איך זה שחשמל מדליק

הרדיפה אחר תועלת משכיחה מאיתנו את היופי, את מקומנו הצנוע ביקום ואת המשחקיות שבלעדיה גם אין תגליות
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

אנחנו אוהבים להאמין שההכרח הוא אביה של ההמצאה. בהצהרה הזו יש משהו מאוד מושך ומרגיע. ראשית, הוא מגדיר מנגנון אוניברסלי של חדשנות. כמו במנגנונים אבולוציוניים דרוויניסטים, המניע שלו הוא חיפוש פתרונות מעשיים לבעיות דחופות. אמירה פשוטה זו, מבהירה כביכול את ראשית כל התהליכים שהולידו את העולם שבו אנו חיים. יחד עם זה, האמונה הזו מובילה אותנו לחשוב שהאדם מונע תמיד על ידי אינסטינקט ההישרדות, המחדד את יכולת ההמצאה שלו כדי למצוא פתרונות טכניים לבעיות שמאיימות עלינו: צפיפות האוכלוסייה, שינויי אקלים, זיהום, הידלדלות המשאבים, הרס הביוספרה, ירידה בפוריות,  פתולוגיות חברתיות ועוד אלף רעות שנולדו מהפתרונות הטכניים של האתמול. יתר על כן, האמונה הזו הופכת את המשברים המסכנים אותנו לתנאי הכרחי הנחוץ למציאת פתרונות חדשים ולפתיחת אופקים חדשים לאנושות.

דוגמאות רבות תומכות, לכאורה, ברעיון הזה. שתי מלחמות העולם של המאה העשרים היו תמריץ אדיר להתקדמות בתחומים כגון תעופה, קיברנטיקה, כימיה, אנרגיה גרעינית, כיבוש החלל ועוד. ההנעה לכל פריצות הדרך הללו הייתה אותו צורך הכרחי להביס את האויב. גם כיום תעשיות הנשק נמצאות בחזית החדשנות, עם יישומים המתרחבים לתחום האזרחי. דינמיקה זו אף הפכה לכוח המניע של הכלכלה הישראלית והצלחתה בעולם.

חברה שמקנה לאילוצים של תחרות את הכוח לארגן אותה עלולה להפסיד את "משאבי ההמצאה" שהאדם יוצר ומשתמש בהם כבר אלפי שנים

אולם, כל עוד אנחנו משוכנעים שהסכנה והלחץ הם שמניעים פריצות דרך הטכנולוגיות אנו יכולים להישאר בטוחים בישועות הטכניות העתידיות. אבל אם זו טעות, והמניע ליצירתיות הוא אחר, ההתעלמות ממנו עלולה להיות קטלנית. חברה שמקנה לאילוצים של תחרות את הכוח לארגן אותה עלולה להפסיד את "משאבי ההמצאה" שהאדם יוצר ומשתמש בהם כבר אלפי שנים. הדבר מזמין אותנו לבחון מחדש את שאלת ההמצאה ומקורותיה.

אלברטו סנטוס דומונט, וניטי פייר, תעופה, חלוץ התעופה

בסך הכול רצה לעוף: חלוץ התעופה הברזיאלי אלברטו סנטוס דומונט, קריקטורה ב"וניטי פייר" (1901), תצלום: ויקיפדיה

המצאות מן העבר הרחוק – מבט לדרום הלבנט

דרום הלבנט, ארץ כנען המקראית, הוא אזור שבו צצו בעבר המצאות חשובות רבות. אולם נראה שההכרח לא היה הכוח המניע העיקרי להופעת החשובות שבהן.

חקלאות

החקלאות הראשונית לא נועדה כנראה לפצות על מחסור בצמחי בר, שנפוצו בשפע. קשה היום להצביע על הסיבה המעשית שהובילה את אוכלוסיית האזור הזה לפתח חקלאות

