סבתא הייתה חכמה, אפילו סבא

האם אנחנו חכמים מהדורות הקודמים לנו? האם האינטליגנציה של המין האנושי עולה? ואולי כל העיסוק באינטליגנציה אינו אלא חוסר ענווה של האדם המודרני?
X זמן קריאה משוער: 17 דקות

בעידן הטכנולוגי העכשווי, כל שנה מפתיעה מקודמתה, ומקשה לא רק עלינו, בני האדם מן הישוב, אלא על המומחים, לחזות את העתיד. משום כך, יש מי שממהרים לקבוע נחרצות שאנו, ובעיקר הצעירים שבינינו, הם היצורים בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר על פני כדור הארץ, ויש אף שמפליגים וסבורים שכך זה בכל היקום המוכר לנו עד כה, גם אם הצנועים שביניהם מסתפקים בגלקסיית שביל החלב.

נוח לדבוק בהשערה המתבקשת מאליה לכאורה: לפחות כאן, בכדור הארץ, אנו חכמים יותר מכל יצור שהיה והווה

חיפוש חיים מחוץ לפלנטה ארץ, ובפרט חיים אינטליגנטיים, נעשה בעשורים האחרונים באמצעות הסקטור הפרטי והפילנתרופי, בעוד שהממשל האמריקני (היחיד עד כה שמשקיע בכך משאבים), מקמץ מאד בתחום. מעבר לשאלה הגדולה "לשם מה לחפש?", ייתכן שההיסוס נובע בין השאר מהאכזבה וההשפלה הכרוכות באפשרות שנגלה אי-שם חיים אינטליגנטיים מאתנו. נוח לדבוק בהשערה המתבקשת מאליה לכאורה: לפחות כאן, בכדור הארץ, אנו חכמים יותר מכל יצור שהיה והווה.

אולם במבט רחב יותר, נפרשת תמונה של הידע והחשיבה האנושיים, ומתברר כי לא כך הוא. אנחנו לא יותר חכמים, אפילו מסבא וסבתא שלנו.

האדם החושב, אוגוסט רודן

כמיטב יכולתו: "האדם החושב" (1879-1889ׂ), אוגוסט רודן. תצלום: ויקיפדיה

מי יותר חכם ממני?

כתוצאה מהדחף לקבוע מי חכם יותר, או שמא להוכיח שאנו החכמים ביותר, עמוסים מדפי הספריות וענני הסייבר בתאוריות, דיונים והצעות, בקריטריונים להשוואה. אנו מגיעים לפקעת סבוכה של פרמטרים, שחלקם הגדול אינם מדידים, ומאחורי רובם ישנה אג'נדה חברתית פרטית של המודדים.

מורכבות זו ניכרה היטב עוד בניסיונות שונים משלהי המאה ה-19 החל במדידת קוטר הגולגולת וחדות ראייה, וכלה בגוון העור, מגדר או מוצא. על בסיס ניסיונות אלו פותח בהמשך סולם מדידת מנת המשכל, "מידת התבונה", סולם הידוע כמידת IQ. סולם זה נותר פופולרי מאוד לאורך השנים ככלי למיון כישורי חשיבה וידע נחוץ, והוא אף עודכן ללא הרף. על אף הפופולריות הזו, קיימת היום הסכמה רחבה כי מדובר במדידה חלקית וממוקדת של כישורים שניתן איכשהו להשוות ביניהם, למטרות מיון שונות, אך הם אינם מצביעים בהכרח על איכות האישיות של הנבדקים, ודאי לא על "חכמה" או "רמת אינטליגנציה", ממש כפי שכל מדידה, בכל סולם השוואה, אינה משקפת את מלוא הכישורים של הנבדקים העשויים בהחלט להצליח בהקשרי חיים אחרים, שחבריהם המצטיינים בהרבה על פי סולם זה או אחר, לא יצליחו בהם.

אך הסכמות לחוד ושיח פסבדו-מדעי-טכנולוגי לחוד.

המחקר מגלה לפנינו עולם מופלא ומפתיע של כישורי חשיבה בקרב יצורים חיים שאינם אנושיים. נראה שככל שנעמיק לחקור, נגלה שלא ברור כי אכן קיים מותר האדם מן הבהמה

המושג אינטליגנציה, כתיאור של יכולות קוגניטיביות ורגשיות מוכחות, מעוטר בתאוריות וטקסונומיות רבות, שאחת הידועות בהן מקורה בתחילת שנות ה-80, מדברת על אינטליגנציות מרובות. גישה זו רואה באינטליגנציה האנושית מקבץ כישורים מגוונים, שאין להתייחס אליהם כאל איכות מוחלטת אחת. התאוריה כבשה בסערה את עולם החינוך, גם אם פחות את הפסיכולוגיה ההתפתחותית (שמסתייגת מהפשטנות שמנסה לְחַפּוֹת על מורכבות גדולה בהרבה של האישיות), אך סיבכה עוד יותר את היומרות ליצור בסיס השוואה מוצק ונהיר שיקבע מי חכם יותר. ניסיונות אחרים, שהפכו פופולריים בשיח הציבורי, הציעו לבחון כישורי פתרון בעיות ויצירתיות. אך גם סיסמאות חינניות אלו עמומות מדי, ואינן נותנות מענה של ממש למדידת "חכמה", ומכאן גם ל"פיתוח החשיבה" שיהפוך את הקיים ל"חכם" יותר.

