תחליפי חלבון בגורד שחקים

ולאחר ששינוי האקלים יעשה את שלו, ויותיר רק חצי מיליארד בני אדם, איך הם יחיו? מה יהיה עתידם?
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

אני מביטה מחלון דירתי הזעירה שבקומה ה-300, האטומה הרמטית, בגורד שחקים נישא הנהנה מבקרת אקלים – בניין שיש בו מאות יחידות מגורים כמו זו שלי – ובוחנת את הנופים עוצרי הנשימה הנשקפים מעמדת התצפית שלי בשחקים, כמעט קילומטר מעל הקרקע: הבתים הקטנים המעוצבים עם המדשאות המטופחות, מגרשי הגולף שצבעם ירוק אזמרגדי, בריכות השחייה שמימיהן הכחולים בוהקים בשמש והאחוזות השוות מיליארדים שחובקות את גבעות החול הפרושות ממליבו ועד פאלוס ורדס. התמונות הללו מעוררות תחושות של נוסטלגיה עמוקה ללוס אנג׳לס שכבר אינה קיימת, לוס אנג׳לס של ימי השלווה לפני שסבֵי-סבִי נולדו, בימים שבהם הפריון לא היה מפוקח בקפידה ומיליארדי בני אדם נעו ונדו בארץ בחופשיות.

רובנו חיים כעת בקצוות המרוחקים של חצי הכדור הצפוני, במקומות שהיו פעם קנדה, סין, רוסיה ומדינות סקנדינביה, דחוסים בערים שנוצרו ממש בן-ליל כדי לאכלס מיליוני פליטים נואשים במקומות שבהם האקלים נותר עדיין סביר למדי

רק כ-500 מיליון מאיתנו נותרו, לאחר שהנזקים העמוקים שנגרמו על ידי שינויים באקלים כדור הארץ הפחיתו משמעותית את יכולתו של הכוכב לקיים חיים. זה הגודל המקסימלי של האוכלוסייה שהסביבה יכולה לשאת. רובנו חיים כעת במה שהמדען הבריטי ג׳יימס לאבלוק (Lovelock) כינה ״סירות הצלה״ בקצוות המרוחקים של חצי הכדור הצפוני, במקומות שהיו פעם קנדה, סין, רוסיה ומדינות סקנדינביה, דחוסים בערים שנוצרו ממש בן-ליל כדי לאכלס מיליוני פליטים נואשים במקומות שבהם האקלים נותר עדיין סביר למדי.

מה שאני ״רואה״ מבעד לחלון הוא אשליה, חיקוי וירטואלי מרגיע של עולם שהיה, ומועלה באמצעות זרמי חשמל במוחי. אבל המציאות מטרידה להחריד. עד קצה שדה הראייה שלי, מה שנותר מן הציוויליזציה מוגן בזכוכית – רצועות של כבישים רחבים מובילות רכבות מהירות המקיפות מגה-ערים שבהן מצטופפים מיליונים בגורדי שחקים בני מאות קומות; חממות רחבות ידיים מחפות חוות מועשרות כימיקלים, שבהן גדלים פירות וירקות והצאן מלחך עשב; ואפילו הכפרים התת קרקעיים הצפופים מוארים כדי לחקות את חוויית ההליכה בחוץ, ביום סתיו שמשי.

טוסקנה, נוף

יום אחד טוסקנה תהיה רק וירטואלית. תצלום: סנדרו מתאיי

האלימות בין דתות וכתות אשר שלטה במרבית ההיסטוריה האנושית, במקומות כמו המזרח התיכון, אפריקה, דרום אירופה ואפילו בארה״ב, היא אך שריד היסטורי, בעיקר משום שחלקים אלה של העולם כבר אינם קיימים

לפני הגלים הסיסמיים האדירים שהובילו להרס העצום, תנועת בני האדם לא הייתה מוגבלת, והם יכלו לנשום אוויר בלתי מסונן, להסתובב ביערות או פשוט לצפות בילדיהם משחקים כדורגל בחוץ. היום, רצועות הקרקע הבלתי מוגנות, החשופות לאיתני הטבע, הן אזורים אסורים מוכי שיטפונות ורוחות של 180 קמ״ש ויותר או סופות חול עזות. מערבולות אדמה קטלניות עולות מן  המדבר המכסה את מה שהיה פעם ארצות הברית. כשמזג האוויר הסוער נרגע לרגע, השמש הצורבת מרתיחה ללא לאות את האטמוספירה עד 180 מעלות ויותר באמצע היום, כך שאי אפשר לצאת החוצה ללא מגן גוף ומכלי חמצן.

