מינוס בשינה

חשוב לישון היטב וידוע שחוסר שינה אינו עניין בריא או מומלץ. אך האם אנו מודעים למחיר הכבד של חוסר שינה, לפרט ולחברה כולה?
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

לאורך ההיסטוריה המודרנית, הרעיון של הצורך בשנת לילה טובה נתפש לעתים קרובות כסוג של פינוק. וירג'יניה וולף כינתה זאת "קטיעה מצערת של הנאות החיים", ולדימיר נבוקוב קרא לה "המנהג ההמוני המטופש ביותר בעולם", ולאחרונה, חלוץ האינטרנט וינט סרף כינה את השינה בביטול "בזבוז של זמן".

תחושות שכאלה – בשילוב שעות עבודה ושפע של הסחות דעת אלקטרוניות שהופכות את דחיית השינה לקלה ולמפתה – מחלחלות לחיי היומיום בעולם המתועש. על פי נתונים עדכניים, כמעט 30% מן המבוגרים האמריקנים מדווחים כי הם ישנים לכל היותר שש שעות בלילה – לפחות שעה פחות מן המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. ילדים בגיל בית הספר צריכים לישון כעשר שעות בלילה, אבל עומס שיעורי הבית, ימי לימודים המתחילים עם שחר ופעילויות חוץ-לימודיות, מובילים לכך שהם ערים עד שעה מאוחרת מדי, ונאלצים לקום מוקדם מדי.

העדויות המדעיות המצטברות מצביעות על כך שמחסור בשינה פוגם במגוון רחב של תפקודים גופניים, וגם בתהליכים קוגניטיביים כמו זיכרון ושליטה בתפקודים ניהוליים.

"אין כנראה ולו איבר אחד בגוף או תהליך אחד במוח, שפעילותו אינה משתפרת הודות לשינה (ונפגעת קשות כשאיננו ישנים מספיק), כותב מאת'יו פ. ווקר (Walker) – פסיכולוג קוגניטיבי, העומד בראש מעבדת השינה והדימות המוחי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי – בספרו Why we sleep: Unlocking the power of sleep and dreams.

חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה מרחיבים את טווח מחקר השינה, כדי לבחון כיצד הקשר בין שינה וקוגניציה משפיע על היבטים מרכזיים במרקם החברתי, כולל הוגנות, צדק, מערכות יחסים ומוסר.

רדום, רכבת, שינה

רדום ברכבת. תצלום: מורגן

מדוע השינה אינה בזבוז זמן

כבר בינקות, לשינה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות של התפקודים המוחיים מהסדר הגבוה, כמו עיבוד רגשות ושליטה.

"השינה תורמת רבות לבריאות הנפש שלנו, כשהיא מכיילת מחדש את מעגלי הרגשות במוח, ומאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים והפסיכולוגיים של היום למחרת באיפוק וברוגע", כותב ווקר בספרו.

מחקרים מצביעים על התאמה בין שינה לבין שליטה ברגשות

ואכן, מחקרים מצביעים על התאמה בין שינה לבין שליטה ברגשות. למשל, מחקר שנעשה במעבדה על ידי איריס מאוס מאוניברסיטת קליפורניה, חברת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, הראה כי משתתפים המעידים כי איכות השינה שלהם ירודה מפגינים יכולות ירודות כשהם מתבקשים להעריך מחשבות שליליות – יכולת הנחשבת מהותית לשליטה ברגשות.

מחסור בשינה עלול לחלחל לחיינו החברתיים במגוון דרכים, כפי שוונדי ברי מנדס (Mandes) – לשעבר חברת מועצה של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה – ועמיתיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, איימי מ. גורדון (Gordon) ואריק א. פרת'ר (Parther)  מציינים במאמר שפורסם בגיליון אוקטובר 2017 בכתב העת Current Directions in Psychological Science. לאחר בחינת הספרות המדעית העוסקת בקשר בין השינה למספר תהליכים חברתיים, גורדון ומדענים נוספים מסיקים כי מי שישנים מעט מתקשים בשליטה בדחפים ובהעדפת פעולות קוגניטיביות התובעות מאמץ, והדבר עלול להוביל להתנהגות הנובעת בעיקר מדחפים. הם מציינים כי בנוסף, מחסור בשינה עלול להפריע ליכולת שלנו לעבד אותות חברתיים זעירים.

