כי צריך, כי אפשר, כי טוב

תמיד והיום עוד יותר: חשוב לתת לא רק כי הדבר עוזר לאחרים, אלא כי הוא גם טוב למי שנותנים ולחברה כולה
X זמן קריאה משוער: 19 דקות

ברגעים שונים במהלך השנה האחרונה, רבים מאיתנו איבדו את מקום העבודה ואת הביטחון הכלכלי שלהם. אינטראקציות חברתיות אבדו לנו, וגם שורה של חירויות קטנות שפעם היו מובנות מאליהן הפכו לנחלת העבר. איבדנו את מה שהפך את ימינו ל"נורמליים". והדבר הטרגי ביותר הוא שרבים מאיתנו איבדו אנשים יקרים. המגפה העולמית גבתה מחיר כבד מחייהם של בני אדם ברחבי העולם, ויחד עם ההתמודדות הקשה עם גזענות מובנית ופוליטיקה מקוטבת, חלקים ניכרים מן העולם ספגו השפעה שלילית בדרך זאת או אחרת. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להרגיש טוב יותר בתקופה הזאת? נראה שאחת התשובות היא "לתת".

בנתינה לאחרים, אתם עשויים לעזור להם, אך אתם גם עשויים לעזור לעצמכם

"מעשה הנתינה עשוי לסייע לנזקקים גם תוך שהוא משפר את רווחתו של הנותן" – טריסטן אינגאקי (Inagaki), אוניברסיטת סן דייגו סטייט.

"לתת תמיכה חברתית לאחרים יכול להיות מועיל מבחינת נותני התמיכה. בנתינה לאחרים, אתם עשויים לעזור להם, אך אתם גם עשויים לעזור לעצמכם", אומרת חוקרת הפסיכולוגיה טריסטן אינגאקי.

אינגאקי חוקרת נושאים הנוגעים לקשרים חברתיים ולבריאות, וכן את המסלולים העצביים הקושרים בין השניים. במאמר מ-2017 שראה אור בכתב העת "Current Directions in Psychological Science", שכתבה עם מחבר-שותף, אדוארד אורהק (Orehek) מאוניברסיטת סן דייגו סטייט, השניים חקרו את התועלת בנתינה בדרכים שאינן חומריות. אינגאקי אומרת שנתינה כזאת בולטת במיוחד כשהענקת טיפול היא בחירה שמוּנעת מבפנים ונתפשת כבעלת השפעה חיובית על המקבל.

"אם אני תופשת את התמיכה כדבר שניתן באורח חופשי, דבר אפקטיבי מבחינת האדם האחר, סביר שנראה השפעות חזקות יותר על הבריאות שלי", אמרה החוקרת, "בעוד שאם אני מרגישה שאני חייבת לתת ושהתמיכה לא הועילה בעזרה למישהו אחר, יתכן שלא נראה את אותן השפעות בריאותיות".

יד, לתת, לקבל, עזרה

לתת ולקבל, יד ממשית וקרובה. תצלום: מיכאל שפלר.

המגפה העולמית גרמה לשינויים משמעותיים בדינמיקה של הנתינה. "מצד אחד, המגפה היא מצב גלובלי שגרם לרבים להזדקק לתמיכה, פיננסית, פיזית או נפשית. וכך, אין מחסור בהזדמנויות לתת", אמרה אינגאקי. "מצד אחר, מומלץ לנו לשמור על הפרדה פיזית מרוב הרשת החברתית שלנו ומאחרים בכלל", אפילו בעודנו נמצאים בקרבה רבה וכמעט מתמדת לילדינו, למשפחתנו המורחבת ולשאר בני הבית.

נראה שקירבה פיזית מעצימה את הקשר בין מתן תמיכה וחוויה של רווחה. אינגאקי מסתמכת על ממצאים חדשים ומציינת ש"לתת למישהו במרחב הפיזי שלנו קשור לשיפור בבריאות הסובייקטיבית שלנו ולפחות בדידות במשך הזמן, אך ביחס לאותו הנותן, נתינה למי שנמצאים מחוץ למרחב הפיזי אינה משפיעה כך".

