חוקי המשיכה

במהלך שנות העשרים לחייה נהגה יועצת הניהול והכותבת ניטה טאקר (Tucker) לצאת עם רופאים – בעיקר גבוהים. היא נמשכה למעמד שלהם, וחוץ מזה אמהּ התעקשה שרופא זה שידוך נהדר. "אם מישהו אמר שהוא רופא, זה הדליק אותי", אמרה. "יצאתי עם מספיק רופאים כדי לאייש בית חולים גדול".

ואז עברה טאקר לסיאטל, שם קבוצת הסופרסוניקס זכתה בדיוק באליפות האן-בי-איי. השחקנים הפכו לסלבריטאים הגדולים ביותר בעיר. בעיני טאקר, שחקן כדורסל נראה מפתה אפילו יותר מרופא. וגם גבוה יותר.

משיכה יכולה לצוץ במבט ראשון, אבל היא יכולה גם להתגנב אלינו בחשאי ובמפתיע

ערב אחד, בבר, זיהתה טאקר מספר שחקנים מהקבוצה, ובהם אחד שהוכתר בעיתון מקומי בתואר "הרווק הנחשק ביותר". טאקר חייכה אליו וניסתה לצוד את מבטו. "אבל כנראה שלא כיוונתי את החיוך גבוה מספיק, כי הבחור לידו ניגש אלי במקום". האיש הזה, טוני, הזמין את טאקר להצטרף לחבורה. במהלך הערב היא פלרטטה עם השחקנים והתעלמה ממנו.

התברר לה שטוני הוא סגן הנשיא של הקבוצה, והוא הזמין את טאקר לבוא למשחק למחרת. "אמרתי, 'ברור!' כי רציתי לבלות עם השחקנים", היא אומרת. "הם היו מצחיקים וחמודים. טוני היה מנהל אפור. היו לו תסרוקת מיושנת ופאות לחיים ארוכות".

"דאנק", הטבעה. תצלום: torbakhopper

ובכל זאת, טאקר יצאה עם טוני כמעט בכל ערב באותו שבוע, בעיקר לאירועים הקשורים לכדורסל. "השתמשתי בו", היא אומרת. היא התחילה להרגיש אשמה. "אמרתי לשותפה שלי שאני אפסיק להתראות איתו, והיא אמרה, 'תעבירי אותו אליי!' היא הייתה נלהבת כל כך שחשבתי לעצמי, 'רק רגע. אני לא מתכוונת לוותר עליו מהר כל כך'. הוא תמיד היה נחמד אליי. אחרי בערך עשרה דייטים הבטתי בו מעבר לשולחן והבנתי שאני מתאהבת בו". הם ביחד כבר שלושים ושבע שנים.

משיכה יכולה לצוץ במבט ראשון, אבל היא יכולה גם להתגנב אלינו בחשאי ובמפתיע. במקרים אחרים, היא מסרבת להופיע ומותירה אותנו מאוכזבים: כנראה שכולנו ייחלנו להתאהב בחבר נאמן או בדייט שנראתה נהדר ברשת. לפעמים נדמה שאין לנו שום שליטה על הטעם הרומנטי שלנו, אבל בפועל "לבני אדם יש השפעה רבה" על התחום הזה, אומר גלן גֶהֶר (Geher), מרצה לפסיכולוגיה מ-State University of New York בניו פּאלְץ ואחד ממחברי הספר Mating Intelligence Unleashed (משנת 2013). אנחנו מסוגלים להתגבר על משיכה ראשונית מטופשת, גם אם היא חזקה מאוד, ואנחנו עשויים להימשך לבני זוג נהדרים, גם אם אין תשוקה ממבט ראשון. אנחנו יכולים גם לנקוט צעדים שיעודדו את האדם הנכון להימשך אלינו.

