מיץ עגבניות

הכמיהה שלנו לוודאות, הצלחה ותקווה חושפת אותנו לאינספור גישות מופרכות וקשקושים חסרי שחר שגם מזיקים לנו
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

פסיכולוגיה היא מדע הנפש וההתנהגות. אין שום קשר בינה ובין אסטרולוגיה, קריאת מחשבות ומיסטיקה ניו אייג'ית. ובכל זאת, אנשים חכמים רבים שנמשכים לפסיכולוגיה נמשכים לעתים גם לכל מיני אמונות אלטרנטיביות מקושקשות שנושקות לפסיכולוגיה. אולי זה הגיוני: יש חפיפה בין פסיכולוגיה לתחומים האלה – למשל, בשאלות על הקשר בין גוף ונפש, או על טבעה של אישיות, וכן ברצון לשפר את הבריאות והרווחה – ואנשים שמתעניינים בפעולתה של הנפש פתוחים לא אחת לנקודות מבט שונות.

הפסיכולוגיה היא מדע, כלומר היא דורשת ראיות שנאספו לפי כללים מחמירים ומוגדרים היטב, ואילו האסטרולוגיה, "הסוד" וההומאופתיה הם פסבדו־מדעים ללא שום גיבוי אמפירי

אבל יש גם תהום גדולה שפעורה בין תחומי החקירה האלה: הפסיכולוגיה היא מדע, כלומר היא דורשת ראיות שנאספו לפי כללים מחמירים ומוגדרים היטב, ואילו האסטרולוגיה, "הסוד" וההומאופתיה הם פסבדו־מדעים ללא שום גיבוי אמפירי. האם עלינו להיות מודאגים מכך שאנשים הנמשכים לפסיכולוגיה נוטים להימשך גם לתחומים אחרים שחופפים לה במידת מה בתוכנם אך אינם נטועים במחקר?

למה זה חשוב כל כך?

אולי זה לא חשוב. יש האומרים כי האמונות האלה הן אמונות שוליים שאינן גורמות נזק מהותי – וחוץ מזה, מעטים האנשים שמאמינים בדברים כאלה ממילא. אבל סקרים מראים דווקא את ההיפך: רובנו איננו מעוגנים לחלוטין במציאות.

לפי סקר של מכוןן המחקר גאלופ מ־2005, ל־73 אחוז מהאמריקנים יש לפחות אמונה אלטרנטיבית אחת, ולפי סקר של Ipsos מ־2019, כמעט מחצית מהאמריקנים מאמינים ברוחות רפאים. מחקר של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית מלמד שפסבדו־מדעים מסוגים שונים נהנים מקהל חסידים גדול.

כוסות רוח

כוסות רוח: זה לא מדע ונראה שלא רק למתים זה לא עוזר. תצלום: CiaoHo

אמונות פסבדו־מדעיות כאלה אינן בלתי מזיקות – הן הורגות אנשים, פשוטו כמשמעו

אך אמונות פסבדו־מדעיות כאלה אינן בלתי מזיקות – הן הורגות אנשים, פשוטו כמשמעו. האתר What’s the Harm? זיהה מעל ל-300 אלף מקרים של אנשים שמתו בגלל אמונות אלטרנטיביות, ומספר דומה של מקרים שבהם אנשים נפגעו – ממנות עתק של ויטמינים, מ"ניתוח על־טבעי", סירוב לתרופות אמיתיות ותוכניות ניקוי רעלים מסוכנות. האם התממשה נבואת הזעם הידועה של קרל סייגן על אודות אמריקה, שמרוב אחיזה בקריסטלים והיוועצות בהורוסקופים תושביה אינם מצליחים להבחין בין האמת ובין מה שפשוט מעורר בהם הרגשה טובה?

המרחב גדוש בגישות מפתות אך ריקות מתוכֶן שנושקות לפסיכולוגיה, ושבדיוק כמוה מנסות לתת מענה לכמיהות אנושיות כמו ודאות, הצלחה ותקווה.

כלכלת הקשקושים האלטרנטיביים מזיקה לבריאותנו. אך אל תטעו: הפרצות וההטיות הקוגניטיביות שבגללן אנו מועדים לאמונות האלה הן אוניברסליות. כולנו סובלים מהן, איש אינו חסין לכשלים האנושיים האלה. אך תקוותם הגדולה של הפסיכולוגים היא שחשיפת האמונות האלה וקווי השבר הקוגניטיביים שהן ניצבות עליהם תעזור לנו להיות דרוכים יותר כשמציגים בפנינו טענה בנוגע לאופן פעולתו של העולם. הנה חמש תחנות פופולריות בעולם האמונות האלטרנטיביות.

אסטרולוגיה

פני: "אני מזל קשת, מה שבטח אומר לכם הרבה יותר ממה שאתה צריכים לדעת".

שלדון: "כן, זה אומר לנו שאת משתתפת בדלוזיה התרבותית ההמונית, שלפיה מיקומה הנראה של השמש בזמן לידתך ביחס לקבוצות כוכבים שהוגדרו באקראי, משפיע איכשהו על האישיות שלך".

המפץ הגדול -

אסטרולוגיה היא האמונה שמיקומם של גרמים שמימיים בעת לידתנו משפיע על אישיותנו ומסלול חיינו. הנה חמש סיבות שבגללן מדובר בשטויות.

