אלכסון קלאסיק לעשות סדר בטירוף

זה היה יום מושלם שבו חגגנו חתונה של בן דוד, עד שאשתו של סטיב פנתה אליו בקבלת הפנים ואמרה שיש לה התקף פאניקה. נדמה שהמוזיקה הרועשת בחדר מציפה אותה, מגבירה את החרדה שלה. אחרי שהמנה העיקרית הוגשה סטיב ואשתו קמו כדי לצאת לסיבוב במכונית ולשאוף קצת אוויר. למען הפרטיות של אשתו, סטיב לא אמר לאף אחד שהם הולכים, גם לא לאחותו למחצה קלרה, שישבה איתם בשולחן.

רק כמה דקות אחרי שהשניים נעלמו, כך גילה סטיב אחר כך, התחילה קלרה לגשת לבני משפחה ולטעון שסטיב ואשתו עזבו בזעם בגלל משהו שהיא עשתה – ושהם סירבו לומר לה מה בדיוק העניין. היא עברה משולחן לשולחן וסיפרה את הסיפור, כשבכל פעם היא מתבלת אותו בדרמה נוספת. אחרי כמה דקות היא כבר בכתה בשירותי הנשים, ונדרשו אמו של סטיב, אחותו השנייה וכמה חברים קרובים כדי להרגיע אותה ולדאוג שהיא לא תפריע לחגיגות.

בזמן שהוא ניסה לעזור לאשתו בהתקף הפאניקה שלה, סטיב הפסיק לשים לב לטלפון שלו. בפעם הבאה שהוא הסתכל על המסך הוא ראה מבול של הודעות מקלרה, כל אחת ממורמרת יותר מקודמתה. "מגיע לי יותר טוב... מה הבעיה המחורבנת שלך!... אני שונאת אותך!!!...אל תתקשר אליי שוב בחיים. אתה מת בשבילי!" סטיב עדיין נדהם מהמהירות שבה קלרה מתפרצת כשהיא תופסת אירוע כלשהו בצורה מסוימת. "למרות שלא היה ויכוח, לא היו חילופי דברים לא נעימים," הוא אומר, "היא ראתה בהיעדרות שלנו עלבון אישי כלפיה".

ההתלקחות הספונטנית הרגשית של קלרה בחתונה כנראה לא תרשים ארבעה עשר מיליון אמריקאים בוגרים שלפי ההערכות הם בעלי מבנה אישיות גבולי. מדובר בשני אחוזים מהאוכלוסייה ועשרים אחוז מהמאושפזים במוסדות פסיכיאטריים. רובם נשים, ובדרך כלל הם הופכים את העליות והמורדות של חיי היומיום לרכבת הרים של מצבי רוח. בכך הם לא רק מרחיקים מהם אנשים אלא גם משבשים את מסלולי התקדמות שלהם בחיים. בעלי ההפרעה מגיבים בהתפרצויות ולרוב מתקשים להירגע, ולכן קשה להם לקיים מערכות יחסים יציבות ואפילו לשמור על מקום עבודה.

נראה שהנטייה להפרעה עוברת בתורשה כמזג סוער, אף על פי שאופן גידול הילד בשלבים המוקדמים עלול להצית אותה

כל אחד מהאנשים האלה הוא טורנדו בין-אישי. ישנם גברים שאף נמשכים רומנטית – לפחות לזמן מה – לדרמה שנשים כאלה מחוללות סביבן ולחוסר הישע שהן מפגינות לעתים קרובות. אבל במשך עשרות שנים היה הדבר הבא בגדר סוד לא סודי: פסיכיאטרים לא אוהבים לטפל באנשים בעלי מבנה אישיות גבולי. חוסר הרצון שלהם נבע בעיקר מתסכולים אישיים: הם לא יכלו לעזור הרבה. ולעתים תכופות המטופלים האלה נעשו עוינים למטפלים. אבל בזכות זמינותו של טיפול דיאלקטי-התנהגותי, תחום עולה שעוסק בהבנת שורשי ההפרעה, ובזכות התרת תסבוכת ההתנהגויות שמאפיינות אותה, עתידם של בעלי הפרעת אישיות גבולית נראה מעודד יותר.