קואלה

קואלה ישנה. תצלום: כריס סאור, unsplash.com

המחקר של ווקר אכן מצביע על כך שיכולתו של אדם לקרוא נכונה רגשות של אחרים, בעיקר כאלה שבאים לידי ביטוי באיתותים מעודנים, נפגמת כתוצאה ממחסור בשינה. במחקר שנערך בשנת 2010, ווקר ביקשה מנבדקים, סטודנטים בקולג', להעריך תמונות שבהן נראו שלושה פרצופים, שהביעו דרגות שונות של עצב, שמחה וכעס. חלק מן הסטודנטים ביצעו את המטלה בזמן שסבלו ממחסור בשינה, וחזרו עליה פעמיים: אחרי שנחו ואחרי שישנו מספר שעות. האחרים העריכו את התמונות פעמיים – בשני המקרים אחרי שעות שינה רבות.

מחסור בשינה עלול לגבות מחיר כבד בדמות פגיעה ביכולת ליצור מגעים חברתיים

מן התוצאות עולה כי המשתתפים הצליחו פחות בזיהוי הבעות מתונות של כעס ושמחה כשסבלו ממחסור בשינה, אם כי יכלו עדיין לזהות הבעות קיצוניות של אותם רגשות.

הנוירופסיכולוג ויליאם ד.ס. קילגור (Killgore) ועמיתיו מאוניברסיטת אריזונה פרסמו תוצאות של ניסוי דומה, שבו השתמשו במגוון רחב של הבעות המביעות רגש, כחלק מבחינת השפעתו של מחסור בשינה על שיפוט חברתי, רגשי ומוסרי. המחקר החל כשקילגור שימש פסיכולוג חוקר בצבא האמריקני. הוא מציין כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שמחסור בשינה עלול לגבות מחיר כבד בדמות פגיעה ביכולת ליצור מגעים חברתיים.

"אתם עלולים להגיב באופן לא מתאים כלפי אדם שאתם טועים בהבנת רגשותיו, בעיקר בנוגע לכל הרגשות החברתיים שמאפיינים אותנו כבני אדם", אומר קילגור. "או שאתם עלולים לגלות פחות מדי אמפתיה. בני הזוג שלכם, או אנשים קרובים, עשויים להזדקק לדבר מה, אבל אתם לא תוכלו להבין זאת. הדבר עלול לעורר בעיות במערכות היחסים שלכם או בעבודה. בעיניי, האופן שבו חוסר שינה משפיע על מערכות היחסים שלנו – זו אחת הבעיות המרכזיות בתחום".

פגיעה במערכות יחסים

העובדה שמחסור בשינה עלול להוביל ליותר עימותים במשפחה, בין חברים ובין עמיתים לעבודה, נדמית מובנית מאליה: שינה מועטה – פיוז קצר.

דיווח אמפירי שפורסם בשנת 2014 על ידי גורדון, בשיתוף עם סרינה צֶ'ן, חברת האגודה ומרצה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מצביע על קשר ישיר בין איכות השינה, רגשות וקשיים במערכות יחסים. באחד המחקרים, החוקרים ביקשו משבעים זוגות הטרוסקסואלים לדון במקור העיקרי לוויכוחים במערכות היחסים שלהם, ולאחר מכן הציעו לזוגות הזדמנות לפתור את הסכסוך בעודם מצולמים. לפני השיחה, המשתתפים דיווחו על משך השינה שלהם בלילה הקודם ואיכותה, וכן על מידת חוסר התפקוד שלהם ביום (כלומר, עייפות). הם גם מילאו שאלונים שבהם נתבקשו לדרג את מידת ההערכה, הדאגה, הכעס, הטינה ורגשות אחרים שהם חווים, ולהעריך את עוצמת הרגשות שחווים בני זוגם. שלושה צופים נפרדים צפו בוויכוחים הללו ודירגו את התנהלותם הרגשית של הנבדקים.

