קיצור תולדות הפטריארכיה

בחברה הקדם חקלאית היה מעמדה של האישה גבוה ממעמד הגבר. אז איך בכל זאת החלה שליטתו של הזכר? על אבולוציה, פמיניזם ומונוגמיה
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

בתום הרצאתו של יובל נח הררי, מחבר רב המכר "קיצור תולדות האנושות" (Sapiens), בפני עובדי חברת גוגל בפברואר השנה (2015), שאלה אחת המאזינות: "מתי החלה הפטריארכיה בקרב המין האנושי? במהפכה החקלאית, או לפני כן?"

ייתכן שלפני המהפכה החקלאית הייתה האישה דומיננטית יותר מכפי שהיא כיום. חברות נוודים קדם-חקלאיות, וכן חברות נוודים מסורתיות בנות זמננו, עומדות בסכנה קיומית עקב תלותן במשאבי הטבע ועקב תמותת תינוקות בשיעורים גבוהים ממחלות, פגעי טבע ותאונות. הדבר משליך על החשיבות המיוחסת לנקבה. בתנאים של ריבוי טבעי נמוך או אפסי וסיכונים סביבתיים רבים, האישה ויכולת הרבייה שלה קריטיות להישרדות הקבוצה. ואכן, צלמיות נשים מהתקופה הקדם-חקלאית מאדירות את האישה השופעת בתור מקור החיים.

גורם נוסף שמגדיל את חשיבות האישה בתרבויות המסורתיות הוא חלקה בפרנסת הקבוצה. האישה המלקטת גרגרים, עשבים ושורשים תורמת לכלכלת הקבוצה כמו הזכר ולעתים יותר ממנו. ציד תורם חלבונים, אך אין פירוש הדבר שהזכרים בתרבויות המסורתיות חשובים יותר. ראשית, בחברת ציידים ולקטים גם נשים צדות. שנית, בשר ציד נרקב מהר יותר מאשר גרגרים, עלים, שורשים וצמחיה בכלל. על שלל איסוף אפשר להתקיים זמן רב יותר מאשר על שלל ציד, מה שמעלה את ערך המזון שאוספות נשים.

בתקופה הקדם-חקלאית, נשים התניידו כמו גברים, תרמו לתזונת השבט כמותם, והביולוגיה שלהן - הלידה והמגבלות שבעקבותיה - לא הפריעה להן למצות את הפוטנציאל המנהיגותי שלהן

כדי להתקיים, חייבת חברת לקטים-ציידים לשמור על שיעור ילודה נמוך ועל גודל אוכלוסיה קבוע. כשההפרשים בין הלידות גדולים, האישה מרותקת רק לתינוק אחד בו-זמנית וכך חופשיה לתרום לכלכלת הקבוצה יותר מכפי שיכולות לתרום נשים בחברה חקלאית, שיולדות כל שנה או שנתיים ומטופלות בתינוקות רבים בו-זמנית. איך שומרות חברות נוודים מסורתיות על ריבוי טבעי נמוך?

קודם כל על ידי הנקה. בהנקה מופרש ההורמון פרולקטין אשר מונע כניסה להריון. תאמרו: "אבל גם נשים שמניקות נכנסות להריון." נכון, אבל זה קורה בתרבויות המערב כי בהן הנשים מיניקות אחרת. רוברט ספולסקי (Robert Sapolski, Why Zebras Don't get Ulcers) מציין שבתרבויות מסורתיות בנות זמננו באיי דרום-מזרח אסיה, באפריקה ובדרום אמריקה, התינוק צמוד לאם ויונק ממנה כל עשרים דקות, כולל בלילות. כך מופרש ההורמון פרולקטין ברצף שמונע כניסה להריון, עד שהתינוק נגמל, בגיל שלוש בערך. בניגוד לכך, הצו התרבותי המערבי הוא להפריד את התינוק מהאם מהר ככל האפשר. אם המבקשת לחזור לשוק העבודה, תפסיק להניק ותפריד את התינוק ממנה בעת השינה. בחברות מודרניות אין אם שיכולה להניק כל עשרים דקות. אף מקום עבודה, גם הגמיש ביותר, עוד לא הנהיג חוקי עבודה, פינות הנקה או משימות כה גמישות עד כדי כך שאפשר יהיה גם לעבוד וגם להניק כל עשרים דקות. בתנאים כאלה אין סיכוי שאישה תפריש חלב - ופרולקטין - ברציפות שתמנע כניסה להריון. דרך אחרת לריסון הילודה היא הריגת ילודים מעת לעת, אם הם רבים מדי. זה אמנם פתרון שגם פמיניסטיות רדיקליות לא היו חותמות עליו, אבל כך - בהנקה רצופה ובהריגה מעת לעת - הוגבלה הילודה בחברות הקדם-חקלאיות ומוגבלת הילודה בחברות הציידים-לקטים המסורתיות בנות זמננו.

