שקיעתה של ויקיפדיה

הקהילה שבנתה את האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה הולכת ומתכווצת בקצב מסחרר, אף על פי שיותר אנשים מאי פעם מסתמכים על שירותיה. האם זה סופו של העידן האידיאליסטי באינטרנט?
X זמן קריאה משוער: 17 דקות

האתר המדורג שישי בעולם במספר המבקרים, פועל בצורה שונה משאר האתרים בעשירייה הפותחת. הוא לא מנוהל על-ידי תאגיד מתוחכם, אלא על-ידי קבוצה נטולת מנהיג של מתנדבים המזדהים בפסבדונים ומתנצחים זה עם זה דרך קבע. נדיר שהאתר מוסיף אפשרויות חדשות במטרה לפתות גולשים; למעשה, הוא השתנה מעט מאוד לאורך עשור. ובכל זאת, מדי חודש נצפים 10 מיליארד עמודים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה לבדה. כשאירוע חדשותי מרכזי מתרחש, כמו הפיגוע במרתון בוסטון, צצים להם תוך שעות ערכים מפורטים עם סימוכין מדויקים, ומתפתחים מדי דקה.

מכיוון שאין עוד מקור מידע חופשי כמוהו, שירותים מקוונים רבים מסתמכים על ויקיפדיה. חפשו משהו בגוגל או שאלו את סירי שאלה באייפון שלכם, ולעתים קרובות תקבלו פיסות מידע שנלקחו מהאנציקלופדיה והוצגו בפניכם כעובדות.
אך ויקיפדיה ושאיפתה המוצהרת "לקבץ את כל הידע האנושי" נמצאות בצרות. כוח המתנדבים שבנה את אוניית הדגל של הפרויקט, ויקיפדיה האנגלית – וחייב להגן עליה מפני ונדליזם, רמאויות ומניפולציות – התכווץ ביותר משליש מאז שנת 2007, וממשיך להתכווץ. נראה כי המשתתפים שנותרו אינם מסוגלים לתקן את הפגמים שמונעים מוויקיפדיה להפוך לאנציקלופדיה איכותית בכל קנה מידה, כולל אלה של הפרויקט עצמו. אחת הבעיות המרכזיות שעדיין לא נפתרו היא הכיסוי המוטה של האתר: הערכים שלו על פוקימון וכוכבות פורנו נרחבים, אבל העמודים שלו על סופרות או מקומות באפריקה שמדרום לסהרה שטחיים. לא קל למצוא ערכים מהימנים לחלוטין. מתוך 1,000 המאמרים שמתנדבי הפרויקט תייגו כבסיס לאנציקלופדיה טובה, הרוב לא מגיע אפילו לדירוג האיכות הממוצע בקנה המידה של ויקיפדיה עצמה.

המקור העיקרי לבעיות האלה אינו מסתורי. הקולקטיב הרופף שמתפעל את האתר כיום, שלפי ההערכות 90 אחוז מחבריו הם גברים, הוא ביורוקרטיה אימתנית. האווירה הקשה מרתיעה מצטרפים חדשים שעשויים להרחיב את הכיסוי של האתר.
בתגובה, קרן ויקימדיה, מלכ"ר הכולל 187 איש ומשלם על התשתית המשפטית והטכנית של ויקיפדיה, מארגנת מעין משימת הצלה. הקרן לא מסוגלת להורות לקהילת המתנדבים לשנות את אופן פעולתה. אבל בעזרת שינויים באתר ובתוכנה של ויקיפדיה, היא מקווה לנתב אותה למסלול יציב יותר.

ויקיפדיה חשובה להרבה יותר אנשים מאשר עורכיה והסטודנטים שלא הספיקו לקרוא את החומר לשיעור. יותר גולשים מאי פעם משתמשים במידע הנמצא בה, ישירות או דרך שירותים אחרים

הקמפיין של הקרן יחולל שינויים גדולים ראשונים מזה שנים באתר שהפך למעין קפסולת זמן מימיה הראשונים, המקרטעים של האינטרנט, ונראה רחוק מאוד מכל האתרים החברתיים והמסחריים הנוחים לשימוש השולטים בה כיום. "אופייה הנוכחי של ויקיפדיה היה מקובל מאוד בשנת 2001, אבל מאז האתר הולך ומתיישן," אומרת סו גרדנר, מנכ"לית הקרן, שתופסת שתי קומות חדגוניות בבניין עם מעלית מקולקלת במרכז סן פרנסיסקו. "זה למעשה הניסיון שלנו להתעדכן." היא ומייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, אומרים שהפרויקט צריך למשוך קהל חדש כדי להתקדם. "הסוגיה המהותית ביותר היא גיוון בקרב העורכים," אומר ויילס. הוא מקווה "להגדיל את כמות העורכים בתחומים שצריכים עבודה."

הצלחת המאמץ הזה תלויה בכמות האנשים שעדיין מאמינים ברעיון של שיתוף מידע מקוון למען טובת הכלל – האידיאל שהזניק את ויקיפדיה בתחילת דרכה. אבל הניסיון הרה גורל; ויקיפדיה חשובה להרבה יותר אנשים מאשר עורכיה והסטודנטים שלא הספיקו לקרוא את החומר לשיעור. יותר גולשים מאי פעם משתמשים במידע הנמצא בה, ישירות או דרך שירותים אחרים. ובינתיים, ויקיפדיה חיסלה את החלופות או דחקה אותם במורד תוצאות החיפוש של גוגל. בשנת 2009 סגרה מיקרוסופט את "אנקרטה", שהתבססה על תוכן מכמה אנציקלופדיות ידועות. אנציקלופדיה בריטניקה, שגובה 70 דולר לשנה על גישה מקוונת ל-120,000 הערכים שלה, מציעה רק קומץ ערכים חופשיים, וגם אלה מכוסים בבאנרים ומודעות פופ-אפ.