ראשית, בדיקות אמפיריות של נבואות אסטרולוגיות מלמדות שהן אינן קולעות. לפי ניתוח־על של יותר מארבעים ניסויים מבוקרים, אסטרולוגים מומחים אינם משיגים תוצאות טובות יותר מהמקרה, אפילו בחיזוי תכונות אישיות בסיסיות כמו מוחצנות. ניסויים כפולי־סמיות מראים בבירור שתחזיות אסטרולוגיות אינן מגובות בראיות.

אם האסטרולוגיה נכונה, היא שוללת פחות או יותר את כל מה שאנחנו יודעים על פיזיקה ופסיכולוגיה

שנית, אין מנגנון ידוע שבאמצעותו כוכבים משפיעים על אישיות.

שלישית, במקרה שחשבתם שזה קשור לכבידה, אז זה לא. כוח הכבידה של הרופא בחדר בזמן לידתכם היה חזק יותר מכוח הכבידה שהפעילו עליכם כוכבי הלכת במערכת השמש באותו רגע.

רביעית, אם האסטרולוגיה נכונה, היא שוללת פחות או יותר את כל מה שאנחנו יודעים על פיזיקה ופסיכולוגיה.

אסטרולוגיה, גלגל המזלות, רפואה, וולשית

פעם גם זאת הייתה רפואה מדעית: על פי כתב היד הוולשי הזה מהמאה ה-15, כל מזל בגלגל המזלות משפיע על מערכת אחרת בגוף. תצלום: ויקיפדיה

חמישית, יש סיבות לחשוב שהאמונה באסטרולוגיה נובעת משילוב של הטיות קוגניטיביות (כמו הטיית האישוש, שהיא הנטייה להבחין רק בעובדות שתואמות את ההשקפות הקיימות שלנו ולזכור רק אותן) ושל התנסחויות מעורפלת כמו הצהרות ברנאם, כלומר הצהרות רב־משמעיות שכאילו נתפרו לחיינו אך למעשה נכתבו במכוון בניסוח רחב במיוחד כדי שיוכלו להתאים לכולם. אין קשר מהימן בין כוכבי הלכת לאישיות שלנו – סיבתיות פשוט אינה עובדת ככה.

זכרו שכבני אדם, יש לנו נטייה לראות דפוסים גם כשהם אינם קיימים. המוחות שלנו הם "גלאי דפוסים מתירניים" כמו שאומרים חוקרים מסוימים. למעשה, זיהוי דפוסים הוא חלק חשוב מהחוויה האנושית – במהלך האבולוציה של המין שלנו היה לו תפקיד מהותי בהישרדותנו ובפתרון בעיות.

לעתים קרובות אנו מזהים דפוסים בעלי משמעות ברעש חסר פשר, ולכן אנו חושבים שתחומים כמו אסטרולוגיה והומאופתיה מציגים תמונת עולם מדויקת, בעוד שבפועל ההחמצות שלהן עולות בהרבה על ההצלחות

אבל אנחנו מועדים ליפול במלכודת החיובי הכוזב, והפרצה הנוירולוגית הזאת עלולה לגרום לנו בעיות. לעתים קרובות אנו מזהים דפוסים בעלי משמעות ברעש חסר פשר, ולכן אנו חושבים שתחומים כמו אסטרולוגיה והומאופתיה מציגים תמונת עולם מדויקת, בעוד שבפועל ההחמצות שלהן עולות בהרבה על ההצלחות – אנחנו פשוט לא מבחינים בהן או שאנו מקודדים אותן בזיכרון כי הן אינן מושכות את הקשב שלנו באותה מידה.

מבחן האישיות מאיירס-בריגס

שאלון מאיירס-בריגס הוא מבחן האישיות הפופולרי ביותר בעולם, אך למרבה הצער תוצאותיו אינן עקביות. הוא אינו חוזה בהצלחה תוצאות בחיים, והוא מבוסס על רעיונות שלא עברו אישוש אמפירי. חברת מאיירס-בריגס טוענת שהשאלון "נועד לתאר, לא לנבא", ובכל זאת משתמשים בו במקומות רבים כדי לנבא התנהגות במקום העבודה.

השאלון מתעלם גם ממשתני אישיות חשובים כמו נוירוטיות, תכונה שמתארת עד כמה אנו מועדים לרגשות שליליים כמו עצב, חרדה ותחושת פגיעות. ההתעלמות מהנוירוטיות היא כשל מהותי, כי מחקרים מלמדים שהתכונה הזאת מנבאת טווח שלם של התרחשויות בחיים: למשל, את הסיכוי שנתגרש, שתהיה לנו הפרעת נפש, או שנפתח התמכרויות שונות – ואפילו כמה שנים נחיה (בממוצע, כמובן, כי יש גורמים רבים אחרים שמשפיעים על כך).

הנוירוטיות קיימת בתרבויות אנושיות שונות ברחבי העולם. היא אפילו מופיעה אצל בעלי חיים.