בחברה הקדם-חקלאית היה חשוב לזכור איפה יש פרי טוב וממה להיזהר, מציין הררי; חשובה השפה וחשוב גם פיתוח הקשרים הבין-אישיים, המאפשרים להעביר מידע זה הלאה. נשים עדיפות בכך על גברים, כמו גם בתפיסה מרחבית, בתיאום יד-עין, בזיכרון וביכולות לשון. הגבלת הילודה, בעזרת הנקה רצופה ולעתים הרג תינוקות, שחררה את האישה מהכורח לטפל כל העת בתינוק וכך אפשרה לה לנצל טוב יותר את יכולותיה. כך השתוותה תרומתה לתרומתו של הגבר -- ואולי אף עלתה עליה. נשים התניידו כמו גברים, תרמו לתזונת השבט כמותם, והביולוגיה שלהן - הלידה והמגבלות שבעקבותיה - לא הפריעה להן למצות את הפוטנציאל המנהיגותי שלהן. סביר, אם כן, שמעמדה של האישה בחברה הקדם-חקלאית היה גבוה בהשוואה למעמדה לאחר מכן. אפשר להגיד שהנשים בחברות המסורתיות הן הפמיניסטיות הראשונות. אז איך בכל זאת החלה שליטתו של הזכר? אולי במהפכה החקלאית.

החברה השקיעה יותר בגברים, כי אלה הגנו על הקבוצה בעת מלחמה - וכשהאופציה של נדודים כבר לא הייתה קיימת, התרבו המלחמות

היבולים השופעים במהפכה החקלאית ביטלו את הצורך להגביל את מספר היילודים. האישה בחברת הלקטים הייתה חייבת לחכות שלוש או ארבע שנים בין ההריונות ולהיכנס להריון רק כאשר הצאצא הצעיר ביותר נגמל, כדי להקל על הנדודים. עם המהפכה החקלאית כבר לא היו נדודים; האישה יכלה להיכנס להריון מיד לאחר כל לידה, ובנוסף לכך לא הייתה חייבת להרוג יילודים. למהפכה החקלאית היו חסרונות: חברת הלקטים התפרנסה ממגוון מזונות רחב והייתה מחוננת בידע רב לגבי מציאת מזון ומחסה בטבע. בעת מלחמה או בצורת, או נוכח טפיל שפגע ביבולים, הייתה קבוצת לקטים-ציידים יכולה לעבור לאזור אחר ולמצוא בו את מחייתה. החברה החקלאית לא יכלה לעשות זאת כי היא ניזונה ממגוון מצומצם של גידולים חקלאיים, שגדלו על חלקת האדמה הספציפית שלה. נטישת האדמה ויציאה לנדודים - פירושם היה מוות ברעב. אבל היתרון שביבולים השופעים פיצה על החסרונות האלה. הררי מכנה זאת "מלכודת הדבש": אפשר ללדת יותר - אבל החברה חייבת להישאר צמודה לקרקע. נולדו יותר בני אדם - אבל טווח האפשרויות שלהם הצטמצם. הלחימה הפכה מאופציה - לכורח. איך השפיע השינוי הזה על מעמד האישה?

