טוב שכן קרוב

רשתות שולטות כמעט בכל: ממושבות נמלים, דרך חברות של מתבגרים בבית הספר ועד למגפות ולאינטרנט. והן מוכיחות שקשרים מקומיים חשובים משליטה מרכזית
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

אנו חיים בסבך של רשתות. האינטרנט, החברה, הגוף, מושבות נמלים, גידולים סרטניים: כל אלה רשתות של אינטראקציות בין אנשים, בין נמלים או בין תאים – מקבצים של צמתים ונקודות המקושרים זה לזה באופן כזה או אחר. כוחן של רשתות טמון בקשרים המקומיים שלהן. כל הרשתות גדלות, מצטמקות, מתמזגות ומתפצלות, קישור אחר קישור. אופן התפקוד שלהן תלוי בדברים שיוצרים, או משבשים, את הקישורים בין הצמתים ברשת. רשת האינטרנט שולטת בחיינו, לא כי היא עצומה, אלא כי היא מאפשרת לכל אחד מאיתנו ליצור קשרים מקומיים רבים. גודלה של רשת הוא התוצאה של השפעתה על התקשורת שלנו, ולא הסיבה להשפעה זו.

מושבות נמלים, מושא המחקר שלי, ממחישות טוב יותר מכל תופעה אחרת את השפעתם המכרעת של קשרים מקומיים. נמלה אינה מביטה אל מעבר לַמקומי. מושבה פועלת ללא שליטה מרכזית, באמצעות רשת של אינטראקציות פשוטות בין נמלים. האינטראקציות האלה אינן מקומיות מבחירה אלא מהכרח, שכן נמלה אינה מסוגלת להבחין בדברים ששוכנים רחוק ממנה. רוב הנמלים מרוב הזנים אינן רואות, וכולן מסתמכות על הרחה, פעולה שאותה הן מבצעות באמצעות המחושים שלהן. האינטראקציות החשובות בין נמלים מתבצעות כשהן נוגעות זו במחושיה של זו כדי להריח זו את זו, או כשהן נוגעות עם מחושיהן בקרקע כדי להריח כימיקלים שנמלים אחרות השאירו שם.

רשת כזאת של אינטראקציות מהירות, שהולכת ומשתנה ללא הרף, הופכת קבוצה של נמלים – שכל אחת מהן לבדה אינה מסוגלת לזהות מטרה רחבה כלשהי – למושבה המתנהלת במעין תוהו מאורגן

נמלים, פרח, צוף

קבוצת נמלים מפיקה צוף מפרח צהוב, מלזיה. תצלום: פיסון ג'אוג'יפ

רשת כזאת של אינטראקציות מהירות, שהולכת ומשתנה ללא הרף, הופכת קבוצה של נמלים – שכל אחת מהן לבדה אינה מסוגלת לזהות מטרה רחבה כלשהי – למושבה המתנהלת במעין תוהו מאורגן. בחופת הענפים והשריגים הסבוכה ביער הטרופי היבש של התחנה הביולוגית צ'אמלה (Estación Biológica de Chamela) שבמערב מקסיקו, נמלי "צב" יוצרות ומתקנות מערך של שבילים המקשרים בין הקינים שלהן למקורות המזון שלהן. נמלי הצב לעולם אינן יורדות לקרקע, כך שהשבילים הללו פרושים רק לאורך ענפי העצים והגזעים. כשנמלה נעה לאורך שביל, היא מותירה מאחוריה שובל של פֶרומון שמתאייד במהרה. בכל פעם שנמלה מגיעה לצומת דרכים, שבו גזע אחד מצטלב עם אחר, היא בוחרת בנתיב שבו ריח הפרומון חזק יותר, כיוון שזה הנתיב שרוב הנמלים צעדו בו לאחרונה. כך נוצרת רשת של שבילי נמלים בתוך רשת הצמחייה הטרופית.

