עצמאים בידע

בימינו גובר הצורך ללמוד לבד, וגם האפשרויות רבות ומגוונות. למי זה מתאים?
X זמן קריאה משוער: 10 דקות

אי אפשר להתכחש להילה הרומנטית האופפת את האוטודידקטים המצליחים ביותר. הם לא היו זקוקים לבית הספר. הם לא היו זקוקים ל"מערכת". הם נזקקו רק לתשוקה אישית ולכישרון טבעי כדי לנסוק לפסגה. ביל גייטס, שנשר מהלימודים האקדמיים והפך לאיל טכנולוגיה ולנדבן גדול, הוא מופת לאוטודידקט המודרני. בין קודמיו ניתן למנות את אברהם לינקולן, וירג'יניה וולף, לאונרדו דה וינצ'י וצ'רלס דרווין.

הפרדוקס הוא שכמעט אף אחד אינו אוטודידקט טהור. אמנם למידה אינה מחייבת לימודים בבית ספר או בכל מוסד אחר, אך היא כמעט תמיד דורשת עזרה חיצונית ויד מכוונת בדמות שיחה, ספרים, סרטי די-וי-די, דיסקים, וכל הדברים הטמונים כעת בתיבת המטמון המקוונת, ובהם מסמכים, תמונות, סרטוני הדרכה, אפליקציות חינוכיות, ספרים אלקטרוניים וקורסים חינמיים. כדי לשרוד ב"כלכלת הידע", עלינו להפוך ללומדים עצמאיים, בין אם כבר רכשנו השכלה פורמלית, ובין אם נרכוש אותה בעתיד.

כדי לשרוד ב"כלכלת הידע", עלינו להפוך ללומדים עצמאיים, בין אם כבר רכשנו השכלה פורמלית, ובין אם נרכוש אותה בעתיד.

את כל תהליכי הלמידה, אפילו במערכות החינוך המחניקות ביותר, ניתן לשפר באופן משמעותי באמצעות למידה עצמאית. רקדן שלומד שיעור אחד בשבוע בקושי יצליח להפנים את הנחיותיה של המורה או להתקדם באופן משמעותי בלי אימונים אישיים, שבמהלכם יעריך את עצמו בקפידה ויבצע את ההתאמות הנדרשות. אולי הוא אינו אוטודידקט על-פי ההגדרה הטכנית, אבל הוא עוסק בלמידה בהנחיה עצמית.

תוכלו להפוך ללומדים עצמאיים גם אם אתם דוקטורנטים, או אם אתם בני 85 ורוצים ללמוד שחמט. אך כיצד אפשר להפוך מחובבן עם כישרון לחיפושים בגוגל לאוטודידקט של ממש?

ילד, שחמט, לומד

תלמיד שחמט. תצלום: מרצ'ין באייר

הצלחה בלימוד עצמי דורשת אמנם מאמץ מסוים, ובכל זאת מדהים שמעטים כל כך מנצלים את יתרונותיו של עידן זה, המציע נגישות נוחה לידע בכל נושא. ואולי בעצם זה לא מפתיע כל כך – הרי רובנו למדנו להיות לומדים פסיביים, "לעבור" את בית הספר. קל להיות עצלן. אך ללמידה עצמית יש פוטנציאל להצית בנו תשוקה, להעשיר את הידע והכישורים שכבר רכשנו, לקדם את הקריירה שלנו, לפגוש נפשות תאומות ובאופן כללי לטפח תשוקה לחיים על כל נפלאותיהם.

הנה סיבה טובה לצלול מיד ללמידה עצמית: חלק גדול מהדברים שלמדתם בעבר כבר התיישנו. "עובדי ידע לא מצליחים בזכות מה שהם יודעים, אלא בגלל האופן שבו הם לומדים", כותב ג'יימס מרקוס באך (Bach) בספרו, Secrets of a Buccaneer-Scholar. הוא נשר מבית הספר בגיל 14, בימים הראשונים של המחשב הביתי, ולימד את עצמו מספיק כדי להפוך לבודק תוכנה בחברת אפל. כיום הוא עובד כיועץ עצמאי.

