המהפכן המתמיד

התאוריה של תומס קון ביחס למהפכות מדעיות מעוררת מחלוקת עד היום, והדיון על מהפכה ומדע חוצה גבולות ותחומים
X זמן קריאה משוער: 17 דקות

עד לפני מספר מאות שנים כולם האמינו כי כדור הארץ הוא..... שטוח. כן, כן. אם הולכים ישר, ועוד קצת ישר – נופלים מקצה העולם. באותה תקופה, האמינו גם כי כדור הארץ ניצב על ידי צב גדול. רק כאשר הפליגו, נסעו, הלכו ישר ישר ו.... חזרו לאותו מקום (וגם גילו כי האינדיאנים אינם הודים) הבינו כי מבנה הכדור הוא כנראה עגול (או אליפטי) ולא שטוח. ניסוי וטעייה.

האם התאוריות המדעיות הישנות נשללו לחלוטין או שאולי נמצא להן הסבר אחר, התואם יותר את המציאות?

אך מהו המנגנון המדעי העומד בבסיס הפרכתן או זניחתן של תאוריות מדעיות? האם התאוריות המדעיות הישנות נשללו לחלוטין או שאולי נמצא להן הסבר אחר, התואם יותר את המציאות? ואם אנו כבר מדברים על "מדעים", האם ניתן להשתמש באותה גישה המאפשרת הסבר אחר לתופעות סביבנו גם במדעים הלא-מדויקים (כלומר, מדעי הרוח, מדעי החברה וכו')? אולי נוכל להסביר התנהגות חברתית מודרנית, כגון תנועות מחאה שונות, באמצעות כלים ומודלים אלה?

כדור הארץ, הינדואיזם, צב, קורמה

עניין של אמונה ומסורת: כדור הארץ נישא על גבי פיליטם שנישאים על גבי הצב קורמה, כך לפי ההינדים (איור מ-1877, The Popular Science Monthly). תצלום: ויקיפדיה

"ההיסטוריה, אם נראה אותה כצופנת בחובה יותר מאשר אנקדוטות או כרונולוגיה, יש בכוחה להביא לתמורה מכריעה בתמונת המדע השלטת אצלנו היום". תמונה זו, שאותה מתאר תומס קון בפתח ספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" מוכתבת, לדעת קון, על ידי ספרי הלימוד המדעיים המציירים מציאות מטעה. התמונה הקלאסית של המדע מתארת תהליך של הצטברות ידע הנובע מתצפיות, תגליות ותיאוריות: המדע פועל לפי הנחיות מתודולוגיות קבועות שאם נפעל לפיהן – נגיע למסקנה מהותית אחת ויחידה. במסגרת החקירה המדעית פועלים המדענים על פי נהלים של אישוש והפרכה. המתודה המדעית נתפשת כעל-זמנית, מוחלטת ובלתי תלויה, כיוון שהיא מוגדרת בכלים לוגיים – וככזאת היא אוספת אליה עובדות נכונות.

החקירה ההיסטורית מראה כי לא ניתן להפריד בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק. קון טוען כי אין מתודה מדעית שדי בה כדי להסביר את היווצרות המדע – יש להניח קיום ״אלמנטים״ נוספים שהאנליזה הלוגית של המדע לא גילתה ואף אינה יכולה לגלות.

שום תאוריה אינה פותרת את כל החידות שבפניהן היא עומדת בזמן מסוים... אילו כל אחת מאי ההתאמות וכולן יחד היו סיבות לדחיית תאוריה, היה צורך לדחות את כל התאוריות בכל הזמנים

עוד טוען קון כי "שום תאוריה אינה פותרת את כל החידות שבפניהן היא עומדת בזמן מסוים... אילו כל אחת מאי ההתאמות וכולן יחד היו סיבות לדחיית תאוריה, היה צורך לדחות את כל התאוריות בכל הזמנים" – ומכאן שלא מתקיים במדע מנגנון ל"אישוש והפרכה".

כיצד, אם כך, נוצר עיוות מציאות זה?

הוא נוצר על ידי ספרי הלימוד והכתבים הקלאסיים המלמדים על סמך "הישגים מדעיים מוגמרים" שלפיהם מחנכים את המדענים החדשים. "מטבע הדברים, ספרים כאלה מתכוונים לשכנע ופגיעתם פדגוגית" (במילים אחרות, הם לוקים באינדוקטרינציה).