בין 10,000 ל-8,000 לפני הספירה, דרום הלבנט כולו ובפרט אזור בקעת הירדן היו בית לביות דגנים (חיטה, שעורה) וקטניות (עדשים, אפונה, שעועית). החקלאות הראשונית הזו לא נועדה כנראה לפצות על מחסור בצמחי בר, שנפוצו בשפע. קשה היום להצביע על הסיבה המעשית שהובילה את אוכלוסיית האזור הזה לפתח חקלאות. יתרה מזאת, תהליך התִרבות היה איטי מאוד. במשך כמעט אלף שנים, צמחים תרבותיים כמעט ולא נבדלו מצמחי הבר המקבילים. אין עדות לבחירה מכוונת של פרטים המניבים תשואות טובות יותר, זרעים גדולים יותר או קציר קל יותר. בקיצור, לא רק שהחקלאות הראשונית לא נולדה מתוך צורך דחוף, אלא שנראה כי היא כלל לא התפתחה ממניעים מעשיים. התצפיות האלה אינן מפתיעות. החקלאים הראשונים לא הצליחו לדמיין את הזנים התרבותיים ולכוון תהליך ברירה לקראת היווצרותם. המניע של הפרוטו-חקלאיים היה בהכרח שונה. לטענת הארכיאולוג ז'אק קובין, המוטיבציה שלהם נבעה  משינוי בתפישת עולמם – ופעולת התִרבות של צמחים שיקפה שינוי במעמד האדם מול כוחות-העל של הטבע. ובכל זאת, בלי השלב הארוך הזה, הנטול כל היגיון, של אינטרס והכרחיות, החקלאות שאנו מכירים לעולם לא הייתה נולדת בלבנט.

קרמיקה

כלי הקרמיקה הראשונים שהופיעו בדרום הלבנט נקראים "כלים לבנים" כיוון שהם עשויים מחומר הדומה לטיח, ששימש אז לעיצוב גולגולות המתים. הכלים האלו היו לרוב בעלי צורה של כדים, מעוצבים מאוד, אך הם אינם ניתנים לשימוש מפני שהם פריכים מידי. ניתן לעשות בהם שימוש טקסי או ייצוגי בלבד. רק מאוחר יותר, ייצור הקרמיקה העמידה אפשר הכנתם של כלים שימושיים, אך באופן משונה, במשך זמן רב, בני האדם המשיכו ליצור כלים לבנים לצד הכלים השימושיים, ככל הנראה לשם פולחן. מכאן ניתן להסיק כי הכלים הלבנים אינם ניסיון כושל לייצר קרמיקה שימושית, אלא רצון ליצור קרמיקה שלא לצרכים מעשיים, וללא שום מניע תועלתני ולא כמענה לצורך פרקטי.

גולגולת, גבס, חרס

גולגולת אדם מצופה חרס-טיח, יריחו, 9000 לפנה"ס, מוזיאון ישראל. תצלום: גארי טוד, ויקיפדיה

מתכות

יתכן מאוד כי הנפחים הראשונים בכנען היו בעיקר מוקסמים מן היצירה שיצרו. ייצור הנחושת התפרש כאקט של בריאת חומר יש מאין, מעשה שהיה עד אז שמור לאלים בלבד

המטלוּרגיה התפתחה באופן מקומי בדרום הלבנט, במחצית השנייה של האלף החמישי לפני הספירה. בשלביה הראשוניים מתגלה המטלורגיה כפעילות מורכבת ביותר. המתכות הן לרוב סגסוגות נחושת, המיוצרת על ידי מיזוג עפרות מקומיות (שמקורן בערבה) ועפרות זרות, המגיעות ממרחק (מקורות הפרת והחידקל, הרי קווקז). רבים מהחפצים (כגון אלו שנמצאו במטמון מנחל משמר) יוצרו בטכניקת יציקת השעווה הנעלמת, הדורשת ייצור של תבנית מורכבת מאוד אך לשימוש חד-פעמי בלבד. ההשקעה העצומה של מאמץ, משאבים וניסיונות הדרושים לייצור החפצים, חסרה כל הצדקה תועלתנית. בנוסף, הנחושת הייתה מתכת נדירה ואי אפשר היה ליצור ממנה כלים רבים. נשאלת השאלה האם הייתה אליטה חברתית אשר עשויה הייתה לרכוש חפצים כאלה ולעודד פיתוח של טכניקות וירטואוזיות מורכבות. מחקרים מראים כי החברה שבה התפתחה המטלורגיה בתרבות הע'סולית לא הייתה היררכית, כך שלא נראה שהייתה בה מוטיבציה תועלתנית כזאת להתפתחות המטלורגיה. יתכן מאוד כי הנפחים הראשונים בכנען היו בעיקר מוקסמים מן היצירה שיצרו. ייצור הנחושת התפרש כאקט של בריאת חומר יש מאין, מעשה שהיה עד אז שמור לאלים בלבד. גישה מעשית יותר מופיעה בערבה בסביבות 3500 לפני הספירה, אז מופיעות עדויות לתהליכים "תעשייתיים" לייצור נחושת ואיתם גם ייצור של כלים שימושיים.