לצד הניסיונות להשוות איכויות של אינטליגנציה אנושית, מתרחש מהלך מסקרן בתחום חקר בעלי-חיים וצמחים, הודות, בין השאר, לטכנולוגיות מחקריות עדכניות. המחקר מגלה לפנינו עולם מופלא ומפתיע של כישורי חשיבה בקרב יצורים חיים שאינם אנושיים, ומתברר שיכולת פתרון הבעיות וכושר החשיבה של יצורים רבים לצרכי הגנה, השגת מזון והתרבות, באירועים ותנאים מקומיים אקראיים, מיושם באופן דינמי, גמיש ויצירתי עד שרבים מתקשים להאמין לגילויים החדשים. נראה שככל שנעמיק לחקור, נגלה שלא ברור כי אכן קיים מותר האדם מן הבהמה.

כזו היא דינה של ההשוואה בין אינטליגנציה מלאכותית לזו האנושית. בעצם המושג "אינטליגנציה מלאכותית", אנו מניחים גזירה שווה בין כישורי החשיבה והיצירה של האדם, שאין לנו באמת תובנה מושכלת על אודותיהם, ובין ביצועי מכונה, "חכמה" ככל שתהיה. לאור עמימות זו, לא נתפלא איפה אם נפגוש קביעות שחורגות מגבולות האקדמיה הממסדית, מצד מי שחוזים את מגמות השינוי וההתפתחות של החברה אנושית וטוענים שבעצם הכול הוא אינטליגנציה - "עם התבוננות מספקת, כל המערכות ביקום מפגינות אינטליגנציה".

ידיים, להחזיק, עזרה

גם זאת אינטליגנציה. תצלום: רמי ואל

מי חכם ממי?

בתהליך היסטורי מורכב וארוך ששיאו במאה ה-17, הוסר המכשול התודעתי המשמעותי בפני התפתחות המדע, ונותק הקשר בין ה"למה" ובין החשיבה והמעשה המדעיים, דווקא על ידי גדולי המדענים דאז, שהיו מאמינים אדוקים

החשיבה המדעית מאז האלף השני לפני הספירה עסקה יותר ב"למה" – למה העולם הוא כמו שהוא, למה אנו כפי שאנחנו? מהי מהות הדברים: מאין (המקור ממנו הכל נובע), לאן, ולשם מה (כלומר, התכלית). נראה שה"למה" ימשיך להיות מסתורי, פילוסופי מדי ופתוח לפרשנויות רבות מדי, ואין פלא שבתהליך היסטורי מורכב וארוך ששיאו במאה ה-17, הוסר המכשול התודעתי המשמעותי בפני התפתחות המדע, ונותק הקשר בין ה"למה" ובין החשיבה והמעשה המדעיים, דווקא על ידי גדולי המדענים דאז, שהיו מאמינים אדוקים. סיכום חלקי של דברי אחד מהם, בלז פסקל ניתן לסיכום במלים הבאות: בני אנוש אינם ראויים לחשיבות ולהשפעה שהפילוסופים הרציונליסטים מייחסים להם, בכל הקשור לחקר מסתרי הטבע. כלומר – האדם לא יפענח את ה"למה" של מסתרי הטבע. מכאן ואילך, המדע והטכנולוגיה מתמקדים הרבה יותר ב"איך" – "איך זה עובד", תיאור התופעות, מציאת הגורמים והסיבות, שהשתכלל לעידון מפליא של הרזולוציות והמורכבויות בפיענוח של המערכות בעולם, הן החי והן הדומם. הטכנולוגיה מגיעה לשיאים, מבוססת תובנות מדעיות חדשות, שהן מפעימות ומאפשרות לנו לשכלל את הידע שלנו עוד ועוד. לצד אחד משיאי הטכנולוגיה שנקבע לפני יובל שנים, הנחיתה על הירח והחזרה ממנו, נציין את אחד מהשיאים של זמננו, גם אם אינו מוכר בגלל מורכבותו: גלאֵי גלי כבידה LIGO ודומיו שמודדים מזה מספר שנים תזוזות זעירות של הקרקע כתוצאה מאירועים המתרחשים הרחק בחלל ומשנים את כוח הכבידה המשפיע עלינו כאן, תזוזות בשיעור בלתי נתפש של 1/10,000 מרוחב של פרוטון, מחקר המקדם את הבנתנו את מסתרי היקום.

