יש מישהו שם בחוץ?

כבר שנים שאנחנו מחפשים חייזרים ולא מוצאים, אז מדוע אנחנו ממשיכים להאמין בקיומם?
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

ממש ברגעים אלה, ואין לי דרך אחרת לומר זאת, טסה לה במהירות האור אגרת קטנה שרשמתי לעבר מערכת כוכבים רחוקה המכונה Gliese 526 (גליז). למרות המהירות הפנטסטית של האיגרת הזאת, ייקח לה בערך 17.6 שנים להגיע אל הנמען. ואם אכן מתקיימת לה ציוויליזציה זרה במערכת הזאת, ואם גם יתחשק להם, לבני הגליז, להשיב תשובה, זו תגיע בחזרה לכדור הארץ רק בעוד 35 שנה!

סוכנות הדואר הגלקטית האחראית להתכתבות המשונה הזאת הינה קבוצה ארצית מאד של יזמים אמריקאים בשם ה"אות הבודד" (Lone signal) שיושבת בקליפורניה ומבקשת להעביר, באמצעות גלי רדיו, מסרים אנושיים לכיוונם של תרבויות זרות שאולי מאכלסות מערכות כוכבים בגלקסיה. לצורך השדור הקוסמי הזה נעזרים אנשי האותות הבודדים בצלחת לווין גדולה שנבנתה לפני כ-45 שנה באיזור מונטריי בקליפורניה לצורך הפרויקט של נחיתת אפולו 11 על הירח.

אין צורך לומר שמדובר ביריה באפילה, וזאת בלשון המעטה. כדי ש"מישהו" יקלוט, וגם יענה לאותם הסיגנלים החלשים שיגיעו בסביבות 2030 לאיזור מערכת השמש של גליז, צריכים שיתקיימו, כאמור, שני תנאי יסוד: שיהיו שם חיים תבוניים ברמה טכנולוגית - לפחות כזאת הזהה לטכנולוגיה של בני המין האנושי, ותנאי שני: שתהיה להם מוטיבציה להשיב תשובה - תנאים לא פשוטים בהתחשב בעובדה שנכון להיום, בתחילת המאה ה-21, לא נתגלה ולו סימן קלוש אחד למציאותם של חיים מחוץ לכדור הארץ, לא כל שכן, חיים תבוניים.

הלו! זה רדיו?

לא שלא מחפשים. למעלה ממחצית המאה עוסקים קבוצות של אנשי מדע, אוניברסיטאות, ארגוני מחקר ומוסדות פרטיים, בחיפוש אחר סימני חיים תבוניים מחוץ לעולם שלנו. החיפושים מתבססים בעיקר על ניצול תכונותיה של הקרינה האלקטרומגנטית המתפשטת בחלל (בריק) במהירות של 300,000 ק"מ בשנייה. מעבר לתצפיות אופטיות בתחום האור הנראה, מנסים האסטרונומים להתבונן וגם להאזין לאותות בתחומי הקרינה הנוספים, בעיקר גלי רדיו שאולי נשלחים מאיזורים חשודים בגלקסיה.

הלוגו של סט"י

הלוגו של סט"י

מי שמוביל במידה רבה את מסע החיפושים אחר החוצנים הנבונים הינו גוף המכונה סט"י - Search for Extraterrestrial Intelligence . סט"י הינו מכון אמריקאי ללא מטרות רווח שהוקם לפני 30 שנה על ידי קבוצה של אסטרונומים, אליהם חברו אנשי עסקים וטכנולוגים מעמק הסיליקון, במטרה לקדם את המחקר המדעי בנושא החיים ביקום. לאנשי המכון, הממומן כיום בעיקר מתרומות וחסויות של גופים פרטים, הצטרפו כמה קבוצות של מדענים מאוניברסיטאות בולטות בארה"ב ובעולם כולו שמנצלות לווינים וטלסקופים בחלל, כמו גם צלחות רדיו גדולות בקרקע על מנת לבצע פרויקטי סט"י בתחומים שונים. עיקר המאמץ מכוון לקליטת אותות רדיו "חשודים" ולסריקת השמיים בנסיון לאתר כוכבי לכת עם סביבה ארצית שעשויים להכיל חיים הדומים לאלה הקיימים בכדור הארץ.

