ימי הבוטים

כיצד עשויים צאצאיהם של סירי ואלכסה לשנות את חיי היומיום שלנו, את מחשבותינו ואת מערכות היחסים שלנו?
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

במהלך העשורים הקרובים תחליף הבינה המלאכותית את בני האדם במשרות רבות ושונות, החל מנהיגה במשאיות וכלה בניתוח צילומי רנטגן. אבל היא גם תבצע עבורנו כל מיני משימות שגרתיות ותעצים את יכולותינו הקוגניטיביות. ככל שהבינה המלאכותית תשתפר, העוזרים הדיגיטליים – המופיעים לעתים כקול נטול גוף – יסייעו לנו יותר ויותר ואף ישתפו איתנו פעולה. הם ינהלו את לוח הזמנים שלנו, ינחו אותנו בקבלת החלטות ויעזרו לנו להשתפר בעבודתנו. הם יהיו כמו סמנתה מהסרט "היא", או ג'רוויס מ"איירון מן": בינה מלאכותית בעלת יכולת פעולה עצמאית, שמכירה את ההעדפות שלנו ועוזרת לנו להתרכז במה שבני אדם מצטיינים בו, או בדברים שאנו נהנים מהם. הנה העתיד הצפוי לנו.

קולות בראש

כל מי שהשתמש ב"סירי" (במוצרי אפל) או ב"אלכסה" (ב-Amazon Echo) זכה כבר לדבר עם עוזר דיגיטלי. בעתיד, "פלטפורמות שיחה" כאלה יהיו האמצעי העיקרי שלנו לאינטראקציה עם בינה מלאכותית. כך טוען קון ג'ינג (Jing), המפקח על Duer, העוזר הדיגיטלי של מנוע החיפוש הסיני Baidu. ענקיות הטכנולוגיה מנסות כולן לייצר את הבינה האחת שתמשול בכולן: בנוסף לסירי, לאלכסה ול-Duer, ישנם גם קוֹרטָנָה של מיקרוסופט, M של פייסבוק ו-Google Assistant. אפילו חברת הצעצועים מאטל נכנסה למרוץ: לאחרונה היא הכריזה על תחילת שיווקו של Aristotle ("אריסטו"), מכשיר בינה מלאכותית בהפעלה קולית המסוגל להרגיע תינוקות, לקרוא להם סיפורים לפני השינה ולעזור לילדים גדולים יותר בלימודים.

רובוט, Electrolux

"Voris", קןונספט לרובוט המלמד ילדים סדר וניקיון. תצלום: Electrolux Design Lab

המערכות הקולית האלה עשויות להפוך בסופו של דבר מתוכנה המותקנת על מכשיר שלתוכו אנו מדברים, למשהו שנמצא בתוך הראש שלנו. חברות רבות – כולל סוני ואפל – פיתחו אזניות קטנות עם מיקרופונים, המאפשרות לעוזרים הווירטואליים שלכם להנחות אתכם בדייט או בראיון עבודה, או להזכיר לכם ליטול תרופה בלי שאף אחד מלבדכם יישמע.

ייתכן שתוכלו לתקשר איתם בלי להוציא הגה. נאס"א פיתחה מערכת המשתמשת בחיישנים הנמצאים על עור הצוואר, כדי לפרש את הפעילות העצבית שלנו. כשהמשתמשים מניעים את לשונם כאילו הם מדברים, המערכת מסוגלת להבין אילו מילים הם יוצרים, אפילו אם אינם מפיקים קול ובקושי מניעים את שפתיהם.

ייתכן כי בעוד עשר שנים נוכל לבחור רהיט בקניון ולומר, "הי, קורטנה, את יכולה לדבר עם הבּוֹט של החנות ולתאם את התשלום והמשלוח?"