הולך ופוחת הדור

ה"למה" המסורתי נותר היום מחוץ למדע, נשלט ברובו בידי התאולוגיה, שמסתמכת על הגות וכתבים מן העבר, ולשיטתם של העוסקים בו, ה"למה" נעלה על המדע העוסק בקטנות. מכאן נולדה התפישה שלפיה הולך ופוחת הדור, או במילים אחרות – אבותינו היו חכמים מאתנו. להלן דוגמאות:

  • הולך ופוחת הדור: "אם ראשונים בני מלאכים - אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים, [ ואם ראשונים כחמורים] לא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". (תלמוד בבלי, שבת, קי"ב).
  • "העולם מתנוון ועמו שכל האדם" – הוא מושג שמקורו עוד בימי הביניים, ואשר היה חלק חשוב מתמונת העולם הקוסמית בימי הרנסנס. תפישה דומה נמצא בכתבי קודש הינדיים, המתארים את תולדות המין האנושי כדבולאציה, הידרדרות תבונית, דתית, אישית ומוסרית מעידן הזהב, דרך עידנים נוספים, עד לעידן הרביעי, עידן הברזל הנוכחי, שבו האדם מאבד את תבונתו ואת הידע הנדרש לקיומו ועסוק בהרס עצמו וסביבתו.
  • חכמי דת נוצריים ובעקבותיהם גם אנשי דת יהודיים בימי הביניים באירופה, שהבינו שהסוגיה מורכבת יותר ומצאו הסבר אחר: אף שאנו קטנים מקודמינו, אנו "ננסים על כתפי ענקים". הודות לאבותינו החכמים ולניסיונם המצטבר, אנו יודעים יותר ורואים למרחק רב מהם, וכך הדורות הולכים ומשתבחים.
  • במסגרת הסקרנות האנושית הטבעית, העוסקת ללא הרף בשאלה מאין באנו ומי היו אבותינו, מעבר להיצע הלא מספק של התאולוגיה לסוגיה, החל מהמאה ה- 20 החלו דיונים רבים, בכל סוגי השיח, במסתורין של מקור הציוויליזציה. הטיעון המרכזי הוא שמקור הציוויליזציה שלנו הוא בתרבויות שקדמו לנו, גם מחוץ לכדור הארץ, שהיו חכמות ומפותחות מאתנו בהרבה. במילים אחרות- אבות אבותינו היו חכמים מאתנו.

דוגמה ניתן למצוא בכתביו של העיתונאי- הסופר גרהם הנקוק, הפורה, ששפע ספריו, כולל בלוג עדכני, מאמרים והרצאות עוסקים בבדלי ממצאים והוכחות עקיפות לקיום ציוויליזציות מפותחות מאתנו שלהן ידע רב יותר על אודות העולם והיקום, כולל טכנולוגיות שעדיין לא הכרנו. לפיו, אלה היו כאן בתקופות עתיקות, לפני ההיסטוריה האנושית המוכרת לנו שקיימת אלפי שנים בלבד. הטיעון המרכזי, גם אם נראה שהוא נגוע בפופוליזם ובהימנעות מהתייחסות לביקורת מדעית עניינית, הוא שהציוויליזציות המפוארות לדורותיהן נעלמו באסונות טבע קטסטרופליים, זו אחר זו, ולא נותר מהן כמעט זכר, גם לא עדויות כתובות, ולכן איננו מודעים כלל לקיומן המפואר בעבר הרחוק. הציוויליזציה הנוכחית, כלומר אנחנו, צאצאי אלה ששרדו את האסונות האלה והחלו לבנות מחדש את הציוויליזציה, היא חכמה ומתוחכמת הרבה פחות מהמקור, שכן העושר התרבותי והאינטלקטואלי שהיה לאדם בעבר, פשוט אבד.

ציורי קיר, אלטמירה, ביזונים

מי אנחנו בכלל ומה אנו יודעים? ציורי קיר מלפני 20,000 שנה, ממערת אלטמירה (ספרד) - שחזור במוזיאון הממותה בברצלונה. תצלום: תומס קווין, ויקיפדיה.

הולך וגדל הדור

האם לאבותינו הייתה "אינטליגנציה" נמוכה יותר? האם העובדה שלנו יש ידע עדכני להיום ולא לאתמול, מרמז על נחיתות כישורי הקוגניציה והיצירה של אבותינו?

לעומת זאת, גם אם נניח להרהורים על הגות קדמונית אינטלקטואלית מרשימה, ולסברות ותאוריות שאין לנו מידע של ממש כדי לאשש אותן, אנו חשים ויודעים באופן אינטואיטיבי שהידע של אבותינו, אפילו של הורינו, קטן מהידע שבידינו. האם לאבותינו הייתה "אינטליגנציה" נמוכה יותר? האם העובדה שלנו יש ידע עדכני להיום ולא לאתמול, מרמז על נחיתות כישורי הקוגניציה והיצירה של אבותינו?