להתמסטל מנתינה

נתינה ועיסוק בהתנהגות חיובית מן הבחינה החברתית יוצרים עלייה ברמת החיבור החברתי, וזו מפעילה את מערכת האופיואידים של הגוף, כך שהדבר מניב תחושת רווחה

נראה כי אחד הדברים המועילים בנתינה היא הגברת תחושת הרווחה. מסקנה אפשרית מן המחקר של אינגאקי היא שיתכן שהאפקט הזה נובע מכך שנתינה ועיסוק בהתנהגות חיובית מן הבחינה החברתית יוצרים עלייה ברמת החיבור החברתי, וזו מפעילה את מערכת האופיואידים של הגוף, כך שהדבר מניב תחושת רווחה.

"גילינו שתמיכה באחרים מגבירה את תחושת החיבור החברתי לאותם אנשים בהשוואה לתנאים שבהם איננו נותנים לאותם אנשים", אמרה אינגאקי. "מחקר ותיק יותר בתחום בעלי החיים רומז לכך שהתנהגות של נתינה מערבת אופיואידים".

במאמר משנת 2018, שהתפרסם ב-"Current Directions in Psychological Science", אינגאקי סקרה מחקרים על בעלי חיים שעניינם המנגנונים הנוירו-כימיים שמתווכחים בחיבור החברתי ותאוריה שמעלה השערה שלפיה אופיואידים מעורבים בתחושות של קשר חברתי בקרב בני-אדם. "האופיואידים משפיעים על תחושות חברתיות, על התנהגויות חברתיות ועל תפישות בחוויות חברתיות בין אם חיוביות ובין אם שליליות", הסבירה אינגאקי.

חיבור ברמה החברתית עשוי לגרום לחוויה הדומה לנטילת אופיאטים, כך שנגרמת שרשרת של פעילות נוירו-כימית המגבירה את הרווחה החברתית שלנו. לעומת זאת, כשאנחנו חווים ניתוק חברתי, המצוקה שלנו עלולה לגבור. למשל, מחקרים פרמקולוגיים מסוימים הראו שנלטרקסון (naltrexone), תרופה שמעכבת את פעולת האופיואידים, מפחיתה את תחושות החום, הנועם והחיבור החברתי שיכולים להיגרם על ידי אחיזה בחפץ חם.

מתנות מועילות

נתינה עשויה להגביר את ההתנהגות לטובת החברה בכל תחומי חיינו

באופן כללי, המחקר של אינגאקי מורה על כך שעיסוק בפעולות לטובת החברה כגון טיפול באחרים, עשוי לשפר את הבריאות ואת תחושת הרווחה. יתרה מכך, מחקרים אחרים מראים שנתינה עשויה להגביר את ההתנהגות לטובת החברה בכל תחומי חיינו. לדבר עשויות להיות תוצאות חברתיות חשובות, שכן התנהגות המועילה לחברה עשויה לקדם בריאות וחינוך, וגם לסייע לנו במאבק בבעיות חברתיות כגון עוני ורעב.

"חוויית הנתינה עשויה לעודד עשייה למען החברה על ידי הגברת הבולטות והעוצמה של הזהות שלנו כתורמים אכפתיים ויעילים", כך כתבו אדם גרנט (Grant) מאוניברסיטת פנסילבניה וג'יין דאטון (Dutton) מאוניברסיטת מישיגן במאמר מ-2012 ב-Psychological Science.

במסגרת אותו מחקר, גרנט ודאטון ביקשו ממגייסי תרומות לאוניברסיטאות לנהל יומן במשך שבוע, יומן שיעסוק בחוויות שלהם בעת קבלת תרומות מאנשים אחרים או נתינת תרומות לאנשים אחרים. החוקרים גילו שמי שכתבו על חוויות הנתינה שלהם הגבירו אובייקטיבית את ההתנהגות שלהם למען החברה, כשהדבר נמדד בזמן שהם הקדישו בהתנדבות לשיחות טלפון שנועדו לסייע לאוניברסיטה במהלך השבועיים לאחר תרגיל כתיבת היומן.