אותם ההישגים שזכו בהכרה הכללית על ידי קהיליית המדענים, והמספקים למשך זמן כלשהו דגם של בעיות ופתרונות לקהילייה זו, מכונים על ידי קון בשם "פרדיגמות". בועז מילר מסביר כי קון מתאר את המדע כתהליך מעגלי. בתקופות שאותן מכנה קון תקופות "מדע תקני", ישנה תיאוריה דומיננטית אחת בלבד, היא הפרדיגמה. ליתר דיוק, הפרדיגמה אינה רק תיאוריה, אלא השקפת עולם כוללנית המתווה את דרך המחקר כולה. הפרדיגמה קובעת מהן התופעות הרלוונטיות למחקר וכיצד התיאוריה מסבירה אותן. היא מציגה בפני המדענים את הבעיות הפתוחות העומדות על הפרק וקובעת קריטריונים לפתרונות הולמים. הפרדיגמה מציגה רעיון, שכשעלה לראשונה היה מהפכני והציע אופן הסתכלות חדש ומגובש על המציאות, אך עם זאת, הוא מכיל קצוות פתוחים ובעיות לא פתורות, שמצריכים את המשך המחקר המדעי. בתקופת המדע התקני המדענים פועלים כ"פותרי חידות" במסגרת הפרדיגמה, והיא מספקת להם את הכלים המושגיים, את הבעיות ואת דרכי הפתרון הלגיטימיות.

פרדיגמה, אם כן, היא תפישת עולם כוללת, המסבירה את העולם סביבנו ומכילה בתוכה מספר רב של תאוריות –, מתמטיות, פיזיקליות, כימיות או ביולוגיות. זאת, בהקשר למדעים המדויקים. כך, למשל, ניטשה באוניברסיטת אוקספורד מחלוקת רבת שנים סביב השאלה אם כדור הארץ הוא עגול ואינו שטוח, איך יתכן שאנשים אינם נופלים ממנו אל החלל? היה צורך בעקרון כוח הכבידה, למשל, כדי לספק תשובה. במדעי החברה, התיאוריה המרקסיסטית, למשל, עשויה להיות פרדיגמה אשר תנסה להסביר את המתרחש בחברה, בהסתמך על מספר רב של תאוריות קטנות הרבה יותר. במרכז הפרדיגמה המרקסיסטית תעמוד ההשקפה שלפיה ניתן להבין את החברה באמצעות קונפליקט בין מעמדות שונים. הפרדיגמה היא מסגרת רחבה יותר מן התיאוריה, המסבירה תופעה או מציגה מערכת יחסים קיימת, ומטרתה להעניק מסגרת התייחסות כוללנית המוליכה את המדענים בחיפושם אחר הסברים תאורטיים לתופעות.

תפוח, ניוטון

אם יישמט מהענף, יפול למטה. תמיד. תצלום: גבריאלה לסר

הבה נשוב אל קון, שטען כי ניתן לכנות את שני האלמנטים הנראים בהגדרת זו של הפרדיגמה אפיסטמולוגיים וסוציולוגיים.

אין זה מספיק להתבונן בתוכן התאוריה אלא יש לבחון את מידת ההסכמה השוררת לגביה בין חברי הקהילייה המדעית. לקהילייה זו יתקבל רק אדם החולק את המוסכמות המשותפות לחבריה

במישור האפיסטמולוגי – הפרדיגמה היא דוגמה מקובלת, מודל, הישג מדעי קונקרטי, המקפלת בחובה תכנים וטענות על אודות העולם והמציאות. רק כאשר מודל נעשה מקובל על קהילייה מדעית, הוא מוגדר, לפי קון, כפרדיגמה – זהו המישור הסוציולוגי ומשמעותו: אין זה מספיק להתבונן בתוכן התאוריה אלא יש לבחון את מידת ההסכמה השוררת לגביה בין חברי הקהילייה המדעית. לקהילייה זו יתקבל רק אדם החולק את המוסכמות המשותפות לחבריה. אלה מהוות "נקודת ראות" הדרושה, לדעת קון, כדי לבחור בעיות למחקר ממוקד המאפיין את המדע התקני. המדע התקני פועל כאשר בקהילייה המדעית שורר קונצנזוס כמעט כללי על אודות השאלות הבסיסיות ואין מחלוקות עקרוניות בין אסכולות.

אני משער כי חלק מהקוראים נעים באי שקט בזמן קריאת מילים אלה של קון, שכן הם יכולים בוודאי לתאר לעצמם סיטואציה שבה דוקטרינה של הקהילה המדעית נוגדת את הסכמתם שלהם לגבי אמונות, תאוריות, גישות או אפילו דרכי פעולה שימושיות. אך הבה נמשיך בהסבר.

