המאהב ותנין השעווה

מי אגם הנקרעים לשניים, תנין שעווה שקם לתחייה, קוסם המחבר בחזרה ראש כרות - נפלאות הסיפורים העתיקים של מצרים
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

פפירוס וסטקאר, המתוארך לתקופת הביניים השנייה של מצרים (1570-1782 לפנה"ס), אבל ככל הנראה נכתב בתקופת הממלכה התיכונה (1782-2040 לפנה"ס), מכיל אחדות מהאגדות המעניינות ביותר ממצרים העתיקה. הפפירוס קרוי על שם הנרי וסטקאר (Westcar), האיש ש"גילה" אותו. וסטקאר רכש אותו בסביבות 1824 אך לא סיפר מעולם איך הגיעה המגילה לידיו, ואיש אינו יודע באילו נסיבות התגלה הפפירוס או מה מקורו.

בהמשך נרכשה המגילה, או הושגה בדרך אחרת, על-ידי האגיפטולוג קרל לפְּסיוּס (Lepsius) בסביבות 1839. הוא הבין חלקים אחדים בלבד ממנה. ב-1890 תורגם סוף סוף הפפירוס לגרמנית על-ידי אדולף ארמן (Erman). חוקרים רבים הסתמכו אחר כך על התרגום של ארמן. הוא היה הראשון שהגדיר את הסיפורים המופיעים בפפירוס כ"אגדות", וההגדרה הזאת שרדה. היא הולמת מכיוון שארבעת הסיפורים בפפירוס עוסקים באירועים קסומים ופנטסטיים.

במקור היו בכתב היד חמישה סיפורים, אבל הראשון חסר (ולפי חוקרים אחדים, גם סיומו של הפפירוס חסר). מניחים שהיצירה נולדה כשהפרעה ח'וּפוּ הזמין את בניו לספר סיפורים על פלאות אדירים מהעבר, ואולי הייתה זאת תחרות בין הבנים שכל אחד מהם ניסה לספר את הסיפור הטוב ביותר. אלה רק השערות, כמובן, ואין שום ראיה במסמך עצמו המעידה על מקורותיו.

על סמך השורות המסכמות של הסיפור הראשון, מדובר בו על פלא גדול שהתרחש בתקופת ג'וסר (סביבות 2670 לפנה"ס) וככל הנראה היה קשור גם לאדריכל שלו, אמחותפ (סביבות 2600-2667 לפנה"ס). החלק שהשתמר מאגדה זו כתוב לפי תבנית החוזרת גם בשני הסיפורים הבאים: בסיומה של האגדה ח'ופו מביע את שביעות רצונו ומורה להעלות קורבן מפואר לאנשים בסיפור.

תנין השעווה

האגדה השנייה מוצגת בדרך כלל בתור "הפלא שאירע בימי הפרעה נֶבְּקה". נבקה הוא דמות מסתורית בתולדות מצרים העתיקה, וייתכן כי הוא שלט בתקופת השושלת השלישית (סביבות 2613-2670 לפנה"ס). אגיפטולוגים חלוקים בדעתם לגבי זהותו תקופת שלטונו. רבים חושבים שמדובר למעשה בפרעה בשם סַנַחְ'ת, אולי מייסד השושלת השלישית, אבל זוהי טענה שנויה במחלוקת. חוקרים אחרים חושבים שנבקה שלט דווקא לקראת סוף השושלת השלישית, ממש לפני חוּני, האחרון ששלט לפני הממלכה הקדומה.

ממפיס, מקדש, פתח, מצרים

שחזור החזית המערבית של המקדש הגדול של פתח בממפיס, מספרו של Franck Monnier, תצלום: ויקיפדיה

פפירוס וסטקאר הוא אחד המסמכים היחידים ממצרים העתיקה שמציין את נבקה. מיקומו ביצירה, אחרי ג'וסר, מאשש לכאורה את ההנחה שמדובר בשליט שקדם לחוני, ולא במייסד השושלת השלישית.