המשתתפים שהרהרו על מתן עזרה נטו יותר לתרום לעומת משתתפים שהרהרו על קבלת עזרה

גרנט ודאטון גילו את אותה תבנית בתוצאות שהם הפיקו ממחקר במעבדה. תוך שימוש בפלטפורמה מקוונת, הם ביקשו מהמשתתפים בניסוי לציין שלושה אופנים שבהם הם קיבלו עזרה או נתנו עזרה בתקופה האחרונה. חודש לאחר השלמת המחקר, כשהמשתתפים שבו למעבדה כדי לקבל את התשלום שהובטח להם, הם קיבלו לידיהם גם טופס ובו פירוט ההשפעות של רעש האדמה והצונאמי שפקדו את יפן בשנת 2011. כשהם נשאלו האם הם רוצים לתרום ליוזמה לסיוע לנפגעי רעש האדמה, המשתתפים שהרהרו על מתן עזרה נטו יותר לתרום לעומת משתתפים שהרהרו על קבלת עזרה.

כדורגל, שרוכים, ילד, שופט, עזרה

כל עזרה נוגעת ללב, מותירה חותם, מיטיבה את העולם. תצלום: אדריה קראוהט קאנו.

הממצאים הללו רומזים שאכן, רפלקציה על נתינה ולא על קבלה, יכולה גם היא להגביר את הנכונות לסייע לאחרים, כפי שציינו גרנט ודאטון.

מי שחשים שאין להם די זמן, עשויים להפיק תועלת, באורח לא אינטואיטיבי, דווקא מכך שיעניקו מעט מזמנם

התועלת שבנתינה אינה מוגבלת להתנהגות למען החברה או לתחושת רווחה כללית. למשל, מי שחשים שאין להם די זמן, עשויים להפיק תועלת, באורח לא אינטואיטיבי, דווקא מכך שיעניקו מעט מזמנם, כפי שכתבו קאסי מוגילנר (Mogilner) מאוניברסיטת קליפורניה, זואי צ'נאס (Chance) באוניברסיטת ייל ומייקל איי. נורטון (Norton), חבר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ואיש אוניברסיטת הרוורד במאמר שראה אור ב-2012 ב-Psychological Science.

מוגלינר ועמיתיה חקרו כיצד להגביר אצל אנשים את התחושה הסובייקטיבית של הזמן. בארבעה ניסויים, הם השוו את ההשפעה של השקעת זמן באנשים אחרים לעומת "בזבוז" זמן, השקעת זמן בעצמך והשגה של זמן פנוי נוסף. החוקרים גילו שבילוי זמן עם אחרים (למשל בעזרה לסטודנט בסיכון או בכתיבת מכתב לילד חולה) הגבירה אצל הנבדקים את התחושה שיש להם זמן פנוי. ההסבר להשפעה הזאת טמון כנראה בעלייה באפקטיביות העצמית – כלומר בביטחון ביכולת להשלים התנהגויות שישיגו מטרות. וכך, "נתינה של זמן גורמת לאנשים להיות נכונים יותר להתחייב לפעולות עתידיות למרות לוחות הזמנים העמוסים שלהם", כדברי החוקרים.

באורח דומה, מתן עצה עשוי להיות בעל השפעה גדולה יותר על ההתנהגות מאשר קבלת עצה. במחקר משנת 2018 שראה אור ב-Psychological Science, לורן אסקרייס-ווינקלר (Eskreis-Winkler) מאוניברסיטת פנסילבניה, איילת פישבך (Fishbach) עמיתת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת שיקגו ועמיתה נוספת באגודה, אנג'לה דקוורת' (Duckworth) מאוניברסיטת פנסילבניה, גילו ש"אנשים שמתקשים מוּנעים יותר על ידי מתן עצה מאשר על ידי קבלת עצה".

