חסידי המדע השוטה

מרפואה אלטרנטיבית ועד לתאוריות חלופיות על האדם, העולם והיקום, דרך תסריטים של סוף העולם: מה הוא סוד הקסם של החשיבה הפסבדו-מדעית? על איזה צרכים שלנו היא עונה?
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

נוכחותה הקבועה, ושגשוגה, של המחשבה הפסבדו-מדעית בתרבות העכשווית תובעת הסבר. ברור שישנן סיבות פרגמטיות לכך שמחשבה כזו נפוצה כל כך, ואנשים נוטים לשלוף את אלה לעתים קרובות בדיונים על הנושא. ראשית, היעדר השכלה מדעית בסיסית, מוליד נכונות להאמין לכל שטות ולא לבקר רעיונות שנשמעים "מדעיים". המצב החמיר, כנראה, בגלל ערוצי התקשורת המודרניים, שמאפשרים לאנשים להפיץ רעיונות מפוקפקים ברשתות שונות. הוסיפו לכך את האמונה העיוורת של אנשים בידע שנראה מדעי או טכנולוגי, ותקבלו את המתכון המוביל לכך שאנו צפים במרק סמיך של רעיונות ומושגים חסרי בסיס.

בני אדם כמהים למשמעות. זוהי מהות המחשבה, וכתוצאה מכך גם מהות השפה. לתת למשהו כותרת, שם, פירושו לתת לו משמעות

אבל דבר מכל זה אינו מסביר את כוח המשיכה של הפסבדו-מדע. כוח משיכה שלמרות מורכבותו הרבה, ניתן לסכמו במילה אחת: משמעות.

בני אדם כמהים למשמעות. מעצם המבנה הנוירולוגי שלנו, אנחנו מתוכנתים לחפש משמעות. למצוא תבניות וקשרים בין אירועים, רעיונות ודברים. זוהי מהות המחשבה, וכתוצאה מכך גם מהות השפה. לתת למשהו כותרת, שם, פירושו לתת לו משמעות.

רבים כל כך ממעשינו כבני אדם נטועים במשמעות. הדוגמאות המוקדמות ביותר לחיפוש אחר רוחניות, טקסי הקבורה של אבות אבותינו, מעידים על הצורך להעניק משמעות לחיים, שתכופות עשויים להיראות לנו חסרי משמעות כזו. הדחף הזה עומד בבסיס כל הדתות הגדולות והתנועות הרוחניות בהיסטוריה. אפילו אלה – כמו הבודהיזם והטאואיזם, המצהירות כי החיים הם בעצם חסרי משמעות – יוצרות משמעות שהיא מעבר למשמעות.

טיבט, טקסט, בודהיזם, חבל כביסה

טקסט בודהיסטי על חבל כביסה, טיבט. תצלום: kychan

אבל המדע לא הצליח למלא את הבטחתו לספק משמעות. הסמכות שלו היא בו זמנית אוניברסלית ולא מוחלטת

במובנים רבים, הבטחת המדע היא הבטחה למשמעות, המונחת בקצה האחר של הספקטרום מזה שבו שוכנת המשמעות הנשגבת והבלתי מוחשית שיוצרות המסורות הרוחניות של המזרח. זוהי משמעות מאוד "משמעותית". המדע הוא משמעות החוצה גבולות, קיימת מעבר לכל מסגרת תרבותית או שפה מסוימת, ולעתים קרובות ניתן לבטא אותה באמצעות המתמטיקה, שהיא השפה האוניברסלית. המדע הוא גם משמעות שיש לה יישומים מעשיים. הוא מסוגל להצטבר ולהתבסס, וכך ליצור משמעות נוספת. ובסופו של דבר הוא חשוב גם למי שאינם מבינים את רעיונותיו, את התיאוריות ואת העקרונות שלו, בגלל השפעתה של הטכנולוגיה המבוססת על מדע.

אבל המדע, ובעיקר השיח שאותו אנו מבינים כ"מדע" – הפרויקט בן ארבע מאות השנים שהחל ברובו עם נטישתה של הפרדגימה הגיאוצנטרית –  לא הצליח למלא את הבטחתו לספק משמעות. הסמכות שלו היא בו זמנית אוניברסלית ולא מוחלטת.