לחפש את הכאוס

המונח "אישיות גבולית" מעורר דימויים רבים ומרמז שמישהו חי חיים סוערים. במציאות, בעלי ההפרעה מתאפיינים בהפכפכות יותר מאשר בסיכונים. העדר ויסות רגשי ואימפולסיביות הם לב ההפרעה. אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי נעים מאושר לייאוש לזעם תוך דקות, וכל אחת מהתגובות האלה חסרת פרופורציות לחלוטין ביחס למה שעורר אותה. "הם כמו ספינה בים סוער ללא שִׁדְרִית," אומר הפסיכיאטר הניו יורקי, פרנק יואומנס.

אם ההתמודדות עם בעלי ההפרעה מתסכלת, ההפרעה עצמה היא גורם משבש אדיר בחייהם של בעלי מבנה האישיות הגבולי. בהתלקחויות הגרועות ביותר שלה, אומרת דבי קורסו, סופרת מסן פרנסיסקו שכותבת גם בלוג על החיים עם ההפרעה, הרגשות שלה מכבידים עליה כל כך עד שהם מייצרים גם תסמינים פיזיים. "הראש שלי מסתחרר. הנשימה מתקצרת והשרירים נמתחים. הגוף שלי מוצף במה שאני מתארת כפרץ של אדרנלין קר. הדחף הוא להתכרבל בתנוחה עוברית ולבכות עד שאני מותשת ורוצה רק לישון".

בהעדר הורה יוצא דופן, הם לעולם לא מצליחים לווסת את עצמם או להשיג תחושה יציבה של העצמי. הם לא מצליחים ללמוד איך מתמודדים עם מצוקה מכל סוג שהוא

אף על פי שזה מכבר מייחסים את ההפרעה להורים בעייתיים, כעת מאמינים מדענים שהיא מתפתחת בעקבות פגם נוירו-ביולוגי. לבעלי מבנה אישיות גבולי יש מערכת לימבית בעלת רמת תגובתיות גבוהה לצד רמה נמוכה של שליטה קורטיקלית נמוכה באותה מערכת, מדווח הפסיכיאטר בריאן פאלמר, מ"מאיו קליניק". נראה שהנטייה להפרעה עוברת בתורשה כמזג סוער, אף על פי שאופן גידול הילד בשלבים המוקדמים עלול להצית אותה.

לעתים ההפרעה לא מתגלה עד גיל ההתבגרות – לעתים כשהנער או הנערה חותכים או שורפים את עצמם, ואף מתנהגים בצורה אובדנית של ממש – אבל היא מתחילה הרבה לפני כן. "כילדים, קשה לגדל אותם," אומר פאלמר. בהעדר הורה יוצא דופן, הם לעולם לא מצליחים לווסת את עצמם או להשיג תחושה יציבה של העצמי. הם לא מצליחים ללמוד איך מתמודדים עם מצוקה מכל סוג שהוא.

"יש תחושה פנימית של ריקנות שעלולה לרדוף את האדם," מציין יואומנס. אי-הוודאות לגבי הזהות שלהם מונעת מהם לעתים קרובות למצוא דרך ברורה בחיים ולדבוק בה. "יום אחד אני לובשת לילי פוליצר ופנינים ונכנסת בצורה מושלמת לנעליה של היפה מהדרום; למחרת אני צובעת את השער בשחור, לובשת חולצות בסגנון דור הפרחים ושרשראות קנבוס, מעשנת מריחואנה ומקשיבה לגרייטפול דד," אומרת ג'ניפר אובריאן, בעלת מבנה אישיות גבולי. "הייתי בשלוש אוניברסיטאות שונות מאז שהתחלתי ללמוד, ועברתי עשרה חוגים".

מה שמכשיר את הקרקע לסערות הרגשיות, אומר ג'ון גונדרסון, פסיכיאטר מהרווארד ומנהל מהמרכז להפרעת האישיות הגבולית בבית החולים מקלין, היא רגישות יתר לדחייה. אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי מניחים במהירות שאחרים מדירים אותם – וגם מגיבים במהירות לדחייה שהם מזהים. "נאמר שאתה אוכל ארוחת ערב עם אדם בעל מבנה אישיות גבולי ומישהו אחר נכנס לחדר, ואתה מתחיל לשוחח איתו," אומר גונדרסון. "סביר להניח שבעל ההפרעה יחשוב שאתה מעדיף את האדם האחר וירגיש נבגד. כשהאדם האחר יעזוב, הוא יאמר משהו כמו, "מה כל כך נהדר בו?" פרנויה, במיוחד כזאת שנובעת מעימות בין-אישי, היא קריטריון לאבחון הפרעת אישיות גבולית.

אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי מפחדים פחד אימים מדחייה, פחד שנובע מחשש עמוק שהאנשים הקרובים להם ייטשו אותם. "בן הזוג שלי נוסע הרבה לבקר את משפחתו או למטרות עסקים," אומרת דבי קורסו. "בכל פעם שהוא נוסע אני מתרסקת ומוצאת את עצמי מיובשת בחדר מיון אחרי שלא אכלתי".

הפחד מנטישה מניע בדרך כלל את בעלי מבנה האישיות הגבולי לחפש אישור לחשיבות שלהם. הם עלולים להפריע לבן זוג באמצע פגישה חשובה בעבודה או להופיע בבית שלו בפיג'מה באמצע הלילה. "אני מרגישה שאני אמות אם לא אצור קשר עם האדם הזה," אומרת 'קים', אֵם בת 32 מצפון מזרח ארצות הברית שאובחנה לפני כמה שנים כבעלת מבנה אישיות גבולי. "לא אכפת לי מה יהיו ההשלכות לפני שאני יוצרת איתו קשר. אני יודעת שזה לא ייגמר טוב אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי".

כאוס ומשברים מנחמים את בעלי מבנה האישיות הגבולי. "הם בעצם מרגישים בטוחים יותר בסביבות ומערכות יחסים כאוטיות," אומר דייוויד רייס, פסיכיאטר מסן דייגו

הרגישות המתישה לדחייה מובילה אותם להעריך אנשים ומצבים בצורה של 'הכול או כלום'. "יש נטייה לפעול בקיצוניות – שחור או לבן, נכון או לא נכון", אומר הפסיכיאטר ג'רולד קרייסמן, מחבר הספר I Hate You – Don't Leave Me: Understanding the Borderline Personality. "מה שהם מרגישים באותו רגע מגדיר את הדברים: 'יש לי חבר שאני מכיר עשר שנים, אבל היה לנו ויכוח נורא על פוליטיקה ועכשיו אני שונא אותו'". בהקשר רומנטי, אדם בעל מבנה אישיות גבולי עשוי לומר לבן הזוג שלו, "אתה האדם המדהים ביותר שפגשתי. אני רוצה להיות איתך כל החיים," ואחר כמה שעות לאסוף את כל החפצים של אותו בן זוג ולזרוק אותם בערימה מחוץ לבית אחרי שהוא דיבר עם האקס במשך כמה דקות במסיבה, דבר שנתפס כ"דחייה".

למעשה, כאוס ומשברים מנחמים את בעלי מבנה האישיות הגבולי. "הם בעצם מרגישים בטוחים יותר בסביבות ומערכות יחסים כאוטיות", אומר דייוויד רייס, פסיכיאטר מסן דייגו. "במצב כאוטי, האדם מכיר את השטח. במצב שָׁלֵו האדם מרגיש חוסר ביטחון כי הוא לא יודע מה עלול לקרות ואינו מוכן להתרחשויות המשבשות שמחכות לו בעתיד".

לכאוס יש פונקציה נוספת מבחינתם של בעלי מבנה האישיות הגבולי. הוא מסיח את דעתם מהסערה הפנימית שלהם, מציין פאלמר מ"מאיו קליניק". חלק מצורות ההתנהגות המאפיינות את מבנה האישיות הגבולי – הפקרות מינית, שימוש בסמים, מחוות אובדניות – הן ניסיונות לברוח מהרגשות השליליים העזים שמכריעים אותם. לכן הם נוטים לחפש את הכאוס.

האירוניה שבהפרעה

האישור שבעלי מבנה האישיות הגבולי חותרים בצורה נואשת כל כך לקבל מאחרים הוא עקב אכילס של חייהם. האינטנסיביות הבין-אישית שלהם – התפרצויות רגשיות, ויכוחים היסטריים באמצע הלילה – מסכנים לעתים קרובות את מערכות היחסים החשובות ביותר שלהם. להתקשר לחבר בארבע בבוקר אחרי ריב ולהתחנן, "אני חייב לראות אותך עכשיו. אני חייב לדעת שהכול בסדר בינינו", זה לא דבר מעורר חיבה. גונדרסון אומר: "אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי מהנדסים את סופן של אותן מערכות יחסים שהם כל כך רוצים" בכך שהם מתישים את חבריהם ויקיריהם.

