על כנפי הלשון

מגדלי הזכוכית של הפרלמנט האירופי נצצו באור הבוקר. העברתי את כרטיס הזיהוי שלי ופסעתי לתוך המשרד. בגיל 24, הייתה לי משרת החלומות שלי, או כך לפחות חשבתי. התפקיד שלי כעוזרת של פקיד בכיר הייתה כל מה שיכולתי לקוות לו, אך בכל בוקר התמלאתי חרדה. כשנעתרתי להצעה, חשבתי שאעבוד על עניינים חשובים כמו זכויות אדם בינלאומיות. למעשה, הייתי פקידת קבלה עמוסה מדי, פקידת קבלה שלא זכתה להערכה הראויה ושעסקה במריבות קטנוניות שהתחוללו בין חברי אליטה פריבילגית.

מטבעי, אני שמחה ומוחצנת, אבל אני גם רגישה ביותר. אני פורחת בסביבות מטפחות ומזינות שמתאפיינות בשוויון ובחמלה. בפרלמנט, הרגשתי חנוקה על ידי הביטחון העצמי המאצ'ואיסטי של הבוס שלי. במקום העבודה הזה כל אחד אכל את האחר, ואני הייתי ארוחת הערב.

בבריסל, חיי העבודה שלי התנהלו באנגלית, ואילו חיי החברה שלי התנהלו בצרפתית, עם הבלחות פה ושם של ספרדית, פלמית וגרמנית. למרות כל המאמץ שהשקעתי, בעבודה לא הייתי אני עצמי

בבריסל, חיי העבודה שלי התנהלו באנגלית, ואילו חיי החברה שלי התנהלו בצרפתית, עם הבלחות פה ושם של ספרדית, פלמית וגרמנית. למרות כל המאמץ שהשקעתי, בעבודה לא הייתי אני עצמי. עד מהרה מצאתי את עצמי חיה חיים מקבילים – אני המזויפת והמלנכולית בעבודה, ואני השמחה והאמיתית עם חבריי.

רחוב בבריסל: צרפתית, פלמית, אנגלית, הולנדית ונציגות לכל ארצות האיחוד האירופי. תצלום: אאורליין רומן

התחלתי ליצור לעצמי חיים הרחק מן העבודה. מצאתי מקלט בשיעורי ערב: ערבית למתחילים. התרחקתי מזירת הקרב הפוליטית והתענגתי על חברות במועדון שבו הכול התקבלו ברצון. התיידדתי עם אמא איטלקייה שהייתה בהליכי חזרה לחיים האקדמיים לאחר שילדה ילדים, עם אישה בלגית צעירה שהתאהבה בגבר מרוקאי ורצתה להפתיע אותו בידע בסיסי בשפת אמו, ועם מהגר שביקש להתחבר מחדש לשורשיו האלג'יריים.

לא רק שאנשים אמרו דברים באופן שונה, אלא שגם היו להם דרכים מיוחדות ויפות ביותר לעשות דברים. צרפתית נראתה לי מסחררת באורח נהדר

העובדה שרכשתי לי חברים מכל שדרות החיים ולמדתי על אודות תרבויות ושפות חדשות האירה את עיניי. גדלתי בעיירה קטנה באזור כפרי באנגליה. המורה לצרפתית שלי הייתה מי שחשפה אותי לראשונה, בגיל שמונה, למושג של תרבות זרה. יום אחד, בבית הספר היסודי שלי, היא הכינה ארוחת בוקר, או כפי שהיא קראה לה "le petit déi" [קיצור אנגלי של "le petit dejeuner", "ארוחת הבוקר הקטנה"]. כשמרפקיה מונחים על השולחן, היא לגמה מקערה של café au lait. "בצרפתית זה לא חסר נימוס לומר 'תן לי מאפה שוקולד', כלומר 'Donne-moi un pain au chocolat'", כך היא הסבירה. יום קודם לכן גערו בי כיוון שאכלתי ליד אותו שולחן עצמו והנחתי עליו את מרפקיי, והנה למדתי שזה יכול להיות très chic לשתות מתוך קערה. לא רק שאנשים אמרו דברים באופן שונה, אלא שגם היו להם דרכים מיוחדות ויפות ביותר לעשות דברים. צרפתית נראתה לי מסחררת באורח נהדר.