גם המערך הפוליטי שלנו השתנה. האלימות בין דתות וכתות אשר שלטה במרבית ההיסטוריה האנושית, במקומות כמו המזרח התיכון, אפריקה, דרום אירופה ואפילו בארה״ב, היא אך שריד היסטורי, בעיקר משום שחלקים אלה של העולם כבר אינם קיימים. אומות אוטוקרטיות כמו סין ורוסיה שרדו טוב מכולם את האסון האקלימי משום שנקטו בצעדים דרקוניים – הן סגרו את הגבולות בפני מהגרים נואשים, קצבו מים ומזון וכפו על מיליונים לשנות את מקום מגוריהם. ״מדינות יתבצרו נגד מי שהן יראו בו פולשים, ויביאו לכך שמדינות רודניות כמו סין, על כל מאפייניהן הרעים, יעלו כמנצחות״, אומר אריק קונוויי (Conway), היסטוריון של המדע במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) אשר חיבר ביחד עם נעמי אורשקס (Oreskes) את הספר The Collapse of Western Civilization: A View from the Future (שראה אור ב-2014).

שינוי האקלים דחף להתמוטטות ציוויליזציות מתקדמות כבר לפני שלושת אלפים שנה

זה אולי נשמע כמו סיוט הזוי, אבל שינוי האקלים דחף להתמוטטות ציוויליזציות מתקדמות כבר לפני שלושת אלפים שנה. בסביבות שנת 1200 לפני הספירה, רצף מזעזע של אסונות – ובכלל זה רעידות אדמה, רעב, בצורת שנמשכה 150 שנה ויותר – גרם לקריסתן של הממלכות של תקופת הברונזה המאוחרת שהיו מקובצות סביב מזרח הים התיכון, באזור שכולל את מרבית מה שהן היום יוון, ישראל, לבנון, טורקיה וסוריה. ארכיאולוגים חשפו ראיות משכנעות לכך שחלק מן העולם חווה צמיחה כלכלית ותרבותית ערה וכן התפתחויות טכנולוגיות במשך יותר משלוש מאות שנה. החברות העתיקות הללו – מן היוונים המיקֶנים ואנשי התרבות המינואית ועד החיתים, האשורים, הקפריסאים, הכנענים והמצרים הקדמונים – היו מקושרים אינטימית, ונהנו אלה משירותי הרופאים, המוזיקאים והאמנים של אלה. נתיבי המסחר המפותחים שלהן שימשו להעברת סחורות ומשאבי טבע, בעיקר בדיל, החיוני ליצירת ברונזה.

מינואית, כרתים, זקרוס, ראש פר

תחכום, עידון וכוח: ראש של פר ששימש לשתייה טכסית, זקרוס, מתחם המקדש, התרבות המינואית, 1450-1500 לפנה״ס. תצלום: Jebulon, ויקיפדיה

אבל מחקר משנת 2012 מגלה כי טמפרטורת פני המים של הים התיכון התקררה במהירות במהלך השנים שסביב 1200 לפנה״ס. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על כך שהדבר הביא לבצורת שהובילה למחסור במזון, הגירה המונית ומרידות פנימיות של עניים ושל עובדי אדמה. בסופו של דבר, הערים המרכזיות של אותן חברות עידן הברונזה המשגשגות נהרסו על ידי צבאות פולשים, שכנראה נסו מארצותיהם מוכות הבצורת, ומה שהביא לאובדן תרבות, שפות וטכנולוגיות. התוצאה הייתה ימי הביניים הראשונים – התמוטטות תקופת הברונזה המאוחרת – כשחברות שהיו פעם מתוחכמות ומורכבות פסקו מלהתקיים. ההתאוששות והשיקום ארכו מאות שנים.

״זו הייתה החברה הגלובאלית של זמנה, וכולם היו בקשר ותלויים בכולם,״ אומר אריק ה. קליין (Cline), ארכיאולוג ואנתרופולוג באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון ומחבר הספר 1177 BC: The Year Civilization Collapsed (משנת 2014). ״התוצאה הייתה אפקט-דומינו, כשהתמוטטות של חברה אחת מביאה לתגובת שרשרת שמשפיעה על כל השאר. מצרים שרדה משום שהצליחה להתכונן לכך טוב מאחרות, אבל זה היה ניצחון פירוס, משום שכל שותפותיה למסחר נעלמו. העולם המוכר כולו התמוטט בתוך מאה שנה״.

