הרגעים שאומרים עלינו הכול

הכול שאלה של אופי, נכון? אבל אופי, מסתבר, הוא עניין חמקמק וקשה לגילוי. ובוודאי בעומקים הרכים והחשובים שלו. איך נדע לזהות את אופיו של מי שמולנו או לצדנו?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

באמצע הדייט הראשון שלה עם מרטין, דירדרי קיבלה שיחת טלפון דחופה. האם היא תוכל, בבקשה, להתראיין ממש עכשיו לרדיו? היא הרי כתבה זה עתה ספר שהביקורת גמרה עליו את ההלל, בנושא פוליטי שהיה בחדשות כל השבוע. הבקשה הפתיעה אותה לגמרי והיא הסכימה. היא סימנה למרטין שהיא חייבת לענות לשיחה, והתרחקה לפינה ריקה במסעדה, כדי לדבר.

כעבור רבע שעה היא נשאה את עיניה, וראתה את מרטין עומד בסמוך, כאילו הוא שומר על המקום. האם היה שם במשך כל הזמן הזה? האם הוא שמע את השיחה כולה? לפני שדירדרי הנבוכה הספיקה להתנצל על פלישת חייה המקצועיים למה שהיא קיוותה כי תהיה הפוגה רומנטית – רק אחרי שבועיים של פטפטת הם הצליחו למצוא אחר צהריים רגוע לפגישה של ממש – מרטין דיבר. "תראי", הוא אמר, "שמעתי רק את הצד שלך בשיחה, אבל חשבתי שהיית נהדרת". "אני כל כך מצטערת שנאלצת לסבול את זה", היא גמגמה. "אל תדאגי", הוא מיהר לענות. "אני מצפה מהאנשים שאיתם אני מבלה להגיע להישגים נהדרים".

דירדרי לא נהגה בדרך כלל לענות לטלפון באמצע דייט או באמצע כל פגישה אחרת, ובמבט לאחור, היא לא ממש ידעה למה בחרה לענות לשיחה הזו. אבל התקרית הזו לימדה אותה המון, וגם אחרי עשר שנים של מערכת יחסים היא עדיין בלתי נשכחת בעיניה. ברגע בלתי צפוי לגמרי, היא זכתה לראות חלק קטן מאישיותו של מרטין. חלק שכלל, לצד ביטחון עצמי רגוע, גם שפע של סטייל, חמלה ונדיבות – בקיצור, את אופיו.

הנאת קיץ, אנדרס זורן

"הנאה קיצית" (1886), אנדרס זורן. תצלום: ויקיפדיה

ישנם רגעים דחוסים כל כך במשמעות שהם ממשיכים לבהוק לאורך זמן. חלקם מעוררים בנו התפעמות משום שהם חושפים את הדרו של הטבע. אחרים מעניקים תובנת פתע, המאפשרת לפתור את מה שנראה כמו בעיה בלתי פתירה. אלה רגעים טרנספורמטיביים במהותם – הם מרחיבים מיד את המודעות ומשנים את תחושת העצמי. הפסיכולוג אברהם מאסלו טבע את המונח Peak Experience [חוויות שיא] כדי לתאר את העוצמה הפנימית המרהיבה של רגעים נדירים ומובחנים כאלה.

ישנם רגעים של משמעות גדולה שהם בעלי אופי חברתי יותר, המתרחשים ספונטנית במרחב שבין אנשים. רגעים כאלה עשויים להאיר את הממדים העמוקים ביותר של קיומו של אדם

אבל ישנם גם רגעים של משמעות גדולה שהם בעלי אופי חברתי יותר, המתרחשים ספונטנית במרחב שבין אנשים. רגעים כאלה עשויים להאיר את הממדים העמוקים ביותר של קיומו של אדם. הם מגיעים ללא הודעה מראש, ועשויים לחשוף את חוזקו של אדם, את חולשותיו, את האמונות הבסיסיות שלו ואת הערכים שבהם הוא מאמין. הם מולידים הבנה מעמיקה במהירות שיא.

