מי הזיז את התינוק שלי

הורים יכולים כעת לנטר מרחוק את קצב הלב של תינוקותיהם, את מצב רוחם, כל דבר שהם עושים – האם רצוי שיעשו זאת?
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

גניקולוג אמר לי פעם שהיריון הוא כמו תבשיל קדרה: "שמים על האש ושוכחים". ואף שהחיים עם תינוק חדש הם מבולבלים ומוטרפים, הרי שהם גם טומנים בחובם המתנה: בני אדם זעירים הם רכים, משמיעים ציוצים חמודים, אבל לא באמת עושים הרבה.

סיסמת פרסומת אפלה שואלת: "למה אתם מקבלים התראה כשמישהו עושה 'לייק' לסטטוס שלכם, אבל לא כשהתינוק שלכם מפסיק לנשום?"

יחד עם זאת, אם לשפוט לפי אפשרויות הקנייה שמציעה לנו תעשיית מוצרי התינוקות, החודשים הראשונים מלאים בפעילות שהורים צריכים לנטר, לתעד ולנתח בקפידה. באירועי טכנולוגיה כמו היריד השנתי  Consumer Electronics Show בלאס וגאס, מוצג מגוון מדהים של מכשירים המיועדים להורים חדשים. "זה גדול יותר ויותר בכל שנה", אומר ג'רי ביילינסון (Beilinson), עורך במגזין Consumer Reports. "יש פה מוניטורים לתינוקות בכל פינה". לצד אלה יש כל מיני מכשירים "חכמים": כיסויים חכמים לבקבוקים, מוצצים חכמים, כסאות בטיחות חכמים – אפילו חיתולים חכמים, ששולחים התראה כשהגיע הזמן להחליף לתינוק. רופאי ילדים, חוקרים ומומחים אחרים אומרים שהטכנולוגיות האלה כבר החלו לשנות את תפישות ההורות שלנו. כך זה קורה.

תינוקת

תינוקת בת 6 חודשים מביטה בעולם. תצלום: thejbird

התינוק המכומת

במהלך השבועות הראשונים לחייו של תינוק, הורים נוהגים לערוך טבלאות לרישום מספר החיתולים הרטובים ביממה. לרוב עושים זאת בעזרת עט ונייר, אך כעת פונים הורים רבים לאפליקציות המנטרות את המידע הזה ושפע נתונים נוספים – ויש הממשיכים להשתמש בהן חודשים, ואף שנים. אפליקציית Total Baby היא דוגמה טיפוסית לכך. היא עוזרת להורים לתעד את המזון, האמבטיות, השינה, החלפות החיתולים. הורים יכולים גם להוריד גיליונות עבודה או גרפים כדי לנתח את דפוסי השינה של תינוקות חסרי מנוחה, או כדי לייצר תצוגת נתונים, הממחישה באופן חזותי איך נראה השבוע שעבר עליהם.

כלים אחרים מלקטים מידע באופן אוטומטי באמצעות חיישנים. הנה לדוגמה Starling, מכשיר שנצמד לבגדי התינוק או התינוקת ומונה את מספר המילים שהם שומעים (ואחר כך, אומרים) מדי יום. הטכנולוגיה מבוססת על מחקר, הטוען כי ילדים שנחשפים ליותר מילים מפתחים אוצר מילים גדול יותר ומשיגים תוצאות טובות יותר במבחני מנת משכל.

טכנולוגיה זמינה כמכשיר וכאפליקציה מתיימרת לקבוע תוך שניות אם התינוק בוכה כי הוא רעב, עייף, מפוחד, משועמם, או מרגיש לא נוח

השימוש באפליקציות לניטור כל היבט פעוט של חיי היומיום הפך, עבור חלקנו, למקבילה המודרנית לכתיבת יומן. אך יש חילוקי דעות לגבי המשמעות שאפשר, או אי אפשר, להפיק מהנתונים האישיים שהאפליקציות האלה מתעדות, ומומחים אחדים מזהירים שהן עלולות לעורר בנו חרדה בתגובה לכל סטייה קטנה מהנורמה.

אבל ייתכן שהנתונים המצטברים באפליקציות האלה עוד יתגלו כאוצר יקר ערך. המידע האישי שאנחנו מכניסים לאפליקציה עשוי לשמש למחקרי שוק, לפרסום ממוקד ולמחקרים אקדמיים. אולי יום אחד כל הרישומים והטבלאות האלה יובילו לתגליות שיחשפו בפנינו את סודות שנת התינוקות, או יסייעו במניעת עיכובים התפתחותיים. אך מובן שיש גם חששות בכל הקשור לפרטיות. "חשוב להבין שהנתונים אינם בבעלותכם", אומר ביילינסון. "המידע שאתם מכניסים לאפליקציות האלה אינו מוגן".