בג'ונגל, רשת של צמחייה עלולה להיקטע. זיקית חולפת עלולה לרסק סבך של שריגים וענפים וכך למחוק צמתי-רשת רבים שסימנו להן הנמלים. קיני הנמלים מוקמים בתוך מנהרות של זחלי חיפושיות. וכיוון שזחלים אלה מעדיפים להתחפר בעץ רך ורקוב, הענפים שקיני הנמלים שוכנים בהם עלולים להישבר בקלות. הקן נוחת על הקרקע והנמלים נוהרות החוצה. רבות מהן נושאות איתן זחלים וגלמים, והן ממהרות במעלה העץ הקרוב ביותר ומחפשות את השביל שלהן.

בתגובה לכל קטיעה של השביל, הנמלים מתקנות אותו על-ידי ביצוע שינויים קלים בהחלטות המקומיות שהן מקבלות לגביו. קבוצת סטודנטים ואני סימנו יחד נמלים בלק לציפורניים, וראינו שהנמלים נוטות להשתמש באותו חלק של הרשת יום אחר יום. אבל נמלים אינן יכולות תמיד להישאר באותו מקום, כיוון שכך הן לעולם לא ימצאו מקורות מזון חדשים. הנחנו פיתיונות במרחק מספר צמתים מהשביל, וכך ראינו שנמלים סוטות לעתים מהנתיב שלהן וצועדות גם על גבי ענפים שבהן ריח הפרומון אינו החזק ביותר.

דווקא טעויות מקומיות שכאלה – כלומר הצעידה בנתיב שאינו המוכח ביותר – הן שמקנות גמישות לרשת כולה. כשנתיב נקטע, חלק מהנמלים חייבות לנטוש אותו, שהרי לפתע הן מוצאות את עצמן מול מבוי סתום. נמלים אחדות הולכות לצומת הקרוב ביותר לזה שנקטע ומנסות לחזור לשביל המקורי (הטקטיקה הזאת נקראת "חיפוש חמדן", greedy search, בעגת האלגוריתמים). בסופו של דבר, החלק החדש בשביל המתוקן, המקשר בין שני קצוות של השביל המקורי, מקבל חיזוק מנמלים שמגיעות מהכיוון האחר. סטיות מזדמנות מהשביל מאפשרות גם לנמלים למצוא מזון, או נתיבים קצרים יותר או פשוטים יותר, ולסלק צמתים מיותרים או לולאות מיותרות מנתיבי הצעידה שלהן.

איור של רשת שבילים של נמלי צב על פני ימים אחדים. באדיבות המחברת.

אינטראקציות מקומיות בין נמלים הן גם הסוד לחיפוש יעיל. חיפוש קולקטיבי כרוך תמיד בשקלול תמורות בין היסודיוּת – שמבטיחה שדבר לא יוחמץ – לבין יכולת הכיסוי – שמבטיחה שהחיפוש ייערך בכל השטח. תארו לכם למשל שאיבדתם טבעת יהלום במגרש כדורגל. אם תביאו רק חברים ספורים שיעזרו לכם לחפש, הם ייאלצו לנוע הרבה כדי לכסות את כל המגרש, אבל אם מספר המחפשים רב, כל אחד מהם יכול לחפש ביסודיות בשטח מצומצם.

נמלים ארגנטינאיות פותרות את הבעיה הזאת באמצעות אינטראקציות מקומיות, שעוזרות להן לנהל את מאמצי החיפוש. הן מתקנות את נתיבי החיפוש שלהן כדי להגדיל את צפיפות הנמלים פר יחידת שטח. כשנמלים רבות מחפשות מזון, כל נמלה מסתובבת במקום הרבה, כמעט באקראי. אם יש רק מעט נמלים, הן צועדות בקווים ישרים יותר. נדמה שהנמלים מגדילות את הצפיפות על-ידי מגעים קצרים בין מחושים. מסתמן שהכלל הוא: "אם אני נתקלת בנמלים אחרות בתכיפות גבוהה, אני יכולה להסתובב יותר במקום. אחרת, אני צריכה לצעוד בקו ישר". האינטראקציות הפשוטות האלה בין צמדי נמלים מווסתות במצטבר את היקפה של הרשת ומביאות אותה לגודל המיטבי ביחס למספר הנמלים הזמינות.

