מלחמות המריחואנה

למרות ההכרה הגוברת, צמח הקנאביס עדיין אינו חוקי ברוב מדינות המערב, ועצם החזקתו אף יכולה להוביל לאישום פלילי. אבל האם הידע המדעי שלנו בנוגע למריחואנה מצדיק את האיסור הגורף?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

בקיץ 2006 הצטרף למעבדה שלי מדען צעיר מישראל. הוא הגיע ללמוד איך נגיפים תוקפים תאים – אחד ממוקדי תוכנית המחקר שלי. ואני קיוויתי להיעזר במומחיותו בתחום מדעי מתפתח שסיקרן אותי: השפעותיהם הביולוגיות של קנבינואידים, התרכובות הכימיות הפעילות בצמח הקנאביס. החוקר הישראלי עבד באוניברסיטה העברית עם פרופסור רפאל משולם, הכימאי שגילה בשנת 1964 את ה-delta-9-tetrahydrocannabinol , או THC, התרכובת הפסיכואקטיבית המרכזית במריחואנה. בשלב מאוחר יותר אפיין משולם את הקנבידיול (CBD), חומר נוסף הנמצא בשפע בצמח, אך שונה מ-THC בכך שאינו משפיע באופן בולט על מצב רוח, תפיסה, ערות או תיאבון.

המדען הצעיר עבד ביעילות. תוך זמן קצר הוא בחן את השפעותיהם של כמה קנבינואידים על נגיף הרפס הגורם לסרקומת קפוסי, גידול מזיק ואף קטלני המופיע אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית לקויה, כמו אלה הסובלים מאיידס. הסתבר ש-CBD, תרכובת שאינה פסיכואקטיבית, עשויה לנטרל את השפעותיו הממאירות של הנגיף. מדענים במחלקתי גילו גם שקנבינואידים יכולים להשפיע על נדידתם של תאי דם לבנים בתגובה לגירוי פיזיולוגי, היבט מהותי של הגנה חיסונית; צוותי מחקר אחרים גילו בעזרת מודלים מעבדתיים ש-THC מעכב את צמיחתו והתפשטותו של סרטן ריאות ו-CBD מעכב את צמיחתו והתפשטותו של סרטן השד. היה ברור שהכימיקלים בצמח יכולים להשפיע בדרכים מגוונות ורבות עוצמה על תאים נורמליים וממאירים.

אך הדבר שמרתק בעיניי יותר מכול הוא שיש לנו מערכת קנבינואידית טבעית, "אנדוגנית." ב-1988 זיהו חוקרים אתר עגינה – קולטן – שקושר THC על תאים במוח. הקולטן הראשון שנמצא כונה קולטן קנבינואיד 1, או CB1. חמש שנים לאחר מכן התגלה הקולטן השני, CB2. אתגר עגינה זה נפוץ פחות במערכת העצבים המרכזית, אבל קיים בשפע על תאי דם לבנים. שוב היה זה רפאל משולם שגילה את הקנבינואיד האנדוגני הראשון, חומצת שומן במוח שאותה הוא כינה אננדמיד (השם נגזר מסנסקריט, מהמונח אנאנדה שמשמעותו "אושר"). כשאננדמיד נקשר ל-CB1 הוא עורר סדרה של שינויים ביוכימיים בתאי העצב שלנו.

מאז שנות השישים עלה שיעור ה-THC בצמחי הקנאביס המגודלים על-ידי בני אדם מ-5-1 אחוזים ל-15-10 אחוז. כשמעשנים קנאביס, 50-20 אחוז מה-THC נספג דרך הריאות

לאחר מכן זוהו קנבינואידים אנדוגניים נוספים. מבחינה אבולוציונית זה הגיוני, מכיוון ש-CB1 ו-CB2 לא היו נמצאים בתאינו לולא היינו מייצרים באופן נורמלי מולקולות שיעגנו עליהם. נראה שלקנבינואידים האנדוגניים יש לא מעט השלכות פיזיולוגיות; השפעותיהם המרשימות ביותר קשורות לתפיסת הכאב ולתגובה לכאב.