לנשים כוח סבל רב יותר וסיבולת רבה יותר מאשר לגברים, אבל היכולות הדרושות ללחימה - כוח שריר, כוח מתפרץ ומסת גוף - הם בעיקר נחלת הגברים. לכן, ברוב המכריע של התרבויות האנושיות, עיקר הלוחמים הם גברים. בהרצאתו הביא הררי דוגמה: בחפירות ארכאולוגיות נמצאו שלדים של נשים צעירות באזורים בהם שררה תקופת רעב, אך לא שלדים של גברים צעירים. כנראה בתקופת רעב נשים הושארו למות, אך לא גברים. החברה השקיעה יותר בגברים, כי אלה הגנו על הקבוצה בעת מלחמה - וכשהאופציה של נדודים כבר לא הייתה קיימת, התרבו המלחמות.

מעמד האישה נשחק גם עקב ריבוי הלידות בחברה החקלאית. כל משאב שיש תחושה שיש מספיק ממנו, ההערכה כלפיו פוחתת. האישה אולי נתפסה עדיין כבעלת כוחות פריון קמאיים, אבל בחברה החקלאית מרובת הלידות והקרבות, כוחות אלה היו חשובים פחות ופחות.

אבל נחזור לשאלתה של עובדת גוגל. השאלה לא הייתה "למה הגברים הם השליטים אחרי המהפכה החקלאית?" אלא "האם זה היה המצב גם לפני כן, לפני 20,000 שנה ו-50,000 שנה?" יש הרבה תאוריות בנושא, הסביר הררי, אבל אין מספיק ממצאים שיכולים להכריע. האם פטריארכיה היתה מצב הטבע של ההומו סאפיינס גם לפני המהפכה החקלאית? האם הדומיננטיות של הזכר קבועה בביולוגיה של המין האנושי, או שהיא רק מוסכמה תרבותית?

מקובל לראות את הביולוגיה בתור ענף מחקר שקובע את הכללים במסגרתם מתנהל הקיום האנושי (בין השאר), ואת ההיסטוריה בתור ענף מחקרי שיורד לרזולוציות מפורטות יותר, בכל הקשור להתנהגות האנושית. הביולוגיה קובעת את כללי המשחק, אבל ההיסטוריה היא שמתארת את המשחק לפרטיו. לכאורה הביולוגיה והפסיכולוגיה האבולוציונית אינן יכולות לסייע במציאת נקודות מאחז בדיון הזה. ואולי כן? האם יש ממצאים פיזיולוגיים שמאפשרים להקיש על המבנה החברתי של המין הנצפה?

מבחינה אבולוציונית, המטרה העליונה של כל פרט היא הִתְרַבּוּת. מתי לגדילת גוף הזכר יש יתרון? מתי בתהליך הברירה הטבעית ישרדו יותר זכרים גדולים? רק כאשר הגדילה מביאה לזכרים אלה יתרון על פני זכרים אחרים

מבחינה אבולוציונית, המטרה העליונה של כל פרט היא הִתְרַבּוּת. מתי לגדילת גוף הזכר יש יתרון? מתי בתהליך הברירה הטבעית ישרדו יותר זכרים גדולים? רק כאשר הגדילה מביאה לזכרים אלה יתרון על פני זכרים אחרים. במין מונוגמי מובטח לזכר שיתרבה, בלי קשר לגודל גופו. על כן, במין כזה אין סיבה שהברירה הטבעית תביא להישרדותם של זכרים שגופם גדול יותר, ששיניהם וציפורניהם חזקות וגדולות יותר, ושההון הסמלי שלהם (נוצות, צבעי גוף, סימטריה) רב יותר. תכונות כאלה מתפתחות במין פטריארכי כי במין כזה הן מסייעות לזכר לבצר את שליטתו בלהקה. תכונות כאלה תובעות השקעת אנרגיה יקרה ואין בהן שום יתרון לזכרים במין מונוגמי, מין שבו לכל זכר יש ממילא בת זוג והריבוי שלו מובטח. במין מונוגמי, לזכר גדול יותר יהיו צאצאים כמו לזכר קטן, ולכן התכונה "גוף גדול" לא תתפשט באוכלוסיה. אין יתרון אבולוציוני לזכר גדול, כשזכר קטן יכול גם הוא להעביר את הגנים שלו לדור הבא, באותה הצלחה. לכן במין מונוגמי ניתן לצפות שהזכרים יהיו דומים בגודלם לנקבות. האם זה אכן כך?

