מיץ עגבניות

פסיכולוגיה היא מדע הנפש וההתנהגות. אין שום קשר בינה ובין אסטרולוגיה, קריאת מחשבות ומיסטיקה ניו אייג'ית. ובכל זאת, אנשים חכמים רבים שנמשכים לפסיכולוגיה נמשכים לעתים גם לכל מיני אמונות אלטרנטיביות מקושקשות שנושקות לפסיכולוגיה. אולי זה הגיוני: יש חפיפה בין פסיכולוגיה לתחומים האלה – למשל, בשאלות על הקשר בין גוף ונפש, או על טבעה של אישיות, וכן ברצון לשפר את הבריאות והרווחה – ואנשים שמתעניינים בפעולתה של הנפש פתוחים לא אחת לנקודות מבט שונות.

הפסיכולוגיה היא מדע, כלומר היא דורשת ראיות שנאספו לפי כללים מחמירים ומוגדרים היטב, ואילו האסטרולוגיה, "הסוד" וההומאופתיה הם פסבדו־מדעים ללא שום גיבוי אמפירי

אבל יש גם תהום גדולה שפעורה בין תחומי החקירה האלה: הפסיכולוגיה היא מדע, כלומר היא דורשת ראיות שנאספו לפי כללים מחמירים ומוגדרים היטב, ואילו האסטרולוגיה, "הסוד" וההומאופתיה הם פסבדו־מדעים ללא שום גיבוי אמפירי. האם עלינו להיות מודאגים מכך שאנשים הנמשכים לפסיכולוגיה נוטים להימשך גם לתחומים אחרים שחופפים לה במידת מה בתוכנם אך אינם נטועים במחקר?

למה זה חשוב כל כך?

אולי זה לא חשוב. יש האומרים כי האמונות האלה הן אמונות שוליים שאינן גורמות נזק מהותי – וחוץ מזה, מעטים האנשים שמאמינים בדברים כאלה ממילא. אבל סקרים מראים דווקא את ההיפך: רובנו איננו מעוגנים לחלוטין במציאות.

לפי סקר של מכוןן המחקר גאלופ מ־2005, ל־73 אחוז מהאמריקנים יש לפחות אמונה אלטרנטיבית אחת, ולפי סקר של Ipsos מ־2019, כמעט מחצית מהאמריקנים מאמינים ברוחות רפאים. מחקר של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית מלמד שפסבדו־מדעים מסוגים שונים נהנים מקהל חסידים גדול.

כוסות רוח: זה לא מדע ונראה שלא רק למתים זה לא עוזר. תצלום: CiaoHo

אמונות פסבדו־מדעיות כאלה אינן בלתי מזיקות – הן הורגות אנשים, פשוטו כמשמעו

אך אמונות פסבדו־מדעיות כאלה אינן בלתי מזיקות – הן הורגות אנשים, פשוטו כמשמעו. האתר What’s the Harm? זיהה מעל ל-300 אלף מקרים של אנשים שמתו בגלל אמונות אלטרנטיביות, ומספר דומה של מקרים שבהם אנשים נפגעו – ממנות עתק של ויטמינים, מ"ניתוח על־טבעי", סירוב לתרופות אמיתיות ותוכניות ניקוי רעלים מסוכנות. האם התממשה נבואת הזעם הידועה של קרל סייגן על אודות אמריקה, שמרוב אחיזה בקריסטלים והיוועצות בהורוסקופים תושביה אינם מצליחים להבחין בין האמת ובין מה שפשוט מעורר בהם הרגשה טובה?

המרחב גדוש בגישות מפתות אך ריקות מתוכֶן שנושקות לפסיכולוגיה, ושבדיוק כמוה מנסות לתת מענה לכמיהות אנושיות כמו ודאות, הצלחה ותקווה.

