היזידים הולכים ליבנה

היזידים ידעו חורבן, טבח, הגליה, פגיעה בקודש הקודשים וערעור הכהונה המסורתית. כיצד מתאימה את עצמה קהילה דתית למציאות חדשה?
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

באחד מימי שישי, לא מזמן, מוזיקאים בני העם היזידי הובילו תהלוכה של מתפללים לעבר מקדש שנבנה מחדש על מורד של גבעה בצפון עיראק. נשים הבעירו קטורת והקהילה השליכה ממתקים לעבר נגני החלילים והתופים. מאות יזידים מקומיים מהעיירה בהזָנה (Behzane), ליד העיר מוסול, נאספו כדי לחנוך מחדש את אחד המקדשים שפוצצו בפיגוע שבוצע על ידי דאע"ש.

"אנחנו כל כך נרגשים לחזור", אמר נגן חליל בשם אריאן חסן. המוזיקה המסתלסלת והקצבית שניגנו המוזיקאים היזידים, הידועים בשם "קוואל", לא נשמעה בגבעות של בהזנה במשך שלוש השנים שבהן דאע"ש שלט במקום. סביב המקדש שנבנה מחדש ניצבו הגדמים השרופים של עצי זית שדאע"ש שרף עד היסוד.

כיצד ניתן לשקם דת שסומנה כך והייתה למוקד של טראומה ועקירה?

בהזנה נפלה בידי דאע"ש בקיץ של 2014, לאחר שהארגון כבש את מוסול. באוגוסט של אותה שנה, דאע"ש טבח וחטף אלפי יזידים בסינג'אר, כ-140 קילומטר מערבית לבהזנה. יותר מ-6000 נשים היו לשפחות, וגברים הועמדו בשורות ונורות למוות מחוץ לעיירותיהם. יזידים רבים נוספים מתו מהתייבשות ומתשישות במהלך המצור על הר סינג'אר. עד היום, אלפי ניצולים עדיין עקורים או גולים מבתיהם.

בהזנה נכבשה מחדש על ידי הפשמרגה הכורדיים בסוף 2016. בסתיו 2017, אנשי העיירה חגגו את שובם למקום הקדוש להם. "אני כל כך מאושר שוב לרקוד", אמר דילברין אברהים, מתפלל בן 20 שבא הביתה במהלך הקיץ. "זהו ניצחון על דאע"ש".

אך בלב השמחה והעמידה האמיצה של המתפללים ניצבת שאלה בלתי נמנעת. מדובר באנשים שלפני זמן קצר בלבד סומנו כמטרה לרצח עם בדיוק בגלל המנהגים הדתיים שלהם. כיצד ניתן לשקם דת שסומנה כך והייתה למוקד של טראומה ועקירה?

יזידים, לאליש, שייח' עדי

קבר שייח' עדי בלאליש, כורדיסטאן. תצלום: ג'אן ספטי

המפגש עם דאע"ש האיץ באורח דרמטי שינויים שהסתמנו באיטיות במשך עשרות שנים בקרב הקבוצה הדתית שנרדפת מזה עידנים. האירועים החריפו את המתחים בין הצורך לשמר את המסורת ובין הצורך לבצע מודרניזציה. הדבר דרש חידושים בדת היזידית, כמו למשל פטור, עבור אותן נשים שהצליחו להימלט משבי דאע"ש, מן הכללים האוסרים על נישואין מחוץ לקהילת האמונה היזידית. הטראומה אף חיזקה את הזהות הדתית של היזידים לעומת ההזדהות האתנית שלהם ככורדים. והיא דרשה מאלפי יזידים להמשיך לקיים את הרגליהם בגלוּת – דרישה שבהכרח מערבת צורך להתאים את אותם הרגלים.

הדת היזידית היא אמונה מונותאיסטית, המשמרת שרידים של דתות איראניות טרום-זורואסטריות אשר כוללות סגידה לשמש. מאוחר יותר, היסודות הללו שולבו עם תורתו של מיסטיקן סופי בן המאה ה-12, שייח' עדי. מנהגים כמו סגידה לתופעות טבע היו רק חלק מן הסטיות לעומת האסלאם האורתודוקסי, אשר הובילו לכך שעם הזמן הקהילה סולקה מתוך האסלאם. גם היזידים מצדם אינם רואים את עצמם כמוסלמים, למרות אמונתו המוסלמית של נביאם השייח' עדי, שזכרו הוא גם מוקד לוויכוח בנוגע למסורת ומודרניזציה. ישנם מקרב היזידים מי שקוראים לדחייה של המיסטיקן ולחזרה לגרסה הפרה-אסלאמית של הדת. אך עד עצם היום הזה, עמק לאליש בצפון עיראק, האזור שבו קבור שייח' עדי, הוא המרכז המקודש ליזידים. כל יזידי חייב לעלות לרגל ללאליש פעם אחת בחייו. מתפללים הנאספים במתחם המקדש במקום מברכים ונוטלים חלק בחגיגות הכוללות סעודות, מוזיקה ושירה.

