הידלקו, התמזגו, הרפו

הכהן הגדול של סמי ההזיה נשא דברים לפני יותר מ-50 שנה. שחרור, חירות אישית, הרחבת התודעה וחקר הנפש וריפויה מעסיקים אותנו מאז. בשורה שמבשילה או הזיה נידחת?
X זמן קריאה משוער: 23 דקות

ההקלטה הזו היא מסר לאנשים צעירים, לאנשים מתחת לגיל 25, ובוודאי לאנשים מתחת לגיל 40. אם אתם בני למעלה 40, אני לא בטוח שכדאי לכם להאזין להקלטה הזו. מה שאני מתכוון לומר עלול להכעיס אתכם. אני לא אוהב להכעיס אנשים, ובמיוחד אני לא אוהב להכעיס אנשים מעל גיל 40, משום שלאנשים האלה יש רובים, אזיקים ובתי כלא, מגוון רחב של כלי מתכת, שבאמצעותם הם מענישים את אלו שמכעיסים אותם.

אנשים צעירים, לרוב, אינם טרודים בענייני שליטה וכוח. הם מבקשים לבלות, להיות סקרנים, לחקור את הפן החושני בחייהם, להיות הרפתקנים, לעשות אהבה, לנסות לגלות מה עומד מאחורי כל זה.

מניסיוני האישי כבר למדתי כמה נוראיים יכולים להיות אנשים בני למעלה מ-40 כלפי אלו המטילים ספק בעיקרי אמונתם

מניסיוני האישי כבר למדתי כמה נוראיים יכולים להיות אנשים בני למעלה מ-40 כלפי אלו המטילים ספק בעיקרי אמונתם. בטקסס שבדרום יש קבוצה של אנשים מעל גיל 40 שכעסו כל כך על דבריי, עד שהם גזרו עליי 30 שנות מאסר. וכאן, במדינת ניו יורק שבצפון, יש קבוצה נוספת של אנשים מעל גיל 40, שרוצים לגזור עליי 16 שנות מאסר נוספות, משום שאמרתי את אותם דברים שאני מתכוון לומר בהקלטה הזו.

אני מקליט את הדברים בקומה השלישית של קרן קַסְטַלְיַה1, במילברוק, ניו יורק. קרן קסטליה היא מרכז פסיכדלי, מקום להרחבת התודעה, מקלט רוחני, מרכז להתנסות בשימוש בסם פסיכדלי שפותח את דלתות התודעה. כפי שניתן לצפות ממקום שנועד לייצר חוויות יפהפיות, קרן קסטליה נמצאת במקום יפהפה.

Upstate New York

משעול בהרים ב-Upstate New York, תצלום: גרג גרנהרט

אני מביט מטה ורואה משטחי דשא ירוקים וגדולים. למטה, משמאל, מתחת לעצים, אני רואה ביתן מדיטציה קטן ובו חדר אחד. אנשים שוהים שם ימים ספורים או שבוע בכל פעם, חיים בשקט, מנותקים מלחצי העולם, נדלקים, מתמזגים ומגלים את האפשרויות הגלומות בתוכם.

ממש מעבר לביתן המדיטציה יש שער מברזל, ומעבר לשער יש מדרגות אבן המובילות מטה לגן מדיטציה. יש שם עץ אֶדֶר ענק, קוטרו שישה מטרים, ענפיו ענקיים והדורים. בגובה של כ-4.5 מטרים במעלה העץ יש בית עץ, מכוסה ברשת קורי עכביש. נערה יפה וקסומה עם שיער זהוב מתגוררת בו השבוע. מעבר לעץ יש מטע תפוחים וגן אורגני. הלאה משם, מסביב לבית, יש כרי מרעה, פרדסים יערות אורנים, מפלים, פלגי מים.

הבית הראשי הוא בן ארבע קומות. גגו עשוי נחושת חלקלקה. בעונות שונות וברגעים שונים במהלך היום והלילה אנחנו שוכבים על הדשא הירוק וחוזים בזריחה, או בשקיעה, או בירח המלא המבצבץ מבעד לעצים הנטועים ממזרח.

מחוץ לבית ארובה אדומה מתנשאת לאורך חמש קומות. הארובה פונה דרומה, ועליה מצוירים המשולשים השלובים, חותם שלמה2, סמל קדוש שניתן למצוא בכל מקדש בהודו המוקדש לווישנו. זהו אחד הסמלים העתיקים ביותר בהיסטוריה האנושית. במשך אלפי שנים אנשים שביקשו ללמוד על הרחבת התודעה ועל המשמעות של חיי הנפש השתמשו בסמל הזה כדי להצביע על מיזוג ההפכים היוצר את החדש: המיזוג של גבר ואישה, של אפלה ואור, של אלקטרון ופרוטון, של חורף וקיץ.

המרחבים הפתוחים מחוץ לבית מיועדים להתנסויות ב-LSD, שכן חוויית ה-LSD היא חזקה מדי, שורשית מדי, עתיקה מדי מכדי שניתן יהיה לחוות אותה בתוך חדרים ובתים מעשה ידי אדם. יש הרבה מקדשים בתוך הבית הגדול. למעשה, כמעט כל חדר בבית מיועד להידלקות מסוימת. יש מספר חדרים המיועדים להעצמה החושית שנוצרת על ידי מריחואנה. חדרים רבים אחרים מיועדים לאותם טקסים מקודשים, היכולים להתרחש אך ורק בין גברים ונשים המבקשים להעמיק ולהעשיר את הקרבה ביניהם. ויש חדרים אחרים המיועדים ליצירת חוויה פסיכדלית באמצעות שימוש באור, צבע וצליל.