כלכלת הקשקושים האלטרנטיביים מזיקה לבריאותנו. אך אל תטעו: הפרצות וההטיות הקוגניטיביות שבגללן אנו מועדים לאמונות האלה הן אוניברסליות. כולנו סובלים מהן, איש אינו חסין לכשלים האנושיים האלה. אך תקוותם הגדולה של הפסיכולוגים היא שחשיפת האמונות האלה וקווי השבר הקוגניטיביים שהן ניצבות עליהם תעזור לנו להיות דרוכים יותר כשמציגים בפנינו טענה בנוגע לאופן פעולתו של העולם. הנה חמש תחנות פופולריות בעולם האמונות האלטרנטיביות.

אסטרולוגיה

פני: "אני מזל קשת, מה שבטח אומר לכם הרבה יותר ממה שאתה צריכים לדעת".

שלדון: "כן, זה אומר לנו שאת משתתפת בדלוזיה התרבותית ההמונית, שלפיה מיקומה הנראה של השמש בזמן לידתך ביחס לקבוצות כוכבים שהוגדרו באקראי, משפיע איכשהו על האישיות שלך".

המפץ הגדול -

אסטרולוגיה היא האמונה שמיקומם של גרמים שמימיים בעת לידתנו משפיע על אישיותנו ומסלול חיינו. הנה חמש סיבות שבגללן מדובר בשטויות.

ראשית, בדיקות אמפיריות של נבואות אסטרולוגיות מלמדות שהן אינן קולעות. לפי ניתוח־על של יותר מארבעים ניסויים מבוקרים, אסטרולוגים מומחים אינם משיגים תוצאות טובות יותר מהמקרה, אפילו בחיזוי תכונות אישיות בסיסיות כמו מוחצנות. ניסויים כפולי־סמיות מראים בבירור שתחזיות אסטרולוגיות אינן מגובות בראיות.

אם האסטרולוגיה נכונה, היא שוללת פחות או יותר את כל מה שאנחנו יודעים על פיזיקה ופסיכולוגיה

שנית, אין מנגנון ידוע שבאמצעותו כוכבים משפיעים על אישיות.

שלישית, במקרה שחשבתם שזה קשור לכבידה, אז זה לא. כוח הכבידה של הרופא בחדר בזמן לידתכם היה חזק יותר מכוח הכבידה שהפעילו עליכם כוכבי הלכת במערכת השמש באותו רגע.

רביעית, אם האסטרולוגיה נכונה, היא שוללת פחות או יותר את כל מה שאנחנו יודעים על פיזיקה ופסיכולוגיה.

פעם גם זאת הייתה רפואה מדעית: על פי כתב היד הוולשי הזה מהמאה ה-15, כל מזל בגלגל המזלות משפיע על מערכת אחרת בגוף. תצלום: ויקיפדיה

חמישית, יש סיבות לחשוב שהאמונה באסטרולוגיה נובעת משילוב של הטיות קוגניטיביות (כמו הטיית האישוש, שהיא הנטייה להבחין רק בעובדות שתואמות את ההשקפות הקיימות שלנו ולזכור רק אותן) ושל התנסחויות מעורפלת כמו הצהרות ברנאם, כלומר הצהרות רב־משמעיות שכאילו נתפרו לחיינו אך למעשה נכתבו במכוון בניסוח רחב במיוחד כדי שיוכלו להתאים לכולם. אין קשר מהימן בין כוכבי הלכת לאישיות שלנו – סיבתיות פשוט אינה עובדת ככה.

זכרו שכבני אדם, יש לנו נטייה לראות דפוסים גם כשהם אינם קיימים. המוחות שלנו הם "גלאי דפוסים מתירניים" כמו שאומרים חוקרים מסוימים. למעשה, זיהוי דפוסים הוא חלק חשוב מהחוויה האנושית – במהלך האבולוציה של המין שלנו היה לו תפקיד מהותי בהישרדותנו ובפתרון בעיות.