במצב כזה פועל המדען השותף פרדיגמטית לתפישה הקיימת בצורה הבאה, על פי מאפייניו של קון:

א. פותר "חידות" המוגדרות על ידי הפרדיגמה. נקודות או בעיות המחקר של המדע התקני ממוינות על ידי קון ל-3 מוקדים:

(1) עובדות חשובות, אשר מרגע קביעתן ישמשו למחקר מפורט יותר במסגרת הפרדיגמה.

(2) התאמה בין עובדות לתיאוריה של המדע התקני.

(3) שכלול הפרדיגמה.

ב. המדען בוחר לעסוק באחת החידות.

ג. הפתרונות לחידות מוגבלים על ידי הכללים.

ד. המדען פותר את החידה בהתאם לכללים.

הגורמים המנחים את המדען הם "הכמיהה להיות מועיל, ההתרגשות שבחיפוש דרך בארץ לא נודעת, התקווה למצוא סדר והדחף לבחון ידיעה מקובלת". ראיית "מנגנון" המחקר המדעי התקני כ"פותר חידות" מורה כי הגורם המדרבן אותו במקרה שכזה הוא הרצון להצליח לפתור חידה שאיש טרם פתר או שאין לה פתרון מספיק טוב. ברוב המקרים, זהו הדבר היחידי שכל אחד מתחומי ההתמחות מציע, עובדה שאינה גורעת מקסמו של העניין לגבי המתמכר מן הסוג הנכון.

ההיסטוריה, המדע והתהוות מהפכות מדעיות

החקירה ההיסטורית מובילה את קון לאבחן מספר שלבים (שלא כל אחד מהם הכרחי) בעלייתן ובנפילתן של פרדיגמות:

השלב הקדם - פרדיגמי:

בשלב זה לא מתקיים מחקר מדעי תקני. המחקר מתקיים ללא פרדיגמה שלטת או ללא פרדיגמה כלל. קיימות אסכולות מתחרות, שרובן שואבות את מושגיהן ממקורות שאינם בהכרח מדעיים, אך הן עשויות להשפיע על הטרמינולוגיה בתקופה הפרדיגמית.

במצב כזה, תהליך איסוף העובדות נראה אקראי יותר. כל אסכולה עשויה לעמוד מול אותן "תופעות" או "עובדות" ולפרשן בדרכים שונות. האסכולות מתחרות ביניהן ולבסוף מנצחת האסכולה שמצליחה לענות על מספר קריטריונים שאותם מונה קון: ראשית, הפרדיגמה המוצעת צריכה להיראות טובה יותר ממתחרותיה ביכולתה להסביר מכלול תופעות. שנית, היא מצליחה להסביר תופעה מרכזית שלא עלה בידי מתחרותיה להסביר. ולבסוף, היא מצליחה להציע כיווני חקירה חדשים ולחסום את הדרך בפני כיווני חקירה אחרים. כאן המקום להדגיש כי כדי שתתקבל כפרדיגמה "אין היא נדרשת להסביר, ואמנם אין היא מסבירה, את כל העובדות העשויות להיקרות בדרכה".

בהדרגה נעלמים אנשי האסכולות המתחרות: או שהם מתמסרים לפרדיגמה החדשה או שהם מוּצאים אל מחוץ למסגרת המקצוע ושוב אין מתעניינים בעבודתם

בהדרגה נעלמים אנשי האסכולות המתחרות: או שהם מתמסרים לפרדיגמה החדשה או שהם מוּצאים אל מחוץ למסגרת המקצוע ושוב אין מתעניינים בעבודתם. "מבחינה היסטורית, הם לעתים קרובות, נשארו פשוט, במחלקות לפילוסופיה מהן צמחו כה רבים מן המדעים המדויקים. כפי שעובדות אלה מורות, לפעמים, קבלתה של פרדיגמה היא-היא ההופכת קבוצה, שקודם לכן התעניינה בלימוד הטבע גרידא, לקבוצה או לפחות לדיסציפלינה". האם העובדה כי חייבים לעטות מסיכות בזמן התפרצות הקורונה היא ניסיון פרדיגמטי לאכוף את הדיסציפלינה?

ירח, ירח מלא, גבינה

אז איך אנחנו לא יודעים שהוא לא עשוי מגבינה? תצלום: גנפאתי קומאר.

התקופה הפרדיגמית:

זו התקופה שבה מתנהל המחקר במסגרת כללי "המדע התקני" שתיארתי. תקופה זו ממצה את מרבית הפעילות המדעית.

קיימת רשת חזקה של התחייבויות מושגיות, תיאורטיות ומתודולוגיות. רשת זו "מספקת כללים המורים לעוסק בתחום התמחות, מה דמות יש להן לעולם והן לתחום המדע שלו; יכול הוא להתרכז בבטחה בבעיות האזוטריות שהכללים האלה והידיעה הקיימת מגדירים עבורו".