כתב 

הכתב נחשב בדרך כלל להמצאה תועלתנית, שנולדה מן הצורך לנהל חברה מתרחבת שהפכה בד בבד לריכוזית יותר. הכתב הראשון, הן במסופוטמיות והן במצרים, אכן מופיע כ-3000 שנה לפני הספירה, בעת הופעת הממלכות הראשונות, אך אין לשכוח שהמצאת הכתב ופיתוחו החלו מאות שנים קודם לכן. טרום-הכתב העתיק ביותר הופיע בדרום הלבנט כבר מאות שנים קודם לכן, שם הוא התפתח בחברה שלא הייתה ריכוזית. לא מדובר בכתב של ממש, שנועד להעביר הוראות או מסרים, אלא בקוד ויזואלי המשלב סמלים עם משחקי מילים (רבוס). פיתוח יסודות הכתב הללו לא ענה על צורך ניהולי או מעשי כלשהו.

נחושת, יציקה

יציקת נחושת: שחזור השיטות העתיקות. תצלום: הנס ספלינטר

כל ההמצאות הללו, מן החשובות ביותר במזרח הקדום, לא התפתחו כתוצאה מחיפוש פתרון לבעיה מעשית, כדי לשרת צורך קיומי או מתוך לרצון לרכוש יתרון בחברת תחרותית. החברות שפיתחו אותן לא סבלו ממשבר שתבע פתרון דחוף,  ובכל המקרים הללו חלפו מאות שנים עד שנעשה בהמצאות שימוש תועלתני. למעשה, כל ההמצאות שהצגתי הבשילו בזכות שיתוף פעולה לאורך הדורות ולא כתשובה למצוקה מידית. מותר להניח שהממציאים, אף שלא ידעו לדמיין את השימוש המעשי העתידי שייעשה בהמצאותיהם, לא עסקו בפעילות סרק. סביר יותר לחשוב שהיה להם מניע בעל גוון קוסמי ואפילו מיסטי.

המצאות מן העבר הקרוב

היעדר ממד תועלתני אינו נוגע רק להמצאות מן העבר הרחוק. אנו מוצאים תופעה דומה בהמצאות וגילויים חשובים בעבר הקרוב יותר. התבוננות בדוגמאות האלה תאפשר לברר את אופי מניעיהם של הממציאים.

הולדת הכימיה

עיקר התקדמותם של האלכימאים לא נבעה ממחקר מעשי שנועד למצוא פתרון לבעיה מוגדרת. מטרתם הייתה מיסטית ביסודה: הם חיפשו פתרון לתעלומות העולם האלוהי, מתוך כוונה לשנות את מעמד האדם ביקום

האלכימיה אינה נחשבת כיום לתחום מדעי, אולם במהלך החיפוש אחרי דרכים שיאפשרו להפוך נחושת לזהב ואחר סודות חיי הנצח, האלכימאים פיתחו המצאות חשובות ביותר שבלעדיהן הכימיה לעולם לא הייתה מתמסדת. האלכימאים פיתחו טכניקות של זיקוק, הפקת חומצות חזקות וטיהור חומרים – שבעזרתם שלטו בתהליכים כימיים, וביניהם תהליכי ייצור של פיגמנטים. האלכימאים גם פיתחו דור חדש של תרופות, וביניהן השימוש בשמנים אתריים לטיפול במחלות זיהומיות. עיקר התקדמותם לא נבעה ממחקר מעשי שנועד למצוא פתרון לבעיה מוגדרת. מטרתם הייתה מיסטית ביסודה: הם חיפשו פתרון לתעלומות העולם האלוהי, מתוך כוונה לשנות את מעמד האדם ביקום.