מצטרפים חדשים אינם רצויים

כשוויקיפדיה הושקה בשנת 2001, היא לא היתה אמורה להיות מקור מידע בזכות עצמו. ויילס, סוחר אופציות שהפך ליזם אינטרנטי, ולארי סאנגר, דוקטור טרי בפילוסופיה, הקימו את האתר כדי לקדם את נופדיה, אנציקלופדיה מקוונת חינמית שנוסדה על-ידי ויילס והסתמכה על ערכים שכותבים מומחים. אחרי שנה, נופדיה הציעה אוסף מוזר של 13 ערכים בלבד בנושאים כגון ורגיליוס וסגנון הנגינה בכינור האופייני למחוז דונגל באירלנד. סאנגר וויילס קיוו שוויקיפדיה, שבה כל אחד יכול לפתוח או לשנות ערך, תייצר במהירות מאמרים חדשים שמומחים יוכלו לשייף.

ולארי סאנגר

ולארי סאנגר

מייסדי ויקיפדיה, ג'ימי ויילס

מייסדי ויקיפדיה, ג'ימי ויילס

כשוויילס וסאנגר ראו את ההתלהבות שבה אנשים מאמצים את הרעיון של אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך, הם הפכו את ויקיפדיה במהירות לפרויקט המרכזי שלהם. בסוף שנתה הראשונה היו בוויקיפדיה כבר יותר מ-20,000 ערכים ב-18 שפות, והצמיחה שלה האיצה במהירות. בשנת 2003 הקים ויילס את קרן ויקימדיה כדי שתתפעל את השרתים והתוכנה שעליהם התבסס האתר, ולגייס כסף כדי לתמוך בהם. אבל השליטה על התוכן באתר נותרה בידי הקהילה שחבריה מכונים "ויקיפדים". לאורך השנים הבאות הם יצרו את האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה. ללא היררכיה מסורתית, הם פיתחו הנחיות ותהליכי עבודה מתוחכמים לכתיבת ותחזוקת ערכים. הקריצה היחידה שלהם להיררכיה היתה בחירת קבוצה קטנה של "אדמיניסטרטורים" בעלי סמכויות מיוחדות כגון מחיקת ערכים או החרמה זמנית של עורכים אחרים (ישנם כיום 635 אדמינים פעילים בוויקיפדיה האנגלית).

בעיני רבים, הפרויקט היה נלעג או מזעזע. ויקיפדיה ירשה ואימצה בחום את הציפיות התרבותיות שלפיהן אנציקלופדיה אמורה להיות סמכותית, מקיפה ומבוססת על הרוח הרציונלית של תנועת ההשכלה. אבל היא זרקה לפח מאות שנים של שיטות עבודה מקובלות. במודל המבוסס, ועדי יועצים, עורכים וכותבים שנבחרים מהדרגים האינטלקטואלים הרמים ביותר של החברה, יוצרים רשימה של כל מה שכדאי לדעת, ואז מכינים את הערכים הנדרשים. ויקיפדיה זנחה את שיטות התכנון הריכוזי ולא נעזרה במומחים המקובלים. למעשה, כלליה מרפים את ידיהם של מומחים מכיוון שאת העבודה שלהם, כמו את זו של כל אחד אחר, אפשר לשכתב תוך דקות. לחילופין, ויקיפדיה העלתה על נס את התפיסה שלפיה מאמרים צריכים להצטבר במהירות, בתקווה שיום בורחסיאני אחד, אוסף הערכים יכסה כל נושא בעולם.

ההתקדמות היתה מהירה. בוויקיפדיה האנגלית לבדה היו כבר כ-750,000 ערכים בסוף שנת 2005, כשהעלייה בכיסוי התקשורתי ובהשתתפות הפכו את הפרויקט מאתר משונה לחלק מחיי היומיום. בערך באותו זמן השיגו הוויקיפדים את הישגם הגדול ביותר כהתארגנות הקולקטיבית נטולת ההנהגה – הישג שלמעשה הוביל לדעיכה בהשתתפות שרודפת את האתר כיום. בשלב כלשהו בשנת 2006, העורכים המבוססים התחילו להרגיש שהשליטה באתר חומקת מבין ידיהם. ככל שעלה מספר העורכים החדשים – בין שכוונותיהם היו טובות ובין שלא – התחילו העורכים הוותיקים להרגיש שמשימת בקרת האיכות נעשית בלתי אפשרית. לאור הפרופיל הציבורי הגבוה של ויקיפדיה ומחויבותה לאפשר לכל אחד לתרום לערכים, גם באנונימיות, עדכונים רבים היו מעשים של ונדליזם ותו לא. תקריות ידועות, כגון הופעתו של מאמר המכפיש את העיתונאי ג'ון זיגנטאלר, העלו שאלות מהותיות לגבי מיקור המונים של אנציקלופדיה, או כל דבר אחר.

כיום יש בוויקיפדיה באנגלית 4.4 מיליון ערכים; יש גם 23.1 מיליון ערכים נוספים ב-286 שפות אחרות. אבל הכללים הנוקשים והאווירה החשדנית שהגיעו עמם יצרו תופעת לוואי בלתי מכוונת

כפי שאפשר לצפות מוויקיפדים, התגובה הגיעה לאחר סדרה של דיונים נימוסיים, ויכוחים מעיקים וקרבות האבקות מקוונים – אבל היא היתה מתוחכמת. המתנדבים הפעילים ביותר של הפרויקט הציגו אוסף חדש של כלי עריכה והליכים ביורוקרטיים שמטרתם להילחם בעריכות רעות. הם יצרו תוכנה שאפשרה לעורכים לסקור במהירות שינויים אחרונים, לדחות אותם או לנזוף בעורכים אחרים בלחיצת עכבר בודדת. הם שילחו באתר "בוטים" אוטומטיים שמסוגלים לבטל שינויים שלא עומדו כראוי, או כאלה שנראו כוונדליזם, ולשלוח התראות לעורכים העבריינים.

האמצעים הנוקשים החדשים עבדו. הוונדליזם נבלם וכמות המאמרים הפוגעניים והשערוריות פחתה. האנציקלופדיה המתייצבת המשיכה לצמוח בהיקפה ובאיכותה, והפכה לנדבך אינטרנטי בסיסי. כיום יש בוויקיפדיה באנגלית 4.4 מיליון ערכים; יש גם 23.1 מיליון ערכים נוספים ב-286 שפות אחרות. אבל הכללים הנוקשים והאווירה החשדנית שהגיעו עמם יצרו תופעת לוואי בלתי מכוונת. המצטרפים החדשים לקבוצת העורכים של ויקיפדיה, אלה שעשו עריכות ראשונות, מהוססות – וגם טעויות בלתי נמנעות – לא התלהבו להישאר באתר. הם לא נהנו להידרס על-ידי מכבש העריכה האימפרסונלי והיעיל. מספר העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית, שהגיע לשיא בשנת 2007 עם יותר מ-51,000, דועך מאז בגלל הפגיעה בהיצע העורכים החדשים. בקיץ האחרון רק 31,000 איש היו יכולים להיחשב לעורכים פעילים.