חוסר הביטחון הזה – שהוא חלק מובנה שהמדע מודה בו מעצם הכרתו בגבולות ההבנה והאפשרות לידע אובייקטיבי ברור – הוא מרכיב חיוני במחשבה המדעית, אבל הוא גם מה שמאפשר את עצם קיומו של רעיון הפסבדו-מדע. מספיק להרהר קלות במפגשים המוזרים של המדע עם הפסבדו-מדעי; למשל, בהפריה הדדית של אלקטרודינמיקה קוונטית (QED) והיבטים אחרים של פיזיקת חלקיקים עם הפילוסופיה והרוחניות של איינשטיין. חשבו, למשל, על עבודותיהם של פריטג'וף קפרה (Fritjov Capra) וגרי זוקאב (Gary Zukav), כדי להבין עד כמה מורכבים ועכורים הם המים באזורי הספר שבין "מדע" ל"רוחניות".

אלכימיה, כישוף ורוחות רפאים

אלכימיה, כישוף ורוחות רפאים. תמונה: Wellcome Collection, לונדון

בשולי המודעות, הקיום והרפואה, שם הפסבדו-מדע משגשג. שם נמצאים גבולות הידע, שם שוכן הבלתי ידוע

והמילה הזו, רוח, מעידה על שפע של אזורי ספר אחרים. למשל, הסף שבין חיים למוות (והחיים שלאחר המוות) או בין מודעות לחוסר מודעות הנבחנים בתחומים הפסבדו-מדעיים לכאורה של מחקר התפישה העל-חושית, הפרפסיכולוגיה ומחקר העל-טבעי. וכך גם הרוח החיונית או כוח החיים, שהם המרכיב המהותי של כל היבטי הרפואה המשלימה או האלטרנטיבית – דיקור, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, הומיאופתיה, כל צורה של "ריפוי על-טבעי" או "ריפוי רוחני" – ואלה מובילים אותנו אל אזור הספר שבין אזורי הספר.

אזורים אלה – בשולי המודעות, הקיום והרפואה, הם המקומות שבהם הפסבדו-מדע משגשג. שם נמצאים גבולות הידע, שם שוכן הבלתי ידוע. והבלתי ידוע – ואולי גם הבלתי ניתן לידיעה – הוא המקום שבו המדע והפסבדו-מדע נלחמים כדי לזכות בעליונות. זהו המקום שבו הפסבדו-מדע וההשערות הלא מבוססות משגשגים תמיד, במקום שבו נערך חיפוש אחר המשמעות, וזו לכאורה נמצאה. או אולי עדיף להשתמש במונח "נוצרה".

בערך לפני מאה שנה בצרפת, היה גל של התעניינות ב"בלתי ידוע" (l’inconnu). יש הטוענים כי התעורר בעקבות פרסום ספרו של קאמי פלמריון, האסטרונום שפעל להפצת המדע לקהל רחב, L'Inconnu et les Problèmes psychiques  ("הבלתי ידוע") בשנת 1900. פלמריון היה אשף בהפצת בשורת הפסבדו-מדע עוד לפני שהמילה נכנסה לשימוש. הוא כתב על אסטרונומיה, כמובן, אבל הוא כתב גם על קיום המחשבה והמודעות הנפרדת מן הגוף החי, על האפשרות של התיישבות אנושית על מאדים ועוד. הוא כתב אפילו רומן על סוף העולם (La Fin du Monde, משנת 1893), ששימש השראה לסרט בראשית שנות השלושים, והטרים סרטים כמו "ארמגדון" ו"פגיעה קטלנית".

סוף העולם, אבל גאנס

כרזה של הסרט הצרפתי "סוף העולם" (1931) מאת אבל גאנס. תצלום: ויקיפדיה

סלעים הפוגעים בכדור הארץ ומחסלים את התרבות האנושית אינם, כמובן, בהכרח, פסבדו-מדעיים. אבל למרבה המזל, מדובר באפשרות קלושה בלבד. אלא שתיאוריות אסון שכאלה שימשו בסיס לחלק מן המקרים הנודעים ביותר של הסקת מסקנות פסבדו-מדעית. יצירתו הפסבדו-מדעית והשנויה מאוד במחלוקת של  עמנואל וליקובסקי "עולמות מתנגשים" (1951), היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. וליקובסקי, שהיה פסיכיאטר אבל גם בעל ידע מקיף בכתבים עתיקים חשובים, טען כי כתבים אלה מכילים רמזים לחורבן שפקד את הארץ בימים הראשונים של ההיסטוריה המתועדת. הוא העלה את האפשרות כי התרחשו מפגשים בין כדור הארץ לכוכב נוגה ולמאדים, ואלה הותירו את רישומם בדמות אסונות שתוארו בתנ"ך ובכתבים עתיקים אחרים.