אז אם מבחן מאיירס-בריגס סובל מהמגרעות האלה, מדוע הוא פופולרי כל כך? קשה לומר בוודאות, אבל הנה מספר סיבות אפשריות: קל להשתמש בו. קל לחשב ולפרש את תוצאותיו. יש לו מערך פרסומי מוצלח, וגם מימון. וכמו שקורה בנוגע לנוירוטיות, מבחן מאיירס-בריגס נמנע באלגנטיות מלומר לנבחנים אמירות שליליות.

לצערו הרב של הדיוק, אנו נוטים להעדיף מודלים המבוססים על טיפוסים, עם תוויות נוחות, על פני מודלים מורכבים יותר המבוססים על רצפים

יתרה מזאת, בפסיכולוגיה יש ראיות לכך שאנו נוטים לחשוב בדיכוטומיות, ולא ברצפים. לדוגמה, חשיבה קטגורית – שאדם הוא מופנם או מוחצן, נוירוטי או יציב רגשית – היא אינטואיטיבית יותר ופחות מאמצת מלדמיין רצף שיש בו אינסוף נקודות. לצערו הרב של הדיוק, אנו נוטים להעדיף מודלים המבוססים על טיפוסים, עם תוויות נוחות, על פני מודלים מורכבים יותר המבוססים על רצפים.

הלו קיטי, דארת' וויידר, טוב ורע

הלו קיטי או דארת' ויידר? בכולנו יש משניהם ודברים רבים נוספים. תצלום: ג'יי די הנקוק.

הומאופתיה

ההומאופתיה מבוססת על שני עקרונות. הראשון הוא "דומה בדומה ירפא", והשני הוא שדילול חומרים מגביר את יעילותם (הגיוני בסך הכול, לא?)

ניסויים מבוקרים מלמדים שההומאופתיה אינה משיגה תוצאות טובות יותר מתרופות פלצבו. טענותיה של ההומאופתיה סותרות חלקים נרחבים מהפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והרפואה (וברור לנו שהמדעים האלה עובדים כי הם מרפאים זיהומים והם נתנו לנו את המחשבים).

והראיות מלמדות כי עמודי התווך של ההומאופתיה – למשל, ש"דומה בדומה ירפא" ושדילול מגביר יעילות – הם פשוט שגויים. נראה כי האמונה בהומאופתיה מתבססת על אפקט הפלצבו ועל הטיית הציפייה, כלומר השפעותיה נובעות ממה שאנחנו מצפים שיקרה אחרי שנקבל את הטיפול.

מה שמזכיר לי: שמעתם פעם את הבדיחה על ניסויים כפולי סמיות בהומאופתיה? עורכים את הניסוי, ואז מתעלמים מהתוצאות... פעמיים!

קל היה לצחוק על הומאופתיה אילו היא הייתה סתם שטות, אבל היא לא – היא שטות מסוכנת. הומאופתיה הורגת אנשים מדי שנה, כי היא מרחיקה אותם מטיפולים אמיתיים

קל היה לצחוק על הומאופתיה אילו היא הייתה סתם שטות, אבל היא לא – היא שטות מסוכנת. הומאופתיה הורגת אנשים מדי שנה, כי היא מרחיקה אותם מטיפולים אמיתיים.

לדוגמה, מחקר מ־2018 מצא שלחולי סרטן שבוחרים בטיפולים הומאופתיים יש סיכוי גדול פי שניים למות בהשוואה לחולים שנמנעים מהם. המודעות הגוברת לסכנות מסוג זה הביאה לצעדים חיוביים כמו "המניפסט האירופי נגד פסבדו־טיפולים", המתעד את מספר האנשים שה"טיפולים" האלה הרגו שלא בכוונה.

מן הראוי לציין שיש אמונות או טיפולים שמתחילים כטיפולים "אלטרנטיביים" לא שגרתיים אך עוברים מהמחוזות האלטרנטיביים למחוזות החוכמה המקובלת – אם מחקרים אכן מוכיחים שהם עובדים. זו פשוט פעולתו התקינה של המדע.

המדע אינו מכריז שרירותית שטיפולים מסוימים הם קבילים ואחרים אינם. המדע מעמיד למבחן השערות כדי לראות אם הן עומדות בבדיקה אמפירית. כך קרה, באופן חלקי לפחות, עם המדיטציה. יש מחקרים שמראים כי המדיטציה מועילה להתמודדות עם חרדה ודיכאון, והיא אכן שולבה בטיפולים רפואיים מקובלים (למרות ממצאים מעורבים).

אם רעיונות אינם עומדים בבדיקה אמפירית, הם נדחים. חשוב מאוד להבין זאת: הטענה שהומאופתיה היא קשקוש אינה משהו שאומרים זקנים בחלוקי מעבדה לבנים שמנסים להגן על הטריטוריה שלהם. היא מבוססת על כך שמחקרים מראים בבירור כי ההומאופתיה אינה משיגה תוצאות טובות יותר מפלצבו, ויתרה מזאת, היא אף מגדילה את הסיכוי למוות. טוב לשמור על ראש פתוח, אבל לא כשפרסום כוזב הורג את יקיריכם.

כמאמר השנינה הידועה: טוב לשמור על ראש פתוח, אבל אם תפתחו את הראש יותר מדי ייפול לכם המוח.

