טרי כל בוקר מחדש

ככל שאנחנו יודעים וחכמים, כך קל לנו להיאטם. מה צריך? לטפח ראש של מתחילים, וטיפה של ענווה
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

המונח ״שושין״ (初心) הלקוח מן הזן היפני, מתורגם כ״חשיבה של מתחילים״ ומתייחס לפרדוקס: ככל שאנו יודעים יותר על נושא כלשהו, כך אנו נוטים להיאטם בפני האפשרות של למידה נוספת. כפי שנזיר הזמן שוֹנריוֹ סוזוקי ניסח זאת בספרו Zen Mind, Beginner’s Mind (מ-1970): ״במחשבתו של המתחיל ישנן אפשרויות רבות, אבל בזו של המומחה האפשרויות מעטות בלבד״.

ישנן דוגמאות היסטוריות רבות לאופן שבו מחשבתם של מומחים (או מי שנדמה להם שהם מומחים) עשויה להוביל לאטימות ולהכשיל התקדמות מדעית. בשנת 1912, למשל, כשחוקר הגיאופיזיקה הגרמני אלפרד וגנר (Wegner) הציע – בניגוד למה שמקובל היה לחשוב באותם ימים – שכדור הארץ מורכב מלוחות יבשתיים נעים, הוא זכה ללעג מצדם של גיאולוגים מומחים בכל העולם. חבריו הגרמנים כינו את דבריו ״להג הזוי״, ואילו מומחים בארצות הברית האשימו אותו בהפצת מדע כוזב. חלפו עשרות שנים עד שהחשיבה המקובלת השתנתה, והתיאוריה שלו זכתה להכרה כנכונה.

לא רק במדענים מומחים מכה ההיבריס האינטלקטואלי. די בתואר אקדמי בתחום כלשהו כדי לגרום לאנשים להעריך באופן מוגזם להפליא את הידע שברשותם

ישנם לא מעט סיפורים כאלה. בתחום המחקר שלי עצמי, חקר המוח, למשל, האמונה ב״קביעתו הנחרצת״ של החוקר הספרדי האגדי סנטיאגו ראמון אי קחאל לפיה בני אדם בוגרים אינם מסוגלים להצמיח נוירונים חדשים התמידה במשך עשורים רבים, על אף ראיות שסתרו אותה במפורש.

לא רק במדענים מומחים מכה ההיבריס האינטלקטואלי. די בתואר אקדמי בתחום כלשהו כדי לגרום לאנשים להעריך באופן מוגזם להפליא את הידע שברשותם. במחקר שנערך בשנת 2015, חוקרים מאוניברסיטת ייל ביקשו מבוגרי אוניברסיטאות להעריך את מידת הידע שלהם בנושאים שונים הרלוונטיים לתואר שלהם, ואז בחנו את יכולתם להסביר את הנושאים הללו בפועל. במרבית המקרים המשתתפים הגזימו בהערכת רמת ההבנה שלהם, וכנראה בלבלו בין ״שיא הידע״ שהיה להם בעת שלמדו באוניברסיטה ובין הידע הצנוע שנותר ברשותם כעת.

ברז, חתול

אז מי יכול להסביר איך עובד ברז? תצלום: קזוקי אקיאשי

לרוע המזל, ממש כפי שכתב סוזוקי וכפי שמראות אנקדוטות היסטוריות, ישנן עדויות ממחקרים לכך שאפילו כשאנו ״מרגישים״ שאנחנו מומחים, מוחנו נסגר למחשבות חדשות. במחקר נוסף גרמו לנבדקים לחשוב שהם מומחים בתחום מסוים (למשל, כאשר העניקו להם ציונים מוגזמים במבחן ידע פוליטי), והדבר הוביל אותם להפגין פחות נכונות לשקול את עמדותיהם הפוליטיות – תופעה שחוקרים מכנים ״אפקט הדוגמטיות הנרכשת״.