אבק השריפה

היות שבאבק שריפה נעשה שימוש צבאי, אנו רשאים להניח כי המצאה זו ענתה על צורך לפתח נשק יעיל יותר. אבל לא כך היה. אבק השריפה פותח בסין בסוף האלף הראשון לספירה על ידי אלכימאים טאואיסטים. הם ראו בפיצוץ אבק השריפה ביטוי של הצ׳י – העיקרון החיוני האוניברסלי, שאת טבעו הם ביקשו להבין. כדי לכמת את ביטויו של הצ׳י, פיתחו האלכימאים רקטות בדמות בעלי חיים (ומכאן שבעיניהם אבק השריפה נמשל ליסוד חיוני של החי, המסוגל להניע את דמותה של חיה). הרקטות שופרו בהדרגה, לא כדי שיהפכו לנשק, אלא כדי לאפשר טיסה מספיק ארוכה,  במטרה לכמת בצורה נכונה את האנרגיה שהשתחררה מאבק השריפה, לשפר את מתכונו, ולהיטיב להבין את הצ׳י. לאחר מכן, שימשו הרקטות לשעשוע במהלך טקסים חגיגיים, ורק מאוחר יותר הן קיבלו ממד תועלתני והופעלו בשדה הקרב כדי להפחיד את האויב.

חזיז, אבק שריפה, רקטה

ככה זה התחיל: כיף מתפוצץ. תצלום: דניאל מאיובסקי

חשמל

היישומים הראשונים הציגו תופעות חשמליות פלאיות בפני ציבור מרותק, שהתייחס לחשמלאים כאל קוסמים של ממש

החשמל חשוב כל כך בעולמנו, עד שקשה לדמיין את הופעתו מחוץ להקשר תועלתני כלשהו. ובכל זאת, במאות ה-17 וה-18, היו לחשמלאים הראשונים מניעים אחרים. הם ראו בחשמל יסוד מסתורי של הנפש, המניע את תנועות הגוף, ובמקביל, אחראי לתופעות טבע רבות כגון סערות, ברקים וכדומה. חקר התופעה היה עבור ה"חשמלאים" (כפי שכונו בזמנם) דרך להבין את אופן הפעולה וההתערבות של האל ביקום. היישומים הראשונים הציגו תופעות חשמליות פלאיות בפני ציבור מרותק, שהתייחס לחשמלאים כאל קוסמים של ממש. האנושות בתקופה זו נותרה אדישה ליישומים מעשיים (מלבד אולי האפשרות לריפוי של מחלות הנפש). אולם ההתקדמות בהבנת החשמל ובניית המכשירים להצגת הפלאים הפכו מאוחר יותר לתשתית לפיתוחים יישומיים ולהעמקת הידע על החשמל.

*

הדוגמאות מן העבר מאשרות שני דברים: ראשית, המצאות מורכבות מתאפיינות בשלב "דגירה" ממושך, שבו הפיתוחים נולדים שלא מתוך שיקול מעשי ואינם עונים על צורך כלשהו. בנוסף, המניעים המעוררים את החקירה הם תערובת של פליאה ואפשרות גילויו של עולם נסתר, שהבנתו היא בעלת אופי קוסמולוגי. לכן, לפחות בנוגע להמצאות המורכבות ביותר, שהן התשתית לעולם שבו אנו חיים, ההכרח אינו אבי ההמצאה. לאחר שההמצאות כבר היו מונחות על המדף, הצורך למצוא פתרון לבעיות קיומיות מטרידות עשוי היה לדחוף להעתקתן לתחום המעשי, או להרחבת השימוש בהן.

לכן יש להבחין בין שני תחומי חקר המנוגדים באופיים: זה הנטול מניעים יישומיים, המונע בעיקרו על ידי אתגרים מסוג קוסמולוגי. תחום חקירה זה, שאותו אכנה "הגישה קוסמולוגית", הוא המוביל לגילויים החדשים, המשמעותיים והמורכבים ביותר. ומולו, תחום החקר המונע משיקולים יישומיים, שאותו אכנה "הגישה היישומית". זהו התחום המנצל את החידושים שנולדו מתוך הגישה הקוסמולוגית. הגישה היישומית עשויה גם היא להניב גילויים, אך אלה בדרך כלל נקודתיים יותר. החידושים האלה קשורים להסבה של הגילויים הנובעים מן הגישה הקוסמולוגית, או הסבה לשימוש חדש של יישומים שכבר קיימים.