קופסאות דגנים מדברות

מערכות הבינה המלאכותיות שבהן נשתמש לא יהיו הקול החדש היחיד בחיינו. סביר להניח שנחיה בתוך קקופוניה של התראות ממכשירים ושירותים שונים, כיוון שכל חברה רוצה שתשתמשו במערכת שבבעלותה. ראיין גאווין (Gavin), שאחראי על קורטנה של מיקרוסופט, אומר שייתכן כי בעוד עשר שנים נוכל לבחור רהיט בקניון ולומר, "הי, קורטנה, את יכולה לדבר עם הבּוֹט של החנות ולתאם את התשלום והמשלוח?" זוהי הגרסה הדיגיטלית של המשפט הידוע: "המזכירה שלי תדבר עם המזכירה שלך", אלא שעכשיו המהלך הזה לא יהיה שמור אך ורק לדרג המנהלים.

נובה ספּיבק (Spivack), חוקר עתיד ויזם העוסק בבינה מלאכותית, אומר שמכשיר לָביש כמו Google Glass עשוי, למשל, לזהות ספר כלשהו ולקשר אותנו לקול מקוון המייצג את הספר הזה, כדי שנוכל לשאול אותו שאלות. נוכל לנהל צ'אט עם כל דבר בעולם ("הי, קופסת קורנפלקס. האם אני אלרגי לתוכן שלך?"). ייתכן שהבינה המלאכותית שלנו תהיה מסוגלת לייצר מציאות רבודה, למשל להציג לנו רשימת קניות כשאנחנו בסופרמרקט או להציג לנו מידע לגבי האנשים שאנו נתקלים בהם. כל זה נשמע פולשני למדי. אל דאגה, אומר סובּאראו קמבּהאמפּאטי (Kambhampati), נשיא האגודה לקידום בינה מלאכותית: המערכות העתידיות, ממש כמו חברים נאמנים, יוכלו להבין ולדעת מתי לנסות למשוך את תשומת לבכם כדי לתת לכם הצעות – ומתי להניח לכם לנפשכם.

חכמים יותר יחד

ב-1997 הפסיד גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט דאז, במשחק מול מחשב העל "כחול עמוק". בהמשך הוא גילה שאפילו חובבן המצויד במחשב בעל יכולות בינוניות יוכל לגבור על השחקן החכם ביותר בעולם או על המחשב החזק ביותר בעולם המשחק ללא סיוע אדם. מאז ניסו אחרים ליזום שיתופי פעולה בין בני אדם למחשבים באמנויות ובמדעים.

אחד מתחומי המחקר בבינה המלאכותית נקרא "יצירתיות חישובית", ובו מנסים ליצור אלגוריתמים המסוגלים לכתוב מוזיקה, לצייר דיוקנאות ולספר בדיחות. התוצאות שהושגו עד כה אינן מאיימות על מקומם של אמנים ואמניות, אבל המערכות האלה מסוגלות בכל זאת להעצים את הדמיון האנושי. דייוויד קופּ (Cope), מלחין מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, יצר תוכנה, שאותה הוא כינה בשם "אמילי האוול" (Emily Howell), והוא משוחח איתה על רעיונותיו המוזיקליים. "זוהי מלחינה עמיתה, שאפשר לשוחח איתה", הוא אומר. "העזרה שלה משמעותית". היא מלחינה קטעי מוזיקה, הוא אומר לה מה הוא אהב ומה לא, ויחד הם כותבים סימפוניות.

גם ווטסון, מערכת הבינה המלאכותית של איי-בי-אם הידועה בניצחונה בשעשועון Jeopardy, פצחה בשיתופי פעולה בתחומי היצירה. ווטסון הציעה קטעים מסרט האימה "מורגן" לשימוש בטריילר, לדוגמה, וכך עזרה לעורכים להפיק מוצר מוגמר תוך יום, במקום בשבועות של עבודה.