הפילוסופיה של באך היא מרדנית אך אינה מדירה:

"פיראטיות אינטלקטואלית, ביסודה, עוסקת בלימוד עצמי, אבל גם בתי ספר ואוניברסיטאות הם בסדר. גם אני למדתי במוסדות רשמיים, ולמדתי מאנשים שהוכשרו במוסדות רשמיים. אני בוזז בשמחה ידע מכל מקור. אני לא מנסה להרוס את בתי הספר והאוניברסיטאות. אני מנסה לפרק דבר אחר – את האמונה הרווחת שלמידה רשמית היא הדרך היחידה להשכלה מעולה, ושהסטודנטים הטובים ביותר הם אלה שמסתפקים באופן פסיבי בהשכלה שמוסדות הלימוד  מציעים".

בלייק בּוֹלְס (Boles), בן דור ה-X טיפוסי, שסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת ברקלי (אך תכנן את התואר שלו בעצמו), הוא מחסידי הלמידה העצמית. כיום הוא עורך מסעות חינוכיים לנערים מתבגרים. בספרו, The Art of Self-Directed Learning, הוא כותב: "בניגוד לרוב האנשים, לומדים עצמאיים נוטשים את האוניברסיטה או את העבודה ברגע שהן מפסיקות לשרת את מטרות חייהם. הם זונחים את הדרך השחוקה והמוכרת, שולפים מפה ומצפן, ופונים ישירות לעבר מחוזות חדשים... הם לוקחים אחריות מלאה להשכלתם, לקריירה שלהם ולחייהם".

שאלת האינטליגנציה

אחת הדוגמאות הטובות והנפוצות ביותר ללמידה מקוונת (המיועדת לילדים ולמתבגרים) היא אקדמיית קהאן, שהוקמה ב-2006 על-ידי סַלְמאן קַהאן, שעבד בעבר כאנליסט בקרן גידור והשלים ארבעה תארים אקדמיים ב-MIT ובהרווארד. הוא רצה לצלם מספר סרטונים כדי ללמדאת בן-דודו מתמטיקה, אך הסרטונים האלה התרבו והפכו לבית ספר ללא גבולות. האתר של אקדמיית קהאן אומר שניתנו בו 580 מיליון שיעורים בעשרות נושאים אקדמיים. הלומדים באתר השלימו יותר מ-3.8 מיליארד תרגילים, או כ-4 מיליון ביום.

בראיון ב-2012 ל-Psychology Today שיער קהאן שהאתר שלו מספק בית חם לילדים בַּכּירים שאוהבים ללמוד. אבל הוא הוסיף ואמר שלדעתו האתר מסוגל לטפח מספר רב יותר של ילדים חכמים ובעלי מוטיבציה באופן כללי, ולא רק להגיע לילדים שאין להם גישה למקורות העשרה: "חזון העתיד שלנו הוא שכל אחד יוכל ללמוד בקצב שלו, ושהלימוד יהיה מבוסס על רמת מיומנויות. אני חושב שבעולם כזה נוכל להרחיב את מספר הילדים הבַּכּירים שלומדים בכוחות עצמם, ונוכל גם להלהיב ולרתק הרבה יותר אנשים, מכיוון שהם יקבלו הזדמנות לקחת אחריות על הלמידה שלהם במקום להשתעמם או לאבד את עצמם". לפני מספר שנים הקים קהאן בית פיזי לרפורמה החינוכית שלו: Khan Lab School שבמאונטיין וויו, קליפורניה. זהו בית ספר שבו ילדים עובדים בקצב שלהם בעזרת תוכניות מקוונות, כולל התוכניות שלו, ועובדים ביחד על פרויקטים קבוצתיים. אין שיעורי בית או חלוקה לרמות על-פי גילאים. המטרה היא למידה מעמיקה בהנחיה עצמית.

"לרוב האוטודידקטים יש מנת משכל גבוהה", אומר דוקטור ג'ונתן ואי (Wai) מאוניברסיטת דיוק, שחקר בהרחבה צעירים מוכשרים. "מחקרים רבים מראים שלאנשים חכמים יש נטייה חזקה יותר [לעסוק] בלמידה בהנחיה עצמית. אם אנשים חכמים באמת מתמקדים בנושא מסוים, הם יתקדמו בו במהירות רבה. אך תשוקה יכולה לפצות על מנת משכל נמוכה יותר. ישנם חכמים עצלנים. יש מגוון אישיותי בכל רמות המשכל".