הומיאופתיה, כאבי גרון, פרח, חמניה

אומרים שפרח ה-Gray Mule Ears (בתמונה) משמש בהומאופתיה האמריקנית לטיפול בכאבי גרון, בחולשה ובדיכאון. האם די באמונה? ומה הסיכונים? תצלום: ג'ון ראסק

הסוד

הו, ״הסוד״, ספר מסוגת "נטביע אתכם בשטויות במיץ עגבניות" שתורגם לחמישים שפות ומכר יותר מ-30 מיליון עותקים בכל העולם. כתבה אותו ב־2006 מפיקת הטלוויזיה האוסטרלית רונדה בירן (Byrne), והוא מבוסס על "חוק המשיכה": מחשבותינו מושכות אל תוך חיינו באורח קסם סוגים מסוימים של חוויות.

בלב הספר נמצאת הטענה שמחשבות חיוביות יביאו דברים טובים לחיינו. אבל משתמע ממנו שאם חייכם רוויים אומללות וחוסר מזל, הרי הבאתם אותם על עצמכם מפני שאינכם חושבים חיובית. כמו מותגים אלטרנטיביים רבים אחרים, ״הסוד״ שוחט מושגים כמו "אנרגיה" ועושה שימוש שגוי בפיזיקה הקוונטית – על ידי הצגה מוטעית ביותר של אפקט הצופה בקריסת פונקציית הגל, לדוגמה – כדי לאשש את טענותיו.

נדמה שהצגה מוטעית של הפיזיקה הקוונטית היא כמעט דרישת קבלה לאגודת רוכלי האמונות האלטרנטיביות

למען האמת, נדמה שהצגה מוטעית של הפיזיקה הקוונטית היא כמעט דרישת קבלה לאגודת רוכלי האמונות האלטרנטיביות. אם אתם מתכננים לפלוט שטויות ריקות מתוכן אל העולם ורוצים להקנות להן מעטפת אינטלקטואלית, רוצו לגנוב קצת פיזיקה קוונטית!

נראה כי יש שתי סיבות לכך, מעבר לחותמת האיכות שהשימוש בענף מדעי מכובד מעניק לכותבים. ראשית, רוכלי הגללים נהנים מכך שפיזיקה קוונטית היא תחום בעל עקרונות קשים להבנה, הנגיש בעיקר למומחים. אם הקוראים אינם מכירים אותו, קל יותר לנוכלים להציג באופן מסולף את הממצאים והאקסיומות שלו.

חתול שחור

מטפורה שחוקה הנוגעת לפיזיקה מודרנית ושרדינגר או סתם חתול שחור (טפו טפו טפו)? תצלום: נבויסה מלאדיינוביץ'.

שנית, הפיזיקה הקוונטית היא באמת מוזרה מאוד – ראו לדוגמה, מושגים כמו פעולה ממרחק, סופרפוזיציה קוונטית ועקרון אי־הוודאות של הייזנברג. אינטלקטואלים שרלטנים מנצלים את המוזרות הזאת ורומזים לנו שאם המדע מגבה טענות משונות להפליא שכאלה, אז למה שלא יגבה לוחות השראה, את חוק המשיכה ואת יכולתן של הצ'אקרות לרפא את הסרטן שלכם ולהגשים את חלומותיכם הפרועים? כמו זנים אחרים רבים של קשקשת אלטרנטיבית, "הסוד" עושה כסף ממכירת תקווה כוזבת, ולשם כך הוא משתמש בערמומיות בפיזיקה הקוונטית.

כפי שמציינים בנג'מין רדפורד (Radford) ומארי קרמייקל (Carmichael) במגזין The Skeptical Inquirer, למטבע של דוקטרינת הסוד יש צד שני מכוער: אם אתם עניים או חולים בגוף או בנפש, זאת בעיקר אשמתכם. לא חשבתם את המחשבות הנכונות. לא הפצתם את האנרגיה הנכונה אל היקום. טיפשים עלובים שכמותכם.

מדיומים, מתקשרים, מגידי עתידות, חוזים ופסיכוקינטיקנים

הרי לכם נבחרת כוכבי-על של בלבולי המוח.

לחלוב כסף מאנשים בתמורה לתקוות כוזבות אינו עיסוק חדש. נוכלים תמיד ניצלו את פגיעויותיהם של בני האדם

מובן שלחלוב כסף מאנשים בתמורה לתקוות כוזבות אינו עיסוק חדש. נוכלים תמיד ניצלו את פגיעויותיהם של בני האדם.

בשעתם, מפריכנים ידועים כמו הארי הודיני ורנדי המדהים עשו עבודה מצוינת בחשיפת נוכלים. הם היו קוסמים מפורסמים, אך ניהלו גם קריירות מצליחות בהפרכת טענותיהם של מדיומים, מתקשרים ורמאים אחרים.

רנדי המדהים היה אמן אשליות יוצא מן הכלל על הבמה, שכישוריו בקסמים נפלו רק מכישוריו בחשיפת נוכלים. כמו קוסמים טובים רבים, הוא הבין שהולכת השולל, בין שהיא נעשית באופן לגיטימי (כמו במופע קוסמות) ובין שבאופן לא לגיטימי (כמו אצל נוכלים "על־טבעיים" למיניהם), היא עניין פסיכולוגי בעיקרו, ושהיא מתבססת על תשומת לב, הטעיות וציפיות – ולפעמים גם על הצורך להאמין.

