אתם יודעים לאן, איך ולמה

ערכים, מושג שלא התיישן. ערכים הם המייחדים את חיי כל אחד מאיתנו. הם עניין של בחירה אישית. והם מרצפים את הדרך שלנו למימוש ולסיפוק בחיינו
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

בכל הישג, הרפתקה, חוכמה או פליאה, שלא לומר טוב לב, חדשנות או מקצוענות –  ערכים הם מה שנראה לנו חשוב בחיים. הם מבטאים את מה שאכפת לנו ממנו, וככאלה מכתיבים את המטרות שאנו מנסים להגשים מדי יום, מדי שנה. ערכים מעצבים מהותית את מסלול חיינו.

ערכים הם מקור בלתי נדלה למוטיבציה, ושיפוט ערכי הוא משחק ייחודי לבני אדם

ערכים הם מקור בלתי נדלה למוטיבציה –  בלתי נדלה, משום שהם מהותיים לקיום ולעשייה. הם נחשפים רק באמצעות פעולה. הם שמות תואר, תואר הפועל או פעלים: "עשיתי משהו באהבה". משום שהם איכויות נבחרות של מעשים, הם עשויים לעולם לא להתגשם במלואם, אלא רק לשמש נקודת התכוונות. עם זאת, הם מעניקים לחיים כיוון, עוזרים לנו לצלוח קשיים. הם מכוונים אותנו, מזמינים אותנו ומושכים אותנו קדימה. הם מספקים לנו עידוד קל בלתי פוסק.

יהיו ערכיכם אשר יהיו, חשוב לדעת ששיפוט ערכי הוא משחק ייחודי לבני אדם.

הם נובעים מן היכולת שלנו לביטוי סמלי. אין תחום, גיל או מצב שבו אין לערכים תרומה. אנחנו לא "מוצאים" אותם, אלא בוחרים אותם וחייבים לעמול בחיפוש ובדיקה, בחירה ואימוץ של ערכים.

ברצוני לטעון כי היום, יותר מתמיד, קשה לבני אדם –  ובעיקר לצעירים –  לדעת מה הם מעריכים. הטכנולוגיה המודרנית יצרה באמצעות אמצעי התקשורת השונים שטף אדיר של מידע. שצף המילים והדימויים שבהם אנו נשטפים עלול להכריע אותנו פסיכולוגית.

לבטים, צעיר, מעיל צהוב, דרך, פיתול

לא פשוט להיות צעיר. תצלום: ג'סטין לובקה

בתוככי הרעש, אנחנו מביטים במראה ומגלים אדם שהוא שמן מדי, זקן מדי או, בשיא האירוניה, ביקורתי ושיפוטי מדי. אנחנו לא מסוגלים להכיל את הכאב והמצוקה שהם חלק טבעי מהחוויה האנושית, ובמקום זאת מציעים לנו עוד ועוד דרכי מילוט. אנחנו לא מסוגלים לצלוח את התסבוכות הנפשיות של השיפוט האנושי, ומאבדים את הקשר הגמיש עם אחרים. חמלה, חיבור, קהילה, שלוות הנפש נעלמת לתוך פטפטת.

הנושאים האלה היו עבורנו קשים תמיד. אבל מעולם לא שתינו שיקוי רעיל כזה, שבו אנשים משווים את עצמם לאחרים, שופטים את האחרים ואת עצמם, ומתאמצים להימנע מכל אי נוחות.

אותם תהליכים קוגניטיביים המזינים את ההשוואה, השיפוט וההימנעות מצד אחד, יכולים לאפשר לנו ליצור קשרים, קהילה ושיתוף פעולה מצד שני

אותם תהליכים קוגניטיביים המזינים את ההשוואה, השיפוט וההימנעות מצד אחד, יכולים לאפשר לנו ליצור קשרים, קהילה ושיתוף פעולה מצד שני. הם יכולים לשמש לטובה או לרעה. עלינו להתאמץ יותר ביצירת מוחות מודרניים עבור העולם המודרני, כדי שנוכל לחבר חיבור עמוק יותר בין ההתנהגות שלנו לבין ערכינו המהותיים.