את השלכות הביטחון האינטלקטואלי המוגזם ניתן לראות בוויכוחים סביב נושאים עכשוויים השנויים במחלוקת

את השלכות הביטחון האינטלקטואלי המוגזם ניתן לראות בוויכוחים סביב נושאים עכשוויים השנויים במחלוקת. קחו למשל את נושא המזון המהונדס גנטית, אשר על סמך הידע המדעי הנוכחי נחשב לבטוח לחלוטין. חוקרים הראו כי אנשים שמתנגדים נחושות לצריכת מזון מהונדס גנטית כיוון שהם מאמינים שהוא מזיק, גם נוטים יותר מאחרים להעריך באופן מוגזים את הידע שלהם בתחומים רלוונטיים.

גישה לנושא מתוך מחשבה של מתחילים, או עם מידה בריאה של ענווה אינטלקטואלית, עשויה לסייע להתמודדות עם חסרונות ההיבריס האינטלקטואלי. אנשים שמפגינים ענווה אינטלקטואלית בעצם יודעים יותר, כנראה משום שהם פתוחים יותר למידע חדש. באורח דומה, ענווה אינטלקטואלית קשורה לפתיחות מחשבתית ולנכונות גדולה יותר להיפתח לנקודות מבט של אנשים אחרים – וזה בדיוק מה שנחוץ בעולמנו הקודח-פוליטית הנוכחי.

אם תלמדו להיות יותר גמישים ולא דוגמטיים, צנועים יותר ופחות רהבתנים, תהיו רגישים יותר להשקפות ולצרכים של אחרים, תהיו אחות, אח, אב, אם, בני זוג או חברים טובים יותר

מחשבה של מתחילים, אם כך, תעזור לנו לצבור יותר ידע, להפגין פחות ביטחון מוגזם ולטפח נכונות לשמוע אחרים – תכונות שיותר ויותר מעסיקים גדולים מחפשים בעובדיהם. אם תלמדו להיות יותר גמישים ולא דוגמטיים, צנועים יותר ופחות רהבתנים, תהיו רגישים יותר להשקפות ולצרכים של אחרים, תהיו אחות, אח, אב, אם, בני זוג או חברים טובים יותר. בעיניים פקוחות לרווחה קל הרבה יותר ליהנות מפלאי העולם, לצמוח, ללמוד ולהאזין.

כדור פורח, פרספקטיבה

תמיד יש עוד נקודת מבט. תצלום: מייקל דייוויס

מה לעשות?

צעד ראשון וחשוב לעבר הפתיחות המחשבתית הוא ללמוד להעריך נכונה את הידע שלנו. אינספור מחקרים הראו כי רובנו מפריזים בהערכת ההבנה שלנו בנושאים שונים, החל מאופן הפעולה של שואב האבק ועד לפרטי הפרטים של מדיניות פוליטית – תופעה המכונה ״אשליית עומק ההבנה״ (the illusion of explanatory depth). למרבה המזל, ישנה דרך פשוטה מאוד להתמודד עם ביטחון אינטלקטואלי מופרז כזה – פשוט נסו להסביר לעצמכם או למישהו אחר בעיה או נושא, בפרטי פרטים, בקול רם או בכתב. התרגיל הזה מבהיר אילו פערי ידע יש לנו, ומפוגג את אשליית המומחיוּת.

אם הניסיון להסביר הסבר מקיף נשמע בלתי אפשרי או מאומץ מדי, ישנה גרסה מקוצרת שתוכלו לנסות. בשנת 2016, פסיכולוגים באוניברסיטת וושינגטון ולי בווירג׳יניה הראו כי ניתן להשיג את אותה תוצאה גם אם מקדישים מספר שניות למחשבה על היכולת שלנו להסביר נושא נתון למומחה בתחום ״צעד אחר צעד, באופן רהוט, בלי פערים בסיפור״.

משוכה משמעותית נוספת בדרך לפתיחות מחשבתית היא הנטייה שלנו לחפש מידע המאושש את העמדות וההשקפות הנוכחיות שלנו – חולשה אנושית הקרויה ״הטיית האישור״. הנטייה הזו שלנו מחזקת את סגירות המחשבה וגורמת לנו להיות יותר ויותר בטוחים בידע שלנו.