הקריירות של הארי הודיני וג'יימס רנדי התאפיינו בניגוד מסקרן: קסם הוא ביסודו הטעיה, אבל הם שילבו בין התשוקה לקסם והתשוקה להפרכת שרלטנות.

רנדי, שעומד במרכז הסרט An Honest Liar, הקים את "הוועדה לחקירה ספקנית" וגם קרן חינוכית. ב־1986 הוא הפך לעמית מקארתור, כלומר הוא קיבל את "מענק הגאון" של התוכנית, והשתמש בו בעיקר כדי לחקור ולחשוף את הונאותיהם של מרפאים באמונה.

כדור בדולח

לא מתגלה בו העבר וגם לא מופיע בו העתיד: כדור בדולח. תצלום: sagesolar

ההבדל בין קוסמים וספיריטואליסטים הוא שקוסמים אינם מסווים את כוונתם להוליך אתכם שולל. הם נוהגים בשקיפות ומכנים את עצמם בלי בושה "אמני אשליות". אבל המתקשרים ובעלי הכוחות למיניהם אינם מודים שהם עוסקים בהולכת שולל – אחרת עיסוקם ייהרס.

הם גובים תשלום מלקוחותיהם בטענה שהם ניחנים בכוחות על־טבעיים, ובתמורה הם מבטיחים דברים שאינם יכולים לעשות – כמו לחזות את העתיד לפי קלפים או קריסטלים או עלי תה. מי שמשכנע הורים אבלים לשלם את הכסף שהרוויחו ביושר כדי שיוכלו "לדבר" עם בנם או בתם המתים, אינו סתם נוכל, אלא טורף חסר לב.

האם אתם מפספסים את הקטע של הפסיכולוגיה?

האם אתם מתחברים לפסיכולוגיה אבל מאמינים גם בחלק מהאמונות ה"אלטרנטיביות" האלה? אם כן, אתם מחמיצים את הרוח החיה ואת עמוד השדרה המתודולוגי של הדיסציפלינה.

המהלך הפסיכולוגי – ויש שיאמרו, הקטע של הפסיכולוגיה – הוא להסביר את נפש האדם באופן טבעי, שאינו מסתמך על ישויות או מהלכים סיבתיים שאינם מגובים בראיות.

הצלחתה של הפסיכולוגיה תלויה ביכולתה להתייחס לנפש כאל אובייקט טבעי ולבחון אותה בעדשה מדעית. אנחנו מתקדמים ביכולתנו להסביר את הנפש באמצעות חקירה אמפירית שלה, ולא על ידי "הסברת" מעלליה המדהימים באמצעות מיני גורמים ורוחות שאין שום ראיה מדעית המגבה את קיומם.

מטרת הפסיכולוגיה היא מטרה גדולה: להבין את הנפש על כל מוזרותה היפהפייה באופן נטורליסטי לגמרי, שאינו מפר שום כלל ידוע של היקום, שאינו מסתמך על נסים, ושאינו משער את קיומן של ישויות כדי להסביר תופעות נראות

מטרת הפסיכולוגיה היא מטרה גדולה: להבין את הנפש על כל מוזרותה היפהפייה – את הדה־ז'ה־וו, את אפקט הפלצבו, את הסיבה לכך שלחץ גורם לנו להתגרד, את זיכרונות הכזב, את הסינסתזיה, את כאבי הפנטום, את החלימה הצלולה, את חוויות סף המוות – באופן נטורליסטי לגמרי, שאינו מפר שום כלל ידוע של היקום, שאינו מסתמך על נסים, ושאינו משער את קיומן של ישויות כדי להסביר תופעות נראות. אם נפתח פתח לרוחות, לניבוי העתידות ולקווי אישיות המתבססים על מיקומם של כוכבי לכת, אזי ויתרנו על המשחק עוד לפני שהוא התחיל.

החדשות הטובות הן שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל לחשוב על הנפש באופן הזה. המוח שלכם הוא מחשב אורגני רטוב שמציית לחוקי הפיזיקה ושנוצר על ידי התהליך האלגוריתמי העיוור המכונה אבולוציה. בואו אלינו לצד האפל! לא תתגעגעו יותר מדי לקשקושים האלטרנטיביים, אני מבטיח. יש פאר ופליאה גם בגישה הנטורליסטית לנפש.

(אה, וגם יש לנו עוגיות).

המסקנה

זכרו בבקשה: כשבוחנים טענות בנוגע לנפש, אנקדוטות אינן נחשבות. כל הראיות שאנו אוספים חייבות להיות כשרות למהדרין – לא נגועות בהטיית אישוש, לא נובעות מאפקט הפלצבו, חפות ממיליון שגיאות אחרות שאנו עושים כשאנחנו מנסים להבין את העולם במוחותינו המבולבלים הרעבים למשמעות.

זאת הסיבה לכך שאי אפשר להסתמך על ראיות שנובעות מחוויות אישיות, אלא רק על ראיות ממחקרים קפדניים שהשתמשו בבקרות מדעיות מתאימות. אולי זה נשמע קצת קשוח, אבל להוסיף אנקדוטות אישיות שעברו דרך מסננת ההטיות הקוגניטיביות שלנו, זה פשוט להוסיף אפסים.