אני שייך לאיגוד עובדים עתיק של מורים רוחניים, חוקרי תודעה, שמעדיפים לעבוד לא באולם הרצאות ולא באולפן הקלטות, אלא הרחק מערים ומסְמלים, עם קבוצות קטנות של אנשים המבקשות לחקור, בלי לחץ של זמן ומרחב, את מרחבי הנפש האינסופיים.

טמותי לירי

טימותי לירי, פסיכולוג. תצלום: RV1864

אני אלמד אתכם איך להשתמש בסמלים באופן מודע ואסתטי, איך להעצים ולהגביר את התפישה החושית שלכם, איך להתחבר לחוכמה העתיקה ואיך לחבור לאותן אנרגיות בתוך הגוף שלכם, שבני אדם קראו להן במשך אלפי שנים "האור הפנימי"

לו הייתי יכול לעשות כרצוני, ועוד אוכל לעשות כרצוני, הייתי מזמין כל אדם שמבקש להקדיש את זמנו לחיפוש רוחני להצטרף אליי למרכז מסוג זה, כדי שנוכל ללמוד ולחוות יחדיו כיצד להגיע לחמש רמות התודעה הזמינות למין הביולוגי שלנו, עם המארג התאי והנוירולוגי הייחודי לנו.

אני אלמד אתכם איך לישון באופן מודע, איך להשתמש בסמלים באופן מודע ואסתטי, איך להעצים ולהגביר את התפישה החושית שלכם, איך להתחבר לחוכמה העתיקה של תאי הגוף שלכם ואיך לחבור לאותן אנרגיות זוהרות שקיימות בתוך הגוף שלכם, אנרגיות שבני אדם קראו להן במשך אלפי שנים "האור הפנימי".

תוכנית שכזו אינה חלום באספמיא. בקיץ של 1962 ו-1963, יחד עם קבוצה של 40 סטודנטים לתואר שני מהרווארד ומומחים צעירים, השתתפתי בתוכנית הכשרה שכזו בכפר דייגים קטן במקסיקו. שכרנו שם מלון, במרחק של כקילומטר וחצי מהכפר, סמוך לכביש ללא מוצא. המלון היה מורכב ממספר בתים המפוזרים לאורך צוק, גרם מדרגות ארוך ומתפתל מאבן הוביל ממנו אל החוף, חוף פרטי שהתפרש לאורך קילומטר וחצי ולא נראו בו אלא החול וגלי הים.

החיים שלנו באותו מרכז התנהלו כמעט כל הזמן בחיק הטבע. האוויר היה צלול וספוג בריח של מלח ים ושל פרחים שפרחו על הצוק. אנשים לבשו בגדי ים ובגדים קצרים והלכו יחפים. האוכל שאכלנו הגיע מהמפרץ שלידנו, או מהשדות שצמחו מאחורי המלון. שום דבר לא הגיע אלינו בכלי שעווה או בקופסאות פלסטיק. לא היה חשמל. בלילה, כשהתהלכנו על החוף, הבטנו למעלה וראינו ריקוד מתמשך של נרות בתנועה. לא ענדנו שעונים, אך כל 15 שניות התנפץ לו גל לאורך החוף והדהד בקולו לאורך רצועת החוף. היה זה תקתוקו של שעון שאנחנו, תאי גופנו, האזנו לו מיליוני שנים לפני שהומצא השעון המודרני.

העיסוק המרכזי במרכז הזה היה נטילת LSD. בכל יום, שליש מהנוכחים היו יושבים על החוף או מתקבצים סביב שולחן בחצר האוכל הפתוחה ומתכננים את ההתנסות הבאה, שליש נוסף היו נחבאים בחדרי ההתנסות או ממשיכים לשוטט לאורך החוף בעודם בעיצומה של התנסות ב-LSD, ושליש נוסף היו מתקבצים בבליל משונה ונדהם של צעקות, מדווחים על ההתנסות שזה עתה סיימו ומקליטים את התגובות.

יורד הרבה גשם בקיץ המקסיקני, וכמעט בכל יום, בשעות הצהריים המאוחרות או בשעות הערב, סופת רעמים קצרה הייתה חולפת מעל המפרץ. הברק היה מפציע בשמים, והחוף, האוקיינוס והגבעות הסובבות אותנו היו מוארים באור הברק. ההתנסות הלילית הייתה מסתיימת לרוב בתוך המים, כשמטיילי ה-LSD צפים במים וחוזים באלומות האור הראשונות של הזריחה.

גולגולת, מקסיקו, שעון

זמן ותודעה, חיים ומוות: מקסיקו. תצלום: איוון דיאס

המרכז במקסיקו לא היה רק גן עדן לחושים ונווה מדבר לרוח, הוא אף היה יצרני ורווחי: דו"חות מדעיים נכתבו, מאמרים פורסמו, המרכז כיסה את הוצאותיו בעצמו. אבל בסופו של דבר ידיעות בדבר אורח החיים העדין וההרמוני הזה הגיעו לידי המשטרה, קבוצת אנשים שאינה מקדישה את חייה לצמיחה, הנאה וחיפוש רוחני. המרכז נסגר והקבוצה התפזרה.