לעתים קרובות אנו מזהים דפוסים בעלי משמעות ברעש חסר פשר, ולכן אנו חושבים שתחומים כמו אסטרולוגיה והומאופתיה מציגים תמונת עולם מדויקת, בעוד שבפועל ההחמצות שלהן עולות בהרבה על ההצלחות

אבל אנחנו מועדים ליפול במלכודת החיובי הכוזב, והפרצה הנוירולוגית הזאת עלולה לגרום לנו בעיות. לעתים קרובות אנו מזהים דפוסים בעלי משמעות ברעש חסר פשר, ולכן אנו חושבים שתחומים כמו אסטרולוגיה והומאופתיה מציגים תמונת עולם מדויקת, בעוד שבפועל ההחמצות שלהן עולות בהרבה על ההצלחות – אנחנו פשוט לא מבחינים בהן או שאנו מקודדים אותן בזיכרון כי הן אינן מושכות את הקשב שלנו באותה מידה.

מבחן האישיות מאיירס-בריגס

שאלון מאיירס-בריגס הוא מבחן האישיות הפופולרי ביותר בעולם, אך למרבה הצער תוצאותיו אינן עקביות. הוא אינו חוזה בהצלחה תוצאות בחיים, והוא מבוסס על רעיונות שלא עברו אישוש אמפירי. חברת מאיירס-בריגס טוענת שהשאלון "נועד לתאר, לא לנבא", ובכל זאת משתמשים בו במקומות רבים כדי לנבא התנהגות במקום העבודה.

השאלון מתעלם גם ממשתני אישיות חשובים כמו נוירוטיות, תכונה שמתארת עד כמה אנו מועדים לרגשות שליליים כמו עצב, חרדה ותחושת פגיעות. ההתעלמות מהנוירוטיות היא כשל מהותי, כי מחקרים מלמדים שהתכונה הזאת מנבאת טווח שלם של התרחשויות בחיים: למשל, את הסיכוי שנתגרש, שתהיה לנו הפרעת נפש, או שנפתח התמכרויות שונות – ואפילו כמה שנים נחיה (בממוצע, כמובן, כי יש גורמים רבים אחרים שמשפיעים על כך).

הנוירוטיות קיימת בתרבויות אנושיות שונות ברחבי העולם. היא אפילו מופיעה אצל בעלי חיים.

אז אם מבחן מאיירס-בריגס סובל מהמגרעות האלה, מדוע הוא פופולרי כל כך? קשה לומר בוודאות, אבל הנה מספר סיבות אפשריות: קל להשתמש בו. קל לחשב ולפרש את תוצאותיו. יש לו מערך פרסומי מוצלח, וגם מימון. וכמו שקורה בנוגע לנוירוטיות, מבחן מאיירס-בריגס נמנע באלגנטיות מלומר לנבחנים אמירות שליליות.

לצערו הרב של הדיוק, אנו נוטים להעדיף מודלים המבוססים על טיפוסים, עם תוויות נוחות, על פני מודלים מורכבים יותר המבוססים על רצפים

יתרה מזאת, בפסיכולוגיה יש ראיות לכך שאנו נוטים לחשוב בדיכוטומיות, ולא ברצפים. לדוגמה, חשיבה קטגורית – שאדם הוא מופנם או מוחצן, נוירוטי או יציב רגשית – היא אינטואיטיבית יותר ופחות מאמצת מלדמיין רצף שיש בו אינסוף נקודות. לצערו הרב של הדיוק, אנו נוטים להעדיף מודלים המבוססים על טיפוסים, עם תוויות נוחות, על פני מודלים מורכבים יותר המבוססים על רצפים.

הלו קיטי או דארת' ויידר? בכולנו יש משניהם ודברים רבים נוספים. תצלום: ג'יי די הנקוק.

הומאופתיה

ההומאופתיה מבוססת על שני עקרונות. הראשון הוא "דומה בדומה ירפא", והשני הוא שדילול חומרים מגביר את יעילותם (הגיוני בסך הכול, לא?)