המשמעות נבנית לא רק באמצעות הפעולה הפשוטה של הצמדת תווית לדבר מה, אלא באמצעות בידולו – והדגשת השוני שלו – מדבר מה אחר

הרעיונות של וליקובסקי הציתו ויכוח אדיר, הידוע בשם "פרשת וליקובסקי". פרסום רעיונותיו של וליקובסקי בהוצאה המדעית המוכרת והמוערכת "מקמילן", עורר את חמתם של רבים מאנשי הקהילה המדעית. המחלוקת הזו עומדת במוקד ספר שראה אור לאחרונה – ספרו של מייקל ד. גורדין The Pseudoscience Wars: Immanuel Velikovsky and Birth of the Modern Fringe – המציין את כתביו של וליקובסקי כראשית התקופה הנוכחית של הפסבדו-מדע. גורדין טוען בספרו כי הקהילה המדעית הגיבה בעוצמה כזו לרעיונות של וליקובסקי, לא בגלל הדברים שאמר, אלא בגלל מה שדבריו יצגו. בגלל משמעותם.

הנה היא שוב, המילה הזו. משמעות. מהי באמת – אנו עשויים לשאול – המשמעות של משמעות? עבור פוסט-סטרוקטורליסטים, משמעות היא גורם מבדיל, לא נקודת ייחוס. כלומר המשמעות נבנית לא רק באמצעות הפעולה הפשוטה של הצמדת תווית לדבר מה, אלא באמצעות בידולו – והדגשת השוני שלו – מדבר מה אחר. המושג הזה יכול לתת לנו תובנה חשובה בדבר כוח המשיכה של הפסבדו-מדע. לא מדובר רק ביצירת משמעות, אלא ביצירת משמעות מובחנת. מכאן שווליקובסקי היה גם פסבדו-מדען ובו זמנית גם איקונוקלסט וייחודי במחשבתו.

234Ida, אסטרואיד, גלילאו, נאס"א

האסטרואיד 234Ida כפי שצולם מהחללית גלילאו ב-1993. אורכו כ-60 ק"מ, רוחבו כ-25 ק"מ ויש לו ירח. תצלום: נאס"א, ויקיפדיה

למעשה, תיאוריות האסון – המדברות על שינוי פתאומי, החורג באופיו מן השינוי האבולוציוני או הגיאולוגי הכמעט בלתי נראה – מנסות על פי רוב להציע משמעות נבדלת וייחודית.

במקרה של טענות על מחקר פרפסיכולוגי ועל-טבעי, אנו מוצאים כי הן מציעות תפישה שונה של טבע הנפש

הדבר נכון לגבי רעיונות רבים אחרים פסבדו-מדעיים לכאורה. במקרה של טענות על מחקר פרפסיכולוגי ועל-טבעי, אנו מוצאים כי הן מציעות תפישה שונה של טבע הנפש. תחומים אלה טוענים כי לנפש יש יכולת לחרוג מגבולות החומר, והם מציעים חזון הרבה יותר דינמי, מסתורי, לא לינארי ואפילו רוחני לגמרי (כלומר, שאינו חומרי) של המחשבה. קל מאוד להבין את קסם התפישה הזו של הנפש – שהיא מעצימה יותר מהכרה במוח, שגם הוא ללא ספק מרשים (ואולי המבנה המורכב ביותר בעולם המוכר) אבל גם מוגבל, פגום ונתון לפתולוגיות, הסחות, מחלות, אשליות, טעויות ותפישות מוטעות.

טענות דומות ניתן להשמיע כלפיי המשמעות המובחנת שמציעה הרפואה האלטרנטיבית; ההבטחה לתרופות שברובן אינן מוכרות, לא ידוע כיצד הן מתמודדות עם מחלות ולעתים הן תרופות פלא. התקווה, ולעתים קרובות החיוביות המופרזת, שחלק מן הטיפולים האלטרנטיביים מציעים, עשויות להיות נבדלות לגמרי מטבעם המפוכח, התובעני והמוגבל של הטיפולים הרפואיים המקובלים המוצעים למחלות נדירות, קשות או אלימות במיוחד. יכול להיות שזוהי המשמעות המובחנת החשובה ביותר המבדילה את המדע מן הפסבדו-מדע – פסבדו-מדע מושך אותנו בעזרת קסם המשמעות והתקווה.

