אלכסון קלאסיק תאכלו, תאכלו, לבריאות

אני מיד מרימה גבה למשמע דבריו של דוקטור מארק הַיימן, אחד מרופאיו של ביל קלינטון, אורח קבוע בתכניות אירוח ומחבר רבי-מכר:

"מה אם יכולתם לפתור את כל הבעיות הבריאותיות שלכם ולהוריד חמישה קילו תוך שבוע בלבד? זאת טענה מדהימה, וברור שקשה להאמין לה, אבל אני ראיתי את הנס הזה מתרחש כל כך הרבה פעמים במרפאה שלי, שאפילו אני מתחיל להאמין בו!"

ד"ר היימן מקדם תזונה "אנטי-דלקתית" ל"ניקוי רעלים". זה שני עשורים אני כותבת על שיטות חדשות לשיפור הבריאות ולטיפול במחלות. הכתבות שלי קפדניות ומבוססות על ראיות, ולעתים קרובות הן חושפות את הכזב שבשיטות האלה. לכן איני יכולה אלא להניח שגם השיטה של היימן תקרוס בסופו של דבר תחת נטל ההוכחה המדעית. "מה אם יכולתם לפתור את כל הבעיות הבריאותיות שלכם תוך שבוע בלבד?" – אין ספק שזה נשמע כמו נס, ואיני מאמינה בנסים. אבל אני חייבת להודות שברגע זה תתאים לי איזו תרופת פלא.

אין שום סיכוי שאשתמש במוצרים הומאופתיים או שאקנה "אבני מרפא" וקריסטלים למיניהם. אבל אני שוקלת ברצינות לאמץ גישה שונה, העומדת במבחן הראיות
לפני שלוש שנים גיליתי שאני נמצאת בשלבים המוקדמים של מחלה כרונית בלתי ניתנת לריפוי. צייתי להוראות הרופאה המומחית שלי, אך תוצאות הבדיקות העידו על החרפה. מכיוון שלא נותרו לי אפשרויות טיפול מוכחות, המגובות בראיות, נותר לי רק לשבת ולחכות לרגע שבו אהיה תלויה בכדור שעלי לקחת מדי יום, ואז בזריקה, בעוד הסיכוי שאפתח שורה של מחלות אחרות, כולל סוגים שונים של סרטן, ירקיע שחקים.

או... שיכולתי לפנות לעולם הרפואה האלטרנטיבית.

משקה בריאות (Smoothie) צמחי. תצלום: סטייסי

אני עיתונאית מדע ובריאות כבר שנים רבות. איני עומדת לזנוח את האמונה בחשיבותם של ניסויים אקראיים מבוקרים, כיוון שהם עוזרים לנו להבחין בין רפואה אמיתית לבין שרלטנות. אין שום סיכוי שאשתמש במוצרים הומאופתיים או שאקנה "אבני מרפא" וקריסטלים למיניהם. אבל אני שוקלת ברצינות לאמץ גישה שונה, העומדת, כך נראה, במבחן הראיות.

גישה זו רואה במזון תרופה. במסגרתה אנו מתכננים תפריט שאינו רק בריא, אלא מסוגל לטפל באופן ממוקד במחלות אחדות. אני יודעת שישנם סוגי תזונה שעוזרים לנו להתמודד עם מחלות מסוימות, כמו אפילפסיה. אך מה לגבי המחלה שלי?

מדובר בגישה הרואה במזון תרופה: אנו מתכננים תפריט שאינו רק בריא, אלא מסוגל לטפל באופן ממוקד במחלות אחדות.

אני חולה בסוכרת סוג 2. זוהי הפרעה מטבולית שבגללה הגוף אינו מסוגל להשתמש כהלכה באינסולין, ולכן רמות הסוכר בדם עלולות לחרוג מהטווח הנורמלי, הבריא. הגישות הטיפוליות המקובלות, שעוזרות לאנשים רבים, לפחות בשלבים הראשונים – הרזיה, בעיקר – לא עזרו לי. אך בעשרות השנים האחרונות נערכו מחקרים המצביעים על קשר מהותי בין דלקות לסוכרת סוג 2. ברור גם כי המזון שאנו אוכלים עשוי להשפיע על רמות הדלקתיות בגופנו.