מושית, פרת משה רבנו

קודם כל לראות את היופי, להתבונן, להסתכל, להביט: "פרת משה רבנו", לא בדיוק שימושית אבל עשירה בסמליות. תצלום: טימותי דייקס

המדע המודרני

המניע של האסטרו-פיזיקאים לחקר היקום נותר קוסמולוגי, וכך גם השאלות על טיב הזמן והכוחות המרכיבים את העולם. גם לפיזיקה הקוונטית יש ממד מיסטי לא מבוטל, הן ביסודותיה והן במסקנותיה

כבר זמן רב שחקר הטבע אינו נחלתם של חובבי מדע במעבדות שבמרתף ביתם. מורכבות המחקר, והצורך בציוד טכני יקר ובתנאים מיוחדים, הפכו אותו לעיסוק של מקצוענים הפועלים במכוני מחקר ואוניברסיטאות. אולם בהתמקצעות עצמה, המחקר לא איבד את המאפיינים שתיארתי והוא מתפצל לשני כיוונים ברורים: מדע יסודני, המתמחה בחקר תופעות ללא כל דאגה לתועלת השימושית האפשרית, ומולו מדע שימושי, שנועד לחקור את היישומים של תגליות המדע היסודני, ולמצוא פתרונות לבעיות השעה. פיצול זה משחזר במדויק את ההבחנה בין הגישה הקוסמולוגית והגישה היישומית בתקופה הטרום-מדעית. גם כאן מונע המחקר היסודני על ידי סקרנות המתעוררת נוכח תופעות חריגות שאין עבורן הסבר פשוט. הממד הקוסמולוגי לא נעלם ממניעי המחקר היסודני: המניע של האסטרו-פיזיקאים לחקר היקום נותר קוסמולוגי, וכך גם השאלות על טיב הזמן והכוחות המרכיבים את העולם. גם לפיזיקה הקוונטית יש ממד מיסטי לא מבוטל, הן ביסודותיה והן במסקנותיה. באשר למתמטיקה, תחום זה שמר מאז פיתגורס ועד היום ממד "אלוהי" בולט, המשתקף בבריאת עולמות מתמטיים מקבילים אך נטולי כל התניה שימושית מלכתחילה. וכמובן, חקר התפתחות המינים, תפקודם של יצורים חיים, חקר המוח ואפילו פענוח הגנום האנושי הם כולם ניסיונות להאיר באור חדש את תעלומת החיים, ולקבוע ולבסס את מקומו של האדם ביקום.

בשם הליברליזם, החברה המודרנית הפכה את התחרות ליסוד אוניברסלי, והיא רואה בכל מה שאינו מקדם אותנו בתחרות הזו, דבר חסר ערך

כל הדוגמאות הללו מעידות על כך שההמצאות, או לפחות המשמעותיות ביותר שבהן, לא נולדו כדי לספק פתרון לבעיה מעשית. מקורן בפליאה המתעוררת מול תופעה יוצאת דופן, הסקרנות להבין אותה, שבעצמה מתעוררת משיקולים קוסמולוגיים. ההכרח אמנם עשוי להצמיח המצאות, אך רובן הן רק שימושים חדשים בידע קיים, או אופטימיזציה של שימוש שכבר קיים גם הוא. כדי להתבטא ביעילות ולהצליח, הגישה היישומית חייבת להישען על רקע מצאי עשיר של גילויים שהם פרי הגישה הקוסמולוגית. במובן מסוים, היכולת למצוא פתרונות מקוריים לבעיות יכולה להתקיים רק בחברה שמכירה ומוקירה את המחקר היסודני, היוצר קרקע פורייה למחקר השימושי.

ואולם, קרקע זו נמצאת כיום בתהליכי התפוררות. להתפוררות זו ישנן שתי סיבות. הראשונה היא כללית-חברתית: בשם הליברליזם, החברה המודרנית הפכה את התחרות ליסוד אוניברסלי, והיא רואה בכל מה שאינו מקדם אותנו בתחרות הזו, דבר חסר ערך. חמורה מזה היא הסיבה הערכית: מחקר והמצאות שאין בהם תועלת תחרותית, נתפשים כמי שעלולים להכביד על כוחות התחרות של החברה, ועל כן על יכולתה לשגשג. זו הסיבה שפחות משאבים מוקדשים היום למחקר יסודני, אף שהחברות בימינו עשירות מאשר בעבר.