פרנולוגיה, מוח, אישיות

לפי הפרנולוגיה, כל אזור במוח אחראי על תכונה אישיותית. איור מתוך People's Cyclopedia of Universal Knowledge משנת 1883. תצלום: ויקיפדיה

הפסבדו-מדע הוא מנחם להפליא. הוא ממהר להעלות השערות בדבר קשרים והקשרים חסרי סימוכין ושלרוב אינם ניתנים להוכחה

על פניו, האופן שבו המדע רואה את המצב האנושי אינו מלא תקווה במיוחד. המדע מספר לנו שאנו רק מין מודע, מרגיש ואינטליגנטי אחד מרבים על פני כדור הארץ, ולא איזו קבוצה נבחרת, בעלת תכלית עליונה, שנועדה למטרה מיוחדת. למעשה, קיומנו בן 200 אלף השנים כמין הוא בעצם מין הבלחה ביקום חסר גיל, שיש בו מיליארדי גלקסיות ומיליארדי שמשות, שכל אחת מהן בת מיליארד שנים.

הטכנולוגיה, כענף של המדע, אמנם עשויה לתת לנו תחושת יוהרה ומודעות ליכולת המופלאה שלנו להשפיע ולשנות את סביבתנו, אבל בו זמנית היא מזכירה לנו כי יכולתנו לשנות ולהשפיע על תהליכים "אל-טבעיים" שמעשינו גורמים להם עשויה להיות מוגבלת למדיי. בקיצור – המדע מפכח, ואינו מציע לנו עזרה רבה.

לעומת זאת, הפסבדו-מדע הוא מנחם להפליא. הוא ממהר להעלות השערות בדבר קשרים והקשרים חסרי סימוכין ושלרוב אינם ניתנים להוכחה, אבל הם מעלים מיני אפשרויות, שאמנם נראות מפתות, אך אינן ניתנות לביסוס. מתוך רצון ליצור משמעות קלה או פשוטה מאוד, פסבדו-מדענים מאמצים כל מיני שיטות מפוקפקות מבחינה מדעית – הם משתמשים בטענות מעורפלות שלא נבחנו, מתמקדים באישוש ולא בהפרכה (במובן זה, הפסבדו-מדענים שוכחים את מושג ההפרכה, המושג החשוב שטבע הפילוסוף קרל פופר, ולפיו המדע מתקדם באמצעות שלילת השערות ולא באמצעות אישושן), הם הופכים את אמונתם ברעיון מסוים למקור של גאווה אישית, ולבסוף משתמשים בשיטות ובאמצעי הבעה (למשל, שפה) שאינם חד משמעיים.

בחיפוש אחר משמעות, ובתשוקה שלנו לראות תבניות משמעותיות בחיינו ובטבע כולו, אנחנו נופלים קורבן לסוג כזה של מגרעות וקביים פסיכולוגיים.

מדע הוא עניין מאתגר. קשה מאוד לחדור ולהבין את עולם הטבע. תפישות מוטעות, אי הבנות ורעיונות מוטעים נפוצים מאוד. במובנים רבים, מדע הוא כמו החיים. קשה, מאתגר ולעתים נדירות בלבד הוא דומה למה שציפינו או קיווינו שיהיה. וכמו העליות והמורדת בחיים, גם הוא מספק רק לעתים קרובות איזו משמעות עקבית נוחה.

אבל החקירה המדעית האמיתית דורשת מאיתנו לחוש בנוח עם העובדה שישנם דברים שאינם ידועים. יותר מזה: בעוד שאולי נזכה לשביב של הבנה בנוגע למה שמתרחש באמת, התמונה כולה – התיאוריה של הכול – תהיה תמיד מעבר לגבעה הבאה, ומעבר ליכולת התפישה שלנו. רובנו אינם חשים בנוח נוכח מה שאינו ידוע ואינו ברור בחיים וכך גם במדע. במובנים רבים, המדע משמש ככוח מערער פסיכולוגית. העובדה שהוא אינו מציע "תמונה כוללת" מגובשת ועקבית לגמרי, שהוא משתנה תמיד, נבחן מחדש ומתוקן, ולעולם אינו מסוגל לנוח ולומר "זהו זה... זו התשובה", מסבירה חלק ניכר מהסיבות שבגללן אנשים נמשכים לפסבדו-מדע.

שביל החלב

מבט על שביל החלב: איפה המשמעות? תצלום: יונג צ'ואן

כמין, כמעט כל המבנים התרבותיים שלנו מעידים על ניסיונות עמוקים ומתמשכים – שאפשר אולי לקרוא להם דחפים בלתי מודעים – ליצור משמעות. המסורות הדתיות והרוחניות העומדות בבסיס רבות מן התרבויות בעולם, משמשות כעמודי תווך המעניקים לקהילות הללו משמעות באמצעות הקשר ונראטיב מסוימים.