בסופו של דבר, ייתכן שעוזרים דיגיטליים יעזרו לנו ליצור שורה של תוצרים, החל מתזכיר לעובדי החברה וכלה ברומן הגדול הבא. ג'יימי בּרוּ (Brew), כותב קומי מהאתר ClickHole, פיתח ממשק חיזוי טקסטואלי שלוקח דוגמאות ספרותיות ומסייע ביצירת טקסטים חדשים, על ידי כך שהוא נותן למשתמשים שורה של אפשרויות לגבי המילה הבאה בטקסט שלהם. הוא והממשק יצרו יחד תסריט חדש ל"תיקים באפילה", מודעות "קרייגסליסט" מזויפות ואזהרות תוכן של IMDB.

ווטסון, Jeopardy

"ווטסון", המחשב של IBM שניצח במשחק Jeopardy. תצלום: Clockready, ויקיפדיה

הבנה הדדית

רוב מערכות למידת המכונה אינן מסוגלות להסביר, במונחים אנושיים, מדוע הן קיבלו החלטה מסוימת או מה הן מתכוונות לעשות בהמשך. אבל חוקרים מנסים לתקן את זה. סוכנות DARPA של צבא ארצות הברית, האחראית על פיתוחים טכנולוגיים, הכריזה לאחרונה על תוכנית להשקיע סכום כסף ניכר בבינה מלאכותית שניתן להסביר את פעולותיה (XAI, ראשי תיבות של explainable artificial intelligence). הטכנולוגיה הזאת אמורה לעזור לנו לתקן מערכות למידה חישובית, לחזות את צעדיהן ולשפר את אמינותן. באמצעות XAI, העוזר הדיגיטלי שלכם יוכל לומר לכם אם הוא בחר מסלול נהיגה מסוים מכיוון שהוא יודע שאתם אוהבים דרכים צדדיות, או אם הוא הציע לכם לשנות מילה במייל כדי שהנימה תהיה ידידותית יותר. יתרה מזאת, רובוט עם מודעוּת רבה יותר "יוכל לדעת מתי אתם מבקשים עזרה", אומרת מנואלה ולוֹזוֹ (Veloso), העומדת בראש מחלקת למידת המכונה של אוניברסיטת קרנגי מלון. היא מכנה את המיומנות הזאת בשם "אוטונומיה סימביוטית".

חוקרים מפתחים כעת גם בינה מלאכותית רגשית, כדי שהמערכות שלנו יוכלו להבין אותנו טוב יותר. חברות כמו Affectiva ו-Emotient (שנרכשה על-ידי אפל) פיתחו מערכות שקוראות רגשות לפי הבעות פניהם של המשתמשים. רוב היי (High), המנהל הטכנולוגי של ווטסון, טוען שהמערכת של IBM מסוגלת לנתח טקסט ולזהות בו לא רק רגשות, אלא גם נימה, ולאחר זמן מה אפילו אישיות. בסופו של דבר, מערכות בינה מלאכותית ינתחו את קולנו, הבעות פנינו, תנוחות גופנו, מילותינו, את ההקשר שבו אנו נמצאים, את היסטוריית השימוש שלנו, וכל זאת כדי להבין טוב יותר מה אנו, המשתמשים, חשים וכיצד להגיב לנו. הצעד הבא, לפי רַנָא אל קַליוּבּי (Kaliouby), מנכ"לית Affectiva ואחת ממייסדות החברה, יהיה שבב רגשי המותקן בטלפון ובטלוויזיה ומסוגל להגיב בזמן אמת. "אני חושבת שבעתיד זה יהיה מובן מאליו שכל מכשיר פשוט יודע לקרוא את רגשותינו", היא אומרת.

חיבורים רגשיים

אנחנו כבר יודעים שאנשים יוצרים קשרים רגשיים עם שואבי אבק "רומבה" ועם רובוטים אחרים המבצעים מטלות שגרתיות. מה נרגיש כלפי מערכות בינה מלאכותית שמדברות איתנו בקולות אנושיים ומתנהגות כאילו הן מבינות אותנו ברמה עמוקה?