קשים להשגה

החיפושים, מטבע הדברים, מוגבלים ובוודאי שאינם אינטנסיביים מידי. זאת עקב ההוצאות העצומות הכרוכות בהם ובשל העובדה שהממסד הציבורי ורובו של הממסד המדעי מעדיפים, בינתיים, להישאר בחוץ. תחום הרדיו עצמו הוא רחב מאד ומכיל כמה מיליארדי תדרים אפשריים. כדי להאזין לשידורים אינטיליגנטיים שאולי מתקיימים, צריך לכוון, בדיוק כמו במכשיר הרדיו בבית, לכוון התחנה הנכונה. וזה, כמובן, איננו הקושי היחיד.

האסטרופיזיקאי פרנק דרייק. צילום: ויקיפדיה

האסטרופיזיקאי פרנק דרייק. צילום: ויקיפדיה

היה כבר מי שאמר שהניסיונות לתור אחר חיים בגלקסייה שלנו וביקום כולו משולים למרדף אחר מוצר חמקמק במיוחד, שאינך יודע בוודאות אם הוא קיים, ואם כן, כיצד הוא נראה ואיך הוא מתנהג? ובעיקר, היכן הוא נמצא? השאלה האחרונה מתסכלת במיוחד מאחר והמקומות האפשריים לקיומם של חיים מצויים במרחקים אסטרונומיים ובלתי נתפשים של מיליארדי, מיליארדי קילומטרים מכדור הארץ. בשנת 1960 החל אסטרונום אמריקאי צעיר בשם פרנק דרייק, אז באוניברסיטת קורנל, לחפש תרבויות תבוניות בחלל בעזרת טלסקופ-רדיו קטן שנמצא בגרין-בנק, במערב וירג'ניה. הצוות של דרייק כיוון את צלחת הטלסקופ לעברם של שני כוכבים סמוכים טאו-סטי (Tau Seti) ו-אפסילון ארידני (Epsilon Aridani ) וניסה לקלוט אותות שידור שאינם באים ממקורות טבעיים. דרייק כינה את הפעילות הזאת בשם "אוזמה" על שם הנסיכה מסיפורי ממלכת עוץ ארץ האגדות. פרויקט אוזמה הסתיים 4 חודשים אחר כך ללא כל תוצאות.

חייזרים בסלון

הגילויים המרגשים בתחומים הללו נעשו במקומות אחרים לחלוטין. ממש באותן השנים בהם החלו אנשי המדע לבחון ולחפש ברצינות אחר סימנים לקיומם של חיים ביקום, החלה להיבנות ולהתרקם מציאות בדיונית חדשה שהייתה עמוסה בחייזרים, ובכל מיני סוגים של חיים תבוניים שהגיעו מכל רחבי הגלקסיה.
עם השנים, כמעט במקביל לתוצאות החיפוש המאכזבות בשטח עצמו, הנוכחות החייזרית בעולם שלנו, רק הלכה, נדמה, והתחזקה. היא באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של סדרות טלוויזיה וסרטים מצליחים, בעולם ספרותי עשיר של דימויים, ובעיקר, בתעשייה עצומה של מוצרים ומותגים שנקשרו בעולם החייזרי.