"את התקופה שמ-2007 ועד עכשיו אני מקטלג כעידן השקיעה של ויקיפדיה," אומר ארון האלפייקר (Halfaker), דוקטורנט באוניברסיטת מינסוטה שעבד בשביל קרן ויקימדיה כעובד קבלן ופרסם השנה את ההערכה המפורטת ביותר לגבי הבעיה הקיימת. "נראה שוויקיפדיה מכשילה את עצמה בהשגת המשאב הזה, עורכים חדשים."

המחקר של האלפייקר, שאותו ערך עם עמית ממינסוטה וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומאוניברסיטת וושינגטון, ניתח את יומני הפעילות הגלויים של ויקיפדיה. התמונה המצטיירת היא של קהילה הנשלטת על-ידי ביורוקרטיה. מאז שנת 2007, כשאנשים החלו להרגיש את נחת זרוען של הבקרות החדשות, הלכה ועלתה הסבירות שעריכה של משתתף חדש תימחק באופן מידי. לאורך אותה תקופה צמח גם שיעור המחיקות הנעשות על-ידי כלים אוטומטיים. לא מפתיע, אם כן, שלפי הנתונים ירדה הסבירות שמצטרפים חדשים בעלי כוונות טובות ימשיכו לערוך בוויקיפדיה חודשיים לאחר ההתנסות הראשונה שלהם.

ב-2011, חוקרים הראו שהמאמרים הנערכים בעיקר על-ידי נשים – כאלה שלכאורה אמורים להיות מעניינים יותר לנשים – היו קצרים באופן משמעותי מהמאמרים שנערכו על-ידי גברים או על-ידי גברים ונשים יחד

במאמר שכתבו על ממצאים אלה מציעים החוקרים לעדכן את המוטו של ויקיפדיה, "האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך." הגרסה שלהם: "האנציקלופדיה שכל אחד שמבין את הנורמות, מְחַבְרֵת את עצמו, עוקף את חומת הדחייה האימפרסונלית הסמי-אוטומטית, ועדיין רוצה לתרום מזמנו ומרצו, יכול לערוך."

מכיוון שוויקיפדיה לא הצליחה לחדש את מאגר העורכים שלה, עדיין קיימת בה נטייה לתכנים טכניים, מערביים ובעלי אופי גברי. בשנת 2011, חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ושלושה בתי ספר אחרים הראו שהמאמרים הנערכים בעיקר על-ידי נשים– כאלה שלכאורה אמורים להיות מעניינים יותר לנשים – היו קצרים באופן משמעותי מהמאמרים שנערכו על-ידי גברים או על-ידי גברים ונשים יחד. במחקר אחר מאותה שנה, מאוניברסיטת אוקספורד, התגלה ש-84 אחוז מהערכים המיוחסים למקום כלשהו, עסקו באירופה וצפון אמריקה. יותר ערכים הוקדשו לאנטרקטיקה מאשר כל מדינה באפריקה או דרום אמריקה.

השדרוג

 מנכ"לית ויקימדיה סו גרדנר ב-2012

מנכ"לית ויקימדיה סו גרדנר ב-2012

כשגרדנר נשאלת על הדעיכה במספר העורכים, היא מסבירה שהיא מטפלת בנושא רק כאמצעי זהירות מכיוון שאין ראיות לכך שזה פוגע בוויקיפדיה. אבל לאחר כמה דקות של שיחה, ברור שהיא מאמינה כי ויקיפדיה זקוקה לעזרה. כעיתונאית מקצועית שניהלה את חטיבת התפעול המקוונת של ה- Canadian Broadcasting Corporation לפני משרתה הנוכחית, היא שואלת אנלוגיה מחדר החדשות כדי להסביר מדוע מגמות הן חשובות. "הוויקיפדים מזכירים לי כתב זקן ורגזן שמכיר את מדריך הכתיבה בעל פה," היא אומרת. "אבל איפה הכתבים הצעירים והרעבים? הכתב הזקן והרגזן לא יוצא לסקר שריפה בשלוש בלילה. זאת משימה בשביל הבחור החדש שמלא במרץ ופוטנציאל. לא זורמים מספיק כתבים צעירים לתוך ויקיפדיה."

אחד הרעיונות שהעלו החוקרים, המתכנתים והמעצבים בקבוצות האלה הוא כפתור "תודה", התשובה של ויקיפדיה ל"לייק" הידוע של פייסבוק

בשנת 2012, הקימה גרדנר שני צוותים – הנקראים כיום "צמיחה" ו"תכונות ליבה" – כדי לנסות לעצור את השקיעה בעזרת שינויים באתר ויקיפדיה. אחד הרעיונות שהעלו החוקרים, המתכנתים והמעצבים בקבוצות האלה הוא כפתור "תודה", התשובה של ויקיפדיה ל"לייק" הידוע של פייסבוק. מאז חודש מאי יכולים עורכים ללחוץ על כפתור התודה כדי להפגין במהירות את הערכתם לערכים מוצלחים שכתבו אחרים. זו הפעם הראשונה שהם מקבלים כלי שעוצב אך ורק לשם הגשת משוב חיובי על עריכות מסוימות, אומר סטיבן וולינג, מנהל מוצר בצוות הצמיחה. "תמיד היו כלים שאפשרו, בקליק אחד, להגיב באופן שלילי על עריכות," הוא אומר. "אבל מעולם לא הייתה דרך פשוטה לומר, "שמע, זה ממש טוב, תודה." הקבוצה של וולינג מנסה בעיקר לעשות חיים קלים יותר לעורכים החדשים. אחד הרעיונות שנבדקו הוא המלצות יזומות לפעילויות, שיכוונו מצטרפים חדשים למשימות קלות כגון הגהת מאמרים. הצוות מקווה שכך יהיה לאנשים זמן לצבור ביטחון לפני שהם מפרים כלל ונחשפים לצד הפחות נעים של ויקיפדיה.