בניסיונה להבין את העולם, הפסיכולוגיה דוגלת בעיקרון שלפיו כל מה שאינו מגובה בראיות שיטתיות, או אינו דורש עבודה של הסבר, הוא פשוט מיותר מבחינתנו. כפי שכתב פעם דאגלס אדמס בעגמומיות: "האין זה די במראה של גן כלשהו שהוא יפהפה, מבלי להזדקק לאמונה כי חבויות בו גם פיות?" (מתוך ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״, בתרגום עמנואל לוטם, "כתר", 1979).

אם מטרתנו היא להבין את הנפש, עלינו להשאיר את הרוחות ואת תקוות השווא בצד. איננו זקוקים להן, ונסתדר מצוין בלעדיהן. יש די הוד והדר בטבע כפי שהוא.

ליית' אל שוואף (Laith Al-Shawaf) הוא מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולורדו בקולורדו ספרינגס.

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2022 Sussex Publishers LLC.

Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תרגם במיוחד לאלכסון: תומר בן אהרון.

תמונה ראשית: קצת קריאה בכף היד, קצת אסטרולוגיה, קצת פסיכולוגיה בגרוש, והרבה שטויות. תצלום: www.psychic2tarot.com 

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ליית' אל שוואף, Psychology Today.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

14 תגובות על מיץ עגבניות

01
יגאל גרנות

עורך נכבד שלום - עם הכל אני מסכים חוץ מאשר הקביעה שאסטרולוגיה באשר היא פסולה. הטענה במאמר שאין לאסטרולוגיה שום הוכחה סטטיסטית מובהקת ולכן היא שגויה אבל מה לעשות ולפחות בספר "על-טבע" מופיעים כמה מחקרים סטטיסטיים בהם אסטרולוגים אמיתיים (לא שרלטני העיתונות היומית) הצליחו לנחש את מקצועם של אנשים אקראיים לפי תאריך הלידה שלהם. נכון זה הוא מחקר סטטיסטי (ויש בו מובהקות גבוהה)אבל לפי טענת המאמר אין בכלל מחקרים כאלה! אז קצת צניעות לא הזיקה אף פעם לאף אחד. או אולי נצטט כאן את הרמב"ם (שלדעת רבים שרלטן הוא לא) שטען ביחס לריפוי בקמיעות:"אין שום קמיע שיש בו יכולת ריפוי וזה סתם קשקוש של עבודה זרה אבל קמיע מומחה - זה בסדר" לכאורה יש כאן סתירה אבל אז אומר הרמב"ם (כרופא): קמיע מומחה זה קמיע שנתתי אותו למאה אנשים כתרופה והוא עבד. אז בודאי שאתן אותו גם למטופל המאה ואחד (למרות שאני יודע שאין בו שום כח ריפוי אמיתי). במילים אחרות הרמב"ם הבין את חשיבות האמונה וההשפעה הסביבתית על המטופלים. קיימת גם האפשרות שבמקרים מסוימים אנחנו עוד לא יודעים מה עושות התרופות ההומיאופתיות או הצמחיות עושות - אז אין שום סיבה לפסול את הכל כדברי הבל.

02
איתן ארז

לא טרחתי כלל לקרוא את המלל הרב עד מאוד, שכן איני נוהג לקרוא מאמרים שמחבריהם קובעים את דעתם הנחרצת כבר בפסקה השנייה: "אמונות אלטרנטיביות מקושקשות".
זה כל כך לא מעניין, נדוש, מחקר זה או אחר....
הייתי שמח לעומת זאת, לקרוא מאמר נחרץ במידה דומה לגבי פסבדו־מדע ללא שום גיבוי אמפירי הנקרא
- פסיכיאטריה.
אפשר למצוא אין ספור נתונים על חוסר האפשרות להוכיח ולו טענה אחת עליה מתבסס "מדע" הפסיכיאטריה.
החל מהניסיונות התיאורטיים להוכחת זיקה בין דברים שונים, שלעולם אינם חוצים את גבול התיאוריה, לבין חוסר הזיקה המוכח בין התרופות הפסיכיאטריות לאיזו החלמה או שיפור.
והחמור מכל - ישנם אין ספור מחקרים המוכיחים את הקשר בין תרופות פסיכיאטריות הניתנות לפי הפרוטוקול לנצח, בעיקר למבוגרים או קשישים, לבין האצת תהליכים של דמנציה ואלדסהיימר למשל.
הכל תילי תילים של רעיונות והסברים בלתי ניתנים להוכחה מדעית.
רק הנזקים מוכחים, ועולם כמנהגו נוהג......