לכן, בשעה שהגשם מכה בחלונות חדר העבודה בעליית הגג שלי בשֶׁפילְד, אני מרשה לעצמי לחוש שביב של תקווה ולהתחיל לתהות: האם עלי לנסות את התזונה ה"אנטי-דלקתית" של היימן? מה היא כוללת? לאיזו תוצאה אני אמורה לצפות – אני, או כל אחד ממיליוני החולים האחרים בסוכרת סוג 2 או מחלות דלקתיות כרוניות אחרות? כדי לגלות את התשובה אני מחליטה לבקר את היימן וצוות הרופאים והתזונאים שלו ב-UltraWellness Center במסצ'וסטס. אם להודות על האמת, הציניקנית שבי נחרדת רק למשמע שם המרפאה ("מרכז אולטרה-שְׁלוֹמוּת", בתרגום מילולי). אך למרות שאני מתכוונת לשמור לעצמי את זכות הספקנות, מטרתי בשבועות הקרובים היא לשים את הציניות בצד.

אולי אמצא תרופה לסוכרת שלי. אולי אצטרף לשורת ה"נסים". אני יודעת שזו תקווה נואשת, המפתה אותי חרף ההסתייגויות האינסטינקטיביות והמקצועיות שלי. לכן לפני שאני יוצאת לדרך, עלי לוודא שישנו היגיון מדעי בגישה המתיימרת לרפא באמצעות שינוי תזונתי את הדלקת, האחראית, כפי הנראה, למחלתי.
***

אם תחתכו את האצבע או תחלו בשפעת, תרכשו לכם חברה חדשה ושמה "דלקת". זוהי התגובה של מערכת החיסון לכל זיהום או פציעה, והיא נלחמת בפולשים ומתחילה לתקן אתכם.

כמו בקרבות רבים אחרים, גם כאן יהיו נפגעים מאש כוחותינו. חלק מהכימיקלים שתאי החיסון שלנו מייצרים רעילים מאוד ויורים בלי הבחנה. "המטרה שלהם היא להרוס דברים", מסביר פיליפ קַלְדֶר (Calder), מומחה לאימונולוגיה תזונתית מאוניברסיטת סאותהמפטון. אם יש בגוף חיידקים, הם יהרגו חיידקים. אבל הם עלולים לחסל גם תאים בריאים וחפים מפשע. בטווח הקצר אין זו בעיה: המחיר שווה את התועלת. וכמו כל המערכות הטובות בגופנו, הדלקת מכבה את עצמה בתום העבודה. ברוב המקרים.

אצל אחדים מאיתנו, הדלקת מתחילה ולא מפסיקה. למה? לפעמים הגורם שעורר אותה (נגיף, למשל) לא נעלם. לפעמים מערכות החיסון של האנשים האלה מתבלבלות כל כך, עד שאינן יודעות עוד לזהות מהו גורם מסוכן ומה לא. ולפעמים הגוף פשוט מאבד את היכול לכבות את הדלקת.

כשמדובר בדלקת כרונית קשה, התגובה של הגוף מסלימה והולכת. בקטגוריה הזו נמצאים גם אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות, שבהן הגוף תוקף בטעות את הרקמות שלו עצמו. "במקרים האלה, יש מספר עצום של תאים דלקתיים באתר, והם מייצרים כמויות עצומות של כימיקלים שגורמים נזק פתולוגי ניכר לחולה", מסביר קלדר. "במקרה של דלקת מפרקים שגרונית הם הורסים את המפרקים. במחלות מעי דלקתיות הם הורסים את המעי". בסוכרת סוג 1 הם הורסים את תאי הבֵּטָא בלבלב – התאים שמייצרים אינסולין.

חולה סוכרת מזריק לעצמו אינסולין. תצלום: York Vision

וישנן גם דלקות כרוניות קלות יותר שבהן פועלים אותם תאים ואותם כימיקליים, אבל הרמות שלהם אינן גבוהות מספיק כדי להרוס רקמה בריאה. לא בטווח הקצר. אבל לאנשים הסובלים מדלקות כאלה יש סיכוי גבוה יותר לפתח כל מיני מחלות הקשורות לגיל, כמו אלצהיימר, סוגים שונים של סרטן, וכן, גם סוכרת סוג 2. "זה מאפיין שכיח מאוד במחלות רבות", אומר קלדר.