הפלישה המתקדמת של הטכנולוגיה לחיינו יוצרת סביבה מאורגנת וצפויה יותר משנה לשנה, ובעולם צפוי יותר, נשחקת הרגישות ונשחק העניין שאנו מגלים במה שחריג

כדי להבטיח שתישמר האפשרות להמציא המצאות, לא די להזרים כספים למחקר יסודני. הפליאה נוכח תופעות שאינן מוסברות, המהדהדת בפנימיות האדם, הייתה תמיד המניע העיקרי למחקר, אך היא הופכת לנדירה יותר ויותר ככל שמתפתחים הסברים מדעיים לכל תופעה אפשרית. הסברים אלה, המסבירים את כל התופעות באמצעות חוקים כלליים, פוגעים ביכולתה של המציאות להקסים אותנו ולעורר בנו סקרנות. בנוסף, הפלישה המתקדמת של הטכנולוגיה לחיינו יוצרת סביבה מאורגנת וצפויה יותר משנה לשנה, ובעולם צפוי יותר, נשחקת הרגישות ונשחק העניין שאנו מגלים במה שחריג. תפיחת הממד הטכנולוגי משפיעה גם על העשייה המחקרית, בכך שהיא מציבה שכבה מתעבה והולכת של מכשירים מתוחכמים בין החוקר לבין מושא המחקר שלו. ובמקרים רבים, מכשירי המדידה המסננים ומעבדים את המציאות אינם מייחסים משקל רב לתופעות חריגות. כך השימוש הנרחב בטכנולוגיה מצמצם את תחום ההתבוננות, ואיתו נעלמת האפשרות להבחין באירוע חריג ולהתבונן במשמעותו.

עלה ירוק, טיפת מים

המכשירים מאפשרים לנו לראות. אבל מה אנחנו מבינים? האם יש פה תועלת? תצלום: ארון ברדן

יש במדע תרופה לבעיה זו והיא תחלופה של הנחות היסוד (פרדיגמה). שינוי כזה מתרחש בעקבות שאלות ותהיות החורגות מתחום ההסברים המקובלים, עד כדי כך שמתעורר צורך לגלות הסברים חדשים. הופעתה של פרדיגמה חדשה היא למדע מה שתגלית גדולה היא לעולם הטכנולוגיה, וכמוה, היא נולדת בתהליך ארוך המתחיל מהתבוננות בתופעה חריגה, התבוננות שהיא נטולת השלכות מעשיות.

לגיטימציה חברתית לאמנות, לאוצרות תרבות מן העבר, לדת ואפילו למה שנחשב היום ל"אמונות תפלות", סובלנותה של החברה לתופעות טרום מודרניות והכבוד שהיא רוכשת להן, הם באופן פרדוקסאלי המפתח לחיוניות ולכושר הסתגלות שלה

הפיכתה של התבוננות בתופעה חריגה לגילוי טמונה ביכולתו של המתבונן לצלול לתוך עולם טרום-מדעי. כי שורשי הכמיהה להבין מה מסתתר מאחורי תופעה משונה נעוצים ברצון לגלות קשרים נסתרים בין תופעות, חפצים ויצורים, וביכולתם "לשוחח" זה עם זה, ולהאיר זה על זה. כמו בעבר הרחוק, עד היום הגילוי נובע מתוך רצון עז לאכול מפרי עץ הדעת האסור, ולהתעלות מעל למעמדו ולמגבלותיו של האדם, ללא כל קשר להשלכות המעשה. ולכן ברור כי מעבר להגדלת תקציבים למחקר יסודני, דרושה גם התחברות מחדש לשורשים הטרום-מדעיים של התרבות, המזמינים הזדהות עם גיבורי-על מן העבר והתבוננות פיוטית על המציאות (עולמה הפנימי של השפה גם הוא תורם ליצירת קשרים בלתי צפויים המשפיעים על פריצות הדרך בהבנת המציאות)ֿ.