05
עדי לביא

בקריאת המאמר מה שהיה לי חסר זה מבט ביקורתי על הפסיכולוגיה עצמה, כמה מחקרים בפסיכולוגיה מבוססים על קבוצת מחקר של כמה עשרות סטודנטים אמריקאים לבנים ונתפסים כאקסיומטיים לכלל האנושות - התשובה המוני מחקרים. כמה "תאוריות" פסיכולוגיות מבוססות על אמונות ותפישות לא מדעיות - כנ"ל. בקיצור לא יזיק מבט מפוקח גם על הפיכולוגיה עצמה

06
איתן ארז

תודה יורם על הקישור למאמר מעניין ורלוונטי, (ובמיוחד התגובות, הכמות, המגוון, התובנות), אם כי המאמר עצמו,, אם להשתמש בדבריו של כותב המאמר בהתייחסו לדוגמאות העבר שהביאה הרינגטון: "סיפורים מפח האשפה של ההיסטוריה".
המאמר המקושר, למרות היותו מקיף, ממצה וקוהרנטי, הרי שההתייחסות לנושא המדובר בו, אמורה להיות כמו ההתייחסות של הבלשנות הקונסטרוקטיבית לתופעות לשוניות - דהיינו, זה מה שיש, לשנות אי אפשר ואין רצון או כוונה כזאת, המקור או הסיבה לא משנים, וכל שנותר הוא לציין, לסמן, להראות ולהתייחס.

ואסביר: המצב בפסיכיאטריה ידוע ובלתי ניתן לשינוי כל זמן שגישת העבר נמשכת, והיא כמו גידול התופס מקום, שעד שלא יוסר - לא יהיה שינוי או החלמה מתחלואות הדיסציפלינה.
מהיכרותי אותך, יורם, אני יודע שאתה לא מוצא טעם ב"שטויות" בין אם הן במיץ זה או אחר, או כפי שהיטבת לתאר לי פעם את "הניסיון לקשר בין דברים מסוימים או תופעות, לדברים, אחרים שאין קשר ביניהם – במטרה למצוא משמעות" (ניסוח שלי מהזיכרון).

מאחר שבענייני אמונה או העדרה, הכברת מילים לא תשנה את המצב, כידוע, אצרף לך קישור, הראוי להתייחסות, בדיקה, הבנה, ואולי איזו מסקנה כלשהי.
לדעתי הנושא ראוי בהחלט למאמר באלכסון.
https://www.youtube.com/watch?v=RnR5VgHd8Wc

    08
    איתן ארז

    נכון מאוד, דנה.
    כל כך נרתעתי מהקביעה המתלהמת של כותב המאמר במשפט השני - שלא שמתי לב למה שנראה גם לי כטעות לגבי סיווג התחום כמדע. הויקיפדיה מגדירה את הפסיכולוגיה כ-תחום דעת במדעי הרוח ובמדעי החברה, וכן: "בהקשר הרחב והמדעי יותר, מהווה הפסיכולוגיה מדע החוקר טווח רחב של תכונות המוח ותוצאותיו הישירות והעקיפות על מהלכי האדם הפרטי."

    האם הפסיכולוגיה חוקרת טווח רחב של תכונות המוח?

    ישנו ענף בפסיכולוגיה הנקרא פסיכונוירולוגיה והוא אכן חוקר באמצעי דימות וכד' את המתרחש במוח.
    אך זה אינו תחום עיסוק המתקשר לנו אוטומטית עם הפסיכולוג ה"ביתי", הקליני.
    במדעי החברה יש לפסיכולוגיה, האפשרויות למחקרים, סקרים ושאלונים שאכן מאפשרים התנהלות בפרוצדורות
    ומתודות מדעיות.
    באשר למחלות הנפש - הרי שמלבד תחום קטן של מחלות
    אקוטיות ומובהקות ומסכנות חיים - הרי שרוב רובן של 'מחלות הנפש' - ממוצאות חדשות לבקרים והינן פרי היצירתיות של ענף הפסיכיאטריה- הלא מדעי בכלל - ושלא כמו ה'שטויות האלטרנטיביות' (נושא המאמר הנ"ל) שהינן לבחירתנו, אפילו בקופות החולים!
    - הרי שהפסיכיאטריה היא ענף הרפואה שנפגוש במקרה הצורך, חלילה, כברירת מחדל - ואל תשכחי שהפסיכיאטר הוא בעל סמכות לכפיה - שלא כמו באף ענף רפואה אחר!