בולס אומר שהוא שם לב כי רוב האנשים העוסקים בלמידה בהנחיה עצמית "התברכו בנטייה גנטית לחשיבה עצמאית, זיהוי דפוסים ויצירתיות בפתרון בעיות. במילים אחרות, הם מבריקים". אבל כמו אקדמיית קהאן, גם הוא מדגיש כי הדבר החשוב ביותר הוא הלך רוח של צמיחה והתפתחות.

סגנון הלמידה שלכם

אולי נדמה לכם שאתם מסוג האנשים שיכולים ללמוד מיקרוביולוגיה רק מהרצאות פרונטליות, או שאתם פשוט לא הטיפוס שמסוגל ללמוד איך לכתוב חמשיר. אך כריסטיאן ג'ארט (Jarrett), חוקר קוגניציה ומייסד הבלוג Research Digest של האגודה הבריטית לפסיכולוגיה, ערך ניתוח מעמיק ולא מצא ראיות המעידות כי לכל אחד מאיתנו יש סגנון למידה אישי שמתאים לו. "כל אחד מאיתנו הוא אמנם אדם ייחודי, אך ברוב המקרים הדרך היעילה ביותר ללמוד אינה מבוססת על העדפה אישית, אלא על אופי החומר שאנו לומדים". מתחילים לומדים טוב יותר מדוגמאות, ומומחים מיטיבים ללמוד על-ידי פתרון בעיות. כמו כן, שילוב של פעילויות, כמו ציור תרשים של תא לאחר שקראנו עליו, משפר את הלמידה כמעט אצל כולם.

ישנם לא מעט ויכוחים לגבי סגנון הלמידה האידיאלי לילדים: האם עליהם ללכת בעקבות הנטיות האינטלקטואליות שלהם, או שמא עלינו לאלצם ללמוד עובדות יסוד ומושגים בסיסיים ולפתח אוריינות תרבותית. "אפילו ביל גייטס אומר שאי אפשר לתכנת מחשבים בלי ידע בסיסי", אומר ואי. ברור שיש צורך בתשתית יציבה כדי להעמיק ולהרחיב את הידע האישי, אך ברור גם שנדרש גם עניין טבעי בפיתוח תשתית כזו. במילים אחרות, שני הצדדים צודקים.

למרבה האירוניה, אקדמיית קהאן ספגה ביקורת על כך שרבים משיעוריה מתבססים על שינון, אף על פי ששיטה זו נחשבת לנחלת ההוראה הממסדית, ולא לנחלתם של הלומדים העצמאים הצופים בסרטוני האקדמיה. קהאן חולק על הביקורת: "הסרטונים מתמקדים בהבנה קונספטואלית. יש לנו גם תרגילים שאפשר לכנות 'תרגול ממוקד'. שינון הוא הניסיון לזכור נוסחאות בעל-פה וזהו, בעוד שתרגול ממוקד הוא: 'שמעו, אין לנו ברירה אלא ללמד אתכם לפתור כמה משוואות. זה יעזור לכם להיכנס לקצב של העניין ולהבין את הלוגיקה'. אני חושב שרוב הזמן, אם תרגלתם מספיק בעצמכם המוח מתחיל לייצר קשרים".

תרגול ממוקד עוזר לכם "להתקדם צעד אחד מעבר לרמת הביצועים הנוכחית שלכם", מסביר בולס. העניין הוא לנתח מה אתם רוצים ללמוד באותו יום ולדחוף את עצמכם עד שהשתלטתם על קונספט אחד קטן שאתגר אתכם, אך לא אתגר אתכם יותר מדי. "כמו כל אחד אחר, גם מי שעוסקים בלמידה בהנחיה עצמית נוטים בתחילה להימנע מתרגול ממוקד כי הוא קשה, מפחיד וגוזל זמן. אבל ברגע שתטעמו מפירות התהליך, קרי שליטה אמיתית בחומר, תכירו בערכו".