לאחרונה ביקשנו ממין אחר של נמלים לפתור את אותה בעיה, רק בתנאים של חוסר משקל – בתחנת החלל הבינלאומית. שלחנו נמלי "מדרכה" (Tetramorium Caespitum) לתחנת החלל, בזירות קטנות עם מחסומים בתוכן. כדי לגלות איך הנמלים מתקנות את נתיבי התזוזה שלהן כשהצפיפות פוחתת, האסטרונאוטים פתחו את המחסום, כדי שהנמלים החוקרות ימצאו את עצמן לפתע במרחב גדול יותר שבו הן פוגשות נמלים אחרות לעתים רחוקות יותר. הזירות לא היו עמוקות ולכן לא היה לנמלים מקום רב לרחף בתוכן, אבל מדי פעם בפעם אחת הנמלים איבדה את אחיזתה בקרקע ופצחה במין ריקוד בנוסח מייקל ג'קסון, עד שהצליחה לנחות שוב. נראה שהנמלים השקיעו מאמץ רב כל כך להישאר על פני השטח, שהן לא הצליחו לתקן את נתיבי החיפוש שלהם ביעילות כמו הנמלים על פני כדור הארץ. אתם יכולים לבצע את הניסוי הזה בעצמכם בתנאים של כבידת כדור הארץ עם זן הנמלים החביב עליכם (פרויקט Ant Colony Search), ותספיק לכם זירה פשוטה, בלי המכשור המתוחכם בניסוי של נאס"א.

ברשת של אינטראקציות מקומיות יש יתירוּת – אם אינטראקציה אחת קורסת, אינטראקציה אחרת יכולה למלא את מקומה

מהנדסים המתכננים רובוטים שיערכו חיפושים בבניינים בוערים, או בכוכבי לכת אחרים, משתמשים במערכות המתבססות, כמו מושבות הנמלים, על רשתות של תקשורת מקומית. שיטות הנחיל האלה יכולות להיות פשוטות יותר, זולות יותר וחסינות יותר מפני כישלון מאשר מערכת המתבססת על שליטה מרכזית. במקרים שבהם כל מחפש צריך להעביר מידע לתחנה מרכזית, שבתורה מייצרת מפה ואומרת לכל משתתף מה לעשות, נדרשת שליטה מרכזית מתוחכמת. ואם התחנה המרכזית קורסת, הרשת כולה קורסת. ברשת של אינטראקציות מקומיות, לעומת זאת, יש יתירוּת – אם אינטראקציה אחת קורסת, אינטראקציה אחרת יכולה למלא את מקומה.

קמפונית שחורה, נמלים, קן נמלים

שתי נמלים מסוג קמפונית שחורה ברגע של זיהוי/תקשורת. הנמלים מהסוג הזה מרחיקות כמעט 100 מטר מהקן בחיפוש אחר מזון. תצלום: דן דזוריסין

כל האורגניזמים פועלים בתוך רשת אקולוגית כלשהי. אף יצור חי אינו פועל באופן עצמאי ומנותק לגמרי

מערכת טבעיות רבות מסתמכות על אינטראקציות מקומיות. ברשתות אקולוגיות יש מגוון אדיר של סוגי קשרים: אורגניזמים שונים יכולים לחיות בתוך אורגניזמים אחרים, להידבק אליהם, לטפס עליהם, לאכול אותם, להזין אותם על-ידי איסוף חומרי המזון עבורם או עיכול החומרים האלה בשבילם, לעזור להם להתרבות על-ידי נשיאת האבקנים שלהם או הפצת זרעיהם. כל האורגניזמים פועלים בתוך רשת אקולוגית כלשהי. אף יצור חי אינו פועל באופן עצמאי ומנותק לגמרי. אפילו התאים שלנו מכילים אברונים המחוברים זה לזה באמצעות שיתוף פעולה קדמוני בין חיידקים.

