מגפת אנשי הקשר

התאוריה שלפיה נגיף הקורונה נוצר במעבדה כבר הופרכה לחלוטין על ידי מדענים, אבל הדבר אינו מונע מכמעט 30% מהאמריקנים להאמין בה – כך עולה מסקר שערך לאחרונה מכון המחקר פְּיוּ – ורבים מאלה גם בטוחים שמישהו מרושע ורב עוצמה גם הפיץ את הווירוס כדי לשלוט באוכלוסייה. ברשימת המועמדים שלהם נכללים בין השאר ג׳ורג׳ סורוס וביל גייטס, ומאמיני התאוריה אינם שוללים את האפשרות שגם הקלינטונים מעורבים בקונספירציה. כשתנועת Black Lives Matter החלה צוברת תאוצה בעיצומה של המגפה, גל נוסף של מאמינים אימץ תאוריות קונספירציה הקושרות בין שתי התופעות, ובכלל זה שמועות שלפיהן סורוס יזם את המחאות כצעד לקראת השתלטות על העולם.

גם המגפה וגם הגזענות המערכתית מהוות סכנה ממשית לחיים. אז למה כל כך הרבה אנשים בוחרים לעסוק באיומים שאין להם כל ביסוס במציאות? פסיכולוגים סבורים כי הדבר נובע, חלקית, מהיקפם העצום של האיומים הממשיים

גם המגפה וגם הגזענות המערכתית מהוות סכנה ממשית לחיים. אז למה כל כך הרבה אנשים בוחרים לעסוק באיומים שאין להם כל ביסוס במציאות? פסיכולוגים סבורים כי הדבר נובע, חלקית, מהיקפם העצום של האיומים הממשיים. מחקרים מראים כי תאוריות קונספירציה נוטות לצבור תאוצה בעתות משבר, כשהפחד נפוץ וקשה למצוא הסברים נהירים. הן קוסמות לחלק מהאנשים כי הן מציעות נראטיב פשוט ומצביעות על אשמים. אבל עתה חוקרים מקפידים לבחון בתשומת לב את התאוריות הללו, את המניעים והמנגנונים שמניעים אותן, כיוון שמתברר כי לא מדובר בשיטת התמודדות בלתי מזיקה עם הבלתי ידוע. הן עלולות להוביל לתוצאות מזיקות של ממש בעולם האמיתי.

יהודי ניצול שואה, מיליארדר, פילנתרופ, מקים אוניברסיטה, מקדם החברה החופשית הפתוחה, וחשוד עיקרי בקשר נגד האנושות: ג'ורג' סורוס. תצלום: www.stephan-roehl.de, ב-Heinrich-Böll-Stiftung.

בלבהּ של כל תאוריית קונספירציה ישנו רעיון שלפיו אדם או קבוצת אנשים בעלי עוצמה זוממים מזימה חשאית מרושעת. כמעט כל אירוע המגיע לכותרות ניתן להסבר על ידי תאוריות כאלה, בעיקר במקרים של אי בהירות או בלבול ביחס לאירועים.  ביוני, גבר בן 75 אושפז בבית החולים לאחר ששוטרים הפילו אותו לקרקע בהפגנה של תנועת Black Lives Matter, והיו מי שטענו כי מדובר בעצם בשחקן שקיבל תשלום או ב״פרובוקטור מטעם תנועת אנטי-פָה״ – תאוריה שצברה מאמינים בעקבות ציוצי הנשיא [טראמפ] בטוויטר. בערך באותו זמן, עלייה במספר מפגני הזיקוקים בניו יורק ובערים אחרות הציתה שמועות שגם הן נעדרות כל ביסוס, ולפיהן המשטרה היא שיוזמת את הזיקוקים כחלק מלוחמה פסיכולוגית במפגינים.