קנאביס

צמח הקנאביס מתוך ספר גינון, וינה, 1845

קנאביס הוא אחד הסמים הפסיכוטרופיים הוותיקים ביותר שעודנו בשימוש. ארכיאולוגים גילו אותו באסיה, באתרי חפירות המתוארכים לתקופה הניאוליתית, סביב 4,000 לפנה"ס. הזן הנפוץ ביותר של הצמח הוא הקנאביס סאטיבה, הגדל גם באקלימים טרופיים וגם באקלימים מתונים. מריחואנה היא מונח מקסיקני שתיאר במקור טבק זול וכיום מתאר את העלים והפרחים המיובשים של צמח הקנאביס. חשיש היא המילה הערבית לקנאביס אינדיאני ומתארת את השרף הצמיגי שלו. שן נונג, מקיסרי סין, שגילה גם את התה והאפדרין, נחשב לאחד הראשונים שדיווחו על שימושיו הרפואיים של הקנאביס, באוגדן רפואי שמתוארך ל-2737 לפנה"ס. ב-1839 פרסם ויליאם אושונסי, רופא בריטי שעבד בהודו, מאמר על הקנאביס כחומר משכך כאבים ומעורר תיאבון, שגם מקל בחילה, מרגיע שרירים ועשוי אף לשכך התקפים אפילפטיים. המאמר הוביל לשימוש רפואי נרחב בקנאביס בבריטניה; הוא ניתן למלכה ויקטוריה כדי להקל את כאבי המחזור שלה.

צמח הקנאביס מכיל 460 תרכובות שבהן יותר מ-60 קנבינואידים. מאז שנות השישים עלה שיעור ה-THC בצמחי הקנאביס המגודלים על-ידי בני אדם מ-5-1 אחוזים ל-15-10 אחוז. כשמעשנים קנאביס, 50-20 אחוז מה-THC נספג דרך הריאות. כשאוכלים אותו פחות THC מגיע למוח כי הוא עובר את תהליך חילוף החומרים במעי ובכבד. ה-THC מצטבר בחומצות שומן, ומהן הוא משתחרר באטיות ואז פועל בעיקר על קולטני CB1 במערכת הדופמין המזולימבית של המוח, שככל הנראה תורמת להשפעות המחזקות והמתגמלות החיוביות של הסם.

אמנם עישון או אכילת קנאביס מובילים בדרך כלל ל"התמסטלות", לתחושה אופורית ולירידה ברמות החרדה והערנות, אך ישנם משתמשים חדשים, כמו גם אנשים עם בעיות פסיכולוגיות, שחווים דיספוריה, פחד ופאניקה. לאחר השימוש במריחואנה האדם נעשה לרוב חברותי יותר, אף על פי שאנשים המגיבים בדיספוריה עלולים להגיב דווקא בהסתגרות חברתית חריפה. תפיסת הזמן משתנה, כאשר ברוב המקרים התחושה היא שהזמן עובר מהר מהרגיל; התפיסה המרחבית עשויה להשתנות גם כן, והצבעים עשויים להיראות עזים ועשירים יותר. אך בניגוד לאופיואידים, אין מקרים ידועים של מוות ממנת יתר של THC, ככל הנראה כי הקנבינואידים לא מרסנים את הדחף הנשימתי ולכן לא גורמים לחנק. בקרב משתמשים קבועים, הימנעות ממריחואנה עלולה לגרום לתסמונת גמילה מעיקה או בלתי נעימה.

בשנת 2008 פרסם ארגון הבריאות העולמי סקר בריאות נפש של 54,068 אנשים בגיל 16 ומעלה מ-17 מדינות. על בסיס הסקר הזה נקבע שלפחות 160 מיליון איש בין גילאי 15-65 צרכו קנאביס לפחות פעם אחת; שיעור הדיווח על השימוש בקנאביס היה הנמוך ביותר בסין, 0.3 אחוז, והגבוה ביותר בארצות הברית, 42.4 אחוז. ניו זילנד הייתה צמודה אליה במקום השני.