הפרק הזה בחייזרות המודרנית מתחיל בערך בתקופה בה החל האסטרונום פרנק דרייק בפרויקט אוזמה. חייזרים פעילים ונבונים בהחלט "התגלו" על ידי תסריטאי ועתידן אמריקאי בשם ג'יין רודנברי (Roddenberry) שיצר את סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים". הפרק הראשון שעלה לאוויר בשנת 1966, כמו גם הבאים אחריו, תיארו את הרפתקאותיהם המופלאות של אנשי צוות ספינת החלל "אנטרפרייז", בהם קפטן קירק והקומנדר החייזר, ספוק, ברחבי הפדרציה הבינכוכבית של המאה ה-22. הסדרה צברה עד מהרה פופולריות עצומה ברחבי העולם והפכה למותג מסחרי משגשג שהניב עד היום שש סדרות המשך ו- 12 סרטי קלנוע. העולמות שתוארו בסרטים קיבלו ממשות פיזית בצורה של פריטי לבוש, כלי נשק, דמויות ומסיכות. סצינות בדיוניות מהסרטים תוארו ונשמעו בהרצאות ובכנסים פופולריים, וגם יושמו ושוחקו במשחקי מחשב ביתיים בכל העולם.

עין אחת צופיה

הדימיון, כמעט כמו תמיד, עלה על המציאות. בעוד האנטרפרייז התעמתה עם גזעים נבונים וסיירה ברחבי הגלקסיה תוך שהיא מדלגת בין הכוכבים במהירויות גבוהות ממהירות האור, בעולם האמיתי העניינים התנהלו בעצלתיים. סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, היתה עסוקה באותה העת ביישומה של תוכנית אפולו שנועדה להנחית אדם על הירח. במאי 1961 נאם קנדי לאומה האמריקאית וקבע יעד לפיו ארה"ב תנחית אדם על הירח בעשור הקרוב. בעקבות הנאום הזה שהצית את הדמיון הוקצו גם המשאבים המתאימים. בחודש יולי 1969 הציב בן אנוש לראשונה את כף רגלו על עולם זר. העולם הזה, לא צריך לציין, לא היה כוכב לכת במערכת רחוקה אלא הירח, בן הלוויה שלנו שנמצא במרחק של כ- 365,000 ק"מ מאיתנו, בערך שניית אור אחת.

"מה זה אנושות? יש מיליונים בהודו שלא שמעו על סט"י ועל הפרויקטים שלהם. מי מדבר בשם האנושות? המיליונים האלה בהודו לא מרגישים בודדים ביקום והיקום לא ממש מעניין אותם

חייזרים לא התגלו על הירח וגם לא בשורה של פרויקטי חיפוש גדולים שהחלו להתרקם באותם השנים. אחד מהם, שתוכנן על ידי נאס"א וכונה "קיקלופ" על שמה של המפלצת המיתולוגית בעלת העין האחת, היה אמור להכיל מערך של יותר מ-1000 טלסקופי רדיו בקוטר של 100 מטרים כל אחת. אלא שהקיקלופ לא יצא לפועל עקב עלותו הגבוהה (באותן השנים המחיר הוערך בכ-10 מיליארד דולרים) מה שהביא לביקורת ציבורית עזה והתנגדות הקונגרס האמריקאי. נאס"א החלה לצאת בהדרגה מהמשחק של סט"י, והמסע ההירואי לחיפוש אחר יצורים חיים ביקום נמשך מאז ועד היום בצורה לא סדירה, בעיקר באמצעות כמה פרויקטי האזנה הנדחפים על ידי אוניברסיטאות ומוסדות פרטיים, ולעיתים, גם על ידי חלומות וגחמות של אנשי מדע בודדים.

רוצה הביתה

כפי שכבר הוזכר, המקום העיקרי שבו המשיכו לפרוח ולשגשג התרבויות הזרות היה הדימיון, שהוצת פעם אחר פעם. בסוף שנות ה-70, היה זה הסרט "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס שלא רק זכה להצלחה עצומה אלא יצר קאלט חדש וגם חמישה סרטי המשך מצליחים, מיד אחריו, בראשית שנות ה-80, הופיע במערכת השמש שלנו, או ליתר דיוק בכוכב הלכת השלישי ממנה, חוצן סמפאטי במיוחד שכונה: אי.טי.

