והרי תוצאות הניסוי

אין לי עמדות פוליטיות, ומצב העולם אינו שאלה של אמונה. לאחר הניסויים שנעשו במאה ה-20, ומחירם האנושי הנורא, אנחנו יודעים מה הלקח וכיצד ליישמו
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

אני רוצה לספר לכם את הסיפור על הלקח הגדול ביותר בהיסטוריה, סיפור שאתם קרוב לוודאי לא מכירים. מדובר בסיפור שהמאה ה-20 מנסה ללמד את המאה ה-21, אבל אנחנו – עיוורים בגלל אידאולוגיות, חשדנים, ונגועים בדרכים כושלות לחשוב על העולם, על החברה ועל עצמנו, עדיין בקושי מתמודדים עם הניסיון להבין אותו. ויתכן שאנחנו מתנגדים לחלוטין לאפשרות להבין את הלקח החשוב הזה. בסופו של דבר, עוד לא חלפו עשרים שנה מתחילת המאה הנוכחית, כך שאין זה מפתיע שהלקח הנובע מהמאה הקודמת עוד לא נלמד.

יש שאלה עתיקה מאוד. כיצד נבנה ערים, ארצות, עיירות, חברות, עולמות, חיים – שישגשגו, ישרדו ויפרשו כנפיים?

יש שאלה עתיקה מאוד. כיצד נבנה ערים, ארצות, עיירות, חברות, עולמות, חיים – שישגשגו, ישרדו ויפרשו כנפיים? היו מי שאמרו – והיו אלו על פי רוב הבהמיים והשטחיים: "נרוויח מכך שניקח את מה ששלהם! בואו נשעבד וננצל אותם! הרי הם בכלל לא בני אדם!" ואז המוחות היותר קרים והיותר חכמים השיבו להם, במנוד ראש: "לא, לא. אסור לנו לעשות דבר כזה. אנחנו צריכים לרומם את כולם, וכולם בני אדם, כך שאסור לנו לדרוך על אף אחד ולהשפיל אותו". ובכן. האם נשגשג באמצעות ניצול או באמצעות שחרור? באמצעות שעבוד ועבדות, שנאה ואלימות – או באמצעות ההפכים שלהם, שוויון, חירות וצדק?

הנה לכם עובדה. אף אחד לא באמת ידע את התשובה. וכך אנחנו, בני האדם, היות שאנחנו יצורים עיוורים, הסתפקנו בטוב ביותר שיכולנו להפיק: התווכחו על העניין במשך אלפי שנים, מעמידים תאוריות סתומות ומופשטות יותר ויותר, תאוריות של מוסר, אתיקה, פוליטיקה וכלכלה. והנה לכם עוד עובדה: לא ידענו את התשובה. עד עכשיו.

הייתי משועשע, שלא לומר מופתע, לקרוא באיזושהי פינה קטנה באינטרנט, דברים שמתארים אותי כסוציאליסט. הדבר נעשה בדרך המאשימה הזו שבה האמריקנים – לפחות חלק מהם, בשוליים – משתמשים במלה "סוציאליסט", עדיין. הייתי משועשע כיוון שעלי לתאר בפניכם את העמדות הפוליטיות שלי. הן פשוטות מאוד. אני מנסה שלא יהיו לי עמדות פוליטיות. מצחיק? אני בטוח שהדבר מותיר רבים מכם משתאים, אפילו מופתעים. "אבל אתה הרי תמיד יוצא נגד הקפיטליזם". אכן, זה מה שאני עושה. אז למה אני מתכוון, לכל הרוחות?

סוציאליזם, דרזדן, מזרח גרמניה

מה שאין לכותב וגם לא היה לו: נוסטלגיה לסוציאליזם. דרזדן, לשעבר מזרח גרמניה. תצלום: דימיטרי פופוב

אם אתם מתעקשים לשים אנשים בקופסאות קטנות ולהדביק להם תוויות מסודרות, תוכלו למצוא דרך לתאר את העמדות הפוליטיות שלי. אני מניח שאני סוציאל-דמוקרט מהסוג הרגיל למדי. סוציאל דמוקרט מהסוג המאפיין את רוב האנשים שאינם אמריקנים אבל חיים בארצות עשירות, למשל באירופה או בקנדה. אני חושב שהאמנה החברתית בשלב הזה בתולדות המין האנושי היא פשוטה וישירה, וזה כשלעצמו נס קטן, שעוד אשוב אליו בהמשך דבריי. ובכן, האמנה החברתית אומרת בערך כך: אנשים מספקים זה לזה את הצרכים הבסיסיים לחיים טובים במובן המודרני, כלומר בריאות, חינוך, רמה מינימלית של הכנסות וחסכונות, פנסיה וכו'. קפיטליזם, בקנה מידה אנושי, מטפל במותרות.

אבל אלו אינן "העמדות הפוליטיות שלי", במובן שאנשים רגילים להשתמש במונח. הן גם לא האמונות שלי, לא במישור המוסרי, או החברתי או התרבותי וכן הלאה, והן אינן מתבססות על תיאוריה של פלוני או אלמוני, תיאוריה שאני מנסה לדחוף לכם, לשכנע אתכם בנכונותה, תיאוריה שמובילה אותי לאתר אצלכם שגיאות שארצה לתקן. הן גם אינן אמונות – דברים שאיני יודע, אלא מניח או מקווה או מייחל שהם נכונים בשום צורה ואופן (ולכן תראו שאיני משחק את משחקי השכנוע שמומחים אמריקנים נוטים לשחק בהם). ובכן, אם אלו אינן האמונות שלי, מה הן?