כששאלתי את המורה שלי מה מינו הדקדוקי של שם עצם, כיצד מוטה פועל מסוים או מה סדר המלים הנכון, היא הייתה מבקשת ממני לומר בקול רם את המשפטים האפשריים ואז הייתה שואלת אותי איזה מהם נשמע לי נכון. "Et voilà!" ("הנה לך!"), היא הייתה קוראת כשתיקנתי את עצמי. לימוד צרפתית לימד אותי גם להקשיב לאינסטינקט הפנימי שלי.

קרואסון, כלומר croissant, "סהר" בצרפתית. תצלום: תום פאוליני

בגיל 13, הכירו לי את השפה הגרמנית, שבתחילה לא התחברתי אליה. שפות נראו לי כמו משחקי מחשב – הרמה הבסיסית בגרמנית הייתה עניין קשה לפיצוח, אך לאחר שהתמדתי, גיליתי את המפתח וזינקתי מעבר למספר רמות אל חדר האוצרות הסודי של השפה. גרמנית היא שפה יפהפייה, אך רק לומדים מתקדמים נוטים לקלוט זאת. תודות לשפה הגרמנית גיליתי שיש דברים בחיים שכדאי להתמיד עבורם.

לפני שעברתי לבלגיה בגלל העבודה בפרלמנט האירופי, הגשתי מועמדות לשמש מתנדבת במחנה פליטים פלסטיני, אך התכנית נדחתה בשל מצב בטחוני בעייתי. בסופו של דבר, שמעתי בעצת הלקחים שלמדתי מהצרפתית והחלטתי לסמוך על האינטואיציה שלי: עזבתי את העבודה שלי בפרלמנט האירופי. הרגשתי שהגיע הזמן ללכת עם תחושת הבטן שלי ולהתחיל מחדש.

שוב הגשתי מועמדות לתכנית ההתנדבות, ולאחר מספר מפגשי הכנה יצאתי ללבנון. החיים בקרב הקהילה הפלסטינית היו זכות בלתי נשכחת שחוללה שינוי בפרספקטיבות שלי. הנושאים שקודם לכן הדירו שינה מעיניי נראו לי כעת טריוויאליים בתכלית.

הדת הייתה בלבה של השפה הערבית שלמדתי, אפילו לצורך שיחת מסדרון קלילה

מלבנון עברתי לסוריה, שם למדתי ערבית במסגד שמרני. הדת הייתה בלבה של השפה הערבית שלמדתי, אפילו לצורך שיחת מסדרון קלילה. כשהייתי שואלת על בריאותו של אדם, התשובה הייתה לרוב "אל-חמד-לללה" ("השבח לאללה"), וכשדבר טוב היה קורה הייתי נשמעת מקהלה של "סובחן אללה" ("התהילה לאללה"). קראתי פסוקים מהקוראן, תוך שאני משתמשת בממחטות נייר כדי להעביר את הדפים (הקוראן נחשב לעצם דבריו של האל). לא תמיד הבנתי מה אני אומרת, אף ידעתי שהמלים מיוחדות. איני מוסלמית ואיני יכולה לטעון שאני מבינה את המורכבויות של האסלאם, ועם זאת חשתי כבוד עמוק כששמעתי קריאה של קטעים מהקוראן. בדיוק כפי שאני קושרת אסוציאטיבית בין צרפתית ובין חירות, אני קושרת בין השפה הערבית ותחושה של רוחניות, תחושה שלא ידעתי שיש בתוכי.

יופייה הרב-ממדי והקשה לפענוח של השפה הערבית. תצלום: מריאם ב'.