נקודת אור מעניינת אחת צצה בזמן הליכי הגירוש שלנו. מבין שלושת הסוכנים של השירות החשאי שהגיעו ממקסיקו סיטי כדי לסגור את המרכז, סוכן אחד היה מתחת לגיל 30. זכיתי להכיר אותו באופן די מעמיק, משום שהוא היה סקרן מאוד בנוגע לפעילויות ולחוויות שלנו. הייתה לו חברה קובנית, שאיתה הוא נהג לעשן מריחואנה. כמו כן היה לו אח שהיה מושל של מדינה אחרת במקסיקו3. לאחר שהסוכן בחן את ספרי החשבונות שלנו וראיין את החברים בקבוצה, הוא לקח אותי הצידה ואמר: "סניור לירי, אתה מנהל פה את 'מכרה הזהב' המוצלח ביותר שענף התיירות ראה מעולם. כל האורחים שלך מרגישים שאינך גובה מהם מספיק כסף, ואף אחד מהם לא רוצה לעזוב את המלון שלך. בוא למדינה של אח שלי, נמצא לך מלון חלופי, ותן לי להיות שותף שלך".

באותו קיץ היינו כצליינים נודדים. נדדנו ממקסיקו דרומה אל אזור הקריביים, ומשם אל האיים הצרפתיים, ומשם אל האיים הבריטיים. חיפשנו קילומטר רבוע אחד של קרקע על פני כדור הארץ שבה נוכל לחיות בשלווה, להרחיב את תודעתנו, לתרום כיאות למדינה שתארח אותנו; אך לא הצלחנו למצוא מקום כזה, שיהיה חף מהפרעות פוליטיות או דתיות. אילו יכולתי למצוא היום קילומטר רבוע אחד של קרקע על פני כדור הארץ, מאות אלפי אנשים היו מבקשים בשמחה והתלהבות להצטרף אלינו למסע הזה, אך נראה שמקום כזה אינו קיים.

מדוע כל דור ודור רודף את האנשים העדינים, הנבונים והקדושים ביותר ומתעמר בהם, אותם אנשים שהדורות הבאים יראו בהם דמויות מופת?

לראשונה בהיסטוריה האנושית נראה שלא נותר מקום שאליו ניתן לגלות או להגר, מקום שבו יכולות לגור בשלווה קבוצות של אנשים שחולקים אמונות ופרקטיקות רוחניות שאינן מקובלות בקרב הציבור הרחב. המדינה שלנו [ארצות הברית], יש להזכיר, נוסדה על ידי אנשים כאלה בדיוק, שיצאו לגלות בעקבות אמונותיהם הדתיות. מדוע כל דור ודור שוכח את לקחי העבר? מדוע כל דור ודור רודף את האנשים העדינים, הנבונים והקדושים ביותר ומתעמר בהם, אותם אנשים שהדורות הבאים יראו בהם דמויות מופת?

התשובה לשאלה הזו אינה קשורה לאינטליגנציה, לדעות קדומות או לשמרנות. התשובה לשאלה הזו היא נוירולוגית. מערכת העצבים של האדם הבוגר היא כה מקובעת, שנוצר בה כאב נוירולוגי עז כאשר היא נאלצת להתמודד עם רעיון או שיטה שיש בכוחם לשחרר את האדם מההתמכרות שלו לסמלים, מההתמכרות שלו למערכת הסמלים השבטית הקבועה בחייו.

בחייו המוקדמים של כל יונק, למעשה, בימים הראשונים לחייו, מערכת העצבים מתמקדת באובייקט סמוך שמתנועע ומפיק רעשים, וסביב אותו אובייקט שנצרב בתודעה נוצרת מערכת הסמלים המותנית, המכילה בתוכה את השכל שמסוגל להבחין, לתפוש ולבצע. בתודעתם של רוב בני האדם, בימים הראשונים לחייהם, נצרב אירוע מתנועע ומפיק צלילים שהם קוראים לו "אמא", ועל בסיס הרושם הזה נוצרת תפישתם בנוגע לכל מה שראוי, אמיתי ונכון. כמעט כולם חוששים עד כאב לאכזב את האֵם, כמעט כולם המומים עד לשד העצמות כשהם נאלצים להתמודד עם רעיון או שיטה שיכולים לשחרר את התודעה מהלוח שעליו היא צרובה.

הנשיא אייזנהאואר הנהיג את המדינה באופן כזה כדי לא לאכזב את אמו, שניהלה חנות קטנה באייווה. הנשיא ג'ונסון4 מנהיג מדיניות פנים ומדיניות חוץ שמטרתן לרַצות את אמו. שר ההגנה מקנמארה מניע מיליוני אנשים ומכונות כדי לרצות את אמו, שבוודאי הייתה אישה מסודרת ויעילה עד מאוד. אבל ממי האֵם חששה? האם חוששת מהסבתא, והסבתא צרבה באם את לוח התודעה שלה, ובו תפישותיה בנוגע לערכים ולמציאות, כבר לפני 100 שנים.

מרינס, וייטקונג

מלחמת וייטנאם: חייל מרינס אמריקני מעכב חשוד בשיתוף פעולה עם הוויטקונג, פעילות חיפוש וחישוף, 1965. תצלום: US Marine Corps, ויקיפדיה

זו הבעיה שלי כמורה רוחני ב-1966. אני יכול להדליק אתכם, הדור הצעיר, כך שתממשו את הפוטנציאל הרוחני הגלום בכם. אך אם אעשה זאת, אסתבך עם הוריכם. בעיה זו אינה נטולת פתרון, משום שאני יכול ללמד אתכם כיצד להדליק את הוריכם, כיצד לגרום להם להיפתח לחלק מהאפשרויות הגלומות בהם, בעדינות ובאהבה. אך המלכוד הוא שתודעתם של הוריכם נצרבה על ידי הסבתא, והסבתא מתה, ואני לא יכול להדליק גם אותה.