אולי אלה נראים כמו שינויים קטנים, אבל כמעט אין סיכוי שהקרן תשכנע את הקהילה לתמוך במהלכים גדולים יותר. הנקודה הזו מתבררת כשבוחנים את הניסיון של הקרן לשלב באתר את גישת העריכה שרוב האנשים מכירים: זו שנמצאת בכל מעבדי התמלילים הידועים. מאז תחילת דרכה של ויקיפדיה, העריכה בה נעשתה בעזרת "תחביר ויקי", שפה שמכאיבה לעין הלא מיומנת. היא גורמת למשפט הראשון בערך האנגלי על ארצות הברית להיראות כך:

The '''United States of America''' ('''USA''' or '''U.S.A.'''), commonly referred to as the '''United States''' ('''US''' or '''U.S.''') and '''America''', is a [[federal republic]]{{cite book |title=The New York Times Guide to Essential Knowledge, Second Edition: A Desk Reference for the Curious Mind |year=2007 |publisher=St. Martin's Press |isbn=978-0312376598 |page=632}}{{cite book|last=Onuf|first=Peter S.|title=The Origins of the Federal Republic: Jurisdictional Controversies in the United States, 1775-1787|year=1983|publisher=University of Pennsylvania Press |location= Philadelphia |isbn=978-0812211672}} consisting of 50 [[U.S. state|states]] and a [[Federal district (United States)|federal district]].

אחרי שנים של תכנון חשפה הקרן, סוף סוף, עורך חזותי, ממשק שמחביא את תחביר הוויקי ומציע חוויית עריכה פשוטה – מה שרואים הוא מה שמקבלים. העורך החזותי נפרש לניסוי באתר בחודש יולי מתוך ציפייה שהוא יהפוך במהרה לכלי קבוע בוויקיפדיה. אבל בעולמה ההפוך של האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך, לא מעט אנשים חושבים שפישוט תהליך העריכה הוא בזבוז זמן. תכונותיו של העורך המתנדב המסור – גרדנר מונה תארים כגון "דקדקן," "קטנוני," ו"בטוח בעצמו אינטלקטואלית" – אינן תכונות המקלות על קבלת שינויים כמו העורך החזותי.

לאחר שהקרן הפכה את העורך החזותי לברירת המחדל בעריכה, הוויקיפדים מרדו והתלוננו על באגים בתוכנה. בספטמבר נערך סקר של הקהילה, והמסקנה הייתה שיש להחביא את הממשק החדש כברירת מחדל. הקרן התנגדה בתחילה, אבל באותו חודש, אדמיניסטרטור שנבחר על-ידי הקהילה הפיץ שינוי לקוד של ויקיפדיה שמאפשר להחביא את העורך החזותי. הקרן נכנעה. היא הפכה את העורך החזותי לאופציונלי – וכיום פרויקט הדגל שמטרתו לעזור למצטרפים חדשים נסתר בפועל מעיניהם, אלא אם הם חופרים בהגדרות החשבון ומפעילים אותו.

רבים ממתנגדי העורך החזותי חולקים על התפיסה שהוא יעזור לוויקיפדיה. "אני לא חושב שזו התרופה שהקרן מחפשת," אומר אוליבר מוראן, מתכנת אירי שביצע אלפי עריכות מאז שנת 2004 ואחד האדמיניסטרטורים הבכירים. כמו ויקיפדים בולטים אחרים, הוא חושב שיש התנשאות באמירה שתחביר הוויקי מרחיק אנשים מסוימים. "תראו משהו כמו טוויטר," הוא אומר. "אנשים קלטו מיד איך משתמשים בסולמיות ובשטרודלים." חלק גדול מהביקורת על העורך החזותי נובעת גם מתחושה נוספת, שהפרויקט מוכיח כי הקרן שמחה לעשות שינויים חד-צדדיים בפרויקט שיתופי לכאורה. מוראן אומר שהעורך החזותי נפרש בלי שנאספו מספיק רשמים מהמתנדבים שבזיעת אפיהם נבנתה ויקיפדיה.

כשמוראן מתבקש לאבחן את הבעיה האמתית של ויקיפדיה, הוא מדבר על התרבות הביורוקרטית סביב כללי העריכה, שנעשו סבוכים מאוד לאורך השנים. הדף שמסביר את המדיניות המכונה "נקודת מבט נייטרלית" אחד מ"חמשת עמודי התווך" היסודיים של ויקיפדיה, הוא באורך של כמעט 5,000 מילים. "זה המחסום האמיתי: עודף מדיניות," הוא אומר. אבל יהיה אשר יהיה התפקיד שהביורוקרטיה ממלאת בצרותיה של ויקיפדיה, קשה מאוד לדמיין כיצד אפשר לצמצם אותה. אם מישהו יוכל לעשות זאת, אלה הוויקיפדים עצמם, אך העורכים הנלהבים ביותר נאחזים כיום בסיסמאות הביורוקרטיות. במקום לקיים דיון משמעותי, קל להם יותר לצטט ממדיניות נקודת המבט הנייטרלית או לאיים בביטחון מלא להעלות עניינים ל-ArbCom (וועדת הבוררות לפתרון מחלוקות).

לא כל הוויקיפדים חולקים על הערכותיה של קרן ויקימדיה או על הפתרונות שהיא מציעה. אבל גם יוזמות שיגיעו מהשטח יפלו קורבן לנטייתה של הקהילה לערוך דיונים מוגזמים על עצמה.

מתוך 5,200 הוויקיפדים בכל השפות, 50 אחוז משקיעים באתר יותר משעה ביום, ו-20 אחוז עורכים במשך שלוש שעות ביום ויותר

בחודש יולי 2012 פתחו כמה עורכים דף המכונה WikiProject Editor Retention (שימור עורכים בפרויקט ויקי), בניסיון ליצור מקום לסיעור מוחות והעלאת רעיונות שיעזרו למצטרפים חדשים, ולטפח אווירה ידידותית יותר. כיום החלקים הפעילים ביותר בדף השיחה של הפרויקט הזה כוללים תלונות על "בריונות מצד אדמיניסטרטורים," דיונים השואלים האם "ויקיפדיה הפכה לבית משוגעים מחורבן," והאשמות כגון "פתחת חשבון היום רק כדי להיכנס בי?"

