כשאת כותבת סמיילי, למה את מתכוונת?

האם השימוש באימוג׳י יכול להוות תחליף אמיתי לשפה הכתובה? מחשבות על הכתב הסיני העתיק, לייבניץ והניסיון העיקש לתקשר עם אחרים
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

אם הייתה ניתנת לי האפשרות לסכם את המאמר שלהלן במספר משפטים בודדים, הייתי ודאי בוחר במילותיו של ג'ואנג דזה1 אודות הקשר בין המילים למשמעות:

"המכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המכמורת.
המלכודת קיימת עבור הארנבת. משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת.
מילים קיימות עבור המשמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים.
מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה!"

כך, בדרכו הייחודית והמופלאה, ובעזרת דימויים מעולם הטבע, מצליח ג'ואנג דזה להסביר את היחס השורר בין המילים למשמעות ובעשותו כן, ממרחק שנים אינספור, הוא מצליח להתכתב עם גישות פילוסופיות העוסקות בשפה של הוגים שחיו אלפי שנים אחריו.
במאמר זה אנסה להדגים את האפשרות של ביטול הצורך במילים לטובת העברת משמעות בעולם המודרני.

נתחיל בכתב הסיני. כרמז מטרים לחידתיות הטמונה בכתב הסיני, הממצאים הקדומים ביותר המתעדים את כתב זה נמצאו חרוטים על גבי שריונות צב ועצמות של בעלי חיים שנקראו בשם "עצמות האורקל" (עצמות הניחוש). אותן עצמות שימשו את שושלת שאנג המאוחרת לחיזוי העתיד (בסביבות השנים 1600-1046 לפניה״ס). מגלי העתידות היו חורטים את שאלותיהם על העצמות ולאחר מכן מחממים אותן עד לשבירתן. לאחר השבירה, היו מפענחים את התשובות לפי צורת השבירה של העצמות וחורטים או כותבים אותן על העצמות עצמן. האקט הניחושי-חידתי של חיזוי העתיד בא לידי ביטוי גם בכתב עצמו, שמורכב למעשה מאוסף של סמלים מצוירים. הטענה הרווחת היא ש"כתב עצמות הניחוש", שנקרא ג'יא-גו-וון (甲骨文) היווה את השלב הראשון בהתפתחות הכתב הסיני. גם בכתב הסיני המודרני אפשר לצפות בשיירים של אותם סימנים קדומים, ובמעקב אחר גלגולי הכתב הסיני, אפשר לראות כיצד הוא התעצב לכדי צורתו הנוכחית. באיור שלהלן ניתן לראות כיצד התפתחו חלק מהסימניות הסיניות, החל מצורתן הראשונית ועד לזו אשר נהוגה בימינו.

התפתחות הכתב הסיני

בטור הראשון מצד שמאל, המייצג את כתב עצמות הניחוש, אפשר לראות שהסמלים אכן דומים לצורתם הטבעית כפי שאנו מבחינים בה בעולם הסובב אותנו. כך, המילים הר, אוזן ואפילו דג הן למעשה ציורים המייצגים את צורתם הטבעית של אותם עצמים. בחלק מהסמלים – לדוגמה הר – ניתן להבחין אף בדמיון מסוים בין הגלגול הנוכחי של המילה לבין צורת הכתיבה הראשונית שלה. חדי עין יזהו גם  דמיון בין הצורה הראשונית של הכתב הסיני לחלק מהאימוג'י שבהם אנו משתמשים היום. למעשה, ניתן לראות את שורשי הפעולה של העברת משמעות ללא מילים דרך גלגוליו של הכתב הסיני ומתוך הדמיון הראשוני לסמלים המצוירים המכונים "אימוג'י".

השימוש באימוג'י חוסך זמן, ולעיתים אף מגשר על פערי שפה ובכך הופך למעין שפה אוניברסלית. כלומר, אנו עדים כאן, למעשה, לתהליך הפוך מזה שעבר הכתב הסיני

מקורו של המושג אימוגי' (emoji) הוא ביפנית - 絵文字 - והוא הלחם של שתי מילים:
e – תמונה או ציור, moji – דמות. האמוג'י הוא למעשה אידיאוגרמה המשמשת להעברת משמעויות בצורה גרפית, בהודעות אלקטרוניות בפרט, ובמדיה הדיגיטלית בכלל.

בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בשירותי הודעות טקסט מיידיות (כדוגמת "וואטסאפ" (Whatsapp)). כחלק ממגמה זו של תקשורת מיידית, הולך וגובר השימוש באימוג'י כרדוקציה של מילים לסמלים בעלי משמעות אחידה. השימוש באימוג'י חוסך זמן, ולעיתים אף מגשר על פערי שפה ובכך הופך למעין שפה אוניברסלית. כלומר, אנו עדים כאן, למעשה, לתהליך הפוך מזה שעבר הכתב הסיני. לאורך השנים, הפך הכתב הסיני מסמלים פשוטים המייצגים נאמנה את המשמעות שעומדת מאחוריהם, למערכת סמלים מורכבת שלעיתים קשה למצוא את הדמיון ביניהם לבין המשמעות העומדת מאחוריהם.

השימוש באימוג'י לעומת זאת, מפשט את השפה ומחזיר אותה לכאורה לרובד הנמוך ביותר.
להלן מגוון הסמלים המצויים ב"שפת האימוג'י" הסטנדרטית בשירות ההודעות המיידיות וואטסאפ:

emojis

השימוש באימוג'י כדרך חליפית להעברת משמעות הוביל אותי לניסוי שאותו אציג.
מטרתי הראשונית הייתה לבחור טקסט של אחד ההוגים הסיניים ולנסות לתרגמו לשפת האימוג'י. ההנחה המקורית של הניסוי הייתה שהיות ושפת האימוג'י היא למעשה רדוקציה של השפה הכתובה לשפה של סמלים, המשימה לא אמורה להיות קשה מדי. מלבד זאת, היתרון של שפה כזו הוא היותה אוניברסלית לכאורה, כך שמשמעותו של משפט מסוים הכתוב באימוג'י אמור לפנות לדוברי שפות שונות ולבעלי רקע חברתי ותרבותי שונה. למרות המחשבה שתרגיל כזה עשוי להיות קל יחסית למי שבקיא בשפת האימוג'י, נתקלתי במגבלות שלה כשפה.

על אף 825 הסימנים הקיימים בלוח האימוג'י הסטנדרטי, קיימים מושגים מסוימים שלא קיימים ב"שפה" זו. לדוגמה, אם הייתי מבקש לתרגם משפט הכולל את המושג הנפוץ ביותר בהגות הסינית - 'דאו' (דרך) - ודאי הייתי נתקל במבוכה, שכן אין כלל אימוג'י של דרך או אפילו של משהו שמזכיר דרך. הייתי אולי יכול להשתמש באחד מסימני הדרך, אך קשה להאמין שמישהו שלא מכיר את ההקשר היה מצליח להבין שמדובר ב'דאו' במובנו בהגות הסינית. לפיכך, החלטתי לפנות לאחד הטקסטים המוכרים של אותו הוגה סיני נודע, ג'ואנג דזה, שבו מרבית הדימויים לקוחים מעולם הטבע והחי. דימויים אלו מיוצגים כמעט במלואם בשפת האימוג'י, למרות שגם במקרה זה נאלצתי לעשות מעקף מסוים על מנת להבהיר את המשמעות האמיתית של הטקסט. בין אם אתם מכירים את ג'ואנג דזה ובין אם לאו, נסו להבין את המשמעות של ה"טקסט" המונח לפניכם (חץ מסמן הפרדה בין מילים/משמעויות):

מסר באמוג׳י

סביר להניח שאם אתם נמנים על חובבי כתביו של ג'ואנג דזה, תוכלו לזהות בנקל את הפתגם. אם אינכם מכירים אותם, אולי יצטייר בעיניכם האיור שלמעלה כמעין כתב חידה מסתורי.

להלן פירוש הסימנים המילולי (המשמעויות מופיעות בין החצים):

  1. לילה
  2. אדם ישן וחולם
  3. זחל שהופך לפרפר
  4. בוקר
  5. האדם חושב
  6. האם הוא אדם שחולם שהוא פרפר או פרפר שחולם שהוא אדם?