ילדה לומדת במחשב

ילדה בשכונת עוני באורוגוואי לומדת באמצעות מחשב. תצלום: פבלו לה רוסה, UN Development Program

מה מונע מכם להתקדם?

לא מנת המשכל ולא הטכניקה הן שמונעות בעדכם מלהיות לומדים עצמאיים מצליחים, טוען באך. הבעיה היא חוסר ביטחון. "היעדר ביטחון ביכולת אישית בולם את הסקרנות", הוא אומר. בתחום התחרותי שלו הוא למד ש"רוב האנשים השאפתניים פוחדים נורא שגם אם הם טובים, הם לא טובים מספיק או לא חכמים מספיק. זה משתק אותם". הבעיה הזאת מחזירה אותנו אל הצורך לפתח הלך רוח של התפתחות. אנשים בעלי הלך רוח כזה אינם מפקפקים ביכולותיהם. הדבר החשוב הוא הנכונות שלהם לפתח מיומנויות וכישורים.

תחושת תכלית או משמעות עשויה לעזור לכם להתמיד. בולס מספר בספרו על נערה בת 16 שנמשכה לבנייה ויצירה, אך מעל לכול רצתה להשתחרר מכבלי משפחתה ולהפוך לאדם עצמאי. היא התמחתה במשרד אדריכלות במשך תשעה חודשים. לאחר מכן התייעצה עם מספר אנשים ובנתה לעצמה בית קטן משלה. כדי להצליח בלמידה עצמאית רצוי שתבינו מה חשוב לכם, שתשמרו על פתיחות ושתכבשו את הפחדים האישיים.

אוטודידקטים אינם חייבים למדוד לעצמם זמנים: באך הוא דחיין כרוני, אבל אחרי שנים של ניתוח דפוסי הלמידה והעבודה האישיים שלו, הוא הסיק שעליו לציית לקצב האישי שלו ולגחמותיו, ולהאמין שבסופו של דבר יפיק תוצאה טובה. גם כשדעתו מוסחת, לפחות חלק ממוחו מעבד את המשימות שמהן הוא מנסה להימנע. "אני צריך 'לדגור' במשך זמן רב עד שאני מצליח להתארגן מבחינה מנטלית". פעם בילה חודש שלם בדחיית עבודה על פרויקט חשוב ביותר. עבודה על פרויקט אחר עזרה לו להגיע למצב הנפשי המתאים לביצוע המשימה.

תכנית מובנית ואחריות אישית

תכנית מובנית, לחצים חיצוניים וחיזוקים חיצוניים – כל אלה חשובים מאוד ללומדים עצמאיים הנוחים להתפתות לצפייה בטלוויזיה. ראו לדוגמה את למידת השפות, משימה שרבים מעוניינים לבצע, ואחדים חייבים לבצע כדי להצליח בעסקים או כדי לממש הזדמנויות אחרות. בספרו, How We Learn, העיתונאי בנדיקט קארי (Carey) מציין שדובר אנגלית משכיל יודע 20-30 אלף מילים ומאות פתגמים וביטויים. כדי להגיע אפילו לחצי מהמספר הזה יש לתרגל כשעתיים וחצי מדי יום במשך חמש שנים, כך לפי אחת ההערכות. האם האדם הממוצע באמת מסוגל להתגייס למשימה? ובכן, כראוי לימינו, "יש לזה אפליקציה".

דוּאוֹלינְגוֹ (Duolingo), אפליקציה שצברה למעלה מ-100 מיליון משתמשים נכון ל-2015, מספקת שיעורים בדיבור, שמיעה ותרגום ביותר מעשרים שפות, וכן אתגרים לבדיקה עצמית עם שאלות אמריקאיות. אף אחד לא ידחוף לכם את הטלפון ליד ויפתח בשבילכם את האפליקציה, אבל התוכנית מובנית ומספקת חיזוקים חיוביים באופן שיטתי. בכל פעם שתענו תשובה נכונה, תקבלו משוב מידי. ואם תיכשלו באחד האתגרים, האפליקציה תייעץ לכם איך להשתפר. אתם יכולים לראות כמה ימים ברצף השקעתם בלימוד שפה – כלי שעוזר לכם לא "לשבור את הרצף". וברוח המִשְׂחוּק הרווחת בימינו, תאבדו "לבבות" על כל תשובה שגויה.