כאמור, אין המדען יכול להעלות היפותזות אלא במסגרת פרדיגמה הקיימת בתחום. במילים אחרות: המדע, כמו מערכות חברתיות אחרות, מוגבל, לא רק על ידי הטבע והרציונאליות, אלא גם על ידי הקונצנזוס של הקהילייה המדעית. זוהי אחת הנקודות המרכזיות שבהן יש סתירה בין תיאורו של קון את המדע לבין התפישות שהיו מקובלות הן על המדענים והן על הפילוסופים של המדע. אין פלא שספרו של קון חולל סערה גדולה. יישומה של התאוריה, למשל, מופיע במחלוקת הגדולה הקיימת לגבי סיבותיה של ההתחממות הגלובלית. ואם כבר מקבלים את הפרדיגמה לגבי הסיבות, האם ההשלכות הן חד משמעיות? והאם, למשל, פליטת גז טבעי מסייעת בכך?

החריגה מהפרדיגמה והמשבר

רשת הביטחון שהפרדיגמה פורשת עבור המדען, מספקת לו את הציפיות והתחזיות עבור הניסויים והתצפיות שלו. עם זאת, הניתוח ההיסטורי מראה גם כי תמונת העולם שמציגה הפרדיגמה אינה עולה תמיד בקנה אחד עם תוצאות הניסויים והתצפיות. מצב כזה מכונה על ידי קון בשם "חריגה". תפישת המדע הפוזיטיביסטית אינה מנתחת באופן היסטורי את המדע, אלא רואה את תמונת המדע של היום כהצבר של עובדות על אודות המציאות. מכאן שהתגלית נתפשת כאירוע, כרגע הגילוי של עובדה אמפירית ידועה.

לדידו של קון, התגלית אינה אירוע, אלא תהליך. היא אינה מופרדת מתהליך שינוי הפרדיגמה. תהליך זה כולל שינוי בתפישה, כפי שמקובל לראות בפסיכולוגיה שינוי במנגנון הפרספציה של בני אדם. קון מונה שלוש דוגמאות ל"גילויים": הראשונה היא גילוי החמצן, שחייב מודעות של המדענים המגלים לקיום חריגות בפרדיגמה השלטת בתקופתם ולכן גם שינוי בהמשגה שגרר את "גילוי החמצן". בדוגמה השנייה, גילוי קרני הרנטגן, הגילוי התרחש כאשר תוצאות ניסוי חרגו מתחזית הפרדיגמה וכתוצאה מכך נבנתה פרדיגמה חדשה. הפרדיגמה נבנתה במהלך שנים שרק לאחריהן הבינו את חשיבות הגילוי. בדוגמה השלישית, צנצנת ליידן, התגלית לא נתפשה כחריגה אלא התרחשה בשלב קדם פרדיגמי של מדע החשמל, ועזרה להביא לניצחונה של אחת התאוריות.

ככל שהעיסוק במדע התקני בתקופה הפרדיגמית סיפק פתרונות רבים יותר לחידות – כך כישלונו יהיה חריף יותר ויגרום ל'התמוטטותה' של הפרדיגמה

בכל הדוגמאות שבהן דן קון נמצא דפוס דומה המאופיין ב"תשומת לב מוקדמת לחריגה; צמיחה הדרגתית וסימולטנית של הכרה תצפיתית ומושגית; וכתוצאה מכך שינוי בקטגוריות ובפרוצדורות הפרדיגמיות, שינוי המלווה לעיתים קרובות בהתנגדות". בנוסף לטענה שהיווצרות חריגה דורשת מודעות לחריגה – ברור כי היווצרות תיאוריה חדשה דורשת מודעות שהיא עמוקה יותר מזו המוליכה לתגליות. מודעות כזו יכולה להיווצר במצב של ריבוי חריגות הנובע מ"כשלונו של המדע התקני לפתור את חידותיו כיאות", מה שמוליד "תקופה של אי-ביטחון מקצועי בולט". ככל שהעיסוק במדע התקני בתקופה הפרדיגמית סיפק פתרונות רבים יותר לחידות – כך כישלונו יהיה חריף יותר ויגרום ל'התמוטטותה' של הפרדיגמה.

כך יד, רנטגן, שמאל, יד שמאל

יד שמאל בצילום רנטגן: במקרה והפתעה גמורה. תצלום: דייויד קורי.

להיווצרות המשבר אין די בהופעת בעיות אפיסטמולוגיות בפרדיגמה בלבד, ונדרש גם מצב סוציולוגי שבו קיים חוסר ביטחון בקהיליות המדענים. כראיה לכך מביא קון את הטענה כי הכישלון בפתירת בעיות לעולם אינו מפתיע וכי הוא נצפה, למעשה, בתקופות שקדמו למשבר. הראיה ליכולתנו לצפות את המשבר טמונה בין השאר בעובדה כי "בעיות וחידות לרוב אינן נכנעות בהתקפה הראשונה".