באחד הניסויים, תלמידי חטיבת הביניים שנתנו עצות לתלמידים צעירים מהם, השקיעו זמן רב יותר בהכנת שיעורי הבית שלהם בחודש שלאחר מכן לעומת תלמידים שקיבלו עצות ממורים מומחים. בשני ניסויים נוספים, מבוגרים שהתקשו לחסוך כסף, לשלוט במזגם, לרזוזת או למצוא עבודה – נתנו עצות לאחרים שהתמודדו עם אותם הנושאים או קיבלו עצות ממומחים. שוב, מי שנתנו עצות חוו עלייה במוטיבציה להשגת מטרותיהם לעומת אלו שקיבלו עצות.

מחקרים אחרים הראו שלהוציא כסף על אחרים (או אפילו להיזכר שעשינו כך) יכול לגורם לסיפוק רב יותר ולהגביר את האושר שלנו יותר מאשר הוצאת כסף על עצמנו

מחקרים אחרים הראו שלהוציא כסף על אחרים (או אפילו להיזכר שעשינו כך) יכול לגורם לסיפוק רב יותר ולהגביר את האושר שלנו יותר מאשר הוצאת כסף על עצמנו. האפקט הזה הוא כל כך חזק, שנראה שהוא קורה על פני מדינות שונות, ללא קשר לעושר הלאומי.

אפילו ילדים קטנים יכולים לחוות את התועלת שבנתינה. באחד המחקרים, ילדים בני פחות משנתיים שנתנו ממתק לבובה הביעו שמחה רבה יותר מאשר ילדים שקיבלו את הממתק.

נראה שעשיית מעשים של טוב-לב מגבירה את ה"פריחה" הפסיכולוגית של בני-אדם – כלומר את מכלול התחושות החיוביות ואת התפקוד הפסיכולוגי והחברתי החיובי. האפקט הזה רומז לכך שמי ששואפים לעושר עשויים לראות ברכה רבה יותר אם הם יפעלו למען אחרים לעומת אלו שייטיבו עם עצמם.

לבסוף, נראה שלנתינה יש השפעות ספציפיות על התגובות הגופניות למתח. אינגאקי ונעמי אייזנברגר (Eisenberger) עמיתת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הראו במאמר משנת 2016 שמי שכתבו מכתב תמיכה לחבר חוו ירידה בתגובות של המערכת העצבים הסימפתטית (ירידה בלחץ הדם וב-alpha-amylase [סמן ביולוגי למתח]), כשהתמודדו לאחר מכן עם משימה שגורמת למתח, בהשוואה לנבדקים שכתבו על הדרך שהם עשו לבית הספר או לעבודה. הירידה בתגובות למתח מצד המערכת הסימפתטית עשויה להיות בעלת השפעה בריאותית מיטיבה, כגון בהפחתה של לחץ הדם.

נתינה בימי מגפה

מגפת Covid-19 העולמית אילצה אותנו להתרחק מרוב בני האדם ולבלות זמן רב מהרגיל בחברת המשפחה הקרובה שלנו ושותפינו לבית. השינויים הללו באופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים משפיעים על ההזדמנויות שלנו לתת ולבטא תודה. רבות מהאינטראקציות החברתיות שלנו נעשות באורח וירטואלי, תוך שימוש בפלטפורמות מקוונות שעלולות למנוע מאיתנו להפגין תודה באמצעות חיבוק או לתת תמיכה על ידי טיפול באדם אחר.

עדיין לא ברור האם יש השפעה שלילית לכך שאיננו נותנים. "אם אנחנו באמת רוצים לתת לאנשים", הסבירה אינגאקי, "אבל אנחנו מרגישים שזה נמנע מאיתנו בגלל המגפה העולמית או מסיבות אחרות, סביר שהדבר יהיה בעל השפעה שלילית על בריאותנו בטווח הארוך. אם, למשל, אנחנו יודעים על קרוב משפחה או חבר שמתקשים, אבל איננו יכולים לבקר אותם ולחבק אותם, והדבר נמשך שנים, אין ספק שהדבר יכרסם בנו בטווח הארוך".

