כמו כל מידע אחר שאדם נזכר בו. קישור למה שבתודעה מושך אותו מעולם של ידע העבר. ומכאן שהפעלת היצר והמשך השפעתו אחרי שהופעל תלויים בידע העבר של האדם.

תינוקת, מים, גלגל ים, הנאה, אינסטינקט

מומחית אינסטינקטיבית ליצרים. תצלום: ולריה זונקול

אף על פי שהפעלת המנגנון הפיזיולוגי של היצר אינה בשליטת האדם, היא אינה תגובה מוטורית לגירוי, כמו רפלקס, אלא תגובה לתפישות של האדם

ניסיונו של האדם (למשל כזה החיי בסביבה עוינת) מעשיר את הקישורים שיכולים להגיע אל אותו טריגר, להעלותו לתודעה ועל ידי כך להפעיל את המנגנון הפיזיולוגי של היצר. ככל שיהיו לאדם קישורים רבים יותר, הסבירות הסטטיסטית עולה. ניסיון זה גם מאפשר לאדם לפתח ולהעצים את היצר לאחר שהתעורר, או לנטרלו.

כלומר, לאחר זיהוי הטריגר והפעלת המנגנון היצרי, האדם "צובע" את היצר לפי הנסיבות ליצר זה או ליצר אחר, וגם קובע את עוצמת השפעתו. אצל אחד – הקישורים לתכנים שמתקשרים ליצר ולנסיבות מעצימים עוד את השפעות של היצר, בהעלותם לתודעה עוד ועוד תכנים קשורים  וכך משפיעים על החלטתו ופעולתו. אצל אחר, גם כשעולה הטריגר ואף היצר מופעל, התפתחותו יכולה להיעצר והשפעתו עשויה להיות מוגבלת. זהו ההסבר להבדל בעוצמת היצר אצל אנשים שונים ואצל אותו אדם במצבי עניינים שונים.

אינדיווידואליות של יצרים

עוצמת היצרים או האינסטינקטים וצביונם משתנה כאמור מאדם לאדם. היא גם משתנים בכל גיל, על פי ההתפתחות והלמידה. יצרים או אינסטינקטים בילדות שונים מאלה של אנשים בוגרים, ובתרבויות שונות יש ליצרים צביון אחר. ניסיון חיים וההקשר תרבותי הם המקור לביטוי האינדיווידואלי של יצרים.

אף שמדובר בתהליך תפישתי-קוגניטיבי, הוא אינו בשליטתנו –  התעוררות היצרים מתרחשת באופן אוטונומי. כלומר, אף על פי שהפעלת המנגנון הפיזיולוגי של היצר אינה בשליטת האדם, היא אינה תגובה מוטורית לגירוי, כמו רפלקס, אלא תגובה לתפישות של האדם. עם זאת, לאחר עוררות התגובות היצריות, האדם הוא שמעצים או ממזער אותן.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: מתוק ועסיסי. תצלום: צ׳רלס, unsplash.com

Photo by Charles 🇵🇭 on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על הטוב, הרע והיצר

יצר זה דבר נטרלי לא טוב ולא רע (טוב ורע הם יחסיים למשמעות חיים\מטרה\תכלית שלך או של סביבתך).
"יצר" מלשון יצירה. האדם והוריו וסביבתו יוצרים אצלו יצרים לטוב או לרע כנ"ל ("רע מנעוריו" לא אומר שזה מולד, רק להפך זה נרכש = מנעוריו). ולכן חשוב להבין שכל היצרים תלויים בחינוך מאז ההיריון עד יום מותו. (לא ניכנס לוויכוח של הרציונליים ואמפיריציסטים האם אדם נולד דף חלק או לא. אני דן על פי המקורות אייך הם ראו את זה)
יצר מחשבות ליבו רק רע = תלונה. כביכול האל מתלונן שבנקודת זמן היסטורי היצרים שלהם רעים ולמה? זה לא אומר שכל הזמנים היצר רע וזה כמובן לא אומר שזה סימטרי בזמן ובמקום = חוק טבע. לא זה מה שהמקרא רוצה כאן, המקרא טוענת שלפני המצאת החינוך והקניין והירושה והלוח שנתי שמשי. המצב הביא שהיצרים היו רעים. ולכן מציע המקרא על חינוך ועל לוח ועל המצאת הקניין בחלוקה בגורל ככה כל אדם נולד עם הטבע וזה לעומק מביא לטיעון של היהודי שארץ ישראל ירושתו הנצחית כל זמן שהוא שומר על חוקי המשפחה.
הווה אומר המקרא רוצה שהיצרים שלנו לא יהיו אקראיים רק דעתניים. כלומר על ידי חינוך טוב וסדר חברתי צודק וטוב, היצרים יהיו מתחילה טובים. (סיפור המקרא נכתב באופן אבולוציוני שנבין את התפתחות תבונת האדם. במקרה דנן המקרא מסביר למה היה אנדרלמוסיה ואנרכיה = המבול ואייך אפשר להימנע מיזה בהמשך)
השרלטניים (המשטרים) בכל הדורות רוצים לטעון שאנו מולדים עם יצרים רעים, בכדי לשלוט בנו בכוח השוטר רובה והגננת, או על ידי אופיום הדת.
לסיום: 1, יצר זה דבר נטרלי. האם היצר של האובייקט טוב או רע ?! זאת שאלה יחיסית כנ"ל. 2, היצרים של האדם נוצרים אצלו על ידי הוריו והסביבה והוא בעצמו בהמשך חיו. אין יצרים מהאבולוציה, כי אם נאמר זאת, אנו חייבים לתת לאבולוציה תבונה ודעת וידיעת העתיד, ואני לא חושב שאדם חושב יכול לחשוב ככה. כל היצירים נלמדות, אפי' כאב רעב וכאב ממכות וכו' וכו' אפי' יצרים מיניים.
לדוגמא: יצר המיני נוצר בתינוק על ידי כפיית החיתול והנקה. התינוק דבר ראשון בחיים שלו התפנק מהנקה ודיגדוגים במקום ההוא בהחלפת החיתול. (הייתי ממליץ לעשות מחקר רציני האם ההבדל בין העדפת אנשים שאוהבים מינית יותר חזה או יותר תח,,,, נוצר בגלל הנקה או חוסר הנקה = אכלו מבקבוק. זה נשמע מצחיק אבל אני רציני ביותר)
אפי' שיש יצר מיני בכוח בגלל הנקה והחיתול, אם לא מודעים לבכוח של יצר המיני, הוא לעולם לא תצוף בנו. מהניסיון האינטואיטיבית שלי (חקרתי פעם מדריך חתנים במגזר החרדי), אם אתה לא מודע ליצר המין אתה פשוט לא שם. כלומר אפשר בחור ובחורה עד גיל 20 שלעולם לא חוו יצר מיני כלשהו. (בחורים ובנות שלא מצאו שידוך ונשארו רווקים\ות יעברו כל חייהם בלי יצר המיני) מכאן אני מוכיח שכל היצרים נוצרים אצלינו מבחוץ = נלמדות.
תיקחו את הדוגמא של יצר המינית לשאר מידות האדם כמו כעס פשע רצח קנאה תאווה, הכל נלמד ואפי' המחונך כבר = אדם טוב יכול להתקלקל או להפך לתקן. אנחנו לא צריכים שוטרים ומשטרים וגננות, פשוט להתחנך על ידי תרגול תמידי = פלסטיות המוח = פלסטיות התאים, ואז אנו מאושרים תמיד.

ראו בגוגל ""פלסטיות המוח" הקונפליקט הנצחי - מהפכה מחשבתית חברתית"