האם האינטרנט משנה אותנו?

המחקר סביב התנהגות האדם באינטרנט רווח היום מתמיד; מאות חוקרים עוסקים בתחום, כתבי עת רבים ממוקדים בנושא ומדי שנה מתקיימים אינסוף כנסים ואירועים. אך לא כך היה תמיד. לפני כ-17 שנה, כשהתחלתי לגלות עניין במגרש האינטרנטי, הבנתי שאין למעשה גוף ידע בפסיכולוגיה העוסק בהבנה של התנהגות האדם ברשת. באחד מן הימים באותה התקופה השתתפתי באירוע של המחלקה לפסיכולוגיה שבה לימדתי באותם ימים, כאשר פרופסור במחלקה שכנראה שמע על נושא המחקר שלי, התקרב וגחן אליי כלוחש סוד, ואז קרא בקול מהדהד: "י-א-י-ר, מה לפסיכולוגיה ו-ל-א-י-נ-ט-ר-נ-ט?". הפרופסור המכובד התקשה להבין את הקשר שבין הפסיכולוגיה, השייכת למדעים הרכים, לבין האינטרנט, השייך למדעים הקשים כמו מחשבים ומתמטיקה. 

באותו מעמד ניסיתי להסביר לו שהיכן שיש אנשים יש צורך להבין את התנהגותם. הוא הסתכל עלי במבט מורכב של תמיהה ובוז, הסתובב ונעלם. הבנתי שבעיניו נראו הגולשים כמו קומץ של אנשים מוזרים שמשתמש ברשת בלתי מובנת. בעיניי, לעומת זאת, האינטרנט עמד להפוך בקרוב מאד לסביבה חברתית לבילוי ולעבודה עבור מאות מיליוני אנשים, ולכן האמנתי שחובתנו כפסיכולוגים לחקור את התחום. מאז ועד היום אני מרגיש שהשליחות שלי היא להסביר ולשווק את הקשר בין הפסיכולוגיה והאינטרנט, וחלק מהותי מכך נובע מההתמקדות שלי באישיות, שהיא הבסיס של הפסיכולוגיה. לפיכך, אני משקיע משאבים רבים במחקר סביב הקשר שבין אישיות הגולש להתנהגות הגולש והאופן שבו הם משפיעים זה על זה. במאמר זה אבקש לעסוק בשאלה: האם האינטרנט משנה את האישיות שלנו?

כיום כבר ברור שההשפעה המסיבית של האינטרנט על חיינו היא רלוונטית מתמיד. ב-20 השנה האחרונות חדר האינטרנט לחיינו, תחילה ככלי אינפורמטיבי תקשורתי, ואז כגורם שמשפיע על כל היבט בחיינו: עבודה, פנאי וחברה. להמחשה קטנה של עוצמת ההשפעה, מספיק אם אבקש מכם הקוראים להתנתק מהאינטרנט ל-24 שעות בלבד, כולל ניתוק של כל הגדג'טים השונים שברשותכם, ממחשב נייח ועד הסמארטפון, משימוש בתוכנת WAZE ועד הפייסבוק. אינני בטוח שתצליחו; למעשה, אני כלל לא בטוח שתסכימו לנסות.

חשיפה לתכנים באינטרנט משפיעה על התפיסה ועל ההתנהגות במציאות, ועשויה לפגוע בשביעות הרצון שלנו ממערכת היחסים הקונבנציונלית

תחילה, על מנת לעסוק בשאלה המורכבת על האופן שבו האינטרנט משפיע על אישיותנו, עלינו להגדיר מהי אישיות. יש מי שרואה באישיות בסיס להתנהגותנו הקבועה, ויש כאלה שמאמינים כי האישיות באה לידי ביטוי באופן שבו האדם מתנהג במצבים שונים בחייו. כך, לדוגמה, אנו עשויים להגדיר חבר שהיה שקט במשך כמה אירועים חברתיים כמופנם ונחבא אל הכלים, בעוד שנגדיר חברה שמשתתפת בפעילות אתגרית מרתקת כמחפשת ריגושים וחברותית. כלומר, אנחנו נוטים לחפש את העקביות בהתנהגות הזולת, ועקביות זו נתפסת ומוגדרת מבחינתנו כאישיותו.