היא הוסיפה שמובן שמדובר בתסריט קיצוני, ויש דרכים אחרות לתת לאנשים. אינגאקי בחנה התנהגויות ספציפיות הקשורות למגפה וגילתה שאנשים שעושים מעשים קטנים של חסד ואדיבות, כמו להודות לעובדים חיוניים או לתרום זמן או כסף לעסק שזקוק לתמיכה – נוטים לחוות פחות בדידות בשלושת החודשים שלאחר מכן, בהשוואה למי שאינם נוהגים כך.

מגפה, עזרה, שכנות טובה, שכנים

עזרה בימי מגפה: עניין פשוט, זמין, בונה חברה וטוב לכל הצדדים. תצלום: UN Covid 19 Response

עיסוק בפעילויות פשוטות וחיוביות באורח יזום, כמו הבעה תודה או התנהגות אדיבה ומיטיבה, הוכח גם הוא כמגביר את האושר שלנו

עיסוק בפעילויות פשוטות וחיוביות באורח יזום, כמו הבעה תודה או התנהגות אדיבה ומיטיבה, הוכח גם הוא כמגביר את האושר שלנו. במאמר משנת 2013, שפורסם ב-Current Directions in Psychological Science, סוניה ליובומירסקי (Lyubomirsky), עמיתת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד וקריסטין לאיוס (Layous) מאוניברסיטת קליפורניה באיסט-ביי, תיארו כיצד פעילויות חיוביות מגבירות את תחושת הרווחה. נראה שהאפקט תלוי בתכונות של הפעילויות החיוביות (למשל, תדירות, עוצמה וגיוון), בתכונות המעורבים (למשל, מוטיבציה, המאמץ והאישיות) וכן בהתאמה בין האדם ובין הפעילות.

פעילויות מסוימות עשויות להגביר את תחושת הרווחה של אנשים באורח כללי, אבל "האדם הנכון" העוסק ב"פעילות הנכונה" עשוי לחוות עלייה גדולה ביותר ברגשות החיוביים, במחשבות ובהתנהגויות החיוביות, וגם להרגיש יותר מסופק, ובסופו של דבר לחוות רווחה רבה יותר.

הצד השני של הנתינה: הכרת התודה

האם קבלת תמיכה עשויה גם לחזק את הקשרים החברתיים ואת הרווחה החברתית? המחקר מגלה שאכן כן, כאשר קבלת עזרה מובילה אנשים לחוות הכרת תודה ולבטא אותה.

אלא שחשוב להבחין בין הכרת תודה הקשורה לרגשות כגון אושר ובין תחושות של מחויבות בגלל קבלת דבר. ב-2008, מייקל מק'קאלוף (McCullough), מרשה קימלדורף (Kimeldorf) ואדם כהן מאוניברסיטת מיאמי, בחנו את המאפיינים שגורמים להכרת התודה להיות שונה מרגשות אחרים הקשורים אליה. הם הציעו ש(א) אנשים חשים אסירי תודה כשהם קיבלו דברים יקרים מאדם שנתן להם את הדברים בכוונה ומרצונו; (ב) הכרת התודה מניעה את המקבלים להשיב למיטיביהם ולגלות נדיבות כלפי צד שלישי. באותו המאמר, החוקרים טענו שיתכן שלהכרת תודה היה תפקיד באבולוציה החברתית של האדם על ידי קידום אלטרואיזם הדדי (למשל, חילופי הטבות בין מי שאינם קרובי משפחה, במצב שבו יש עלות לנותנים), וכן הדדיות "בהמשך הדרך" (למשל, חלוקת הטבות בסגנון של "שלח לחמך"). מתוך כך, אפשר לראות בהכרת תודה רגש המקדם חברתיות בכך שהוא מעודד אלטרואיזם, שבסופו של דבר מועיל למין האנושי. ואכן, נראה שהכרת תודה מתקיימת בתרבויות שונות ללא קשר לשפה.