סרטן, לדוגמה, כמו כל תופעה אחרת שהתאים מחוללים, מתפתח בתגובה לאינטראקציות מקומיות. תאי סרטן הם צאצאים של תאים בריאים, והם מסוגלים לשגשג ולהתרבות כיוון שהם עדיין מדברים את השפה המקומית של אבותיהם. בעזרת השיחות האלה הם מצליחים למצוא שכונות נוחות לייצר בהן גרורות, לקבל אספקת דם, לפרק מנשקם את בני הדודים שלהם ממערכת החיסון, ולכבות את ההוראות שמגיעות מתאים אחרים – הוראות שאחרת היו מונעות מהן להתרבות. קטיעת השיחות האלה תבלום את התפתחות הסרטן.

היחסים בין תאים סרטניים הם שאחראים לרבים מכישלונותיה של הכימותרפיה

היחסים בין תאים סרטניים הם שאחראים לרבים מכישלונותיה של הכימותרפיה. גידולים מכילים סוגים שונים של תאים סרטניים, שכל אחד נגזר משושלת אבולוציונית שונה. גם כשהכימותרפיה מוחקת את שרידיו הניתנים לזיהוי של הגידול, עלולים להישאר תאים סרטניים. שימוש ממושך בטיפול הרעיל הזה מעודד התפתחות של תאים עמידים יותר ויותר. תאים עמידים אלה, שאינם מתחרים עוד על משאבים עם שכניהם המנוחים הרגישים יותר, יכולים להתרבות בקצב גבוה, ולא תמיד יש תרופות המסוגלות לקטול אותם.

בדומה לכך, ההתערבות האנושית ברשתות אקולוגיות ייצרה מפגעי חרקים המסוגלים לחסל יבולים חקלאיים וזיהומים חיידקיים שתרופות אינן מסוגלות לעצור. הפרטים באוכלוסייה נתונה נבדלים זה מזה במידת הפגיעוּת שלהם. מכיוון שהם משתמשים באותם משאבים, נוצרת ביניהם מערכת יחסים תחרותית – מזונו של האחד הוא הפסדו של האחר. קוטל מזיקים או מתקפה אנטיביוטית הורגים את כל הפרטים חוץ מאשר את העמידים ביותר, וכך נבררת עמידות על חשבון פגיעוּת. לפרטים העמידים ביותר יש לפתע משאבים להתרבות בקצב מהיר. כעת מנסים לפתח שיטות חדשות שיישמרו גם פרטים פגיעים וגם פרטים עמידים ברשתות של תאים סרטניים, פתוגנים או מזיקים חקלאיים, כדי שהם יוכלו להמשיך להתחרות זה בזה. לדוגמה, שיטות של ניהול מזיקים אינטרגרטיבי ו"כימותרפיה אדפטיבית" הורגות רק חלק מהמזיקים הרגישים או התאים הסרטניים הרגישים, אך לא את כולם. הן משאירות את חלקם כדי שיעזרו לבלום את הפרטים העמידים. שיטות בקרה חדשות אלה מביאות בחשבון את האינטראקציות המקומיות, שבאמצעותן מתנהלות רשתות של מזיקים ושל תאים.

תנשמת לבנה

ידידת החקלאות: התנשמת הלבנה. תצלום: כריסטינה סרוונט, CC BY 2.0, ויקיפדיה

יש מגוון רב של רשתות, ומבנה הרשת תלוי באופן שבו ערוכים הקשרים בין הנקודות השונות בה. רשת "העץ" המוכרת, למשל, היא רשת היררכית. בעל המפעל נותן הוראות למנכ"ל, שנותן הוראות למנהל העבודה, שנותן הוראות לפועלים. האבולוציה מייצרת רשתות עץ פילוגנטיות של אבות וצאצאים. האורגניזמים החד-תאיים המקוריים יצרו עץ גדול של חיידקים, ואחר כך פיצול נוסף בגזע הוליד את ענף בעלי החוליות הקטן שלנו, ששוכן בינות למערך הענפים המכונה "יונקים".