המגפה מפחידה מאוד, אינה מובנת לגמרי והיקפה עצום. ומול החרדות שהיא מעוררת, יש לנו נטייה לחפש הסברים המתאימים לעוצמת הרגשות שלנו

מגפת הקורונה התגלתה ככר פורה במיוחד לסוג כזה של חשיבה, אומר רונלד אימהוף (Imhoff), פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת גוטנברג שבגרמניה: המגפה מפחידה מאוד, אינה מובנת לגמרי והיקפה עצום. ומול החרדות שהיא מעוררת, יש לנו נטייה לחפש הסברים המתאימים לעוצמת הרגשות שלנו. ״לומר שהעולם כולו נעצר בגלל וירוס קטנטן וזעיר שזינק מעטלף לבעל חיים אחר ומשם לאיזה בחור בשוק בסין, נדמה כמו הסבר בלתי מספק,״ אומר אימהוף. ״אבל תאוריית קונספירציה שלפיה אלפי אנשים שותפים לתככים האלה? זה כבר נשמע מתאים יותר״.

משברים קודמים בתחום הבריאות, ממגפת האיידס ועד התפרצות נגיף הזיקה, הולידו תאוריות קונספירציה דומות להחריד לאלה הסובבות כיום את נגיף הקורונה. בזמנים כאלה, תאוריות קונספירציה קוסמות יותר מן האמת, מאחר שהן מציעות אפשרות של שליטה, אומר אימהוף. אנחנו יכולים – לפחות לכאורה – למנוע תוכנית זדונית. אבל איננו יכולים להתמודד עם כוחות בלתי נראים של הטבע.

״תאוריות קונספירציה מציעות הבטחה מפתה מאוד: עצרו את הרשע ותקבלו את חייכם בחזרה. זה כל מה שאנחנו רוצים,״ הוא אומר. ״זה נראטיב מקסים, שקל מאוד להישבות בו. פשוט עצרו את ביל גייטס מלזהם את האוויר בקרינת 5G ונוכל לצאת שוב החוצה, וילדינו יוכלו לחזור לבתי הספר״.

חוקרים גילו כי ״מנטליות קונספירטיבית״ תואמת תכונות אישיות מסוימות, ובכללן רמות אמון נמוכות וצורך גובר בסיכום ובסגירת מעגלים, ביחד עם תחושות של חוסר אונים, הערכה עצמית נמוכה, חשיבה פרנואידית וצורך לחוש מיוחדים

לא מפתיע שרבים כל כך מתלהבים כעת מן הנראטיב הזה. אבל מחקרים מראים כי ישנים אנשים הנוטים יותר מאחרים להאמין בסיפורי קשר, גם בלי להידחף לכך על ידי חוסר הוודאות שמעורר משבר בריאות עולמי. חוקרים גילו כי ״מנטליות קונספירטיבית״ תואמת תכונות אישיות מסוימות, ובכללן רמות אמון נמוכות וצורך גובר בסיכום ובסגירת מעגלים, ביחד עם תחושות של חוסר אונים, הערכה עצמית נמוכה, חשיבה פרנואידית וצורך לחוש מיוחדים.

״מדובר בתפישת עולם שלפיה דבר אינו קורה ללא סיבה, וכי כוחות מרושעים פועלים מאחורי הקלעים,״ אומר אימהוף. ״זו תפישת עולם יציבה למדי, ולכן לא באמת משנה מה קורה – זו תמיד תהיה הפרשנות״.

מיליארדר, פילנתרופ, יזם, לוחם במלריה באפריקה ואיש טכנולוגיה, וגם חשוד בזיהום שטני של העולם בקרינה: ביל גייטס. תצלום: On Innovation

למרות זאת, כמחצית מן האוכלוסייה האמריקנית מאמינה לפחות בתאוריית קונספירציה אחת בתחום הבריאות או הפוליטיקה, ולכן קשה להגדיר את המאמינים כחריגים ולא נורמליים, אומר הפסיכיאטר ג׳וזף פייר (Pierre) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס. ״יש להדגיש כי כולנו זקוקים לסגירת מעגל, ייחודיות וכדומה. בקרב מאמינים בתאוריות קונספירציה הצרכים או הנטיות הללו חזקים יותר״, הוא אומר.