ניסויים מבוקרים מלמדים שההומאופתיה אינה משיגה תוצאות טובות יותר מתרופות פלצבו. טענותיה של ההומאופתיה סותרות חלקים נרחבים מהפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והרפואה (וברור לנו שהמדעים האלה עובדים כי הם מרפאים זיהומים והם נתנו לנו את המחשבים).

והראיות מלמדות כי עמודי התווך של ההומאופתיה – למשל, ש"דומה בדומה ירפא" ושדילול מגביר יעילות – הם פשוט שגויים. נראה כי האמונה בהומאופתיה מתבססת על אפקט הפלצבו ועל הטיית הציפייה, כלומר השפעותיה נובעות ממה שאנחנו מצפים שיקרה אחרי שנקבל את הטיפול.

מה שמזכיר לי: שמעתם פעם את הבדיחה על ניסויים כפולי סמיות בהומאופתיה? עורכים את הניסוי, ואז מתעלמים מהתוצאות... פעמיים!

קל היה לצחוק על הומאופתיה אילו היא הייתה סתם שטות, אבל היא לא – היא שטות מסוכנת. הומאופתיה הורגת אנשים מדי שנה, כי היא מרחיקה אותם מטיפולים אמיתיים

קל היה לצחוק על הומאופתיה אילו היא הייתה סתם שטות, אבל היא לא – היא שטות מסוכנת. הומאופתיה הורגת אנשים מדי שנה, כי היא מרחיקה אותם מטיפולים אמיתיים.

לדוגמה, מחקר מ־2018 מצא שלחולי סרטן שבוחרים בטיפולים הומאופתיים יש סיכוי גדול פי שניים למות בהשוואה לחולים שנמנעים מהם. המודעות הגוברת לסכנות מסוג זה הביאה לצעדים חיוביים כמו "המניפסט האירופי נגד פסבדו־טיפולים", המתעד את מספר האנשים שה"טיפולים" האלה הרגו שלא בכוונה.

מן הראוי לציין שיש אמונות או טיפולים שמתחילים כטיפולים "אלטרנטיביים" לא שגרתיים אך עוברים מהמחוזות האלטרנטיביים למחוזות החוכמה המקובלת – אם מחקרים אכן מוכיחים שהם עובדים. זו פשוט פעולתו התקינה של המדע.

המדע אינו מכריז שרירותית שטיפולים מסוימים הם קבילים ואחרים אינם. המדע מעמיד למבחן השערות כדי לראות אם הן עומדות בבדיקה אמפירית. כך קרה, באופן חלקי לפחות, עם המדיטציה. יש מחקרים שמראים כי המדיטציה מועילה להתמודדות עם חרדה ודיכאון, והיא אכן שולבה בטיפולים רפואיים מקובלים (למרות ממצאים מעורבים).

אם רעיונות אינם עומדים בבדיקה אמפירית, הם נדחים. חשוב מאוד להבין זאת: הטענה שהומאופתיה היא קשקוש אינה משהו שאומרים זקנים בחלוקי מעבדה לבנים שמנסים להגן על הטריטוריה שלהם. היא מבוססת על כך שמחקרים מראים בבירור כי ההומאופתיה אינה משיגה תוצאות טובות יותר מפלצבו, ויתרה מזאת, היא אף מגדילה את הסיכוי למוות. טוב לשמור על ראש פתוח, אבל לא כשפרסום כוזב הורג את יקיריכם.

כמאמר השנינה הידועה: טוב לשמור על ראש פתוח, אבל אם תפתחו את הראש יותר מדי ייפול לכם המוח.