המדע, מנגד, ניצב על חולות נודדים, נתון ללא הרף לשינויים ותיקונים. והדבר נכון לא רק בנוגע לטענות המדע אלא אף בנוגע לאופנים שבהם הוא מביע את הטענות הללו. מה שהיה פעם נווה מדבר – מקום שבו ידע נוצר וגדל – עשוי להפוך למדבר אינטלקטואלי ותיאורטי. משום שלמרות כל השבחים המורעפים על "שיטה מדעית" נפוצה, ברור שצורות הכרה ושיטות מדעיות משתנות. אולי לא באותה מהירות כמו העובדות המרכיבות את אותם תחומי מדע, אבל הן אכן משתנות.

הטענה בדבר האופן שבו בני האדם נמשכים למשמעות, וההבדל הגדול בין זה לבין שיטת הפעולה של המדע, אין פירושה בשום אופן שהמדע הוא חסר משמעות. ברור לגמרי שזה אינו המצב. אבל סוג המשמעות שהמדע מספק, הוא בהגדרתו דינמי, משתנה ונמצא במצב של זרימה מתמדת. וזו אינה אותה משמעות עקבית ומנחמת שרובנו מחפשים. זו אינה החידה הפתורה שרובנו נמשכים אליה פסיכולוגית.

ישנן דרכים רבות להבדיל בין מדע לבין פסבדו-מדע, וגם סיבות רבות – פילוסופיות, פסיכולוגיות, חברתיות ואפילו כלכליות – שבגללן יחידים נמשכים לחשיבה פסבדו-מדעית. אני בחנתי רק את האופן הכללי שבו אנו יכולים להבחין בין גישה מדעית וגישה פסבדו-מדעית, והיא קשורה בסוגי המשמעות שאנו, כבני אדם, רוצים ליצור. זהו הבדל דק, אבל הוא מספק תובנה חשובה בנוגע לטבע החשיבה האנושית, למבנה הפסיכולוגי שלנו ולקסם של החשיבה הפסבדו-מדעית. אני מקווה שבשל כך הוא משמעותי.

 

סבסטיאן נורמנדין (Normandin) קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מקגיל בשנת 2006. מחקרו מתמקד בהיסטוריה ובפילוסופיה של הביולוגיה והרפואה, ובעיקר בוויטליזם, מושג שעליו כתב בספר שהיה שותף לעריכתו, Vitalism and the Scientific Image in Post-Enlightenment Life Science, 1800-2010 (משנת 2013). הוא חוקר עצמאי הכותב בימים אלה ספר על רעיונות תרבותיים, רפואיים, היסטוריים ופילוסופיים הקשור לנשימה. אפשר לעקוב אחריו בכתובת הטוויטר שלו.

Published in Alaxon with kind permission from Berfrois.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: דגם גולגולת, עשוי שנהב (אירופה, לפני 1928). פריט ותצלום: Wellcome Collection, לונדון.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי סבסטיאן נורמנדין, Berfrois.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

12 תגובות על חסידי המדע השוטה

המאמר מציג בורות שאינה אופיינית להיסטוריון ומבטאת קבלה מוחלטת, לא ביקורתית, של אידאולוגיות תרבותיות מוטעות

מאד מאכזב לקרוא מאמר כזה מהיסטוריון, בדרך-כלל הכרות עם ההיסטוריה מלמדת כיצד רעיונות מעצבים תקופות ונראים כאמת מוחלטת עד שהם מוחלפים בידי רעיונות ותפיסות אחרות. 50 שנה ורעיון חדש הופך לאמת מוחלטת בעיני בני-התקופה.

דבר מכל זה אינו ניכר במאמר זה. וביקורת עליו תדרוש עמודים שלמים. החל מהערות זוטא כגון שבודהיזם אינו מטיף לכך שהעולם חסר-משמעות ועד להערות בקורתיות כלפי השימוש הנאיבי שלו בקריטריון המדעיות של פופר. זהו קריטריון שהפופולריות שלו (במנותק מההגיון שבו בתחום הפילוסופיה של המדע) הוא כלי פוליטי המשמש קהילות מדעיות ספציפיות (בעיקר פסיכולוגים) כדי שיוכרו כמדעיות (פיסיקאים מעולם לא טרחו להשתמש בו - הם הרי הפרדיגמה למדעיות) יותר מאשר אבחנה חדה בין מדע ללא-מדע.

אם נורמנדין היה רוצה לעשות עבודה רצינית - קרי עבודה שאינה מכפישה את אויבי המדע מבלי לבחון ברצינות את טענותיהם היה מתקשה להעזר בקריטריון כה נאיבי.
הדיבור - שאופייני לסוג כזה של כתיבה פופולרית - המזלזל בנורמות מדעיות בכתיבה על אויבי-המדע מרתיח אותי תמיד כי הרי אינך יכול לטעון למעלות דרך החשיבה המדעית בדרכים פופוליסטיות, לא בקורתיות שאין להן ולמדע דבר. אחרת במה אתה טוב יותר ממה שאתה תוקף?