והנה הטקס המקורי מתוך הג'ואנג דזה:

"פעם חלם ג'ואנג דזה שהוא פרפר המתעופף ברפרוף כנפיים, שמח בעצמו ועושה מה שליבו חפץ. הוא לא ידע שהוא ג'ואנג דזה. לפתע הקיץ משנתו ומצא את עצמו ג'ואנג דזה שאין לטעות בו. שוב לא ידע אם הוא פרפר בחלומו של ג'ואנג דזה, או ג'ואנג דזה בחלומו של פרפר. 'בין ג'ואנג דזה לפרפר ודאי יש הבדל', אומר מי שאומר וקורא לכך שינוי צורה".

הטקסט מביע את הספקנות הטוטאלית שמטיל ג'ואנג דזה בקיום, בדומה לספקנות של דקארט. עם זאת, בניגוד לדקארט, למשל, ג'ואנג דזה אינו מנסה למצוא נקודת אחיזה יסודית על מנת לבנות עליה את העולם שסובב אותו:

"הוא (ג'ואנג דזה) ממשיך וממוטט את המגדל ללא חשש, עד לנקודה שבה אין לו עוד אחיזה. בחלומו הוא פרפר, ובהקיצו הוא ג'ואנג דזה. אלא אז כבר אין לו בסיס לדעת איזה ספק מספקותיו הוא אמיתי. האם הפרפר המטיל ספק בקיומו של ג'ואנג דזה הוא המערער את קיומו של ג'ואנג דזה האדם, או שמא ג'ואנג דזה המטיל ספק בקיומו כפרפר מערער את קיומו של הפרפר ג'ואנג דזה? אין אפשרות אחת עדיפה על השנייה – הכול מוטל בספק, וכך גם דעותיו והוא עצמו. אך בה במידה שהכול מוטל בספק, כך גם הכל קיים".

המשמעות של הטקסט של ג'ואנג דזה נוגעת לידיעה ולהטלת ספק בקיום. המשמעות המשתקפת מן הטקסט הכתוב בשפת האימוג'י היא אמנם פשטנית, אבל ייתכן שדווקא סיפור המועבר בצורה פשטנית שכזו הוא בעל מסר ומשמעות חזקים יותר. כפי שמעידה גליה פת-שמיר בעצמה, המסר של הטקסט הזה יכול להיות מובן גם בצורתו הפשטנית ביותר:

"הטלת הספק של ג'ואנג דזה נתפסת כרדיקלית מבחינה פילוסופית (והיא נמנית עם הקיצוניות שבשיטות הספקניות). אך כשהקראתי את סיפור הפרפר לבתי הקטנה, היא לא הגיבה עליו בהפתעה כלל ועיקר. עבורה היה זה סיפור הרפתקה משמח, והאפשרות להיות פרפר היתה עבורה אמיתית".

ככל שהמשמעות עוברת דרך הטקסט הכתוב בשפת הסמלים (האימוג'י), נדמה שאפשר להעביר משמעות ללא צורך במילים. אף על פי שהיא עלולה להתפרש באופן שונה בידי בני אדם בגילאים שונים או מרקע חברתי שונה, אין שוני אמיתי בין הסמלים למילים, שאמורות 'ללכוד' את המשמעות. הסמלים המסמנים משמעות הם בסך הכול מהלך רדוקציוני שחוזר לראשית התפתחות השפה. בה בעת, אפשר לטעון כי סמלים אלה מהווים התקדמות מסוימת לעומת השימוש במילה הכתובה: ראשית, האימוג'י מציג את הדבר בצורתו האוניברסלית, ובכך מסוגל לגשר בין שפות; ושנית, בניגוד למילה שעוברת תיווך מסוים, האימוג'י מציג את הדבר עצמו, ולא ייצוג שפתי שלו. כך גם כותבת פרופסור גליה פת-שמיר בהתייחסה לטקסט שהוצג בתחילת המאמר אודות המילים ומשמעותן:

"נבחר כצעד ראשון את ביטול המילים. המילים אומרות הכול ולכן אינן אומרות דבר; הן יכולות לברוא עולם ומלואו, גם אם זה אינו קיים. המילים הן כלי, וההכרה במגבלותיהן מובילה להבנה שאין בהן ערך. ערכן של המילים אינו טמון אפילו ב"משמעותן"; המילים קיימות למען המשמעות, וערכה טמון בעצמה, כלומר בשימושיה".