למרות השימוש הנרחב בו, קנאביס אינו חוקי ברוב המדינות. הארי ג'. אנסלינגר, מתנגד בולט לשימוש בסם, שידל ב-1937 את הקונגרס האמריקאי להעביר את ה- Marihuana Tax Act, חוק שייקר מאוד את מחיר הצמח. אנסלינגר, שהיה ראש לשכת הסמים הנרקוטיים הפדרלית, הציג בפני הציבור את השימוש בקנאביס כסכנה צרופה המובילה ל-"Reefer Madness" (שיגעון הגראס). האגודה הרפואית האמריקנית התנגדה לחוק כי פחדה שהוא יגביל את המחקר הרפואי והשימוש האפשרי בסם כתרופה. במשך זמן רב היה הקנאביס חלק מה- United States Pharmacopeia, אוגדן שהציב תקנים לתרופות ומוצרי מזון, אך הוא הוסר ממנו ב-1942.

ב-1970 חוקק הקונגרס את ה- Controlled Substances Act, חוק שבו סווגה מריחואנה, לצד הרואין, כסם רמה 1. לסמים בקטגוריה הזו יש פוטנציאל מוכח ליצירת התמכרות, ואין להם ערך רפואי (אופיום, המקור של מורפין, ואמפטמינים נמצאים ברמה 2, שבה נמצאים סמים הנחשבים למסוכנים פחות, למרות פוטנציאל ההתמכרות שלהם). זמן קצר לאחר מכן השיק הנשיא ניקסון "מלחמה על הסמים", ובשנת 1986 חתם הנשיא רייגן על ה- Anti-Drug Abuse Act, חוק שקבע עונשי מאסר ללא ערבות למי שהורשע באחזקת ומכירת סמים לא חוקיים, כולל מריחואנה.
מחקר הקנבינואידים, גם הצמחיים וגם האנדו-קנבינואידים שקיימים באופן טבעי בגופנו, הפך כיום למפעל עולמי נרחב המקשר בין מדענים רבים ממרכזים אקדמיים וחברות תרופות.

המחשה של ההבדל בתפיסה החברתית-כלכלית בין צמח הטבק לצמח הקנביס. פוטומונז׳: אונו

המחשה של ההבדל בתפיסה החברתית-כלכלית בין צמח הטבק לצמח הקנביס. פוטומונז׳: אונו

מיץ' ארליוויין (earlywine), חוקר בולט בנושא סמים והתמכרות מאוניברסיטת SUNY באלבני שבניו יורק, אמר כי תוצאות מחקרי המריחואנה העכשוויים הן כמו כתמי רורשך. "אנשים מפרשים תמונות דו-משמעיות באופן שמעיד עליהם יותר מאשר על הדיו." הוא טוען שרבים מקובעי המדיניות ומגורמים הקשורים לקבוצות אינטרס מגיבים למחקר המריחואנה בהתאם לתפיסות של הקבוצות האלה: הפרשנות שלהם מעידה על ההטיות שלהם ולאו דווקא על הנתונים עצמם. לדוגמה, המתנגדים טוענים שלעתים קרובות נמצא THC בדמם של אנשים המעורבים בתאונות דרכים; אך הם לא טורחים לציין שרוב האנשים האלה גם שתו אלכוהול. התומכים מצטטים מחקרים שלפיהם אין שום סימן לבעיות זיכרון בקרב משתמשי מריחואנה כרוניים; אבל הם לא טורחים לציין שהבדיקות הקוגניטיביות היו כל כך קלות עד שגם אדם שלוקה בשכלו היה עובר אותן.

התגלה כי מריחואנה עוזרת לטיפול באנורקסיה, בחילה והקאות, גלאוקומה, תסמונת המעי הרגיז, עוויתות שרירים, טרשת נפוצה, ALS, אפילפסיה ותסמונת טורט

שתי סקירות שהתפרסמו לאחרונה נמנעות מהטיות כאלה ובוחנות בעין ביקורתית נתונים שהתקבלו ביותר מ-100 ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים, שכללו כ-6,100 נבדקים עם מגוון של בעיות רפואיות. התגלה כי מריחואנה עוזרת לטיפול באנורקסיה, בחילה והקאות, גלאוקומה, תסמונת המעי הרגיז, עוויתות שרירים, טרשת נפוצה, ALS, אפילפסיה ותסמונת טורט (ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה מאשרים רבות מהטענותיהם של הקיסר שן נונג ודוקטור אושונסי). למרות ממצאיהם של ניסויים מהמעבדה שלי וממעבדות אחרות, השפעותיה האנטי-סרטניות ודאיות פחות, ואין הוכחה לכך ש-THC או CBD הם סוכנים אנטיניאופלסטיים, כלומר שהם עוזרים לטיפול בצמיחה חריגה של רקמה.