סוסוני הים הזכרים מקיימים זוגיות מונוגמית ומביאים לשיא את ההשקעה הזכרית בצאצאים. לאחר ההפריה הם נושאים את הצאצאים בבטנם, במעין הריון שכולל הזנה של העוברים עד הלידה. אם מונוגמיה אכן תורמת לשוויון בגודל הגוף בין זכרים לנקבות, היינו מצפים שלא יהיה הבדל משמעותי בגודל בין הזכרים לנקבות של סוסוני הים. ואכן זה המצב, כמו גם בקרב מיני ציפורים שבהם הזכרים והנקבות מקיימים זוגיות מונוגמית ומשקיעים באופן שווה בצאצאים, וכן בלהקות דגי אמנון ממין מסוים, בהם הזכר משקיע בצאצאים כמעט כמו הנקבה. ככל שהזכר משקיע יותר בצאצא, כך גדל האינטרס שלו לקיים זוגיות צמודה, שבה יישאר בסביבה זמן רב ככל האפשר - אם כי הוא עושה זאת לא רק כדי להגן על הצאצאים ולתמוך בנקבה, אלא גם כדי להבטיח שהצאצאים שהוא מאכיל הם אכן שלו, ולא פרי נאפופי זוגתו עם זכר אחר.

האם הפרשי הגודל בין הגורילה הזכר והגורילה הנקבה עשויים להוות אינדיקציה למבנה החברתי של הגורילות? יתכן. בקרב הגורילות אין מונוגמיה אלא זכר דומיננטי המנהיג להקת נקבות ומספר זכרים נחותים. זכרי הגורילות התפתחו במירוץ חימוש של ניבים ושרירים עד למצב בו הם גדולים כמעט פי שניים מהנקבות. הם לא משקיעים בטיפול בצאצאים וביולדת, ולא דואגים להימצא בקרבתם, אלא פשוט מבטיחים שכל הצאצאים יהיו שלהם. זכרי גורילות, אריות וסוסי בר שמשתלטים על להקה הורגים את כל הצאצאים ומתחילים להרביע מחדש. הם לא רוצים להשקיע בצאצאים שאינם שלהם. בקרב מכרסמים שונים התהליך הזה מובא לשיא: הזכר הדומיננטי החדש לא צריך להרוג את הצאצאים כי די בריחו כדי להפעיל תהליך כימי שגורם לנקבות לכישלון ההפריה בזרעו של הזכר הקודם, או להפלה טבעית. אם הנקבה היתה ממליטה, הצאצא היה ממילא נרצח על ידי הזכר הדומיננטי החדש, וחודשים של השקעת אנרגיה בהריון היו מתבזבזים. כך נוצר, בתהליך אבולוציוני, חיסכון קלורי לממליטה וייעול תהליך ההפריה, כי מיד אחרי ההפלה, הנקבה שוב מבייצת ומוכנה להתרבות (ספולסקי, ע' 140-139).

שימפנזה ננסי

שימפנזה ננסי (בּוֹנוֹבּוֹ).

גם גודל האשכים ונפח הזרימה עשויים לנבא את מידת הדומיננטיות של הזכרים על פני הנקבות. ככל שהאשכים גדולים יותר ומייצרים יותר זרע, כך גדל הסיכוי שהזרע הזה ידחק הצידה, פשוטו כמשמעו, את הזרע של הזכר הקודם שהזדווג עם הנקבה. אף פעם אי אפשר לדעת אם זרעון עיקש במיוחד מהזרע של הזכר הקודם שהזדווג עם הנקבה, הוא שזכה להפרות את הביצית. נקבות הבונובו (השימפנזה הננסית) מנצלות את המבוכה הזו ומזדווגות פחות או יותר עם כל זכר בסביבה: כך הן מבטיחות שכל זכר יימנע מלפגוע בצאצאיהן, עקב הסיכוי שכל צאצא הוא שלו. הרג צאצאים לא יעזור לזכר הבונובו להבטיח שהצאצאים הבאים יהיו שלו, כי ממילא תזדווג נקבת הבונובו לאחר מכן שוב עם זכרים רבים. זכר בונובו שיעסוק בביצור עליונותו הפיזית על עמיתיו, יעשה זאת על חשבון הזדווגות עם נקבות ולא יזכה להעביר את הגנים שלו לדור הבא. מבנה חברתי כזה הוא אמנם לא מונוגמי אבל הוא שוויוני מבחינת ההזדמנויות להזדווגויות. במין כזה אין יתרון אבולוציוני לזכרי בונובו גדולים מעמיתיהם ומהנקבות כי הגדולים לא זוכים להביא צאצאים רבים יותר. ואכן, זכרי הבונובו דומים בגודלם לנקבות.