לוחמי דאע"ש היו האחרונים בסדרה של כוחות מוסלמיים שתקפו את היזידים ותייגו אותם ככופרים. יזידים סוגדים למלאך הטווס, ורואים בו את ראש המלאכים ונציג האל עלי אדמות. הטווס נתפס לא פעם, בטעות, כדמותו של השטן בדתות אחרות, מה שגרם לרדיפת היזידים כסוגדים לשטן. מיסיונרים בני המערב ניסו אף הם להמיר את דתם של היזידים, לנצרות.

הדת כוללת מעט פחות ממיליון מאמינים ברחבי העולם, רובם מתגוררים בצפונה של עיראק. אחת הדרכים העיקריות שבהן הדת הצליחה לשמר את עצמה במשך מאות השנים הייתה באמצעות חוקים קפדניים, המונעים מיזידים להינשא מחוץ לקהילה הדתית, או אפילו להינשא ליזידים בני קסטות שאינן הקסטה שלהם. ליזידים יש שלוש קסטות: פשוטי העם המכונים "מורידים", כוהני הדת שהם ה"שייח'ים" וכן אלו המכונים "פיר".

המנהיג הרוחני של היזידים, יחד עם המועצה הרוחני היזידית, פסקו שקהילת הדת היזידית תקבל בחזרה את השבויות תוך שימוש בהליך טבילה

בעבר, יזידים שעזבו את הדת – אפילו בעקבות המרת דת בכוח – לא יכלו לשוב אל הדת. אך בסוף קיץ 2014 חל שינוי, כשנשים ונערות יזידיות החלו להימלט משעבוד בידי דאע"ש ברחבי הח'ליפות שהארגון האסלאמי הקיצוני הכריז עליה. לוחמי דאע"ש אלצו נשים ונערות יזידיות להמיר את דתן לאסלאם, החזיקו אותן במתקני כליאה, מכרו אותן בשווקי עבדים ואנסו אותן בהמוניהן.

באבא שייח', המנהיג הרוחני של היזידים, יחד עם המועצה הרוחני היזידית, פסקו שקהילת הדת היזידית תקבל בחזרה את השבויות תוך שימוש בהליך טבילה המבוצע בלאליש. שבויות לשעבר מוטבלות מחדש במעיין הלבן ליד קברו של שייח' עדי, הליך המייצג שיבה לזרועותיה של קהילת הדת. לחידוש הזה נודעת חשיבות פסיכולוגית אדירה למי שהיו שבויות בידי דאע"ש, והן תיארו בפניי בהקלה עצומה את הקבלה ואת תחושת ההתחדשות שלהן לאחר שהוטבלו מחדש.

פסק ההלכה הזה, יחד עם הסבל העצום שנגרם בשל ההתקפות מצד דאע"ש, העצימו את הוויכוח המתמשך בקרב היזידים באשר לעתיד עמם. הוויכוח נוטה לחלק את היזידים לפי השתייכותם הדורית. צד אחד טוען שהדת היזידית חייבת לעבור מודרניזציה אם היא חפצת חיים, ואילו הצד האחר טוען שמודרניזציה היא בדיוק מה שיאיים על המשך קיומה של הדת.

יזידים, פליטים, סירנק

ילד יזידי במתקן זמני לפליטים במחוז סירנק. תצלום: Caroline Gluck/EU/ECHO

יזידית בת 75 שפגשתי בבקהאנה, אמרה שההתקפות מצד דאע"ש היו עונש על נטישת המסורת

הפסיכולוג היזידי יאן קיזילהאן (Kizilhan) אמר לי שהפסיקה אינה מרחיקת לכת די הצורך, שכן היא חלה רק על נשים שאולצו להמיר את דתן ונאנסו בידי אנשי דאע"ש, בלי להתיר ליזידים בכללותם להינשא מחוץ לקהילה הדתית. קיזילהאן אמר לי, בשיחת טלפון מגרמניה, שבלי הקלה נוספת בהגבלות, צעירים עלולים לעזוב את הקהילה היזידית. הקאר, בחור יזידי בן 26 שביקש ממני לא לציין את שם משפחתו, הוא דוגמה לבעיה. "[לא להינשא מחוץ לדת] השאיר אותנו בחיים וגרם לכך שלא התמוססנו לתוך מסורות אחרות, אבל עכשיו הכלל זקוק לעדכון", כך הוא אמר לי על כוס קפה באירביל, הבירה של האזור הכורדי בעיראק. אך גולה האג'י, יזידית בת 75 שפגשתי בבקהאנה, אמרה שההתקפות מצד דאע"ש היו עונש על נטישת המסורת. "זה יהיה עוד יותר גרוע אם לא נלך בדרכי הדת שלנו", היא אמרה.