לפני כשש שנים, אחרי ההתנסויות הפסיכדליות הראשונות שלי, הבנתי שביכולתי לבחור ולשחק כמעט בכל משחק, או אפילו לפרוש מכל המשחקים לחלוטין. באותו זמן החלטתי שהמשחק שאותו אשחק יהיה להפוך לאדם הקדוש והנבון ביותר בדורי, שמבקש להרחיב ולרומם את התודעה של כל הגזע האנושי. אולי זה נשמע כמו יומרה מפתיעה, אך איני מבין מדוע. אם ביכולתכם לבחור כל משחק, למה לא לבחור במשחק הכי מרגש ומאתגר שקיים? וזאת מתוך ידיעה עמוקה, כמובן, ידיעה שמתעוררת באדם לאחר סדרת התנסויות ב-LSD, לפיה כל המשחקים האנושיים נגמרים בתיקו, והסיכויים לנצח במשחק אנושי כלשהו הם תמיד קלושים מבחינה סטטיסטית.

שש שנים לאחר שהתחלתי לנסות להפוך לאדם הקדוש והנבון ביותר בדורי, אני מוכן לדווח על התקדמותי. כפי שזה נראה, יש לי סיכוי של עשרה אחוזים להגשים את מטרתי. אלו סיכויים לא רעים, לדעתי. בשש השנים האחרונות חזינו במספר מדהים של אנשים במדינה שלנו שביקשו להרחיב ולרומם את תודעתם, וכצפוי, חזינו גם במספר דומה של אנשים שהגיבו למהפכה הפסיכדלית בבהלה ובחרדה.

כשהתחלנו לחקור את השימוש ואת היתרונות שיש לסמים פסיכדליים בהרווארד לפני שש שנים נתקלנו בתופעה שהפתיעה אותנו. גילינו בשלבים המוקדמים של התהליך שאנחנו יכולים לצפות את תגובתו של כל אדם שאיתו נדבר על LSD בתנאי שנדע עליו פרט אחד בלבד: הגיל שלו. פסיכולוגים ופילוסופים ותיקים ומכובדים בהרווארד, בדיוק אותם אנשים שהנחנו שיוקסמו וישמחו בעקבות גילוי של כלי חדש לחקר התודעה, הגיבו בשעמום, חוסר סבלנות ורוגז לדו"חות שלנו על החוויה הפסיכדלית. סטודנטים לתואר שני הביעו עניין והתלהבות בחקר התחום החדש. סטודנטים לתואר ראשון היו נלהבים וחסרי מעצורים כשביקשו לקחת חלק בחוויה הזאת. ומה שהיה הכי מדהים ומסוכן לביטחון שלי ולקביעוּת שלי בהרווארד היה העובדה שתלמידי תיכון התעניינו בנושא יותר מכולם.

LSD

LSD: מהות ודימוי. תצלום: PrettyDrugThings

מערכת הסמלים הצרובה בתודעתו של הדור הקודם אינה יכולה לסבול שיטות או רעיונות חדשים שמבטיחים לשנות את המשחק, והיא אף צווחת מרוב כאב נוירולוגי כשהיא ניצבת למולם

חשבנו על התופעה הזו זמן מה, והגענו למסקנה המובנת מאליה. כמובן! התופעה שחזינו בה הייתה התגלמותו של החוק העתיק ביותר בהיסטוריה של הידע האנושי: רעיון חדש זקוק להתחלפותו של דור כדי להתקבל. מערכת הסמלים הצרובה בתודעתו של הדור הקודם אינה יכולה לסבול שיטות או רעיונות חדשים שמבטיחים לשנות את המשחק, והיא אף צווחת מרוב כאב נוירולוגי כשהיא ניצבת למולם.

מכיוון שלא ביקשנו לגרום כאב לאף אחד, החלטנו לשנות כיוון ובכוונה ייעדנו את המסרים שלנו לדור הצעיר. במערכת הסמלים הצרובה של "אמא" ושל כל אדם מעל גיל 40, למילה "סם" יש שתי משמעויות: סם (תרופה)-רופא-מחלה, או סם-נרקומן-פשע. התגובה המותנית הזו לא תשתנה גם לאחר שיוצגו אינספור הסברים הגיוניים או הוכחות מדעיות. מצד שני, אנשים מתחת לגיל 25 מבינים את המילה "סם" על שלל האפשרויות שהיא מציעה. סם משמעותו גם כיף, אנרגיה כדי ללמוד למבחן, התעלות, הנאה ממוזיקה, העצמה חושית, התגלות דתית, הרחבת התודעה, האצת הלמידה.

בחודשים האחרונים הרציתי מספר פעמים בפני קהלים שונים על המהפכה הפסיכו-כימיקלית. ציינתי את העובדה שכמעט בכל מעבדה נוירולוגית במדינה אנשים עובדים עם כימיקלים שיכולים להאיץ את הלמידה, להרחיב את התודעה, להגביר את יכולת הזיכרון, להעצים את היצירתיות. אני אומר לקהלים האלה שבעתיד לא תישאל השאלה: "איזה ספר אתה קורא?", אלא: "באלו מולקולות אתה משתמש בתהליך הלמידה שלך?". בשעה שאני שוטח את תחזיותיי אני מתבונן בפניהם של היושבים מולי, ואני רואה שהאנשים מעל גיל 40 מזעיפים את פניהם בתדהמה וברוגזה, כאומרים: "האם הטיפש הזה מציע שהסטודנטים שלנו יהפכו לנרקומנים?", בעוד פניהם של הצעירים אומרים לי: "ברור! איפה אפשר להשיג את זה? מתי אפשר להתחיל?"