יש כעת ראיות רבות לכך שהסיכוי לסבול מדלקות כרוניות "קלות" עולה עם הגיל. מחקרים מצביעים גם על קשר להיעדר פעילות גופנית, ולאכילה של הרבה סוכר ומעט פירות וירקות. לגבי הזדקנות אין הרבה מה לעשות, אבל אפשר להיות פעילים יותר ולערוך שינויים בתזונה. חומרי מזון אחדים עשויים, לפחות בתיאוריה, להפחית דלקתיוּת. המחקר של קלדר מתמקד בפוטנציאל הטמון בחומצות שומן אומגה-3, המצויות, למשל, בסלמון. הוא מסביר כי החומצות האלה מסוגלות לטפל בדלקות במספר דרכים. למשל, הן יכולות לחדור לממברנות של התא ולהחליף שם חומצה שעלולה לייצר דלקת.

כלומר נראה כי המזון שאנו אוכלים באמת מסוגל לשנות את רמות הדלקת בגופנו. אלה חדשות טובות עבורי, בעודי מתכוננת לטוס לארצות הברית. אבל לפני שאגיע ל-UltraWellness Center עצמו, אני רוצה לקבל מושג טוב יותר לגבי השפעתן של דלקות על סוכרת סוג 2, כדי לוודא ששינוי תזונתי אכן עשוי לעזור לי.
***

גֶֹקְהָאן הוֹטָמִשְׁלִגיל (Hotamışlıgil), מומחה לגנטיקה ולחילוף חומרים מבית הספר לרפואה ציבורית של הרווארד, נד בראשו. "אפשר לראות שמספר החולים גדל כל הזמן. המחלה באמת מתחילה לגבות מהאנושות מחיר כבד".

הוא מדבר על סוכרת סוג 2, מחלה שאותה הוא חוקר זה עשרות שנים. בין היתר הוא עוסק גם בקשר בינה לבין השמנת יתר ודלקות. הצוות של הוטמשלגיל היה הראשון שהוכיח כי הצטברות של שומן עודף מובילה לתגובה דלקתית, ושאם חוסמים את התגובה הזאת אפשר לשפר את פעולת האינסולין. לדבריו התפרסמו מאז 30 אלף מאמרים בנושא, אשר חוזרים שוב ושוב על אותו ממצא בסיסי: "השמנת יתר מעוררת תגובה חיסונית".

כך קורה, בכל אופן, אצל מרבית האנשים. כרבע עד שליש מהסובלים מהשמנת יתר בריאים מבחינה מטבולית: אין להם דלקת כרונית והם אינם סובלים מסוכרת. עדיין לא ברור לנו מדוע אינם סובלים מהתופעות האלה, אך הנתון הזה הוא ראיה נוספת לקשר בין דלקת לסוכרת סוג 2.

מחלות אוטואימוניות מספקות לנו ראיות נוספות. לאנשים הסובלים ממחלה אוטואימונית, כמו דלקת מפרקים שגרונית או פסוריאזיס, יש סיכוי גדול פי שישה לחלות בסוכרת סוג 2. דבר מעניין עלה מניסויים הבודקים את השפעתן של תרופות אנטי-דלקתיות על אנשים אלה. "אצל מי שמקבל תרופות אנטי-דלקתיות ישנה ירידה משמעותית מאוד בסיכוי לחלות בסוכרת לאורך החיים", אומר הוטמשלגיל.

הוא וחוקרים נוספים אף מוצאים רמזים לכך שגם בסוכרת סוג 2 יש רכיב אוטואימוני. "אנחנו לא יודעים בוודאות", הוא אומר, "אבל אנחנו מגלים עוד ועוד ראיות מלהיבות מאוד". בין היתר, אצל אנשים בעלי עמידות לאינסולין התגלו נוגדנים הפועלים נגד חלבונים שונים המצויים בתאי הבּטא שבלבלב. ייתכן כי אצל חלק מהחולים בסוכרת סוג 2, הדלקת משביתה אט אט את התאים המייצרים אינסולין, במקום להרוס אותם מיד כמו בסוכרת סוג 1.

עבור חולי סוכרת שמחלתם קשורה למשקל – ושתאי הבּטא שלהם עדיין בריאים יחסית – האסטרטגיה המתבקשת היא הרזיה, למרות שלא תמיד קל כל כך ליישם אותה. לחלופין, נערכים כעת ניסויים הבוחנים את השפעתן של תרופות אנטי-דלקתיות על חולי סוכרת סוג 2 (וכמו כן על אנשים החולים במחלות אחרות הקשורות לדלקת, כמו אלצהיימר). תרופות כמו Salsalate, למשל. אז אם כדאי לנסות תרופות אנטי-דלקתיות, האם זה אומר שכדאי גם לנסות דיאטה אנטי-דלקתית?