כדאי ללמוד גם מן הפעם האחרונה שבה כדור הארץ היה מאוכלס בחמש מאות מיליון בני אדם, במאה ה-17, שבמקרה הייתה גם היא תקופה שבה התרחשו אסונות גדולים שמקורם באקלים. תקופה זו נחשבת לראשית התקופה המודרנית באירופה – חשבו על ניוטון, רמברנדט, גלילאו ולואי ה-14

כדאי ללמוד גם מן הפעם האחרונה שבה כדור הארץ היה מאוכלס בחמש מאות מיליון בני אדם, במאה ה-17, שבמקרה הייתה גם היא תקופה שבה התרחשו אסונות גדולים שמקורם באקלים. תקופה זו נחשבת לראשית התקופה המודרנית באירופה – חשבו על ניוטון, רמברנדט, גלילאו ולואי ה-14. קל לראות את המקבילות בין מה שהתרחש אז ובין האתגרים העומדים מולנו כיום. היסטוריונים כינו את התקופה ״המשבר הכללי״, משום שבכל רחבי כדור הארץ התנהלו מלחמות כמעט בלתי פוסקות, כולל מלחמת שלושים השנה, התמוטטות שושלת מינג בסין ונפילת שושלת סטיוארט באנגליה.

אולם זו הייתה גם המאה שבה עידן הקרח הקטן היה בשיאו, והוביל להתקררות הכוכב כולו, אף שהדבר הורגש בעיקר בחצי הכדור הצפוני שם חיו מרבית בני האדם. השינוי הקיצוני במזג האוויר הוא שעמד מאחורי מרבית המשברים שהתרחשו במאה ה-17. מזג אוויר קר יותר, עם מקרים רבים יותר של ״אל ניניו״ תרמו להצפות, אובדן יבולים, בצורת ורעב שבתורם הובילו להתקוממות אזרחית, מרידות ומלחמה – כך אומר ההיסטוריון הבריטי ג׳פרי פרקר (Parker), מחבר הספר Global Crisis: War, Climate Change and Catastrophe in the 17th Century  (משנת 2013). המשבר המתמשך החליש את המדינות שהיו פעם רבות העוצמה כמו ספרד, רוסיה והאימפריה העות׳מנית וחיסל כשליש מן האוכלוסייה. ״ברור שהמשבר העולמי קיצר את חייהם של מיליוני בני אדם, ממש כפי שאסון בסדר גודל דומה שיתרחש כיום יחסל מיליארדי בני אדם״, אומר פרקר.

ציידים בשלג, פיטר ברויגל האב

זה עוד כלום: ״ציידים בשלג״ (1565), פיטר ברויגל האב. תצלום: Google Art Project, ויקיפדיה

ההבדל הוא שחברות שקדמו לנו היו נתונות לחסדי אמא-טבע, אור קליין. ״לא ידוע עדיין אם אנחנו נהיה הגורם למפלתנו. כל תרבות שהתקיימה לפנינו התמוטטה בסופו של דבר. למה לחשוב שאנחנו חסינים?״

נדמה שהמחשבה לפיה אנו יכולים להציל את עצמנו איכשהו באמצעות ״סירות הצלה״ בנוסח לאבלוק, הפזורות בשטח, היא סוג של יוהרה – בהתחשב בהיקף הנזק שמומחים בטוחים שנגרום. מודלים החוזים את שינויי האקלים צופים עלייה של ארבע מעלות או יותר עד סוף המאה הנוכחית, רמה שקווין אנדרסון (Anderson) ממכון טינדל הבריטי לחקר שינוי האקלים מתאר כ״לא תואמת כל אפיון הגיוני של חברה גלובאלית מאורגנת, הוגנת ותרבותית״.

עם כל שנה החולפת, ה׳נורמליות׳ החדשה שלנו מקדמת אותנו ישירות על ההשלכות החמורות שיגיעו בהמשך המאה הנוכחית. קשה לנו לדמיין שבחלקים גדולים מכדור הארץ אי אפשר יהיה לחיות בחוץ

״נהיה עדים לטמפרטורות גבוהות יותר מכל מה שהכירה התרבות האנושית – טמפרטורות שפשוט לא נוכל להתאים את עצמנו לחיות בהן,״ אומרת היידי קאלן (Cullen), המדענית הראשית של מכון המחקר NPO Climate Central באוניברסיטת פרינסטון, ומחברת הספר The Weather of the Future (משנת 2010) ״עם כל שנה החולפת, ה׳נורמליות׳ החדשה שלנו מקדמת אותנו ישירות על ההשלכות החמורות שיגיעו בהמשך המאה הנוכחית״, היא אומרת. ״קשה לנו לדמיין שבחלקים גדולים מכדור הארץ אי אפשר יהיה לחיות בחוץ״.