משמעות הדבר היא שלא קיים צורך אמיתי במילים ושלעתים המילים אף עלולות לעוות את המשמעות. האם היכולת שלנו לתקשר באמצעות סמלים ציוריים מהווה צורה נכונה יותר המקנה ערך גבוה יותר למשמעות אישית? שפת האימוג'י, על אף היותה מוגבלת כעת, מצליחה למרות הכול להעביר משמעות, ועושה זאת לפעמים בצורה טובה יותר מהמילים שאותן היא מתיימרת להחליף.

לאורך ההיסטוריה נעשו כמה וכמה ניסיונות לחיבור שפה אוניברסלית (לדוגמה, אספרנטו), אך בהקשר של מאמר זה אני מוצא את ניסיונו של ההוגה הגרמני לייבניץ כמעניין במיוחד. לייבניץ ביקש ליצור גם הוא שפה אוניברסלית, אך כזו שתיוצג על ידי אידיאוגרמות. הוא הגדיר את מטרתו כניסיון לייצר 'אלפבית של המחשבה האנושית', או 'קרקטריסטיקה יוניברסליס' (Characteristica universalis), שהיא למעשה שפת סמלים אוניברסלית, שתוכל לאפשר הבעת רעיונות בתחומי המדע, המתמטיקה והמטאפיסיקה. המוטיבציה של לייבניץ, שהייתה לוגית-מתמטית ביסודה, נתנה את הדגש דווקא על הקשרים האלגבריים בין הסמלים השונים, והגיעה מתוך הרצון ליצור רפרזנטטיביות של רעיונות. לייבניץ, ממש כמו ג'ואנג דזה, הבין שהמילים הן מעין 'מלכודת' למשמעות, ולכן אפשר לדלג על התיווך המילולי, ובמקומו לייצג את המשמעות ה'אמיתית' על ידי סמלים אוניברסליים. לייבניץ אף התייחס לכתב המצרי והסיני הקדומים כדוגמאות לכתיבה 'אמיתית' אשר מעבירה רעיונות ללא תיווך של מילים. בסופו של דבר, הוא זנח את משימתו, אך הדיאגרמות המועטות שנותרו מעידות על ניסיון ליצור שפה על בסיס מערכת של קשרים בין סמלים בסייסיים. במקרה שלי, בעת הניסיון להעביר את הרעיון של "פרפר", נתקלתי במוגבלות של השפה בשל החוסר בסמל של פרפר בשפת האימוג'י, והשתמשתי במשוואה אלגברית לטובת העברת הרעיון: זחל + זמן = פרפר.

האיור שמוצג להלן מראה כיצד השתמש לייבניץ ביסודות האריסטוטליים ובמערכת הקשרים המתקיימת ביניהם לטובת הבנת העולם. ארבעת הקצוות של ה'יהלום' שבמרכזה העיגול מסמלים את האש, האוויר, המים והאדמה (בכיוון השעון).

emoji3

תחזית לעתיד הנראה לעין

כחלק מהמגמה ההולכת וגוברת של השימוש באימוג'י להעברת משמעות, בחודש אוקטובר 2014 הפכה חברת מייקרוסופט את מנוע החיפוש שלה, 'בינג' (Bing), לתומך בחיפוש באימוג'י. כלומר, המשתמש במנוע החיפוש יכול להכניס בשורת החיפוש סמל מסוים, או צירוף של סמלים, מתוך פאלטת האימוג'י, ולקבל את תוצאות החיפוש הרלוונטיות ביותר עבורו. האלגוריתם שמאחורי מנוע החיפוש יודע אמנם לזהות את האימוג'י ואת המשמעות המילולית הפשטנית ביותר שלו, אך כאן גם מצוי עקב האכילס שלו. צירוף סמל של לב וסמל של עוגה יניבו תוצאות חיפוש בסגנון 'עוגת לב' או 'איך להכין עוגת לב', אך לא יוביל את המחפש לפורום לאוהבי עוגות. כלומר, מנוע החיפוש עדיין לא יודע לתת את המשמעות המטאפורית לרעיון שעומד מאחורי סמל ה'לב', אלא מפרש אותו כ-לב, או לחילופין צורה של לב. כמו בניסיון של לייבניץ, נראה שהקושי האמיתי הוא למפות את הקשרים בין הדימויים השונים, אשר יוצרים משמעויות שונות מאשר הסמלים שעומדים בזכות עצמם. סביר להניח שעם הזמן, גם פיתוחים מסוג זה ייכנסו למנוע החיפוש.