בדיקה אמפירית של טענות קון מצביעה על כך שלא לכל שינוי פרדיגמה קדם משבר: אכן באחרית הדבר לספרו, שנכתבה  בשנת 1969, אומר קון כי "אין הכרח שמשברים יוצרו על ידי עבודת הקהילייה המתנסה בהם והעוברת לפעמים מהפכה לתוצאה מהם".

התמוטטותה הטכנית של פרדיגמה יכולה להיות רק תוצאה של פעילות המדע התקני, אשר מיצתה את כל האפשרויות של פרדיגמה מסוימת

קון מדגיש את נחיצותו של המדע התקני להיווצרות המשבר. שכן, התמוטטותה הטכנית של פרדיגמה יכולה להיות רק תוצאה של פעילות המדע התקני, אשר מיצתה את כל האפשרויות של פרדיגמה מסוימת. ניסיונות לארטיקולציה של הפרדיגמה מביאים לריבוי של חריגות, שאותן המדען אינו יכול לפתור במסגרת כללי הפרדיגמה עצמה. לפיכך, אם המשבר הוא תנאי הכרחי לשינוי פרדיגמה, עולה מכאן כי הפעילות המדעית התקנית אף היא תנאי הכרחי לשינוי מדעי. כך למשל שונו פרדיגמת "כדור הארץ השטוח" או הבנת המושג של "כוח כבידה" או אף היכולת ליצר זהב מאוויר או מעופרת, כמחשבת האלכימאים.

מרגע שהאמון בפרדיגמה מתרופף, מחפש המדען תיאור כללי של המציאות – בפילוסופיה. כאשר המושגים היסודיים של הפרדיגמה מועמדים בסימן שאלה, הוא מקווה למצוא נקודת אחיזה אפריורית של מושגים ועקרונות. בהתאמה, מוצאים כי מדענים מתווכחים במידה גדלה על יסודות פילוסופיים ומתודולוגיים של התחום.

במצב של משבר עולה, לעיתים, מספר התגליות, ואפשר למצוא גם ביטויים של אי נחת, אכזבה ואף ייאוש של המדענים מן המצב שבו שרוי תחום המחקר שלהם. קון מכנה את המדע במצב המשבר "מדע יוצא דופן" (בניגוד למדע "תקני").

ישנן שלוש דרכים אפשריות לסיום המשבר:

  • המדע התקני מראה שככלות הכול יש בכוחו לפתור את הבעיה אשר עוררה את המשבר.
  • נוצרות גישות חדשות שאינן פותרות את הבעיה, ולכן נמשך העיסוק במדע התקני תוך הדבקת תווית על הבעיה והנחתה בצד, לדורות הבאים שיהיו בעלי הכלים המשוכללים יותר.
  • מופיעה מועמדת חדשה לפרדיגמה ונוצר מאבק או תחרות בשאלת קבלתה. אם מנצחת המועמדת החדשה, מתחוללת ״מהפכה מדעית״.
אפונה, תרמילים, תורשה

מאז גילוי הדנ"א, לא צריך אפונים כדי להבין את התורשה. תצלום: דייויד טוד מקרת'י

מהפכה

קיימים שני אפיונים חשובים ביחסים בין שתי הפרדיגמות המתחרות: האחד הוא שהמעבר לפרדיגמה חדשה מהווה התפתחות בלתי מצטברת של ידע; והשני הוא ששתי הפרדיגמות נעדרות כל אמת מידה משותפת. במילים אחרות הן בלתי מתיישבות זו עם זו (incommensurable).

קון, בהשתמשו במונח "מהפכה", עורך אנלוגיה לתחום הפוליטיקה, כיוון שלדעתו בשני המקרים המהפכה מתרחשת בעקבות משבר: ההכרה של הקהילייה כי המוסד הפוליטי או הפרדיגמות חדלו מלתפקד כראוי. ה"תפקוד" משמעותו במקרה האחד ארגון החיים החברתיים, ובמקרה השני ארגון המדע התקני או הכוונתו. כמו כן, המשבר הפוליטי ומשבר הפרדיגמה המדעית אינם ניתנים לפתרון במסגרת המערכת שיצרה אותם. משבר פוליטי מביא למהפכה כאשר הוא אינו ניתן לפתרון במסגרת המשטר בו נוצר. מהפכה מדעית מתרחשת כאשר הבעיות שנוצרו במסגרת הפרדיגמה אינן ניתנות לפתרון בתוכה. בשני המקרים מתבטאת המהפכה ביצירת מערכת חדשה במקום הישנה, מערכת המאפשרת לפתור את המשבר. סוגיית "המהפכה" היא אולי אחת המורכבות. המילה "מהפכה" מעלה בדמיון תמונות של דגלים ומצעדים, אך כדאי לשים לב כי קון אינו מדבר על מהפכה במושגיהם של מרקס ואנגלס, הנשענים על מושג ה-Aufheben ההגליאני (שלילה, שימור והעלאה – או, תזה, אנטיתזה וסינתזה).