עלייה של ארבע מעלות צלסיוס תביא להגירה המונית מחלק מן המקומות הלחים ביותר על פני כדור הארץ – האמזונס, חלקים מהודו, צפון אוסטרליה. עליית פני הים במטר ועשרים או יותר וסופות עזות יציפו ערי חוץ מטוקיו עד מומבאי, ויטביעו אזורים נמוכים כמו בנגלדש ופלורידה, מה שיוביל לעקירה של מיליונים. האזורים הצפופים ביותר בכדור הארץ, חגורת האדמה המשתרעת ממרכז סין ומרבית אירופה, אפריקה, אוסטרליה, ועד ארה״ב ואמריקה הלטינית, יתייבשו עד סוף המאה הנוכחית, לא יוותרו בהם מים עיליים, דבר שיוביל לחיסול יבולים שמאות מיליוני בני אדם תלויים בהם להישרדותם. קרוב למחצית מאוכלוסיית העולם, כמעט 4 מיליארד בני אדם, יסבלו ממחסור חמור ביותר במים ומרעב – כך עולה מאינספור מחקרים.

גלי חום רותחים ושריפות ענק קטלניות יעוררו מהומות שעניינן מזון ורעב וכן הגירה של מיליונים. התרבות אדירה של חרקים תביא להתפרצויות נרחבות של טיפוס, כולרה, קדחת צהובהקדחת דנגי, מלריה ומבחר אדיר של מחוללי מחלות שהיו עד כה רדומים, או אפילו חדשים לגמרי, וכתוצאה מכך יתפרצו מגפות דומות למגפת המוות השחור, שהרגה קרוב למאתיים מיליון איש במאה ה-14. ערים גדולות תוססות יהפכו לערי רפאים טבועות: דמיינו את מנהטן, טוקיו, סאו פאולו שקועות תחת מים, קהילות דלות אוכלוסין שתושביהן הם שורדים קשי יום המנהלים קיום ערפדי מתחת לפני האדמה, ומגיחים רק בלילות כשהטמפרטורות צונחות אל רמה שאינה בלתי נסבלת בעליל.

אפריקה, יובש, נשים

הן ילכו מאפריקה צפונה וצפונה, ולא יהיה להן לאן להגיע. תצלום: נינו ג׳ק ג׳וניור

וגרוע עוד יותר, הטמפרטורות לא יתייצבו להן לאחר התחממות של ארבע מעלות. אקלים כדור הארץ לא יגיע לשיווי משקל חדש למשך מאות שנים, בגלל הפחמן הדו-חמצני הרב שכבר פלטנו לסביבה, ואשר ממשיך ללכוד את החום בהתמדה. ״עד כה חשנו רק חלקיק משינויי האקלים שנגמרים על ידי הגזים שכבר נמצאים באטמוספרה״, אמר לאחרונה ג׳יימס הנסן (Hansen) חוקר אקלים מוביל ומנהל  Earth Institute באוניברסיטת קולמביה. ״אנו עתידים לחוות עוד תופעות, משום שמערכת האקלים משתנה באיטיות רבה״. כדור הארץ ימשיך להתחמם, דבר שיוביל למשוב שיביא לשינויים חמורים נוספים באקלים, עד שלא תהיה לנו ברירה אלא להיפרד ממרבית הציוויליזציה.

בעודנו מתקדמים לקראת המאה ה-22, יערות גשם טרופיים – ריאותיו של הכוכב שלנו – עשויים להצטמצם בשל כריתה וביעור יערות, בעוד שיערות האלפים יכוּלו על ידי שריפות. במאמר שהתפרסם בשנת 2014 בכתב העת Science, הביולוג רודולפו דירצו (Dirzo) מאוניברסיטת סטנפורד חזה, עם עמיתיו, שאנו עומדים בפתח אירוע ההכחדה ההמונית השישי בכדור הארץ, אירוע שעתיד למחות 90 מן המינים החיים כאן. הציפורים והחיות האזור קו המשווה ייעלמו לנצח. אוסטרליה תחזור להיות מדבר בוער, ריק מאדם שרשרת האיים בדרום האוקיאנוס השקט, מהוואי עד פיג׳י, תיבלע על ידי הים.