דירדרי הבינה מיד שמרטין ראוי לאמון – שהוא עומד לצידה, שניתן לסמוך עליו, שהוא מפרגן לה ומגן על האינטרסים שלה. במקום להיעלב מכך שעבודתה של דירדרי הפריעה לבילוי המשותף, או להרגיש מאוים בגלל הצלחתה המקצועית, מרטין התנהג בנדיבות ולקח על עצמו להרגיע אותה. והיא ידעה שהמידע שהתגלה בפניה הוא אותנטי לחלוטין: הוא לא היה מתוכנן מראש. מרטין ניצל הזדמנות שלעולם לא הייתה קיימת, אלמלא הוא עצמו אזר אומץ ונדיבות ליצור אותה.

ניתן להאמין ברגעים כאלה, בדיוק משום שהם אינם צפויים או מתוכננים מראש. ועם זאת הם משנֵי-חיים. בתערובת של תובנה ועוצמה, הם מעניקים לחיים כיוון שונה, ומשנים לנצח את הקשר הקיים בין אנשים, ולעתים קרובות את הקשר של אדם עם עצמו. מכל מגוון נקודות המִפנה שהחיים מציגים בפנינו, הרגעים האלה, שבהם נחשף אופיינו לחלוטין, הם רבי העוצמה מכולם. הם נוגעים בלב מהותנו.

אופי אינו מושג הזוכה לאחרונה לאזכורים חיוביים במיוחד. הוא נדיר מאוד על הבמה הפוליטית, ונדחק לשוליים בתחומי המחקר המוקדשים לתיאור הטבע האנושי. חלקים אחרים, קוסמים בהרבה, של האישיות האפילו על האופי, וזה נותר, במידה רבה, עניינם של פילוסופים ותיאולוגים.

"אופי הוא תת קבוצה של תכונות אישיות, אבל הפסיכולוגיה של האישיות מזניחה כבר זמן רב את האופי", אומר ג'פרי גודווין (Goodwin), מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. "הדבר משתנה עם פיתוחו של מודל חדש של אישיות".

במשך עשרות שנים, פסיכולוגים אימצו דגם של אישיות המורכב מחמישה גורמים, תוצר של מחקר שעל פיו נראה כי שפע מאפייני האישיות נוטים להתקבץ לכדי חמש תכונות כלליות – פתיחות לחוויות, מצפוניות, מוצנעות, חביבות ונוירוטיות, או הנטייה לחוות רגשות שליליים ולהגיב בצורה לא טובה למתח. אבל בראשית שנות האלפיים, הפסיכולוגים הקנדיים קיביאום לי ומייקל אשטון זיהו תכונה שישית חשובה. הם כינו אותה "גורם H", והיא מציינת יושר וענווה (honesty-humility), שתי תכונות שמחקריהם מצביעים על חיבור ביניהן.

"גורם H", אומרים לי ואשטון בספרם משנת 2012 The H Factor of Personality: Why Some People Are Manipulative, Self-Entitled, Materialistic, and Exploitive—And Why It Matters for Everyone, עומד בבסיס "גישתם של אנשים לכסף, כוח וסקס. הוא שולט בנטייה שלהם לביצוע פשעים או לציות לחוק. הוא מכוון אותם לעבר גישות מסוימות בנוגע לחברה, פוליטיקה ודת. הוא משפיע על בחירת החברים ובני הזוג שלהם". בקיצור, הוא מבטא משהו בסיסי באופן שבו אדם מתנהל בעולם המשותף: "גורם H" מסכם את נכונותו של אדם לנצל אחרים. או לא.

לי ואשטון מדגישים כי "רמת ה-H שלכם אינה תלוי רק בגנים או בילדות שלכם – היא תלויה גם ברצונכם החופשי". בעוד שעבודתם השיבה לאופי את מעמדו במחקר, היא גם פתחה דלת למחשבות על אחריות אישית – לפחות לחלק מן ההיבטים בהתנהגות האנושית – מושג שנמחק בפועל כבר לפני שנים על ידי הדטרמיניזם הביולוגי. עד כה, אומר גודווין, "חקר ההיבטים המוסריים של האישיות נחשב סובייקטיבי מדי וספוג ערכים". הנושא הודר במידה רבה כל כך, עד שפסיכולוגים מתייחסים כבר זמן רב להתנהגות שיש לה ערך מוסרי כאל תגובה לנסיבות ותו לא, ולא כאיכות הנובעת מתוך משהו פנימי, ובוודאי לא ממשהו בלתי יציב כמו תכונת אישיות. המחקר הנוכחי מעלה את ההשערה כי מדובר בשילוב של השתיים.