טובת הכלל

צילום מסך של הלוגו של ויקיפדיה

צילום מסך של הלוגו של ויקיפדיה

אף על פי שכיום יש הרבה פחות עורכים פעילים בוויקיפדיה מאשר בנקודת השיא שלה, כמות ואורך הערכים ממשיכים לגדול. זה אומר שלמתנדבים שנותרו יש יותר משימות, וגרדנר אומרת שהיא מרגישה את ההשלכות: "נדמה לי שקהילת העורכים חשה מעט מותקפת ומותשת." סקר שערכה קרן ויקימדיה בשנת 2011 מראה שוויקיפדיה גוזלת זמן רב מהעורכים הפעילים. מתוך 5,200 הוויקיפדים בכל השפות, 50 אחוז משקיעים באתר יותר משעה ביום, ו-20 אחוז עורכים במשך שלוש שעות ביום ויותר. כנראה שמערכות הבקרה של ויקיפדיה מסוגלות למנוע ונדליזם, אומר האלפייקר, אבל העבודה המורכבת יותר, קרי שיפור, הרחבת ועדכון הערכים, עשויה להיפגע: "כשפחות אנשים עובדים, מתבצעת פחות עבודה."

כשנושא האיכות עולה, כל הגורמים המשויכים לוויקיפדיה מציינים לעתים קרובות שהאתר הוא עדיין "פרויקט בהתהוות." אבל אמירות כאלה הן חסרות משמעות מכיוון שהתוכן של הפרויקט נמצא בשימוש. כשמנוע החיפוש של גוגל משתמש בתוכן מוויקיפדיה כדי לענות על שאילתה, או כשמערכת סירי של אפל משתמשת בו כדי לתת תשובה לשאלה, המידע מוצג כמהימן. משתמשי גוגל מוזמנים לדווח על אי-דיוקים, אבל רק אם הם מזהים אותו ואז מקליקים על לינק שלא קשה לפספס. גם אז, המשוב מגיע לגוגל, לא לוויקיפדיה עצמה.

כיום ג'ימי ויילס הוא רק ויקיפד רגיל, אבל עדיין יש לו השפעה רבה על העורכים וקרן ויקימדיה. הוא מתייחס בביטול לטענות שהפרויקט רק ייעשה גרוע יותר, אבל מאמין גם שהאתר לא יוכל להשתפר משמעותית בלי תזרים של עורכים חדשים בעלי תחומי עניין ודגשים שונים. "כשקוראים את הערך על תקן USB אפשר לראות שהוא ממש מדהים. הוא מאיר את כישורי הליבה שלנו כקהילה של חנונים טכנולוגים. אבל כשמביטים בערכים על אנשים מפורסמים מתחום הסוציולוגיה, או על משוררים אליזבתניים, הם מוגבלים וקצרים למדי, ואפשר לשפר אותם," הוא אומר. "סביר להניח שזה לא יקרה עד שנגוון את הקהילה שלנו."

גרדנר מסכימה שהרשת של היום היא סביבה עוינת למאמצים שיתופיים בלתי תלויים, וממשילה אותה לעיר שאיבדה את הפארקים הציבוריים שלה. "אנו מבלים את זמננו בכמות קטנה של אתרים תאגידיים גדולים," היא אומרת

ויילס מקווה שהעורך החזותי ימשוך אנשים דומים לעורכים הקיימים, אך בעלי תחומי עניין שאינם גבריים או טכנולוגיים – כפי שהוא מנסח זאת, "חנונים שהם לא חנונים של מחשבים." אבל הוא כן חושש שפישוט העריכה בוויקיפדיה משול להודאה בכך שהפרויקט לא מושך אנשים שאינם חנונים של מחשבים.

מגמות תרבותיות רחבות יותר מקשות על הפנייה לנתח גדול יותר מהאוכלוסייה. עם עליית האתרים המסחריים, החיים המקוונים התרחקו מקהילות מיקור המונים פתוחות המנהלות את עצמן, כמו זו שמתפעלת את ויקיפדיה, אומר קליי שירקי (Shirky), מרצה בתוכנית התקשורת האינטראקטיבית באוניברסיטת ניו יורק. שירקי הוא אחד מתומכיו הגדולים ביותר של רעיון, שהיה פופולארי בעשור הקודם, לפיו האינטרנט מעודד זרים לחבור זה לזה ולהשיג דברים בלתי אפשריים לארגון קונבנציונאלי. ויקיפדיה היא הוכחה לכך שיש דברים בגו. אבל האינטרנט של היום נשלט על-ידי אתרים כמו פייסבוק וטוויטר, שם אנשים מתחזקים פידים אישיים ואגוצנטריים. מעבר לסביבות חיצוניות מסוימות, כמו משחקים מקוונים רבי משתתפים, רק כמות קטנה יחסית של אנשים מתקשרים זה עם זה בחלל וירטואלי.

רוב האנשים משתמשים במכשירים ניידים שאינם מתאימים לעבודה יצירתית מורכבת, ומבכרים אפליקציות נקיות ובלתי תלויות על פני עמודי אינטרנט עמוסים ומקושרים. שירקי, המשמש כיועץ לקרן ויקימדיה, אומר שאנשים הרגילים למודל הזה יתקשו להבין כיצד ומדוע כדאי להם לתרום לוויקיפדיה או לכל פרויקט כמוה. "פייסבוק הוא התרבות ההשתתפותית הגדולה ביותר כיום, אבל צורת ההשתתפות שם שונה," הוא אומר. "זו אגירה, לא שיתוף פעולה."

גרדנר מסכימה שהרשת של היום היא סביבה עוינת למאמצים שיתופיים בלתי תלויים, וממשילה אותה לעיר שאיבדה את הפארקים הציבוריים שלה. "אנו מבלים את זמננו בכמות קטנה של אתרים תאגידיים גדולים," היא אומרת. "אנחנו צריכים עוד מרחבים ציבוריים ברשת." למעשה, גרדנר עוזבת את הקרן בסוף השנה בחיפוש אחר פרויקטים שיעסקו בדיוק בבעיה הזו. היא טוענת שלמרות כל הצרות שלה, ויקיפדיה היא אחד הפארקים הציבוריים היחידים ברשת שלא ייעלמו.