ובדה: אנשים עשירים יותר, קרובים יותר זה לזה, חיים יותר, שפויים יותר, מנהלים חיים טובים יותר בכל מובן, בחברות סוציאל-דמוקרטיות

הן עובדות. לא פחות ולא יותר. עובדות ותו-לא. עובדה: אנשים מאושרים יותר בחברות סוציאל-דמוקרטיות. עובדה: אנשים עשירים יותר, קרובים יותר זה לזה, חיים יותר, שפויים יותר, מנהלים חיים טובים יותר בכל מובן, בחברות סוציאל-דמוקרטיות. אין בקביעה הזו שום יסוד סובייקטיבי או בלתי-ידוע, כך שאין מדובר באמונה בשום צורה ואופן. האם אתם רואים את ההבדל הקיים כאן בין עובדות ואמונות? אתם עלולים  לחשוב שאני מתפלפל, אבל אני חושב שהן העתיד והן הלקח הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, שאותו קרוב לוודאי אינכם יודעים, מונחים ממש כאן, בעניין הזה.

מדוע? אסביר את זה מהסוף להתחלה. מה ייחודי בארה"ב? הייחודי בה הוא שאצלה האמנה החברתית של המודרניות, שתיארתי קודם – אנשים מספקים זה לזה את צרכיהם, והקפיטליזם מספק את המותרות – הפוכה לגמרי. אמריקה, אחד ויחידה בין המדינות העשירות – ולמעשה בין כל המדינות באשר הן – ניסתה להפעיל אמנה חברתית שבה הקפיטליזם מספק לאנשים את צרכיהם, ואילו המותרות, דברים כמו יכטות ובתי פאר ענקים וכן הלאה, מושגים לא פעם על ידי סוג של סוציאליזם מעוות והפוך – קרבה לצלחת. כלומר: כמה קרוב אתה יכול להגיע לפוליטיקאים רבי עצמה ולקפיטליסטים הגדולים, כמה סובסידיות אתה יכול לחטוף לטובתך, כמה אתה יכול לקחת מאחרים.

במלים אחרות, אמריקה תמיד בחנה את ההשערה שניצול רב יותר מוביל לשגשוג רב יותר. קודם היא עשתה את זה באמצעות העבדות, ולאחר מכן דרך ההפרדה הגזעית, וכעת באמצעות הקפיטליזם. יתכן שיש פה התרככות בצורות, אבל העיקרון נותר כפי שהיה. ומה אומרות התוצאות? אגיע לכך.

בנטלי

בזכות סובסידיות לעשירים? על חשבון שעבוד של אחרים? צריך לשאול. מכונית פאר מתוצרת "בנטלי". תצלום: דניאל פנטין

ובכן, לא צריך גאון שיאמר: "תשמעו, האמנה החברתית הזו ככל הנראה לא תעבוד היטב". לא רק שלקפיטליזם אין מוטיבציה, סיבה או משהו שידחוף אותו לספק לאנשים את הצרכים שלהם, אלא שאם הדרך להתעשר היא מלכתחילה שכולם ינצלו את כולם, הרי שהחברה שזהו העיקרון הבסיסי שלה לעולם לא תגיע באמת לשום מקום. וזה בדיוק מה שקרה לארה"ב במהלך שנות חיי. החברה פשוט לא הלכה לשום מקום.

אני מתכוון לכך במובן החמור ביותר האפשרי. החברה לא הלכה לשום מקום. לא התקדמה בכלל. ההכנסות לא התקדמו. תוחלת החיים צנחה. המוביליות החברתית ירדה מאוד. רמות הדיכאון ומספר ההתאבדויות עלו. תחשבו על כל מדד שאתם יכולים לדמיין או להעלות בדעתכם. ארה"ב לא התקדמה בכלל בכל שנותיי כאדם בוגר. וזו אינה אמונה. זו אינה דעתי, וגם לא נושא לוויכוח – מדובר פשוט בעובדה. ארה"ב ניסתה עוד אמנה חברתית המבוססת על ניצול – קפיטליזם, לאחר שניסתה הפרדה גזעית ועבדות – שתוצאותיה היו צפויות מראש כפי שהן ממשיות היום: ככל שאנשים נעשו עניים יותר, הם פנו למשטר סמכותני, אי-היציבות הפכה להתמוטטות, והנה הגענו לאן שאנו נמצאים היום, בתקווה שאיזה גל דמוקרטי כחול יעצור את הזרם.

אם אתחיל "להאמין" בדברים הקשורים לכלכלה פוליטית, לחברה, לעולם, אעבור ממצב שבו אני מין מתבונן – או אולי אינטלקטואל, או אולי סתם אדם משכיל, או סתם אדם תרבותי – למצב שבו אני דומה יותר לכסיל, למישהו שדחה את האפשרות לדעת ובז לאמת

שום דבר ממה שאמרתי לכם עד כה אינו שאלה של אמונה בשום צורה ודרך. אנחנו בסך הכול בתחום העובדות, בתחום המציאות האמפירית, בתחום האמיתיות שאפשר לאשש אותן באורח אובייקטיבי. כך שדבר מכל מה שיש לי לומר אינו נוגע ב"אמונות" הפוליטיות שלי. אתם רואים את הקשר? ובכן, מדוע איני מנסה לאחוז באמונות פוליטיות? הרי נראה שלכולם יש איזו אמונה פוליטית. ובכן, אין (ממש אין) דבר שמשעמם אותי יותר מפוליטיקה וכלכלה. מה אני אוהב? אני אוהב דיסקו, סרטים צרפתיים ישנים, אופנה ופסיכולוגיה (אני יודע, אני יודע, אני נשמע כמו פרופיל ממש גרוע לדייט). ה"אמונות" שלי, במידה שהן קיימות, אינן קשורות בכלל לעניינים הללו. אני "מאמין" שמיתר שביעי מינורי בכלי נגינה גורם לכל הדברים להיות קצת יותר טובים.