ככל שהזכר קרוב יותר לנקבה בגודלו, וככל שהאשכים גדולים יותר והזרע "תחרותי" יותר, כך גדול יותר הסיכוי שבאותו מין הזכרים והנקבות מקיימים יחסים שוויוניים יותר. איפה עומד האדם, מבחינה זו?

האדם קרוב יותר לבונובו השוויונית מאשר לגורילה ההיררכית, הן מבחינת הבדלי הגודל בין הזכרים והנקבות, הן מבחינת גודל האשכים ונפח הזירמה. הזכר האנושי גדול במקצת (ב-20% בערך) מהנקבה - לא פי שניים ממנה, כמו הגורילה. יחסי הגודל בין הזכר האנושי והנקבה דומים לאלה של השימפנזים. ולגבי המשתנה השני, גודל האשכים ונפח הזירמה - אצל הגורילה האשכים קטנים יחסית, מכיוון שהוא לא שם יהבו בכמות הזרע כדי להבטיח שיותר צאצאים יהיו פרי זרעו, אלא בגודלו הפיזי, שמרתיע זכרים אחרים מלהתקרב לנקבות. גם בכך זכר ההומו סאפיינס דומה יותר לשימפנזה מאשר לגורילה, ואולי יש בכך אינדיקציה לאסטרטגיית הרבייה המועדפת עליו - נטייה לזוגיות, לא טבח כל הצאצאים בלהקה ושלטון בנשות הלהקה. אם כך, המבנה החברתי שמתאים לזכר ההומו סאפיינס, אם הוא מעוניין לממש באופן יעיל את אסטרטגיית הרבייה שלו, הוא מונוגמיה.

יש מגבלות ליכולתה של הפסיכולוגיה האבולוציונית לסייע בהבנת המבנה החברתי של האנושות לפני המהפכה החקלאית. קשה לגזור מתוך ידע ביולוגי את ההנחה שאנחנו מין מונוגמי מטבענו, ושהמבנה ההיררכי הטבעי לנו הוא שוויוניות. נכון, זכרי ההומו סאפיינס אמנם מצאו דרכים רבות לדכא את הנקבות, אבל רבות מהן - מ"תקרת הזכוכית" בעבודה והאפליה בשכר וכלה באיסורים על רקע דתי - הן תוצר תרבות ולא תוצר הביולוגיה האנושית. המהפכה הלשונית, לפני כ-70,000 שנה, אפשרה לאדם ליצור סדרים חברתיים שהתבססו על כללים מוסכמים, גם אם לכללים אלה אין אחיזה במציאות הביולוגית שלנו. כפי שכותב הררי, "מאז המהפכה הלשונית [לפני 70,000 שנה] אין יותר דבר כזה 'צורת חיים טבעית'. מה שיש זה רק בחירות תרבותיות שונות מתוך טווח עצום של אפשרויות."1 לכן, בתשובה לשאלה "האם היתה פטריארכיה בקרב המין האנושי גם לפני המהפכה החקלאית, לפני עשרים וחמישים אלף שנה?" אולי כדאי לסיים בתשובתו של הררי: "יש הרבה תאוריות. אין עדויות מוצקות".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

אהוד אמיר הוא היסטוריון, כותב, עורך ומתרגם. בעל תואר שני בהיסטוריה של ארצות הברית ומחבר הספר "גדנ"ע ירושלים בתש"ח" (משרד הביטחון: ההוצאה לאור, 2003). כותב מאמרים בנושאי היסטוריה, מדע ודת באתר "הידען".