רוב מאמיני תאוריות הקונספירציה אינם עסוקים בהעלאת תאוריות כמו בחיפוש תשובות, ומציאת אלה שמתאימות לאי האמון שהביא אותם לצאת לחיפוש מלכתחילה

חשיבה קונספירטיבית ניתן לייחס גם לכוחות חיצוניים, ובכלל זה אי שוויון גזעי וחברתי, השוחק את האמון שלנו בדמויות בעלות סמכות, טוען פייר. כשאנשים מאבדים את האמון בדיווחים רשמיים, החיפוש שלהם אחר תשובות גורם להם לעתים קרובות לצלול לתהומות הזויים״, הוא אומר. ״רוב מאמיני תאוריות הקונספירציה אינם עסוקים בהעלאת תאוריות כמו בחיפוש תשובות, ומציאת אלה שמתאימות לאי האמון שהביא אותם לצאת לחיפוש מלכתחילה.״

סכנות של ממש

כשלעצמן, האמונה בתאוריות קונספירציה אינה מסוכנת או רעה, אומרים פסיכולוגים. אחרי הכול, לפעמים אנשי שררה אכן זוממים תכניות סודיות. אילו אדוארד סנודן לא היה חושד שבכירים במודיעין האמריקני עסוקים בקשירת קשר שתכליתו האזנה אסורה, למשל, הוא לא יכול היה לחשוף את תוכנית הריגול המאוד חסויה של הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי.

הטלת ספק באנשי השררה הוא חלק מדמוקרטיה בריאה, טוען אימהוף. הוא מאפשר את הבלמים והאיזונים שמונעים ניצול לרעה ובסופו של דבר מגנים על הציבור. אבל אנשים בעלי חשיבה קונספירטיבית אינם בוטחים באיש כמעט – ובעיקר לא במומחים. והדבר הופך לבעייתי כשהוא מוביל לשחיקה באמינות ומציב מדענים באותו מישור עם מי שזה אתה העלו סרטון ליוטיוב.

״אם אני בוטח במדענים ואתה בוטח בבחור מיוטיוב, אין לנו מכנה משותף. הבנה משותפת של המציאות חיונית לחברה. בלעדיה, אין יותר אמת. זו סכנה גדולה מאוד״, אומר אימהוף.

מטרידה עוד יותר העובדה שחשיבה קונספירטיבית קשורה לנטייה למחשבות ופנטזיות אלימות, ובמידת מה גם לאלימות של ממש. חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת מיאמי, ג׳וזף אושינסקי (Uscinski) גילה כי אנשים שנטו בדרך כלל להאמין לתאוריות קונספירציה, נטו פי שניים – לעומת הלא מאמינים – להצדיק אלימות כמחאה פוליטית. חלקם, כמו טימותי מקוויי, שחשדותיו באנשי הממשל הפדרלי הובילו אותו להטמין פצצה באוקלהומה סיטי בשנת 1995, אפילו ביצעו מעשי זוועה על סמך אמונותיהם אלה.

טרוריסטים המונעים על ידי תאוריות קונספירציה, כמו מקוויי, הם נדירים, אומר אושינסקי, אבל דוגמאות קיצוניות פחות הן נפוצות, בעיקר בקרב הגל החדש של מאמיני תאוריות הקונספירציה הקשורות בנגיף הקורונה: עשרות מגדלי תקשורת 5G חובלו ברחבי בריטניה בגלל התאוריה שלפיה הם משמשים להפצת הנגיף, ובארה״ב עלה מספר פשעי השנאה נגד תושבים ממוצא אסיאתי.