בניתוח השפעתו של האינטרנט מתבהר יותר ויותר שהאינטרנט יוצר סביבה פסיכולוגית ייחודית שאין לה מקבילה מחוץ לרשת הווירטואלית שכולנו אוהבים. סביבה זו נוצרת על ידי שבעה גורמים: אנונימיות, היעדר חשיפה פיזית, שליטה, קלות במציאת קבוצות דימיון, נגישות וזמינות, fun ושוויוניות.

1. אנונימיות. כפי שידוע לנו, במגרש האינטרנטי הגדול יש סביבות רבות שהגולש נשאר בהן אנונימי. העובדה שהאדם או הקבוצה שאנחנו מתקשרים אתם אינם יודעים מי אנחנו, מאפשרת לאותו גולש חופש לביטוי עצמי.
2. היעדר חשיפה פיזית. במגרשים רבים באינטרנט האדם איננו נחשף פיזית, דבר שנמצא כמשמעותי במיוחד עבור אנשים רבים. לדוגמה, אנשים מוגבלים פיזית יכולים להנות מתפיסה אובייקטיבית יותר מצד הזולת, ולא להיות מקוטלגים אוטומטית על פי נכותם. בנוסף, מרתק לגלות כי במגרשים שאנחנו נחשפים בהם , כמו בפייסבוק, אנחנו יכולים לעצב את הופעתנו הפיזית ואת תדמיתנו המקוונת על ידי בחירת תמונה אידאלית.
3. שליטה. לגולש יש שליטה רבה על עיצוב המסר. אנחנו יכולים לערוך ולעצב את המסרים שאנחנו משגרים לעולם בזמננו החופשי ובשליטה מלאה. בנוסף, תחושת השליטה מאפשרת לאדם להיכנס לאינטראקציות חברתיות ללא תחושת סכנה, מכיוון שהגולש חש שהוא יוכל תמיד לצאת או להעלים את הצד השני אם זה לא ימצא חן בעיניו. תחושת השליטה מתירה לאדם להיכנס לאתרים העוסקים בתחומים שהיו עשויים להיות מרתיעים ללא המגן הממוחשב.
4. קלות במציאת קבוצת דמיון. במגרש האינטרנטי אנו יכולים למצוא אח ורע לכל תחביב ועניין, לעתים קרובות בתחומים שלא בקלות נמצא להם שותפים בסביבתנו הפיזית. זה מאפשר פיתוח של חלקי זהות שעד כה לא באו לידי ביטוי. באופן זה האדם זוכה בקבוצה משמעותית אונליין בכל תחום שחשוב לו, עם מודלים לחיקוי וחיזוקים חיוביים להתנהגות הנכונה.
5. נגישות וזמינות. אנחנו כל הזמן מחוברים. הסמארטפון למעשה מביא את האינטרנט לכל פינה בחיינו, וטכנולוגיות כמו משקפי גוגל רק יעצימו את התהליך הזה. עובדה זו הופכת את כל מה שמתרחש באינטרנט למהותי ביותר. לדוגמה, אם נחשוב לרגע על הקבוצה האינטרנטית, אזי נבין שהקבוצות האינטרנטיות שנמצאות איתנו בכל מקום הפכו לפתע לחשובות ומהותיות יותר מכל קבוצה אחרת.
6. Fun. התחרות בין אתרי האינטרנט מבטיחה לנו חוויית משתמש הולכת ומתעצמת, אשר מחייבת אתרים לתת לגולשים שלהם יותר ויותר. במציאות שכזו החוויה האינטרנטית הופכת לאטרקטיבית יותר ויותר ומושכת את הגולש לשהות משמעותית במגרשים האינטרנטיים השונים.
7. שיוויוניות. האינטרנט נוצר ברוח השוויוניות והחופש. סמלי סטטוס קלסיים אינם קיימים באינטרנט ("באינטרנט אף אחד לא יודע שיש לי רולקס"). אנשים מרגישים שהם יכולים להגיע רחוק מאוד באינטרנט בכוח כשרונם, ולכך השפעה רבה על התנהגות הגולש.