"חלק מחומצות השומן מועילות להפליא", אומר הוטמשלגיל. למעשה, הוא מסביר, ישנן חומצות שומן שאם נצליח לאפיין טוב יותר ולהבין טוב יותר, אולי יהיה אפשר לשלב אותן במזון כטיפול בדלקות. הוא מזהה פוטנציאל רב בשינוי מזון ברמה המולקולרית כאמצעי לשיפור בריאות הצרכן: "זאת גישה מלהיבה מאוד, האופק הבא במאבק נגד מחלות כרוניות".

אבל אותי, באופן אישי, מעניינים כרגע דברים מעט אחרים, ולכן אני שואלת את הוטמשלגיל אם הוא עצמו נוטל תוספי מזון במטרה להפחית דלקתיוּת. הוא מחייך. "אם הייתי משוכנע שיש תוספי מזון כאלה, הייתי לוקח אותם, כי זה מה שקורה ככל שמזדקנים... דלקות כרוניות הן תופעה שמלווה את כל הבעיות הקשורות להזדקנות".

אבל?

"אני לא לוקח שום דבר. אני חושב שאנחנו עדיין זקוקים לראיות ברמה גבוהה הרבה יותר".

אני אומרת לו ששמעתי המלצות על התזונה הים תיכונית. כעת הוא מהנהן: "כן, בלי ספק. זאת התזונה שלי".

אני נפרדת ממנו ומהרהרת בכל מה שאמר לי – גם בדברים הנוגעים למקרה האישי שלי.

ירקות לתזונה ים תיכונית, שוק קמפו די פיורי, רומא. תצלום: מויאן ברן

אין לי עודף משקל. איני זקנה. אני עושה פעילות גופנית. חליתי בסוכרת היריון במהלך ההיריון השני שלי. לאחר הלידה חזרו רמות הסוכר בדם לטווח הנורמלי, אך החלו לעלות שוב בהדרגה. ארבע שנים לאחר מכן, לפי אחד משלושת המדדים המשמשים באופן קבוע להערכת רמות הסוכר בדם, חציתי את הגבול האבחנתי שמפריד בין טרום-סוכרת לסוכרת סוג 2.

אני יודעת שאנשים אחדים רק נראים רזים ובכל זאת יש שומן רב באיבריהם הפנימיים. את השומן הזה אפשר לגלות בבדיקות דם הבוחנות את רמת חומצות השומן. הבדיקות שאני עשיתי מלמדות שאיני שייכת לקבוצה הזאת. "אז כנראה שיש לך בעיה בתאי הבּטא", אומר לי הוטמשלגיל.

אם יש לי בעיה בתאי הבּטא, סביר להניח שדלקת היא הגורם לבעיה. ואם תאי הבּטא שלי אכן הולכים ומידרדרים, במקום להיהרס בבת אחת, אולי אני יכולה לטפל בזה באמצעים תזונתיים. גם הוטמשלגיל וגם קלדר דיברו על חומצות שומן חיוניות. בבלוג של היימן קראתי שגם חומצות שומן אומגה-3 הן יעילות. אבל לבטח לא יחוללו שינוי משמעותי לבדן.

"מה אם יכולתם לפתור את כל הבעיות הבריאותיות שלכם תוך שבוע בלבד?"

שאלה מצוינת.
×××

רוח צפון-מזרחית עזה הלמה בחלונות חדרי כל הלילה. בבוקר היא שככה, אבל הגשם ממשיך לרדת בלי הפסקה על לנוקס, מסוצ'סטס. העיירה נראית נטושה, ונדמה שאני האורחת היחידה במלון הקטן שלי. כאשר אני חולפת על-פני בתי קפה סגורים וחנויות רהיטים מוחשכות, אני מרגישה כאילו אני נמצאת על סט של סרט זומבים. בהמשך אני מגלה שלנוקס היא עיירת נופש, המתמלאת באנשים רק בקיץ ובעונת הסקי. לכאן באים עשירי ניו יורק ובוסטון כדי לברוח קצת מבתי הקיט שלהם ולהתאוורר בין עצי האורן. וחלקם גם באים לכאן – יחד עם עשירי ג'מייקה, ולבנון, וכל שאר העולם, בעצם – כדי לקבל טיפול ב-UltraWellness Center.

מבחוץ המרכז אינו מרשים במיוחד. הוא ממוקם במתחם קטן של חנויות ומשרדי רופאים, בסמוך לכביש המהיר. השורה השנייה בשלט התלוי על הבניין החד-קומתי הלבן אומרת, "שער לבריאות ולחיוניות ". בעודי ניגשת לכניסה, הגשם פוסק. העננים המכבידים מתפוגגים. קרן שמש מבליחה.