אבל אם אתחיל "להאמין" בדברים הקשורים לכלכלה פוליטית, לחברה, לעולם, מה יקרה? אם "אאמין" שדברים נכונים, במקום לדעת אותם, לא אוכל לעשות את עבודתי היטב, נכון? במקרה כזה אני עובר ממצב שבו אני מין מתבונן – או אולי אינטלקטואל, או אולי סתם אדם משכיל, או סתם אדם תרבותי, תבחרו אתם – למצב שבו אני דומה יותר לכסיל, למישהו שדחה את האפשרות לדעת ובז לאמת. אתם רואים את הבעיה? היא נוגעת גם לכם.

אז מדוע אנחנו מקוללים במטען הזה של אמונות פוליטיות? מדוע קשה כל כך לרבים  מאיתנו פשוט להיפטר מאמונות ולמשל להרפות מכל התגיות והאידאולוגית שהעולם, החברה שלי והתרבות שלי אימנו ולימדו אותי "להאמין" בהן? באורח משונה, אם חושבים על כך, איננו יכולים להשיל מעלינו את משא האמונה כי האפשרות הזאת, לא להיות בעל "אמונות" פוליטיות, היא עניין חדש. תחשבו על העולם. עד סביבות שנות ה-70 של המאה העשרים, היה סביר והגיוני בהחלט לומר משהו כגון "מי יודע? אולי הקפיטליזם טוב יותר. אולי הקומוניזם טוב יותר! אולי סמכותנות עדיפה. או אולי מדינות אפרטהייד הן הטובות ביותר! מי יודע באיזה משטר יהיה מצבו של האדם הממוצע טוב יותר?" תבינו, לא היו לנו ראיות רבות בנוגע להרבה דברים הקשורים מדובר באופנים ובמודלים שונים של הכלכלה הפוליטית, של החברה, של אמנות חברתיות וכן הלאה.

תנו לי לומר לכם את זה באורח הרבה יותר חשוף. עד סביבות שנות ה-70 של המאה העשרים קרוב לוודאי שיכולנו לומר שארה"ב היא מדינה עשירה וחזקה, ועדיין נהגה בה הפרדה גזעית. יתרה מכך, היא התעשרה באמצעות העבדות, באותה מידה או אף יותר מכפי שהיא התעשרה באמצעות חדשנות. גם אירופה עדיין עסקה בהיחלצות מן האפר של המלחמה – באותו שלב ספרד הייתה עדיין דיקטטורה צבאית, גרמניה הייתה עדיין אומה מחולקת וקרועה.  מי יכול היה לומר אז איזו שיטה טובה יותר, מכל הברירות שהכלכלה הפוליטית יכלה להציע?

מנהטן

הצלחה, עוצמה ושפע: מנהטן. תצלום: ג'ושוע ניוטון

זוכרים את השאלה שלי? היא עתיקה לפחות כמו ההיסטוריה. כיצד נוכל לבנות חברות משגשגות? האם נעשה זאת באמצעות ניצול, או באמצעות שחרור? באמצעות שעבוד ועבדות, באמצעות שנאה ואלימות? או שנעשה זאת באמצעות שוויון, חירות וצדק? איש לא באמת ידע. עד היום.

במהלך חמישים השנים האחרונות, פחות או יותר, מהפכה נסתרת מן העין מתחוללת בעולם – מהפכה שלעתים קרובות מדי לא הבחינו בה – ובמיוחד לא האינטלקטואלים האמריקנים, וזו הסיבה שבגללה לאמריקנים אין מושג ביחס אליה, על אף שהם קולטים אותה באינטואיציה, שלהם שכן היום אפשר לתאר 70% מהאמריקנים כמין סוציאל-דמוקרטים בהתהוות. הנס היה זה: הסוציאל-דמוקרטיה האירופית החלה לחוות רמת החיים הגבוהה ביותר אי-פעם, נקודה. בתוך חמישים שנה – בסך הכול חמישים שנה! – כלומר בתוך פחות מפרק חיים אחד, חברות מרוסקות וחרבות כמו גרמניה, ספרד וצרפת, השיגו את הדברים הבאים: תוחלות החיים הארוכות בעולם, מעמדות בינוניים שהם העשירים והגדולים ביותר, חלוקת העושר השוויונית ביותר וכן הלאה. סקנדינביה הרחיקה לכת אף מעבר לכך, והקימה את החברות המאושרות, השוויוניות והעשירות ביותר בהיסטוריה.

הסוציאל-דמוקרטיה התגלתה כמשהו שבני-האדם חיפשו נואשות, בכל מאודם, מאז ומעולם. החוליה החסרה שבני-האדם חיפשו מאז ראשית התרבות האנושית

במלים אחרות, הסוציאל-דמוקרטיה התגלתה כמשהו שבני-האדם חיפשו נואשות, בכל מאודם, מאז ומעולם. החוליה החסרה שבני-האדם חיפשו מאז ראשית התרבות האנושית.

האם שגשוג נובע מניצול, או משחרור? איש לא ידע את התשובה לכך. לכן התחוללו ויכוחים מרים במשך אלפי שנים, על מוסריות, על דת, על חברה וכן הלאה – ויכוחים שבעבעו עד שהם רתחו ועלו על גדותיהם, סוף סוף, במאה של ניסויים חברתיים אדירים. הקפיטליזם האמריקני, הקומוניזם הסובייטי, הפשיזם הגרמני וכן הלאה. המאה הזאת הייתה המאה הקודמת, המאה העשרים.

כעת זכינו באמיתות שהיא חשפה. אך אם לא נטרח ללמוד אותן, הרי שנהיה לא רק טיפשים, אלא גרוע יותר, נהיה כפויי-טובה וגם טיפשים. אציג בפניכם את האמיתות האלו בקצרה.

ההשערה שאמריקה בוחנת גם עתה, היא עדיין אותה ההשערה: ניצול מוביל לשגשוג, אלא שהיא עושה זאת בצורה הרכה יותר – קפיטליזם – במקום בצורות הקודמות, כלומר עבדות והפרדה גזעית. אך אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה בחנה השערה שונה מאוד. ניצול ופגיעה יובילו לחורבן, ואילו חירות וחמלה והשקעה יובילו לשגשוג. מי צדק? מה אומרות התוצאות של ההיסטוריה?