הסרט הזה של ספילברג חיזק מאד את מעמדם של החייזרים בהוויה התרבותית שלנו. ספילברג, בעצמו תומך נלהב בפרויקטי סט"י, בחר להוסיף לחייזר שלו מימד אנושי. הגיבור שלו היה חייזר טוב לב שהתגעגע הביתה, ונגע בליבם של מיליוני צופים בעולם כולו. זה, אגב, השתלב טוב במדיניות של אנשי סט"י שמנסה לגייס, בצורה כמעט נואשת, אהדה ציבורית ומימון לפרויקטי החיפוש שלהם. סט"י עושה זאת תוך כדי פריטה על שורה של ערכים אנושיים, בינהם, פליאה ודימיון וסקרנות, וגם הרצון של האנושות לדעת מה שמעבר.

מחפשים משמעות

"אנושות! על מה אתה מדבר?" אומר לי לי פרופ' נחמן בן יהודה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים: "מה זה אנושות? יש מיליונים בהודו שלא שמעו על סט"י ועל הפרויקטים שלהם. מי מדבר בשם האנושות? המיליונים האלה בהודו לא מרגישים בודדים ביקום והיקום לא ממש מעניין אותם. בכלל, למה החלומות שלנו צריכים לקחת אותנו מחוץ לכדור הארץ? אין לנו כאן מספיק חלומות לחלום עליהם כאן"?

חכה רגע עם סט"י, אני מבקש ממנו. בתור סוציולוג, אתה יכול להסביר את הנוכחות הדומיננטית הזאת של החייזרים בסלון שלנו? אתה מסתכל היום בתוכניות הטלוויזיה, או בסרטים המוצגים בקלנוע, ואין מצב שלא תראה, פה ושם, סרטים על פלישה, או מפגש, או סתם תעלומה הקשורה לתרבות שמגיעה מרחוק. מה קורה כאן?

שליט האצטקים מונטזומה נפגש עם הנאן קורטז הספרדי במאה ה-15. מקור הציור: Kurz & Allison

שליט האצטקים מונטזומה נפגש עם הנאן קורטז הספרדי במאה ה-15. מקור הציור: Kurz & Allison

"אני חושב שהניסיון שלנו להתחבר עם זרים אינו חדש", משיב פרופ' בן יהודה. "כבר בעלילות גילגמש, האפוס השומרי הקדום, יש מפגש של גילגמש עם זרים. המפגשים עם הדמות הזרה והשונה מאתנו מתרחשים כל העת בהיסטוריה, ובמפגשים הללו קורים דברים. זה יכל להיות הגיבור של אודיסיאה שנפגש עם דמויות שונות ואחרות, או אפילו האדם הלבן שבא לארץ אפריקאית ונתפש כזר שמגיע מעולם אחר. אין הרבה שוני בין הזרים האלה לבין החייזרים שאתה מדבר עליהם".
"במקרה של סט"י", הוא מוסיף, "הם מנגנים שם על המיתר של האדם המחפש משמעות והשאיפה לקשר אנושי ורצון ללחוץ את ידו של הזר. ישנו גם הטיעון שחוזר אצלהם לפיו החייזרים יכולים לעזור ולסייע למצוקות המין האנושי".

האלוהים של סט"י

אני מספר לפרופסור על התכתבות שאני מנהל, כרגע מצד אחד בלבד, עם מערכת הכוכבים גליז 526. "זה לא מרגש אותי. זה מזכיר לי אגרת ששלח בשנת 1976 חתן פרס נובל לפיזיקה, האסטרונום הבריטי, סר מרטין רייל (Ryle) לניו יורק טיימס. במכתב, ריילי מזהיר מפני השידורים היזומים וטוען שאנחנו צריכים להשמר מפיזור סימנים המעידים על עובדת קיומנו כאן. הניסיון ההיסטורי שיש למין האנושי אודות מפגשים בין תרבויות מפותחות ונחשלות איננו טוב, ראה מה קרה במפגש בין האימפריה האצטקית לספרדים בתחילת המאה ה-16".