עם זאת, כדאי גם שתהיה לכם סיבה מעשית ללימוד שפה. מחקר אודות דואולינגו שנערך ב-2012 בקווינס קולג' ובאוניברסיטת סאות' קרוליינה, מצא שיעילות האפליקציה תלויה במוטיבציה של המשתמשים: אנשים שלמדו לקראת נסיעה לחו"ל הפיקו ממנה את המרב, ואילו אנשים שלמדו מתוך עניין אישי, הפיקו ממנה הרבה פחות. קנו כרטיסי טיסה מבעוד מועד ותלו אותם מעל שולחן הכתיבה.

קוביות ללימוד האלפבית הפרסי

קוביות משחק ללימוד הא"ב הפרסי. תצלום: ד"ר באשי

ללמוד בוואקום

התשוקה שלנו לטייל בעולם האמיתי, על אף גודלו העצום של העולם הווירטואלי, מרמזת על המגבלות הפוטנציאליות של הלמידה המקוונת. ראו לדוגמה את נושא ה-MOOCs, או קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים. ב-2013 נרשמו אלפי אנשים לקורסי MOOC שונים, אבל בלייק בולס מציין שבערך 95 אחוז מהם לא השלימו את המטלות. זהו שיעור נשירה גבוה הרבה יותר מאשר בהוראה פנים אל פנים.

הגענו למצב של רוויה ממידע, טוען בולס. אבל אם איננו מקשרים בין הדברים שאנו לומדים לידע הקיים שלנו, אנו טובעים בים הנתונים ומחמיצים את רגעי ההבנה שבהם יורד לפתע האסימון. על החיסרון הזה ניתן להתגבר בעזרת מעט קשר אנושי: אנשים אחרים יכולים לספק לנו הקשר ולעזור לנו לקשר בין מושגים. "אם אתם מתמקדים אך ורק בכישורי מחשב, כמו עיצוב גרפי או תכנות, אז כן, תוכלו להתקדם רבות בעזרת האינטרנט בלבד", הוא כותב. אחרת עדיין תזדקקו ליד מכוונת, גם אם לא למורים שגובים כסף.

אך כמו בסוגיות חינוכיות אחרות, גם כאן לא מדובר במקרה של או-או. למדו לעומק עיצוב גרפי ברשת, ואז הירשמו לכֶּנֶס והרחיבו את ידיעותיכם אף יותר. ג'יימס באך מייעץ ללומדים עצמאיים למצוא אנשים הנמצאים באותה סירה ולאחד כוחות. "חלק גדול מההצלחה האישית שלי נובע מרשתות גדולות של אנשים המסוגלים לבדוק את העבודה שלי, לזהות בה בעיות  ולשתף פעולה איתי. לולא הייתה לי הרשת הזאת, הייתי כיום גרסה חיוורת של עצמי".

ג'ונתן ואי תוהה אם למידה בהנחיה עצמית תישאר כטרנד במקומות מסוימים או שמא האנשים הנמצאים בצמרת בכל התחומים, אנשים שלמדו במוסדות המקובלים, יתחילו מתישהו להתייחס ברצינות ל"הַסְמָכוֹת אלקטרוניות" וכך יפתחו את הדלת לכל אותם לומדים עצמאיים. "זאת משוכה שאוטודידקטים עדיין צריכים לעבור. בלי ה'מיתוג' של האוניברסיטה, איך תהיה להם הזדמנות להפגין את הכישורים שלהם?".

זוהי שאלה מרתקת. אך אין צורך שנענה עליה כעת כדי שתניחו את השלט ותלכו ללמוד משהו חדש.

 

קַרְלין פְלוֹרה (Carlin Flora) היא מחברת הספר “Friendfluence: The Surprising Ways Friends Make Us Who We Are".

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2016 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Content Agency.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי קרלין פלורה, Psychology Today.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על עצמאים בידע