הטיעונים שבהם משתמשים המדענים ב"קרבות" על שינוי הפרדיגמה הם:

  • יכולת של הפרדיגמה לפתור בעיה שנוצרה במסגרת הפרדיגמה הישנה תוך מתן דיוק כמותי טוב יותר.
  • ניבוי תופעות שהיו בלתי משוערות בתקופה בה שליטה הפרדיגמה הישנה.
  • טיעונים סובייקטיביים יותר הנוגעים ל"אסתטיקה" – לפשטות של התאוריות החדשות.

תהליך המעבר אל הפרדיגמה החדשה הוא הדרגתי: מדענים מקבלים על עצמם בתחילה את הפרדיגמה החדשה בתהליך הדומה להמרת דת

תהליך המעבר אל הפרדיגמה החדשה הוא הדרגתי: מדענים מקבלים על עצמם בתחילה את הפרדיגמה החדשה בתהליך הדומה להמרה (conversion, בדומה להמרת דת). מדענים אלה מאפשרים פיתוח של הפרדיגמה החדשה והם משפרים את טיעוניהם. הפרדיגמה מפגינה את פוריותה וכך מושכת עוד ועוד מדענים. סופו של התהליך מוצא את המדענים של הפרדיגמה הישנה מחוץ לקהילייה ולמעשה, מחוץ למדע.

לדעתי, התיאור שלפיו הפרדיגמות המתחרות נעדרות כל אמת מידה משותפת הוא נקודה מרכזית, בספרו של קון. המודל של קון מייצג תהליך של פתרון פרדיגמי, שאינו נעשה באמצעות סינתזה אלא על ידי סיפוח או הפקעה (appropriation). בעבודתו של קון אין רכיב דיאלקטי ביחס בין הפרדיגמות. התפישה המקובלת ההגליאנית היא שקיימת תזה (מדע תקני) וקיימת אנטיתזה (מדע מהפכני) והן נפתרות בסינתזה פוסט מהפכנית, שהיא הפשטה סינרגטית של הטוב ביותר מכל פרדיגמה. אולם אין זה המודל של קון. קון המאמץ פרספקטיבה בלשנית-סטרוקטורליסטית טוען כי המתנגדים לכל פרדיגמה מדברים בשפות שונות וכי בעימות הבא, לאחר התבססות הפרדיגמה המהפכנית, יקרה אחד משניים: המדענים התקניים ישנו פרדיגמות, לאחר שישתכנעו על ידי הטיעונים של המדענים המהפכניים, או שהם יחלפו מן העולם – ייכחדו עם הזמן.

כוסות רוח

ערכה של כוסות רוח לטיפול בשלל מחלות (אנגליה, 1865-1870). תצלום: Wellcome Collection, ויקיפדיה

הואיל ושתי הפרדיגמות נשפטות במונחים של יכולת פתרון בעיות, כל פתרון שינבע משילוב ביניהן יקטין את יכולתה של הפרדיגמה המהפכנית לפתור בעיות ובכך יצמצם את יעילותה. כך נמנע קון מלתמוך בגרסה שהאמת נמצאת אי שם באמצע: צורה זו של פתרון תהיה נסיגה, היות שלאחר הסינתזה של הפרדיגמה ה"תקנית" עם זו "המהפכנית" עדיין נשארת פרדיגמה מהפכנית "אינקרמנטלית" (קצת יותר טובה), אשר היכולת השולית שלה לפתור בעיות גדולה יותר מזו של הפרדיגמה ה"תקנית" הישנה.

קון עורר מחלוקת כה רבה, משום שהוא שמט את הקרקע תחת האפשרות להוכיח, לפעול וללמד מתוך עמדה של חד-משמעיות ומוחלטות. פרדיגמה השולטת בתקופה מסוימת אינה אל-זמנית ונצחית

במודל הקוּניאני, הפרדיגמה החדשה יכולה לחלוק אמת מידה משותפת רק על ידי השמדה חסרת פשרות של הפרדיגמה התקנית ולא בשום אמצעי אחר: "מהפכות מסתיימות עם הניצחון המוחלט לאחד משני הצדדים".