"ואיך היית מגדיר את התופעה הזאת של אנשי סט"י. הם מחפשים כבר חצי מאה וממשיכים להשקיע כספים. האם זה סוג של אמונה? אולי דת"?
"אין ספק שמדובר כאן בסוג של מערכת אמונה. אנשי סט"י מאמינים בסדרה של פרמטרים, למשל שיש חיים, ושווה ליצור עמם קשר. מה שאומר אגב שהם מניחים שמדובר ב-"גוד גייס". אבל זו, בכל מקרה, אינה דת. היא תהפוך לכזאת רק כאשר הם יניחו את קיומם של כוחות על-טבעיים. אני לא חושב שזה יקרה".

ריגושים ופנטזיות

ובינתיים, במציאות עצמה, אנשי סט"י מנסים בימים אלה, באמצעים טבעיים, בעיקר בעזרת מימון מחיל האוויר האמריקאי, לחדש את פעילות ההאזנה במערך צלחות הרדיו (Allen Telescope Array), ב- Hat Creek קליפורניה. המערך הזה הקרוי ע"ש פול אלן אחד ממייסדי מיקרוסופט שתרם את הכסף הראשוני להקמת הפרויקט, כ-13.5 מיליון דולר, החל לפעול בשנת 2007 אבל מהר מאד נקלע לקשיים כספיים.

בעולם הבדיון העניינים כרגיל. לא מכבר הכריזו באולפני דיסני כי הסרט החדש במסגרת מלחמת הכוכבים יצא בדצמבר 2015, ויש למה לחכות.
3,917,164,163,928 ק"מ! זה המרחק, נכון לכתיבת המילים הללו, שעבר (פחות או יותר) אות הרדיו ששוגר בשמי בדרך הארוכה אל השמש ההיא. ספק רב אם יש למה להמתין. אין הרבה מדענים הסבורים כי התשובה לשאלת החיים ביקום תגיע דווקא ממערכת הננס האדום, גליז 526. ובכלל, אולי לא צריך להתרגש יותר מידי. מסכם זאת יפה נחמן בן יהודה: "זה שלא מצאו דבר עד היום זה נפלא. תאר לך שהיו מגלים משהו, לאיפה ילכו הפנטזיות שלנו"?

הספר "מסע אל התבונה"- 1999- מאת חגי נצר ועמי בן בסט ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות, ספרי עליית הגג.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

12 תגובות על יש מישהו שם בחוץ?

מאמר מעניין מאוד. בהתייחס לנקודה של איך להגדיר את הפרוייקט של סטי, האם הוא מדעי, האם הוא אמונה, נראה שהוא מקרה מאוד ייחודי שנמצא קצת על הגבול בין מדע לפסבדו מדע. כתבתי על כך בבלוג שלי:
http://greengross.wordpress.com/2010/11/13/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-seti/

03
עמי ב.ב

תודה גיל. ההתייחסות לעיקרון ההפרכה של פופר מעניינת מאד. המאמר שלך בהחלט מקיף ומרתק.
אגב, אחד הדברים שלא יכולתי להרחיב יותר מידי כאן היא העובדה שאנשי סט"י עושים סוג של מניפולציה בנתונים לטובת הגישה שלהם.
למשל הנתונים האחרונים של טלסקופ החלל קפלר שנותנים אינדיקציה מסויימת לנפוצות מאד גבוהה של כוכבי לכת בגלקסייה. אבל זה עדיין כמובן לא אומר דבר.

נקודה אחרת שלא היה לי מקום להתייחס אליה היא העובדה שאנחנו לא אובייקטיבים, אנו רואים את העולם "מתוך עצמינו". אנחנו מאד חד צדדיים ולא יכולים לצאת לרגע מהגוף ולהתבונן מהצד בצורה אובייקטיבית. וכך ההנתונים שמגיעים מהיקום מעובדים תמיד גם מתוך "ראייה אנושית", ומתוך החלומות והצפיות והתקוות שלנו. (התייחסנו לזה יותר בספר של נצר ושלי).