לא כך עובר נגיף הקורונה ממקום למקום. תצלום: ביל סמית'

ככל שהקשרים בין תאוריות קונספירציה ובין נזקים בעולם האמיתי מתבהרים, חוקרים משקיעים מאמצים בחקר אמונות שבעבר נטו לפטור אותן כאקסצנטריות בלתי מזיקה המצויה בשולי החברה. ״איננו יכולים עוד להניח שאלה דברים קטנים, טריוויאליים ובלתי מזיקים,״ אומרת הפסיכולוגית החברתית קרן דאגלס (Douglas) מאוניברסיטת קנט. ״חלקן פופולריות למדי – האמונה כי השינויים באקלים הם רק מתיחה, או שהחיסונים מסוכנים, למשל. אלה אמונות שיש להן השלכות של ממש. אי אפשר להתעלם מהן בקלות״.

האמונה הגוברת בתאוריות קונספירציה הקשורות בחיסונים – ובכלל זה הטענה כי חיסונים גורמים לאוטיזם, או כי הם משמשים להשתלת שבבים זעירים – כבר הובילו להתפרצות של מחלת החצבת ומחלות אחרות שניתן היה למנוע

האמונה הגוברת בתאוריות קונספירציה הקשורות בחיסונים – ובכלל זה הטענה כי חיסונים גורמים לאוטיזם, או כי הם משמשים להשתלת שבבים זעירים – כבר הובילו להתפרצות של מחלת החצבת ומחלות אחרות שניתן היה למנוע. תאוריות הקשורות לנגיף הקורונה עלולות להשפיע על בריאות הציבור בצורה עוד יותר קשה. מסקר שערכה סוכנות הידיעות Associated Press עולה כי 20% מהאמריקנים אמרו שבהנחה שחיסון אמין יהיה זמין לציבור, הם יסרבו להתחסן, ואילו 31% לא היו בטוחים אם יתחסנו – מה שימנע מארה״ב להשיג חסינות עדר ויסכן אוכלוסיות פגיעות.

למאמינים בתאוריות הרבות והשונות בנוגע לנגיף הקורונה משותפת אי הנכונות לציית להנחיות של גורמים רשמיים בתחום בריאות הציבור – כך עולה ממחקר של אני סטרניסקו (Sternisko) ועמיתיה מאוניברסיטת ניו יורק. סטרניסקו גילתה כי גם המאמינים כי הנגיף אינו קיים כלל וגם מי שמאמינים כי מדובר בנשק ביולוגי שגודל במעבדה, נוטים פחות להקפיד של שמירת ריחוק חברתי ואינם תומכים במדיניות בריאות הציבור המכוונת להגבלת ההדבקה.

וישנו סיכוי גדול כי בקרב מי שמאמינים כי הנגיף אינו קיים יש גם מי שמאמינים כי הוא נשק ביולוגי, אומרת דאגלס. אחת התופעות המשונות המאפיינות מאמינים בקונספירציות היא שהם מסוגלים לאמץ מספר תאוריות בו זמנית, גם אם הללו סותרות אלה את אלה.

חיסון: לא מכיל אמצעי מעקב. תצלום: כריסטין ווק

במחקר שהתפרסם בשנת 2012, דאגלס גילתה כי אנשים שמאמינים בתאוריית קונספירציה אחת, נוטים יותר להאמין גם באחרת, גם אם מבחינה לוגית לא ניתן להאמין ששתיהן אמיתיות. למשל, ככל שמישהו מאמין בתאוריה שלפיה הנסיכה דיאנה זייפה את מותה שלה, כך הוא נוטה יותר להאמין שהיא נרצחה על ידי סוכני ביון בריטיים.