אומרים שפרח ה-Gray Mule Ears (בתמונה) משמש בהומאופתיה האמריקנית לטיפול בכאבי גרון, בחולשה ובדיכאון. האם די באמונה? ומה הסיכונים? תצלום: ג'ון ראסק

הסוד

הו, ״הסוד״, ספר מסוגת "נטביע אתכם בשטויות במיץ עגבניות" שתורגם לחמישים שפות ומכר יותר מ-30 מיליון עותקים בכל העולם. כתבה אותו ב־2006 מפיקת הטלוויזיה האוסטרלית רונדה בירן (Byrne), והוא מבוסס על "חוק המשיכה": מחשבותינו מושכות אל תוך חיינו באורח קסם סוגים מסוימים של חוויות.

בלב הספר נמצאת הטענה שמחשבות חיוביות יביאו דברים טובים לחיינו. אבל משתמע ממנו שאם חייכם רוויים אומללות וחוסר מזל, הרי הבאתם אותם על עצמכם מפני שאינכם חושבים חיובית. כמו מותגים אלטרנטיביים רבים אחרים, ״הסוד״ שוחט מושגים כמו "אנרגיה" ועושה שימוש שגוי בפיזיקה הקוונטית – על ידי הצגה מוטעית ביותר של אפקט הצופה בקריסת פונקציית הגל, לדוגמה – כדי לאשש את טענותיו.

נדמה שהצגה מוטעית של הפיזיקה הקוונטית היא כמעט דרישת קבלה לאגודת רוכלי האמונות האלטרנטיביות

למען האמת, נדמה שהצגה מוטעית של הפיזיקה הקוונטית היא כמעט דרישת קבלה לאגודת רוכלי האמונות האלטרנטיביות. אם אתם מתכננים לפלוט שטויות ריקות מתוכן אל העולם ורוצים להקנות להן מעטפת אינטלקטואלית, רוצו לגנוב קצת פיזיקה קוונטית!

נראה כי יש שתי סיבות לכך, מעבר לחותמת האיכות שהשימוש בענף מדעי מכובד מעניק לכותבים. ראשית, רוכלי הגללים נהנים מכך שפיזיקה קוונטית היא תחום בעל עקרונות קשים להבנה, הנגיש בעיקר למומחים. אם הקוראים אינם מכירים אותו, קל יותר לנוכלים להציג באופן מסולף את הממצאים והאקסיומות שלו.

מטפורה שחוקה הנוגעת לפיזיקה מודרנית ושרדינגר או סתם חתול שחור (טפו טפו טפו)? תצלום: נבויסה מלאדיינוביץ'.

שנית, הפיזיקה הקוונטית היא באמת מוזרה מאוד – ראו לדוגמה, מושגים כמו פעולה ממרחק, סופרפוזיציה קוונטית ועקרון אי־הוודאות של הייזנברג. אינטלקטואלים שרלטנים מנצלים את המוזרות הזאת ורומזים לנו שאם המדע מגבה טענות משונות להפליא שכאלה, אז למה שלא יגבה לוחות השראה, את חוק המשיכה ואת יכולתן של הצ'אקרות לרפא את הסרטן שלכם ולהגשים את חלומותיכם הפרועים? כמו זנים אחרים רבים של קשקשת אלטרנטיבית, "הסוד" עושה כסף ממכירת תקווה כוזבת, ולשם כך הוא משתמש בערמומיות בפיזיקה הקוונטית.

כפי שמציינים בנג'מין רדפורד (Radford) ומארי קרמייקל (Carmichael) במגזין The Skeptical Inquirer, למטבע של דוקטרינת הסוד יש צד שני מכוער: אם אתם עניים או חולים בגוף או בנפש, זאת בעיקר אשמתכם. לא חשבתם את המחשבות הנכונות. לא הפצתם את האנרגיה הנכונה אל היקום. טיפשים עלובים שכמותכם.

מדיומים, מתקשרים, מגידי עתידות, חוזים ופסיכוקינטיקנים

הרי לכם נבחרת כוכבי-על של בלבולי המוח.