האסונות של המאה ה-17 הניחו את היסודות למדינת הרווחה שהפכה במאה ה-19 לסימן ההיכר של כל מדינה מתקדמת כלכלית: לטווח הארוך, זול יותר כלכלית ויעיל יותר (וגם אנושי יותר) לתמוך במי שהזדקנו, התאלמנו, חלו, הפכו לנכים או איבדו את עבודתם

למרות כל זה, ההיסטוריה מציעה למין שלנו תוכנית הישרדות. אחרי ניתוח של ממצאי מחקרים רבים, פרקר הגיע למסקנה המדהימה: האסונות של המאה ה-17 הניחו את היסודות למדינת הרווחה שהפכה במאה ה-19 ל״סימן ההיכר של כל מדינה מתקדמת כלכלית״. ״במאה ה-21, ממש כמו במאה ה-17, ההתמודדות עם אסונות בסדר גודל כזה תובעת משאבים שמצויים רק בידי ממשל מרכזי״, הוא אומר בספרו. ״למרות ההבדלים הרבים בין המאות ה-17 וה-21, ממשלות בתקופת עידן הקרח הקטן עמדו מול דילמה דומה... [הן הבינו בסופו של דבר] כי, לטווח הארוך, זול יותר כלכלית ויעיל יותר (וגם אנושי יותר) לתמוך במי שהזדקנו, התאלמנו, חלו, הפכו לנכים או איבדו את עבודתם, וכך ליצור ׳מדינת רווחה׳״.

ממש כך, אנחנו מפותחים מדי טכנולוגית, ויש לקוות שגם מתוחכמים מדי מבחינה חברתית – מכדי שתחזיות יום הדין כאלה אכן יתממשו. במקום לשרוד באמצעות מלחמה ברברית, קהילות דיסטופיות בסגנון המערב הפרוע – חצי מיליארד הנפשות שייוותרו באנושות וייזונו ממזון מלאכותי או אפילו מגרסת המאה ה-23 של תחליפי חלבון – יצטופפו ללא ספק בגורדי שחקים באזורים עירוניים צפופים וייצרו מחדש תרבות משלהם, על גג העולם.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

לינדה מרסה (Marsa) היא עורכת כתב העת Discover, מלמדת בתוכנית לכתיבה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס ומחברת הספר Fevered: Why a Hotter Planet Will  Hurt Our Health (משנת 2013).

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: נוף וולקני. תצלום: פאבל צ׳רווינסקי, unsplash.com

Photo by Paweł Czerwiński on Unsplash

 

 

 

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי לינדה מרסה, AEON.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על תחליפי חלבון בגורד שחקים

01
שמרית

למעשה אם נקרא בין השורות נכון, עולה מהמאמר שמתנגדי ההגירה צודקים, שהסיוע בשרותי בריאות באפריקה הוא טעות שהאנושות תשלם עליה ביוקר, והתמיכה הסוציאליסטית המאורגנת בחוק תורמת להגדלת כמות ובעיקר אחוז בני האדם החלשים על כדור הארץ.

מצטערת, אבל זה תואם את האמונות של הגישה השמרנית ולא את האמונות של. גישה הליברלית המאמינה בקטסטרופות התחממות כדור הארץ.

משהו לא מסתדר לי.

03
נדב

שמרית, הניגוד בין שמרנים לליברלים מוצג בשיח בדר"כ באופן מופרז. בפועל, יש אזור ביניים רעיוני פרגמטי המשותף לשני ה'מחנות' הללו, מה שג'ון רולס מכנה 'קונצנזוס חופף', שבלעדיו מדינות קורסות למלחמת אזרחים. שימי לב, למשל, שלא שמעת מאף אחד מאנשי 'פורום קהלת' על רצון להקמת 'רשות לשמרנות' בישראל, בכדי לעצור את הקידמה או את 'הרשות לחדשנות'.
השאלה דלעיל היא בעיקר לאן לוקח אותנו הזיהום המתגבר של כדה"א, ומה אפשר לעשות בכדי לאפשר חיים אנושיים לצאצאינו, ולא לקפח את זכותם לכך. האינטואיציה שלך דומה לזו של פרופ' אלון טל, שמבקר את מי שמנסים להגדיל את האוכלוסיה באפריקה בלי להבין שזה יטביע את כלל אנשי היבשת המיוסרת הזו בעתיד הלא רחוק, וימנע כל סיכוי מהעולם הצפוני אפילו לקוות להצליח להושיט להם יד. יש לזה גם השלכות לגבי הצורך לייצב את גודל האוכלוסיה בישראל, ע"י רפורמה במבנה תמריצי הילודה.