ג'ודי פורמן (Foreman), עיתונאית רפואית ותיקה, מקדישה למריחואנה פרק שלם בספרה האחרון A Nation in Pain: Healing Our Biggest Health Problem. היא סוקרת לעומק את הנתונים על הסיכונים והתועלות הטמונים במריחואנה ככלי לטיפול בבעיות רפואיות המלוות בכאב, ומציינת היכן נראה שהיא מקלה את המצב, היכן לא, והיכן ערכה לא ברור. פורמן כותבת: "אומר זאת בבוטות: המריחואנה עובדת. היא לא עולה על כל הציפיות, אך היא יעילה בערך כמו אופיואידים. כלומר, היא מפחיתה את רמת הכאב הכרוני עד 30 אחוז, ויוצרת פחות תופעות לוואי חמורות. יש לציין שחוקרים מסוימים חושבים שעדיין מוקדם מדי להשתמש במריחואנה וקנבינואידים סינתטיים כמוצא ראשון לטיפול בכאב; הם טוענים שיש לנסות תרופות אחרות קודם. אך ייתכן שזו תפיסה זהירה מדי".

בסופו של דבר ייתכן שישתמשו במריחואנה בשילוב משככי כאבים אופיואידים כמו מורפין כדי לצמצם את המינונים ותופעות הלוואי שלהם. אמנם נראה שאפשר לטפל בכאב כרוני בעזרת מריחואנה, אך השפעתה על כאבים חריפים, כמו אלה שמופיעים לאחר ניתוח, מינימלית. כיצד הקנבינואידים מפחיתים כאב? נראה שחלק מהתועלות נובעות מדיסוציאציה קוגניטיבית: אתם מבינים שהכאב שם, אך לא מגיבים אליו רגשית. אם אתם מצליחים לנתק את עצמכם ככה מהכאב, אתם סובלים פחות.

כל סוג של טיפול, בין שמדובר בתרופה ובין שמדובר בהליך כלשהו, דורש בחינה של תועלות וסיכונים. ייתכן שהשאלה החשובה ביותר והשנויה ביותר במחלוקת לגבי קנבינואידים היא שאלת הפסיכוזה והסכיזופרניה. והיא רלוונטית במיוחד לבני נוער וצעירים. כמה מחקרים בחנו את תיקיהם הרפואיים של צעירים משתמשי קנאביס משבדיה, ניו זילנד והולנד והשוו אותם לתיקים הרפואיים של צעירים שאינם משתמשים בו. מטא אנליזה של יותר מ-30 מקרים מעידה על קשר בין צריכת קנאביס להתפתחות של סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות בשלב מאוחר יותר.
מחקרי תצפית כאלה יכולים להצביע על קשר סטטיסטי מסוים, אך הם בשום פנים לא מוכיחים קשר סיבתי. הספרות הרפואית מלאה במחקרי תצפית שבתחילה יוחסה להם חשיבות רבה, אך לאחר מכן הופרכו על-ידי ניסויים אקראיים מבוקרים. עולה בדעתי היוזמה לבריאות האישה. זה היה ניסוי אקראי שהשתמש בפלצבו לשם בקרה והפריך את החשיבה המקובלת מזה ארבעה עשורים לגבי התועלות שמניב טיפול הורמונלי חלופי לנשים בגיל המעבר במניעת שיטיון ומחלות לב. אף אחד לא ירשה לעצמו לבצע ניסוי אקראי מבוקר של אלפי בני נוער שבו קבוצה אחת תעשן או תעכל קנאביס והאחרת תקבל פלצבו. אם כך, סוגיית המריחואנה כגורם משלים בפיתוח סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות תישאר ללא פתרון.