ויש כאן פוליטיקה שראוי להתיחס אליה: הן המדע והן "אויביו" (דת, רפואה אלטרנטיבית וכיו') נהנים מן ההקצנה ביניהם - הצד השני הוא האויב החשוך (של האמת המדעית או של האמת הדתית/על-חושית/רגשית/אלטרנטיבית...) כך שאין כל צרך לעמוד לבחינה על ידי קריטריונים של הצד השני. הוא בור וחשוך ולעולם לא יבין את המציאות.

שני הצדדים מרויחים את הנוחות שלהם על חשבון האמת: למה שאצטרך לעמוד לבחינה מדעית של שיטת הטיפול שלי, פשוט יותר בלי זה. למה שאצטרך לעמוד מול שפע של עדויות להצלחות של רפואה מזרחית, של זכרונות מגלגולים קודמים וכיו' - הרבה יותר טוב לדבוק בדוגמה של מחשבה = מח = נוירונים יורים, תוך התעלמות ממודעות וכיו'.
אנו רגילים לחשוב על בני-הדורות הקודמים כאוילים שאנו מתפלאים כיצד לא ראו את האמת שלנו. אולם אנו עיוורים לחלוטין לכך שגם אנו כמותם – גם אנו מתקשים לראות את הדוגמות התרבותיות המנחות אותנו. למתבונן מן הצד קשה שלא להיות מוכה תדהמה מן העיוורון, ההכחשה, המאמצים הפתלתלים של מדענים מתחומים מגוונים כביולוגיה, פילוסופיה, ופסיכולוגיה לחמוק משאלת התודעה. יש כאן מאמץ כוזב לבצע רדוקציה מן הסוג: תודעה = ידע = מידע = אינפורמציה = מחשב.

השאלה האמתית מבחינת האמת והבנת המציאות היא האם שני הצדדים יהיו מוכנים (או שאנו נכפה עליהם) להתמודד עם חולשותיהם. כרגע מי שנמצא באמצע יורקים עליו משני הצדדים – הוא מסכן את הנוחות של שניהם. לטעמי זהו מחיר נמוך למי שהאמת חשובה לו מקריירה אקדמית או שימוש חסר אחריות ובקרה בטכניקות טיפוליות.

אני בעל תואר דוקטור, עבודת הדוקטורט שלי ביסודות המתמטיקה מראה שבניגוד למקובל מושג המספר אינו ניתן לתיאור באמצעות תיאור ממוחשב. היא מראה את הסיבות שהניעו את הלוגיקנים והמתמטיקאים של המאה התשע לקבל תפיסה צרה מכניסטית של המתמטיקה.
כמו-כן לימדתי טאי-צי כשלושים שנה ואני נמצא בשולי העולם האזוטרי. אני בשוליו מכיוון שהוא אינו מספיק מעניין אותי – אי-אפשר להספיק הכל בחיים (לפחות לא בגלגול אחד …) ולי אישית חשובים דברים אחרים יותר. אבל אני יכול להבטיח שכלי הביקורת העצמית שרכשתי במהלך שנותי בעולם הזה עולים בסדרי גודל על אלו שהעולם האקדמי מחנך. אולי במפתיע, אני יכול להעיד כי אנשים רצינים בעולם האזוטרי נדרשים והם בעלי יכולת ביקורת שרוב המדענים מעולם לא נדרשו לה.

אישית, יש לי יכולות טיפול אנרגטי שהתפתחו במהלך השנים ויכולות לחוש את הרגשות והבעיות של אנשים באמצעות שליחה של תשומת-הלב אל גופם. יכולת בסיסית כזאת יכולים רוב האנשים לחוות תוך שיעור או שניים כך שבבסיסה יכולת זו אינה יחודית לי. כמו-כן יש לי זכרונות מגלגולים קודמים ונתקלתי בכמה תופעות על-טבעיות מאד מרשימות במהלך השנים.

אינני חוקר תופעות אלו לעומקן מכיוון שמאמצי המחקרים מוקדשים לתחומים אחרים. אולם אינני פוסל אותם רק משום שדוגמה שלטת, חסרת הצדקה אמיתית רואה בהן הבל, שטות ופסאודו-מדע.

אני מקווה שאנשים שתחומים אלו מעניינים אותם יותר מאשר אותי יקדישו זמן מחקר אמיתי להבנתם ויתנערו מן הדוגמה המטריאליסטית המחייבת אותם לראות בתופעות אלו אפריורית שטות או מעשה הונאה. הדבר יאפשר למדע להתפתח למקומות חדשים ומסקרנים מאד.