הרעיון הבסיסי של מרבית תאוריות הקשר הוא שאין לבטוח באמירות הרשמיות. הפרטים פחות חשובים. אנשים מוכנים לקבל שתי תאוריות מנוגדות בו זמנית, כי הן תואמות את הרעיון שלפיו צריך להישמר מפני ההסברים הרשמיים, וכי משהו לא ראוי מתרחש

איך זה יתכן? דאגלס הגיעה למסקנה כי אנשים שנוטים לחשיבה קונספירטיבית ממהרים כל כך להאמין שמדובר בהונאה, שהם מוכנים להתעלם מהלוגיקה. ״הרעיון הבסיסי של מרבית תאוריות הקשר הוא שאין לבטוח באמירות הרשמיות. הפרטים פחות חשובים״, היא אומרת. ״אנשים מוכנים לקבל שתי תאוריות מנוגדות בו זמנית, כי הן תואמות את הרעיון שלפיו צריך להישמר מפני ההסברים הרשמיים, וכי משהו לא ראוי מתרחש״.

הבעיה עבור המאמינים היא שקבלת התאוריות הללו היא דרך לא יעילה להתמודדות עם חרדות, אומרת דאגלס. התאוריות מציעות תחושה של וודאות, אבל גם גורמות לנו להאמין שכוחות חורשי רע מנסים להזיק לנו, וברוב המקרים הדבר מפחיד יותר מן האמת.

״הדבר עלול לגרום לנו להרגיש רע עוד יותר, ולחוש שאנחנו פחות בשליטה ויודעים פחות״, היא אומרת. ״זה הופך לסוג של מעגל.

הנסיכה דיאנה: לא זייפה את מותה וגם נרצחה על ידי שירותי הביון הבריטיים. תצלום: slagheap.

לכבות את האש

איך ניתן למנוע מתאוריות הקונספירציה להתפשט? זוהי שאלה חשובה ביותר, בעיקר כעת, כך אומרים החוקרים – ואין תשובה קלה. אחרי הכול, תאוריות קונספירציה היו קיימות מאז ומעולם, ושום ראיות נגדיות לא הצליחו לשנות את דעתם של מי שעדיין סבורים שהנחיתה על הירח זויפה וכי ההתנקשות בחייו של הנשיא קנדי הייתה מזימה של ״המדינה בתוך המדינה״ (Deep State).

בתקופת מגפה, אנשים המאמינים כי מדובר בהמצאה עלולים לגרום למותם של המוני בני אדם

ההבדל הוא שהאמונה במידע מוטעה מעולם לא הייתה מסוכנת כל כך. ״לאמונה בכך שהארץ שטוחה או שהנחיתה על הירח הייתה מבוימת אין כמעט השלכות – ואיש אינו ניזוק. אבל בתקופת מגפה, אנשים המאמינים כי מדובר בהמצאה עלולים לגרום למותם של המוני בני אדם״, אומר הפסיכולוג החברתי ג׳יי ואן באבל (Van Bavel) מאוניברסיטת ניו יורק.

ונדמה שתאוריות קונספירציה מתפשטות מהר יותר מאי פעם, גם בשל הדרך שבה הן מועצמות על ידי הרשתות החברתיות, אומר ואן באבל. המחקר שלו חוקר מדוע מידע מוטעה ברשתות חברתיות מתפשט מהר יותר ומגיע לקהלים גדולים יותר ממידע נכון. ״סרטון המגפה׳ נצפה על ידי מיליון בתוך ימים ספורים. אין פיקוח של עורכים, ולכן מידע כזה מתפשט הרבה יותר מהר״, הוא אומר.

המאמצים שמשקיעות לאחרונה טוויטר ופייסבוק כדי למנוע הפצת מידע מוטעה – ובכלל זה תאוריות קונספירציה של QAnon, הסובבות סביב האמונה כי קבוצה רבת עוצמה של פדופילים ועובדי שטן מנסה לחתור תחת הנשיא – הם צעד בכיוון הנכון, כך סבור ואן באבל.