וכל כך צפוי שההתנהגות שלהם תהיה בלתי צפויה, עד שאפשר לבחון אותה אמפירית. במחקר שנערך לאחרונה צֻוְּתוּ מטופלים בעלי מבנה אישיות גבולי עם אנשים ללא ההפרעה הזאת למשחק אסטרטגיה מקוון שדורש מהשחקנים לשתף פעולה כדי להצליח. אבל המטופלים בעלי מבנה האישיות הגבולי התנהגו בצורה כל כך לא יציבה ושברו בריתות לעתים קרובות כל כך עד שהשחקנים האחרים הפסיקו לשתף איתם פעולה - אף על פי שמשמעות הדבר היתה הפסד של "רווחים" פוטנציאליים. "לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית יש מערכות יחסים בלתי יציבות, וכשהם משחקים במשחק הזה הם נוטים לפגוע בשיתוף הפעולה," אומר ריד מונטגיו, מנהל המעבדה לדימות המוח האנושי באוניברסיטת וירג'יניה טק, שדיווח על הממצאים בכתב העת PLoS Computational Biology.

הכאוס של חיי היומיום עלול להפוך אירועים שגרתיים כמו השלמת פרויקט בעבודה או הגשת החזר מס למשימות סיזיפיות. "כל החיים קשה לי לשמור על מקום עבודה", מדווחת קורסו, שעבדה כגננת, עוזרת במשרד פרסום, מרכזנית, מאפרת וקופאית, בין השאר. "אם היה משבר, הייתי עוזבת בצורה דרמטית – אף פעם לא הבנתי שאני יכולה להירגע, לקחת יום מחלה ולהתאפס. אז מבחינה מקצועית היה לי קשה מאוד".

חמישים וחמישה אחוז

"פחות מסכיזופרניה אבל יותר מרוב ההפרעות הפסיכיאטריות", אומר פאלמר לגבי תפקיד הגֶנים ביצירת הפרעת אישיות גבולית. "כיום מאמינים שיש סיכוי של חמישים וחמישה אחוז לרשת את ההפרעה." מדענים מאמינים יותר ויותר שמקורהּ בשילוב הקלאסי בין הטבע להתנהלותם של ההורים.

תפקידו של ההורה מורכב, אומר גונדרסון. ילדים שמפתחים הפרעת אישיות גבולית יורשים מזג בעייתי – כזה שמעלה את רמת התגובתיות שלהם ועושה אותם רגשניים ורגישים כל כך לכעס ודחייה עד שהם עשויים לבכות ללא נחמה אם נוזפים בהם – דבר שעשוי להתיש גם את ההורה המסור ביותר. "מערכות היחסים העוינות ומלאות הניגודים שמתפתחות בין ההורה לילד אינן, כפי שחשבו תמיד, תוצאה של התנהגות בעייתית של הורים רעים, אלא של הורים שמאפשרים לילד בעייתי להגדיר את סגנון ההורות שלהם. ייתכן שנדרשים הורים בעלי שלווה יוצאת דופן כדי לוודא שילד בעל נטייה גנטית להפרעה לא מפתח אותה".

כשהם מתבגרים, ממשיכים בעלי מבנה האישיות הגבולי לעשות אידאליזציה לדברים מסוימים ודמוניזציה לאחרים כדי לעשות סדר בעולם שנראה מפחיד. "חסרה להם היכולת להערכה מציאותית"

החוקרים זיהו פעילות רבה מאוד באמיגדלה, מבנה במערכת הלימבית שמפקח על הזיכרון, חוש הריח והתגובתיות הרגשית. הם מאמינים שבגלל התגובתיות הזאת יוצרת מזג חם ופיוז קצר. בנוסף, למטופלים רבים בעלי מבנה אישיות גבולי יש גרסה קצרה מאוד של הגן הנושא את הסרוטונין, 5-HTT. זה משפיע על זמינותו של המוליך העצבי הזה לתאי העצב, והאָלֶל הקצר הזה קוּשַׁר גם להתנהגות חרדתית, תוקפנית ואימפולסיבית.