אין ספק שהיא צודקת, וויקיפדיה לא תיעלם. תחת פיקוחה של גרדנר, כמות הכספים שגייסה קרן ויקימדיה מדי שנה למען האתר צמחה מ-4 מיליון ל-45 מיליון דולר. מכיוון שלאנציקלופדיה אין הרבה תחרות, מפתחי ווב ימשיכו לבנות שירותים שיתייחסו לתוכן המופיע בה כעובדה, ואנשים רגילים ימשיכו לחפש בה מידע.
אך ייתכן שהיא לא תצליח להתקרב עוד למטרתה הנעלה: קיבוץ כל הידע האנושי. קהילת ויקיפדיה בנתה מערכת ומשאב ייחודיים בתולדות הציביליזציה. היא התגלתה כיריב שווה, אם לא קטלני, לדרכים המקובלות לבניית אנציקלופדיות. אבל אותה קהילה גם הקימה מחסומים שמרתיעים את המצטרפים החדשים הנדרשים כדי לסיים את המשימה. אולי היה מוגזם לצפות שקהל של זרים באינטרנט יצליח לעשות דמוקרטיזציה של הידע האנושי. ויקיפדיה של היום, על אף בעיות האיכות והעדר הגיוון, עשויה להיות האנציקלופדיה הטובה ביותר שתהיה לנו.

©2013 Technology Review, INC. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי טום סימונייט, MIT Technology Review .

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

76 תגובות על שקיעתה של ויקיפדיה

מעבר לעניינים הטכניים והבירוקרטיים שהוזכרו בכתבה, לדעתי ויקיפדיה סובלת משני כשלים מרכזיים: האחד, היא פשוט משעממת מדי. היא מציגה את התוכן בצורה ליניארית אבל כתובה בצורה יבשה ולא מושכת. אז נכון שמדובר באנציקלופדיה אבל זה המחיר של ניסיון ליצור אחידות בסגנון. כותבים מוכשרים פשוט לא באים לידי ביטוי. בעייה שנייה היא שהערכים ארוכים מדי. לפעמים נדמה שהכותבים שוכחים שמדובר באנציקלופדיה שאמורה לתת ידע כללי ובסיסי ולא לכתוב ערכים שהם ארוכים כמו פרק בספר. אז נכון שיש מקום אינסופי להוסיף מה שרוצים אבל זה לא אומר שצריך לציין כל ארוע, חסר חשיבות ככל שיהיה, בביוגרפיה של אדם מסוים. כל פעם שקורה משהו לסלבריטאי מסוים, אז מייד מוסיפים את זה לויקיפדיה ואז נוצרת כרונולוגיה של חייו שנחשפת לאט לאט מול עינינו. אם היו מגבילים את מספר המילים בכל ערך, הערכים המתומצתים היו טובים יותר. ככה גם כל פעם שהיו רוצים להוסיף משהו היו צריכים לשקול את זה כנגד החומר הקיים כי זה היה מחייב למחוק משהו.

    02
    שלומית קדם

    כוויקיפדית ותיקה (8 שנים) אני חולקת על דעתך. יש ערכים יבשים ומשעממים ויש אחרים, מעניינים ועשירים בתוכן ובשפה. אין אחידות בשפה או בסגנון, מעבר לכללי הכתיבה שהתקבלו - הקפדה על כתיב ותחביר, הימנעות משפת רחוב או סלנג ובעיקר, שמירה על נייטרליות. האחידות, במידה שהיא קיימת, חלה על כללי כתיב ותעתיקים משפות אחרות, שמחייבים את כל הכותבים, אבל לא מעבר לזה.
    באשר לגודל הערך - הצעה לקבוע מספר מילים מחייב נראית חסרת כל שחר בעיני. יש ערכים שמטבע בריאתם מחייבים יריעה רחבה ועדכון מדי פעם, ואחרים שמטבעם הינם ויישארו קצרים משום שאין מה להרחיב בהם. קביעת מיטת סדום לערכים תשרת בדיוק את מטרתה המקורית של שיטה זו. אגב, איש איננו חייב לקרוא את כל הערך אם הוא ארוך מדי או משעמם - יש חלוקה לפרקים ותת-פרקים וכל אחד יכול לקחת מערך ארוך ומפורט בדיוק את הנחוץ לו.

    03
    אילן-דוד ליאור

    במידה מסוימת אני מסכים איתך, אך לעניות דעתי יחודה וגדולתה של ויקיפדיה הינו בפשטות נהר האינפורמציה האינסופי שאנו נחשפים אליו. ברור שערכים הכתובים באופן שיטתי ומקצועי הם מוצלחים יותר, אך לדידי כל פיסת אינפורמציה על הערך שאני כמשתמש מבקש תתקבל בברכה. בנוסף, צריך לזכור שכמות המידע שבאופן תיאורטי אדם ממוצע יכול להחשף אליו עולה עשרות מונים על כל אנציקלופדיה מהזן הישן (בריטניקה, לארוס וכו').

    טענתך כי "כותבים מוכשרים לא באים לידי ביטוי" לא נכונה לטעמי מהטעם שויקיפדיה אינה במה לכשרונות ספרותיים אלה ואחרים. זו פשוט אנציקלופדיה מכוונת שתפקידה העיקרי הוא דווקא לספק מידע יבש וליניארי על כל נושא, וגם האיזוטרי ביותר, לציבור המשתמשים.

    04
    האנציקלופדיסט

    "הוויקיפדיה העברית", כפי שהיה ראוי שתכנה את עצמה קבל עם ועולם, מתביישת, ומעדיפה לשאת חן בעיני כל העולם, למעט עמה, מולדתה ומורשתם, תחת השם, "ויקיפדיה בעברית", פן בני דודנו ערביי ישראל, שאין אחד מהם שעורך בה, והגויים, שעל שרתיהם היא מתאכסנת ולהם היא חייבת, יעלבו.

    ויקיפדיה בעברית מדשדשת במי אפסיים משום האידיוטיזם המוסרי שפשה בה מיומה הראשון ואוכל בה כל חלקה טובה.

    עשרה קבים של נטראליות ירדו לעולם מתוכם נטלה ויקיפדיה בעברית עשרה.

    התואר "נפל" נשלל מחללי כוחות המגן העבריים (ובני הדתות האחרות שלחמו לצדנו) אשר יש ערכים אודותם בוויקיפדיה בעברית, והוחלף ב"נהרג".