הישרדותם של החמודים ביותר

"יש אמות מידה אוניברסליות של משיכה, והן אינן קשורות למראה חיצוני אלא לבעיות הסתגלותיות שגברים ונשים צריכים לפתור בכל הקשור לברירת בני-זוג", אומר דייוויד באס (Buss), מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טקסס באוסטין ומחבר הספר The Evolution of Desire (משנת 2003).

שפע של מחקרים מלמד שגברים נוטים להימשך לנשים המפגינות סממנים של נעורים ובריאות

ומהי הבעיה המרכזית של גברים, מבחינה אבולוציונית? העובדה שכמעט אין סימנים ברורים לביוץ אצל הנקבה. נקבות של פרימטים אחרים מאותתות על פוריותן בדרכים גלויות יותר, למשל,  איברי המין של נקבת השימפנזה נעשים נפוחים וורודים יותר. הזכר האנושי אינו נהנה מסימנים מהסוג הזה. "העובדה הזאת שינתה את כללי ההזדווגות אצל בני האדם", אומר באס. "הזכרים האנושיים צריכים לזהות פוריות לפי אותות גופניים המרמזים עליה". לפי התיאוריה, מכיוון שפוריותן של הנקבות מגיעה לשיא באמצע שנות העשרים לחייהן וצונחת לאפס בסביבות גיל חמישים, סימנים המעידים על נעורים ועל בריאות התפתחו והפכו לאמת מידה אוניברסלית לאטרקטיביות נקבית.

שפע של מחקרים מלמד שגברים נוטים להימשך לנשים המפגינות סממנים של נעורים ובריאות – עיניים בורקות, עור נקי, שפתיים מלאות, תווי פנים סימטריים, הליכה נמרצת, מותניים צרים בהשוואה לירכיים. "מדפי בית המרקחת פורשים לפנינו את ההיסטוריה האבולוציונית של הפנים הנקביות והגוף הנקבי", אומר גהר. "כל מוצר נועד לגרום לאישה להיראות כאילו היא בתקופת הפוריות של חייה. יש צבעים לשיער, מוצרים שמדגישים את העיניים, ושפתון ליצירת שפתיים חיוניות יותר בעלות צבע עמוק".

מאמר מ-2016 שפורסם בכתב העת Evolution and Human Behavior לוקח את השערת הפוריות צעד נוסף קדימה וחוקר תכונה שמחברי המחקר מכנים בשם "מאפיין הכשירות" (fitness relevant trait) של קימורי המותניים הנשיים. החוקרים שיערו כי מכיוון שהיריון מזיז את מרכז הכובד של האישה קדימה, גברים יימשכו לנשים בעלות קימורי-גב נמוכים יותר שימזערו את הלחץ שמשקל העובר מפעיל על עמוד השדרה, וכך יפחיתו את האיומים האפשריים על כשירותה ללדת. במסגרת שני מחקרים הם השתמשו בתוכנת פוטושופ כדי לשנות את קימוריהן של נשים, וראו כי רמת העניין של הגברים גוברת ככל שקימור הגב מתקרב למידה האופטימלית.

אמות המידה האוניברסליות למשיכה פועלות בשני הכיוונים: נשים נמשכות לגברים בעלי מאפיינים גופניים המעידים על בריאות טובה ועל יכולת לפרנס ולהגן – כתפיים רחבות וירכיים צרות, אתלטיוּת, לסת מסותתת וקול עמוק.

במקרה שלי, זה מיתרגם למשיכה לגברים שחומים, נוגים, ולעתים גם שעירים. את ג'ושוע (שם בדוי) ראיתי לראשונה בצד השני של חצר בית כנסת. שרירי הזרוע שלו בלטו תחת החולצה המכופתרת שלבש. הוא הגניב לעברי מבט בעיניים גדולות וחומות, נבונות ורגישות, יוקדות אך מעט עצובות, ומסר ברור חדר ללבי: "אני חייבת לשכב עם הגבר הזה!" או כפי שכתב ריינר מריה רילקה: "אתה, אהוב, כל הגַנים שאי פעם הבטתי בהם בכמיהה".