זוג צעיר, כעס, מריבה, צרחות

כמה שעות הם ישנו בלילה? תצלום: Vic

לאחר ניתוח מעמיק של התוצאות, גורדון וצ'ן גילו כי המשתתפים שדיווחו על מחסור בשינה בלילה הקודם הפגינו יותר רגשות שליליים וגישה חיובית פחות במהלך הוויכוחים עם בני זוגם, וכך עשו גם בני הזוג. הצופים העצמאיים אישרו את התוצאות. בנוסף, מי שלא ישנו היטב הצליחו פחות בהערכת רגשותיהם של בני זוגם, ובני זוגם הפגינו יכולת מועטה להפגין אמפתיה. הנתונים מעידים כל כך שהזוגות שהצליחו יותר מכולם לפתור במהלך הניסוי את העימותים ביניהם היו זוגות שבהם שני בני הזוג נחו היטב. כשאחד מבני הזוג סבל מעייפות, הוא פגע גם ביכולת בן זוגו לפתור את הסכסוך.

מחיר כלכלי

עלויות המחסור בשינה מכבידות כנראה מאוד גם על הפעילות הכלכלית במשק. מחקר של מכון המחקר העצמאי Rand Europe קובע כי השפעות המחסור בשינה על פריון מקומות העבודה והסכנה למקרי מוות עולה לכלכלת המדינות המתועשות – ארצות הברית, יפן, גרמניה ובריטניה – 660 מיליארד דולר בשנה.

במאמר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Perspectives on Psychological Science, כריסטופר ברנס (Barnes) מאוניברסיטת וושינגטון וכריסטופר דרייק (Drake) מן המרכז לחקר הפרעות השינה בבית החולים הנרי פורד בדטרויט, מישיגן, מסבירים כיצד העלויות הללו נובעות, כנראה, מעייפותם של עובדים.

"בסך הכול, עובדים הסובלים ממחסור בשינה ייטו לטעות יותר, יהיו פחות מודעים לשגיאותיהם, יצירתיים פחות ונוטים יותר לפציעות", מסביר ברנס. "השפעות נוספות על מקומות עבודה כוללים שוטטות ברשת, תשומת לב מועטה לעבודה, עלייה בהתנהגות לא-אתית והתנהגות לא מתחשבת של מנהלים".

מייקל ס. כריסטיאן (Christian) מן המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, ואלכסנדר פ.ג'. אליס מאוניברסיטת אריזונה ערכו מחקר שם הוא מצביע על תוצאות דומות. הם בחנו את ההשערה שלפיה עובדים הסובלים מחוסר שינה יתקשו יותר לרסן דחפים שליליים לעומת עמיתיהם שאינם עייפים. הם ביקשו מ-171 לדרג – בראשית המשמרת שלהן ולאחריה – את מידת המחסור שלהן בשינה, השליטה העצמית והעוינות. בסיום משמרות של 12 שעות עבודה, האחיות נשאלו אם ביצעו מעשים זדוניים כלשהם, כמו הערות מעליבות או עבודה איטית במכוון. מן התוצאות עולה כי אחיות שדיווחו על פחות משש שעות שינה בלילה הקודם נטו הרבה יותר לבצע מעשים זדוניים במהלך העבודה, לעומת עמיתותיהן שישנו היטב.

עובד, רדום, עייפות, עבודה

עובד רדום. תצלום: אלכס פרוימוס

במחקר עוקב, 75 סטודנטים למנהל עסקים השתתפו בניסוי מעבדה שבדק האם מחסור בשינה מוביל ליותר מקרים של רמייה ועוינות. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: חברי קבוצה אחת נותרו ערים במעבדה במשך 24 שעות, ואילו לאחרים נאמר לישון כרגיל – לא פחות משבע שעות בלילה – במהלך יומיים לפני הניסוי.

למחרת, חברי שתי הקבוצות ענו לסדרה של מיילים מתלמידים לעתיד, שהתעניינו באפשרות ללמוד באותה פקולטה, במסגרת תכנית למידה אלקטרונית. החוקרים אמרו לנבדקים במפורש שבתשובותיהם לפונים, הם מייצגים את בית הספר למנהל עסקים.

במיילים שנשלחו על ידי המועמדים להרשמה, היו מספר שגיאות כתיב ודקדוק, וכן הערות שליליות על אודות האוניברסיטה.