הדבר נכון במיוחד עבור ילדים ומתבגרים. הם זקוקים להדרכה וסיוע בבחירת מה שחשוב להם מעבר למחשבה המעריכה, השופטת ותשוקותיה. הם אינם זוכים לסיוע מתרבות הצריכה שלנו. הם חייבים למצוא דרך אחרת להתייחס לנפשם שלהם.

הנה לכם עשר דרכים באמצעותן תדעו שאתם מתמקדים במה שחשוב:

1. אתם מרגישים סיפוק, ולא צריכים להשוות האם יש לכם יותר או פחות מאשר לאחרים

יש לנו ערכים משום שאנו יצורים מילוליים וסמליים המסוגלים לדמיין עתיד בלתי קיים ולחשוב איך לקדם מצב קיים. שפה היא כלי מצוין להפניית תשומת לב ותיאור של התנהגות, והיא מאפשרת לנו לשלוט בה. שפה היא גם חרב פיפיות. התהליכים הסמליים שמאפשרים לנו לאחוז בערכים מתנגשים בדחף למדוד ולהשוות את עצמנו בדרכים שמותירות אותנו כל העת בלתי מסופקים, אומללים, ולעולם לא רגועים.

ככל שהשימוש הזה בתודעה שלנו מתבסס, כך אנו מתמקדים יותר ויותר בהישגים, כסף, כוח ושליטה על אחרים ורואים באלה את הערכים האולטימטיביים. אנחנו מעמידים פנים שנחיה לנצח, שאנו טובים מאחרים. אנחנו מציגים לעולם מסכה, שמונעת מאתנו ליצור קשרים אמיתיים עם אחרים.

ערכים מביאים אתכם לחוש ש"מספיק". הם מעניקים תחושת ערך לרגע הנוכחי, ולבא אחריו ולזה שאחריו גם. אדם בעל ערכים עשוי להביט לאחור ולומר, "אני מחויב להיות אדם אוהב. איני אוהב כפי שראוי שאהיה, אבל אני בדרך הנכונה".

משום שהדברים המעוררים חיוניות ומשמעות מתחרים ללא הרף בדברים המייצרים השוואה ושיפוט, קל להחריד למעוד מ"מספיק" ל"עוד". הפתרון הוא לראות בערכים איכויות של קיום ועשייה –  לא תוויות שנלבשות כשריון צדקני. מעשים הם אוהבים או טובי לב או ישרים. כאשר כל רגע במהלך החיים קשור לערכים, המסע הולך ונפרש וחיינו "מספיקים".

יער, דרך ביער

שפע, אושר וסיפוק, או חיפוש אחר דבר-מה שחסר תמיד? תצלום: מיחל איקו.

רבים אומרים שהם הולכים לעבודה כדי לפרנס את משפחותיהם. זה חשוב ונכון, אבל זה נפרד מן הערכים הדוחפים אותם בעדינות קדימה. הערכת הכסף כאמצעי חירות וקיום היא חשובה ביותר ומשותפת למרבית המין האנושי. הערכת כסף כאמצעי למימוש מטרה –  הרצון בכסף כדי לתרום לאחרים, למשל –  היא עניין אחד, השונה לגמרי מן המצב שבו כסף מזין השוואה, שיפוט והימנעות מכאב שהוא חלק מהיותנו בני אדם. כשמשתמשים כך בכסף, לא משנה כמה עשירים תהיו, תמיד תרצו עוד. זהו רעב שלא ניתן להשביע.

אנשים שתמיד רוצים יותר הם אומללים משום שלעולם לא יהיה להם די

אנשים נבדלים במידה שבה הם משווים את עצמם כ"יותר" ו"פחות". במחקר שערכתי לאחרונה עם עמיתיי, גילינו שאלה המגיבים בעוצמה ל"יותר, ו"פחות" נוטים לחוש פחות סיפוק בחייהם ולחוות יותר רגשות שליליים מאלה שמגיבים בעוצמה נמוכה יותר. אנשים שתמיד רוצים יותר הם אומללים משום שלעולם לא יהיה להם די.