ג'ושוע היה בעל מקצוע מצליח בתחום יצירתי תחרותי ביותר, וזה רק הגביר את המשיכה שלי אליו, בדיוק כפי שממצאי הפסיכולוגיה האבולוציונית חוזים. "נראה שלסממנים של יצירתיות יש השפעה על נושא הזיווג", אומר גהר, "כי משיכה לאדם יצירתי משמעה שהיצירתיות הזאת תוכל לעזור לך ולצאצאים שלך, ושהגנים האלה יוכלו לעבור לצאצאים שלך. אנחנו נמשכים גם למשאבים – לכסף, בימינו – ולאדיבות".

לעתים מרתיח לחשוב שההעדפות שלנו בבני זוג נובעות מדרישות ביולוגיות קדומות. אבל "גם אם נאמר במודע, 'אני לא הולך לעשות את הדברים האלה שאני אמור לעשות לפי האבולוציה', קשה להתחמק מהם. הם התעצבו לאורך אלפי דורות", אומר גהר. "אף על פי שהסביבה השתנתה באופן משמעותי, הלך הרוח שלנו כיום מבוסס על תנאים קדמוניים".

"חלון עם נוף וחלומות רומנטיים", תצלום: לוסי מרטי

לוהט מספיק בשבילך?

אמנם, משיכה למראה חיצוני היא נדבך בסיסי של האבולוציה האנושית, אבל החברה המודרנית רק מחזקת בנו את ההטיה הזאת. "האידיאל שהתקשורת מציגה הוא אדם מושך מאוד מבחינה חיצונית", אומרת מדלן פוּזֶ'ר (Fugère), מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת איסטרן קונטיקט סטייט ואחת ממחברות הספר The Social Psychology of Attraction and Romantic Relationships (משנת 2014). "בפועל, מספיק להיות קצת מושך כדי להיראות מושך בעיני רוב האוכלוסייה", אומרת פוז'ר.

רוב הזוגות, חד-מיניים או הטרוסקסואליים, נמצאים בדרך כלל באותו טווח של ממדים, השכלה, אמונות ומעמד סוציו-אקונומי

לפי המושג "זיווג בין שווים" (assortative mating), רוב האנשים מושכים באותה מידה כמו בני זוגם, אומר פול איסטוויק, מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. לכן חשוב יותר למצוא התאמה טובה מאשר לתפוס את האדם היפה ביותר בחוג המכרים שלכם. רוב הזוגות, חד-מיניים או הטרוסקסואליים, נמצאים בדרך כלל באותו טווח של ממדים, השכלה, אמונות ומעמד סוציו-אקונומי. ורוב יוצאי הדופן – כלומר בני זוג שיש ביניהם פערים גדולים במראה החיצוני – הכירו זה את זה כחברים או כמכרים לפני שהפכו לבני זוג, אומר איסטוויק.

רק עכשיו החוקרים מגלים את השפעתו הרבה של "זיווג בין שווים". מחקרים חדשים מלמדים שאנו מחפשים במודע או לא במודע בני זוג הדומים לנו מבחינת מראה, גובה או מנת משכל. מחקרים של גנטיקאים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה העידו על מתאם חזק בין סמנים גנטיים של גובה ביותר מ-24 אלף זוגות נשואים. הם מצאו גם קווי דמיון בולטים בין בני זוג בסמנים גנטיים הקשורים לחתירה להשכלה.

נוסף לכך, "זיווג בין שווים" עשוי להשפיע רבות על תורשה גנטית. במחקר שפורסם בשנה שעברה על-ידי צוות חוקרים ממכון קרולניסקה בשבדיה נמצא שאנשים הסובלים מהפרעות נפש כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית נוטים יותר מאחרים למצוא את עצמם עם בני זוג בעלי הפרעות נפש. כלומר יש לזוגות האלה סיכוי רב יותר להעביר לילדיהם ולנכדיהם את אותן הפרעות.