האגדה הזאת מסופרת על-ידי ח'פרו (יורשו של ח'ופו), ומתורגמת לרוב בשם "תנין השעווה". בסיפור, נבקה עושה את דרכו למקדש של האל פְּתח בממפיס, ועוצר בביתו של כהן ולבלר בשם וובּאוֹנֶר. אשתו של וובאונר מבחינה בצעיר נאה בפמלייתו של הפרעה ושולחת לו מתנה. הוא, בתגובה, מבקש לבלות עמה זמן מה בביתן שבשטח האחוזה. האישה מורה לאב הבית להכין עבורם את הביתן, והם מבלים שם יום שלם בשתייה, אכילה וקיום יחסי מין. לאחר מכן הצעיר הולך להתרחץ באגם סמוך.

למחרת בבוקר, אב הבית חש שמחובתו לספר לאדונו מה התרחש. וובאונר מבקש שיביאו לו את תיבת עשבי הקסם והלחשים שלו, ויוצר תנין משעווה. הוא אומר לאב הבית להשליך אותו לאגם מאחורי הצעיר בפעם הבאה שהוא יתרחץ שם. בהמשך אותו יום, אשתו של וובאונר מזמנת אליה שוב את אב הבית ומורה לו להכין את הביתן עבורה ועבור מאהבהּ, וכשהם גומרים את ענייניהם הצעיר הולך שוב לאגם כדי להתרחץ. אב הבית משליך את תנין השעווה למים, והוא הופך מיד ליצור חי באורך קרוב לארבעה מטרים. התנין לוכד את הצעיר במלתעותיו ונעלם מתחת לפני המים.

נבקה נשאר באחוזה במשך שבעה ימים, ולבסוף, כשהוא עומד לעזוב, וובאונר אומר לו שעליו לראות בעצמו מה קרה. הוא מוביל את פרעה לאגם וקורא לתנין שיביא את הצעיר עמו. התנין מופיע עם הצעיר בלועו, ומשליך אותו על גדת האגם. נבקה נבהל ממראה היצור, אבל וובאונר מושיט יד, נוגע בתנין, והוא הופך שוב לדמות שעווה. "קח את מה ששייך לך!" אומר וובאונר ונוגע שוב בתנין, שקם לתחיה מחדש, תופס את הצעיר ומזנק למים. נבקה מורה לשרוף את האישה הנואפת על המוקד, ולאחר מכן מפזר את אפרה בנהר.

כשח'פרו מסיים את דבריו, ח'ופו מכריז שהסיפור מוצלח ומורה להעלות קורבן לכבוד נבקה ווובאונר.

תנין, מצרים העתיקה

ראש של תנין מגולף מזכוכית כחולה, מצרים (התקונה היוונית-רומית), מוזיאון וולטרס לאמנות, בולטימור. תצלום: ויקיפדיה

סנפרו והתכשיט הירוק

לאחר מכן מדבר בּאוּופֶר, בנו של ח'ופו, ומספר סיפור על פרעה סנפרו (סביבות 2589-2613 לפנה"ס), אביו של ח'ופו. באגדה זו, סנפרו מסתובב מדוכדך בארמונו ומחפש הסחת דעת שתעודד אותו. ג'אג'אמונח', הכהן הראשי שלו, מציע: "הוד מלכותו ייגש לאגם הארמון וייקח סירה ובה כל יפהפיות הרמונו. לבו יתרונן שוב כשיראה אותן חותרות הלוך ושוב".

סנפרו מתלהב מהצעתו ופוקד:

"יובאו אליי עשרים משוטים עשויים שנהב ומצופים זהב, עם ידיות אלגום מצופות זהב לבן. יובאו אליי עשרים נשים, היפות ביותר, זקופות חזה וקלועות שיער, שלא נפתחו עוד ללידה. יובאו אליי עשרים רשתות, והרשתות יינתנו לנשים לאחר שיסירו את בגדיהן".

אחרי כל זה, סנפרו יוצא אל האגם ו"לבו של הוד מלכותו עולץ למראה הנשים בחתירתן" עד שאחת מהן מאבדת תכשיט בצורת דג הנופל משערה, ומפסיקה לחתור. הנשים האחרות מפסיקות גם הן, וסנפרו שואל מה קרה. האישה אומרת לו שזה עתה איבדה את התכשיט, והוא אומר שאין זה חשוב, הוא ייתן לה תכשיט אחר. האישה אומרת, "אני מעדיפה את שלי על אחר", ולכן הפרעה מזמן את ג'אג'אמונח', שנמצא גם הוא בסירה, ומסביר לו מה הבעיה.