אופי נתפש כנטייה המביאה אדם להתנהג באורח עקבי, אבל משימתו העיקרית היא לאפשר לנו להעריך את העולם ואנשים אחרים ולשפוט אותם

כמו תכונות אחרות, אופי נתפש כנטייה המביאה אדם להתנהג באורח עקבי, אבל משימתו העיקרית היא לאפשר לנו להעריך את העולם ואנשים אחרים ולשפוט אותם. לאופי ישנה תבנית מוסרית. הגבולות בין מאפיינים מוסריים לבין תכונות אישיות, כמו מצפוניות וחביבות, אינם חד משמעיים, אבל סממנים מוסריים חורגים אל מעבר לעניין האישי אל תוך המרחבים הבינאישיים והחברתיים.

שיט בסירה, אדואר מאנה

"שיט בסירה" (1874), אדואר מאנה, מוזיאון המטרופוליטן, ניו-יורק. תצלום: ויקיפדיה

על פי גודווין, אופי הוא המרכיב החשוב ביותר בהכרה החברתית: הדבר הראשון והחשוב ביותר שבני אדם מזהים באחרים. הם ממהרים ללקט מידע על אודות הנדיבות, ההוגנות, היושר, מידת האמון והנאמנות של אדם אחר.

איך יתכן שאיש לא הבחין עד כה במרכיבים המרכזיים כל כך של הנפש? זה קרה משום שבעולם חקר הנפש, רבים ממרכיבי האופי נחשבו למאפיינים של מצבים בלבד, ולא של אנשים. ומרכיבים אחרים הוסתרו על ידי תיאוריות הנוגעות להתנהגות חמימה ומוחצנת.

המחקר הפסיכולוגי העכשווי טוען כי הרושם שאנו מקבלים מאחרים נוצר במהירות מהערכות חפוזות של שני מרכיבים – החום שהם מפגינים ויכולותיהם. אבל חום הוא תחושה מעורפלת, אומר גודווין. וכשהוא ניתח אילו מאפיינים בדיוק אנשים מזהים כחמימות – הוא ביקש מנבדקים לחשוב על יחידים שהם מכירים היטב ועל אחרים שההיכרות שלהם עמם שטחית יותר, כמו ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה – וגילה כי מדובר בנדיבות, ענווה, חמלה, הוגנות, הכרת תודה ואמפתיה. אלה התכונות הבולטות שצפו את הרושם הכללי המתעורר במפגש עם אחרים. "אנחנו מזהים בטעות כישורים חברתיים כאופי", מציין גודווין. "אנחנו מבלבלים בין חברותיות [prosocial] וחברתיות".

על אף שנחשבו כתולדות של נסיבות מסוימות, יושר, מהימנות, נאמנות, הוגנות ואומץ תרמו יותר מכל לרושם שבני אדם עוררו באחרים. "אופי מוסרי הוא אכן בעל המשקל הגדול ביותר ביצירת הרושם הכללי", מסיק גודווין בעקבות מחקריו. למעשה, הוא "מניע את האופן שבו נוצרים רשמים".

חוסר היכולת להכיר באי צדק מאפיל על מספר רב של מעשים טובים. כשהדברים נוגעים לאופי מוסרי, אנשים נשפטים על פי החוליה החלשה שלהם

יתרה מכך, לתכונות שליליות יש משקל מכריע בקביעת האופי: בבואנו להתרשם מאדם, תכונה שלילית או בלתי מוסרית מאפילה לחלוטין על תכונה חיובית. חוסר היכולת להכיר באי צדק מאפיל על מספר רב של מעשים טובים. כשהדברים נוגעים לאופי מוסרי, אומר גודווין, "אנשים נשפטים על פי החוליה החלשה שלהם". ומעידה בתחום המוסרי עשויה להיות קשה יותר לסליחה ממעידות בתחומים אחרים.

ילדים, ביחד, חיבוק

ביחד. תצלום: ג'ושוע קליי

מכל מרכיבי האופי המוסרי שבחן, אלה הנושאים משקל רב ביותר הם התכונות המוסריות ה"טהורות" – יושר, חוש צדק, הגינות, מהימנות ואומץ – שאין להן כל קשר לחמימות. כשאנו שופטים אחרים, יושר גובר על חביבות, תכונה מוסרית שיש לה קרבה אמיצה לחמימות. בהיעדר יושר, לא ניתן להאמין לכל מידע אחר על אודות האדם.