מאמר זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

20 תגובות על קיצור תולדות הפטריארכיה

01
אורי אוחיון

האם היתה פטריארכיה בטרם היתה תרבות? לא ברור מה בעצם אומרת השאלה, ומה בעצם ההשלכות שלה.
אבל בתרבויות פגאניות היתה ועודנה מטריארכיה. ויש שאומרים שהפמיניזם הפוסט מודרני מחזיר אותנו לאותה נקודה.

    הנקה כל עשרים דקות אפשרית אם התינוק יונק כשהאם ישנה. תינוקות רבים ישנים עם ההורים גם בחברות מערביות, קל וחומר בחברות מסורתיות.

    לגבי הנקה בשעות הערוּת: ישנן חברות מסורתיות בנות זמננו בהן התינוק נישא כל העת על מותנה של האם או על חזה, בעודה ממשיכה בעיסוקיה הרגילים - קטיף, ליקוט, אריגה, בישול וכו' - ויכול לינוק בלי שהיא תופרע מעיסוקיה. למשל בני ה-Ye'kuana בוונצואלה; בני ה-Wayana בגיאנה שבדרום אמריקה; בני העם ה-Māori באי הצפוני של ניו-זילנד (Aotearoa). בסביבתנו מוכרות בעיקר דוגמאות ביניים, לנשיאה רצופה - אם כי על הגב. אני מודה שזה לא קל. אם הייתי אישה, והייתי מקיימ/ת כל זאת, הקייס הזה אולי היה מתחזק.

06
מעניין

לדעת הכותב, בתקופות מסוימות "השתוותה תרומתה [של האישה] לתרומתו של הגבר -- ואולי אף עלתה עליה", ולכן "סביר, אם כן, שמעמדה של האישה בחברה הקדם-חקלאית היה גבוה בהשוואה למעמדה לאחר מכן".
דעה זו מייחסת רציונאליות לפטריארכליות וטוענת בעצם שמעמדו של הגבר חזק בעולמנו (עד הפמיניזם) בשל סיבות ענייניות. טענה זו משמיטה את רוב הטיעונים הפמיניסטיים אודות חוסר ענייניות בהבדלי המעמדות בין המגדרים.

08
אלפית

זה בערך כמו השאלה, האם הקפיטליזם הוא בטבע שלנו, או שאפשר אחרת. חופש או שוויון-ואחווה? אם החברה היתה נשלטת ע"י נשים, אולי היו נורמות חברתיות אחרות, הרבה יותר סולידריות, אבל גם הרבה פחות תחרותיות. אולי כשתבוא המשיחה.

09
נעם

תיקון- בתפיסה מרחבית דווקא סטטיסטית גברים טובים יותר.
המאמר מלא ספקולציות ומנסה להוכיח איזה טיעון שאני מאמינה שהוא חסר חשיבות (בין אם הייתה ובין אם לא הייתה פטריארכיה בחברה קדומה לא צריכה להיות לזה שום השלכה לגבי איך אנחנו בוחרים לחיות עכשיו)

    יש כמה סוגים של תפיסה מרחבית וכמה סוגי תגובה להתרחשויות במרחב. נדרשים כישורים שונים בתחום התפיסה המרחבית והתיאום יד-עין לשם קטיף פירות יער וחורש, לשם ציד דובים, לשם הטסת מטוס קרב או לשם משחק שחמט נגד השעון. השוני כולל מהירויות תגובה שונות, מידות דיוק שונות ודחפי תגובה שונים (בין היתר fight-flight-freeze), כך שהנושא הזה מורכב.

    11
    הגר

    מממ.. אני מתקשה לערער על טענות שנשים 'מוצלחות' יותר מגברים אבל בכל זאת: ממליצה לקרוא או לשמוע את פרופ' דפנה יואל, חוקרת מוח מאוניברסיטת תל אביב, אשר בניגוד למיתוס הרווח על ההבדלים בין המינים, מצאה כי כשבודקים כישורים, יכולות ומשתנים פסיכולוגיים, לא מוצאים כמעט הבדלים בעלי משמעות בין נשים לגברים.
    לקוראי "הארץ": http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2249381

12
מרב@

מניסיון, גם היום אפשר להניק כל עשרים דקות או חצי שעה. בתנאי, כמובן, שהאם נמצאת בבית עם התינוק. גם הנקה בלילה אפשרית, כשהתינוק ישן עם האם, כפי שנעשה בהרבה בתים. אני גידלתי כך את שלושת ילדיי. קיטרתי אמנם שהם רוצים לינוק המון, אבל גם ידעתי, מקריאה, שזה לגמרי טבעי.