כל שבעת גורמים אלו יחדיו יוצרים אינטרנט שהוא מגרש מוגן ובטוח. במגרש שכזה האדם מרגיש שהוא רוצה לשהות ולהתבטא באופן משוחרר יותר ממה שהוא יכול בכל מקום אחר. אין ספק שפוטנציאל ההעצמה האינטרנטי במישור האישי, הבין-אישי, הקבוצתי והקהילתי הוא אדיר. האם אין זה מתבקש שמגרש פסיכולוגי ייחודי שכזה יהווה תשתית לשינוי אישיותי משמעותי?

מיניות ברשת

לעמדה שהאינטרנט משנה את אישיותנו יש תמיכה בכל הנוגע להתנהגות המינית ברשת. גולשים שנראים נורמטיביים לחלוטין מחוץ למגרש האינטרנטי, יכולים להתנהג ברשת באופן הפוך ולבטא בה התנהגות מינית משוחררת או התנהגות אלימה וקיצונית. מימיו הראשונים נחשב האינטרנט למקור מידע מרכזי בתחום המיניות. ככל שהיכולות הטכנולוגיות השתכללו, כך גדל ההיצע בתכנים המיניים ובביטויים למיניות. אחוזי הצפייה בפורנוגרפיה באינטרנט מעידים על מגמה שנמצאת בעלייה מתמדת, וכיום כ-50 אחוז מהילדים צופים באתרים פורנוגרפיים.

נמצא גם קשר בין חשיפה לפורנוגרפיה לתפיסה אינסטרומנטלית של קשר זוגי וכן לתפיסת האישה כאובייקט מיני. אך ההקשר המיני באינטרנט איננו דווקא פורנוגרפי. לדוגמה, האינטרנט הפך לזירת שידוכים לקשרים ארוכי טווח לצד מפגשים מזדמנים. בניגוד לשידוכים מסורתיים, היחסים הללו יכולים לשמר אנונימיות והיעדר של חשיפה פיזית למשך זמן. היעדר זה של המפגש בעולם הפיזי מחזק את מימד הפנטזיה ונגישותנו הגוברת לאינטרנט יכולה להפוך "רומן" ממוחשב למציאות מקבילה ואף רצויה יותר. במקרים רבים עוברים בני הזוג מהרומן האינטרנטי אל עולם ה-OFFLINE בגלל הרצון ליצירת קשר מחייב ארוך טווח, לתרגום הקשר לקשר פיזי או מכל סיבה אחרת. למעבר שכזה ייתכנו תוצאות מגוונות, החל מהעצמת הקשר, מה שייתכן במיוחד אם השלב הראשון עזר להם להתגבר על ביישנות מסוימת, ועד לניתוק הקשר, כאשר מתברר שלהתקשרות עשוי להיות גם עוקץ ולא רק דבש.

אם נסכם את גוף הידע, ניתן לטעון שחשיפה לתכנים באינטרנט משפיעה על התפיסה ועל ההתנהגות במציאות, ועשויה לפגוע בשביעות הרצון שלנו ממערכת היחסים הקונבנציונלית. אך שינויי תפיסה והתנהגות אלו לא בהכרח מעידים על שינוי אישיותי אלא יותר על השתחררות מהפרסונה החברתית.

אלימות מקוונת

היבטי האלימות באינטרנט רחבים ומגוונים. באופן אישי, הפעם הראשונה שנתקלתי באלימות מקוונת שהופנתה כלפיי הייתה לאחר שכתבתי מאמר ל-YNET. כמה שעות לאחר פרסום המאמר החלטתי להציץ ולראות את התגובות. לבושתי, התגובות היו אלימות ופוגעות מאוד. טוקבקיסט אחד כתב: "את ההמבורגר הזה צריך היה לשים יותר זמן על האש"; אחר כתב: "מי מימן את הלימודים של הטמבל הזה". לקח לי קצת זמן להתאושש ולהבין שזה חלק בלתי נפרד מהמגרש הפסיכולוגי של המקוון. כמו בביטויים המיניים, האנונימיות משפיעה ומאפשרת לאנשים, נשים וגברים כאחד, לבטא תוקפנות שאינה תמיד מקובלת במציאות. גורם נוסף שמחזק התנהגות אלימה הינו הקלות שבה אדם עם נטיות אלימות יכול למצוא קבוצה של אנשים שנותנים לו לגיטימציה להתנהגות כזו. אין זה מפתיע שחממות האלימות האלה יכולות לגרום לשינוי תפיסתי והתנהגותי גם מחוץ לאינטרנט. ביותר ויותר פשעים אלימים קיצוניים אנו מגלים שהתוקפן שהה תקופה משמעותית בחממה אינטרנטית שכיוונה אותו "להתפוצץ על העולם".