מה גורם לאופי להיות הגורם העיקרי בהכרה החברתית, המעצב במהירות את הרושם שלנו מאחרים בחיי היומיום? אופי חושף את הכוונות העמוקות ביותר של אחרים כלפינו: האם האדם הזה יעזור או יזיק לנו? "הכרת אופיו של אדם מספקת לנו מידע חשוב על האופן שבו הוא עשוי לנהוג בנו – כולל במצבים שבהם אינכם מסוגלים לנטר את התנהגותו", אומר גודווין. מהימנות, למשל, משפיעה על הסיכוי שמישהו ישתף עמנו פעולה – והדבר חשוב ביותר במערכות יחסים עסקיות ורומנטיות כאחד, שבהן הפגיעוּת האישית היא פתח לאינטימיות.

גודווין ועמיתיו ביקשו מנבדקים לדווח על התרשמותם מאנשים בתריסר תפקידים חברתיים – הכירורג העומד לנתח אתכם, ארוסה של בתכם, שופט, הורה, מורה, בן זוג רומנטי ועוד – בעת שהחוקרים העניקו לאנשים אלה תכונות שונות. ככל שהנבדקים גילו הערכה רבה יותר לתפקיד החברתי, כך העניקו משקל רב יותר לתכונות אופי מוסריות בעת התרשמותם מן האדם הממלא את התפקיד. תכונות אופי מוסריות התגלו כחשובות ביותר בהערכת בני זוג רומנטיים – בגלל שבקשר כזה אנחנו מסכנים הרבה יותר. "במצבים רומנטיים", אומר גודווין, "אנחנו עומדים על המשמר, יותר מאשר בנסיבות אחרות, מפני אנשים שעלולים לפגוע בנו".

עוצמת אופיו של אדם קובעת גם את המידה שבה הוא יגשים תוכניות, מטרות, מחויבויות וערכים

"עוצמת אופיו של אדם קובעת גם את המידה שבה הוא יגשים תוכניות, מטרות, מחויבויות וערכים", אומר גודווין – והדבר עשוי להסביר מדוע צוות החוקרים שלו גילה כי מאמרי הספד הם עשירים במיוחד במידע על אודות אופי. כשאנחנו מסכמים חיים, האופי נחשב יותר מכל. הוא לא רק מעצב את ההתנהגות לאורך החיים – האופי הוא מה שאנחנו מחפשים במורשתם של אחרים, הוא הסיבה שבגללה אנחנו טורחים לקרוא על אודותיהם.

גודווין תומך במודל תלת ממדי של התרשמות. החום שאדם מקרין חשוב לנו, ואנחנו ממהרים ללקט מידע בנוגע לכך. היכולות של אדם חשובות לנו. אבל מעל לכול, אנחנו רוצים לדעת מהו אופיו המוסרי. זו הערובה שלנו לביטחון במסגרת החברתית שבה אנחנו מתפקדים.

"אופי חשוב כל כך, משום שאנחנו כל הזמן מנהלים מגעים עם בני אדם", אומרת הפסיכולוגית טאיה כהן, המלמדת התנהגות ארגונית באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג. "אופיינו המוסרי מסייע לנו לאזן בין האינטרסים שלנו לאלה של אחרים. מוסריות, בהגדרתה, עוסקת בהסדרת יחסים חברתיים".

מחקרים שערכה כהן מאירים את המרכיב באופי המוסרי המכונה "נטייה לאשמה" [Guilt-proneness] – המידה שבה אדם רואה את הדברים מנקודת מבטם של אחרים וחש אחריות שלא לפגוע בהם. מרכיב זה מביא אנשים לחשוב על השפעת מעשיהם: הם שוקלים את השלכות מעשיהם על רווחת אחרים. לדעתה של כהן, נטייה לאשמה מביאה אנשים להתרחק ממערכות יחסים שבהם הם עלולים לנצל אחרים, ולהעדיף מערכות יחסים שוויוניות יותר.