כשפגשתי את הקאר, הוא תיאר כיצד נכח בחנוכת המקדש החדש בבהזנה שבוע קודם לכן. עבורו "זה לא היה עניין של דת, אלא של השתייכות לשושלת אבות, למסורת: חזרנו, אנחנו כאן, ואנחנו נמשיך להיות כאן".

אפילו כשיזידים אינם נמצאים "כאן" אלא במקום אחר, רבים נאחזים במסורותיהם. משפחה יזידית אחת סיפרה לי כיצד הם אספו חופנים קטנים של אדמת קודש מלאליש ונשאו אותם בתיק יד קטן כשהם נמלטו מעיראק לארצות-הברית. כשהם הגיעו לביתם החדש בטקסס, הם תלו את התיק על הקיר. כעת, הם מתפללים כשפניהם אליו. בדומה לכך, בספרו "יורשים של מלכויות נשכחות" ("Heirs to Forgotten Kingdoms") המחבר ג'ררד ראסל (Gerard Russel) מתאר את הפליט היזידי מירזה אסמאעיל פונה לשמש כשהוא מתפלל עם שחר בבלוק דירות בקנדה. הפליט הגולה משתמש בתפילה כדי להתגבר על מכשולים של חלל וזמן.

בגרמניה, ביתה של הקהילה היזידית הגדולה ביותר באירופה, פליטים יזידים שנמלטו מדאע"ש מצטרפים כעת לקבוצה יזידית שהתיישבה בגרמניה בעקבות גלים קודמים של רדיפות. על אף שקשה להשיג מספרים מדויקים באשר לממדיה של הקהילה היזידית לפני ימי דאע"ש, קיזילהאן טוען שהקהילה גדלה מאוד ושיש כיום 120,000 יזידים בגרמניה). באנגליה, הפעילה היזידית רוזין ח'ליל הודיעה לאחרונה שה"רוזי אזי" (Rozi Ezi), חגיגת החורף שלרוב מתבטאת בצום בן שלושה ימים, תתקיים בעיר בירמינגהם.

יזידים, פליטים, סרביה

עלי, פליט יזידי שהצליח להגיע לסרביה. תצלום: Meabh Smith/Trócaire

בקווקז, בנייתה של הזהות היזידית התרחשה בדרך אחרת. העיתונאי אלאן קוואל (Allan Kaval) כתב על האופן שבו יזידים המתגוררים בארמניה חיזקו את זהותם שלהם מתוך התנגדות לזהות הכורדית המוסלמית במהלך מלחמת נגורנו-קרבאך, בין ארמניה ואזרבייג'ן בשנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה. כורדים מוסלמים "נאלצו להימלט" אל בני דתם באזרבייג'ן, ויזידים "הרגישו במידה גוברת שעליהם להתנתק מהכורדים המוסלמים שלפי הנרטיב הלאומני הארמני, הוצגו כמשתתפים פעילים במעשי הטבח שבוצעו בארמנים בימיה של האימפריה העות'מאנית, בשנת 1915", כך לדברי קוואל. ציון מאה השנים לרצח העם הארמני רק הגביר את הנטייה הזאת להזדהות דתית יזידית. בטביליסי, בירת גאורגיה, נפתח מרכז תרבות יזידי בשנת 2015. ואילו בארמניה, מקדש יזידי חדש נמצא בתהליכי בנייה מחוץ לבירה ירוואן.

החדשות על התקפות נוספות נגד היזידים מצד דאע"ש שינו את הזהות היזידית עוד יותר ברחבי הגולה. כיוון שהיזידים במזרח התיכון הותקפו על רקע דתם, יזידים ברחבי העולם פיתחו הזדהות רבה יותר מבחינה דתית, על חשבון הזהות האתנית הכורדית שלהם.

לא כל היזידים מסכימים שדבקות במנהגים הישנים תבטיח את עתיד הדת, שכן עוד ועוד יזידים נוטשים את מה שהיו בתיהם. עבור אחדים, חשיבותה של המלה הכתובה נמצאת בעלייה

באורח מסורתי, היזידים הנחילו את הסיפורים הנוגעים לדתם רק בעל-פה, באמצעות זמרים – הקוואלים – שנדדו בין העיירות והכפרים היזידיים בעיראק, בסוריה, במזרח אנטוליה ובקווקז. בסיפור הבריאה היזידי, לאחר שפנינה מפוצלת על ידי כוח אלוהי, ובכך נברא היקום, נפשו של האדם הראשון אינה יכולה להיכנס לגופו ללא סיוע של המוזיקה המלווה של הקוואלים, כך הסביר קוואל ברזאד, ראש המוזיקאים היזידים.