השיטה שנוצרה באירופה, שזכתה לכינוי "סוציאל-דמוקרטיה", התגלתה כמנוף רב העצמה ביותר של האפשרויות האנושית שהתגלה אי-פעם. למעשה, המנוף היה כה חזק, שהוא גרם לאירופה הענייה והחרבה לשגשג יותר מאמריקה על פי כל מדד, וזאת בתוך פרק זמן של חייו של אדם אחד.

ובכן, חשוב להבין את הדחייה של ההשערה החלופית. מאז ראשית הזמנים, בני-האדם חיו תחת שלטונם של הברוטליים והטיפשים ביותר שבהם – ומוחות מהסוג הזה אמרו: "הדרך לשגשוג עוברת בשעבודם של אחרים, בניצולם ובפגיעה בהם! כל עוד אנחנו מסוגלים לגרום להם לעשות את העבודה שלנו, בעזרת השוט או השרשרת או הצעצוע פחוּת הערך – כך נהיה מלכים!" למרבה הצער, לארה"ב יש נטייה להקשיב למוחות כאלו, שוב ושוב. וכך, הקווים הבסיסיים של ההשערה שהיא בוחנת היו תמיד אותם הקווים, פחות או יותר: שגשוג נובע מניצול.

אך הקריסה האמריקנית אומרת לנו שניצול אינו מוביל לשגשוג. הוא מוביל לעוני בתוך כמויות אדירות של שפע, כמו המצב שבו עליך לבחור בין תרופה ובין קורת גג, אם אתה בן "המעמד הבינוני". הדבר משקף אי-שוויון עמוק ונורא, שגורם מצדו לחוסר יציבות, שמביא לסמכותנות וכן הלאה.

מחאה, סוציאל דמוקרטיה, אמריקה

אזרחי ההווה, אזרחי העתיד: מותר לחשוב מחדש, אפילו צריך. תצלום: חוסה מורנו

ובכן. מראשית הזמנים, חיינו במלחמה של רעיונות, דרכים ומשעולים ולא יכולנו לדעת מה נכון. רק לאחר מלחמת העולם האחרונה, היו בידינו די ראיות כדי לשפוט ולהכריע איזה צד צדק בקרב הזה, הקרב העתיק כמו הציוויליזציה האנושית.

לאחר כל העבדות והשנאה, כל הצלפות השוט והשלשלאות. לאן כל אלו הובילו? למעלה או למטה? האם ניצול הוביל לעושר או לחורבן? הנה באה המאה העשרים, המאה של הניסויים החברתיים הגדולים, ולימדה אותנו את האמת

רק עתה, בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, יש לנו הראיות. שגשוג אינו נובע מניצול – זאת הסיבה הפשוטה האחת שבגללה אירעה הקריסה של ארה"ב. שגשוג נובע מן ההיפך הגמור לניצול, ממה שכיניתי בשם שחרור, אבל למעשה הוא דבר שעדיין לא מצאנו עבורו מלה מתאימה. אנחנו פשוט רגילים לכנות זאת "סוציאל-דמוקרטיה", וכוונתנו לשיטה שבה אנשים משקיעים בהתרחבות, במימוש העצמי ובאפשרויות של זולתם.

פריצת הדרך הזו בידע היא דבר שלא ממש עולה לדיון בארה"ב – מדובר במעין סוד גלוי, שהוא גם עובדה שאין להזכירה. לא מלמדים את זה בבתי הספר, וגם לא בקולג'ים, בעיתונים או בספרים. ולא מציגים את הדבר כקפיצה אדירה, היסטורית, פורצת דרך, בהבנה האנושית, כפי שצריך היה. לא אומרים לכם שמדובר באחת העובדות האדירות שהמין האנושי מעולם לא למד – ושכל בן אנוש המכנה עצמו משכיל ומתורבת חייב לדעת. מדוע? כי אם לא, יש סיכוי גדול שבני-האדם יחזרו על ההיסטוריה במקום להתקדם ולקדם אותה.

לכן ארה"ב נמצאת במצב שבו היא נמצאת. למרבה הצער, מדובר באומה שלוקה במידה רבה בבורות. בורות מובנית ביחס לעובדה החשובה ביותר בעולם: שיש לנו הנוסחה החסרה לשגשוג האנושי, סוף סוף, לאחר אלפי שנות מאבק, מלחמה, שנאה וחורבן. המתכון פשוט: שגשוג נובע משחרור, לא מניצול. והמתכון הזה הוא כיום, בשלב הזה בהיסטוריה האנושית, מציאות אמפירית, סדרה של אמיתות שאפשר לאשש באורח אובייקטיבי, וכבר אינו עניין של אמונה או מקרה או אידאולוגיה. מדוע שתרצו להימנע מלדעת דבר כה רב משמעות, אמת גדולה כל כך, חיונית כל כך?

לכן אני מנסה לא להיות בעל עמדות פוליטיות. עמדות פוליטיות הן במידה רבה כלים ריקים, דברים שיש לקוות שאבד עליהם הכלח בתקופה שאנו חיים בה. העתיד לא ייבנה על ידי אנשים שיש להם אמונות פוליטיות כפי שקרה בעבר. הסיבה לכך היא שיש לנו ראיות ברורות באשר לאמונות הללו, סוף סוף, לאחר כל העבדות והשנאה, כל הצלפות השוט והשלשלאות. לאן כל אלו הובילו? למעלה או למטה? האם ניצול הוביל לעושר או לחורבן? הנה באה המאה העשרים, המאה של הניסויים החברתיים הגדולים, ולימדה אותנו את האמת.