אולם חשיבותו של האופי אינה מוגבלת לחיים החברתיים. אופי חשוב גם בתחום התוך-נפשי. מידע על אודות האופי הוא מהותי לזהותו של אדם ולתחושת הערך העצמית שלו. למי שאופיים מוסרי במיוחד, חשוב מאוד להיות מוסריים ולהיתפש ככאלה.

כשמכירים את מוסריותו של אדם, יודעים לא רק כיצד הוא ינהג בך אלא גם מיהו אותו אדם. יודעים משהו מהותי על זהותו

ועם זאת, אנשים מוסריים עשויים לא לדעת כלל שהם מתנהגים באורח הנחשב מוסרי. במחקרי אופי שערכה כהן במקומות עבודה, עמיתים לעבודה העניקו להתנהגותם של יחידים מוסריים דירוג גבוה משנתנו האנשים עצמם! מבחינתם זו הייתה התנהגות טבעית, ומקור לענווה. "כשמכירים את מוסריותו של אדם", אומר גודווין, "יודעים לא רק כיצד הוא ינהג בך אלא גם מיהו אותו אדם. יודעים משהו מהותי על זהותו".

במבט מבפנים על אופי מוסרי, כוהן מזהה שני מרכיבים נוספים לצד הזהות האישית כאדם טוב או לא-כל-כך טוב. ישנו מרכיב של הנעה – התשוקה לעשות טוב ולהימנע מגרימת נזק, שהוא מרכזי כל כך בהתייחסות הוגנת לאחרים. הוא נדרש לא רק לשם הסדרה של מערכות יחסים קרובות אלא כדי לאפשר חיים בקבוצה מכל גודל.

התשוקה לעשות טוב הכרחית, אבל אינה מספיקה. אדם צריך שתהיה לו יכולת לעשות טוב וגם להימנע מלגרום נזק. כאן נכנסת לתמונה היכולת הקוגניטיבית להתחשב בהשלכות עתידיות, כמו שעושים מי שנוטים לאשמה. זהו תנאי בל יעבור לשליטה עצמית, הגבלת הדחפים לסיפוק מידי והתגברות על פיתויים. כשמנגנונים פנימיים נכשלים בכך, ישנם מנגנונים תרבותיים לא רשמיים שנועדו לתמוך בשליטה עצמית – כמו למשל רכילות. בית המשפט מפעיל כמוצא אחרון את המנגנונים הרשמיים, כלומר החוקים.

שיקול דעת, פסל, אדם קורא

שיקול דעת. תצלום: קרל סרסטרנד

אנשים בעלי "גורם H" גבוה ממש רואים את העולם בצורה אחרת מאלה שחסרים אותו. הם מביטים מבעד למה שכהן מכנה בשם "עדשה מוסרית". ראוי לציין כי במחקריה המוקדשים לאנשים שחשפו מעשי שחיתות, היא גילתה כי העדשה הזו "מפנה זרקור קוגניטיבי להשלכות המוסריות של הבחירות" שעל האנשים לבחור בבואם לקבל החלטות. במציאות העמומה של חיי היום יום, העדשה מתמקדת בהשלכות האנושיות של המעשים – האם ייגרם נזק לאחרים.

העדשה מאפשרת למי שמצוידים בה לשמור על מודעוּת מוסרית. אצל כל האחרים, השיקולים המוסריים נעלמים מן העין – מה שמכונה התפוגגות אתית. שיקולים אחרים – כלכליים או אסטרטגיים, למשל – נחשבים יותר, אומרת כהן.

אולם הבעיה בנוגע לאופי היא שלעתים קשה מאוד להבחין בו. אף שהוא חשוב מאוד ביצירת הרושם הראשון, בדרך כלל קשה להעריך אותו בנסיבות כאלה. אופי נחשף בדרך כלל לאורך זמן. עדויות אישיות על אופי הן, כמובן, לגמרי לא מהימנות ונוטות להאדרה עצמית.