יש מספר יוצאי דופן בכל הקשור ל"זיווג בין שווים", כמו נטייתם של גברים רבים להתרחק מנשים השוות להן (או עולות עליהן) באינטליגנציה או במידת ההצלחה. ממצאים חדשים מאשרים את ההטיה הזאת. במסגרת מחקר מ-2016, חוקרים מבית הספר לכלכלה של ורשה ניתחו נתונים שנאספו בניסוי "ספיד-דייטינג" באוניברסיטת קולומביה. המשתתפים בניסוי דירגו את בני הזוג שלהם לדייט בסולם של 1-10 על פי משיכה גופנית ואינטליגנציה, וגם ציינו אם היו רוצים להיפגש איתם שוב. לא מפתיע שגם גברים וגם נשים העדיפו אנשים שקיבלו דירוג גבוה בשני המדדים. אבל מידת העניין של הגברים באינטליגנציה של אישה הגיעה לשיא בסביבות 7. ומה קרה כאשר אישה קיבלה דירוג גבוה יותר במדד האינטליגנציה? לא הייתה עלייה בתשוקתו של הגבר לצאת איתה שוב. למעשה, דירוג מושלם של 10 במדד האינטליגנציה הוריד את רמת העניין אצל חלק מהגברים. הנשים, מצדן, חשבו שחכם יותר זה טוב יותר.

במחקר נוסף שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Personality and Social Psychology Bulletin, רוב הגברים דיווחו שהיו רוצים להיות עם אישה חכמה, אפילו כזו שקיבלה ציון גבוה יותר מהם במבחן מתמטי או מילולי. אבל כשהם עשו מבחן מתמטי בזמן שישבו לצד אישה, ואז גילו שהיא קיבלה ציון גבוה יותר, שכך הלהט שלהם במהרה.

תיאורטיקנים אבולוציוניים חושבים שנשים בעלות יכולת מוכחת לפרנס משפחה עשויות להפחית את תחושת הכוח והתכלית של הגבר ולפגוע בהערכה העצמית שלו או בתחושות הגבריות שלו. אין משמעות הדבר שנשים חכמות צריכות להעמיד פני טיפשות, אבל הממצאים הללו מלמדים שהתחושות שבני זוגנו מעוררים בנו משפיעות על מידת המשיכה שלנו אליהם.

כימיה רומנטית (ומוחית)

האנתרופולוגית הביולוגית הלן פישר (Fisher), מחברת הספר Anatomy of Love and Why Him? Why Her? מצביעה על גורם נוסף שקובע למי נימשך – הכימיה של המוח. "למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים, 'יש בינינו כימיה?'" היא שואלת. התשובה נטועה, בין היתר, בארבע מערכות עצביות שמגדירות את תמהיל התכונות שלנו – הדופמין, הסרוטונין, הטסטוסטרון והאסטרוגן/אוקסיטוצין.

פישר יצרה שאלון בן חמישים ושש שאלות כדי למדוד כמה תכונות טובעת בנו כל אחת מהמערכות האלה – במילים אחרות, אילו מערכות עצביות שולטות באישיות שלנו. יותר מ-14 מיליון איש ענו על השאלון באתרים Chemistry.com ו-Match.com. פישר, הידועה בעיקר בזכות מחקרי דימות מוחי של אנשים מאוהבים, השתמשה גם בסורקי fMRI כדי לוודא שהתכונות שהמשתתפים דיווחו עליהן תואמות את דפוסי הפעילות העצבית הצפויים.