העץ והרשת עמוסת הקשרים המקומיים הם שני קצוות של ספקטרום הרשתות. החיים החברתיים של האדם מולידים רשתות מורכבות מסוגים שונים, כפי שכל נערה שלמדה בחטיבת ביניים יודעת. שתי נערות מקושרות זו לזו ברשת בכך שהן ידועות בציבור כחברות. הנערות הפופולריות הן הצמתים המרכזיים ברשת, ויש להן חברות רבות, שחלקן מקושרות זו לזו גם על-ידי חברות אחרות. למתבודדות או לאאוטסיידריות, לעומת זאת, אין חברות כלל. בין הצמתים המרכזיים והאאוטסיידריות אנו מוצאים נערות המקושרות למישהי במעגל הפנימי הפופולרי, אבל גם למישהי שאין שום סיכוי שהנסיכות של בית הספר יתייחסו אליה.

יהיה אשר יהיה מיקומה של נערה ברשת, אפשר לתאר אותו במידת הקישוריות שלה לשאר הרשת. זה נקרא "מרכזיוּת מתווכת" (betweenness centrality): מדד המציין את מספר זוגות הצמתים שהצומת המדובר מתווך ביניהם (כלומר, מספר זוגות הצמתים האחרים שעוברים דרך הצומת הזה). הנערה הפופולרית ביותר היא הנערה המקושרת ביותר – כל קשרי החברות עוברים בסופו של דבר דרכה. בחטיבת הביניים שלי היה מסובך כל כך, וחשוב כל כך, להבין את "המרכזיות המתווכת", עד שאחת הנערות תיעדה במחברת את השינויים היומיומיים בקשרי החברות. בעזרת תיעוד החברויות הזה היה קל לראות עד כמה קרובה כל נערה למלכת הכיתה, או את מידת "המרכזיות המתווכת" של כל נערה השואפת להשתלב במעגל הפנימי של המלכה. בהפסקות הצהריים התקבצו נערות סביב בעלת המחברת כדי לראות איפה ממוקם השם שלהם ברשימה באותו יום.

נשים, חיבוק, ג'ינס

קשורות יחד. תצלום: בקה טפרט, unsplash.com

פייסבוק הפך רבים מאיתנו לתלמידות בית ספר, כיוון שהוא ממלא עבורנו את הפונקציות האלה, ולא רק בהפסקות הצהריים אלא בכל שעות היממה. התוכנה שמציעה לכם מוצרים באמזון עושה דבר דומה. על כל מוצר א' שאתם קונים, היא סופרת את הקישורים, את מספר הפעמים שמישהו אחר שקנה את א' קנה גם את ב' ואת ג' וכו', ומציעה את המוצרים המקושרים ביותר ל-א'. מדד הירש (או h-index) ב"גוגל סקולר", שאקדמאים עוקבים אחריו בכסיסת ציפורניים ותוצאותיו מדווחות לדיקנים ולוועדות קביעוּת, גם הוא גרסה של התופעה הזאת. ספירת הקשרים המקומיים האלה בין חוקרים, כש"קשר" משמעו שחוקר אחד מצטט אחר, החלה למשול בתהליך ההעסקה והקידום באוניברסיטאות.