כל חלוץ בתחום הידע האנושי מוכרח, אם הוא מבקש לשמור על שפיותו ועל חוש ההומור שלו, לזכור את הלקח ההיסטורי: פריצת דרך נעשית מקובלת בחלוף דור. הסטודנטים הצעירים לתואר שני והמתמחים בפסיכיאטריה שהשתתפו בפרויקט שלנו לפני שש שנים התקדמו לתפקידים בכירים באוניברסיטאות ובקליניקות. הסטודנטים לתואר ראשון דאז עומדים לתפוס את מקומם, ותלמידי התיכון דאז הם עכשיו סטודנטים לתואר ראשון.

שש השנים הקרובות יהוו תקופה של שינוי דרמטי בכל הנוגע להתקבלות החברתית של סמים פסיכדליים כמו מריחואנה ו-LSD. עד שנת 1970 ייבחרו חברי הקונגרס הראשונים שהתנסו ב-LSD, וימונו השופטים הראשונים שמעשנים מריחואנה. ניתן לראות את השינוי האיטי הזה מתרחש בימים אלו ממש. הניו יורק טיימס, שנחשב בעבר לעיתון ליברלי, נכתב על ידי אנשים חביבים ומכובדים בשנות החמישים לחייהם, שמביעים בעתה ובלבול לנוכח המהפכה הפסיכדלית.  הניו יורק דיילי ניוז, שנחשב לעיתון שמרני וימני מאוד, נוקט בעמדה קלילה, פתוחה ומשועשעת לנוכח תופעת ה-LSD והמריחואנה. מדוע? משום שהכתב הממוצע בעיתון הזה הוא בשנות השלושים לחייו. יותר משליש מהתחקירנים ועורכי המשנה במגזין "לייף" עישנו מריחואנה או התנסו ב-LSD, ועד שנת 1970 המספר הזה ודאי יוכפל. ניתן אם כן להכריז על ניצחון במערכה הפסיכדלית; אך מהו הצעד הבא? אילו מטרות ואסטרטגיות צריך הדור הפסיכדלי להתוות לעצמו?

Amanita muscaria, פטריות הזיה

פטריות הזיה מסוג Amanita muscaria, תצלום: Onderwijsgek, ויקיפדיה

אני מבקש לומר שלושה דברים לאנשים צעירים שמתבגרים בעולם פסיכדלי: הידלקו, התמזגו, הרפו. ראשית, תנו לי לספר לכם על הידלקות. בתודעה יש הרבה רמות, כפי שבגוף יש הרבה מבנים אנטומיים שמטרתם לקלוט ולפענח אנרגיה. חמש הרמות החשובות ביותר בתודעה הן: שינה, סמל, חוש, מודעוּת תאית ותודעה מולקולרית. כל אחת מרמות התודעה הללו מבוססת על מבנים אנטומיים בגוף שלכם, ולכל רמה ניתן להגיע באמצעות כימיקליים. בעתיד, האדם המשכיל יהיה זה שיוכל להניע את תודעתו באופן מכוון, מתוכנן ומדויק מרמה אחת לאחרת, למטרות מוגדרות והרמוניות.

כמו הדתות בעבר, גם דת העתיד תהיה מבוססת על הגוף האנושי ועל אינספור הפלאות המתרחשות בתוך ההיכל הזה. כל אירוע חיצוני שמסיח את דעתכם מלמידה והבנה של מנגנוני התודעה הפועלים בגופכם הוא מגוחך ומיותר. בתוך ההיכל של גופכם יש מאות מקדשים, שבכל אחד מהם ניתן לייצר חוויה של התגלות או התעלות, וכל חוויה כזו היא ייחודית והרת משמעות בזכות עצמה. חומרים פסיכו-כימיקליים הם הכלים של הידע החדש, לחם הקודש של הדת החדשה. אך אל תטעו: היוגה של הסמים5 היא תחום הדעת המסובך, הקשה והתובעני ביותר שקיים.

האמריקני הממוצע יודע כיצד להביא את עצמו למצב של ערפול חושים וטשטוש ההכרה על ידי שימוש בסמים הכי פופולריים בתרבות שלנו: כדורי שינה, תרופות הרגעה ואלכוהול; כל החומרים האלו ממכרים, נרקוטיים ורעילים

תרבות המבוגרים בימינו מבוססת על שתי רמות של תודעה, ובמסגרתה אנשים צורכים סמים בצורה מופקרת ופזרנית כדי לייצר את שתי רמות התודעה האלו: האחת היא שינה והשנייה היא מודעות סמלית ומשחקית. האמריקני הממוצע יודע כיצד להביא את עצמו למצב של ערפול חושים וטשטוש ההכרה על ידי שימוש בסמים הכי פופולריים בתרבות שלנו: כדורי שינה, תרופות הרגעה ואלכוהול; כל החומרים האלו ממכרים, נרקוטיים ורעילים. הם גורמים להתמכרות, והם עלולים להרוג אתכם. האמריקני הממוצע הוא מכור כבד לרמה הסמלית בתודעה, דעתו קשורה בעבותות לדפוסים החיצוניים והשבטיים, להם הוא קורא "המציאות הנורמלית". האמריקני הממוצע משתמש בסמים כדי שתודעתו תתקבע במצב של משחק שנסוב סביב סמלים. הדבר הראשון שהאמריקני הממוצע עושה בבוקר הוא לשתות קפה, או קפאין. אדם אמריקני שאורח חייו הוא משחק קדחתני ותובעני ישתה משקה אנרגיה. בשעה חמש, לאחר שהסמלים זמזמו בראשו לאורך כל היום, האמריקני הממוצע הולך הביתה ומכניס את עצמו למצב תודעתי של ערפול חושים קל באמצעות אלכוהול. השימוש בסמים מערפלי חושים ובסמים מעוררי אנרגיה הוא מעשה פשוט, גס וולגרי. הוא אינו מצריך שמץ של רגישות, הכשרה או כישרון.