החוקרים השתמשו בשיטת ניקוד שנקבעה מראש כדי להעריך את המידה שבה המיילים שבהם השיבו הנבדקים היו בלתי ראויים: עד כמה הם לעגו לפונים, קללו או העירו הערות גזעניות.

משתתפים מן הקבוצה שסבלה ממחסור בשינה נטו יותר – במידה ניכרת – להשתמש בתשובותיהם בשפה שלילית ולא ראויה, דבר העשוי להצביע על קושי בשליטה ברגשות לעומת עמיתיהם שזכו לישון היטב.

באותו ניסוי, לנבדקים הייתה הזדמנות לרמות תמורת סכומי כסף קטנים. ראשית, הם עברו מבחן מקדים קצר שמדד את יכולת הסקת המסקנות שלהם. לאחר מכן הם נתבקשו לענות על אותו מבחן וגילו כי הם ירוויחו דולר אחד תמורת כל תשובה נכונה. חשוב לציין כי הם עצמם בדקו את המבחנים והעניקו לעצמם תמורה, בכסף שלקחו ממעטפה שהונחה בחדר.

הממצאים מגלים כי הנבדקים שסבלו ממחסור בשינה נטו יותר לרמות, ולקחו לעצמם יותר כסף מכפי שהרוויחו באמת, לעומת חברי הקבוצה שישנו כרגיל.

חשוב לציין, כי מן התוצאות עולה כי לישנוניות יש השלכות חמורות על ביצוע תפקידים שבהם יש צורך בשליטה ברגשות כמו שירות לקוחות. עובדים הסובלים ממחסור בשינה ואשר חווים קושי בשליטה או הסתרת רגשות שליליים עלולים יותר להגיב כלפי לקוח מעוצבן בהתפרצות, לעומת עובדים הישנים די הצורך.

במחקר אחר, ברנס וקבוצה בינלאומית של חוקרים, גילו כי השפעת המחסור בשינה אינה פוסחת גם על מנהלים במקומות עבודה. החוקרים ביקשו ממפקחים למלא שאלון בראשית כל יום עבודה, במהלך עשרה ימים עוקבים. גם עובדיהם של המפקחים מילאו שאלונים ובהם העריכו את מקרים של התנהגות פוגענית שחוו במהלך אותה תקופה.

כשהמפקחים ישנו מעט מדיי, העובדים שלהם שמו לב לעלייה במספר המקרים של התנהגות פוגענית. למעשה, הדבר יצר אווירה שלילית במשרד, והשפיעה לרעה על פריון העבודה.

"מסקנת המחקר שלנו קושרת את איכות השינה של המנהל להתנהגות פוגענית במקום העבודה, שבסופו של דבר מניבה פגיעה בעובדים", כותבים ברנס ועמיתיו.

עלויות משפטיות

בנוסף להשפעה על הכלכלה, חוקרים גילו את השפעת המחסור בשינה בתחום חשוב ביותר אחר של החברה: המשפט הפלילי. המחקר מנצל את הניסוי הטבעי: המעבר השנתי לשעון קיץ בצפון אמריקה, אירופה ובמקומות ספורים במזרח התיכון. אובדן שעות השינה המעטות יחסית (40 דקות בממוצע) שחווים מרבית האנשים כשהם מזיזים את השעון שעה אחת קדימה, נקשר לעלייה במספר מקרי הפציעה במקומות עבודה ועלייה במספר תאונות הדרכים. אבל מחקר משנת 2016 קובע כי השינה המקוצרת הזו משפיעה גם על חומרת פסקי הדין שפוסקים שופטים.

פסקי הדין שניתנים למי שמורשעים בפשעים מושפעים כנראה חלקית על ידי איכות השינה של מי שקובעים להם את העונש

"גילינו כי פסקי הדין שניתנים למי שמורשעים בפשעים מושפעים כנראה חלקית על ידי איכות השינה של מי שקובעים להם את העונש", אומרת החוקרת קוינגמין צ'ו (Cho) מאוניברסיטת וושינגטון, העומדת בראש קבוצת החוקרים. "שינה היא גורם שאינו אמור להשפיע על חומרת פסק הדין, אבל היא משפיעה".