    אחד העורכים, בהסכמת רוב העורכים האחרים, עבר ערך אחר ערך והחליף "נפל" ב"נהרג".

    במעשה זה חוברת ויקיפדיה בעברית לזרם הבתר ציוני בניסיון להפשיט את מדינת ישראל מסמליה הלאומיים.

    וכך גם רס"ן רועי קליין הי"ד, נהרג, וגם ועבד אל-קאדר אל-חוסייני, נהרג.

    אחוות עמים. נטרליות עד אבדון מבית היוצר של האידיוטים המוסריים. כולם שווים בפני סרגל המוסר הוויקיפדי העברי. אלה שקמו עלינו לכלותנו, וגם אלו שהיו ועדיין, מגש הכסף שעליו הוגשה לנו המדינה, חד הם בעיני וויקיפדיה בעברית.

    ויקיפדיה בעברית ועורכיה חייבים חוב של כבוד למורשת היהודית, לציונות ולמדינת ישראל. לולא הם, לא השפה העברית ולא הריבונות היהודית המתחדשת במולדתה, היו עומדים לשרתם, ולספק את מרבית תכני ויקיפדיה בעברית, וספק גדול אם הייתה קמה ויקיפדיה עברית ובעברית.

    ואת חוב הכבוד יש לפרוע גם בהתחשבות ברגשות הציבוריות הישראלית ומשפחת השכול שכולנו חייבים לה. ואם הציבוריות הישראלית מקדשת את חלליה בתואר "נפל", על ויקיפדיה בעברית לענות, אמן. והרי הוויקיפדיה, על פי עקרונותיה, אמורה לשקף מציאות קיימת ולא ליצור מציאות חלופית.

    וזה לא נעצר כאן.

    מעמדו של המקרא בוויקיפדיה בעברית שווה ערך למעמדן של אגדות עם כמו האחים גרין.

    כל כפר נכבה/נכסה זוכה ליד ושם בוויקיפדיה בעברית, ומקושר לא פעם ולא פעמיים לאתרים נטראליים למהדרין כמו נכבה אונליין, ופלשתיין ריממברד.

    והגדילה הוויקיפדיה לעשות בערכי כפרי הנכסה הסוריים ברמת הגולן: נפח, חושנייה, זעורה וכל שאר הכפרים, תחת הקטגוריה: יישובים סוריים נטושים ברמת הגולן, שסופחו לישראל לפני עשרות בשנים, ובתבנית (במסגרת, בשמאל הדף, בכל אחד מערכי הקטגוריה) היישוב הם מופיעים כבעלי ריבונות כפולה, סורית, וישראלית. זה כבר חורג מעבר לגבולות האידיוטיזם המוסרי אל תחום האי-גיון והאי יושרה האנציקלופדית.

    ואם תסתכלו בהיסטוריית הגירסאות של כל ערכי הקטגוריה הזו תלמדו לדעת שהיה ויקיפד שניסה להשיב את ההגיון, למשוך את ויקיפדיה בציצת ראשה מן התהומות אליהם היא צוללת אל המציאות, ולהשיב את הכפרים אל הריבונות בה הם נמצאים, ישראלית, אך כל עריכותיו שוחזרו.

    וכך הלאה והלאה שוקעת לה הוויקיפדיה וכל מלחיה אומרים שירה והלל לעצמם.

    ולו ויקיפדיה בעברית לא הייתה יונקת את מרבית הערכים הנמצאים בה, ממורשת ישראל ומקורות עם ישראל, על נחלת אבותיו בעבר ובמולדתו המתחדשת, תוך שימוש בקניינו הרוחני של כל אחד ואחד מאיתנו, קניין שנלקח תוך שיתופי פעולה עם מוזיאונים ומשרדי ממשלה, ומוסדות אקדמאים והמועצה לשימור אתרי מורשת וכיו"ב, תוך הפניית עורף לציבוריות הישראלית, היינו יכולים למשוך כתף ולהמשיך הלאה. אבל הם עושים זאת תוך שימוש בקניין הרוחני שלנו, ולכן זכותנו לומר: עד כאן. מכאן והלאה אנו מסרבים לשתף פעולה וקוראים לכל משתפי הפעולה הממומנים על ידינו למשוך ידם מן המיזם הנוכרי הזה.

05
אסף

גם לכאן הגיעו התאגידים ושליחיהם..
מעבר לזה שהויקיפדיה מעולם לא הייתה "האנציקלופדיה העברית" ועורכיה אינם ישעיהו לייבוביץ' המנוח. הרי שהפכה למדיום שיווקי ועוד כלי למכירה, ניפוח אגו, השפעה פוליטית, שיווק עצמי ותאגידי ועוד.."אלכסון" מתעסק בקפיטליזם והגרורות הסרטניות שלו בלי סוף בכול מיני היבטים לא תמיד במודע, אולי מתוך תחושת מצוקה שכולם מרגישים. אנחנו חיים במציאות שמרוב שיווק, כבר אי אפשר לנשום יותר וזה רק הולך ומחמיר. הויקיפדיה הפכה להיות חלק ממשחק האימים הזה.

שלומית, אני מסכים שיש ערכים שצריכים להיות ארוכים יותר ולכן אפשר לקבוע נניח 3-4 רמות של ערכים שלכל אחד מהם תהיה מגבלת מילים מסוימת. הנקודה היא שלא סביר בעיניי שיהיו ערכים בלי שום גבולות ובתור אנציקלופדיה, החשיבות שלה היא בתמציתיות. בשביל לקרוא לעומק בנושא מסוים יש מאמרים וספרים שאפשר להפנות אליהם. ברור שלא חייבים לקרוא הכל אבל כשהערכים כל כך ארוכים ואני מעוניין לקבל את הרעיון הכללי בנושא, הרבה פעמים אני מוותר כי אי אפשר לדעת מה חשוב ומה לא.