לאחר שדאע"ש כבש את עיירותיהם, הקוואלים התפזרו והפסיקו לנגן ולשיר. כעת, כשדאע"ש נמצא בנסיגה ואחדים מהיזידים שבו לבתיהם, חזרה גם שירת הקוואלים. "קודם, היינו היחידים שהכירו את הסיפורים, אבל [אחרי דאע"ש] התפקיד שלנו עוד יותר חשוב", אמר קוואל אריאן.

סמיה ג'נדו, יזידים, פליטה, איטליה

סמיה ג'נדו, ניצולה יזידית בת 19 בתערוכה מתצלומיה באיטליה. תצלום: משרד ההגנה האיטלקי

אך לא כל היזידים מסכימים שדבקות במנהגים הישנים תבטיח את עתיד הדת, שכן עוד ועוד יזידים נוטשים את מה שהיו בתיהם ועשרות אלפים נוספים עדיין עקורים בעיראק. עבור אחדים, חשיבותה של המלה הכתובה נמצאת בעלייה.

"השאלה האם לאסוף את הטקסטים הקדושים לכדי 'ספר קודש' חדש עומדת כעת לדיון", כך אמר לי באימייל פיליפ קריינברוק (Kreyenbroek), מלומד המתמחה בדת היזידית. "בין השאר, משמעות הדבר היא שהטקסטים המקודשים, שבעבר היו נחלתם של הקוואלים ותיאורטית גם של השייח'ים והפיר [הקסטות המקודשות של הדת], נגישים כעת בגרסה כתובה לאינטלקטואלים יזידים מודרניים, שתופסים במהירות את מקומם של 'אנשי הדת' המסורתיים כמקורות של סמכות".

כך, יתכן שהיזידים הולכים במסלול הדומה לזה של דתות עתיקות כמו היהדות, שהחלו את דרכן כדת שבעל-פה, אך שכתוצאה מגלות, פנו לכתב כדי לקודד את האמונות והמנהגים שלהן. טראומה כמו מפגש עם דאע"ש עשויה, כך אומר קיזילהאן, למחוק מעל פני האדמה קבוצה קטנה כמו היזידים. אך כמו שקרה לדתות אחרות, הדבר עשוי גם להפיח בהם כוח כדי לחולל תמורה יצירתית בדתם ולהפוך אותה למתאימה לעולם חדש.

 

קאת'י אוטן (Cathy Otten) היא עיתונאית בריטית, מחברת הספר: "With Ash On Their Faces: Yezidi Women and the Islamic State"

כל הזכויות שמורות לאלכסון.Copyright 2017 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency.The original article appeared here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי יורם מלצר

תמונה ראשית: שייח' מירזה מתפלל במקדש היזידי בלאליש. תצלום: ג'ון מור, אימג'בנק/ גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי קאת'י אוטן, The Atlantic.
§ מאמר | # דת
- דימוי שערשייח' מירזה מתפלל במקדש היזידי בלאליש. תצלום: ג'ון מור, אימג'בנק/ גטי ישראל

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על היזידים הולכים ליבנה

01
י.ד.

ואחרי היזידים ברור מדוע באשר אל אסאד הגיב כמו שהגיב. היה לו ברור שאם המטורפים יעלו לשלטון בסוריה גורל העלאווים לא יהיה שונה מגורל היזידים. ולכן במקום לחכות לרחמי המערב או לחסדיו הוא דאג לנצח במלחמה בסוריה.

כן הוא פושע מלחמה, אך באותה מידה גם ההפצצות של גרמניה או יפן במלחמת העולם השניה היו פשעי מלחמה. הסיבה שאנו מוכנים לקבל אותן בעוד שאנו פוסלים את המתרחש בסוריה היא מבחן התוצאה. אמריקה ובריטניה היו מדינות דמוקרטיות שהשליטו דמוקרטיה. סוריה היא דיקטטורה. ועדין השלטון שאסאד מציע נאור יותר מאשר השלטון של דעא"ש מציעים.

בילדותי דיברו על חאפז אל אסאד כדמות הגדולה, אולם נראה לי אחרי 7 שנים של מלחמה עקובה מדם כי בשאר אל אסאד עולה על אביו מבחינת כוח הרצון, האכזריות ויכולת העמידה.