מי שמעוניינים להעריך נכונה את מידת הידע שלהם צריכים לעבוד קשה יותר ולשקול את הראיות, אולם המאמץ הנוסף הזה אינו מועיל אלא אם הוא מופנה לבחינה של ראיות הפוכות

כדי להתמודד עם הטיית האישור, יש להיות מודעים לה. הזכירו לעצמכם שוב ושוב את קיומה, ופעלו נגדה באמצעות חיפוש מידע וזוויות ראייה הסותרות את עמדתכם הנוכחית. ממחקר שפורסם כבר בשנת 1980 עולה כי התמודדות מכוונת פעילה כזו עם הטיית האישור עשויה להועיל. מתנדבים נתבקשו לענות על שאלות טריוויה, כמו ״הסבינים היו חלק מ: (1) הודו העתיקה או (2) רומי העתיקה״, ואז הם נתבקשו לדרג את הסבירות לכך שתשובותיהם נכונות. כצפוי, המתנדבים נטו להפגין ביטחון מופרז בתשובותיהם. אולם החוקרים גילו כי ניתן היה לצמצם את הביטחון המופרז הזה כשביקשו מן המתנדבים לפרט מדוע התשובות שבחרו עלולות להיות מוטעות. ״מי שמעוניינים להעריך נכונה את מידת הידע שלהם צריכים לעבוד קשה יותר ולשקול את הראיות״, כתבו החוקרים. ״אולם המאמץ הנוסף הזה אינו מועיל אלא אם הוא מופנה לבחינה של ראיות הפוכות״.

קסדה, ויקינגים

לוויקינגים היו קרניים על הקסדה, זה ידוע. האמנם? שווה לבדוק! תצלום: פאריה אנזום.

האופן שבו אתם חושבים על אינטליגנציה ומומחיות גם הוא רלוונטי לאפשרות של פתיחות מחשבתית. התיאוריה המייחסת יכולת צמיחה לדפוסי החשיבה שלנו (Growth mindset theory) טוענת כי אם אנו רואים את יכולותינו כגמישות ולא כקבועות, אנחנו מסוגלים ללמוד טוב יותר. אף שהיישום של תיאוריה זו במערכת החינוך הפורמלית זכה לאחרונה לביקורת מכיוונים שונים, רבים ממשיכים לייחס לה ערך, וקל להשתכנע מן ההיגיון שבבסיס הטענה כי האופן שבו אנשים תופשים את טבעה של האינטליגנציה מעודד אותם לאמץ ענווה אינטלקטואלית.

שורה של מחקרים שהתפרסמו בשנות 2018 תומכים בעמדה זו, ומראים כי אנשים ענווים יותר מבחינה אינטלקטואלית גם נוטים להיות מכוונים לצמיחה בכל הקשור לאינטליגנציה. זה הגיוני – אם נדמה לכם שאינטליגנציה היא משהו שיש או אין לכם, אז ההכרה (או הניסיון האקטיבי לחשוף) בפערים בידע ובחכמה שלכם עשויה להיראות מאיימת, ולכאורה גם לשמש עדות לכך שאתם נחותים מבחינה אינטלקטואלית. לעומת זאת, אם אתם רואים באינטליגנציה דבר שניתן לפתח, אז גילוי של חורים בידע אינו מאיים, אלא להפך, הוא פותח אפשרויות חדשות ומרגשות ללמידה.

אותם מחקרים גם מראים כי יתכן שניתן לאמץ ענווה אינטלקטואלית באמצעות עידוד של צמיחת דפוסי החשיבה. לאחר שמתנדבים התבקשו לקרוא מאמר מדעי על יכולת ההשתנות של האינטליגנציה, הם קיבלו ציון גבוה יותר במדד הענווה האינטלקטואלית, והיו פתוחים יותר לזוויות ראייה של אחרים, בהשוואה לקבוצת הבקרה. ״מן המחקר עולה כי ענווה אינטלקטואלית עשויה לגדול, לפחות זמנית, וכי תפיסת האינטליגנציה כניתנת לצמיחה מעודדת זאת״, אומרים החוקרים.