האווירה בפנים מזכירה ספא. יש כיסאות עור ירוקים, וסחלב לבן על השולחן בלובי. הדפסים גדולים של קרחות יער שטופות שמש מכסים את הקירות. מוזיקה רכה מתנגנת. תמי בויד, מנהלת משאבי האנוש של המרכז, עושה לי סיבוב במקום. היא מלווה אותי למשרדו של מארק היימן. על מדף ספרים ניצבת תמונה ממוסגרת שלו עם הילרי קלינטון, שעליה כתובה ההקדשה: "לחברי היקר מארק, בהערצה על מסירותך לשיפור מערכת שירותי הבריאות שלנו, ועל תרומתך לבריאותם ורווחתם של רבים".

אבל איני עומדת לפגוש את היימן – הוא מחוץ לעיר. אנחנו יוצאות מהמשרד, ובויד מצביעה לעבר אזור חיצוני שבו נמצאת גינה המחופה ביריעת מגן שקופה. "יש לנו גן, כדי שהצוות יוכל לאכול סלט טרי לארוחת צהריים", היא אומרת. לאחר מכן היא מספרת כיצד הם מתמקדים בבריאות, ואנו נכנסות למטבח, שם היא חוטפת מהשיש משהו שנראה באופן מחשיד כשקית של חטיף כלשהו, ומחביאה אותו בארון. "אנחנו עורכים כאן הדגמות תזונתיות", היא מסבירה כאילו דבר לא קרה. "לפעמים אנחנו פותחים אותן לציבור ומסבירים איך להכין שייק או מרק".

אחר כך אנחנו הולכות למשרד של דוקטור אליזבת בּוֹהאם, המנהלת הרפואית של המרכז, ואני שואלת אותה לגבי סוג המטופלים שהמרכז מקבל בדרך כלל. היימן מגדיר את עצמו כ"רופא-המון", כי מטופלים נפגשים איתו כדי לקבל ייעוץ לגבי המון בעיות. כן, אומרת בוהאם, אנשים באים עם כל מיני תסמינים. חלקם סובלים מתופעות לוואי של תרופות. או שתופעות הלוואי של התרופות שמציעים להם, מפחידות אותם. "והם אומרים, 'אנחנו חייבים לעשות את זה? יש משהו אחר שאפשר לעשות?'"

המרכז עוסק ב"רפואה פונקציונלית". אם תחפשו את המונח ברשת תמצאו מגוון תיאורים, החל מ"פסאודו-מדע" וכלה ב"התשובה בהא הידיעה". בוהאם, שהתחילה את דרכה כתזונאית ורק לאחר מכן הוכשרה כרופאה, מסבירה את העיקרון המנחה: במקום לטפל בתסמינים השונים שאנשים עם מחלות כרוניות סובלים מהם, הרפואה הפונקציונלית מחפשת את הסיבה היסודית לתסמינים האלה ומטפלת בה, אם אפשר. קשה לי להאמין שאנשים רבים יחלקו על הגישה הזאת. החלק הבא הוא השנוי במחלוקת, מכיוון שמבחינת המרכז, הסיבה היסודית למחלה כרונית היא בדרך כלל טריגר סביבתי – אלרגיה או רגישות למזון, זיהום, חסך תזונתי או רעלן כלשהו.

כשבוהאם פוגשת מטופלת או מטופל, היא מתחילה באיסוף מידע על אורח חייהם – דפוסי שינה ומנוחה, התעמלות, מערכות יחסים, תזונה וכולי. היא בוחנת גם גורמים אפשריים אחרים לתסמינים. האם הבעיות התחילו בזמן שהמטופלים נטלו אנטיביוטיקה, כיוון שזו עלולה להפר את האיזון בקרב חיידקי המעיים? האם היה אירוע אחר שבעקבותיו החלו הבעיות, כמו הפסקת המחזור, או היריון? האם ישנם גורמים גנטיים שיש להביא בחשבון?