נקודה נוספת, קשורה או לא קשורה היא ה"שימוש בתרבות החייזר". אחת הנקודות ששאלתי עצמי כאן בכתבה, ואין לי תשובה מלאה עליה, היא הסבה הפופולאריות העצומה לה זוכים הסרטים וסדרות הטלוויזיה בתחומי החוצנים למינהם.
אין ספק שהתחום הזה מלהיב את הדימיון. הסרטים מאד מושקעים, הטכנולוגיה העתידית שנרמזת בהן וההרפתקאות פשוט מציתים את הדימיון. אבל זה עדיין לא מסביר.

היי עמי, אכן אני מודע לזה שסטי קצת מטים את הנתונים לטובתם. אנחנו באמת לא יכולים להעריך את היתכנותם של חיים במקומות אחרים. יכולים להיות ביליוני חיים או שאנחנו מקרה יחיד. הבעייה לדעתי היא שגם אם יש חיים, הסיכוי שהם יהיו באותה רמה טכנולוגית כמונו או טובה יותר וגם קרובים אלינו די קלוש. אם היקום מתפשט כל הזמן, קשה יותר ויותר יהיה ליצור קשר איתם.

שתי הנקודות האחרונות שלך דווקא קשורות. מעניין שכמעט תמיד חייזרים מוצגים בצורה די דומה לבני אדם, רק קצת יותר מעוותת או מוגזמת. הם לרוב ביפדלים, יש להם ידיים וראש עגול ודומה לשלנו בסך הכל. קשה למוח האנושי לדמיין משהו שונה לגמרי.

05
אסף

מסופר על סוקרטס, הפילוסוף היווני הדגול שהלך לתומו ברחוב, מהרהר בדבר כדרכו. פתאום, ראה סוקרטס את שכנו הולך לפניו כשראשו מורם מעלה והוא צופה בכוכבים. מבלי משים, לא הבחין השכן בבור כרוי בקרקע ונפל לתוכו. הבור היה די עמוק ולא עמדו לו כוחותיו לחלץ את עצמו. "הצילו" הוא צעק, "הצילו"!. נגש סוקראטס אל שפת הבור והטיח בשכנו "שוטה שכמותך!, מדוע הנך מסתכל בגרמי השמיים, שעה שאינך יודע את אשר על האדמה"?.
"החייזרים" הם השכנה ממול שמעניינת את הגבר יותר מאשתו שאותה הוא כלל אינו מכיר.

06
יוסי שפירא

ככול שמגלים עוד כוכבי לכת ההגיון אומר שאיפו שהוא יש חיים נוספים ביקום. אולם המרחקים לא מאפשרים קשר לכול אחד מערכת חיים בזמן שלו כמו שאמר איינשטין הכול יחסי.

07
עמי ב.ב

לא רק שמגלים כל הזמן כוכבי לכת מחוץ למערכת שלנו..מגלים גם יותר ויותר כאלה שיש להם, כנראה, תנאים דומים לאלה בכדור הארץ.
זה מעלה במובן מסוים את הסבירות להמצאות חיים, אבל זה לא מוכיח דבר. ועדיין - כמו שכתבת, לא דברנו על המרחקים.

08
עמוס רובין

ג'ון אקרמן, יוצא נאס'א, אך חוצן מבחינת הממסד המדעי, מחבר בין מיתולוגיה לבין מיטב חידושי חקר מערכת השמש.
המסקנות שלו הן מהפכניות.
לפיו, בקרו אותנו בעבר חוצנים שבאו ממאדים לפני שהפך לכוכב הלכת במצבו הנוכחי.
אם אתה רוצה להתוודע למשהו באמת חדש קרא אתר Acksblog.