ובכל זאת, ברור שקנאביס פוגע בקוגניציה ובתגובות הפסיכומוטוריות. מחקרים רבים מראים שהוא מאריך את זמן התגובה ופוגע בקשב, בריכוז, בזיכרון לטווח קצר ובהערכת הסיכונים. השינויים האלה בביצועים הפסיכומוטוריים עלולים להימשך זמן רב יותר מתחושת ההתמסטלות עצמה. ניסויים עם טייסים מורשים מראים שמריחואנה פוגעת בביצועיהם בסימולטור הטיסה גם 24 שעות אחרי השימוש. כמה מחקרים זיהו קשר בין קנאביס לתאונות דרכים: לפי ההערכות, הסיכוי שנהג שעישן מריחואנה יגרום לתאונה גדול פי שניים עד שבעה מנהג שלא צרך מריחואנה או אלכוהול.

בספר ה-DSM-5, האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה אבחנה שנקראת "הפרעת שימוש בקנאביס." לאנשים הסובלים מהפרעה זו יש דפוס של שימוש חוזר עם השלכות מזיקות, כגון חוסר יכולת להשלים משימות גדולות בעבודה, ובעיות חברתיות מתמשכות בבית. גם ה-DSM-5 וגם ה-ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כוללים רשימת תסמינים אפשריים של גמילה מקנאביס: תשישות רבה, ישנוניות, האטה פסיכומוטורית, חרדה ודיכאון. אך ישנו דיון סוער לגבי סוגיית ההתמכרות למריחואנה. תומכי הקנאביס לא מאמינים שהוא מסוגל לגרום התמכרות אמיתית, שהיא מצב פיזיולוגי של השתוקקות כפייתית לחומר והמשך השימוש בו למרות הנזק הנגרם: הם טוענים שהתלות הנגרמת קטנה יותר מזו שיוצר אלכוהול. מתנגדי השימוש בקנאביס, ובייחוד אלה מהמכונים הלאומיים לבריאות, טוענים שקיים סיכון אמיתי לתלות והתמכרות, אם כי באחוזים הרבה יותר נמוכים מאשר בקוקאין והרואין.

הספר A New Leaf: The End of Cannabis Prohibition הוא סקירה של תולדות הרגולציה של הקנאביס. מוצגים בו בזה אחר זה הקרבות המשפטיים והפוליטיים סביבו. הספר נפתח בנימה חגיגית ומציין את הלגליזציה של המריחואנה לשימוש פרטי בשתי מדינות בארצות הברית: "תקופת יובש נוספת מסתיימת. בשישה בנובמבר, 2012, היו המצביעים בקולורדו וושינגטון הראשונים שערערו בהצלחה על מאה שנות מדיניות גרועה ותפיסות מוטעות לגבי קנאביס".

במרכז סיאטל כוסה מלון אנדרָה בלבן וכחול, צבעי הקמפיין במדינת וושינגטון...
בסביבות שבע בערב הגיע הבעלים של אחד ממרכזי חלוקת הקנאביס הרפואי המצליחים ביותר בארצות הברית. גם בתוך הקהל לא היה קשה לזהות את סטיב דאנג'לו, עם הצמות הארוכות וההדוקות שלו וכובע הפדורה הכהה... באותה שנה הוא כיכב בתוכנת משלו בערוץ דיסקברי, Weed Wars. שני המרכזים שלו, Harborside Health Centers, נמצאים באזור מפרץ סן פרנסיסקו, אבל הוא שומר בלבו פינה חמה לסיאטל. רק כמה חודשים לפני כן הוא הרצה באירוע Hempfest הידוע של סיאטל, שאליו מגיעים אלפים מדי שנה. "אני עובד על הנושא הזה כל החיים... ואני יודע שהלילה.... הרבה מלאכים ירקדו בגן עדן," אמר דאנג'לו כשעיניו דומעות.