במילים אחרות: האם אנו באמת חכמים יותר מהסבים שלנו?

להלן בחינה עצמית קטנה של הסוגיה, שתוכל לשמש גם אתכם:

הספרייה של אבי, שכיסתה את כל קירות הבית שלנו בירושלים, הייתה גדולה בהרבה ממספר הספרים הזעום שלי, אך הייתה דלה בהרבה מהידע העדכני אשר נגיש לי בכל רגע שאחפוץ בכך, ודאי בתחומי מדע וטכנולוגיה, אך גם בתחומי רוח כמו היסטוריה ותאולוגיה, שאבי עסק גם בהם. המידע הנגיש לי כיום גדול, מעודכן ורחב הרבה יותר מהמידע שעמד לרשותו. לעומת זאת, אין כל סיכוי שהייתי מצליח להשתלב בשיח סלון של אינטלקטואלים במקום אבי בשנות ה- 30 באירופה, גם לא בירושלים, 30 שנה מאוחר יותר. ודאי לא הייתי נשמע חכם יותר, אלא שהייתי נשמע באוזניהם זר שאינו מכיר את רוח הזמן ואינו מסוגל להבנת המורכבות של המציאות בעולמם. אבי דיבר לפחות שש שפות באופן שוטף (כולל קריאה, כתיבה) והבין עוד מספר שפות. הוא ידע לדקלם בעל פה קטעים גדולים ממיטב ספרות העולם בשפת המקור, כולל כתבי הקודש היהודיים והנוצרים. אני לא מתקרב לכך, לא בגלל שלא הצלחתי ללמוד עוד שפות, או להתמצא באופן כה אינטימי בספרות העולם הקלאסית של אז, אלא כי לא מצאתי בזה עניין ורלוונטיות לעולמי, ומצאתי סיפוק בידע שחלקו הגדול כלל לא היה אז.

כך גם עם הסבים והסבתות שלי, ילידי שלהי המאה ה-19. זה חייט בווילנה העיר הגדולה, וזה תלמיד חכם בעיירה שכוחה במזרח הונגריה. השיח המדומיין בינינו דל מאד, בהיעדר מכנה משותף תרבותי ואחר. אין ספק שלא הייתי מוצא מקום בעולם ההבנות והידיעות של סבי החייט הווילנאי. הוא דיבר לפחות ארבע שפות, כי אלו היו תנאי הקיום אז, וחווה מפגשים אנושיים מרתקים, בין השאר, כחייל רוסי שהיה שבוי מספר חודשים בידי היפנים. לא הייתי מוצא מקום גם בעולם הרוח היהודי של סבי ההונגרי. ידיעותיי הקלושות מאד ברוח הזמן של עולמם התרבותי והאישי, אינן הופכות אותי לאינטליגנטי או חכם מהסבים שלי, והניסיון שלי הוא חסר משמעות בהשוואה בין עולמות כמעט מקבילים, שאין הרבה משותף ביניהם.

סוחר הבהמות, מרק שגאל

"סוחר הבהמות" (1912), מרק שגאל, המוזיאון לאמנות בבאזל. תצלום: ויקיפדיה

ניסיון לקיים דיון ענייני בשאלה האם אנו באמת חכמים יותר מהסבים שלנו, מוסט לטובת עיסוק בלתי פוסק בעידן הדיגיטלי העכשווי. בפרסומים וכנסים רבים בתחום טכנולוגי-מדעי-חברתי נמצא כיום אזכורים להתפתחות משמעותית של האינטליגנציה האנושית בדורות האחרונים, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית בכלל והאינטליגנציה המלאכותית בפרט. הכרזות אלו מסתמכות על מחקריו של ג'יימס פלין (Flynn), המאוגדים לכדי מה שמכונה "אפקט פלין". ממצאיו הראשונים פורסמו לפני 30 שנה, אושרו ועודכנו לאורך השנים במדינות רבות ברחבי העולם: מהמאה ה-20 עד ימינו מנת המשכל, ה-IQ, צומחת באופן עקבי ב-3 עשיריות כל שנה, ב-3 נקודות בכל עשור. העלייה ממשיכה בהתמדה "כאילו יד בלתי נראית מכוונת אותה", אומר פלין, שעוסק בתיאור התופעה.