כיום מצב הדברים שונה. כבר איננו צריכים  להאמין כמו עיוורים, וגם לא לנחש, לקוות ולתהות. עלינו פשוט לראות את מה שלנגד עינינו. לכן העתיד ייבנה על ידי פרגמטיסטים רדיקלים. אלו שיכולים לקחת את הלקחים הגדולים של ההיסטוריה וליישם אותם, כיוון שהם מבינים אותם.

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

עומייר חק הוא הוגה דעות, פרשן, בלוגר ודמות ציבורית, המרבה לכתוב על כלכלה, חברה, עסקים, חדשנות ותרבות עכשווית. הוא מחברם שלספרים אחדים ומחלק את זמנו בין לונדון וניו יורק.

תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הררי

תמונה ראשית: קהל שבוי. תצלום: גרי ווטרס, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי עומייר חק.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

24 תגובות על והרי תוצאות הניסוי

01
דן פלד

את כל מה שהכותב מתאר במאמר שלו הייתי מתאר בקיצור כעמדה פוליטית. עמדה פוליטית קרובה מאוד לשלי, אבל עדיין עמדה פוליטית.
הרעיון של שגשוג היה ונותר סובייקטיבי, כיוון שקיימת תמיד השאלה כיצד אני מגדיר שגשוג. בנוסף, לא הייתה במאמר שום התייחסות להתפוררות הנוכחית של המדינות הסוציאל דמוקרטיות באירופה, שום התייחסות לכוחות העולים באסיה ובכלל ליחסים בין מדינות. לא הייתה התייחסות לבטחון וליציבות וגם לא להתגברות על משברים בלתי צפויים או לכוחות שפועלים מתחת לפני השטח כמו לדוגמה כסף יהודי בבנקים שוייצריים ממלחמת העולם השנייה, שמשמש עד היום את ממשלת גרמניה וההתנהלות הפנים אירופאית וחוץ אירופאית של האיחוד. בגדול אני מסכים עם הכותב וחושב שהסוציאל דמוקרטיה מספקת תשובות לא רעות לפחות לחלק מהשאלות האלה, אולם עצם העובדה שהכותב נמנע מלהתייחס לסוגיות האלה ובחר להישאר ברעיון המאוד אמורפי וכוללני של שגשוג רק מדגיש את העובדה שמדובר בדעה ולא בעובדה שאין עליה עוררין. בנוסף חצי מאה, או אפילו מאה שלמה, אינם זמן מספק כדי לבחון את מה שחייק טוען.
חבל לי שאני צריך לסתור מאמר של כותב שמביע עמדות מאוד קרובות לשלי, אבל עם כל הכבוד, אני מעדיף שהראשונים שמגיבים יפעלו מתוך עמדה ביקורתית על המאמר ועל תפיסת המציאות שהוא מציג ולא כאלה שמטרילים את המאמר מכיוון שהוא אינו תואם את תפיסת עולמם.

      03
      Tabularasa

      תחושת המיאוס הרחיקה אותי מלהגיב, אבל קורס של בתי באוניברסיטה מילא אותי בחימה ששלחה אותי שוב אל ה"עובדות" של חייק.
      מנוולים או טיפשים. על הקשת.
      כשבתי, אותה בת, היתה בתיכון, היא חזרה משם עם תובנות "עובדתיות" שלמדה ממורתה להסטוריה: לא הגרמנים אחראים לשואה, אלא הנאצים. מי שאחראי לעליית הנאצים (או שמה נחיתת הנאצים מהחלל החיצון- היות שלא ניתן לזהות אותם עם העם הגרמני) אלו הסכמי ורסאי המשפילים. ובכל מקרה מה שקרה לגרמנים יכול לקרות לכל עם ועם, אומה ואומה (נסוי מילגרם).
      עובדות. אלו העובדות. מנוולים או טיפשים. בכל מקרה על הקשת.

      המורה שכחה לספר לה שהנאצים, החוצנים הלא מייצגים את העם הגרמני, נבחרו בבחירות דמוקרטיות (כ 30%). היא שכחה שבמה"ע הראשונה לא נכנס לגרמניה אף חייל אנגלי או צרפתי ואף חיל רוסי לא אנס אף בתולה ארית זהובת צמה מה שכן קרה בסוף המלחמה השניה. היא שכחה לספר שב 1918 דרזדן וברלין לא הוחרבו ואילו ב 1945 גרמניה נשמה. היא שכחה לספר לה שב 1918 ברלין לא חולקה בידי המעצמות. שעד היום יש בגרמניה חיל מצב אמריקאי. וגם אגב, שכחה לספר לה שהיום עולים יותר ויותר ספקות מתודיות ועובדתיות באשר לניסוי של מיליגרם.
      הרי אם המנוולת או הטיפשה (בכל מקרה על הקשת) היתה מנכיחה את ההשוואה, בתי היתה עלולה לחשוב שכדי להפוך את בירת הרשע ליעד נכסף בו המילקי עולה פחות, כדאי להשמיד אותו, את הרשע עד עפר. לא רק הלשפיל: להשמיד, לכבוש, להעמיד למשפט ולהוציא להורג. לשלוט בנחושתיים.

      הערה לאלכסון. מדי כמה שבועות אתם מפרסמים מאמר מבריק, כזה שמפתה אותך להמשיך להקליק על הקישור שלכם. אלא שכל השאר מאמרים מגוחכים, מאנשים מגוחכים כמו חייק, מה שנראה כמו נסיון אווילי של אינדוקטרינציה, לא חבל?

      חייק, כמו המורה להסטוריה של בתי, מספר לנו "עובדות". הוא ואנשי אלכסון כנראה סומכים על הקלישות של הקוראים, שלא ידעו למקם את ה"עובדות" במקומות הנכונים. ברור שחייק לא אוהב את אמריקה, זה אופנתי.