לדבריה, בפגישה הראשונה היא מקדישה שעה וחצי לשיחה עם המטופלים. לאחר מכן הם נבדקים, ועוברים בדיקות דם על סמך המלצותיה ומה שהם מסוגלים להרשות לעצמם, כי לא כולן מכוסות על-ידי הביטוח. בדיקות הדם עשויות לחשוף רגישויות למזון, רמות הורמונים בעייתיות, עלייה במדדים דלקתיים, רמות חריגות של חומרי מזון מסוימים, או בעיות במיטוכונדריה, תחנות הכוח של התאים. כל מטופלי המרכז נפגשים גם עם תזונאים. התזונאים עשויים להמליץ, בהתאם לבעיה, על תפריט בעל דירוג גליקמי נמוך, או על הימנעות מחומרי מזון שעלולים להיות הגורם לבעיה.

התייעצות בת שעה וחצי עם רופאה או רופא הנחושים למצוא סיבות ופתרונות... אני משווה זאת לטיפול אצל הרופאה המומחית שלי. היא אמרה שהסוכרת התחילה בהיריון. היא אמרה שיש לי היסטוריה משפחתית של סוכרת. ומה הייתה מסקנתה? חוסר מזל גנטי. לא הייתה לה שום עצה ספציפית, מלבד להתעמל ולהפחית את צריכת הפחמימות. היא אפילו לא הזכירה דלקת.

מה היו רופאי UltraWellness Center עושים אחרת? תחילה הם היו רואים את עניין ההיריון כרמז חשוב, כי בזמן ההיריון מערכת החיסון מוחלשת, ואחריו היא מתאוששת. לכן הם היו מתמקדים בטיפול בדלקת. כלומר הם היו משנים את התפריט שלי.

התזונה הסטנדרטית לחולי סוכרת בריאה למדי – בלי עוגות, המבורגרים או צ'יפס, בלי מיצי פירות, בלי לחם אלא אם הוא עתיר זרעים – אך היא אינה אנטי-דלקתית במובהק. אבל עכשיו אני עומדת ללמוד את סודות התפריט שיוכל "לפתור את כל הבעיות הבריאותיות שלי... תוך שבוע בלבד".
***

מגי וורד, המנהלת התזונתית של UltraWellness Center, מסבירה שדיאטת "שבעת הימים" היא דיאטה המטפלת במגוון בעיות ומטרתה לחסל חומרי מזון מסוימים כיוון שהם, לדעת המרכז, גורמים שכיחים לדלקת: קפאין, אלכוהול, סוכרים פשוטים, גלוטן, שומני טראנס ועוד (אם המטופלים עברו בדיקות דם מקיפות, הצוות ידע להתמקד בחומרי מזון ספציפיים). אבל איני חושבת שמזון מסוים גורם לדלקת האחראית לסוכרת שלי, אז מה עליי לאכול כדי לטפל בה? "הייתי מוודאת שאת צורכת מספיק חלבונים איכותיים, ואז מעלה משמעותית את כמות השומנים הטובים", היא אומרת.

אני מבקשת ממנה להרחיב ומזכירה את חומצות האומגה-3. "כן. אנחנו מתמקדים עכשיו לא מעט בשמני אומגה-3 ומשלבים בתפריט דגים איכותיים, אגוזים וזרעים. מבחינה תזונתית, ככה נילחם בדלקת".

אני שואלת את וורד אם היא ממליצה על תוספי אומגה-3. כן, היא אומרת, כצעד ראשון עבור חלק מהמטופלים. אבל היא חושבת שמוטב להתמקד במקורות תזונתיים: "אני מנסה לעודד את רוב האנשים לקבל את השומנים שלהם מדגים, אם אפשר, ומאגוזים וזרעים לא מעובדים".

היא ממליצה גם על שמן זית. הוא מכיל רכיב אנטי-דלקתי לא-סטרואידי, בשם אוֹלֶאוֹקַנְתאל (Oleocanthal). לאחר מכן אני מגלה שהוא פועל בדומה לאיבופרופן. ייתכן כי לפחות חלק מהיתרונות הבריאותיים של התזונה הים תיכונית – שתועדו במחקרים אפידמיולוגיים רבים – נובעים מהרכיב הזה.

עוד משהו? אגוזי מקדמיה ואבוקדו מכילים שמנים בעלי יתרונות אנטי-דלקתיים, היא אומרת. ואם צורכים אותם בצורתם הגולמית, ולא כתמציות, מרוויחים גם את חומרי המזון הצמחיים (phytonutrients) – כימיקליים המצויים בצמחים ועשויים להפחית מדדים דלקתיים שונים.