ניתן להבחין באופי רק מתוך התנהגות. המצבים שבהם אופי מתגלה – כאלה שבהם נדרשת הכרעה קשה בין ערכים שונים – נוטים להיות נדירים למדיי בחיי היומיום. אופי מוסרי נחשף רק כשנדרשת בחירה

ניתן להבחין באופי רק מתוך התנהגות. המצבים שבהם אופי מתגלה – כאלה שבהם נדרשת הכרעה קשה בין ערכים שונים – נוטים להיות נדירים למדיי בחיי היומיום. אופי מוסרי נחשף רק כשנדרשת בחירה. מרבית הנסיבות היומיומיות אינן מעמידות במבחן את הנאמנות, למשל, וגם אינן מזמנות פתח להפגנת אומץ. מצד שני, יתכן שיש בחיי היומיום לא מעט הזדמנויות להפגין נדיבות וחמלה.

והפגנות פומביות מאוד של התנהגות מוסרית נתונות לתמרון, ונובעות פחות ממניעים שאינם אנוכיים ויותר מרצון לטיפוח התדמית. התנהגות מוסרית כזו נשפטת על פי רגעיה הרעועים ביותר. נדרשת חשיפה למגוון נסיבות כדי לקבל תמונה מלאה של אופיו של אדם.

וכאן זה נעשה מעניין. אופי מוסרי אינו תכונה פסיבית. לדברי כהן, אופי בעצם מכוון אנשים למצבים מסוימים, ומרחיק אותם מאחרים. בעלי אופי מוסרי מאוד מקפידים להימנע מסביבה שעלולה לגרום נזק לאחרים. אבל הם אינם מסתפקים בכך: האם אפילו מעצבים מצבים. מרטין יכול לשמש ראיה לכך. במקום לשקוע בהרהורים על דייט שהשתבש, הוא ראה הזדמנות לסייע לדירדרי בהגשמת מטרותיה, ולהרגיע את חששותיה שמא אכזבה אותו.

כשאירוע בלתי צפוי התפרץ פתאום לדייט של דירדרי ומרטין, מרטין ראה מבחר של אפשרויות שיתכן כי אחרים לא היו מבחינים בהן כלל. העובדה שהיו שם הזדמנויות רבות, ושהיא זכתה ליהנות מכולן בבת אחת, הפכה עבור דירדרי את הפגישה לבלתי נשכחת. קודם כל: להתערב או לא? אילו מרטין היה מתמקד ברגשות שהודחקו בגלל הריאיון הלא מתוכנן, הוא יכול היה להתעצבן או להסתלק מהמקום במהירות. אבל הוא התעלם מאי הנוחות המידית והצליח לזכור שהוא מעוניין במערכת יחסים לטווח ארוך ולראות אפשרות כזו בדירדרי.

להתייחס לצרכיו או לצרכיה? לראות בראיון הזדמנות ללקט מידע על דירדרי או לראות בו זמן מת? להכיר בחוסר הנוחות שלה, או לא? לתקן את המצב או להתעלם? לעזור או לא להתערב? לדבר או לא לומר דבר? להציע תמיכה, עידוד, אפילו הערצה, או לתת לרגע לחלוף?

אמון, לתת יד, סלע, טיפוס

אמון. תצלום: נואה בושר

כל מה שהתרחש עודד את דירדרי לבטוח במרטין. הוא הציב את עצמו מיד לצדה – הוא התנהג מיד כשותף, ודאג לאינטרסים שלה, אף שלא נראה כי יפיק מכך תועלת ברורה. אמון אינו דבר מה הניתן בקלות, ועלינו לבטוח רק במי שראויים לאמון, ולא במישהו המנצל את נטייתם של אחרים לבטוח בו. בגלל זה, כהן סבורה כי אנחנו נוטים יותר לבטוח במי שמפגין יכולת, נדיבות והגינות. חוקרים יודעים כי אמון הוא מה שיוצר נכונות להיות פגיעים במגעים חברתיים. זהו המרכיב בחשוב ביותר במערכות יחסים בריאות ומתגמלות.

רגעים משני-חיים נמצאים במקום כלשהו על הגבול שבין היגיון לרגשות. מחקרים בתחום הפסיכותרפיה מראים כי תובנה לבדה, ולא משנה עד כמה היא משובחת, מובילה אך לעתים נדירות לשינוי התנהגותי מהותי ובר קיימא, אלא אם היא מלווה ברמה מסוימת של הבנה רגשית.