2. אתם מסוגלים לנקוב בשמות גיבוריכם

אנחנו בוחרים כגיבורים אנשים שמסמלים משהו שאנו מעריצים, משהו שהיינו רוצים לבטא בעצמנו. כתוצאה מכך, אחד הדרכים להבין את ערכיכם היא לשאול את עצמכם "מיהם גיבוריי?" ברגע שתזהו את האנשים שיש להם משמעות אמיתית עבורכם, שנוגעים בכם עמוקות, תוכלו לברר מהו אותו דבר עמוק שבו הם נוגעים. מה הם מסמלים בעיניכם, בתכונותיהם או במעשיהם?

3. אתם יכולים לזהות את הרגעים המתוקים ביותר בחייכם

חשבו על הרגעים הכי מספקים בחייכם ובדקו מה בדיוק הופך אותם לכאלה. לפעמים ערכים קשורים לתחום מסוים, לפעמים הם כלליים יותר. אם, למשל, אתם בוחנים את ערכי העבודה שלכם, חשבו על רגעים במהלך הקריירה שלכם שבהם הרגשתם חיוּת יוצאת דופן, חיוניות רבה, התרגשות, חיבור מיוחד לחיים –  רגעים יוצאי דופן. עכשיו פרקו את החוויה. משהו בזיכרון הזה יחבר אותם למקור החיוני הערכי שלכם. כשאתם חשים בלבול, תוכלו להשתמש בכך כפנס שינחה אתכם לעבר מה שחשוב לכם.

עוגייה, חוט צבעוני

המחווה, הזיכרון, המתיקות. תצלום: מרקוס ספיסקה

4. אתם יכולים לזהות את הכאב הגדול ביותר שלכם

כואב לנו כשאכפת לנו. כאב מלמד אותנו שיעורים חשובים. אם תתבוננו אל תוך הכאב ותראו מה מכאיב בו, תזהו במדויק את מה שחשוב לכם.

אתם יכולים להפוך את הכאב כאילו היה דף נייר, ולשאול את עצמכם מה אמור לא להיות חשוב לכם כדי שזה לא יכאב? זהו הדבר שאתם מעריכים

אתם יכולים להפוך את הכאב כאילו היה דף נייר, ולשאול את עצמכם מה אמור לא להיות חשוב לכם כדי שזה לא יכאב? זהו הדבר שאתם מעריכים. אם חוויתם בגידה באהבה והחוויה שברה את לבכם, פירושו שאהבה חשובה לכם. אם שיקרו לכם, ואתם כואבים מאוד, הרי שאתם מעריכים יושר. אם חוסר נאמנות כלפיכם היכה אתכם בתדהמה, ברור שנאמנות ומחויבות של אחרים חשובה לכם. אם אתם חוששים מחברת אחרים או פוחדים שלא תתקבלו על ידי אחרים –  בגלל חרדה חברתית – חשוב לכם לקחת חלק בחברה ולהיות מחוברים לאחרים.

לעתים אנשים אינם מוכנים להרגיש. אבל עדיין לא פגשתי מישהו שאין בו כמיהה עמוקה להרגיש בפתיחות ובעוצמה ולחוש בכנות מלאה. הכמיהה הזו קשורה תמיד לפצעים מן העבר, שבגללם אנחנו מנסים שלא לחוש בכלל.

כשאתם מנסים להשליך מעליכם חלקים כואבים מעברכם, אתם צריכים להעמיד פנים שהחלק הזה בניסיונכם –  החלק הערכי –  יכול גם הוא להיות מושלך. כדי להשליך מעלינו את כאב הבגידה, עלינו לשכוח כמה משמעותית היא האהבה.