היא מצאה שאנשים בעלי אישיות הנשלטת על-ידי דופמין (טיפוסים סקרנים, יצירתיים והרפתקנים) נוטים להימשך להרפתקנים כמוהם, שאישיותם נשלטת גם היא על-ידי דופמין. גם אנשים שאצלם הסרוטונין דומיננטי (טיפוסים מסורתיים, דקדקניים, שמקפידים לציית לכללים) נמשכים לאנשים הדומים להם. לעומת זאת, אנשים שאצלם הטסטוסטרון דומיננטי (אנליטיים, ספקנים, מעשיים) ואנשים שאצלם האסטרוגן דומיננטי (אנשים בעלי דמיון, רגישים להקשר, ובעלי נטייה לדאוג לזולת) נמשכים אלה לאלה, כלומר להפך המוחלט מהם.

"אצל כולנו פועלות ארבע המערכות האלה, אבל אצל כל אחד הן פועלות בעוצמות שונות", אומרת פישר. הבנת התכונות העיקריות שלכם והאופן שבו הן משפיעות על הקשרים שלכם עם אנשים אחרים, תעזור לכם להיטיב לבחור בני זוג ולשפר את הקשרים הרומנטיים שלכם. פישר, שאומרת כי אצלה מערכת הדופמין היא הדומיננטית, מספרת על שיחה שניהלה בדייט עם גבר שאישיותו נשלטה על-ידי סרוטונין. הדייט שלה סירב להגניב בקבוק מים לקולנוע. "במקום לומר, 'הוא סתם כבד', ניסיתי לומר, 'טוב, זה פער הסרוטונין בינינו. פשוט נקנה מים'".

"משיכה". תצלום: לורן פרלטה.

להחליף טיפוס

אצלי במשפחה אוהבים לדבר על מראה חיצוני. לנֶטי, דודתה של אמי, קוראים אצלנו "הנערה היפה ביותר בקליבלנד". ולפי הסיפורים שרצים במשפחה, סבתי הייתה ילדה יפה כל כך שהקוזקים היו מסיעים אותה ברחבי פולין ומחזירים אותה הביתה בבטחה, כי יופייה הקסים אותם והם לא היו מסוגלים לפגוע בה. האם אנחנו שטחיים יותר מרוב המשפחות? לא בהכרח. אנחנו פשוט מקבלים את השטחיות שלנו בפתיחות רבה יותר.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, איסטוויק ואיליי פינקל (Finkel), מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, ביקשו מנבדקיהם למנות את התכונות החשובות להם ביותר בבני זוג. לאחר מכן, הם הזמינו אותם לאירוע ספיד-דייטינג ואחריו ביקשו מהם לדרג כל אחד משנים-עשר המיני-דייטים שלהם על פי מראה חיצוני, חוש הומור ופוטנציאל השׂתכרות – וגם לומר את מי ירצו לפגוש שוב. בסופו של דבר כולם רצו להיפגש שוב עם האנשים שנראים הכי טוב, למרות ההעדפות שציינו מראש. ואף על פי שבסקר גברים הפגינו פתיחות רבה יותר באשר להעדפתם את המראה החיצוני, הרי שבסוף אירוע הספיד-דייטינג גברים ונשים הביעו עניין שווה בדייט נוסף עם האנשים שנראים הכי טוב (חום וחוש הומור היו התכונות הנחשבות ביותר אחרי מראה חיצוני).

"גם גברים וגם נשים רוצים להיות עם אנשים שאפתנים שנראים טוב", אומר פינקל. "את אומרת שאת אוהבת בחורים גבוהים ומצחיקים. החברה הכי טובה שלך אומרת, 'אני רוצה מישהו עשיר וטוב לב'. אנשים טוענים שיש להם העדפה חזקה לתכונה כלשהי, אבל בסופו של דבר הם לא נמשכים במיוחד לבני זוג פוטנציאליים בעלי התכונה הזאת".

לפעמים אנחנו בטוחים שיש לנו העדפה מסוימת ושאנחנו חייבים לצאת להרבה דייטים כדי להתגבר עליה. היזם וֶריק קורנֶט (Cornett), בן 33, יצא במהלך שנות העשרים לחייו עם נשים מטיפוס מסוים – גבוהה ואתלטית. ואז הוא פגש מישהי שהתאימה לטיפוס המועדף עליו, ושהוא נמשך אליה מאוד, אבל הם לא הסכימו כמעט על שום דבר. קרוב לשנתיים הם היו יחד, נפרדו וחזרו שוב ושוב, ובסוף הוא חתך את הקשר כי השלים עם כך שמשיכה גופנית, ואפילו כימיה, אינן תנאים מספיקים למערכת יחסים ארוכת טווח.