חדרו של התינוק כפגייה

מכשירים שנמצאו בעבר רק במרפאות ובבתי חולים החלו להופיע גם בבתיהם של הורים טריים והורים לעתיד. מוניטורים עובריים ידניים, למשל, זמינים לכל ברשת ומבטיחים שלווה להורים-חרדים-לעתיד. אבל רופאים מזהירים כי השימוש במכשירים אלה ללא הכשרה הולמת עלול להוביל לאזעקות שווא, ואף לעיכוב בהענקת טיפול שעשוי להציל את חיי התינוק, במידה שההורים אינם מפרשים נכונה את התוצאות.

טכנולוגיות "לבישות", כמו חליפות גוף לניטור שינה תוצרת Mimo, וכמו מוניטור נצמד בשם Snuza Hero, נועדו להתריע בפני הורים – דרך הסמרטפון או באמצעות אזעקה – על שינויים מדאיגים בתנועתו של התינוק או בקצב נשימתו בעת השינה. חברה בשם Owlet מוכרת גרב חכם המבוסס על הטכנולוגיה של ה-pulse oximeter, המכשיר שבתי חולים משתמשים בו כדי למדוד את רמת החמצן בדם. את הגרב היא משווקת באמצעות סיסמת פרסומת אפלה: "למה אתם מקבלים התראה כשמישהו עושה 'לייק' לסטטוס שלכם, אבל לא כשהתינוק שלכם מפסיק לנשום?" חליפת השינה של Mimo ומוצץ חכם בשם Pacif-i שולחים קריאות חום גוף היישר לאייפון של ההורים.

עדיין לא ברור לנו כיצד ישפיעו כל החיישנים האלה על התינוקות. חוקרים אינם יודעים, למשל, אם מכשיר בּלוּטוּת' המוצמד לבטן קטנטנה למשך שעות בכל פעם, עלול לגרום בעיות בריאות בהמשך החיים. ויש גם שאלות לגבי הרגלי ההורות שתהליך הניטור האובססיבי הזה יקנה לנו. "אפיל בפגיות אנחנו לא מודדים טמפרטורה לעתים תכופות כל כך לתינוקות שמצבם יציב", אומרת ליסה אסטה (Asta), רופאת ילדים ודוברת האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. פולה פאס (Fass), היסטוריונית של התרבות מאוניברסיטת ברקלי ומחברת הספר The End of American Childhood, חושבת שלמכשירים האלה עשויה להיות השפעה מתמשכת על סגנונות ההורות. "אחת ההשלכות היא שההורים מרגישים הרבה יותר בנוח לפקח על ילדיהם בלי הפסקה, וזה חלק מהדפוס שמוביל ל'הורות הליקופטר' מכל הסוגים", היא אומרת.

אף על פי כן, לא נראה שהמגמה הזאת עומדת להאט. ביוני רשמה גוגל פטנט על עריסה שבה מוטמעים חיישנים. "ניתן להשתמש בה כדי ללמוד על התנהגותו של מי שמונח בעריסה" ו"להגיב אוטומטית לכל בעיה שתתגלה בעריסה או אצל התינוק", כך לפי מסמכי הפטנט. ועבור ילדים גדולים יותר, חברת SleepNumber מייצרת מיטה שמנטרת קצב נשימה, קצב לב ותנועה, ומודיעה להורים כשהילדה או הילד מתעוררים.

טבעות מצב רוח לתינוקות

תינוק חדש הוא קופסה שחורה. קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, להבין מה בדיוק קורה שם מאחורי עיניו התמות – בייחוד כשהילד לא מפסיק לבכות בשלוש לפנות בוקר. לא תופתעו לשמוע שחברות אחדות נענו גם לאתגר הזה ופיתחו טכנולוגיות המבטיחות לעזור להורים להבין מה ילדיהם חושבים.