      נתחיל כהרגלי מעובדות איזוטריות לכאורה. שנים שלא הבנתי את ההיתכנות הכלכלית של שליחת שני ברגים בשלושה וחצי שקלים מסין לביתי. המשלוח אמור לעלות יותר מהברגים. התשובה היא שאמריקה מסבסדת את הדואר הסיני. אחרי מלה"ע השנייה גיבשו האמריקאים אמנות סיוע למדינות העולם ה"שלישי" וכך, בין השאר, משלוח אותה חבילה מסין לארה"ב יעלה כ 30 סנט ואילו מארה"ב לסין כ עשרה דולר (קצת פחות כמדומני). את הפער מסבסדת המפלצת הקפיטליסטית האמריקאית. אותה מפלצת ששיקמה את גרמניה (תוכנית מרשל), אותה מפלצת שפטרה את אירופה המערבית מתקציבי ביטחון ענקיים מול גן העדן הקומוניסטי כדי לאפשר לסקנדינבים לפרוח. הוא שכח לציין שיש הבדלים תרבותיים בין האומות, שכחה שככל עוד שסקנדינביה היתה הומוגנית, ניתן היה לסמוך על כך שהשיטה תעבוד ומרגע שזה השתנה ומשתנה מול עיננו, האוטופיה הופכת במהירות וביעילות של רכבת גרמנית על אדמת פולין לדיסטופיה. כן כן, כשממקמים נכון את העובדות מתברר שהקפיטליזם האמריקאי אחראי במידה לא מבוטלת לכך ש "הסוציאל-דמוקרטיה האירופית החלה לחוות רמת החיים הגבוהה ביותר אי-פעם, נקודה." אוי חייק חייק, ברור שאתה מתעב את אמריקה. אני מקווה שזה עושה לך טוב, כבן לתרבויות שמשמידות את עצמן משנאה לכל מה שהוא שונה, שהוא לא ליברלי, לא פמיניסטי, לא סובלן, מפקיסטן ועד למרוקו. למה אתה מתחפש, לליברל? אם היית כזה לא היית משקר. מאיפה הוצאת את המשפט הזה: (אמריקה) "ניסתה להפעיל אמנה חברתית שבה הקפיטליזם מספק לאנשים את צרכיהם, ואילו המותרות, דברים כמו יכטות ובתי פאר ענקים וכן הלאה, מושגים לא פעם על ידי סוג של סוציאליזם מעוות והפוך – קרבה לצלחת." בקרובים לצלחת אתה מתכוון לחוג של באשר אל אסד? קדאפי מנוחתו עדן? צ'אושסקו? מאיפה חייק הגריל את ההגדרה המעוותת הזו של הקפיטליזם האמריקאי? וככה, בגלל שמדובר על "עובדות" אנחנו אמורים לקבל את השטות כפי שהיא?

      סתם להעשרה: הידעתן/ם שבסקנדינביה אין בעיה לפטר עובדים? בלי שימוע ובלי הסתדרות? מישהו רוצה לדבר על קפיטליזם?

      כן כן , ברור, פוליטיקת הזהויות. אתה חייק והם לבנים מנצלים כובשים ומשעבדים. סצנת מכירת העבדים האחרונה שתועדה שאני זוכר תועדה בסעודיה בסביבות אמצע המאה הקודמת. ועדין יש עדויות לסחר בבני אדם במדינות האיסלם הערבי. מאיפה הגיע מר חייק? רוצים לדבר על זה? לא. אסור. אז אמריקה נבנתה מעבדות? אם כך פקיסטן היא היום אימפריה. וסעודיה שולטת בעולם ושולחת חלליות למאדים.
      "קפיטליזם – במקום בצורות הקודמות, כלומר עבדות והפרדה גזעית. " כותב חייק, זו לא ההגדרה של קפיטליזם. זו הגדרה של כתב פלסתר. "עובדות". חמש פעמים מופיעה המילה בקישקוש שתרגמתם. ספרתי, עובדה.

      עוד הערה לאלכסון. אתם לא מתביישים? מילא חייק, הוא הרי עושה קריירה משינאה בתחפושת פרוגרסיבית. אבל אתם? או שזו אותה התחפושת?

04
אסף

מה שהוא אומר בעצם זה דבר שאנחנו רואים בהרבה מקומות, וזה שימין ושמאל לא רלוונטים, שזו חלוקה ישנה. השאלה היא לא אם יש או אין דעה פוליטית, כי הכל בעצם פוליטי, אלא שאפשר ומותר וצריך וגם חובה ללמוד מהמאה ה-20, לראות שפתרונות מוחלטים רעים לאנשים, ושיש איזה דרך אמצע שמסתכלת על מה אנשים צריכים. עמדה אמיצה ונכונה מאד, אפילו אם כמו המגיב הקודם אני חושב שיש נושאים שהוא לא הגיע אליהם.

05
אביתר

אני חושב שעיקר הבעיה במאמר היא עצם העובדה שאין כאן באמת תיאור של ניסוי כמו שהכותב מנסה להגיד אלא פשוט ראייה פוליטית די פשטנית.
הכותב תוקף את הקפיטליזם כאילו הוא אם כל חטאת אבל למעשה אם טיפה נבדוק את הסיבה לשגשוג בעולם נראה שהקפיטלזם הצליח כמעט בכל מקום שבו הוא נגע (אפשר להתחיל בארהב , ביפן , סינגפור , ואפילו במדינות הסקנדינביות שכו אוהבים להלל ( היו בשוויץ רפורמות מאוד קפיטליסטיות בשנות ה90 שעדיין משפיעות לטובה על אותה מדינה ,) מה שגם קשה להשוות בין מדינות סקנדינביות בהם יש אוכלוסייה הומוגנית מאוד למדינות אחרות בהם יש אוכלוסייה יותר מגוונת .
נוסף על כך טוען כותב המאמר שאין עלייה ברמת החיים בארהב בשנים האחרונות , לטענה זו אין ביסוס . אפשר לקרוא בהרבה מקומות על עלייה ברמת החיים כמעט בכל העולם כולל גם ארהב ( מי שרוצה להרחיב יכול לקרוא את הספר inlightment now של סטיבן פינקר)
אפשר ורצוי לתקוף דעות פוליטיות וכלכליות שונות משלך. אבל להגיד שיש לנו הוכחות לשיטה שעובדת עבור כל האנושות רק כעבור כמה עשרות שנים זה טיפה יומרני.