כימיקלים שפותחים את התודעה מאיצים את הפעילות השכלית, אך מבחינה תודעתית עמוקה הם תובעים הכשרה ארוכה ולימוד ממושמע ושיטתי. מריחואנה, לדוגמה, היא כימיקל שמעצים את הרמה החושית בתודעה. שימוש במריחואנה גורם להתנתקות מהמשחק הסמלי ולהדלקת החושים. הרשתית בעין רועדת בשעה שהאור חודר דרכה במהירות של 300 אלף קילומטר בשנייה. קרום התא העדין באוזן רוטט לצליליהם של גלי הקול המרקדים. מסיבה זו מעשני מריחואנה ותיקים נדלקים לפני שהם הולכים למוזיאון או לגן פרחים, ומסיבה זו מוזיקאים משתמשים מזה שנים רבות בקנאביס, כדי להגביר את הרגישות שלהם לצלילים כמו גם את היצירתיות המוזיקלית שלהם. כמו כן ידוע שמריחואנה מחייה את חושי הטעם, המישוש והריח. אם רק תציינו את המילה "אוכל" למעשן מריחואנה בתחילת דרכו, הוא יגלה לפתע שהוא מת מרעב, ושאוכל מעולם לא היה טעים כל כך. מובן שלא! משום שבשביל המכור לסמלים, אכילה היא כמו תדלוק של רכב. אך בשביל האדם שנדלק על ידי מריחואנה כל גרגיר מזון יוצר בבלוטות הטעם שבלשון תחושה של רימון מתפוצץ.

קקטוס, עציץ

קקטוס באוויר, תצלום: אנני שפראט

מנקודת מבטה של תרבות מתחסדת ופוריטנית, או של דור אימפוטנטי, ההיבט הכי מבעית במריחואנה הוא ההעצמה של חוש המישוש. מריחואנה מעצימה במיוחד את החוויה המינית. אין פירוש הדבר שמריחואנה מובילה לפעילות מינית. אני מסוגל להעריך שיש פחות פעילות מינית לאחר התנסויות במריחואנה מאשר לאחר סבבי שתייה. אבל החוויה המינית לאחר התנסות במריחואנה מתרחבת לאין ערוך לכיוון של קליטוּת מוגברת. אלכוהול, כמובן, הוא סם שמוביל לחוויה מינית מופרזת. ידוע שאלכוהול הוא האמצעי הקל ביותר שאיתו ניתן לפתות אישה; אתה משקה אותה לשוכרה ואז כובש אותה. אבל הבעיה עם אלכוהול כאמצעי שמוביל לקיום יחסי מין היא שבבוקר המחרת גם אתה וגם היא אינכם זוכרים כל כך מה קרה בלילה שלפני כן, ועובדה זו אולי עושה עמכם חסד, משום שבזיכרונכם היה עולה אקט מיני גס, אכזרי ומשפיל שמוטב שיישכח. לעומת זאת, המיזוג המיני שמתקיים לאחר התנסות במריחואנה הוא איטי, קצבי, מיתי, טקסי מאוד, גלוי ומאחד.

לדעתי, מעטים מאוד מבין מיליוני האמריקנים שעישנו מריחואנה יודעים איך להשתמש באמצעי העדין הזה. לרוב, אנשים מעשנים מריחואנה במצבים שמזכירים כת מסוגננת, והם אינם לוקחים בחשבון את הממד החושי והאינטימי של החוויה הזו. אני צופה שבעשר השנים הקרובות נחזה בעשרות ספרי הדרכה שילמדו באילו אופנים שימוש במריחואנה יכול להביא להרמוניה בין אנרגיה חיצונית ובין איברי חישה.

אבל ההכשרה והרגישות הנחוצות לשימוש במריחואנה הן כאין וכאפס בהשוואה לידע ולהכנה הנחוצים לשימוש ההרמוני בסמים פסיכדליים חזקים יותר, כדוגמת LSD. מבין כל השיטות להרחבת תודעה, חינוך וצמיחה רוחנית שפותחו על ידי האדם ב-4,000 השנים האחרונות, השיטה התובענית והמאתגרת ביותר היא ה-LSD. LSD וסמים דומים הם מפתחות כימיקליים ישירים לטקסטים העתיקים של החוכמה התאית. סמים כאלו מציבים את האדם במגע ישיר עם חוכמה ייחודית למין האנושי שאוחסנה ב-RNA וכנראה גם ב-DNA במשך כשני מיליארד שנים.

אני נטלתי LSD לא פחות מ-311 פעמים. בכל פעם החוויה עוררה בי פליאה ותדהמה, ובמסעות הרבים הללו למדתי שיעור בענווה. למדתי שהגוף שלי יכול ללמד אותי דברים שלא אוכל לתפוש גם באלף גלגולי חיים. בכל שנייה של חוויית LSD האדם נעשה תינוק הזוחל על ידיו ועל ברכיו בתוך אלף מוסדות סמית'סוניאן וספריות קונגרס המצויים בכל תא בגוף שלכם.