התאוריה הזו אינה חפה מבעיות. למשל, אם נחשב לאחור באותה שיטה, נמצא שבני דורו של סבי, ובוודאי אביו, היו נחשבים כיום כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, כלומר עם IQ של פחות מ-70 על פי ההתפלגות הסטטיסטית בקרב האוכלוסייה. כדי להבין את הפרדוקס, עלינו לעיין בספרו של פלין "האם אנו נעשים חכמים יותר? עליית IQ במאה ה-21" (משנת 2012), בביקורת של פלין עצמו על האפקט המכונה על שמו, ושל אחרים לצדו ובעקבותיו, שמטבע הדברים מוכרים הרבה פחות.

השיפור המשמעותי ב-IQ נמצא באופן מובהק יותר בקרב האוכלוסייה בעלת IQ גבוה יחסית (מעל הממוצע), תוצאה שמקורה קרוב לוודאי באפשרויות הרבות יותר הפתוחות כיום לרכישת ידע עדכני והשכלה, והמנוצלות טוב יותר על ידי הצעירים המוכשרים בלחץ ההורים והסביבה

הביקורת טוענת שקיימת יומרה לא מבוססת לייחס לסולם ה-IQ מדידה של יכולות האדם, במנותק מתנאי הסביבה התרבותית, החברתית, הכלכלית והמדינית שבה הוא חי, וללא כל השוואה לאקלים תרבותי-חברתי בזמנים אחרים. לצד זה, אין להתעלם מההיבט התרבותי חינוכי הדוחף לכשירות במיומנויות חשיבה לוגיות, בזמני תגובה מהירים יותר ולשליטה על מספר משימות בו זמנית. כך נמצא שהצעירים בדורות האחרונים נדחפים לעסוק באימון ממוקד לפיתוח מיומנויות לפתרון בעיות, שמסתבר שהן דרושות להצלחה במבחני ה-IQ, המתעדכנים אף הם ברוח הזמן מעת לעת. ואכן התגלה, שהשיפור המשמעותי ב-IQ נמצא באופן מובהק יותר בקרב האוכלוסייה בעלת IQ גבוה יחסית (מעל הממוצע), תוצאה שמקורה קרוב לוודאי באפשרויות הרבות יותר הפתוחות כיום לרכישת ידע עדכני והשכלה, והמנוצלות טוב יותר על ידי הצעירים המוכשרים בלחץ ההורים והסביבה.

אך אין בכך תשובה שלמה לסוגיה. כדי להשלים את התמונה נבחן כיצד אינטליגנציה עכשווית, זו של תחילת המאה ה- 21, של האדם הממוצע, הייתה משתקפת בעבר, לו ניתן היה לעשות זאת.

סוגית האינטליגנציה - ביקור בחצרו של המלך ארתור

להלן ניסוי מחשבתי, מהסוג האהוב על אנשי מדע כדי לפתור סוגיות באופן יצירתי, גם אם לא ניתן ליישמו בפועל. ההשראה לניסוי באה מן הספרות. סיפורים שעסקו בברנש משכיל נקלע לחברה קדומה משלו, או אפילו לחברה "פרימיטיבית" בירכתי העולם, היו פופולריים במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של ה-20, ושירתו את האג'נדה של הקולוניאליזם הנאור-לכאורה, שהביא, לשיטתו, את הקדמה לחברות ברחבי העולם והציל אותן מבורוּת ופיגור. תפישה מתנשאת זו החליפה את ההתנשאות הדתית של המיסיונריות (בעיקר הנוצרית והמוסלמית) שהייתה משוכנעת כי היא מביאה את האמת העליונה לכופרים, גם אם נדרש לשם כך "שכנוע" אלים.

מקובל לראות בספרו הידוע של מארק טוויין "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור", את אחת הסאטירות החברתיות החריפות ביותר שנכתבו אי פעם. כשקראתי את הספר כילד (בתרגומו הישן), מצאתי את עצמי, כמו ילדים רבים, נהנה מאד לדמיין עצמי כחכם מכולם, שנקלע לחברה שעדיין לא התפתחה כמו החברה שלנו, ובזכות הידע העכשווי שלי אני מתקבל שם כמלאך משמיים, החכם באדם, וזוכה למחוות הכבוד הנלוות לכך בחצר המלך. אך לאחר זמן מה, כשהרהרתי בקורות האנק מורגן, הגיבור משלהי המאה ה-19 שנקלע לקמלוט, חצר המלך ארתור, באנגליה של המאה השישית, הבנתי כמה היה ילדותי לחשוב כך.

מברשות

תום סוייר ידע מה לעשות בהן. ואנחנו? תצלום: RhondaK

מה היו חושבים חכמי החצר על האינטליגנציה של האנק מורגן, גיבורו של מארק טוויין, שהביא אליהם את בשורת הטכנולוגיה, ידע מדעי מקיף, והדהים בחכמתו את מרלין וחבריו?