יש לנו סיכוי גבוה פי שניים לבחור בבני זוג שעומדים בתמונתם בתנוחה פתוחה, כלומר מרחיבים את גופם בחלל

אחר כך הוא יצא עם מישהי מהטיפוס הפיזי המועדף עליו, שבאה מרקע דומה וחלקה איתו תחומי עניין, ובכל זאת הוא לא נמשך אליה במיוחד. "הבנתי שבשבילי, משיכה קשורה גם למשהו שהאדם מקרין ולביטחון העצמי שלו – לא היה לה ביטחון עצמי". הם נפרדו, והוא החליט להרחיב את הטווח שלו.

קורנט גילה את חשיבותה של "משיכה דינמית", בעגת החוקרים, המוכרת לרובנו כ"כריזמה". מחקרים מראים שמשיכה גופנית אינה קשורה רק לפנים או לגוף כפי שהם במצב סטטי, אלא גם לאופן שהאדם משתמש בנתונים הגופניים שלו. התנועות והמחוות שלנו, המבעים הרגשיים שלנו, עד כמה הפנים שלנו קורנות כשאנחנו מדברים עם אדם שפגשנו לפני רגע בחוף – כל אלה מייצרים את המשיכה הדינמית שלנו, שהיא אחד הדברים ההופכים אדם לנחשק. מחקר שערכו לאחרונה איסטוויק, פינקל ושלושה חוקרים נוספים בחן את הבחירות שאנשים עשו באפליקציות דייטינג כמו טינדר ומצא שיש לנו סיכוי גבוה פי שניים לבחור בבני זוג שעומדים בתמונתם ב"תנוחה פתוחה, כלומר מרחיבים את גופם בחלל". המאפיין הזה התגלה כגורם המנבא החזק ביותר למשיכה.

מחקרים מצביעים על טיפוס שנשים רבות מתקשות להתרחק ממנו – "הילד הרע". במקרה שלי, התברר שהגבר השחום שפגשתי בבית הכנסת אינו רק יצירתי ומצליח, אלא גם אנוכי, אובססיבי לעבודה ובלתי אמין באופן כללי. אבל נמשכתי אליו כל כך שהבלגתי על כך במשך קרוב לשנה של תשובות מעורפלות, תוכניות מבוטלות ואפילו גסות רוח בוטה. רק כשגיליתי שהוא נשוי השתכנעתי שאני חייבת להפסיק להתראות איתו.

כולנו מכירים גברים ונשים שמתאהבים שוב ושוב בטיפוסים ש"לא טובים להם". לפי גהר, ייתכן שאנו נמשכים לטיפוסים כאלה כי הם מקרינים כוח: "כוח כשלעצמו הוא דבר מושך. יש נתיבים שונים להצלחה. 'הילד הרע' יכול להיות מישהו שבין תכונותיו החזקות נמצאות גם תכונות 'השילוש האפל' – נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה. כשאצל אדם נתון בולטות כל השלוש, הוא עשוי לצבור כוח, אבל הדרך שלו לכוח הזה תהיה אפלה". זהו סוד המשיכה של הילד הרע: מישהו שנראה כאילו לא אכפת לו מכללים, או ממערכות יחסים קונבנציונאליות, עשוי להיות בעל כוח משיכה משונה. "זה כאילו שהוא לא מפחד מהחיים", אומר גהר.