ביותר ויותר פשעים אלימים קיצוניים אנו מגלים שהתוקפן שהה תקופה משמעותית בחממה אינטרנטית שכיוונה אותו "להתפוצץ על העולם"

כשמדובר על אלימות ברשת שזולגת לעולם, חייבים לדבר גם על משחקים אלימים. משחק אחד יכול לתת נקודות על דריסת אנשים ומשחק אחד על אונס ושוד. ה-״fun״ במשחקים האינטרנטיים משמעותי כל כך, עד שהגולש המשחק יכול להרגיש כאילו שהיד המכה במשחק היא ידו שלו, רעש פיצוח העצמות ריאלי להחריד, הדם שנשפך נראה אמיתי והאנטומיה של הגופים הנחתכים והמתפרקים נאמנה להפליא לאנטומיה של גוף האדם. לכן אין זה מפתיע שמחקרים מראים כי משחקים אלימים יוצרים פעילות מוחית זהה לפעילות מוחית של אדם המבצע אקט פיזי אלים אמיתי.

האינטרנט יוצר אינסוף מגרשים לביטויי אלימות, החל מ-happy slapping, שם פוגעים בקורבן, מתעדים את האקט ומפיצים אותו באינטרנט, ועד ל-stalking, שם נטפלים ומציקים לאדם באופן אובססיבי.

בדיקה מדוקדקת מגלה שרוב המחקרים מצביעים על כך שהפרופיל של המתעלל באינטרנט דומה מאד לפרופיל שלו גם מחוץ לאינטרנט, כלומר המתעלל האינטרנטי הוא קרוב לוודאי גם המתעלל מחוץ לאינטרנט, ואין פה הוכחה למהפך אישיותי. המגרש האינטרנטי, כמו מגרש הפורנוגרפיה, הוא מגרש מאפשר, שבו האדם התוקפן חש מוגן בזכות כל המשתנים הייחודיים באינטרנט לבטא את דחפיו האלימים. אין פה בריאה חדשה יש מאין, אלא מגרש אידיאלי המאפשר את ביטוי הדחפים האלימים הקיימים אצל אדם בעל נטיות חזקות לאלימות זה מכבר.

מופנמים ומוחצנים

בשנת 2000 פרסם ד״ר רוברט קראוט מאוניברסיטת קרנגי מלון מחקר מרתק העוסק בהבדל שבין אנשים מופנמים לאנשים מוחצנים. קראוט ושותפיו מצאו שגם באינטרנט המופנמים אינם מצליחים ליצור עולם חברתי משמעותי ולעומת זאת, המוחצנים משתמשים באינטרנט כמגרש נוסף לביטוי הדומיננטיות החברתית שלהם. בניגוד לממצאים שלהם, במחקר שהתפרסם באותה שנה, אלישבע בן ארצי ואנוכי, הראינו שאישיות הגולש משפיעה על מה שהוא עושה באינטרנט. אחת מהתוצאות הממוקדות היו שנשים מופנמות משתמשות בפלטפורמות החברתיות המקוונות יותר מנשים מוחצנות. הנחנו שהנשים השתמשו באינטרנט כפיצוי על היעדר קשרים חברתיים בעולם הפיזי. בזכות האינטרנט האנונימי יכלו לברוא את עצמן מחדש ולפצות את עצמן על צורך חברתי שהתקשו לספק עד כה. העובדה שרק נשים פנו לכלי הזה כפיצוי לקשר, העידה, לדידנו, על כך שהן בעלות מודעות עצמית גבוהה יותר, ולכן הן השכילו להבין את כוחו של האינטרנט לפני גברים מופנמים, שהצטרפו לפלטפורמה המקוונת באיחור.