14
אוהד נוי

מבלי להיכנס לניתוח תכונות משוכלל, ברור שבחברה שאינה משוכללת ומתקדמת דיה, הכח הפיסי הוא דומיננטי.
טוב שהזמנים הללו מאחורינו ומאפשר לנשים לתפוס את מקומן הנכון- ככל שהיו דומיננטיות יותר- ייטב לנו.
תודה על המאמר.

המאמר עצמו מתאר היטב את פני המחקר אבל הנחת היסוד שלו, או השאלה שעומדת בבסיסה לא נכונה. ההנחה כאילו הפטריאכריה היא עובדה בחברות של היום פשוט שגויה מהיסוד, בדיוק כמו האמירה שגברים שולטים שהיא מטעה. האבולוציה יכולה להסביר הבדלים בין המינים שרואים היום בתוצאה הסופית. למה יש יותר גברים בעמדות הנהלה או בשלטון, למה במקצועות מסוימים יש יותר גברים מנשים ולהפך וכו'. כל זה לא קשור לאיזה מנגנון חברתי נסתר אלא להבדלים ביכולות הממוצעות או בקצוות (למשל, גברים ונשים בעלי אינטליגנציה ממוצעת דומה אבל בתחומים מסוימים כמו מתמטיקה יש הרבה יותר גברים באחוזון העליון מנשים, מה שיכול להסביר את האי שיוויון במתמטיקאים, פיסיקאים וכו'), בהעדפות ובמוטיבציות.

גברים ונשים צריכים לקבל הזדמנות שווה להצליח וזה לא קיים בכל החברות בעולם, אבל בעולם המערבי זה קיים ברובו. האמירות על גברים שולטים מטעה כי הרי לא מדובר באיזו כת שהשתלטה על העולם או במשהו שרוב הגברים נהנים ממנו. בפועל מיעוט מבוטל של גברים נמצא בעמדות בכירות כשהרבה יותר גברים עובדים בעבודות עם שכר רעב, בתנאים קשים או שסתם נכשלים להגיע לתפקידים בכירים רק שלא שומעים עליהם בכלל.

    16
    אמת

    מה יש לגברים נגד המילה פטריארכיה?
    כ"כ הרבה מהם מכחישים אותה, גם אם היא עומדת להם על האף.

    אין כאן שום כת מסתרת או קונספירציה.

    בסכ"ה אפשר לראות היכן יש יותר השפעה נשית והיכן יש פחות השפעה נשית.

    אם גברים תופסים את כל מקומות ההשפעה, אז עובדתית יש פטריארכיה.
    אם בודקים ורואים שגברים נוטים יותר להשתלט על השיח, אז יש פטריארכיה.
    אם בע"כ הרבה משפחות בקהילה, קיים גבר שמשליט טרור, אז יש פטריארכיה.
    לא אכפת לי מה פמיניסטיות או אנטי פמיניסטים אומרים על פטריארכיה.

    כאשר אין השפה נשית או שההשפעה הנשית היא מועטה, אז יש פטריארכיה. הפטריארכיה בהכרח גורמת המון סבל לנשים (וגם לגברים מסוגים שונים).

    זה לא חייב להיות כך, כי לנשים יש את כל הכישורים כדי לנהל חברה בצורה טובה יותר, או לפחות להשפיע כדי לצמצם פערים.

    כל הקדושים האלו של שוויון בתוצאה (כמו במתמטיקה) זה בולשיט. לאף אחת אין עניין שנשים יקבלו בדיוק אותם ציונים כמו הגברים (למרות שהבנות משיגות את הבנים גם במתמטיקה, בהרבה מדינות) או יבחרו באותם תחומים כמו גברים. צאו מהסרט המטופשות הזה בבקשה.