לא מפעילה רשת של פדופילים מפיצריה בוושינגטון: הילרי קלינטון (גם ב-2011, שנת הצילום שלפניכם). תצלום: הרלד דטנבורן, ויקיפדיה

אבל הרשתות החברתיות אינן אחראיות לבדן להפצת תאוריות כאלה, אומר אושינסקי. אי אפשר אפילו לדעת בוודאות אם תאוריות קונספירציה נפוצות או משפיעות כעת יותר מאשר בעבר – מספיק להביט במשפטי המכשפות של המאה ה-17 ובחרדה מפני האילומינטי בראשית המאה ה-19. יכולתן של רשתות חברתיות להפיץ תאוריות כאלה למרחקים גדולים יותר ובמהירות רבה יותר, אין פירושה ששיעור המאמינים להן בסופו של דבר יהיה גדול יותר.

״כשאנחנו עורכים סקרים בנוגע לקונספירציית הנחיתה על הירח, אנחנו מגלים שרק כ-5% מאמינים בכך. בהתחשב במספר האנשים ששמעו את התאוריה – כמעט 100% – אפשר היה לחשוב ששיעור המאמינים יהיה גבוה יותר״, הוא אומר. ״למה זה כך? כי אנשים יודעים לסנן. הם לא מאמינים בכל מה שהם קוראים״.

מצד שני, סילוק מהרשתות של מי שכותבים על תאוריות קונספירציה – כפי שפייסבוק וטוויטר עשו לאלכס ג׳ונס, שטען, בין השאר, כי הטבח בסנדי הוק היה מבוים – עלול להעניק לטענות שלהם משקל יתר בקרב מי שנוטים להאמין לתאוריות קונספירציה, טוענת סטרניסקו.

ככל שהמידע הסותר את הרעיונות המוטעים יתרבה, בשלב מסוים אנשים שאינם מאמיני-קשר אדוקים יאלצו לעדכן את אמונותיהם. הם אינם הוזים, הם פשוט רוצים להבין ולחוש ודאות

״מי שנוטים להאמין בתאוריות קונספירציה עלולים לראות בכך הוכחה לכך שג׳ונס גילה משהו וצונזר, משום שהממשלה לא רוצה שיספר לאחרים״, היא אומרת. ״ישנם נתונים המראים כי צעדים כאלה מחטיאים את המטרה״. סטרניסקו וחוקרים אחרים אומרים כי המאמצים המוצלחים ביותר למלחמה בתאוריות קונספירציה מעניקים לאנשים כלים שדרושים להם כדי להטיל ספק בעצמם בטענות שווא.

״עלינו להביא לכך שאנשים יתמצאו יותר במדע ובתקשורת, ואלה דברים שניתן ללמד בשלב מוקדם״, אומר אושינסקי. ״ישנן ראיות לכך שקורסים בחשיבה ביקורתית אכן הופכים אנשים לפתאים פחות״.

בימים אלה, אנשים פשוט מנסים להבין את התקופה המפחידה והמבלבלת. ככל שיהיו בידיהם יותר עובדות, כך הם ירגישו פחות חסרי אונים – וקשה יהיה יותר לתאוריות קונספירציה לשכנע אותם, בעיקר בכל הקשור לנגיף הקורונה, כך אומרת סטרניסקו. ״ככל שנלמד על אודות הנגיף, כך יוותרו פחות פערים שיתמלאו על ידי תאוריות קונספירציה״, היא סבורה. ״ככל שהמידע הסותר את הרעיונות המוטעים שלהן יתרבה, בשלב מסוים אנשים שאינם מאמיני-קשר אדוקים יאלצו לעדכן את אמונותיהם. הם אינם הוזים, הם פשוט רוצים להבין ולחוש ודאות״.

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2020 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

ג׳ניפר לטסון (Latson) היא עיתונאית. מאמריה פורסמו בין השאר ב-The New York Times The Wall Street Journal, The Boston Globe, TIME ובכתבי עת אחרים.

תמונה ראשית: קושרים קשר? תצלום: gremlin, אימג'בנק / גטי ישראל