הקוסם לוחש כישוף, קורע את המים, ומוצא את התכשיט

ג'אג'אמונח' לוחש כישוף. הוא קורע את המים, מציב "את אחד מצדי מי האגם על גבי האחר", ומוצא את התכשיט. בדיוק כפי שמשה עתיד לעשות בים סוף, ברגע שהתכשיט מושב אל האישה, ג'אג'אמונח' נותן למים לחזור למקומם. סנפרו המרוצה גומל לכהן וממשיך ליהנות מיום נעים באגם. בסוף הסיפור, ח'ופו מורה שוב להעלות קורבן לסנפרו ולג'אג'אמונח'.

נילוס, מצרים, סירה, שיט

סירה על הנילוס, כמו פעם, עד היום. תצלום: pasujoba

ח'ופו והקוסם

כעת קם הנסיך ג'דפחור ואומר לח'ופו, "שמעת סיפורים על מיומנותם של אלה שהסתלקו מן העולם, שבכל הקשור אליהם לא ניתן להבחין בין אמת לכזב. אבל גם בתקופתך, הוד מלכותך, ישנו סיפור דומה שאינו ידוע לך". ואז הוא מספר לאביו על קוסם בשם ג'די שגילו מעל למאה שנה, ארוחותיו כוללות חמש מאות כיכרות לחם, כתף בשר ומאה קנקני בירה, והוא יודע לבצע מגוון נסים ונפלאות, ואף לחבר מחדש ראש כרות לגופו ולהשיבו לחיים. ג'דפחור טוען גם שג'די יודע את מספר תיבות הקודש במתחם תחות, קרי תיבות המכילות חפצי קודש, מידע שח'ופו רוצה להשיג. פרעה מסתקרן ושולח את ג'דפחור להביא אליו את הקוסם.

הגוף מונח בצד אחד של ההיכל והראש בצד האחר, והשניים נעים זה לעבר זה

ג'דפחור מוצא את ג'די ומבקש ממנו לבוא איתו לארמון. הסיפור כולל תיאור מפורט של המסע עם משפחתו של ג'די ובקשתו לקבל סירה נוספת כדי שיוכל להביא עמו את ספריו. לבסוף הם מגיעים לארמון. ח'ופו להוט לראות את ג'די מחבר ראש כרות לגופו, ומצווה שיביאו לו אסיר, אבל ג'די אומר שאינו יכול לעשות את המעשה בבן אדם כי הדבר מנוגד לרצון האלים. לכן מביאים לו אווז וכורתים את ראשו. הגוף מונח בצד אחד של ההיכל והראש בצד האחר, והשניים נעים זה לעבר זה. גופו של האווז מתנודד ללא ראשו, והראש מקרקר, ובסופו של דבר הם מתחברים זה לזה מחדש והאווז עומד מולם שלם. ג'די מבצע את אותו כישוף גם עם ברווז ועם שור.

ח'ופו מרוצה ממה שראה, ואומר שהוא שמע כי ג'די יודע מה מספר תיבות הקודש במתחם תחות. אבל ג'די טוען שאינו יודע זאת, אלא רק איפה הן נמצאות. כשח'ופו מבקש ממנו להביא לו אותן, הוא אומר שאינו יכול מכיוון שכתוב שרק בנה הבכור של רֶדֶגֶ'ט יהיה מסוגל להביאן. כשח'ופו שואל מיהי רדג'ט, ג'די אומר שהיא תלד שלושה בנים שיכהנו במשרות רמות בארץ ויחליפו את שושלתו של ח'ופו. ח'ופו מודאג לשמוע שבניו לא ירשו את מקומו, אבל ג'די מבטיח לו שהם ישלטו, ושרק לאחר שלטון בנו (ח'פרו) ובנו שלו (מנכאורע), יעלה לשלטון בנה של רדג'ט.