    מטריארכיה טובה יותר לנשים ולגברים.
    ולכן כשפמיניסטיות שואפות לשוויון, הן בנשים.

    17
    אמת

    מה יש לגברים נגד המילה פטריארכיה?
    כ"כ הרבה מהם מכחישים אותה, גם אם היא עומדת להם על האף.

    אין כאן שום כת מסתרת או קונספירציה.

    בסכ"ה אפשר לראות היכן יש יותר השפעה נשית והיכן יש פחות השפעה נשית.

    אם גברים תופסים את כל מקומות ההשפעה, אז עובדתית יש פטריארכיה.
    אם בודקים ורואים שגברים נוטים יותר להשתלט על השיח, אז יש פטריארכיה.
    אם בע"כ הרבה משפחות בקהילה, קיים גבר שמשליט טרור, אז יש פטריארכיה.
    לא אכפת לי מה פמיניסטיות או אנטי פמיניסטים אומרים על פטריארכיה.

    כאשר אין השפה נשית או שההשפעה הנשית היא מועטה, אז יש פטריארכיה. הפטריארכיה בהכרח גורמת המון סבל לנשים (וגם לגברים מסוגים שונים).

    זה לא חייב להיות כך, כי לנשים יש את כל הכישורים כדי לנהל חברה בצורה טובה יותר, או לפחות להשפיע כדי לצמצם פערים.

    כל הקדושים האלו של שוויון בתוצאה (כמו במתמטיקה) זה בולשיט. לאף אחת אין עניין שנשים יקבלו בדיוק אותם ציונים כמו הגברים (למרות שהבנות משיגות את הבנים גם במתמטיקה, בהרבה מדינות) או יבחרו באותם תחומים כמו גברים. צאו מהסרט המטופשות הזה בבקשה.

    מטריארכיה טובה יותר לנשים ולגברים.
    ולכן כשפמיניסטיות שואפות לשוויון, הן עולבות בנשים.

18
אילנה

תודה על המאמר!
רציתי לשאול, איך מתיישבת התפיסה המקובלת של "נשים לקטיות-גברים ציידים" עם העובדה, שהיו (או ישנם?) שבטים באפריקה בהן הנשים הן מגינות המלך ובעלות הכשרה של התקפה במקרה של סכנה.
האם נשללו כוחותיהן של נשים לקטיות, אם היה להם כוח ציד/הגנה שכזה?

20
אבי

מחבר המאמר (וגם הררי) יכול היה להפיק הרבה תועלת מקריאה, אפילו שטחית, של המחקר הענף בתחומי המגדר. הרי לא מעט חוקרות וחוקרים התעמקו בשאלת מקורות הפטריארכיה, ויש תובנות מרתקות מתחומי ההיסטוריה, האנתרופולוגיה והסוציולוגיה. כל הסבר שמבוסס על על תקופות מרוחקות שאין תיעוד לגביהן הוא תקף באותה מידה. פנטזיות ספרותיות שלא מחייבות ידע, כי אין בנמצא ידע כזה. אז אפשר לחרטט מה שרוצים. לעומת זאת, הסברים רבים מצביעים על הדתות האברהמיות (יהדות, נצרות ואסלאם) כמערכות חברתיות שהעמיקו את הפטריארכיה יותר מכל מערכת חברתית אחרת כאמצעי להתמודד עם העובדה שגבר לעולם לא יוכל להיות בטוח שצאצאיו שייכים לו מבחינה גנטית. הדרך להתמודד עם זה היא באמצעות כבילת האשה בכבלים משפטיים שיבטיחו את "תומתה" ויפיגו את החשש הזה. ולכן העיסוק האובססיבי של הדתות האלה במיניות האשה בפרט, ובמיניות בכלל. זה נורא ואיום, ומשמש עדות לצד היותר מטומטם של האנושות. למרבה המזל, ההצלחה היחסית של תנועת הנאורות ושל המהפכה המדעית עזרו לשחרר קצת מהכבלים האלה. למרבה הצער, חלק גדול מהאנושות עדיין שבוי בטירוף הדתי ברמות כאלה או אחרות.