לשם קבלת תשובה משכנעת יותר, נמתח את הניסוי המחשבתי במאה ושלושים שנה, אל ימינו: נסו לדמיין מישהו מאתנו, בעל IQ גבוה מן הממוצע, בעל השכלה אקדמית או אף איש מקצוע טכנולוגי-מדעי כלשהו, נקלע לתקופה קדומה, למקום ולחברה כמו חצר של המלך ארתור, לטירה גרמנית בשלהי ימי הביניים, הישר למרכז רומא משנת אפס לספירה, או לבגדד במאה ה-11. האם באמת יוכל להביא לשם תובנות משמעותיות שיועילו וישנו את ההיסטוריה?

חכמי החצר של המלך ארתור יקבעו: הברנש הטוען כי הגיע מן העתיד ירחם אלוהים על נשמתו האומללה, הרי הוא בעל מוגבלות שכלית התפתחותית

בידי אדם כזה אין כלים או שיטות ליישום תובנות בתחומי התאולוגיה, המתמטיקה, וודאי לא בכימיה, פיזיקה וכדומה. השכלתו של בוגר אקדמיה בימינו אינה מאפשרת לו לתרום דבר משמעותי לניסיון ולידע המדעי-טכנולוגי של העבר, מעבר סיפורים שישמעו לקדמונים כפנטזיות וסיפורי בדים, על אודות חשמל, מחשבים, לוויינים, שלא לדבר על תובנות עדכניות באסטרונומיה, שהיו נשמעות ככפירה גמורה בכל מה שהם מאמינים. מומחי בניה ותשתיות מהעת ההיא, וגם אנשי רפואה, וכימאים המנסים להפוך עופרת לזהב, לא היו מתרשמים כלל מסיפוריו, ואותו אדם היה מופתע לגלות תרבות מפוארת, השכלה וכושר הבנה, וכן תובנות מדעיות-טכנולוגיות שנשכחו מאז, כי הוחלפו במהלך הדורות בכאלה המעילות יותר לצרכינו כיום. הוא היה נראה להם שוטה המדבר שטויות, שאפשר אולי להעסיקו במלאכות פשוטות בתנאי שלא יוסיף לדבר. במונחים של היום, חכמי החצר של המלך ארתור יקבעו: הברנש הטוען כי הגיע מן העתיד ירחם אלוהים על נשמתו האומללה, הרי הוא בעל מוגבלות שכלית התפתחותית.

צבע טרי

מרבית הידע התרבותי המדעי כיום הוא בגדר "צבע טרי". המידע הטכנולוגי- מדעי וההבנה המעמיקה של מבנה העולם ושל עצמנו מושתתים ברובם על מידע חדש שחלקו בן פחות ממאה שנים. שורשי הידע הזה אמנם נטועים בהיסטוריה האנושית הארוכה, אך ההבנה המדעית-טכנולוגית העכשווית צעירה עד כדי כך, שנראה שאנו עומדים בראשיתה של דרך שאיננו יודעים לאן תוביל. אין לנו כל סיבה לייחס זאת לעליה באינטליגנציה האנושית, כמו שלא נתרגש נוכח תפישות ותאוריות שטוענות את ההפך.

הרעיון לפיו הגידול העצום באוכלוסייה,בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית המואצת כל כך הם תוצאה של עליה פתאומית מוכחת ב-IQהממוצע (אתה "יד נעלמה" על פי פלין), ראוי לדיון מעמיק יותר. אבל הנחה כזו לא רק שאינה מועילה להבנה של השינויים המפליגים שהחברה האנושית חווה כיום ותחווה בעתיד, אלא שהיא משמשת בלם והסחה של תשומת הלב ושל המאמצים ליצירת עתיד טוב יותר לחברה האנושית.

את הידע האמיתי על עצמנו התחלנו לצבור מאז המצאת הכתב. הכתב הקדום ביותר שידוע לנו הופיע לפני 6500 שנה בלבד (בנחל משמר כאן בארץ), כמידע ויזואלי מוגבל מאד, הנמסר באמצעות סמלים. הכתב שחורג ממילים מספר, והופך לכלי תקשורת חיוני להתפתחות הציוויליזציה הוא בן 4000 שנה לערך. תיעוד היסטורי מפורט, לצד כתבים מפורטים, עם תובנות מעוררות השראה וכישרון ספרותי יוצאי דופן שמשמשים אותנו כחלק בלתי נפרד מתרבותנו, החל לפני פחות מ- 3000 שנה בלבד. עד לפני פחות מ-200 שנה יודעי קרוא וכתוב ובעלי ידע באריתמטיקה בסיסית היו מיעוט זניח - רובם המכריע גברים, ורק מן המאה ה-17 החל צונמי של תובנות, מחקר ומידע, ואין אלא להשתאות כיצד שרד המין האנושי בלי לדעת כמעט דבר על עצמו ועל הסביבה.