הכרת תודה מגבירה את המאמצים לסייע למיטיב אפילו כשמאמצים כאלו הם יקרים מבחינתנו

אך כיצד בדיוק הכרת תודה מקדמת התנהגות לטובת החברה? במחקר שהתפרסם ב-2006 ב-Psychological Science, מוניקה ברטלט (Bartlett) ודייויד דסטנו (DeSteno), עמית האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת נורת'ווסטאן גילו ש"הכרת תודה מגבירה את המאמצים לסייע למיטיב אפילו כשמאמצים כאלו הם יקרים (כלומר שליליים מבחינה הֶדונית), ושהעלייה הזאת במאמצים שונה מן ההשפעות של מצב אפקטיבי חיובי באופן כללי". יתרה מכך, הכרת תודה עשויה להגביר את הנטייה לעזור לזרים. ושוב, הממצאים הללו מבחינים באורח ברור בין הכרת תודה ובין רגשות חיוביים אחרים ואפילו ממודעות פשוטה לנורמות של הדדיות (למשל, מצב שבו אנו עוזרים למישהו רק כיוון שהוא עזר לנו).

ברטלט ודסטנו הגיע למסקנה לפיה יתכן שהם "זיהו דרך שבה הכרת תודה מקדמת יחסים: על ידי עידוד של אנשים לקבל הפסדים בטווח הקצר כדי להפיק תועלת בטווח הארוך, וכך לפתור 'בעיית מחויבות', שהיא מרכזית לחיים החברתיים".

במחקר חדש יותר, שהתפרסם ב-2019, דסטנו, פרד דואונג (Duong) מאוניברסיטת נורת'איסטרן, דניאל לים (Lim) מאוניברסיטת פנסילבניה ושאניו קייטס (Kates) מאוניברסיטת נורת'איסטרן, בחנו תועלת ספציפית שגלומה בהכרת תודה: מניעת הונאה. החוקרים עוררו הכרת תודה אצל חלק מהנבדקים על ידי כך שאחד החוקרים התחזה לנבדק ותיקן עבורם מחשב שקרס: הנבדקים האחרים צפו בקטעי וידאו חמודים שגורמים לאושר או בקטעי וידאו תיעודיים ניטרליים מבחינה רגשית. כל הנבדקים התבקשו לדווח על תוצאה של הטלה וירטואלית של מטבע, שקבעה אם הם יקבלו משימה קצרה וכיפית, או משימת ארוכה יותר וקשה יותר, בידיעה שהנבדק הבא יקבל את המשימה ההפוכה. מי שגרמו להם לחוש הכרת תודה נטו פחות לרמות, לעומת מי שנגרמה להם תחושת אושר או שלא נגרמה להם כל תגובה רגשית.

בניסוי אחר, היזכרות בהזדמנות שבה הנבדקים חשו הכרת תודה, בהשוואה להיזכרות בזמן שבו הם היו מאושרים או ביום שגרתי, מנעה גם היא מן הנבדקים לרמות בניסיון להרוויח כסף.

פרחים, אגרטל, שרפרף

לא צריך הרבה אבל ההבעה חשובה וחוזרת לתודעת המביע. תצלום: Nordwood Themes

הממצאים של דסטנו ועמיתיו מורים על כך שמידה של הכרת תודה עשויה לפעול כהתערבות עדינה (nudge) כדי לעורר יושר, ושהקניית תרבות של הכרת תודה עשויה להפחית התנהגויות של חוסר יושר ורמייה. נראה כי תועלת נוספת של הבעת תודה היא הגברת העוצמה הקהילתית של מערכות יחסים, כפי שדווח על ידי נטלי מ. למברט (Lambert) מאוניברסיטת פלורידה סטייט ועמיתיה במאמר שהתפרסם ב-Psychological Science ב-2010.

במערכת יחסים קהילתית, היחידים חשים אחריות למילוי הצרכים של שותפים בקהילה ומעניקים דברים בתגובה לצרכי השותפים, בלי לצפות לקבל דברים בחזרה

במערכת יחסים קהילתית, היחידים חשים אחריות למילוי הצרכים של שותפים בקהילה ומעניקים דברים בתגובה לצרכי השותפים, בלי לצפות לקבל דברים בחזרה. באחד המחקרים של למברט ועמיתיה (משנת 2010), המשתתפים הביעו הכרת תודה לחברה, חשבו מחשבות של הכרת תודה על חברה, חשבו על פעילויות יומיומיות, או חוו אינטראקציות חיוביות עם חברה. המשתתפים שהביעו הכרת תודה דיווחו על חוזק קהילתי רב יותר במערכת היחסים שלהם, יותר מהמשתתפים בכל הקבוצות האחרות בניסוי. וכך נראה שהבעת הכרת תודה עשויה להיות דרך קלה לחיזוק מערכות יחסים.