היא ממליצה גם לצרוך "חומר פרוביוטי טוב". נתקלתי בראיות רבות לכך שחיידקי מעיים משפיעים על רמות הדלקת בגוף, אף על פי שלא ברור בדיוק מה מאפיין חומר פרוביוטי טוב ומה מידת השפעתו על בריאותנו. לחלופין, אפשר לצרוך גם הרבה סיבים, כיוון ש"חיידקים טובים" ניזונים מהם.

וזהו זה, פחות או יותר.

שמן זית מעולה. תצלום: מיסי

חשבתי שוורד עומדת להמליץ על כל מיני תוספים, וכבר הייתי מוכנה להביע את מחאתי. אבל היא לא המליצה על תוספים. העצות שלה נשמעות הגיוניות, וככל הנראה הן כלל לא חורגות מהחשיבה הרפואית המקובלת.

אז איך היא מסבירה חלק מסיפורי ההחלמה המופלאים שעליהם המרכז מדווח? (מן הראוי לומר כי היימן מדגיש שלאנשים עם בעיות חמורות עלול להידרש יותר משבוע כדי להגיב לשינוי התזונתי). הסיפורים האלה מתארים הישגים שמרבית הרופאים לא חושבים שאפשר להשיג בעזרת שינוי תזונתי מסוג זה. אם הם אכן אמיתיים, האם יכול להיות שמשהו אחר קורה פה?

טיפולי פלצבו כבר עזרו בעבר לרפא כל מיני מחלות (תסמונת המעי הרגיז, לדוגמה). האם אינטראקציה אנושית חיובית – רופאה שמתעמקת ומקדישה זמן למציאת פתרון, תזונאי קשוב ורגיש – עשויה לשפר את יעילותם? עד כמה? האם זה ההסבר לאחדים מאותם "נסים"?

אני מצפה שוורד תיעלב, אבל היא מהנהנת בהסכמה: "את שואלת אם לאמונותיהם ותפישותיהם של המטופלים יש השפעה? בלי ספק. כיום אני כבר מבינה שזה חצי מתפקידו של רופא. האופן שבו את מציגה את המידע ותומכת בהם, האופן שבו את נוהגת בהם, הוא כוח רב-חשיבות. זאת הסיבה שיש כל כך הרבה ניסויים שבהם הפלצבו יעיל לא פחות מהתרופה האמיתית".

כלומר היא משתמשת בכוח הזה במודע?

"אני לא רוצה לנטוע תקוות שווא. אני רוצה להיות אובייקטיבית וברורה עם אנשים שאנחנו לא יכולים לערוב להחלמתם. אבל אני מדגישה בפניהם שהגוף יכול להחלים. ואני מקפידה לדבר עם המטופלים כשיש אוכל לידנו. אני אומרת להם: קחו לכם רגע, תסתכלו על התרופה שלכם – וזה משפיע עליהם".
***

אני יוצאת מ- UltraWellness Center עם הרבה חומר למחשבה.

אחרי כל השיחות שניהלתי והמחקר שערכתי, אני מחליטה ללכת לרופאת המשפחה שלי לבדיקת מדדים דלקתיים. אם הבדיקה תצביע על רמות חריגות, היא תאשש את חששותיי שדלקת היא הגורם לסוכרת שלי, ויהיה לי תמריץ ליישם חלק מהשינויים התזונתיים שעליהם שמעתי.

אך בו בזמן אני חושבת על מה שוורד אמרה לגבי תפישות ואמונות. היא סיפרה על אישה שחולה בטרשת נפוצה. הפסיכיאטרית שלה אמרה לה שמצבה רק יחריף ויילך. וורד האמינה שזה באמת מה שהפסיכיאטרית חושבת, אבל המטופלת הייתה שבורה. הפרוגנוזה העגומה הזו כיבתה את ניצוצות התקווה האחרונים.

מה יקרה אם הבדיקה תצביע על רמות דלקתיוּת נורמליות? איני יודעת מה הצעד הבא אמור להיות. אני חוזרת הביתה לשפילד, שוקלת את כל מה שלמדתי, ובסופו של דבר מחליטה לוותר על הבדיקה, לעבור בכל זאת לתזונה אנטי-דלקתית ולשמור על גישה חיובית.
כעיתונאית מדע, האם חשוב לי לדעת אם שיטת התזונה מצליחה בעיקר בגלל אפקט פלצבו? כן, בהחלט. אבל כמטופלת? לא במיוחד. ישנן ראיות לכך שטיפולי פלצבו עשויים לפעול גם אם אנחנו יודעים שמדובר בפלצבו. לכן, אף שלעולם לא אוכל להאמין ביעילותם של קריסטלים או טיפולים הומאופתיים, אני אנסה לחשוב על המזון שלי כעל תרופה.