בניגוד לאגדות הקודמות, זו אינה מסתיימת בהעלאת קורבן. הפעם פרעה מקציב לג'די קצבה ונותן לו מקום לגור בו בסמוך לג'דפחור. הסיפור מכין את הקורא לאגדה האחרונה, שבה נולד בנה של רדג'ט.

חוקרים אחדים (כגון ברברה ווטרסון [Watterson]) נוהגים לומר שהאגדה "ח'ופו והקוסם" מציגה את הפרעה כאיש חסר רגישות. יש הטוענים גם שפפירוס וסטקאר השפיע על תפישה שהתגבשה בשלב מאוחר יותר (ושמייצגה העיקרי הוא הרודוטוס), לפיה ח'ופו היה עריץ שתיעב את העם. אבל בטקסט אין שום דבר המעיד על כך. ח'ופו מצווה שיביאו לו אסיר כי הוא מצפה שג'די יוכל לחבר מחדש את הראש הכרות, וגם אם לא, הרי מדובר באדם שיוצא להורג בכל מקרה. לא ברור מדוע הסיקו חוקרים אחדים שהסיפור מציג את ח'ופו באור שלילי – שהרי הקטע העוסק באסיר הוא לכאורה הסיבה העיקרית למסקנתם.

לידת המלכים

לאגדה האחרונה אין מסַפֵּר מוגדר והיא נמסרת לנו בגוף שלישי. מדובר בה על לידתם הקסומה של שלושת המלכים הראשונים של השושלת החמישית: אוסר כאף, סחו רע, וקאקאי. רדג'ט, אשתו של כהן האל רע, סובלת מצירי לידה קשים, וכשהאל שומע על כך, הוא שולח את איזיס, נפתיס,  מֶסְחֵ'נֶת, חֶקֶת וח'נוּם לעזור לה. האלים האלה לובשים צורת דמויות רוקדות ומנגנות והולכים לבית שבו נמצא רווֹסר, בעלה של רדג'ט, המודאג ממצבה של אשתו. הם אומרים לו שיש להם ניסיון ביילוד נשים ושואלים אותו אם ירשה להם לעזור. הוא אומר שכן.

איזיס, מצרים העתיקה

איזיס בזרועות פרושות, ציור קיר מסביבות 1360 לפנה"ס. The Yorck Project, תצלום: ויקיפדיה

הם נכנסו לחדר שבו נמצאה רדג'ט, ונעלו את עצמם איתה בפנים. איזיס התייצבה לפניה, נפתיס מאחוריה, וחקת זירזה את הלידה

הסיפור מתאר בפירוט את לידתם של שלושת המלכים, ומקובל לחשוב שהתיאורים האלה מציגים נאמנה את תפקידן של המיילדות במצרים העתיקה: "הם נכנסו לחדר שבו נמצאה רדג'ט, ונעלו את עצמם איתה בפנים. איזיס התייצבה לפניה, נפתיס מאחוריה, וחקת זירזה את הלידה". איזיס מדברת אל הילד, ולאחר שהוא נולד הן רוחצות אותו, חותכות את חבל הטבור ומניחות אותו על כרית. לידותיהם של שני הבנים הבאים מתוארות באותו אופן, ולכל אחד מהם נותנת איזיס את שמו באמצעות לחש מעט שונה.

לאחר שכל הילדים נולדים בבטחה, האלים יוצאים מהחדר ורוורסה מודה להם ומציע לגמול להם בשק של דגן להכנת בירה. האלים עוזבים, אך לפתע איזיס אומרת לאחרים, "מה מתרחש כאן, האם נחזור בלי שנבצע פלא למען הילדים האלה?" וכך הם מכינים שלושה כתרים מלכותיים ומכניסים אותם לשק הדגן. אחר כך הם מחוללים סערה אדירה  כדי שיהיה להם תירוץ לחזור לבית, ושואלים אם יוכלו להשאיר שם את הדגנים כדי שלא יירטבו. הם אומרים שהם יבואו לאסוף אותם בדרך חזרה, והשק נשאר בחדר נעול.