לחלוב כסף מאנשים בתמורה לתקוות כוזבות אינו עיסוק חדש. נוכלים תמיד ניצלו את פגיעויותיהם של בני האדם

מובן שלחלוב כסף מאנשים בתמורה לתקוות כוזבות אינו עיסוק חדש. נוכלים תמיד ניצלו את פגיעויותיהם של בני האדם.

בשעתם, מפריכנים ידועים כמו הארי הודיני ורנדי המדהים עשו עבודה מצוינת בחשיפת נוכלים. הם היו קוסמים מפורסמים, אך ניהלו גם קריירות מצליחות בהפרכת טענותיהם של מדיומים, מתקשרים ורמאים אחרים.

רנדי המדהים היה אמן אשליות יוצא מן הכלל על הבמה, שכישוריו בקסמים נפלו רק מכישוריו בחשיפת נוכלים. כמו קוסמים טובים רבים, הוא הבין שהולכת השולל, בין שהיא נעשית באופן לגיטימי (כמו במופע קוסמות) ובין שבאופן לא לגיטימי (כמו אצל נוכלים "על־טבעיים" למיניהם), היא עניין פסיכולוגי בעיקרו, ושהיא מתבססת על תשומת לב, הטעיות וציפיות – ולפעמים גם על הצורך להאמין.

הקריירות של הארי הודיני וג'יימס רנדי התאפיינו בניגוד מסקרן: קסם הוא ביסודו הטעיה, אבל הם שילבו בין התשוקה לקסם והתשוקה להפרכת שרלטנות.

רנדי, שעומד במרכז הסרט An Honest Liar, הקים את "הוועדה לחקירה ספקנית" וגם קרן חינוכית. ב־1986 הוא הפך לעמית מקארתור, כלומר הוא קיבל את "מענק הגאון" של התוכנית, והשתמש בו בעיקר כדי לחקור ולחשוף את הונאותיהם של מרפאים באמונה.

לא מתגלה בו העבר וגם לא מופיע בו העתיד: כדור בדולח. תצלום: sagesolar

ההבדל בין קוסמים וספיריטואליסטים הוא שקוסמים אינם מסווים את כוונתם להוליך אתכם שולל. הם נוהגים בשקיפות ומכנים את עצמם בלי בושה "אמני אשליות". אבל המתקשרים ובעלי הכוחות למיניהם אינם מודים שהם עוסקים בהולכת שולל – אחרת עיסוקם ייהרס.

הם גובים תשלום מלקוחותיהם בטענה שהם ניחנים בכוחות על־טבעיים, ובתמורה הם מבטיחים דברים שאינם יכולים לעשות – כמו לחזות את העתיד לפי קלפים או קריסטלים או עלי תה. מי שמשכנע הורים אבלים לשלם את הכסף שהרוויחו ביושר כדי שיוכלו "לדבר" עם בנם או בתם המתים, אינו סתם נוכל, אלא טורף חסר לב.

האם אתם מפספסים את הקטע של הפסיכולוגיה?

האם אתם מתחברים לפסיכולוגיה אבל מאמינים גם בחלק מהאמונות ה"אלטרנטיביות" האלה? אם כן, אתם מחמיצים את הרוח החיה ואת עמוד השדרה המתודולוגי של הדיסציפלינה.

המהלך הפסיכולוגי – ויש שיאמרו, הקטע של הפסיכולוגיה – הוא להסביר את נפש האדם באופן טבעי, שאינו מסתמך על ישויות או מהלכים סיבתיים שאינם מגובים בראיות.

הצלחתה של הפסיכולוגיה תלויה ביכולתה להתייחס לנפש כאל אובייקט טבעי ולבחון אותה בעדשה מדעית. אנחנו מתקדמים ביכולתנו להסביר את הנפש באמצעות חקירה אמפירית שלה, ולא על ידי "הסברת" מעלליה המדהימים באמצעות מיני גורמים ורוחות שאין שום ראיה מדעית המגבה את קיומם.