אי אפשר להתייחס בביטול לשינוי האקלים כשכולם מבינים שזה מה שהם רואים מבעד לחלון, ותפישות מציאות נבדלות מתחילות להתמזג כשחסידיהן נפגשים כדי לשוחח פנים אל פנים

ככל שהמרכזיות המתווכת של צומת ברשת גדולה יותר, כך יש לה כוח רב יותר ברשת. במונחים פוליטיים, אם אתם רוצים לשלוט, עליכם לארגן את הסביבה כך שאחרים לא יוכלו לפעול בלי רשותכם. כלומר עליכם לדאוג להגדיל את המרכזיות המתווכת שלכם ולבסס אותה. אבל הקשרים המקומיים עשויים לחתור תחת כוח מסוג זה. לדוגמה, אי אפשר להתייחס בביטול לשינוי האקלים כשכולם מבינים שזה מה שהם רואים מבעד לחלון (Land Talk), ותפישות מציאות נבדלות מתחילות להתמזג כשחסידיהן נפגשים כדי לשוחח פנים אל פנים.

ההכרה היסודית בכוחה של רשת הקשרים המקומיים, היא שאחראית לפחד הרווח מנמלים. מה מפחיד בעצם בנמלים על השיש במטבח? הרי אם נהרהר בכך לרגע, לא יהיה לנו ספק שאנו גדולים וחזקים יותר גם ממאות נמלים יחד. מה שמרתיע הוא התחושה שהנמלים האלה מקושרות זו לזו ופועלות יחד. אבל הנמלים מתפקדות באמצעות רשת של אינטראקציות, ואינן נשלחות למתקפה על-ידי מנהיג זדוני כמו בסרטי אימה. היעילות שלהן אינה נובעת מפרטים רבי-עוצמה הממוקמים בעמדה שמאפשרת להם להשפיע על התנהגותם של אחרים.

הנמלים מסתדרות מצוין גם בלי זהוּת. דבר אינו מבדיל בין הצמתים המרכזיים לאאוטסיידריות. המרכזיות המתווכת אינה חשובה להן: שיעור האינטראקציות של נמלה תלויה רק בהיתקלויות המקריות שלה בנמלים אחרות, ונדמה שלנמלים לא אכפת כלל איזו נמלה אחרת הן פוגשות. ב"מלחמה ושלום" טוען טולסטוי שקשרים מקומיים בין אנשים, ולא אסטרטגיות צבאיות של גנרלים, הם הסיבה שפלישתו של נפוליאון לרוסיה נבלמה. כפי שטולסטוי מציין, אנשים פעלו כמו נמלים במקום לציית להוראות.

מלחמת העולם הראשונה, אוסטריה, אלפים, איטליה, מקלע

חיילים אוסטרים מאיישים עמדת מקלע בצפון איטליה, סביבות 1917 (צילום מקורי עם שחזור של צבע), תצלום: Cassowary Colorizations

רשתות מרובות קשרים מקומיים מבכרות עמידוּת על-פני בטיחות. קשרים רבים יותר פירושם תיקונים קלים יותר, אבל גם פגיעוּת גדולה יותר. האינטרנט של הדברים (ראו גם כאן) יקשר בקרוב את הטלפון שלנו למזגן ולמכונת הקפה, אבל לא – יש לקוות – למקלחת של השכנים. כדי למנוע ממישהו לשלוט בחום המים במקלחת של אדם אחר, נדרשת מערכת שמתירה קשרים מקומיים בין כמה מכשירים קרובים, אבל מונעת קשרים אחרים. גם נמלים נתקלות בבעיה הזאת. תצפיות מלמדות שיש זני נמלים שמסוגלים לקרוא את האותות הכימיים של זנים אחרים. כך נוצר קישור בין הרשתות של שני הזנים: זן אחד מוצא מזון ומשאיר שביל כימי, ואילו הזן האחר מזהה את השביל וכך יכול לקחת את המזון במקומו.