ברחבי ארצות הברית יש לשחורים סיכוי גדול פי ארבעה מלבנים להיעצר בגין החזקת קנאביס, למרות שיעורי שימוש דומים; במדינות מסוימות הפער מגיע לפי שלושים

המחברים מתארים התרחשות דומה בדנבר:

בריאן וינסנטה, עורך דין שתמך בשימוש בקנאביס רפואי בקולורדו במשך קרוב לעשור.... עלה על הבמה. "הערב עשינו היסטוריה. זה משהו שאתם הולכים לספר לילדים שלכם," אמר וינסנטה. "האיסור על מריחואנה התחיל ב-1937. המעצר הראשון היה בקולורדו." הקהל השמיע שריקות בוז. "קולורדו גמרה עם החרא הזה הערב." ועם הגסויות התחילו החגיגות.

ההצלחות האלה נבעו ממאמץ ייחודי שבו השתתפו קבוצות מקצוות הקשת הפוליטית: תמיכת הרפובליקאים השמרנים והליברטריאנים בקמפיין בקולורדו הייתה חשובה לא פחות מזו של הדמוקרטים והליברלים.... מדינה קולורדו, מקום לידתה של המפלגה הליברטריאנית, היא מדינה סגולה לחלוטין[1]. לדוגמה, המפלגה הליברטריאנית של קולורדו הצהירה נחרצות בחודש מאי על תמיכתה בתיקון 64, בעוד שהמפלגה הדמוקרטית של קולורדו תמכה בו, אך לא הצהירה על כך מפורשות. ארגון ועידת החופש הרפובליקאית של קולורדו הצהיר גם הוא על תמיכתו בתיקון וטען שהאיסור על שימוש במריחואנה "אינו עומד בקנה אחד עם הערכים הרפובליקאיים," שכוללים "אחריות אישית" רבה יותר ופחות "התערבות פדרלית."

 

שער של גיליון מיוחד של The Nation

שער של גיליון מיוחד של The Nation

מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתבי העת הניו יורקר ו-The Nation מתארים באופן תמציתי וממוקד את הנוף הפוליטי סביב הלגליזציה של קנאביס לשימוש רפואי ופרטי בארצות הברית. במאמר בניו יורקר מרואיין פרופסור מרק קליימן (Kleiman), מומחה למדיניות סמים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שבוחן את הלגליזציה דרך עיניו של מדען, ומתייחס לנושא כאל ניסוי מתמשך. הלגליזציה תעזור לבחון סדרת השערות בנוגע למדיניות ציבורית, והוא לא ממהר להכריז על מסקנות לפני שיתקבלו נתונים נוספים.

כמו כל יוזמה חברתית, גם לזו עלולות להיות השלכות שליליות, וקליימן קורא לפיקוח הדוק על שימוש מופרז בקרב מתבגרים ועל נהיגה תחת השפעת קנאביס במדינות שבהן יש לגליזציה. לפי המאמר בניו יורקר, "נראה שהוא נהנה בדרכו העגמומית לבשר לפוליטיקאים שהם לא הפנימו את מורכבות הבעיה." אחד החששות המרכזיים הוא שכאשר תתחיל בוושינגטון מכירת המריחואנה החוקית באביב, השוק השחור לא יעלם, אלא יתחרה בשוק החדש. קליימן טוען שכדי לתמוך בשוק החוקי על המשטרה להפעיל לחץ רב יותר על מי שלא פועל לפי החוק. אין רבים בממשלת וושינגטון שמעוניינים לשקול הצעה כזו.

בנוסף, קליימן אינו בטוח שאלכוהול ייראה פחות מפתה ברגע שמריחואנה תהיה זמינה. הוא מודה שאלכוהול מסוכן יותר מבין השניים, אך חושש מצריכת קנאביס כתוספת לשתייה. לבסוף, הוא אומר ש"בעולם הפוליטיקה המניכאי," הכף עלולה לנטות בקיצוניות, ולעבור ממצב של איסור מוחלט על מריחואנה ועונשי מאסר על מכירה או שימוש למצב הפוך שבו היא נמכרת בחופשיות כמו כל מוצר אחר.