לפי פרופסור שרי טרקל, האינטרנט משמש כמעבדת זהויות שבה הגולש יכול לפתח חלקים בזהותו שלא היה יכול לפתח בסביבה הפיזית שלו

הרעיון שהאינטרנט יכול להוות מגרש מפצה תואם את גישתה של פרופסור שרי טרקל, שלפיה האינטרנט משמש כמעבדת זהויות שבה הגולש יכול לפתח חלקים בזהותו שלא היה יכול לפתח בסביבה הפיזית שלו. מחקרים רבים מצאו תמיכה לתיאוריה שבאינטרנט "העניים" (קרי מופנמים) ״מתעשרים״ במגרשים מגוונים. כך למשל במחקר שביצעתי ביחד עם נעמה למדן, רינת מדיאל וצחי חייט, חקרנו את השפעות הגלישה על חייהם של עורכי ויקיפדיה שתרומתם עלומה. ביצענו השוואה אישיותית בין עורכי ויקיפדיה השונים ומצאנו כי עורכים רבים שנוטים להיות סגורים ומופנמים מרגישים שהם יכולים לבטא את עצמם טוב יותר באינטרנט מאשר מחוצה לו. רבים מעורכי ויקיפדיה מנצלים את האנונימיות שעולם הוויקיפדיה מעניק להם כמדיום לביטוי עצמי של חלקים שמושקטים בחיי היום היום.

מגרש הצ'טים הוא מגרש מעניין נוסף, שאותו בחנו צוות של חוקרים בראשות לואיג'י אנולי מאוניברסיטת מילאנו. הם מצאו קשר חזק בין אנשים שכותבים הרבה בצ'טים לבין תכונותּ שמאפיינות אנשים מופנמים. בדומה לכל אלה, גם משחקי הפנטזיה מהווים מקום ״בטוח״ עבור מופנמים. רוברט דן מאוניברסיטת טנסי ורוזנה גואדנגו מאוניברסיטת אלבמה חקרו משחקים שבהם המשתתפים בוחרים את מאפייניו החזותיים של האווטאר שלהם, אותה דמות וירטואלית המייצגת אותם במשחק. הם הניחו שבחירתם תהיה קשורה, בין היתר, לאישיותם, ואכן מצאו שמופנמים השקיעו זמן רב יותר בעיצובו של אווטאר מושך.

עם פריצתה של הרשת החברתית למגרש האינטרנטי החלו דברים להשתנות, והשיח. החברתי המזוהה מהווה אתגר אמיתי למופנם המבקש להתבטא. בשנת 2004, לפני שפייסבוק חדר לרשת ושינה את חיינו, ניגשנו לבדוק האם הרשתות החברתיות משפיעות על אופיים של מופנמים ולמעשה הופכות אותם למוחצנים. כאשר בדקנו את גולשי הרשת החברתית ״חבר'ה״, גילינו כי המופנמים שבהם גילו רגשי נחיתות חברתית באינטרנט לעומת החברים המוחצנים. לעומת זאת, אלה שלא השתמשו ברשתות החברתיות ודבקו בערוצי תקשורת מקוונים אנונימיים, הצליחו להתגבר על פחדיהם החברתיים ברשת. תוצאה זו הובילה אותנו למסקנה שהשימוש ברשת חברתית שחושפת את זהות הגולש משכפלת את תפיסת היכולת החברתית שלו מהעולם שמחוץ לאינטרנט לרשת החברתית, והמופנמים מתקשים לברוא את עצמם מחדש.

האם זו הוכחה לכך שהאינטרנט מאפשר לגולש לברוא אישיות חדשה? זה תלוי. אם נבחן אישיות על פי התנהגות המתבטאת על פני השטח או כפי שהוא עונה לשאלות של מבחן אישיות ניתן להסיק שהאינטרנט אכן משנה את אישיותנו. כך, לדוגמה, אחד השאלונים המוכרים למדידת אישיות הוא מבחן חמשת הגורמים ('Big Five Personality Traits”) של פול קוסטה ורוברט מקרי. המבחן מודד חמש תכונות מרכזיות באישיות האדם: מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מוכוונות (או רגש אחריות) ויציבות רגשית. על פי מודל זה ניתן לאפיין את האדם על ידי מיקומו על הסקלה בכל אחד מממדים אלה. כאשר אנו מוצאים שינוי דרמטי בממד המופנמות, זה מצביע על שינוי אישיותי. אם אדם שהוגדר כמופנם מתחיל לבטא התנהגויות של אדם מוחצן, אזי יהיה עלינו לומר שהוא שינה את אישיותו.