צ'ו ערכה את המחקר ביחד עם ברנס ועם כריסטיאנו ל. גווראנה (Guarana) מאוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון. החוקרים בחנו נתונים מפסקי דין שניתנו בין השנים 1992-2003 ונאספו על ידי וועדת בחינה עצמאית של הממשל הפדרלי. הם בחנו את הנתונים בכל מחוז ואת משך תקופות המאסר שנקבעו בפסקי הדין, אך לא התייחסו לסוגים אחרים של פסקי דין שגזרו על הנאשמים מעצר בית או מעצר על תנאי.

כדי לבודד את השפעתו הייחודית של המעבר לשעון קיץ, צ'ו ועמיתיה שיקללו את השפעתם של גורמים נוספים על פסקי הדין, החל בנטייה שנתית המשפיעה על החלטות השיפוט וכלה במאפיינים שונים של המשפט ושל העבריינים.

לאחר ניתוחים שונים, החוקרים גילו נטייה ברורה: פסקי דין שהתקבלו ביום שני, לאחר המעבר לשעון קיץ, כללו תקופות מאסר ארוכות יותר מאשר בימים אחרים. צ'ו ועמיתיה גילו גם כי פסקי הדין בימים המכונים "ימי שני המנומנמים", ארוכים ב-5% בממוצע מאלה שניתנו ביום שני הקודם, וביום שני בשבוע שלאחר מכן.

בית המשפט העליון האמריקני, בית המשפט העליון של ארצות הברית

איך הם בימי שני? - שופטי בית המשפט העליון של ארה"ב, אפריל 2017. תצלום: פרנץ יאנצן, אוסף בית המשפט העליון האמריקני

ניתוח נוסף מראה כי פסקי הדין שניתנו בימי שני המנומנמים היו ארוכים יותר מאלה שניתנו בכל ימי השנים האחרים גם יחד, וארוכים יותר מכלל פסקי הדין שניתנו בימים אחרים של השנה.

חשוב לציין כי השפעה ניכרה בבירור בימי שני המנומנמים: פסקי דין שניתנו בימות השבוע שלאחר המעבר לשעון הקיץ אינם שונים מפסקי הדין שניתנו שבוע לפני ושבוע לאחר הזזת השעון. צ'ו ועמיתיה גילו כי החזרה לשעון חורף, שבמהלכה אנשים זכו לשעת שינה נוספת, לא השפיעה כלל על פסקי הדין.

מובן מאליו כי ישנם משתנים רבים המשפיעים על שופטים בבואם לפסוק את דינו של נאשם, ובממוצע, זמן השינה האובד להם בגלל המעבר לשעון קיץ, אינו ארוך משעה. עם זאת, הנתונים עדיין מצביעים בבירור על יחס בין הזזת השעון לבין הפסיקה:

"הופתענו מכך שהנתונים היו ברורים כל כך", אומרת צ'ו. "ניתחנו את הנתונים בכל מיני צורות ניתוח ובדיקות מובהקות, והשפעת [חוסר השינה] עדיין ניכרה בבירור".

לממצאים אלה ישנן השלכות ברורות על מי שמעורבים במערכת המשפט, אבל הם עשויים גם להשפיע בהקשר רחב יותר על אנשים שמענישים או סופגים עונשים", אומרת צ'ו.

"מנהלים מענישים עובדים שמפרים כללים במקום העבודה, הורים מענישים ילדים שאינם מתנהגים כראוי, מורים מענישים תלמידים שמפריעים בכיתה, ושופטי ספורט מענישים ספורטאים שמפרים את כללי המשחק", היא מציינת. "רבים מאלה שמקבלים החלטות להעניש, עושים זאת כשהם סובלים ממחסור בשינה, וכנראה מושפעים ממש באותה צורה".

 

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תמונה ראשית: "מנוחת צהריים ביום עבודה", וינסנט ואן-גוך, תצלום: ויקיפדיה

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי APS Observer.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על מינוס בשינה

שינה אינה מותרות אלא הכרח ולמעשה המתנה הטובה ביותר שאפשר לתת לעצמכם היא פשוט לישון יותר (קל להגיד, קשה לישם).
מומלץ להרחבה בנושא לקרוא בספר המצוין שיצא לאחרונה: בית ספר לשינה (מצרף סקירה שלי עליו)
https://www.xn----1hckc6ddr6ab.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94/