בניגוד לכתבה הזהירה בניו יורקר, הכתבות ב-The Nation תמכו בכל לשון בלגליזציה. על שער כתב העת הוצגה תמונה של ברק אובמה הצעיר המסמן "וי" של ניצחון באצבעותיו לצד חברים מהתיכון, כשכולם מכונסים סביב לוגו של Choom Gang. מאמר מערכת מאת קתרינה ונדן-הובל מציין שכל הנשיאים האחרונים, כולל ביל קלינטון, ג'ורג' ו. בוש וברק אובמה, " הודו, פחות או יותר, בעבירה על חוקי הסמים של ארצות הברית", קרי בהחזקה או שימוש בקנאביס; לו הייתה המשטרה רואה אותם בעת מעשה, ייתכן שהיו נעצרים ומאבדים כל סיכוי לעמוד בראש הבית הלבן. A New Leaf מדגיש את הסיכון להיעצר על החזקה. אפליה גזעית, כולל מספר בלתי פרופורציונלי של מעצרי שחורים, הוא אחת האמיתיות המכוערות של האיסור על שימוש בקנאביס:

אמנם רוב משתמשי הקנאביס שנעצרים לא נכלאים, ובכל זאת יותר מ-20,000 איש עצורים כיום על החזקה בלבד. לפי דו"ח מקיף של ACLU משנת 2013, בין 2001 ל-2010 נעצרו בארצות הברית יותר מ-8 מיליון איש מסיבות הקשורות לקנאביס (88 אחוז מהמעצרים על החזקה), ואכיפת ההחזקה לבדה עלתה יותר מ-3.6 מיליון דולר ב-2010.

ברחבי ארצות הברית יש לשחורים סיכוי גדול פי ארבעה מלבנים להיעצר בגין החזקת קנאביס, למרות שיעורי שימוש דומים; במדינות מסוימות הפער מגיע לפי שלושים. לבסוף, 62 אחוז מהעצורים הם בני 24 ומטה, כלומר התיק המשטרתי שנפתח ילווה אותם במשך כל חייהם הבוגרים. כל השעות, הדולרים והמעצרים המבוזבזים האלה מסיחים את דעתנו מהשימוש בסמים קשים ומכירתם:  אם נסיר את הקנאביס – המהווה 80 אחוז מכלל הסמים הלא חוקיים שנצרכים בארצות הברית – מתמונת המלחמה בסמים, תוכל המדינה לפתח וליישם ביעילות גישה חדשה ומתאימה יותר לטיפול בסמים הקשים.

ללא פיקוח על המריחואנה הנמכרת, אנשים הקונים קנאביס עלולים להיחשף למזהמים מסוכנים

לפני כמה שנים ייעצתי במקרה של אישה צעירה שסבלה מאנמיה. הרופא הפנימי שלה ערך בדיקות מקיפות ולא מצא את הגורם לבעיה. המטופלת סבלה מלחץ רב בעבודה, וכששאלתי כיצד היא מתמודדת איתו, היא אמרה שהיא מעשנת מריחואנה מדי ערב. בדיקת מח עצם הראתה מספר נמוך של תאים, לא ברמה שאפשר לסווג כאנמיה אפלסטית, אך בהחלט ברמה חריגה לאישה בשנות העשרים לחייה. ידוע כי מרכיביו הרבים של הקנאביס אינם רעילים לתאי דם; אין סימנים לכך שעישון מריחואנה גורם לאנמיה. אבל נזכרתי שכמה יבולים לא חוקיים רוססו ברעלנים שעלולים לפגוע בייצור תאי הדם. יחד החלטנו שהיא תפסיק לעשן בינתיים, ותוך כמה חודשים היא החלימה. בדיקת מח עצם הראתה שמספר תאי הדם שלה חזר לרמה נורמלית. זו אינה הוכחה חותכת, אבל בהחלט היה פה רמז ברור לכך שהגראס שהיא קיבלה מהדילר היה אשם במצבה. ללא פיקוח על המריחואנה הנמכרת, אנשים הקונים קנאביס עלולים להיחשף למזהמים מסוכנים.

איור של צמח הקנאביס מהמאה ה-6 לספירה.

איור של צמח הקנאביס מהמאה ה-6 לספירה.