אולם העניינים נראים אחרת אם חוזרים לאחור לשורשים של המושגים הקליניים של מופנמות ומוחצנות, אשר נטבעו על ידי הפסיכולוג קארל יונג. יונג מרתק במיוחד לענייננו, מכיוון שהוא בעצמו עבר מהפכים מרתקים בהתפתחותו המקצועית, ויהיו מי שיטענו כי הם מעידים על שינויים אישיותיים קיצוניים. יונג בילה שנים בפיתוח התיאוריה הפסיכולוגית שלו, ולאחר שזנח את הפסיכואנליזה של פרויד, הוא הגיע לזן ואימץ את תורת השלמת הניגודים. יונג מציע שכדי שהאדם יוכל לחיות חיים הרמוניים, עליו לקיים דיאלוג עם הצד הנגדי באישיותו. קיצוניות מכל צד ללא דיאלוג פנימי תוביל, על פי יונג, לנוקשות ולהתקבעות אישיותית. באופן זה הוא גם מתייחס למופנמות ולמוחצנות, וטוען שהאדם צריך לקיים הרמוניה ביניהן ולבטא כל אחת מהן בהתאם להקשר הספציפי. כאשר יפתח האדם גמישות ויכולת התאמה בריאה של המופנמות והמוחצנות הוא יתקדם משמעותית במימושו העצמי וביכולתו לתפקד באופן בריא בחברה.

יונג מציע שכדי שהאדם יוכל לחיות חיים הרמוניים, עליו לקיים דיאלוג עם הצד הנגדי באישיותו. קיצוניות מכל צד ללא דיאלוג פנימי תוביל, על פי יונג, לנוקשות ולהתקבעות אישיותית

אנו רואים אם כן שלאחר דיון די ארוך הגענו לתשובה מורכבת. נראה כי במקרה של התנהגות מינית מתירנית או ביטויי אלימות סביר שמדובר בהתנהגויות ההנובעות בעיקר מהסביבה האינטרנטית הייחודית שמאפשרת לאדם להשתחרר מהפרסונה החברתית ולבטא את עצמו באופן שונה מחיי היום יום. לגבי השינויים החלים אצל מופנמים המשתמשים במגרשים אינטרנטיים שונים לשם פיצוי ומבטאים בהם התנהגויות מוחצנות, נראה שניתן לכנות שינויים אלו שינויים אישיותיים אם מתמקדים בביטוי ההתנהגותי נטו. אם בוחנים את האישיות באופן עמוק יותר, מגיעים למסקנה שהאינטרנט מאפשר דיאלוג אישיותי עמוק שעשוי להוביל למורכבות דינמית ועשירה של האישיות והדיאלוג בין ההפכים. האינטרנט ממשיך להתקדם מבחינת חוויית המשתמש שהוא מעניק, ויש כבר הרואים את כל חמשת החושים שלנו מעורבים בגלישה באינטרנט. ברגע שמרכיב ה-fun יתעצם, החוויה האינטרנטית תהיה משמעותית יותר ומשפיעה יותר. אין ספק שבמציאות שכזו נחזור ונידרש לשאלה הזו.

תודה לטל שני-שרמן, רכז המחקר של המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, על הערותיו על המאמר.

פרופ׳ יאיר עמיחי-המבורגר מכהן כראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) בבית הספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה. הוא סיים את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. מיקודו המחקרי בהעצמה שהאינטרנט מסוגל להעניק לגולש ברמה האישית, הבינאישית, הקבוצתית והקהילתית. עבודתו זכתה לציון לשבח מ-Academy of Management ומארגון הספריות האמריקאי. בשנת 2005 יצא בעריכתו הספר The Social Net בהוצאת אוניברסיטת Oxford. ספרו השני Technology and Psychological Well-being ייצא לאור בהוצאת אוניברסיטת Cambridge בשנת 2009. בשנת 2103 יצא ספרו בעברית הטוב הרע והמכוער באינטרנט" הפסיכולוגיה של החיים ברשת, בהוצאת מטר ומהדורה חדשה מעודכנת ומורחבת של ספרו THE SOCIAL NET בהוצאת אוקספורד.