5. אינכם יודעים מה יקרה, אבל אתם יכולים לזהות את הנושא שיוביל את הפרק הבא בסיפור חייכם

אם תחשבו על חייכם כעל סיפור, כזה שאתם כותבים, מה תכללו בפרק הבא, אם תרצו שתהיה לו משמעות? המחשבה על ערכים כעל המשך של הנראטיב שלכם יכולה לעזור לכם –  משום שערכים יוצרים את הנושא, את הקו המוביל המשמעותי של סיפורינו. מרכיבי הסיפור עד כה –  האתגרים עליהם התגברתם, ההזדמנויות שהחמצתם או מימשתם, עוצמת התחושות של אהבה ואובדן –  מדגימים את היות החיים מסע. אתם לא יודעים עדיין בדיוק מה יקרה בפרק הבא של סיפור חייכם – אולי ברגעים הקרובים תגיע שיחת טלפון שתשנה את חייכם מקצה לקצה –  אבל אתם מכירים את הנושא, את המשמעות שבבסיס החיים, כי אלה הערכים שלאורם אתם בוחרים לחיות.

6. כך אתם מתנהגים כשאף אחד לא רואה

תחשבו על האופן שבו ילדים משחקים. הם מעמידים פנים שלהגיע לעץ לפני שתספיקו לתפוס אותם זה נורא חשוב. ברגעים האלה של משחק התופסת ישנה חיוּת מדהימה. הם רצים בכל הכוח, צוחקים, לא בכלל שזה חשוב אלא בגלל שהם מעמידים פנים שזה חשוב –  אכפת להם, כי הם בחרו בכך, לא משום שמישהו עומד למחוא להם כפיים –  והדבר מאפשר להם לקחת חלק ברגע הזה ברצינות מלאה, בשיא המשחקיות.

ברגע שאתם עוזבים את תחום המשחק, המוח אומר לכם "זה חשוב", ואתם מסננים את הבחירות שלהם בהיגיון –  ההיגיון הופך לכלי קבלת ההחלטות, ואתם נדחקים הצידה לטובת קולה של אמא, פרסומת בטלוויזיה, או אצבע מאשימה של מישהו שמגלם תפקיד בהיסטוריה האישית שלכם.

חשוב הרבה יותר לבחור ערכים בעצמכם –  ביניכם ובין האדם שאתם חשים שעליכם להיות. ממש כמו שידעתם לעשות כילדים.

חתול, עכבר, משחק

כשאף אחד לא רואה: הכי חשוב בעולם. תצלום: שרה דורוויילר

בסדנה שאני מנחה, אני עוזר למשתתפים למצוא את המרחב המשחקי הזה. אני אומר דברים כמו "מה אם אף אחד לא היה עוקב אחרי הנעשה, איש לא היה מתבונן, מה אם יכולתם לעשות משהו ואיש מלבדכם מעולם לא היה יודע?"

אם מישהו אומר, "אני ממש רוצה לעזור לאנשים", אני עונה, "טוב, דמיין שאתה עוזר למישהו בסודיות גמורה. איש אינו יודע". אנחנו מדמיינים מצב שבו אפשר לעשות משהו שחשוב לנו, בלי להיתפס. התרגיל הזה מנטרל את הרצון בתהילה כמניע: "תראו איזה מדהים אני, אני חי על פי ערכיי וכולם רואים".

7. ההחלטות שלכם גורמות לכם לרצות לקום בבוקר

 התייחסות משחקית למעשים, כאילו היו משחק, אינה מפחיתה מחשיבותם. היא מחיה אותם –  משום שאתם בוחרים מה חשוב. ילדים עושים זאת באופן בטבעי. החיוּת נמצאת בתמימות. מבוגרים צריכים למצוא את חוויית התמימות הזו מחדש. כשעושים זאת, מתחברים לכוח החיים עצמו. איך אתם יודעים מהם ערכי הבסיס שלכם? ישנה דרך ברורה לבחינתם: החיוּת. החיים עצמם מרגישים כאילו הם תובעים מכם לחיות אותם. אתם מתעוררים בבוקר ויוצאים לדרך, לא משום שאתם מלקים את עצמכם, אלא משום שיש בכם תשוקה לחיות.

אתם צועדים צעד נוסף קדימה לעבר משהו שלעולם לא תגיעו ממש עד אליו. מה שמשנה הוא כיוון ההתקדמות.