לגיטימציה חברתית לאמנות, לאוצרות תרבות מן העבר, לדת ואפילו למה שנחשב היום ל"אמונות תפלות" היא בנפשה של החברה בת זמננו. הלכי הרוח בחברה, סובלנותה לתופעות טרום מודרניות והכבוד שהיא רוכשת להן, הם באופן פרדוקסאלי המפתח לחיוניות ולכושר הסתגלות של החברה המודרנית באשר היא.

מכל הסיבות הללו, ההערצה לשיקולים תועלתניים והפיכתם לערכים תרבותיים ואף לנורמות המעצבות את החברה, מסכנים את עתידה. ההמצאות המבטיחות את שגשוגנו הכלכלי כיום מבוססות על התגליות המהותיות של המאה הקודמת, אבל בעשורים הקרובים אנו צפויים להרגיש את הידלדלות הקרקע, כאשר בהיעדר מקורות השראה, הפיתוחים וההמצאות יהיו יותר ויותר חסרי ערך, מיותרים, ויותירו אותנו מול בעיות פתוחות. רק אז, נחווה על בשרנו מה שיכול להיות לנו ברור כבר היום: ההכרח אינו אבי ההמצאות החשובות באמת.

 

לקריאה נוספת

Amzallag, N. La raison malmenée – De l'origine des idées reçues en Biologie moderne. Paris: CNRS édition, 2002.Amzallag, N. 2018. Visual Code in Nahal Mishmar: The Earliest Case of Proto-Writing? Antiguo Oriente 16: 45-92.Cauvin, J. Naissance des divinités, naissance de l'agriculture. Paris: CNRS édition, 1994.Morus, I.R. Frankenstein's children: Electricity, exhibition and experiment in early-nineteenth-century London. New Jersey: Princeton University Press. 1998.Needham, J. Science and Civilization in China. Volume 5.7: Military Technology – The Gunpowder Epic. Cambridge: Cambridge University Press, 1986.Morrisson, M. Modern Alchemy – Occultism and the Emergence of Atomic Theory. Oxford: Oxford University Press, 2007.Moran, B. T. Distilling Knowledge: Alchemy, Chemistry and the Scientific Revolution. Cambridge (MA): Harvard University Press, 2005.Rosen, S. A. Invention as the mother of necessity: an archaeological examination of the origins and development of pottery and metallurgy in the Levant. In R. Harrison, M. Gillespie & M. Peuramki-Brown (Eds.), Eureka: The Archaeology of innovation and science (pp. 11-21). Calgary: University of Calgary press, 2002.

ד"ר נסים אמזלג חוקר את תולדות המדע והחשיבה המדעית כחלק מהתפתחות התרבות האנושית מהפרהיסטוריה ועד לתקופה המודרנית.

תמונה ראשית: אפקט של עלה זכוכית עם הקרנת אור על טקסטיל. תצלום: oxygen, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי נסים אמזלג.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על איך זה שחשמל מדליק

01
שקד

לכאורה זה פרשנות מרקסיסטית בואכה פוסטמודרניזם
על הפטיש של המוצר והפיכת הסחורה העיקר אם כך מה חידשת חוץ מנתינת מושגים חדשים
ב.ובין הדברים גם כתבת ''הסברים אלה, המסבירים את כל התופעות באמצעות חוקים כלליים, פוגעים ביכולתה של המציאות להקסים אותנו ולעורר בנו סקרנות''
ולכאורה הרי זה המניע מאחורי המחקר הסודני כמו שכתבת
כלומר לתת הגדרה ברורה למציאות ולתת סדר במציאות וזה דבר שהיה רווח מהמיסטיקה (בצורה לא גורפת) ועד המדע המודרני פחות או יותר
ג.תצפית על הטבע מובילה בהכרח ליצירת כלים שיביאו לה את הדרך להבין את המציאות ולתת לה שם וסדר ומתוך כך בא החוק הכללי כי המניע של האדם הוא לאו דווקא סקרנות גרידא אלא גם ואולי בעיקר הבנה כללית של המציאות ונתינת הקשר בין התופעות עד לכדי חוק טבע כללי.
ודעתי האישית היא שהתקדמות של החברה כמו שהוא עכשיו הוא לא רע ולא טוב ביחס לשימוש התועלתני
כי גם ככה האדם תמיד יהיה סקרן תאמין לי יצר הסקרנות והצורך להבין דברים לא יעלם
חוששני שהלכת עם זה רחוק ועוד בתחזית קודרת.