לאחר סוריה, עברתי לאנגולה, שם התחלתי ללמוד פורטוגזית. לצד השפה הפורטוגזית, היו שפות בנטו רבות – משפחה של מאות שפות אפריקניות, שלכל אחת מהן זהות תרבותית משלה. ביקשתי מעמית במקום ללמד אותי משפטים אחדים בקימבונדו (Kimbundu), שפה שמדוברת על ידי רבים בבירה לואנדה. קלטתי רק מלים אחדות, אך יצאתי נשכרת תודות לחינוך מסוג אחר. למדתי כיצד דוכאה שפת קימבונדו על ידי הכוחות הקולוניאליים, כאמצעי להפחית את כוחה של התרבות המקומית – ועד כמה חשובה השפה כיום מבחינת הזהות האישית של רבים באנגולה. הניסיון ללמוד קימבונדו היה הפעם הראשונה שבה חוויתי את הענווה הנדרשת בתחום הלשוני. הייתי רוצה להאמין שבעקבות זאת אני מודעת יותר לפערי הידע שלי ולכך שכדוברת אנגלית אני נהנית מפריבילגיות מפליגות.

רוחב היריעה של שפות יכול לעורר התפעמות וחשש, אך הוא גם משחרר. ללמוד שפות זה כמו לשוטט בבית שקירותיו דקים – כשאתם קולטים את יסודותיה של שפה אחת, אתם יכול לקלוט את המלמול של השיחה מאחורי הדלת הסמוכה, ומתעוררת בכם הסקרנות לחקור

רוחב היריעה של שפות יכול לעורר התפעמות וחשש, אך הוא גם משחרר. ללמוד שפות זה כמו לשוטט בבית שקירותיו דקים – כשאתם קולטים את יסודותיה של שפה אחת, אתם יכול לקלוט את המלמול של השיחה מאחורי הדלת הסמוכה, ומתעוררת בכם הסקרנות לחקור. פרט לרסיסים של קימבונדו, נהניתי מטעימות של הינדי, איטלקית, מנדרינית והולנדית.

דרך השפות הללו זכיתי לגישה למאגרים אדירים של מלים חדשות. התחושות שלי זכו לאישוש כשנתקלתי במונח שלכד בתוכו של מהותן הפנימית. למשל, אני אוהבת את המונח הצרפתי se dépayser, פועל שמתאר מעבר כדי לשנות נוף, כדי להתנתק, כדי לצאת מאזור הנוחות. Fernweh בגרמנית הוא הכמיהה להיות במקום אחר. הוא נוצר מצירוף של Fern ("רחוק") ו-Weh ("כאב"). מילולית מדובר ב"כאב מרחק", או "מחלת מרחק", בניגוד ל-Heimweh ("געגועים הביתה״, ״כמיהה לבית שלך״). אין לנו Fernweh באנגלית, אך רבים מאיתנו התמודדו עם הצורך לתאר את התחושה הזאת במהלך המגפה העולמית שפרצה בשנת 2020.

ילדה באנגולה: חמודה בכל שפה, תדע פורטוגזית, אבל שפת אמה היא קימבונדו. תצלום: יאן בושט

כדוברת שאינה ילידית, קורה לי לא פעם שאיני קולטת דקויות ומובנים עמוקים יותר. על אף שהדבר עלול להגביל אותי, הבורות שלי, הכמו-ילדית, גם גורמת לי להיות חופשיה ברוחי.

אני אני עצמי. האישיות שלי אינה משתנה על פי המלים שאני אומרת. ובכל זאת, שפות פועלות כמו פילטרים, והן מפריזות או מעמעמות צדדים שונים באופיי. אני נעשית ישירה יותר או נטולת דאגות יותר בהתאם לשפה שאני מדברת ברגע מסוים.