השיעור הראשון, אם כן, הוא: הידלקו, עד שתיצרו מגע עם החוכמה המצויה בהיכל של גופכם. כל הפעולות החיצוניות שלכם הן פעולות של רובוט, שמבצע תנועה מסוגננת ובו בזמן אוטומטית.

השיעור השני הוא: התמזגו. התחילו לרתום את האנרגיות היוצאות מכם כדי ליצור מגע הרמוני עם הסביבה החיצונית. קחו LSD, ולאחר מכן הסתכלו על ביתכם. אתם תבחינו, כפי שיבחין חוצן מכוכב אחר, שאתם גרים בבית של רובוט משוגע. אתם תתחילו לשנות את הבית שלכם, באיטיות ובשקידה, כך שהוא יהפוך לייצוג חיצוני של היופי שתגלו בתוך עצמכם. בשעה שתאזינו לחוכמה של התאים שלכם, ולפיצוצי האנרגיה הישירים בקצות העצבים שלכם, תמצאו את עצמכם מבצעים שינויים בנוגע למקומות שבהם אתם גרים, האנשים שאיתם אתם מבלים ושאר הדברים שמבקשים ליצור מגע עם קצות העצבים שלכם. תמצאו את עצמכם נוטשים את שגרת החיים השבלונית, נוטשים ערים, נוטשים את אורח החיים השבטי והיומיומי שנכפה עליכם. תמצאו את עצמכם, אט-אט, מרפים.

המשימה שלכם היא להרפות, בשקידה, באהבה, בחסד, להתנתק מהטקסים המשוגעים ומהלחצים החברתיים הסובבים אתכם. לא תוכלו להרפות מבחינה חיצונית עד שתתנתקו מבחינה פנימית

לאחר שתתמזגו באמצעות הידלקות, תבינו שאתם שייכים למין אנושי חדש ומוטנטי, ושאתם חולקים את כדור הארץ עם מין ביולוגי שניחן באנרגטיות רבה, ביצר הרסני ולמרבה הצער גם בהתנהגות רובוטית, מין שמכונה "הדור המבוגר". כל תינוק שנולד הוא מוטציה. כל תינוק הוא התשובה החדשה והיצירתית ביותר של הקוד הגנטי לבעיית ההסתגלות לצורות אחרות של חיים ואנרגיה על פני כדור הארץ. דור המבוגרים, החברה האנושית, מנסה באופן שיטתי לחסום את ההבטחה המוטנטית הזו.

המשימה שלכם היא להרפות, בשקידה, באהבה, בחסד, להתנתק מהטקסים המשוגעים ומהלחצים החברתיים הסובבים אתכם. לא תוכלו להרפות מבחינה חיצונית עד שתתנתקו מבחינה פנימית. עליכם לעזוב את העבודה שלכם, עליכם לעזוב את מוסד הלימודים שלכם, עליכם לעזוב את העיר שלכם, עליכם לנתק את כל הקשרים החברתיים שלכם שאינם הגיוניים בעיני איברי החישה והתאים שלכם. אינכם יכולים לעשות זאת לבדכם, במרי של אדם בודד. על מנת להתנתק מאי השפיות של החברה אתם זקוקים לתמיכה קבוצתית. התאים שלכם יאמרו לכם שאתם פרימטים, חיה שבטית, כזו שנעה בקבוצות או בלהקות. אף אדם אינו יכול להימלט מהכלא של החברה הרובוטית בכוחות עצמו.

לאחר שתתמזגו באמצעות הידלקות, תגלו שקל לעזוב את המשחק. נולדתם בבית משוגעים, וזה פשוט וברור כיצד לנצל את אי השפיות סביבכם כדי להימלט. אחד התסמינים הברורים ביותר של אי השפיות החברתית בימינו הוא המעבר ההמוני והבהול לערים. נצלו את אי השפיות הזו. תוכלו למצוא, במרחק של שלוש שעות נסיעה מכל עיר אמריקנית, עיירות נטושות, חוות נטושות, אזורים נרחבים עם יערות, כרי מרעה ואדמות חקלאיות שניתן לשכור או לקנות. בשעה שחברת המבוגרים הלא שפויה סביבכם ממהרת להשתעבד בידי מכונות, אתם תמצאו שוק הולך וגדל של עבודה בתחום המלאכה, או של כתיבת מאמרים שהינם יפים מדי או אישיים מדי מכדי להיכתב בפס ייצור המוני.

פרחים, צבעים, נערת פרחים

נערת פרחים ותודעה צבעונית. תצלום: אמה פרנסיס לוגן

אך אל תבחרו במרי. הרפו באמצעות התמזגות. לאחר שתרפו, תגלו שכל פעולה שאתם מבצעים היא פעולה של יופי, וכך תתפרנסו, שכן איברי החישה של האדם לעולם לא יבואו על סיפוקם בזכות משהו שנוצר באמצעות מכונה, והחוכמה התאית שבאדם לעולם לא תמצא בו היגיון.

בשבועות האחרונים, בכל פעם שחזרתי על המסר הזה, "הידלקו, התמזגו, הרפו", חבריי בגיל העמידה הפגיזו אותי בהפצרותיהם. "אתה לא יכול לומר זאת", הם אומרים לי. אבל המסר שלי הוא לא עצה נמהרת; זהו המסר העתיק ביותר של החוכמה האנושית: התבוננו פנימה, מצאו את הנשגב שבתוככם, התנתקו ממאבקים חברתיים וחומריים. הנמהרוּת נעוצה דווקא במערכת החינוך האמריקנית כיום, שמציבה אנשים צעירים על פסי ייצור המוני שמטרתם לייצר רובוטים. החינוך האמריקני גורם לנזק נוירולוגי. בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה במדינה הזו מעוצבים ונתמכים על ידי הורים, שמבקשים להפוך את ילדיהם לדומים להם, כלומר, דומים לסבתא.