אבל עדיין נדמה שהורים מתעללים וחוויות ילדות טראומטיות אחרות משפיעים על ההפרעה. ומספר גדול של אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי אכן חוו מקרים של התעללות פיזית או רגשית בעברם, אף על פי שייתכן שאלה תוצאה של המזג הבעייתי, ולא הסיבה לו. הפסיכיאטר אוטו קרנברג מהקולג' הרפואי וייל קורנל בניו יורק, שהיה אחד החוקרים הראשונים שתיאר את מבנה האישיות הגבולי, ראה כבר מזמן שאחד המאפיינים העקביים של מבנה האישיות הזה הוא גישה נוקשה מדי לחיים. לתפיסתו, היא מתפתחת כתוצאה מחוויה ישירה של התעללות פיזית או רגשית, או מצפייה בהתעללות באחרים, אם כי הוא מכיר בתרומתם של ליקויים ביולוגיים כמו פעילות יתר באמיגדלה. הוא רואה אצל מטופלים בעלי מבנה אישיות גבולי נטייה לחלק חוויות לקטגוריות של "חיובי" ו"שלילי" – דבר שהם עושים, הוא אומר, כדי למנוע מהחוויות החיוביות להזדהם על-ידי השליליות. אדם עשוי להיאחז בזיכרון הוורוד של אמו הקונה לו גלידה, למשל, אף על פי שהיא זנחה אותו בהמשך.

כשהם מתבגרים, ממשיכים בעלי מבנה האישיות הגבולי לעשות אידאליזציה לדברים מסוימים ודמוניזציה לאחרים כדי לעשות סדר בעולם שנראה מפחיד. "חסרה להם היכולת להערכה מציאותית", אומר קרנברג. חבר שהיה ראוי לאהבה אינסופית ביום ראשון עשוי להיות פרסונה נון-גרטה ביום שני כי הוא סירב להזמנה להיפגש לקפה.
ייתכן שכחלק מהניסיון להתמודד עם התעללות, לבעלי מבנה האישיות הגבולי עלולה להיות תפיסת זמן מעוותת, אומר דייוויד רייס מסן דייגו. הם תופסים אותו כהצטברות של אירועים רחוקים ולא כקו ליניארי מתמשך. התפיסה הזאת מקשה עליהם למקם אירועים על רצף כרונולוגי, והיא עשויה להקשות עליהם לעמוד בהתחייבויותיהם בחיים.

להיאחז בדיאלקטיקה

ייתכן שהדבר המדהים ביותר לגבי הפרעת אישיות גבולית הוא התפיסה שהתגבשה בעשור האחרון שאומרת כי למרות מגוון ועומק הליקויים ההפרעה הזאת אינה מצב שאי אפשר לגבור עליו. עם הטיפול הנכון, תסמינים כגון ניסיונות התאבדות נעלמים. "רוב המטופלים נפטרים מחלק מהתסמינים במהירות," אומר הפסיכיאטר ג'ואל פאריס מאוניברסיטת מקגיל.

הטיפול הממוקד ביותר בהפרעת אישיות גבולית, זה שזכה להערכות הטובות ביותר, הוא טיפול דיאלקטי-התנהגותי (Dialectical Behavior Therapy - DBT). הטיפול פותח על-ידי הפסיכולוגית מרשה לינהן מאוניברסיטת וושינגטון בעקבות ניסיונותיה הכושלים לטפל באנשים בעלי מבנה אישיות גבולי בשיטות התנהגותיות-קוגניטיביות מקובלות. בשיטות המקובלות יש דגש רב על שינוי. המטופלים ראו בזה דבר המבטל אותם ולעתים קרובות עזבו את הטיפול. החלק ה"דיאלקטי" ב-DBT משקף את הפרדוקס שבלב השיטה – לשדר קבלה קיצונית לנוכח ביטול עצמי בלתי פוסק, ובה בעת להכיר בצורך בשינוי.