למרות החשיבות של הבעת הכרת תודה, אמיט קומר (Kumar) מאוניברסיטת טקסס באוסטין, וניקולס אפלי (Epley) עמית האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת שיקגו, דיווחו במאמר שהתפרסם ב-Psychological Science בשנת 2018, שבני-אדם נוטים לתת-הערכה של ההשפעה החיובית של הבעות הכרת התודה שלהם. הם ביקשו מהנבדקים לכתוב ולשלוח מכתבי תודה ולצפות את התגובות של מי שיקבלו אותם: עד כמה יופתעו, עד כמה מצב רוחם יהיה חיובי, עד כמה נבוכים הם ירגישו, ובאיזו מידה הם יסברו שהמכתבים כתובים היטב וחמים. החוקרים סקרו את מקבלי המכתבים ואת תגובותיהם. התוצאות הראו שכותבי המכתבים לא העריכו במידה מספקת את רמת ההפתעה ואת מצב הרוח החיובי של המקבלים, וטעו בהערכת יתר של רגשות המבוכה שלהם. יתרה מכך, הנכונות להביע הכרת תודה הונעה על ידי ציפיות שהדבר יגרום למצב רוח טוב ולמבוכה מועטה אצל המקבל – כך שמסתבר שטעויות בתפישה באשר להשפעה של הבעת תודה עשויות להרתיע אנשים מלהפגין את הכרת התודה שלהם. ולכך עלולות להיות השפעות שליליות: המשתתפים דיווחו שהם חשים שמחים יותר לאחר משלוח המכתבים והודו שהם ביטאו הכרת תודה לעתים רחוקות יותר מכפי שהיו רוצים.

"תת-הערכה של הערך של פעולות המיטיבות עם החברה, כמו הבעה של הכרת תודה, עשויה להרתיע אנשים מלהתנהג באופנים שיגבירו את תחושת הרווחה שלהם ושל אחרים", כתבו קומר ואפלי.

תודה. שלט. להביע תודה. הכרת תודה

פשוט. חיוני. תצלום: סימן מאגה.

כיצד לתת ולהראות הכרת תודה

התועלות הברורות של נתינה ושל הבעת הכרת תודה – לא רק עבור המקבלים אלא גם עבור הנותנים – וההשפעה שיש לפעולות הללו על האושר, על תחושת הרווחה ועל ההתנהגות המועילה לחברה, עשויות להיות חשובות במיוחד בימים של מתח כמו הימים שאנו חווים לאחרונה. אינגאקי הציגה שורה של המלצות באשר לדרכים להודות, להראות הכרת תודה ובכלל – להתנהג באורח מיטיב ואדיב.

לאחר שאתם קופצים למים בפעם הראשונה ונותנים למישהו, כדי שתעשו זאת שוב למחרת

ראשית: פשוט עשו את זה. גם בזמן המגפה העולמית, ובמיוחד בזמן המגפה העולמית.

"יכול להיות שיש תחושה שהמחסומים רבים, אבל אנחנו מגלים שאפילו דבר פשוט כמו הבעת תודה בפני עובד חיוני, לומר 'תודה' לאנשי רפואה ולעובדי ניקיון או מורים, או לכל מי שעובדים כעת כדי שהעולם ימשיך לתפקד – שלעשות את זה יותר מקדם את הרווחה על פני ציר הזמן בתקופת המגפה העולמית", הדגישה אינגאקי.

ושנית: תנו פעם אחר פעם.

"חלק מהתאוריות הללו המופיעות בספרות ביחס למערכות יחסים בחברה מעלות שאינטראקציות חברתיות חיוביות וחוזרות – אולי כולל נתינה לאחרים – יעזרו לכם להישאר מחוברים חברתית", אמרה אינגאקי. "כך שלאחר שאתם קופצים למים בפעם הראשונה ונותנים למישהו, כדי שתעשו זאת שוב למחרת".