08
Rvc1

באחת הפסקאות הראשונות הכותב טוען שהיו כאלה שרצו לבזוז ולשדוד את האחר ואז בכל שאר המאמר הוא מנסה להצדיק בזיזה וגניבה בצורה מסויימת של סוציאל דמוקרטיה. סוציאליזם בכל צורה מפר זכויות אדם ולכן הוא לא מוסרי. זה הכול והעובדות מוכיחות את זה אם מישהו רוצה באמת להסתכל עליהם.

09
Mosheshy

מאמר מדוייק.
באשר לקפיטליזם המנצל והמשעבד, הרי אפשר לראות את הקפיטליזם הזה ברוב מדינות העולם שבחרו בדרך הניצול.מדינות אלה עניות ובלתי יציבות.
Capitalism vs. Prosperity

The corporate capitalists no more encourage prosperity than do they propagate democracy. Most of the world is capitalist, and most of the world is neither prosperous nor particularly democratic. One need only think of capitalist Nigeria, capitalist Indonesia, capitalist Thailand, capitalist Haiti, capitalist Colombia, capitalist Pakistan, capitalist South Africa, capitalist Latvia, and various other members of the Free World--more accurately, the Free Market World.

https://www.commondreams.org/views/2009/01/21/capitalisms-self-inflicted-apocalypse

    10
    Rvc1

    קפיטליזם זו מערכת שמאמינה בזכויות הטבעיות של אדם על חייו ורכושו. אם אתה מתנגד לרעיון הזה אתה אומר שמותר לך לגנוב רכוש או להכריח אנשים לפעול בצורה מסויימת. אתה וכותב המאמר הם אלה שבעד ניצול ואתם אלה שמתנגדים לזכות הטבעית לחיים ולזכויות שנובעות מהן חופש רכוש והשאיפה לאושר.

      11
      Mosheshy

      Rvc1
      קפיטליזם היא שיטה כלכלית.אין לה קשר עם זכויות ,חופש, אושר וכד'.

      בנוסף לכך, מה זה "הזכות הטבעית של אדם על רכושו"? כשאתה,
      Rvc1, נולדת, נולדת עם רכוש? הלא לא נולדת אפילו עם חולצה.נולדת עירום.לכן מי שיש לו "בעלות" על רכוש הרי בעלות זו הושגה בכח הזרוע.או...בכח השקר והרמייה.
      " “The first person who, having enclosed a plot of land, took it into his head to say this is mine and found people simple enough to believe him was the true founder of civil society. What crimes, wars, murders, what miseries and horrors would the human race have been spared, had some one pulled up the stakes or filled in the ditch and cried out to his fellow men: "Do not listen to this imposter. You are lost if you forget that the fruits of the earth belong to all and the earth to no one!”

      ― Jean-Jacques Rousseau, The Social Contract and The Discourses

      ולכן... בעלות על רכוש היא גניבה.

      "Why Property Is Theft and Why It Matters

      https://www.demos.org/blog/10/8/14/why-property-theft-and-why-it-matters

    12
    Rvc1

    ודרך אגב באיזה עולם המדינות שמנית הם קפיטליסטיות? אין מדינה אחת קפיטליסטית בעולם בכולם יש כלכלה מעורבת ובנדינות שאתה מנית יש ממשלה חזקה מאוד שמתערבת בכל אספקט בחיי האזרחים ובפרט בכלכלה. מה שמוכיח שוב שעובדות לא מעניינות אנשים כמוך.

      13
      Mosheshy

      בכל המדינות שמניתי יש שיטה קלקלית קפיטליסטית.קפיטליזם לא יכול לעבוד ללא כח של מדינה.מי ששומר על השיטה הקפיטליסטית ומאפש לה להתקיים זו ה מדינה.כל המערכות שב ה מדינה הוקמו על מנת לאפשר לשיטה הקפיטליסטית הקלקלית לעבוד.
      וכמו שראינו במשברים הקלקליים הגדולים של שנות ה30 של המאה שעברה, ו 2008 ,זו ה מדינה שהתערבה ,על מנת להציל את השיטה הקפיטליסטית הקורסת .גם כיום, הכוחות "הריאקציונרים" שעלו בעולם (ארה"ב, בריטניה, פולין, הונגריה, ישראל ועוד ) לא עלו על מנת להלחםבעובדים ובמה שמכונה השמאל. העובדיםוהשמאל חלשים.כוחות אלו עלו על מנת למנוע את התמוטטות השיטה הקלקלית (הקפיטליסטית ) הקיימת.
      ו... דווקא עובדות הן המעניינות אותי.מה שאתה כתבת הן מנטרות לעוסות שכבר שמעתי עוד בראשית שנות ה80 .

      There Would Be No Capitalism Without the State

      http://heteconomist.com/there-would-be-no-capitalism-without-the-state/

    15
    Tabularasa

    תגובה ל Moshelhy
    חבל שלא הבנת שקפיטליזם כרוך בליברליזם ובדמוקרטיה בסגנון אמריקאי-מערב אירופאי. כל מה שפרום איננו קפיטליזם ולא ליברליזם ומן הסתם גם לא באמת דמוקרטיה. או שאסור להגיד את זה מחשש לכנופית ה PC?