כבר היום אנשים יוצרים קשרים רגשיים עם שואבי אבק "רומבה"

נובה ספיבק מתאר לעצמו אנשים המנהלים זוגיות לאורך חייהם עם בני זוג וירטואליים. אנו ניתן לילדינו צעצוע חכם שלומד עליהם ומלמד אותם וגדל איתם. "זה מתחיל כבובה של חיה חמודה וקטנה", הוא אומר, "אבל הופך למשהו שחי בענן ושהם ניגשים אליו באמצעות הטלפון. ואז, בשנת 2050 או מתי שזה לא יהיה, אולי יהיו כבר שתלים מוחיים כאלה". בין השאלות הרבות העולות מתרחיש כזה, מציין ספיבק גם את השאלה הבאה: "מי הבעלים של המערכות האלה? האם הן רכוש של גוגל?" האם נוכל לנתק את חברינו הוותיקים ביותר כל אימת שנרצה, או לתכנת אותם מחדש? והאם נהיה חסרי אונים ללא עוזרינו הנאמנים?

אל קליובי מזהה שאלות רבות סביב סוגיית האוטונומיה: מה יוכלו העוזרים האלה לעשות בשמנו? האם עלינו להתיר להם לבצע רכישות? מה יקרה אם נבקש מהם לעשות מעשה בלתי חוקי – האם הם יוכלו להתנגד להוראותינו? היא גם חוששת לפרטיותנו. אם מערכת בינה מלאכותית מזהה שמתבגר שקע בדיכאון, האם יש לה רשות להודיע להוריו? ספיבק אומר שנצטרך להחליט אם בינינו לבין המערכות האלה יש חוזה הדומה לחיסיון רפואי, או חיסיון בין עורכי דין ללקוחותיהם. האם הן יוכלו לדווח עלינו לרשויות החוק? האם ניתן לזמן אותן לדוכן העדים? ומה לגבי פריצות למערכת? יש החוששים שהבינה המלאכותית של העתיד תשתלט על העולם, אבל קמבהאמפאטי חושב שפריצות זדוניות הן סכנה גדולה הרבה יותר. בהתחשב באינטימיות שאנו עשויים לפתח עם עוזרינו הנוכחים-תמיד, אם האדם הלא-נכון יצליח לפרוץ אליהם, הרי שהנכס הגדול ביותר שלנו יהפוך באחת לנכס הגדול ביותר של אויבינו.

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מת'יו הטסון (Hutson) כותב על ענייני מדע ומתגורר בניו יורק. הוא מחבר הספר The 7 Laws of Magical Thinking.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

Copyright 2017 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency.

תמונה ראשית: יד רובוטית משגרת מטוס נייר. תצלום: קולין אנדרסון, אימגב'נק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי מת'יו הטסון, Atlantic.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על ימי הבוטים

02
עמי

כל העוזרים הדיגיטליים לא שווים הרבה. בסוף מה שהצליח זו תוכנות כמו ואטאפ ודומיה, שעוזרות לאנשים לתקשר טוב יותר אחד עם השני, ולא עם המכונה. האמת היא שכבר עכשיו, ללא העוזרים, אנו מתקשרים עם מכונות הרבה יותר טוב מאשר עם בני אדם. האוטו עושה בדיוק מה שאנו מצפים ממנו. אנו יודעים להפעיל את המחשב בצורה יעילה ואמינה ביותר. הרבה יותר מאשר עם אנשים.

03
שמוליק כרמון

ההרחבות הטכנולוגיות הן בלי ספק ענף צעיר יחסית באבולוציה של הציביליזציה האנושית הנוכחית.
מתוך הסתכלות על ילדים ונוער נוכל אולי להפיק שיערוך לשאלה עד כמה הענף הזה יהיה דומיננטי בעתיד הקרוב.