השינויים המתרחשים ברשת תלויים לא רק במבנה שלה, אלא גם במהירות שבה הקשרים המקומיים משתנים ובתכיפות השינויים. רשתות עצביות, למשל, יוצרות קשרים לאט, ועובדה זו משפיעה עמוקות על אופייה של החברה האנושית. נוירונים צריכים לגדול כדי למצוא נוירונים אחרים, וגדילתם של נוירונים מייצרת את הסינפסות שנושאות את האותות שהם משדרים. אם סינפסות ברשת העצבית אינן בשימוש, הן מסולקות מהרשת, נעלמות מהאקסון. אצל יונקים צעירים, תהליך סילוק הסינפסות מתרחש במהירות גדולה הרבה יותר מאשר אצל יונקים מבוגרים, שכן הרשתות העצביות במוחם של תינוקות שרויות בשינוי בלתי פוסק. באופן זה, לוח הזמנים של השינויים ברשתות העצביות קובע את אופן התנהלותה של רשת אחרת – הרשת המשפחתית, המבוססת על המחויבות להגן על תינוקות בתקופה שבה מוחותיהם מתעצבים, עד שהם מסוגלים להגן על עצמם.

מגפה היא סוג אחר של רשת שלוח הזמנים שלה תלוי באופן יצירת הקישורים, או במקרה הזה: ההדבקות. כשכל הפרטים מקושרים בקלות לפרטים האחרים, המגפה מתפשטת באופן יציב מאוד, כאדווה מתפשטת של חולי. אם נגיף מסוגל לחיות על ידיות של דלתות, על ברזים ועל כפתורים של מעליות, מגע מהיר עלול להדביק את כל מי שחולף שם במקרה. הסרט "התפשטות" (Contagion) הציג דוגמה מציאותית להחריד – המבוססת על התפשטות אמיתית של הנגיף סארס ב-2002 ממלון בהונג קונג – של רשת של זיהומים המתפשטים במהירות ברחבי העולם. בסרט, נגיף עובר משף לסועדת בלחיצת יד, ומשם למלצרית שנוגע בכוסה של הסועדת, ומשם לכל מי שנוגע באיזשהו חפץ שאחד מהם נגע בו. המודבקת הראשונה נוסעת לשדה תעופה וטסה ליבשת אחרת, וכך מתחילה מגפה כלל-עולמית.

כמעט כל מה שקורה בחיים נובע מפעולתה של רשת. יצירת או קטיעת קשרים מקומיים היא הדרך לחולל שינוי

ניצחון המוות, פיטר ברויגל האב

"ניצחון המוות" (1562), פיטר ברויגל האב, מוזיאון פראדו, מדריד. תצלום: Yorck Project, ויקיפדיה

אבל כשזיהום דורש תנאים מיוחדים כדי לעבור מפרט לפרט, לוח הזמנים של המגפה הוא אטי יותר וסדיר פחות. בהתחלה יש עלייה חדה במספר החולים כיוון שכל הצמתים המרכזיים, קרי האנשים שנמצאים בעמדה שממנה הם מעבירים את הנגיף לרבים אחרים, מדביקים את כל מי שהם יכולים להדביק. לאחר מכן, המחלה מתפשטת לאט יותר באמצעות אנשים בעלי קישורים מעטים יותר. לדוגמה, אם אדם אחד ידביק אחר במחלת מין, צריך לקרות הרבה יותר מאשר נגיעה קלה בידית כדי להמשיך להפיץ את המחלה, ולכן יש הבדל גדול בפוטנציאל ההדבקה של חולים שונים. בתחילתה של מגפת האיידס, הנגיף HIV התפשט במהירות בין אנשים שקיימו יחסי מין עם אנשים רבים, אבל אז, במקומות שבהם לאנשים הייתה גישה למידע ולקונדומים, הנגיף כבר לא הגיע לכל בני הזוג של כל הנשאים, וקצב ההתפשטות האט. חיסונים מאטים את התפשטותן של מגפות לא רק כי הם מונעים זיהום, אלא כי כל אדם שאינו נדבק בזיהום אינו מפיץ את הנגיף בעצמו לאנשים נוספים.