מספר מחקרים הראו כי ההתפעמות מרגיעה את האגו ומעודדת נכונות גדולה יותר לראות את הדברים אחרת ולהכיר בפערי הידע שלנו

צעד אחרון, ומהנה יותר, שתוכלו לבצע כדי להגדיל את מידת הענווה האינטלקטואלית שלכם הוא לעורר בעצמכם, במתכוון, תחושת התפעמות. מספר מחקרים הראו כי ההתפעמות מרגיעה את האגו ומעודדת פתיחות אפיסטמולוגית – כלומר, נכונות גדולה יותר לראות את הדברים אחרת ולהכיר בפערי הידע שלנו. רגש ההתפעמות גם מקטין את הצורך בסיפוק שמקורו בטיעונים סגורים ומוחלטים.

ראו את סדרת המחקרים שהתפרסמו בשנת 2019, ובמסגרתם מתנדבים התבוננו בסרטוני טבע או שמי לילה מעוררי התפעמות. כתוצאה מכך הדעות שלהם בנוגע לעונש מוות היות נחושות פחות, הם ראו ויכוחים פוליטיים כפחות מקוטבים והיו נכונים יותר לשוחח עם אחרים בעלי דעות מנוגדות לשלהם על הגירה. מאמר נוסף שפורסם באותה שנה, וגם בו נעשה שימוש בסרטוני טבע ובחוויות של הזוהר הצפוני באמצעות מציאות וירטואלית כדי לעורר התפעמות, גילה כי הרגש הזה הביא את המתנדבים להיות מודעים יותר לפערים בידע שלהם, ולהתעניין יותר במדע. בפרפרזה על מילותיו של אלברט איינשטיין, החוקרים כתבו כי ״מי שמעולם לא חווה התפעמות אינו מסוגל לגלות תגליות״. המסר פשוט״ כדי להעצים את הפתיחות המחשבתית שלכם, נסו לפנות זמן ולהביט בהתפעלות בכוכבים.

שמיים, כוכבים

כי אנחנו קטנים, והעולם והיקום מדהימים לחלוטין. תצלום: גרג רקוזי.

אימוץ ה״שושין״ או ״חשיבה של מתחילים״ אינה עניין אישי בלבד. יש לו חשיבות גם במדד החברתי הבינאישי, כדי לעודד פתיחות וענווה. היבריס אינטלקטואלי או אטימות מחשבתית נובעים, כנראה, בחלקם מהתגוננות שמקורה באגו. אנחנו לא אוהבים לגלות (או לאפשר לאחרים לדעת) שאנחנו טועים או בורים, משום שהדבר פוגע בהערכה העצמית שלנו. בסביבה שבה נרגיש כבוד וביטחון, הפחד הזה יצטמצם ונהיה מוכנים יותר לחשוף את האגו שלנו לאיום של אי ודאות ולהכיר במה שאיננו יודעים. מכאן נובע שאם וכאשר אתם מרגישים תמיכה ואכפתיות, אתם מוכנים יותר להודות בחולשות המחשבה שלכם.

חוקרים בחנו זאת בסדרה של מחקרים שהתפרסמו בשנת 2018, וגילו שאנשים שחשו כי בני הזוג שלהם או חבריהם מגיבים בנדיבות והבנה גדולות יותר, גם נטו להיות צנועים יותר ופתוחים להשקפות אחרות. מחקר דומה משנת 2017 גילה כי אנשים בעלי דפוס היקשרות בטוח יותר (שמרגישים ביטחון במערכות היחסים שלהם) היו פתוחים יותר לשקול טיעונים המנוגדים לאמונותיהם.

אם אתם רוצים שהאנשים סביבכם יהיו יותר פתוחים, שאלו את עצמכם אם אתם מספקים להם כבוד והבנה שמאפשרים להם להסיר את המגננות שלהם

מחקרים אלה משמשים תזכורת לכך שענווה אינטלקטואלית אינה צומחת מתוך חלל ריק, וכי מערכות היחסים שלנו יכולות לעצב את מידת ההתגוננות שלנו בנוגע לידע ולאמונות שלנו. פתיחות מחשבתית גדולה יותר קלה לנו יותר כשאנו מרגישים אהובים ומכובדים. וכך, כמובן, גם להפך. אם אתם רוצים שהאנשים סביבכם יהיו יותר פתוחים, שאלו את עצמכם אם אתם מספקים להם כבוד והבנה שמאפשרים להם להסיר את המגננות שלהם. אנשים האחראים על מוסדות, כמו מנהלי חברות או מנהלי בתי ספר, צריכים גם הם לשאול את עצמם האם הם עושים די כדי לאמץ תרבות שבתוכה אנשים חשים ביטחון להודות במה שאינם יודעים ולשנות את דעתם.