לדוגמה, ה-Cry Translator ("מתרגם הבכי"). טכנולוגיה זו זמינה גם כמכשיר וגם כאפליקציה, ומתיימרת לקבוע תוך שניות אם התינוק בוכה כי הוא רעב, עייף, מפוחד, משועמם, או מרגיש לא נוח. אך למרות מספר ניסיונות מדעיים למצוא מִתְאם בין גובה צווחות הבכי של תינוקות ותדירותן לבין מקור מצוקותיהם, המחקרים האלה סובלים ממגבלות שונות ומבוססים בחלקם הגדול על השערות. אחת הבעיות היא שתינוקות אינם יכולים לאשר למבוגרים שהם אכן צודקים.

תחום בשם "מחשוב רגשי" – המנסה לייצר מערכות ומכשירים המפרשים רגשות אנושיים –הולך ומתפתח כיום, ועשוי להניב כלים מבטיחים יותר. אחת הדוגמאות הראשונות היא Sproutling, צמיד קרסול לתינוקות המנטר חום גוף, רעש, תנועה, קצב לב וגורמים אחרים, בניסיון לומר מתי תינוק ישן צפוי להתעורר. הצמיד מבטיח גם להודיע להורים כשהתינוק עצבני (ובכלל לא חשוב שלתינוקות כבר יש דרך יעילה להודיע להורים שהם עצבניים: בכי). כשהתחום יתפתח, אנו עשויים לקבל תוצאות מפורטות יותר. חוקרים עובדים כעת על חיישנים שאומדים את מצבם הפיזיולוגי של תינוקות, כולל גירויים, אי-נוחות ומצוקה.

מצא את ה-iChild שלי

ברגע שילד או ילדה מתחילים ללכת, פוגשים הוריהם בשוּרה של חששות חדשים – ובשוּרה של מכשירים חדשים, המנסים לתת מענה לחששות האלה. באמצעות Pocketfinder, דיסקית פלסטיק שאפשר להצמיד לחולצה או להכניס לילקוט, הורים יכולים לעקוב אחרי המיקום של ילדיהם באמצעות אפליקציה בטלפון הנייד. למעקב למרחקים קצרים ישנו Mommy I’m Here – מכשיר בצורת דובון קטנטן שאפשר להצמיד לנעליהם של ילדים – הפולט אזעקה בעוצמה של תשעים דציבל, חזקה כמו שריקת קטר, כשלוחצים על כפתור האיתור. הטווח שלו הוא ארבעים וחמישה מטר, כך שהרעיון הוא ללחוץ על הכפתור אם לפתע נעלם לכם הילד מחוץ לבית. שני צמידים, בשם Filip ו-GizmoPal 2, עוקבים אחר מיקומם של הילדים ומאפשרים להם להתקשר הביתה.

האם יום אחד נביא את המגמה הזאת לשיאה המתבקש ונשתיל שבבים זעירים בילדינו? רבים מבקשים מהווטרינרים שלהם להחדיר שבבים – תגיות זיהוי דיגיטליות ,למעשה – בין שכמות החתולים או הכלבים שלהם. למעשה, כבר עכשיו קיימים שבבים הניתנים להשתלה בבני אדם. ב-2004 אישר מִנְהל המזון והתרופות האמריקני את VeriChip, שבב RFID המושתל ממש מתחת לעור בזרוע ימין ומשמש לשליפת ההיסטוריה הרפואית של המטופל. ייצור המכשיר הופסק שש שנים לאחר מכן כיוון שמחקרים שנעשו בחיות מצאו ששבבים כגון אלה עלולים לגרום סרטן. אבל יכול להיות ששבבים דומים יחזרו לשימוש בעתיד, הפעם עם יכולות GPS – כמו אפליקציית "מצא את ה-iPhone שלי", אבל לבני אדם. זאת בהנחה שנצליח לחסל את הסיכוי לסרטן ולמצוא פתרון לבעיות הפרטיוּת, הקיומיות והמעשיות גם יחד, ובהן האפשרות שהאקרים יעקבו אחרי ילדים. ובניגוד לגאדג'טים אחרים, בשבבים מושתלים לא קל כל כך להפסיק להשתמש כשהילדים גדלים - והרי הם יגדלו במהירות בלתי נתפשת, בין שתעקבו אחריהם ובין שלא.

אדריאן לַפְראנס (LaFrance) היא כתבת טכנולוגיה של "The Atlantic".

כל הזכויות שמורות לאלכסון.

Copyright 2017 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אדריאן לפראנס, Psychology Today.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על מי הזיז את התינוק שלי

02
אנטואן ד"ס אקזופרי

אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. הרי גם טיפת חלב היא אני מכומת. אבל רוב החפיצים דלעיל אינם נובעים מדאגה, אלא מאובססיית שליטה. אני מכומת הוא עני מקומט.