8. אתם יכולים, בתוך רגעים ספורים בלבד, לכתוב מה חשוב (וכדאי שתעשו זאת)

כתיבה של עשרים דקות בלבד, פעמיים או שלוש פעמים במהלך הלימודים בחטיבת הביניים, עשויה לשנות את מסלול ההתקדמות של בני נוער לאורך שנים

ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המראים כי כתיבה על ערכים מגבירה את יכולתם של אנשים להצליח. כששואלים בני נוער מה חשוב להם באמת בתחום הלימודים, יש לכך השפעה עמוקה על הישגיהם בשנים הבאות. כתיבה של עשרים דקות בלבד, פעמיים או שלוש פעמים במהלך הלימודים בחטיבת הביניים, עשויה לשנות את מסלול ההתקדמות שלהם לאורך שנים. במחקר שפורסם בכתב העת Science בשנת 2006, ג'פרי כהן ועמיתיו מ-UCLA הצליחו לצמצם את פערי ההישגים בין שחורים ללבנים בכ-40% לאחר שלושה מפגשים קצרים של כתיבה על ערכים. "המניע ליושרה אישית –  לדימוי עצמי כאדם טוב, ערכי ויעיל –  היא חיונית לבניית מוטיבציה", מדווחים הכותבים.

לאחרונה, קבוצת המחקר שלי חזרה על אותן תוצאות במחקר רחב היקף יותר, שעליו דווח בכתב העת Journal of Contextual Behavioral Science. במהלך יום ההיכרות של תלמידי קולג', חשפנו תלמידי פסיכולוגיה לתכנית מקוונת בת עשר דקות שהסבירה במילים פשוטות מהם ערכים –  איכויות נבחרות של קיום ועשייה –  וכיצד הם נבדלים ממטרות עכשוויות. ביקשנו מהם לכתוב חיבור קצר העוסק בערכי חינוך ועקבנו אחרי הציונים שלהם בסמסטר שלאחר מכן. ציוני התלמידים עלו בערך בחמישית הציון בהשוואה לתלמידים שנתבקשו רק להציב לעצמם יעדים, או לא לעשות דבר.

קחו לכם עשר דקות וכתבו מה חשוב לכם בתחום נתון. כתבו למה זה חשוב ומה קורה בחייכם כשאתם שוכחים זאת.

ספסל, זוג, שיחה

על הספסל, שיחה. תצלום: אלכס הוליאוק

9. יש לכם תשוקה עזה לספר לאחרים על מה שמעניין אתכם

אתם רוצים לחלוק עם אחרים את מה שחשוב לכם, משום שאנו יצורים כאלה. יתכן אפילו כי הצורך לחלוק את מה שיקר לנו הוא שעומד מלכתחילה בבסיס היכולת שלנו לתקשר בדרכים סמליות.

אנשים מייחסים חשיבות רבה לאהבה, חיבור ושייכות. אכפת להם לתרום לרווחתם של אחרים, לעודד את הסובלים, ולהיות שם עבור מי שהם אוהבים

כשאני שואל אנשים מה הכי חשוב להם, כפי שאני נוהג לעשות לעתים קרובות, בראש הרשימה נמצאים תמיד אנשים אחרים. אנשים מייחסים חשיבות רבה לאהבה, חיבור ושייכות. אכפת להם לתרום לרווחתם של אחרים, לעודד את הסובלים, ולהיות שם עבור מי שהם אוהבים.

ערכים עמוקים אחרים נחשפים באורח פחות ישיר מתוך נושאים חברתיים חשובים. אם אכפת לכם מעתידו של כדור הארץ, חלק מכך נובע מדאגתכם למה שיראו נכדיכן –  האם עדיין יהיו פילים ויצורים אחרים, או נהרות, שמהם יוכלו ליהנות. אפילו ערכים שנדמה כי הם אישיים יותר, כמו יצירה והערכה של יופי, הם בעלי מניע חברתי: אנשים רוצים לחלוק את היופי הזה עם אחרים, לעזור לאחרים ליהנות ממנו. מניסיוני, 99% מכל הערכים הם מטבעם חברתיים.

התהליך המעורר בנו אכפתיות הוא במהותו חברתי.