אי ההבנה הקיימת אצל חוקרים בקשר לcommensurability של פרדיגמות נובעת, כנראה, מחוסר ההבנה של המשמעות האמיתית של המילה. באופן בסיסי, מה שאינו מתיישב זה עם זה אלו הן השפות בהן משתמשת כל פרדיגמה, במובן המבני. בפרדיגמת המדע התקני קיים גוף מדענים, המשתמש בשפה בעלת מערכת מיוחדת של מסמנים. בפרדיגמת המדע המהפכני קיים גוף אחר של מדענים, המשתמש בשפה המכילה את אותם מסמנים המצביעים מסומנים אחרים. במילים אחרות, קיימות שתי שפות נבדלות לחלוטין ותקשורת בעלת משמעות אינה אפשרית ביניהן.

עם עליית פרדיגמת המדע המהפכני לסטטוס של מדע תקני, נפסקת תופעת ה-incommensurability לא מפני שהושג סימון משותף, אלא מפני ששפה אחת מתה ונכחדה. מפרספקטיבה דיאכרונית (ולא סינכרונית) הפרדיגמות שומרות על עובדת היותן בלתי מתיישבות זו עם זו, ואם יקרה, לאחר עליית פרדיגמת המדע המהפכני, שקבוצת מדענים תאמץ (מסיבה כלשהיא) את השפה של פרדיגמת המדע התקני לשעבר, עדיין תהיינה הפרדיגמות בלתי ניתנות ליישוב.

ספרו של קון עורר מחלוקת כה רבה, משום שהוא שמט את הקרקע תחת האפשרות להוכיח, לפעול וללמד מתוך עמדה של חד-משמעיות ומוחלטות. אמונה במודל פרדיגמי מחייבת תובנה כי פרדיגמה השולטת בתקופה מסוימת אינה אל-זמנית ונצחית ולא ניתן להציב נקודה ארכימדית שתאפשר לאמתה. בכל השנים שחלפו מאז, ואולי כיום אף ביתר שאת, רוחשת בקרב הוגים ואינטלקטואלים רבים שאלה רבת השלכות: האם המודל של קון יכול להיות תקף מעבר למדעים המדויקים? האם יהיה זה אחראי להחיל אותו גם על תחומים אחרים של מחקר ופעילות אנושית? דומה שהשאלה הזאת תיוותר פתוחה, ללא קשר למתודה שננסה ליישם כדי להתגבר עליה.

מקורות:

Jackson, N.C., (1991) In Defence of Paradigm Incommensurability, Organization Studies, 12, 1, pp 109-127. https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/017084069101200107בנשטיין, ג'., (2000) מקום למחשבה: מקראה בהגות סביבתית, מרכז השל, https://www.heschel.org.il/uploads/55f8f0e101b4f/voice/4c9ca965-7c79-c098-738e-b000bfcad537/5625d4538b32e.pdfגונן, י., (08.07.20) מה זה עניינם של זרים אם אני לא עוטה מסכה ברחוב? הארץ – בלוגים, https://www.haaretz.co.il/blogs/musar/BLOG-.premium-1.8979060האוניברסיטה הפתוחה (1977) הפילוסופיה של המדע, יחידות 7-8-9, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.וינרב, ג., (29.12.2017) המדען שמתעקש: התחממות גלובלית היא לא באמת בעיה, גלובס, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001217404זיס, א., (15.02.19) האם אפשר להפוך עופרת לזהב, מכון דוידסון, https://davidson.weizmann.ac.il/online/orderoutofchaos/האם-אפשר-להפוך-עופרת-לזהבלס, י., (02.07.20) לא היה בישראל גל ראשון, ואין גל שני של קורונה! הנגיף נחלש ונעלם, חדשות רוטר, https://rotter.net/forum/scoops1/638817.shtmlמילר, ב., (2005) תומס קון והרציונליות של המדע, גלילאו: כתב עת למדע ומחשבה, גיליון 88, דצמבר, עמ' 41-34, http://individual.utoronto.ca/boaz/miller_kuhn_article_galileo_text.pdfקון, ת., (1977) המבנה של מהפכות מדעיות, מפעלים אוניברסיטאים להוצאה לאור, תל אביב.שומרי הבית (20.02.20) ההתחממות הגלובלית – איך גז "טבעי" תורם להתחממות כדור הארץ? שומרי הבית, https://homelandguards.org/2020/02/20/how-does-gas-contribute-to-global-warming/

יורם רבובסקי הוא ד"ר למדע המדינה המלמד רטוריקה, תעמולה וחינוך לערכים במכללת עמק יזרעאל ובמכללת תל חי