החברים שלי אומרים לי את אותו הדבר. אנחנו מרגישים ישירים יותר בגרמנית, אך איננו יכולים להצביע על סיבה מדויקת לכך. אולי נתיב הלימוד שלי קשור לכך במידה מסוימת. המורה שלי לגרמנית אימנה אותי לחשוב לפני שאני מדברת. היא לימדה אותי כיצד לארוג יחד טלאים של מחשבות יחד עם צורות מעבר וביטויים מקשרים כמו "לכן", "יתרה מכך", "היות שכך" ו"מצד אחר...". דוברים ילידיים של גרמנית מטפטפים מלות "מילוי" על פני הדיבור שלהם – "רעשים" כמו äm, תשובות כמו naja…("ובכן...") ומלות "עזר" כמו halt ("רק...") ו-eigentlich ("למעשה"). לעומת זאת, במצבים מקבילים בגרמנית אני נוטה להעדיף שתיקה ואילו באנגלית אומר "umm".

מבחינתי, צרפתית היא ההיפך. אני מקבלת בשמחה את ההמהומים הארוכים ("euh"), את המשפטים האלו שמומצאים תוך כדי התקדמות מתוך אי-בהירות מה ארגיש מיד בהמשך. בצרפתית יש תיבת אוצרות של צורות עזר ומילוי – "tu vois" (בפירושו לרוב "אתה רואה", אך הוא מתפקד כ"you know" באנגלית), "en fait" ("למעשה", בתרגום מילולי, אבל דומה ל-"actually"), "quoi" (שפירושו "מה", אך פעל תפקידים מסתוריים בסופי משפט), ו-"enfin" (מילולית "לבסוף", אך דומה ל-"well" או "anyway" באנגלית). בסיוע של כל אלה ואחרים, אני מדברת בעודי מתקדמת, ואני מרגישה חופשיה.

אמנם התקדמתי במהירות בלימוד השפה, אבל הרגשתי נבוכה. הרגשתי שאנשים אינם רואים אותי כפי שאני

כשבשלב מאוחר יותר עברתי לצ'ילה, רוב החברים שלי היו דוברים ספרדית שוטפת. אמנם התקדמתי במהירות בלימוד השפה, אבל הרגשתי נבוכה. הרגשתי שאנשים אינם רואים אותי כפי שאני. לפעמים, התסכול היה מכרסם בי. רציתי לצעוק: "אני לא ביישנית או טיפשה, פשוט איני מכירה את המילה!" – אלא שכל זה הוא חלק מחוויית לימוד השפה.

קולות מושמעים בצ'ילה: אמנם בספרדית, אבל למען זכויות הילידים דוברי שפות אחרות. תצלום: חואן מנואל נונייס מנדס

עבורי, ללמוד שפה אין פירושו ללמוד בעל פה מלים מהמילון. מדובר באמצעי לבניית ביטחון עצמי, מודעות עצמית וקהילה

הצורך לדבר בשפה זרה גורם לי להאט. אף כי לא נעים לקלוט בדיחה זמן רב לאחר שורת המחץ, הקצב האיטי יותר מעודד אותי להיטיב לשים לב. באנגלית, אני עשויה לקשקש את עצמי לדעת ולהמשיך עוד ועוד, ואילו בשפה אחרת אשים לב לשפת הגוף ולאנשים אחרים שנמצאים בחדר. אני מדברת טוב יותר באנגלית, אבל אני מקשיבה טוב יותר בשפה אחרת.

עבורי, ללמוד שפה אין פירושו ללמוד בעל פה מלים מהמילון. מדובר באמצעי לבניית ביטחון עצמי, מודעות עצמית וקהילה.

כיום, מרכז הפעילות שלי הוא בבריטניה, אך בקרוב אעבור לאורוגוואי דוברת הספרדית. אני שמחה, כי יש בי חלק שתמיד מרגיש שמח, מסופק ואמיץ כשאני משוחחת בשפה זרה.

אין לי חרטה על כך שנטשתי את הקריירה שלי בפרלמנט האירופי. ההחלטה לעזוב דחפה אותי בסופו של דבר אל אהבתי לשפות. כעת, בעודי אורזת את חפציי לקראת המעבר העשירי לארץ אחרת, אני יודע שההרפתקה שלי רק תימשך.