כתב יתדות, טבלית חרס

ליודעי ח"ן ספורים בלבד: כתיבה לפני כתב היתדות ולקראתו, טבלית חרס מסביבות שנת 3000 לפנה"ס. אוסף מוזיאון המטרופוליטן. תצלום: ויקיפדיה

ענווה והשלמה

הנטייה המובנת, אך השגויה, היא לשפוט את אבותינו על פי הקיים בדור הנוכחי

אפקט פלין, המורה על עליה בקצב כמעט קבוע במנת המשכל של הצעירים בארבעים השנים האחרונות, אינו, וגם אינו יכול להיות, מדד להשוואה בין האינטליגנציה של החיים כאן כיום לבין זו של הדורות הקודמים. השאלה אינה מהו ציון ה-IQשמטרתו הוא מיון ודירוג עכשווי, אלא האם נכון, ראוי ומשמעותי להשוות בין המקובל והמצוי בתרבות של חברה נתונה ובין זמנים אחרים ואנשים אחרים.

עובדה היא שהאינטליגנציה האנושית השתנתה לאורך מיליוני השנים האחרונות על השתנות מכלול הסביבה הטבעית שהאדם מתפקד בתוכה, והתאימה את עצמה לסביבה בקצב איטי ומדוד, לצרכי הישרדות, כלכלה ורבייה. ראוי שנדע שאיננו אלא חוליה, לא נעלה וחכמה יותר, אלא אחת בשרשרת המעוררת השראה של חשיבה, יצירה ודמיון, אך במושגים והבנה ההולמים את תקופתנו וחברתנו בלבד.

כל זאת נאמר כאן כנגד תאוריות אודות קלקול גנטי שיהפוך אותנו בעתיד לטיפשים יותר, ולמרות נבואות על קץ הימים של העולם האנושי המוכר לנו באפוקליפסה החוזה "סינגולריות -טכנולוגית" שבה מכונות ישלטו בנו לצרכיהן, או אף יכחידו אותנו, כמו אלה המושמעות מפי הוגה חשוב וראוי כמו ריי קורצוויל, המצוטט עד היום על ידי רבים, שמתקשים להפריד בין דמיון אנושי חסר גבולות, לבין היתכנות בפועל.

לסיכום סוגית חכמת הסבתא (והסבא), ראוי לזכור את הביטוי "דור דור ודורשיו" –כלומר, דור דור והאינטליגנציה והידע האופייניים לו. הנטייה המובנת, אך השגויה, היא לשפוט את אבותינו על פי הקיים בדור הנוכחי. איננו חכמים יותר מהסבים שלנו שהידע שלהם התאים לתקופתם. הידע שלהם היה טוב לתקופתו, וחלקו הגדול גם אבד לנו מאז. אפשר להצטער על כך, אפשר לומר שזאת דרכו של עולם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ד"ר אברום רותם הוא פיזיקאי, מהנדס אלקטרוניקה ויזם הייטק. בשני העשורים האחרונים עסק בייעוץ אקדמי בשילוב טכנולוגיות בחינוך, לצד כתיבה ענפה בתחום המקצועי, ופירסם 3 רומנים.  שנים רבות עוסק באינטגרציה בין תחומי עניין וידע באתיקה, פילוסופיה, תאולוגיה (יהדות, הינדואיזם, נצרות), היסטוריה ומדעים.

תמונה ראשית: תפירה כמו פעם: מי יודע? תצלום: אלכסנדר אנדרוז, unsplash.com

Photo by Alexander Andrews on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אברהם רותם.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על סבתא הייתה חכמה, אפילו סבא

01
פופלופ

זה שכל ילד יכול ללמוד ולדבר על משוואות של חכמי עבר לא אומר שהוא שווה לחכמתם , ישנו החכם שיצר רכב / חשמל / בית / גילה את האש וכל שאר האדם הוא רק צרכן טיפש המובל על דרכם של חכמים בודדים שהיו וישנם גם היום רק שהאדם שאינו מבדיל בין ידיעה לחוכמה לא ידע שחוכמה היא הגדרה מתפיסתם של טיפשים והאדם החכם והמבין לא עכפת לו יופיו חוכמתו והבנתו כהיותו יודע שכל התפיסה האנושית היא ניגזרת אשליתית מצומצמת מהמציאות הרחבה חסרת ההגדרות ושיבלון מי מה ולמה , ואומר זאת אנוכי אשר חכם מרוב מי שתדעו על קיומו בהגדרה ואנני חכם מדבר כהיותי בלתי נפרד מהחכם האמיתי הטבע הכולל גם את טיפשותינו האנושית היומרנית כל טוב וזיכרו שאין זה אישי לאיש

הכותב צודק שאנשים היום לא חכמים יותר מבעבר, וההצלחה הגוברת במבחנים נובעת בחלקה מאימון מגיל מוקדם בסוגי המטלות שיש במבחן. צריך לשים לב שהעלייה היא בעיקר במבחנים של חשיבה מופשטת שאנשים היום עושים יותר מבעבר. בשאר המבחנים יש יציביות בתוצאות לאורך השנים.