הטיפול חותר קודם כול לצמצם את ההתנהגות האובדנית, ואז להקנות כישורים התנהגותיים בסיסיים כמו ויסות רגשי ועמידות בפני מצוקה. "המטרה הסופית של הטיפול", אומרת לינהן, היא "להעביר את המטופל כמה שיותר מהר ובצורה כמה שיותר יעילה מחיים בגיהינום לחיים ששווה לחיות".

אם אדם בעל מבנה אישיות גבולי מצליח לשמור על משרה, מדובר בהישג. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים שאפילו לאחר דעיכה של תסמינים כגון פגיעה עצמית בעקבות טיפול, רק שליש מהמטופלים מסוגלים לעבוד במשרה מלאה

מאז תחילת שנות התשעים, ניסויים אקראיים הראו שבהשוואה לטיפולים הרגילים מפחית DBT את ניסיונות ההתאבדות והפגיעה העצמית וכן את האשפוזים הפסיכיאטריים. גם שנה לאחר סוף הטיפול מדווחים מטופלים שהם חשים פחות כעס ודיכאון. אם יש בעיה עם DBT היא שהוא לא זמין בצורה נרחבת. יתרה מזו, הוא יקר וארוך, אומר פאריס. רק אחוז קטן מאנשים המאובחנים כבעלי מבנה אישיות גבולי זוכים לו. "הוא צריך להפוך מטיפול עילית לטיפול נגיש," הוא אומר. הוא גם לא בטוח שהטיפול באמת צריך להימשך שנה. "יש ראיות לכך שרוב השינויים מתרחשים בחצי השנה הראשונה. ובכל זאת, כולנו הושפענו ממנו. אנחנו מעשיים יותר לגבי הטיפול בהפרעה," ומתמקדים בהקניית כישורים התנהגותיים וכישורי חיים.

טיפול נוסף שפותח במיוחד בשביל אנשים בעלי מבנה אישיות גבולי הוא טיפול מנטליזציה, הנשען על עקרונות פסיכו-דינמיים. במפגשים אישיים וקבוצתיים לומדים המטופלים לזהות בעצמם ובאחרים מצבים רגשיים ואת האופן שבו הם מובילים להתנהגויות מסוימות.

ובכל זאת, אם אדם בעל מבנה אישיות גבולי מצליח לשמור על משרה, מדובר בהישג. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים שאפילו לאחר דעיכה של תסמינים כגון פגיעה עצמית בעקבות טיפול, רק שליש מהמטופלים מסוגלים לעבוד במשרה מלאה. רבים עובדים במשרה חלקית ולא מסוגלים לפרנס את עצמם. "ברגע שהם סוטים מהמסלול," מציין פאלמר מ"מאיו קליניק", "קשה להם לעלות עליו שוב".

עם זאת, הבעיה האמתית בטיפול בהפרעת אישיות גבולית היא שהמטופלים לא מקבלים את האבחנות הנכונות. רבים מהם מאובחנים כבעלי הפרעה דו-קוטבית ומטופלים בהתאם. "מטופלים רבים מקבלים תרופות אנטי פסיכוטיות, מייצבי מצב רוח ותרופות נוגדות דיכאון," אומר פאריס. "לפעמים הם לוקחים ארבע או חמש תרופות. הם לא עוברים פסיכותרפיה ורבים מהם מתעקשים להמשיך עם התרופות. הפרעת אישיות גבולית היא מצב שבו פסיכותרפיה יעילה יותר מתרופות. אין ראיות משכנעות לגבי יעילותו של טיפול בתרופות".

דבי קורסו אומרת שהיא "מצאה את הדרך להימלט מהגיהינום" בעזרת DBT. "המסע שלי מוכיח שאנשים עם ההפרעה הזאת מסוגלים לשפר את מצבם. בהחלט יש תקווה". היא מאושרת שהיא כבר לא עומדת בקריטריונים להפרעה – שהיא חצתה, לדבריה, "את הגבול".

Reprinted from Psychology Today. ©2013 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

המאמר מובא לכם כחלק מיוזמה שלנו, "אלכסון קלאסיק", שמביאה מדי פעם מאמרים שפרסמנו בעבר, אהובים, טובים וחשובים במיוחד, עבור עשרות אלפי קוראינו החדשים שאולי לא הכירו את האוצרות שצברנו ושלא נס ליחם.

המאמר התפרסם לראשונה ב"אלכסון" ב-10 בספטמבר 2013