09
אריה ש

הכל עניין של תקציב.
כל זמן שיש תקציב לנושא זה(לחפש חוצנים) ימשיכו לחפש.
כאשר יגמר הכסף - יפסיקו.
פשוט מאוד.
גם אני, אם היה לי תקציב, הייתי מבזבז אותו על חיפוש חוצנים.

רדיוס היקום הנצפה הוא כ-14 מיליארד שנות אור, ורדיוס היקום שמעבר לו מגיע כנראה ל-46 מיליארד שנות אור. כמובן שכל זה ריק לחלוטין, ורק בני אדם יש במרחב האדיר הזה. וכמובן שאם כבר יש חיים תבוניים-טכנולוגיים מחוץ לכדה"א, אין שום סיכוי שהם גילו טכנולוגיה שעוקפת את מגבלת מהירות האור (כמו למשל מנוע אלקובייר שעליו עובדת נאס"א בשנים האחרונות).

בקיצור, אין חיים ואין כלום מלבד האדם. אני שמח לראות שכמו אריסטו, שהכפיף את היקום כולו להתנהג כדבריו, האנושות של המאה ה-21 לא למדה דבר, ועד היום מתעקשת להישאר ביהירותה. אם לא ראינו את זה - ודאי שזה לא קיים.

11
עמי שחר

קראתי את השרשור "המרתק" שכאן (רק עתה 24/02/2015)
ובדקתי מחדש, האם הגעתי בטעות לאתר של Lie-Net ולשרשורי התגוביות הסיזיפיות בשפה "חיזרית-ארצית"
.
ובלא כל קשר למושא הדיון הלכאורתי
מצאתי גן ילדים הרבים בארגז חול באותו הלהט ובאותה השפה
אשר לשאלה האלמותית "מי התחיל" ...
סורי, אתה ~חנן סבת~ אתה החילות בכך כבר מתגוביתך הראשונה לכותב מאמר זה עמי בן-בסט:
.
"נושא העב"מים לא קשור לאמונה אלא למחקר מדעי. האמונה היא נחלת מי שמעדיפים שלא לחקור ולחפש פתרונות קלים בקידום טיעונים ע"י הצהרות - דוגמת מר בן בסט".
.
על כן אני יכול לקבוע חד-משמעית - יש חיזרים. אנחנו
החיפוש החלל מיותר כי טרם חקרנו את אשר לידינו וחלק מ"האני" שלנו עצמנו. אנחנו זרים לעצמנו למהותנו למשמעות קיומנו ועם ידע עמוק זה ושת"פ קבוצתי כיתתי מופלא זה, אנו יוצאים לחקור חיזרים אחרים.
.
הידד

12
עדי ברשי

SETI ׁ(למעשה, לא הבנתי למה המאמר תוקף רק את SETI. שיתקוף את כל נאס"א) מניחה הנחות אלה כי הן הכי הגיוניות.
הנחה: סביר להניח שרוב החייזרים הם יצורים הם שני כתמים שעירים ירוקים במקום עיניים והם יכולים לשמוע כל מי שאומר לולולולו וזהות את מיקומו מכל מרחק אפשרי
מסקנה: SETI צריך להקליט את הקול לולולולו ולהשמיע אותו כדי לחפש חייזרים.
נאס"א מעדיפה להניח הנחות שהגיוניות לבני האדם. המאמר מעדיף שהם ישמיעו את הקול לולולולו?
כמו כן, פסקאות 12-16 נראות לי מיותרות. למיטב ידיעתי SETI לא פנתה אל הציבור או דאגה לתדמיתה (כשאני עושה מחקר מדעי וזקוק למימון, אני לא זקוק לסרט או פרסום) בנוסף לכך, בעייתי לומר שאם-מוסד-כלשהו-לא-מעניין-מיליוני-אנשים-אז-אין-בו-טעם הוא לא ענייני. אתם רוצים לערוך רשימה של דברים כאלה?