    02
    קסם

    עופר תודה רבה על תגובתך. אני אוסיף גם שחבל לי שהמילה משמעות, שנמצאת בשימוש שלנו כבר זמן רב, אולי יותר מן המדע המודרני, מקבלת תמיד קונוטציות שליליות בעולם המדע המטריאליסטי. המילה הזו ומה שהיא מביאה איתה נוכחת ברבדים שונים בחיינו וסביר להניח שהיינו מפסיקים לעשות דברים אם לא הייתה להם משמעות, כולל לחקור חקירות מדעיות מטריאליסטיות.
    גם על טבע המשמעות אפשר לכתוב ספר שלם כנראה.

    03
    חגית דיץ

    תודה לך עפר שמאי. אין לי ספק בצדקת אבל אתה ידעת לנסח זאת הרבה יותר טוב ממני. דרך אגב עכשיו קוראת את ken wilber כמו כן גם באקדמיה לדוגמאו באוניברסיטת וירגיניה קיים מחקר רציני ביותר אודות הנושא. אפילו אנטוניו דמסיו שאין עוררין עליו שהוא מדען מתייחס למחקריו באופן פילוסופי . תודה.

    04
    רועי

    המאמר מעניין מאוד ותודה לעפר שהמחיש לכולנו בתגובתו את שכתוב במאמר.

    עפר מרבה בכתיבה כאילו לוגית ובעלת טיעונים כאילו מבוססים אך למעשה מדובר בגיבוב של שטויות.

    האמונה של אנשים כמו עפר ואחרים
    בפסאודו מדע היא מעניינת מאוד ועל כך המאמר המקורי.

    עפר טוען כי אין מוכנות לבחינה מדעית של שיטות טיפול כאלו ואחרות ואו של טענות בדבר גילגולים נשמות וכד'.

    זהו סילוף מזעזע של המציאות בצורה המתחבבת על יוצרי ותומכי תיאוריות קונספירציה. האמת היא שעפר ציין תופעות שאין להן שום ביסוס מדעי פשוט כיוון שהן אכן חסרות בסיס במציאות. הכח שלהן נובע אך ורק מהרצון של אנשים להאמין.

    אין פה מצב בו "המדע" איננו מוכן לבחון את התופעות הללו ורק בשל כך אין להן ביסוס מדעי.
    זהו ההיפוך המרושע של הקונספירטור. התיאוריה לא מופרכת כיוון שמעולם לא אוששה בשום מחקר מדעי רציני, זה המדע שמסרב לבחון את התיאוריה...

    כמובן שגם ההתייחסות של עפר לאמונות שמשתנות עם הדורות וההקשר המדעי היא סילוף מקושקש.

    דווקא התפיסה המדעית היא שהביאה לאחר דורות אין ספור את השיטה של ביסוס כל טענה בניסוי ואת האפשרות הריאלית ביותר שעם השנים תתברר טענה זו כלא מדוייקת (בשל ניסוי שמגלה אי התאמה למציאות) ואז תתפתח תיאוריה רחבה ומדויקת יותר שבתנאים מסויימים תהיה חייבת להצטמצם ולהתאים לתיאוריה הקודמת שכן תאמה את המציאות בתנאים שונים.

    דוגמא לכך - תורת היחסות הפרטית לעומת הפיזיקה הקלאסית. תורת היחסות הפרטית גילתה כי הפיזיקה הקלאסית איננה מדוייקת במהירויות המתקרבות למהירות האור. התיאוריה החדשה שפותחה היתה רחבה יותר מזו הקודמת אך כאשר מדובר במהירויות נמוכות היא מצטמצמת לתורה הקודמת של הפיזיקה הקלאסית שתאמה אין ספור ניסויים (פשוט לא במהירויות גבוהות מאוד).

    כלומר התפיסה המדעית היא ביקורתית, היא שיטתית והיא בהכרח מודעת לכך שהתיאוריות הקיימות מתאימות למציאות תחת תנאים מסוימים ועשויות להתעדכן עם השנים. עדיין, בניגוד למה שעפר ניסה לרמוז, גם התגליות המקוריות לא יהפכו לשטויות אלא רק לתיאור פחות מלא של המציאות.

07
צביקה

וקרל פופר עצמו - מה הוא, מדע או פסאודו-מדע??