בספר שייצא בקרוב בשם Weed Land, מתאר פיטר הכט (Hecht), כתב ב-Sacramento Bee, את התפתחותו של חוק המריחואנה הרפואית של קליפורניה, הראשון מסוגו בארצות הברית. את מרבית המומנטום צבר החוק בזכות שיתוף הפעולה בין פעילי איידס לרופאים אקדמאיים, כמו דונלד אבראמס מבית החולים הכללי של סן פרנסיסקו, שהדגים את התועלות הקליניות שמניבים תיאבון מוגבר והקלה בכאב לאנשים שסובלים מכיחשון (Cachexia) הנובע מנגיף ה-HIV. השימוש הרפואי במריחואנה מותר כיום ב-20 מדינות בארצות הברית ובמחוז קולומביה, והפיקוח עליה שקול לפיקוח על תוספי תזונה, ולא על סמים. לא הוגדרו כמויות מיטביות של THC ו-CBD, אף על פי שהם חייבים להיות נטולי רעלנים (חברה בריטית, GW Pharmaceuticals, מייצרת את Sativex, ספריי אוראלי שמכיל תמציות של שני זני קנאביס מתוקננים ומספק מינונים מדויקים של THC ו-CBD. השימוש ב-Sativex אושר בכמה מדינות, אך לא בארצות הברית).

מבחינת רופא כמוני מדובר במצב בעייתי, כי במרשם יש לציין מינון מדויק. יתרה מזו, תופעות לוואי עלולות להופיע אצל מטופלים שנוטלים תרופות אחרות, בגלל מה שמכונה "אינטראקציות בין תרופות." האינטראקציות של THC ו-CBD לא נחקרו היטב, בין היתר כי יש מגבלות על נגישות הצמח לקהילת המחקרים הקליניים. המדענים במעבדה שלי חקרו כימיקלים טהורים, THC ו-CBD, תחת פיקוח פדרלי הדוק; רכשנו את הקנבינואידים מחברות כימיקלים שהשתמשו בבקרת איכות. אך כפי שאומר מרטין רשידיאן, המחקר הקליני של הצמח עצמו, על עשרות הכימיקלים הפעילים שבו, הוא כבר סיפור אחר: הממשל הפדרלי כפה מגבלות ייחודיות נוספות על חקר הקנאביס, ללא רציונל ברור – מעבר לזה הפוליטי. הממשל הפדרלי מותיר למוסד אחד בלבד, אוניברסיטת מיסיסיפי, לגדל קנאביס מטעמו למטרות מחקר, אף על פי שהענקת חוזים נוספים וחלופיים לא תעלה לו כסף. וקנאביס הוא החומר הנחקר היחיד שהממשלה היא הספקית הבלעדית שלו. אם מדען רוצה לקבל קנאביס מהחווה הפדרלית באוניברסיטת מיסיסיפי, עליו להשיג שלושה אישורים נפרדים... מה-FDA, מה-DEA ומפאנל של שירות בריאות הציבור.

אולי לאחר לגליזציה במדינות נוספות יוסר המחסום המחקרי הזה, כפי שהוסר המחסום על מחקר תאי גזע, שהוגבל בעבר על-ידי חוק פדרלי. ואולי לאחר שייערכו מחקרים נוספים על שימושים רפואיים ופרטיים במריחואנה, יגלו המתנגדים והתומכים שאף אחד מהצדדים לא צדק במאה אחוז.

הערות

1. אדום הוא צבע המזוהה עם הרפובליקנים, וכחול עם הדמוקרטים. על כן מדינות שנאמנותן הפוליטית אינה ברורה מכונות "סגולות", שילוב הצבעים.

ג'רום גרופמן הוא מרצה בבית הספר לרפואה של הרווארד וראש תחום הרפואה הניסויית במרכז הרפואי Beth Israel Deaconess.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ג'רום גרוּפּמן, The New York Review of Books .
§ מאמר |
- דימוי שערשדה מריחואנה רפואית במסצ׳וסטס. צילום: ג׳ונתן ויגס, ״בוסטון גלוב״


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על מלחמות המריחואנה