מובן שאין רכיב קסם המרפא סוכרת. אני יודעת את זה. אז איני מתכוונת לחשוב יותר מדי לפני שאשלב בתפריט מאכלים ותבלינים ספציפיים, כמו כורכום או אוכמניות, שלפי מחקרים אחדים עשויים להשפיע על מדדים דלקתיים. אנסה לדבוק בתזונה הים תיכונית, להעלות את כמות שמני הדגים ושמן הזית , ובה בעת להפחית בזהירות את כמות הפחמימות שאני צורכת ולהמשיך לאכול דגנים מלאים וכמה שיותר פירות וירקות (דַלֵי-סוכר, במקרה שלי).

פיליפ קלדר הוא אחד החוקרים שעבודתם מאששת את יעילותה של התזונה הים תיכונית. צוותו ערך סקירה מעמיקה והסיק כי שמני דגים, פירות, ירקות וקטניות, המשולבים בדרך כלל בתפריט כזה, הם מזונות אנטי-דלקתיים חשובים.

אצל חלק גדול מאיתנו, התזונה הים תיכונית דורשת מספר רב של שינויים קטנים. "יכול להיות שכאשר משנים הרבה דברים במתינות, אפשר להשיג תוצאה המקבילה לשינוי משמעותי אחד בחומר מזון מסוים", אומר קלדר. כל השינויים האלה יחד - הפחתה במזונות שמעלים את הסיכוי לדלקת, כמו סוכר או ג'אנק פוד, וצריכת מזונות אחרים שמפחיתים אותו, כמו שמני דגים – עשויים לחולל שינוי מהותי.

דן וַיינֶר (Winer), חוקר מאוניברסיטת טורונטו המתמקד בתפקידה של מערכת החיסון בכל הקשור לסוכרת סוג 2, טוען בתוקף כי תזונה אנטי-דלקתית עתירת סיבים היא בעלת השפעה חיובית, בייחוד על גלוקוז: "מחקרים מראים שיש מזונות עתירי-חומצות שומן אומגה-3 בעלי תכונות אנטי-דלקתיות, המסוגלים לווסת את רמות הגלוקוז", הוא מסביר. "ככל הנראה גם חומרים פרוביוטיים וגם חומרים פּרֵביוטיים (כמו סיבים) עוזרים להפחית רכיבים דלקתיים מזיקים הדולפים מהמעי לזרם הדם".

בנוסף לשינוי התזונתי, התחלתי גם ליטול מדי יום מיני-אספירין (אספירין במינון נמוך). החלטתי שהיתרונות האנטי-דלקתיים הפוטנציאליים חשובים יותר מהעלייה הקלה בסיכון לדימום פנימי.

שבוע חלף, ועדיין לא התרחש נס – רמות הסוכר שלי עדיין נוסקות אחרי פרוסת עוגה . ובכל זאת, עברתי כברת דרך. אף על פי שלרופאה המומחית שלי לא היה מה לומר בנושא, אני משוכנעת שהמחלה שלי נובעת מדלקת, ושאם אטפל בדלקת הזאת אפתור את הבעיה. אני מתכוונת להקפיד על המשטר התזונתי החדש. אני יודעת שמיני-אספירין ותזונה ים תיכונית לא יעזרו לי, בהכרח, להשתלט על רמות הסוכר, ואף על פי כן התעוררה בי התקווה שבפעם הבאה שאבדק אצל רופאת המשפחה שלי, התוצאות יעידו על שיפור, והן רק ישתפרו וילכו.

ומה אם מצבי אכן ישתפר, אפילו מעט, אפילו רק מפני שאני מאמינה שהוא משתפר...?

נס זה לא יהיה, אבל אני אסתפק בזה בשמחה.

אמה יאנג (Emma Young) כותבת על מדע ובריאות. בעברה שימשה כותבת ועורכת ב-New Scientist. היא מחברת הספר Sane: How I shaped up my mind, improved my mental strength, and found calm

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

המאמר מובא לכם כחלק מיוזמה שלנו, "אלכסון קלאסיק", שמביאה מדי פעם דברים שפרסמנו בעבר, חשובים במיוחד, עבור עשרות אלפי קוראינו החדשים שאולי לא הכירו את האוצרות שצברנו ושלא נס ליחם.

המאמר התפרסם לראשונה ב"אלכסון" ב-24 באוגוסט 2016