10 . אתם משתמשים במוח כדי להאניש ולא לחפצן את עצמכם

כשאנו משתמשים ביכולת שלנו לבחור ולאמץ את הערכים שמנחים את מעשינו, אנחנו מאנישים את עצמנו, אנו חיים באופן אינטימי, מחויב ובעל משמעות, ונעים לעבר החיים שאנחנו רוצים ליצור. התהליך אינו נטול קשיים, משום שהוא מקרב אותנו לחוד התער, אל המקום שבו אנחנו נלכדים מחשבותינו שלנו ומסתכנים בהפיכת הערכים לרשימה של בעד ונגד, אשר באמצעותה אנחנו מחפצנים את עצמנו ואת האחרים. כך הופך מי שהתכוון להיות "מפרנס טוב" למכור לעבודה, המאמלל את משפחתו.

המוח הוא איבר פותר בעיות, שמאפשר לנו להתמודד עם אירועים בדמיון לפני שהם מתגשמים במציאות. היכולת המדהימה הזו אפשרה לנו, במהלך עשרת אלפים השנה האחרונות, לכבוש את הכדור למרות היותנו מין חלש, איטי ובעל אמצעי הגנה קלושים.

חלק מהקשיים שניצבו בפני בני אדם לפני מאות שנים נפתרו או לפחות צומצמו. אנחנו חיים יותר שנים, אפילו במדינות העניות ביותר; האלימות פחתה, למרות מה שמראים לנו על המסך. האנושות התקדמה. אבל כדי למנוע מהאיבר שייצר את השינויים האלה לקום על בעליו, עלינו להתמקד בחיים שאנחנו רוצים לחיות –  מחוברים למשמעות ולתכלית שאנו בוחרים, במקום ליצור מחסומים בדרך לשם.

בסופו של דבר, בחירת ערכים היא פשוטה. אבל נדרשת מידה של תחכום פסיכולוגי כדי לשלוט במוח הפותר בעיות. נדרש תחכום כדי לשמר פעולה משחקית, נבחרת, מודעת, אנושית ומבוססת ערכים בתוך בליל הקולות המגיעים מבחוץ ומבפנים –  שופטים, מאשימים, מביישים, ונמנעים.

ערכים מצביעים על הכיוון של חיינו. אם נתעה אל עבר ההימנעות וההאדרה האישית, נמצא את עצמנו מתרחקים מהמשמעות שבה בחרנו. הפער בין השניים יכול לשמש כמצפן תמידי, המאפשר לנו לדעת כשאנו סוטים מן התכלית הפנימית שלנו. ממש כמו מבוגר אכפתי שאומר לילד "זו הדרך, יקירי", כך הערכים שלנו יכולים להיות לנו מורים, המזריקים חיוּת במסענו ברגעים שבהם אנו הכי זקוקים לדחיפה קלה.

 

סטיבן סי. הייז (Steven C. Hayes Ph.D) הוא פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת נוודה בארה"ב.

Reprinted from Psychology Today. ©2018 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Media Services, Inc. The original article appeared here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: שחיין בבריכה. תצלום: כריסי קרמר, unsplash.com

Photo by chrissie kremer on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי סטיבן סי. הייז, Psychology Today.

תגובות פייסבוק

2 תגובות על אתם יודעים לאן, איך ולמה

02
רגב

תודה לדפנה לוי המקסימה על שתרגמה מאמר כה יפה בהיגיון הפשוט והאנושי שהוא מנסה להעביר לנו. אין ספק שזהו מאמר שאנשי חינוך ובני נוער גם יחד צריכים להיחשף אליו (כתכנים רבים אחרים... אך לא נתחיל לדון בכשלי המערכת).
יותר מנחמד לי לדעת שפרופסור לפסיכולוגיה כותב מאמר מן הסוג הזה, נטול יומרות, מנקודת מבט ידידותית ומעורבת, כאילו היה מאמן אישי, יועץ או מדריך רוחני.
החשיבות הרגשית כאן היא הניצחון של המאמר, לא פחות מן התובנות המועלות כאן.