תמונה ראשית: כדורי בייסבול. תצלום: מייקל ס', unsplash.com

Photo by Michael C on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי יורם רובובסקי.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על המהפכן המתמיד

01
רון

לעניות דעתי יש 3 נקודות בלתי מדוייקות במאמר.
א. הפצת המידע נעשית על ידי קריאת מאמרים ולא על ידי קריאת ספרים ובייחוד לא ספרי לימוד. דרושות כמה שנים להוצאתה הספרים שרובם כבר אינם מעודכנים.
ב. בעולמנו הצר, מי שקובעים את הפרדיגמות - במדע התקני ובנסיונות אחרים הם מממני המחקרים (שהינם בדרך כלל יקרים למדי).
ג. ישנם איים שבהם פועלים חוקרים במסגרות/פרדיגמות שונות. המהפכות קורות בדרך כלל באיים אלה ולא בכולם יחד. אם יש משהו מוצלח - ישנם איים נוספים שמאמצים אותו וכך מתפשטת המהפכה.

02
דורון

קשה לי להמשיך לקרוא מאמר שמתחיל בעובדות שגויות.
"עד לפני מספר מאות שנים **כולם** האמינו כי כדור הארץ הוא..... שטוח."
למשל ביין היוונים היו שהאמינו שהוא עגול. למשל כאן:
https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/general_know/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99

אני כל השנים האחרונות בודק חוקרים שמחקריהם נדחו מהמינסטרים
דוגמא בולטת היא פרס נובל שהוענק לא מזמן לחוקר הישראלי בכימיה דן שכטמן-ששנים נזרק מהמערכת .
מאחר שאני בשדה התכנון והארכיאולוגיה
אזכיר את יהודה דיין נבו- תיאורית האיסלאם הרויזיוניסטי
רודולף שור - העתיק את תקופת ההתנחלות הישראלית בכנען אחורה בזמן
משה שרון ועוד - מבנה כיפת הסלע - מקדש משותף יהודי איסלאמי
ועוד.
האקדמיה איננה פתוחה למחקרים שאינם במיינסטרים ורוויזיות כלליות
כך גם האדם הרגיל.. עם אותה אישה ,עם אותה חשיבה והתנהלות..
שנים לקח לי להוסיף את הערך 'גיאוסופיה ' לויקיפדיה...

04
יובב

פרדיגמה אף פעם אינה נצחית מכיוון שתחום הידע שבו אנו חיים אינו נצחי.
ומדוע הוא אינו נצחי? מכיוון שתפיסת המציאות שלנו הינה פועל יוצא של תכונותיו של הצופה. אפילו הזמן שחשבנו עליו שהוא אבסולוטי התגלה בתורת היחסות כדבר יחסי.
יש לנו נטייה להסתכל על ההסטוריה מנקודת המבט של האני שחווה את המציאות כפי שהיא נראית כרגע לעיניו. במידה ונעשה זום אאוט אנחנו מגלים שיש משהו שעדיין לא גילינו. משהו שמצד אחד מסדר ומאחד, יוצר תופעות שניתן למצוא להם חוקיות והגיון. אך מצד שני את אותה אקראיות וחוסר סדר.
איך בדיוק נוצרו אותם מהפכות, המהפכה החקלאית, התעשייתית וכו' ?
כיצד הסתיימה תקופת הפילוסופיה ובמקומה קמה הפסיכולוגיה הבהביוריסטית?
אף פעם לא חשבנו לקשור את התפתחותנו לאותו השורש ממנו הגענו.
אף פעם לא לקחנו בחשבון את 90 היסודות שהוטמעו בעולמנו (כולל גופינו) לפני מליארדי שנה דרך גסיסתם של כוכבים וסופרנובות.
האם קיימת מחשבה שמלווה את אותם מהפכות ופרדיגמות?
האם רק את אותה המחשבה המקיימת את התפתחות האנושות עדיין עלינו לגלות? ואם כן אז כיצד?
שאלות אלו יהיו מחוייבות להישאל על מנת שנוכל להתקדם בצורה תודעתית.
ואם אנחנו לא נתקדם, יגיעו תופעות שונות כמו זו הקורונה ויכריחו אותנו להתקדם. אנחנו משייכים את סיבתם של תופעות שונות לצמחים, בעלי חיים שונים כגון העטלף וכדומה.
עדיין לא גילינו שאנו קשורים במערכת אחת, מערכת שבה מעבר לאותם פעולות פיזיות ומעשים, דווקא רצונות, כוונות ומחשבות הם אלו הפועלים ומסבבים אותה.
https://www.youtube.com/watch?v=IaTdtogD0EU&feature=youtu.be