ודבר אחרון שחשוב לזכור – מן המחקרים עולה כי ענווה אינטלקטואלית – גישה של ״שושין״ או חשיבה של מתחילים – היא מצב ולאו דווקא תכונה. כלומר, היא משתנה בתוך יחידים, ממצב למצב, ואינה בהכרח מאפיין יציב של האישיות. מכאן נובע כי הניסיון לאמץ ענווה אינטלקטואלית ופתיחות מחשבה היא תהליך מתמשך, ולא מטרה שניתן יהיה אי פעם למחוק מלוח המשימות. במילים אחרות, אל תשכחו לגלות ענווה בכל הקשור לענווה האינטלקטואלית שלכם.

כריסטיאן ג׳ארט (Christian Jarrett) הוא עורך בכיר בכתב העת Aeon+Psyche. הוא חוקר מוח וקוגניציה בהכשרתו, ובין ספריו The Rough Guide to Psychology (משנת 2011) ו- Great Myths of the Brain (משנת 2014). בשנת 2021 עתיד לראות אור ספרו העוסק בשינוי האישיות.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: גן יפני: אבנים וחול, התחדשות מתמדת ואיזון מושלם. תצלום: Wolfgang Filser / EyeEm, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי כריסטיאן ג'ארט, AEON.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על טרי כל בוקר מחדש

01
ד"ר פנינית צפורי-בקנשטיין

יופי של מאמר אבל לצערי לא רלוונטי למנטליות הישראלית ( בלי הכללות ובכל זאת...) שנשענת על גאוותנות יהירות תחמנות וזלזול באחר. לא רק זאת אלא שהנורמה פה היא להקטין ולהנמיך את האחר . פעמים רבות שאלתי את עצמי איך צמחה פה נורמה שכזאת שאיננה מיטיבה עם איש. אין לי תשובה חד משמעית . ברור שאדם חסר ענווה אינטלקטואלית יוצא מופסד. לא רק מפני שהוא דוחה מקורות מידע על הסף ונשאר בבורותו אלא שהוא עובר תהליכי ניוון קוגניטיבי כבר בגיל צעיר יחסית. האטימות מזיקה ליחיד ולחברה המשולה לספינת טיטניק דוהרת לעבר קרחון ואין מי שיעצור בעדה מלטבוע.

    02
    סוף אוקטובר

    תיארת מציאות .

    אנחנו נמצאים בתקופה שצפויה ליצור מציאות חדשה הקורונה היא טריגר בשביל האדם לטפל בכל " החולי" העולמי . נכנסנו ל 2019 מעורערים מכל הבחינות .
    אנשים מחפשים נורמות חדשות . מחפשים שינוי .
    ברמה האישית יש לי מעגלים חברתיים רבים שענווה אינטלקטואלית היא דפוס חיים.
    מאמר מצוין כי הוא מזכיר שזו עבודה תמידית .
    ככל שיותר אנשים יקראו אותו , כך ייטב

    03
    יעל ז

    אולי הגיע הזמן להרים את העיניים מהמציאות הישראלית הקשה ולחשוב שמאמר כזה יכול לתרום למבט אחר, למחשבה אחרת, להתנהגות אחרת? כל הכבוד לאלכסון שמתעקש על דברים כאלה.

05
דר. מאיה לבנון

הוא ממש נותן מתכון לחינוך האידאלי....החל מחלל בטוח לתהיה, תעיה וטעיה....הדרישה לתת הסבר ראציונלי לדברים ולהיות מסוגל להסביר את עצמך לאחרים, ההבנה שלמידה היא פעולה שיש לתת עליה את הדעת לאורכם ולרוחבם של החיים. החיים

06
תמיר

נהנתי מאוד לקרוא. קצת חרה לי החלק שבו הוא מפקפק במתנגדי המזון המהונדס בימינו, פיסקה אחת אחרי שהילל את מתנגדי הגיאולוגיה של לפני 100 שנה.