ולמרות זה, מבחן האינטליגנציה כפי שהוא נמדד במבחן הIQ היא אחד המדדים הכי תקפים בפסיכולוגיה וכלי מצוין לאבחון של הבדלים בין אנשים. המבחנים השונים נמצאים במתאם זה עם זה ואפשר להפיק מהם את מה שנקרא, גורם האינטליגנציה הכללית (g). המבחן מנבא מוצלח של הצלחה בלימודים, עבודה, שכר ועוד הרבה דברים אחרים. יש לה גם מרכיב גנטי חזק.

בניגוד למה שנכתב כאן, אין לה קשר לאיכות האישיות (מה זה אומר בדיוק?). אישיות היא משהו שונה לגמרי אבל גם אותה אפשר למדוד בצורה די מדויקת אם משתמשים במבחנים הנכונים (כמו מבחן חמש התכונות הגדולות). תאוריית האישיות המרובות אגב, חסרת ביסוס מדעי.

03
דן פלד

המאמר כתוב היטב.
קשה לי לקבוע אם הוא משכנע או לא, מכיוון שהוא משקף באופן כמעט מוחלט את התפיסה שלי לגבי אנטליגנציה.
יש נקודה קטנה שאני מאמין שתשקף גם את נקודת מבטו של הכותב: כמה מאיתנו יודעים לזהות צמחים ולהבדיל בין צמחי מאכל לרעל? כמה מאיתנו יכולים לחלוב פרה או לדוג דגים למחייתינו? למי מאיתנו יצא להתמודד עם תכנון ובנייה של בית? עם חפירת באר מים ומציאת הנקודה הנכונה בחצר לעשות זאת?
כל אלו הן פעולות שדורשות רמה גבוהה מאוד של אנטליגנציה ועד לעבר הלא רחוק היה זה ידע בסיסי שכל אדם מכיר ויודע וכל ילד התנסה בהם ברמה כזו או אחרת. נכון שרוב האנשים האלו היו גם אנלפביתים ולא יכלו לבצע פעולות מתמטיות שכיום נחשבות לבסיסיות, אולם יהיה זה מטופש לחשוב שהם היו פחות חכמים או פחות ׳מתקדמים שכלית׳ מאיתנו.

04
סאם ליימן-ווילציג

ברור שאנו יותר אינטלגנטיים מאשר הקדם-אנושים לפני מאות אלפי שנה, מסיבות אבולוציוניות, שכוללת בין השאר תזונה טובה יותר (אש מאפשרת אכילת בשר מלא חלבונים ולאחר מכן המהפכה החקלאית) ובעשרות אלפי השנים האחרונות גם מסיבות ״תרבותיות-חברתיות״ (טכנולוגיות הולכות ומתרחבות ומשתכללות, אשר דורשות מיומנויות שכליות רחבות יותר). אם כך, מדוע לחשוב שההתפתחות הזאת ״נעצרה״ לאחרונה? ובמיוחד מאחר שהתזונה וההגיינה השתפרה פלאים (המאפשרות לילדים להתפתח כהלכה ולהגיע ליכולתם הפוטנציאלית), והסביבה החברתית-טכנולוגית הרבה יותר מורכבת? האם העולם ״המודרני״ סתם קם בכוחות עצמו? דומני שלא; בני אדם היותר חכמים מבעבר הם שפיתחו את הציוויליזציה המתקדמת (לפחות חומרנית) שלנו בהווה. אז נכון, שהדורות בעבר הרחוק התאימו את היכולות השכליות שלהם לסביבה דאז ולא היו ״טפשים״ (רחוק מכך!), אך מכאן אין להסיק שהם לא היו פחות חכמים מאנו היום. העובדות בשטח מוכיחות אחרת בעליל.

05
דני

המאמר עושה את הבלבול האופייני בין אינטלגנציה לחכמה, לידע. אלה דברים שונים. אינטלגנציה היא היכולת לעבור בהצלחה מבחני אינט' (וזו כמובן הגדרה מעגלית). ידע הוא דבר מתחלף ויחסי - מי שיודע חמש שפות לא ידע להבדיל בין סוגי פטריות הראויות למאכל, וחכמה - מושג מעורפל ומופשט לגמרי. בכל זאת ניתן לומר שחברה שמצבה הכלכלי מאפשר ליותר אנשים בה להקדיש יותר זמן ללימוד ומחקר, ולא רק למשימות אספקת מזון, תהיה מתקדמת יותר, ואם ננסה למדוד את סך המידע לסך האנשים - הידע הנצבר בה יהיה רב יותר, גם אם הפרטים בה באופן אישי לא יהיו "חכמים" יותר.