מטרת הפסיכולוגיה היא מטרה גדולה: להבין את הנפש על כל מוזרותה היפהפייה באופן נטורליסטי לגמרי, שאינו מפר שום כלל ידוע של היקום, שאינו מסתמך על נסים, ושאינו משער את קיומן של ישויות כדי להסביר תופעות נראות

מטרת הפסיכולוגיה היא מטרה גדולה: להבין את הנפש על כל מוזרותה היפהפייה – את הדה־ז'ה־וו, את אפקט הפלצבו, את הסיבה לכך שלחץ גורם לנו להתגרד, את זיכרונות הכזב, את הסינסתזיה, את כאבי הפנטום, את החלימה הצלולה, את חוויות סף המוות – באופן נטורליסטי לגמרי, שאינו מפר שום כלל ידוע של היקום, שאינו מסתמך על נסים, ושאינו משער את קיומן של ישויות כדי להסביר תופעות נראות. אם נפתח פתח לרוחות, לניבוי העתידות ולקווי אישיות המתבססים על מיקומם של כוכבי לכת, אזי ויתרנו על המשחק עוד לפני שהוא התחיל.

החדשות הטובות הן שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל לחשוב על הנפש באופן הזה. המוח שלכם הוא מחשב אורגני רטוב שמציית לחוקי הפיזיקה ושנוצר על ידי התהליך האלגוריתמי העיוור המכונה אבולוציה. בואו אלינו לצד האפל! לא תתגעגעו יותר מדי לקשקושים האלטרנטיביים, אני מבטיח. יש פאר ופליאה גם בגישה הנטורליסטית לנפש.

(אה, וגם יש לנו עוגיות).

המסקנה

זכרו בבקשה: כשבוחנים טענות בנוגע לנפש, אנקדוטות אינן נחשבות. כל הראיות שאנו אוספים חייבות להיות כשרות למהדרין – לא נגועות בהטיית אישוש, לא נובעות מאפקט הפלצבו, חפות ממיליון שגיאות אחרות שאנו עושים כשאנחנו מנסים להבין את העולם במוחותינו המבולבלים הרעבים למשמעות.

זאת הסיבה לכך שאי אפשר להסתמך על ראיות שנובעות מחוויות אישיות, אלא רק על ראיות ממחקרים קפדניים שהשתמשו בבקרות מדעיות מתאימות. אולי זה נשמע קצת קשוח, אבל להוסיף אנקדוטות אישיות שעברו דרך מסננת ההטיות הקוגניטיביות שלנו, זה פשוט להוסיף אפסים.

בניסיונה להבין את העולם, הפסיכולוגיה דוגלת בעיקרון שלפיו כל מה שאינו מגובה בראיות שיטתיות, או אינו דורש עבודה של הסבר, הוא פשוט מיותר מבחינתנו. כפי שכתב פעם דאגלס אדמס בעגמומיות: "האין זה די במראה של גן כלשהו שהוא יפהפה, מבלי להזדקק לאמונה כי חבויות בו גם פיות?" (מתוך ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״, בתרגום עמנואל לוטם, "כתר", 1979).

אם מטרתנו היא להבין את הנפש, עלינו להשאיר את הרוחות ואת תקוות השווא בצד. איננו זקוקים להן, ונסתדר מצוין בלעדיהן. יש די הוד והדר בטבע כפי שהוא.

ליית' אל שוואף (Laith Al-Shawaf) הוא מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולורדו בקולורדו ספרינגס.

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2022 Sussex Publishers LLC.

Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תרגם במיוחד לאלכסון: תומר בן אהרון.

תמונה ראשית: קצת קריאה בכף היד, קצת אסטרולוגיה, קצת פסיכולוגיה בגרוש, והרבה שטויות. תצלום: www.psychic2tarot.com