"ילד רע". תצלום: vanes_hud

בעירה אטית

לפעמים אדם מתחיל להיראות לנו מושך יותר תוך כדי שיחה אינטימית

עבור רבים מאיתנו, משיכה רומנטית היא עניין מורכב הרבה יותר מאשר תגובה לגירוי חזותי. "במקרים רבים, כשאנחנו פוגשים מישהו בפעם הראשונה, המידע היחיד שיש לנו לגביו הוא המראה החיצוני שלו", אומר ארתור ארון (Aron), מרצה לפסיכולוגיה מ-State University of New York בסטוני ברוּק. "אבל אדם יכול להיות עשיר, או מעניין, או אמן מבריק, או להיות בעמדת כוח, ויכול להיות שכל אחד מהדברים האלה מושך אותנו מאוד". ולפעמים אנחנו נמשכים לנגישות. אמנם גם אהבה שאינה מוּשֶבֶת עשויה להלך עלינו קסם, אבל רובנו מעדיפים בן זוג שיהיה שם איתנו ובשבילנו, אומר ארון ומוסיף: "הסבירות שתירקם מערכת יחסים עולה אם בן הזוג שלנו רוצה אותנו".

לפעמים אדם מתחיל להיראות לנו מושך יותר תוך כדי שיחה אינטימית. במחקר קלאסי של ארון מ-1997 הורו החוקרים לזוגות נבדקים לשאול זה את זה שלושים ושש שאלות, וכל שאלה דרשה מהם לחשוף את עצמם יותר ויותר. במילים אחרות, השיחות תוכננו כך שייעשו יותר ויותר אינטימיות. ארון רצה לבדוק אם הוא יוכל לייצר קרבה, כדי לעזור לאנשים להבין זה את זה טוב יותר ולא כדי לייצר משיכה רומנטית. ובכל זאת, לאחר שיחה בת שלושת-רבעי שעה, רבים מהזוגות הרגישו קרובים יותר זה לזה, וחלקם אף נמשכו זה לזה. אחד מהזוגות אף התחתן בסופו של דבר.

אם תשאלו אנשים כמה זמן הם הכירו מישהו לפני שהתנשקו או שכבו לראשונה, התשובה הממוצעת שתקבלו תהיה בערך שנה

מתברר שרוב הקשרים הרומנטיים הם כמו גרסה מתמשכת של הניסוי של ארון: הם מבשילים עם הזמן. "לפעמים אנחנו לא מבינים שלא כל כך קל לפצוח במערכת יחסים רומנטית עם מישהו שזה עתה פגשנו, ושזה לא דבר נפוץ כל כך", אומר איסטוויק, "ויותר מערכות יחסים משנדמה לנו צומחות מתוך הרשת החברתית הקיימת שלנו. אם תשאלו אנשים כמה זמן הם הכירו מישהו לפני שהתנשקו או שכבו לראשונה, התשובה הממוצעת שתקבלו תהיה בערך שנה".

או כפי שאומרת הלן פישר, "אהבה היא כמו חתול שישן. היא יכולה להתעורר בכל רגע".

אבל לפעמים החתול פשוט משתרע לו באמצע החדר ומסרב לזוז אפילו אם אתם שואבים אבק מסביבו. אמנם, כל מיני גורמים עשויים להצית משיכה אמיתית, אבל האמת היא שאיננו מסוגלים להכריח את עצמנו לחשוק במישהו. "פעמים רבות אנו מתאהבים במישהו שהכרנו, אבל רק לעתים רחוקות אנו מתאהבים במישהו שהכרנו ושרצינו להתאהב בו", אומר ארון. "הרבה מאוד אנשים שהתאהבו במישהו שהם מכירים, אומרים, 'בעצם ידעתי שככה אני מרגיש, אבל לא רציתי להודות בזה'".