רשתות טבעיות מלמדות אותנו שדפוס הקשרים ברמה המקומית הוא שקובע את מידת היציבות והגמישות, ואת הלקח הזה ניתן ליישם הן ברשתות שאנו מהנדסים והן ברשתות הקושרות אותנו אלה לאלה. כמעט כל מה שקורה בחיים נובע מפעולתה של רשת. יצירת או קטיעת קשרים מקומיים היא הדרך לחולל שינוי.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

דבורה מ' גורדון (Gordon) היא ביולוגית מאוניברסיטת סטנפורד. ספרה האחרון הוא Ant Encounters: Interaction Networks and Colony Behavior (משנת 2010).

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: מגדל בטוקיו. תצלום: אלן פאם, unsplash.com

Photo by Alain Pham on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי דבורה מ' גורדון, AEON.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על טוב שכן קרוב

כתבה מעניינת וניסוי מעניין, אולם אני חשב שכאנשים, יש לנו נטייה לתחום את העולם אל הגבולות של מה שמוכר לנו.
הכתבה עוסקת בניסוי שבוצע בנמלים. יצא לי לעבוד לתקופה קצרה עם דבורים והחוויות שלי, ולכן גם המסקנות שיכולתי להסיק, שונות מאוד מאלו שהוסקו בכתבה.
הדבורים בישראל שייכות לזן הדבורים הסוריות אלו הן דבורים אגרסיביות ולוחמניות מאוד שמרבות לעקוץ ולכן העבודה איתן מסורבלת וכואבת מאוד (אין כוונות פוליטיות נסתרות) . הדרך של דבוראים להתמודד עם התופעה היא להרוג את המלכה ולאחר מספר ימים בהם הדבורים מסתובבות ״ללא ראש״, להכניס מלכה מזן איטלקי, זן רגוע ונוח יותר לעבודה. מכיוון שהזן האיטלקי אינו נפוץ בישראל באופן טבעי, המלכה בדור הבא מאבדת קצת מהגנים האיטלקיים ונהיית יותר סורית. לכן כל 2-3 דורות צריך לחזור על התהליך.
אם הייתי מנסה להסיק מסקנות כוללות על התנהגות אנושית או טבעית כנראה הייתי מגיע למסקנה שהמנהיג משפיע על אופי העם ושקיים תמיד מוח-על אשר משפיע על ההתנהלות האנושית כמו גם הטבעית.
זו כמובן לא המסקנה שלי.
מה שכן לדעתי חשוב להיות זהיר מאוד כשמנסים למצוא קורלציה בין התנהלות אנושית לבין חוקיות טבעית כלשהי. זאת כיוון שהנטייה שלנו היא למצוא צידוקים לאמיתות שתואמות מראש את דרך החשיבה שלנו ודרך החשיבה שלנו מוגבלת מאוד לגבולות הטכנולוגיים שבהם אנו חיים.
נכון לעכשיו אנחנו חיים בעידן של אינטנט ושל רשתות חברתיות. לכאורה נראה שזו הדרך הנכונה ביותר להביט על המציאות ושעקרון הרשת הוא הגורם המשפיע ביותר על האנושות (ולכן גם על הטבע). אבל ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו ש׳הגורם׳ החושב והמשפיע ביותר משתנה בהתאם לפריצת הדרך הטכנולוגית האחרונה וההשפעה שלה על דרך החיים שלנו.
בכתבה הובאה דוגמה של נמלים שהולכים על השיש ומעוררים בנו פחד, לכאורה בגלל צורת ההתארגנות שלהם. אולם מנסיוני ג׳וק שנמצא במטבח יעורר ביושבי הבית תגובה חזקה בהרבה ממספר נמלים שנמצאו על השיש והג׳וק בשום אופן לא מתקשר לעקרון הרשת שהובא בכתבה, לפחות לא מבחינה ויזואלית.
אין בכוונתי להוריד מחשיבותו של עקרון הרשת, אולם על מנת שלא לאבד את האחיזה במציאות ועל מנת שלא לנפח את השפעתו למימדים של דת, נראה לי חשוב לזכור שבמידה רבה גבולות המחשבה שלנו הן אלה שקובעות את כיווני המחקר שלנו ולא להפך.