הכותב מניח חלוקה חדה, בין "מדע, הניתן להפרכה" לבין "פסאודו מדע, בלתי ניתן להפרכה - ולכן קשקוש".
אבל אני חושב שישנן בהכרח תיאוריות,תחומים, שיטות,או משהו אחר שצריך להגדיר אותו במדויק, ש*אמור* להיות במרחב שביניהם.
למשל, תיאורית הקריטריון למדעיות של פופר (שכמובן, בלתי ניתנת להפרכה, ולכן לא מדעית בעליל), מהווה תשתית חשובה שעומדת ביסוד המדע.
אבל מי אמר שהיא לבד שם?
פופר עצמו לימד אותנו שיש דברים שהם אמת, ונכונים, וחשובים, אבל לא מדעיים...
הבעיה שאני לא מכיר קריטריון טוב לתחום הביניים הזה.

08
צביקה

ושאלה לשונית לעורכים...

כמדומני שהכתיב פסבדו-מדע, בבי"ת, מיושן למדי. מזכיר לי את הספרים הישנים שכתבו 'אבטובוס'.
אולי היה עדיף לכתוב בו"ו.

    09
    יורם

    תודה, צביקה. אכן יש בעניין הזה דעות, אפשרויות ומסורות שונות. גם "פסוידו" על דרך היוונית אפשר היה למצוא פעם. עניין שההכרעה בו תלויה בטעם ובהקשר. לעינינו "פסוודו" לא נראה עדיף על "פסבדו", ונדמה שנהגה את שניהם באותו האופן.
    לועזית שפה קשה...

10
אברום רותם

אישית - נהניתי מהמאמר ומהדגש על חיפוש משמעות.
מתקשה להבין את ההתנפלות הדי אלימה על הכותב והמאמר. לא חייבים להיות צודקים וחכמים יותר על גב של מישהו שטרח להחכים אותנו. במקום תגובות ארוכות אמ.לק (= ארוך מדי. לא קראתי) של ביטול, אפשר להציע מאמר חכם ומפורט יותר... ודי לחכימה.
שיהיה לכולנו בהצלחה.

11
מיכל

לפי הכותב, אפשר להכליל גם התנהגותו של האלקטרון בניסויים הקוונטיים כפסאודו מדע. בהפשטה, האלקטרון משנה את התנהגותו באופן מעורר פליאה, ו'יודע' על שינוי שמתרחש מרחק מיליוני קילומטרים ממנו ומשנה את התנהגותו בהתאם. על 'אפקט מנדלה' עוד אפשר להתווכח (על אף שהוכחותיו מרובות ואותי הוא שכנע בקיומו), אך פיזיקאים זוכי נובל מדברים על האפשרות הממשית שאנו חיים בסימולציית מחשב. הכותב לא מתמצא במדע המודרני, וחבל- כי יש כאן הטעייה רצינית של הקוראים. פסאודו מדע, בחלקו בכל אופן, הפך למדע ממשי. ותופעות שנדמו בעבר כעל טבעיות הן היום חלק מהז'רגון המדעי המקצועי. תתחילו ללמוד פיזיקה קוונטית. תיפתחנה לכם העיניים.

12
דניאל

כמה גיבובי שטויות, מאמר שלם שאני לא מוצא בו טענה רצינית אחת. גיבוב שטויות והבלים מגובה בטיעוני אד הומינם, בילבול שנראה כמכוון בין הקשר הטיעון להקשר הצידוק, שימוש לא מדעי בקריטריון המדעיות של פופר (אחד האבסורדיים שראיתי... פופר בעצמו הדגיש מספר לא מבוטל של פעמים שהוא לא בא לבחון קריטריון לטענה אמיתית אלא לטענה מדעית. ), טיעונים פסיכולוגיסטיים מתנשאים (שאגב לא היו עוברים את קריטריון ההפרכה של פופר... למעשה, פופר כתב ספר עב כרס, למען המלחמה בטיעונים לא רציונאליים כגון אלו, "החברה הפתוחה ואויביה" ) ועוד כהנה וכהנה.
לצערי, אני עדיין שייך לאנשים הפרימיטיביים האלה, שסבורים שבשביל לפסול טענה, עליך להפריך את הטענה עצמה, או לפחות להסביר למה לדעתך היא מוטעית, הימנעות מהתייחסות לגופה של הטענה על סמך ניתוחים פסיכולוגיסטיים של טועני הטענה הוא לא מדעי, לא רציונאלי ופשוט מביש.
חשוב לי לציין, שאינני בא לטעון בתגובה זו שבהכרח הרפואה האלטרנטיבית מוצדקת או שלחיים שלנו יש משמעות אובייקטיבית כלשהי, אלא שהמתודה בה בחר כותב המאמר להשתמש על מנת לשלול את הטענות לא רק שאיננה מדעית, אלא היא אף שגויה לחלוטין.