17
מישו

חבל. המאמר הזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם לא היה חוזר על עצמו שוב ושוב, וכן, אם היה מביא את אותן ראיות שעל בסיסן הוא טוען את מה שהוא טוען.
המשפט הכי חשוב והכי מעניין במאמר הזה הוא זה:
"האמנה החברתית של המודרניות, שתיארתי קודם – אנשים מספקים זה לזה את צרכיהם, והקפיטליזם מספק את המותרות – הפוכה לגמרי. אמריקה, אחד ויחידה בין המדינות העשירות – ולמעשה בין כל המדינות באשר הן – ניסתה להפעיל אמנה חברתית שבה הקפיטליזם מספק לאנשים את צרכיהם, ואילו המותרות, דברים כמו יכטות ובתי פאר ענקים וכן הלאה, מושגים לא פעם על ידי סוג של סוציאליזם מעוות והפוך – קרבה לצלחת"
הייתי שמח לראות את הנקודה הזאת מפותחת לדיון שכולל דוגמאות, ראיות וכיו"ב.

18
רפי ליפקין

מאמר מצוין.
המגיבים כאן (לא כולם), לא קראו את המאמר בתשומת לב מספקת.
הוא לא טוען לסוציאליזם מול קפיטליזם.
הוא טוען נגד ניצול. בעיקר הניצול החזירי של הקפיטליזם האמריקאי, שמכה לאחרונה שורשים גם כאן, בו העשירים מנצלים קשרי הון-שלטון לטובתם.
גם בגרמניה וצרפת וסקנדינביה יש קפיטליזם, אבל רמת הניצול אחרת לגמרי - בעלי מפעלים עובדים לטובת עובדיהם וועדי העובדים פועלים במסגרת טובת המפעל בו הם עובדים.
תראו את סרטו של מייקל מור where to invade next או לחילופין את מצב מערכת הבריאות האמריקאית שמוציאה כפול משאר העולם ותוחלת החיים הולכת ומתקצרת.
הנושא אינו פשוט, אבל להגיב עם "הקפיטליזם הוא..." או "הסוציאליזם הוא..." מעיד על חוסר הבנה של הכתוב

19
Rvc1

איך זה מעיד על חוסר הבנה להגיד שקפיטליזם היא מערכת שמאפשרת חופש ליחיד ומגינה על זכויותיו ובכלל זה על רכושו ולכן המערכת היחידה שבאמת מתנגדת לניצול. בקשר לדוגמא שלך קשרי הון שלטון הם בדיוק ההפך מקפיטליזם כי קפיטלזם לא במערכת קפיטליסטית אמיתית יש הפרדה מוחלטת בין כלכלה ופוליטיקה.

20
רפי ליפקין

אתה מדגים (או מדגימה) בתגובתך את הבעיה שבשימוש במילה 'קפיטליזם', הון שלטון זה לא קפיטליזם, אז מה זה כן קפיטליזם?
אין טעם לחזור שוב ושוב על מונחים שאומרים לכל אחד משהו אחר.
קפיטליזם לשיטתך מונע ניצול של אדם כי הוא מגדיר את זכותו להרוויח מעמלו.
זה בהחלט יפה, אבל מה עם ניצול הזולת?
האם קפיטליזם מונע אותו?
מה עם החלשים? מה עם אנשים שאין להם קשרים לשלטון?

    21
    Rvc1

    אני מסכים אתך שהויכוח הסמנטי מיותר אז הגדרתי במפורש בדיוק מה זה קפיטליזם. שוב בקפיטליזם אנשים מרוויחים רק מעמלם ולא מקשר עם השלטון כי לשלטון אין כוחות רגלוטריים או הון עתק ממסים לחלק. הוו שלטון יכול להיווצר רק במערכות בהם הממשלה מתערבת בכלכלה כלומר בשוק מעורב או במדינות פשיסטיות סוצליאסטיות אוטוקרטיות וכו. בנוגע לחלשים אתה מציע כמו כותב המאמר שאם אתה חלש או חולה מותר לך לגנוב מאדם אחר את פרי עמלו? כי זו ההגדרה של ניצול. כשמעסיק מציע להעסיק אותך בתנאים גרועים זכותך לסרב אבל אם אתה מסכים זה לא יכול להיות ניצול. זה הכול והרעין של לערבב קפיטליזם אם סוצליאזים מוביל ויוביל לרעב סבל אלימות וניצול ולכן אני מתנגד לרעיון הזה בכל תוקף.

      22
      קרם קרמל

      אז אם כמו שאמרת בתגובה למעלה אין בכל העולם מדינה קפיטליסטית, כזאת שאתה מגדיר אותה, אולי זה לא מקרי? אולי קפיטליזם מסתדר לך בנוסחאות של החוג לכלכלה אבל לא בחיים? איפה יש מדינה בלי רגולציה? בלי איזה משהו לחלשים? בלי עזרה הדדית? נראה שמה שאתה קורא גנבה הוא שיקוף למשהו שבני אדם צריכים: עזרה לחלשים, למשל.

23
לביא שביט

המאמר מיושן
אנחנו רואים את השמחה והששון במדינות סוציאל דמוקרטיות, ילודה אפסית וקליטת מהגרים שמפרקת אותם מבפנים.
טראמפ עלה כי הצבור מאס בגישה של כותב המאמר. זכותו כמובן לא לאהוב את טראמפ, אבל שלא ידבר בשם העובדות.

24
עמי

חוסר הבנה מלא של מה שקורה באירופה.
ארהב הרבה יותר טובה למי ששווה משהו ולכן גם מאירופה רוצים להגר לארהב ולא להיפך.
אין הגירה מארהב החוצה, מה ששולל מכל וכל את טענות או ״עובדות״ הכותב.

כמו בארץ, לפעמים אוהבים לקטר. מדינות סקנדינביה זה מאוד לא נהוג להציג כביסה מלוכלכת בחוץ ולכן יש דימוי חיובי יותר אבל תהיה בטוח שגם שם העובדים הטובים לא מרוצים ורוצים לעבור למקום שיותר יתגמל אותם