לגרום לזה להימשך

אצל ניטה טאקר, ההתאהבות בטוני לוותה במייקאובר. היא לקחה אותו לשופינג ולספרית שהיא מכירה כדי שתעשה לו תסרוקת מחמיאה יותר. לפתע, "הוא נהיה מושך כל כך שפתאום כל מיני נשים אחרות התחילו איתו" (מחקרים מאשרים את הקלישאה: בן זוג פוטנציאלי נראה לנו מושך יותר כשאנחנו מגלים שגם אנשים אחרים רוצים להיות איתו). "טוני קיבל ביטחון, וגם זה גרם לו להיראות מושך יותר", אומרת טאקר. "וזה קרה בקלות".

אבל גם ליופי רב מדי יש חסרונות. שימו לרגע בצד את השמחה לאיד וחשבו על זה: מנקודת מבט של "זיווג בין שווים", לאדם מושך מאוד עלולות להידרש שנים למציאת בן זוג "שווה". ולפחות מחקר אחד מלמד שאנשים מושכים עשויים להיות תובעניים מאוד לגבי המראה החיצוני של בני הזוג שלהם, וכך הם מצמצמים משמעותית את טווח האפשרויות שלהם.

אלביס פרסלי בשיאו, 1958. תצלום: Rossano aka Bud Care

בעיות דומות מופיעות גם אצל מי שנחשב קוּל. ג'וני גאודי (Gaudi), זמר ויוצר בן 48 מאוסטין, שר בלהקות רבות מאז שהיה נער. הוא אומר שהופעה על במה כאילו עוטפת אותך במין הילה של משיכה, אבל הזוהר הזה מוביל לתוצאות מעורבות. "כשאתה על במה, כל העיניים נשואות אליך. האורות מעומעמים, ו-500 איש במועדון מסתכלים עליך". וכך נוצרות פנטזיות שקשה להגשים כשהאורות נדלקים. "באוקטובר, מישהי בהופעה הזמינה אותי לצאת איתה. הלכנו לאכול יחד, ואז לסיבוב ברגל. אני חושב שהיא פיתחה לעצמה מין תפישה מסוימת לגבי. שאלתי אם היא רוצה לצאת שוב, והיא אמרה, 'אני מעדיפה שנהיה רק חברים'. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שזה קורה לי".

גאודי, גרוש, פגש את אשתו הראשונה דרך מעגל החברים שלו, והוא מעדיף לפגוש ככה גם את בת הזוג הבאה שלו. "אני מקווה לפגוש מישהי בתרחיש נורמלי, מישהי שאוהבת אותי בגלל מי שאני באמת", הוא אומר. "'קוּל' זה נכס שאפשר להשתמש בו כשאתה צעיר, אבל זה עובד פחות ופחות ככל שמתבגרים. אנשים מחפשים מישהו יציב, לא איזה טיפוס חולמני שנעלם להם פתאום לסוף שבוע שלם".

זוגות שנמצאים יחד זמן רב מאשרים שמשיכה אינה תחושה מתמשכת ויציבה, בדיוק כפי שקורה עם מראה חיצוני או שנינות. "אנחנו עוברים שלבים שבהם איננו רואים זה את זה כבני אדם", אומרת ניטה טאקר, "ואז פתאום את נמצאת במקום רחוק וחושבת לעצמך, הוא חמוד כל כך! אני חייבת להתעורר ולחזור להעריך את זה".

אחרי עשרות שנות נישואים, היא אומרת, "חשוב לי לזכור את זה ולומר לו, 'אתה נראה מעולה'. אני חושבת שככל שאנחנו מעריכים משהו יותר, ככה הוא צומח יותר. אז נראה לי שהוא מושך, בין היתר, כי אני גורמת לו להרגיש מושך. אני חושבת שזה התפקיד שלי לגרום לו להרגיש מושך, ושאני טובה בתפקיד הזה".

וונדי פאריס (Paris) היא מחברת הספר "Splitopia: Dispatches from Today's Good Divorce and How to Part Well".

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2017 Sussex Publishers LLC.Distributed by Tribune Content Agency.

The original article appeared here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון
תמונה ראשית: זוג מתנשק בגשם. תצלום: Michael Blann, אימג'בנק / גטי ישראל