09
ק. מ. קנוול

אני אלרגי לבולשיט ניואייג׳י. באמת שיש לזה השפעה פיזית שלילית עלי. אני מקבל סחרחורת כשאנשים מדברים איתי על צ׳אקרות וכשאדם שעד לפני שנייה נראה לי רציני ומעניין מזכיר את הגורו שלו אני מרגיש איך הכבוד שהרגשתי כלפיו עד אותו הרגע מתמוסס ונעלם מול עיניי. זו בעיה רצינית בשבילי כי אני עובד במוסד שמשתייך לקהילה האנטרופוסופית ועל כן המפגש שלי עם ניואייג׳יסטים מוארים הוא על בסיס יומיומי ורבים מהקולגות שלי, שאת חלקם אני באמת ובתמים מעריך מאוד מבחינה מקצועית ואפילו אישית, הם מאמינים הדוקים בקריסטלים וקמעות ובעיקר בתורתו של אחד נאצי בשם רודולף שטיינר שבכתביו נאלצתי לעיין לעיתים קרובות יותר ממה שאני רוצה לזכור.
כל זאת נכתב על מנת להבהיר שכשאני טוען שהמאמר למעלה הוא הדבר הכי מטופש ולא מבוסס שיצא לי להיתקל בו בשנים האחרונות אני עושה זאת אף על פי שיצא לי להתקל בלא מעט דברים מטופשים ולא מבוססים ולמרות שאני שותף לחוסר האמון והבוז שכותב המאמר חש כלפי אותם אנשי קריסטלים למיניהם.
פסיכולוגיה היא לא מדע. לא רק שהיא אינה מדע, אלא שיותר מכל דבר אחר ניתן להשוות אותה לדת. מאז גלגולה הראשון היא מתבוססת בעיקר על המיתולוגיה היוונית-רומית ועושה שימוש נרחב בסיפורים מהמיתולוגיה הזאת על מנת לפרש, לבאר ולפתור בעיות שמאפיינות את החברה שבה היא מתקיימת.
אין לי ספק שפסיכולוגיה עוזרת לאנשים ושניתן להוכיח זאת אפילו בכלים מחקריים. אך לא מדובר בעניין מדעי אלא בהגיון פשוט: פסיכולוגיה נוסדה בתגובה לחוסר מסויים והיא נסללה ושוכללה עם השנים כדי למלא את החוסר הזה. מדובר בשיטה או כלי שנוסדו לצורך עניין מסויים ואשר מבצעים אותו בהצלחה. את אותו הדבר בדיוק אני יכול לומר גם על כל אמונה ניואייג׳ית משגשגת, כמו גם על אמזון, פייסבוק או מקדונלד.
אז למה אני כן משתמש בשירותים פסיכולוגיים וכל כך סקפטי לגבי אמונות ניואייג׳יות?
התשובה היא שאני ספקן מאוד גם לגבי שירותים פסיכולוגיים, אבל לעומת תורה ניואייג׳ית שמוכרת לי אמירות כלליות שמתימרות להיות אמת לאמיתה, טיפול פסיכולוגי מורכב ממפגשים אינטימיים בארבע עיניים עם אדם שמלווה אותי במשך תקופה.
במילים אחרות, אני לא מאמין בפסיכולוגיה, אני מאמין באדם שניצב מולי ואמשיך להיפגש עמו רק כל עוד אני מרגיש שהמפגשים האלה עוזרים לי. למעשה, כוחה של הפסיכולוגיה נובע בדיוק מכך שלא מדובר במדע והתשובה לכל שאלה נתונה תיראה אחרת מפגישה לפגישה ומאדם אחד לאחר. 
ייתכן מאוד שהתפיסה שלי נראית טיפשית במבט מהצד אך גם במידה וזה נכון, זו הטיפשות שלי מול הפסיכולוג שיושב מולי, לכל היותר טיפשות שלי ושלו יחדיו: שני אנשים ותו לאו. כשגורו לעומת זאת מדבר במפגש לפני מאות אנשים ומפיץ ברבים את דברי הטיפשות שלו, מדובר במספר לא מבוטל של אנשים טיפשים שחברו להם יחדיו. ועל כוחם ההרסני של אנשים טיפשים בקבוצות גדולות כבר נכתב די והותר

    10
    איתן ארז

    ק. מ. קנוול
    דבריך מדהימים.
    מזמן לא נתקלתי בכזה שטף קולח, החלטי, משכיל ומושכל של מיקוד וכוליות לגבי דבר כה חמקמק.
    נראה שאתה יודע על מה אתה מדבר, ויודע גם להגיד את זה כראוי ויותר.
    תודה רבה.

12
גילה

הטון המתנשא במאמר סוגר את הדלת בפני דיון המאפשר ביקורת.
כולנו מחפשים תשובות, ואין אף מדען שיכול להעיד שהוא בדק הכל באופן ביקורתי. לכן כאשר אנחנו שופטים אמונות שגויות של הזולת - חשוב שנקשיב לצורך שמאחורי האמונה, ונכיל גם את האפשרות העצובה: יש לנו בעיה, ואנחנו לא יודעים מה הפיתרון לה. הויכוח עם מתנגדי החיסונים הוכיח שכאשר יענו אותם - כן ירבו וכן יפרצו. מיום שהטילו עליהם מגבלות - כל מתנגדי החיסונים צופפו שורות, גייסו "מאמינים", הקימו אירגונים והפעילו לחצים גדולים יותר. כמו כל אדם, מתנגדי חיסונים חוששים ממחלה, הם התחילו בדרך כלל בספקנות ואי אמון בממסד, והתשובות השגויות העמיקו בתודעתם ככל שההגבלות החמירו.
כדי להתגבר על אי וודאות, האדם יעשה הכל: ימציא את אלהים, יפתח מפות אסטרולוגיות מסובכות, ינער בקבוק מים קדושים עם ארס קרפדה 10K פעמים, ויגייס את כל כוח הרצון שלו. כולנו נוטים לכך. השאלה הגדולה היא איך לעצור שרלטנים מניצול המצב, ומה האלטרנטיבות שיש לנו להציע לאדם הסובל מחוסר הוודאות הזו.

13
חנה ארמן

אני עדיין מחפשת, אולי פספסתי את תת-הכותרת "אלוהים" ?
או שמא האמונה והתלות בישועה מאת האלוהים פסה מן העולם ?
אפשר לחגוג סוף סוף אחווה כלל אנושית ?