אני מבקש לומר מילה אחרונה לצעירים שמקשיבים להקלטה הזו: שמרו על קור רוח. זכרו: מרי גלוי משאיר אתכם בתוך המשחק. שמרו על קור רוח. אבולוציה היא תהליך שקט ובלתי נראה. כאשר היצורים הדו-חיים הראשונים החלו לזחול מחוץ למים הם לא הדפיסו גילויי דעת ולא הצטרפו לשביתות עובדים. הם עשו זאת בקבוצות קטנות, אינטימיות ואוהבות. חוכמת התאים שלכם תאמר לכם שפעולת האבולוציה אינה מצריכה עשייה פוליטית.

זכרו גם להיות אדיבים. אל תפחידו את הוריכם שלא לצורך. הדליקו את הוריכם. איני מתכוון לכך שתשימו קוביית LSD בכוסות הקפה שלהם. התחילו להדליק אותם ברמה הראשונית של ההיררכיה הפסיכדלית. הדליקו את חושיהם. אתם רואים את אמכם כיצור סמלי, אבל למעשה היא מארג של מיליונים על גבי מיליונים של איברי חישה ותאי חישה. לא משנה עד כמה אמכם מכורה לסמלים, בסופו של דבר היא אורגניזם חי עם מיליארדי מצלמות עצביות שמסוגלות לקלוט אנרגיה חיצונית. אל תשתמשו בסמלים כדי להפחיד אותה. אל תרגיזו את מערכת הסמלים שלה. בקרו אותה, ענגו את חוש הריח שלה עם פרח. הנחו את חוש הטעם שלה עם מאכל חדש. ענגו את חוש השמיעה שלה עם הקצב וההרמוניה שבקולכם. הדליקו אותה ללא סם.

שמרו על קור רוח, היו אדיבים.

הידלקו, התמזגו, הרפו.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

טימותי לירי (Timothy Leary), היה סופר, משורר ופסיכולוג אמריקאי. צידד במחקר במחקר בתחום הסמים הפסיכדליים ובשימוש בהם, והיה סמל לתרבות הנגד של שנות השישים. לירי נולד בשנת 1920 והלך לעולמו בשנת 1996.

From: Turn On, Tune In, Drop Out (ESP-DISK 1027).  Originally released 1966.

Translated into Hebrew by permission from Futique on behalf of Timothy Leary's executors.

תורגם לעברית במיוחד ל"אלכסון" על ידי אורי אדלמן. מערכת "אלכסון" מודה לאורי אדלמן על היוזמה לתרגם את הקטע לעברית ולהביאו ל"אלכסון".

תמונה ראשית: קקטוס אדום, תצלום: סקוט ווב, unsplash.com

Photo by Scott Webb on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי טימותי לירי.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על הידלקו, התמזגו, הרפו

01
שושי

מהפייסבוק של ד"ר עידו הרטוגזון:
Ido Hartogsohn
"הבטחתי בשורות טובות. אז הנה פיסת חדשות ראשונה שאני ממש שמח לחלוק. ב-22 עד ה-24 לנובמבר יתקיים במלון מלכת שבא באילת כנס על תרפיה פסיכדלית שמתקיים בחסות —אתם רואים נכון— החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות, ההסתדרות הרפואית בישראל והפורום הישראלי לתחלואה כפולה – כל זאת תחת הכותרת "כנס אילסם." לא, זה לא אלסם שהחליפו את השם אלא ביטוי למהפכה המדהימה שמתחוללת בגישה הממסד הרפואי לרפואה הפסיכדלית. מדובר בכנס מקצועי שקהל היעד העיקרי שלו הוא פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. אז כן, ארגונים רפואיים מובילים בישראל מקדישים השנה את הכנס השנתי שלהם לנושא הפסיכדליה. החלק השני של החדשות הטובות זה שאני הולך לתת להם את הרצאת הפתיחה".
בהמשך התוכניה.
https://www.facebook.com/ido.hartogsohn/posts/10156431196172931

02
עידו

“We are all wired into a survival trip now. No more of the speed that fueled that 60's. That was the fatal flaw in Tim Leary's trip. He crashed around America selling "consciousness expansion" without ever giving a thought to the grim meat-hook realities that were lying in wait for all the people who took him seriously... All those pathetically eager acid freaks who thought they could buy Peace and Understanding for three bucks a hit. But their loss and failure is ours too. What Leary took down with him was the central illusion of a whole life-style that he helped create... a generation of permanent cripples, failed seekers, who never understood the essential old-mystic fallacy of the Acid Culture: the desperate assumption that somebody... or at least some force - is tending the light at the end of the tunnel.”

Hunter S. Thompson, Fear and Loathing in Las Vegas

06
GITA BEN DOV

אפשר להשיג את הנ"ל בלי סמים ובלי תמיכה חברתית ויש לכך תקדימים בהיסטוריה. זה תהליך ממושך וכאוב שאכן לא כל אחד רוצה לעבור אותו אך כרגיל גם מתגמל. תודה לטימות'י לירי ז"ל ולמתרגם אורי אדלמן יבדל"א. סבתא גיטה