אחד מהמשפטים היפים של ג'ואנג דזה הוא: "הנה, אשמיע לך מילים מטורפות, ואתה, הקשב להן הקשבה מטורפת". בתרגום האנגלי של משפט זה, המילים הן  – 'Reckless' – חסרות אחריות. יכול להיות שדווקא השימוש במילים להעברת רעיונות הוא המעשה המטורף, ולכן מצריך הקשבה מטורפת. בשל הבלתי-אמצעיות של שפת האימוג'י לעומת המילים, היא עלולה להצליח, לפחות בחלק מהמקרים, להעביר את המשמעות בצורה טובה יותר. אני לא טוען שבעתיד הנראה לעין השפה הכתובה תהפוך לשפה של סמלים מצויירים, אך אני בהחלט יכול להאמין שהשימוש באימוג'י כתחליף לשפה הכתובה יתפוס חלק נרחב יותר בתקשורת של בני האדם זה עם זה. צורת תקשורת כזו תהיה בבחינת חזרה אל המקורות הקדמוניים שלנו, ואולי תעזור לנו לתקשר זה עם זה בצורה טובה יותר.

לירן שוויד, בן 32, בוגר תואר ראשון בכלכלה ותיאטרון, ותואר שני בפילוסופיה - שניהם מאוניברסיטת תל אביב. עוסק בתחומי האנליזה, וחוקר שפה מטעם עצמו בזמנו הפרטי.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי לירן שוויד.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על כשאת כותבת סמיילי, למה את מתכוונת?

03
שי דב גליבטר

למה להשאר דוגמתים? כל מערכות הכתב התחילו מציורים/פיקטוגרפים בעלי משמעות מצומצת ובעךי יכולת הבעה בעייתית ולכן ככל שמרכזי הכתיבה הפיצו את מערכות הכתיבה הסופרים/כותבים היו צריכים לפשט את הסימנים ולהיות יותר יעילים ופחות אסתטיים(למרות שהיו מספר מערכות כתב שהיו יותר עקשניים למשל הירוגליפים המצרי שבכלל הקשר ההוליסטי שלו לתרבות הפרעונית החזיק מעמד והתקיים במקביל למערכות כתב מצריות יותר יעילות כמו הירראטית/דמוטית).
בעיקרון השינויים הטכנולוגיים כפלאפון/תקשורת אלקטרונית הם טכנולוגיות שעיקר הפונקציה שלהן שונה ממערכות כתיבה מפותחות הן נוצרו על מנת לשמש כמערכות תקשורות פשוטות ולקוניות יותר ולכן הגיוני וטבעי שתקום מערכת כתב רגרסיבית דטרמניסטית מקבילה ומופשטת יותר שתתאים לפונקיה הפשוטה.

04
ב

אפשר לכתוב שירה באימוג'י?
השפה והכתב, דוקא מהיותם מערכת מסמנים מופשטים, משאירים במסר משהו פתוח ומאפשרים עושר ודקויות שאינם אפשריים עם אימוג'ים. האימוג'י לא "מציג את הדבר עצמו", כטענת הכותב. הוא אמנם מצביע על משהו קונקרטי יותר מהמלה, אלא שהמשהו הזה הוא בעצמו יצוג צר ושטחי ובוודאי לא הדבר עצמו. לכן היתרון שלו על המלה הכתובה קיים רק בממד של יעילות העברת המסר וגם זה רק לגבי מסרים פשוטים.