רדג'ט מתאוששת מהלידות לאחר ארבעה עשר יום וקוראת למשרתת שלה כדי שתבדוק אם הבית מטוהר ומוכן לארוחה חגיגית. המשרתת אומרת שהכול מוכן מלבד הבירה, מכיוון שאין דגן בבית מלבד השק שרווסר נתן למוזיקאים ולרקדניות שעזרו בלידות. רדג'ט אומרת לה להשתמש בו, ומבטיחה כי רווסר יחליף את השק לפני שהם יחזרו.

מצרים העתיקה, נשים, נגנות, רקדניות

נגניות ורקדניות במצרים העתיקה, ציור קיר (1410-1420 לפנה"ס), The Yorck Projectתצלום: ויקיפדיה

אבל כשהמשרתת נכנסת לחדר הנעול, היא שומעת מוזיקה וקולות ריקוד והילולה הבוקעים לכאורה משום מקום, ורצה לומר לרדג'ט. כשהגברת נכנסת לחדר, היא מגלה שהצלילים בוקעים משק הדגן ושבפנים יש שלושה כתרים מלכותיים עבור בניה. היא מאושרת ממזלם הטוב ומספרת לבעלה מה מצאה. הם מחליטים לסגור את השק בתיבה ושמים אותה בחדר נעול כי הם פוחדים שח'ופו ילמד על המלכים העתידיים ויכעס.

ימים אחדים לאחר מכן, רדג'ט מתווכחת עם המשרתת שלה ומכה אותה. הנערה הנסערת בורחת מהבית לאחר שהיא צועקת שתלך לפרעה ותאמר לו מה יש בתיבה ומה משמעות הדבר. היא נמצאת בדרכה אל הארמון כשהיא נתקלת באחיה, גם הוא משרת בבית, שעסוק באותו זמן בדישת פשתן. כשהוא שואל אותה לאן היא הולכת ומדוע היא נסערת כל כך, היא מספרת לו את כל הסיפור. האח נזעם על כך שהיא מוכנה להתייחס לגבירתה באופן הזה, לבגוד באמונה, והוא מצליף בה עם שוט פשתן. הנערה רצה לנהר כדי לשתות מים, אבל תנין תופס וטורף אותה.

האח מבטיח לה שהכול יהיה בסדר כיוון שאחותו נטרפה על-ידי תנין

האח הולך לספר לרדג'ט את החדשות ומוצא אותה עצובה. כשהוא שואל מה קרה, היא מספרת לו על הריב עם אחותו, שמיהרה להוקיע אותה בפני הפרעה. האח מבטיח לה שהכול יהיה בסדר כיוון שאחותו נטרפה על-ידי תנין. הסיפור מסתיים.

בתחילה נדמה היה שכתב היד נקטע בנקודה הזאת מכיוון שהמגילה מחולקת למספר חלקים, ובדיוק כפי שההתחלה חסרה, נראה שגם הסוף חסר. אבל לפי כמה וכמה חוקרים (ביניהם מרים ליכטהיים, מירוסלב ורנר וורנה לֶפֶּר), כתב היד שלם, מלבד היעדרו הברור של הסיפור הראשון. הפפירוס מותיר את הקוראים עם ההבנה שסודם של שלושת הילדים, שיגדלו ויהפכו לשליטי מצרים, ולמעשה יגדעו את שושלתו של ח'ופו, שמור אצל אמם: השושלת החמישית תמשיך את תהילת מצרים.

ג'ושוע ג' מארק הוא ממייסדי Ancient History Encyclopedia. הוא היה מרצה לפילוסופיה וכתיבה במריסט קולג' בניו יורק.

This article “Stories from the Westcar Papyrusby Joshua J. Mark was originally published on Ancient History Encyclopedia. Translated and reprinted with permission (Creative Commons: Attribution-NonCommercial-ShareAlike).

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: סירת דיג מסורתית עם עין של של האל המצרי הורוס להגנה, Malta, Marsaxlokk. תצלום: פול ביריס, אימג'בנק / גטי ישראל 

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ג'ושוע ג' מארק, Ancient History Encyclopedia.
- דימוי שערסירת דיג מסורתית עם עין של של האל המצרי הורוס להגנה, Malta, Marsaxlokk. תצלום: פול ביריס, אימג'בנק / גטי ישראל

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על המאהב ותנין השעווה