מקורות:Aknin, L. B., Barrington-Leigh, C. P., Dunn, E. W., Helliwell, J. F., Burns, J., Biswas-Diener, R., Kemeza, I., Nyende, P., Ashton-James, C. E., & Norton, M. I. (2013). Prosocial spending and well-being: Cross-cultural evidence for a psychological universal. Journal of Personality and Social Psychology104(4), 635–652. https://doi.org/10.1037/a0031578Aknin, L. B., Hamlin, J. K., & Dunn, E. W. (2012). Giving leads to happiness in young children. PLoS One7(6), e39211. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0039211Bartlett, M. Y., & DeSteno, D. (2006). Gratitude and prosocial behavior: Helping when it costs you. Psychological Science17(4), 319–325. https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2006.01705.xDeSteno, D., Duong, F., Lim, D., & Kates, S. (2019). The grateful don’t cheat: Gratitude as a fount of virtue. Psychological Science30(7), 979–988. https://doi.org/10.31234/osf.io/jhs2cEskreis-Winkler, L., Fishbach, A., & Duckworth, A. L. (2018). Dear Abby: Should I give advice or receive it? Psychological Science29(11), 1797–1806. https://doi.org/10.1177/0956797618795472Grant, A., & Dutton, J. (2012). Beneficiary or benefactor: Are people more prosocial when they reflect on receiving or giving? Psychological Science23(9), 1033–1039. https://doi.org/10.1177/0956797612439424Inagaki, T. K. (2018). Opioids and social connection. Current Directions in Psychological Science 27(2), 85–90. https://doi.org/10.1177/0963721417735531Inagaki, T. K., & Orehek, E. (2017). On the benefits of giving social support: When, why, and how support providers gain by caring for others. Current Directions in Psychological Science26(2), 109–113. https://doi.org/10.1177/0963721416686212Inagaki, T. K., & Eisenberger, N. I. (2016). Giving support to others reduces sympathetic nervous system‐related responses to stress. Psychophysiology, 53(4), 427-435.Kumar, A., & Epley, N. (2018). Undervaluing gratitude: Expressers misunderstand the consequences of showing appreciation. Psychological Science29(9), 1423-1435. https://doi.org/10.1177/0956797618772506Lambert, N. M., Clark, M. S., Durtschi, J., Fincham, F. D., & Graham, S. M. (2010). Benefits of expressing gratitude: Expressing gratitude to a partner changes one’s view of the relationship. Psychological Science21(4), 574–580. https://doi.org/10.1177/0956797610364003Lyubomirsky, S., & Layous, K. (2013). How do simple positive activities increase well-being? Current Directions in Psychological Science22(1), 57–62. https://doi.org/10.1177/0963721412469809McCullough, M. E., Kilpatrick, S. D., Emmons, R. A., & Larson, D. B. (2001). Is gratitude a moral affect? Psychological Bulletin127(2), 249. https://doi.org/10.1037/0033-2909.127.2.249McCullough, M. E., Kimeldorf, M. B., & Cohen, A. D. (2008). An adaptation for altruism: The social causes, social effects, and social evolution of gratitude. Current Directions in Psychological Science17(4), 281-285. https://doi.org/10.1111/j.1467-8721.2008.00590.xMogilner, C., Chance, Z., & Norton, M. I. (2012). Giving time gives you time. Psychological Science23(10), 1233–1238. https://doi.org/10.1177/0956797612442551Nelson, S. K., Layous, K., Cole, S. W., & Lyubomirsky, S. (2016). Do unto others or treat yourself? The effects of prosocial and self-focused behavior on psychological flourishing. Emotion16(6), 850–861. https://doi.org/10.1037/emo0000178

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הררי

תמונה ראשית: נסו לתת: הטוב מדבק. תצלום: UN Covid 19 Response, ב-unsplash.com

 

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי לודמילה נונס, APS Observer.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על כי צריך, כי אפשר, כי טוב