רגעים המאירים אופי אינם יכולים להיות מתוכננים מראש. ההפתעה היא חלק מעוצמתם. היא גם מבטיחה שהם לא יהיו נגועים בשיקולים אנוכיים

עבור דירדרי, החוויה הייתה טעונה רגשית עוד לפני שמרטין הגיע. שבועות של התכתבות ופטפטת חביבה עוררו בה תקוות שהיא עומדת לפגוש אדם הראוי לתשוקותיה. הטלפון שהפריע לדייט, הביא את הכל לשיא של הקלה רגשית: החרדה הפתאומית שליוותה את השאלה איזו הזדמנות לא להחמיץ, זו המקצועית או זו הרומנטית? סיומה של השיחה היה מלווה גל של מבוכה – אבל מרטין פעל. ההתנהגות שלו הייתה ספונטנית לגמרי, ולא מתכוננת מראש, אבל הקרקע הייתה מכונה להשפעתה מרחיקת הלכת.

כמו רגעי שיא אחרים, רגעים המאירים אופי אינם יכולים להיות מתוכננים מראש. ההפתעה היא חלק מעוצמתם. היא גם מבטיחה שהם לא יהיו נגועים בשיקולים אנוכיים. חוסר שווי המשקל שרגעים כאלה יוצרים מותירים את העצמי בלתי מוגן. הם בלתי נשכחים, לא בשל התובנה רבת ההשפעה שהם מעוררים, אלא בגלל הטוהר הרוחני שלהם.

רגעים מעצבי-אופי הם נדירים בזמן והם משני-חיים, משום שהם מנחים אותנו אל העתיד. הם מזקקים את המורכבויות של החיים, והמידע האמין והבהיר המתגלה בהן מאפשר לנו להגיע למסקנות נחרצות בנוגע למה שאנו יכולים לצפות לו מאנשים בחיינו.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

Copyright 2018 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: ביחד, באוויר. תצלום: קלאוס ודפלט, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי הארה אסטרוף מראנו, אנה יוּסים, Psychology Today.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על הרגעים שאומרים עלינו הכול

02
אריק

מפליא איך לא חשבו על זה קודם. אופי. עניין משונה. וגם הרגעים החושפים, שהם לפעמים הרגעים שההיסטוריה רושמת, לא אומרים משהו על האופי בכלל אלא אולי על איזה קצה שלו תחת לחץ, או אפילו במצב של התגלות. מאמר מעורר מחשבה אלכסונית.

מאמר טוב וחשוב. זה מדהים לגלות כל פעם מחדש שהגילויים הגדולים הם אלה שהיו כל כך ברורים עד שאיש לא טרח להתייחס אליהם. רק שתי נקודות שנראות לי קשורות לאלמנט הH שבמאמר, אך לא מוזכרות בו במפורש. נקודה אחת היא שהיכולת לענווה ולכנות הולכת יד ביד עם היכולת לרפלקציה עצמית ולשיפוט עצמי, אשר בעיניי נכנסים גם הם בתוך הקטגוריה של אופי. הנקודה השנייה היא שעד כמה שעל אף יציבותו היחסית של האופי, הוא אינו חד מימדי. אנשים יכולים להיות בעלי אופי חזק מאוד, כנים וענווים בסיטואציות מסויימות ועיוורים לחלוטין לאופיים החלש בתחומים אחרים. יש דוגמאות לא מעטות מהעת הנוכחית. המאבק המזרחי למשל חושף אטימות לב ואף נטייה לרמאות ולנצלנות אצל אנשים שבתחומים אחרים היו ידועים ביושרה שלהם. התפשטות המהפכה הטבעונית חושפת תכונות שאפשר כמעט לתאר כסדיסטיות בקרב אנשים שבתחומים אחרים יכולים להיות עדינים ומלאי חמלה.
אין בכוונתי לשפוט או לפתוח בדיון מוסרי, רק להזכיר שבהתייחסות לגורם האופי, אין מדובר במיקשה אחידה שניתן לכמת באופן אבסוליטי אלא בגורם חמקמק ובעל אופי דואלי אשר במידה רבה נתון לפרשנות.

06
רפי ליפקין

היה נהדר אם היינו יכולים לבחור בבחירות אנשים עפ"י רמת ה H פקטור שלהם.
למעשה אפשר לתת למחשב לזהות את רמת ה H ולבחור בשבילינו.
הבעיה היחידה - אם נחפש מועמדים בעלי גורם H גבוה - לא נמצא כאלה...