    08
    שלומית קדם

    גיל, עדיין אינני מסכימה אתך. לא ייתכן שתהיה איזו שהיא מגבלה על מספר המילים, ומי הוא שיקבע לאיזו רמה לשייך כל ערך? המדד הוא איכות הערך ולא גודלו, כלפי מעלה או כלפי מטה. אם ערך ארוך מדי, מגובב ומפורט מדי בנושאים חסרי חשיבות, יש ביקורת עמיתים שאמורה להתריע על כך ולהציע קיצוץ במידת הצורך, אבל כל מקרה לגופו. ערך בוויקיפדיה איננו טוקבק ולא הודעה בטוויטר, ואם תסתכל באנציקלופדיות מודפסות תראה, שגם שם יש ערכים שמשתרעים על מספר עמודים לעומת ערכים אחרים, שאינם עולים על שורות ספורות. כקורא, אתה יכול לכתוב משוב על כל ערך בוויקיפדיה ואם לדעתך יש בו עודף פרטים או ניסוח מייגע, כתוב זאת בשיחת הערך ופתח בכך דיון בנושא, במידת הצורך. אגב, כדי לקבל את הרעיון הכללי, די בקריאת הפתיח, שזה ייעודו.

09
רועי

גרף המידע של גוגל מבוסס רובו ככולו על ויקיפדיה. הרשת משתנה, גניבת תוכן או הפצת תוכן של אחרים הן פעילויות שנחשבות לגיטימיות כיום. ויקיפדיה תתחיל להציג מודעות בתשלום או שתחדל להיות בסופו של דבר, זה יכול להתבצע בצורה חכמה יותר או פחות, אבל כלכלת האינטרנט שגוגל מכתיבה קובעת שמודעות הן המודל לרווחיות וקיימות לאתרים שאינם אתרי מסחר.

עבור כל חיפוש שמניב תוצאת גרף מידע גוגל מרוויחה עוד קליק ועוד פרסומות בעוד ויקיפדיה מפסידה גולש פוטנציאלי שעשוי היה להיחשף אליה.

פרסומות בערכים בעלי ערך כספי עבור מפרסמים (למשל חברות ביטוח או כרטיסי אשראי) יכולות להציל את המיזם הנפלא הזה, כל עוד בעליו יפנימו שהרשת כיום דומה יותר מתמיד לעולם האמתי - הכסף מדבר.

שלומית, איכות זה מושג חמקמק. ויקיפדיה מלאה בפרטים ואפילו מאוד מדויקים אבל זה לא בהכרח הופך ערך לאיכותי. בתור אנציקלופדיה כפי שויקיפדיה מתיימרת להיות, אני מצפה לקבל את הדברים המרכזים שקשורים לערך ולא כל דבר שנכתב או נאמר עליו שזה מה שעושים במקרים רבים. ויקיפדיה במקרים רבים עוסקת ברכילות. תיכנסי למשל לערך של שחקנית כמו לינדסי לוהן, שחקנית חסרת חשיבות אבל שיש הרבה רכילות סביבה. אם היה מדובר באנציקלופדיה רגילה אז בכלל לא היו מכניסים ערך שלה כי אין לה שום חשיבות היסטורית או קולנועית. אז לויקיפדיה אין מגבלות מקום וערכים ויש לשכמותה מקום, אבל מה בדיוק תורם כל הפירוט הרכילותי סביבה?

ואגב, ניסיתי בעבר לערוך כמה ערכים ולהציע הצעות לשיפור, והתגובה ממש לא עודדה אותי להמשיך לכתוב.

    11
    שלומית קדם

    גיל, כשאתה מביא כראיה לטיעוניך ערך על שחקנית חסרת חשיבות ומתייחס לרכילות שבערך, אני מסכימה אתך וגם אני הייתי שמחה אלמלא היו ערכים כאלה בוויקיפדיה, אבל זה ויכוח מתמשך ואינסופי בין המחקנים למכלילנים, וערכי כוכבניות, דוגמניות וזמרי חתונות כנראה ימשיכו להופיע אצלנו, לצערי. אבל אם אתה מעוניין בביקורת רצינית, למה אינך מתייחס לערכים רציניים, חשובים ומועילים, בכל התחומים? יש רבים כאלה, והאמן לי, גם הערך המלא והעשיר ביותר איננו מביא כל דבר שידוע בנושא, אם כי יש בינינו כאלה התומכים בגישה של עבודה אקדמית מקיפה. גם בערכים המלאים ביותר יש מראי מקום לספרים ומאמרים שנכתבו בנושא, והערך מביא רק חלק קטן ממה שמופיע בהם.
    ויקיפדיה החליטה כבר מזמן מה היא רוצה להיות - אנציקלופדיה חינמית, איכותית, שכל אחד יכול לתרום לה, בהתנדבות ומרצונו החופשי, ללא הגבלה במספר המילים שהוא רשאי או חייב לכתוב. מי שרוצה, יוכל למצוא בה את מה שחיפש ועודף מידע עדיף על העדר מידע. אמרתי ואומר שוב - לתמצית הידע קרא את הפתיח או רפרף על ראשי הפרקים. איש איננו מחייב אותך לקרוא את כל הערך, אין בחינות אצלנו.

12
דוד שי

ויקיפדיה, כמו עוד שניים-שלושה דברים בעולמנו, אינה מושלמת. אבל, בניגוד לבעיות שאין בכוחנו לפתור, את הבעיות בוויקיפדיה כל אחד יכול לנסות לפתור, ובמקרים רבים (לא תמיד) גם להצליח.

אין עוד מקום שבו תוכלו להשיג את הסיפוק של פעולת שיפור, קטנה או גדולה, שמניבה פירות מיד - לא בעוד שנה, לא בעוד שבעים שנה, עכשיו. בואו בהמוניכם, הכניסה חופשית!

13
דניאל ונטורה

תקחו ברצינות מה שנאמר. לא תאמינו, אבל יש בעיות רבות בויקיפדיה. "הבאר ממנה שתיתי אינה שווה יריקה". אבל נדמה לי שאתם יודעים בדיוק מה הבעיות.
בהצלחה

דניאל ונטורה
היה איתכם ארבע שנים טובות

14
גוני פרוקטר

דוד שי, אל תחמיא לעצמך. בויקיפדיה העברית שלך יש מספר ערכים מעניינים ובעלי מקורות מדויקים, ברם 90% מהערכים בנויים גרוע, מסתמכים על מקורות שקריים או מחוסרי מקורות כלל, כתובים בלשון עילגת ונלעגת, ובעיקר מוטים פוליטית\חברתית. מספיק להתבונן בקונטרסט שבין דפי אישים פוליטיים שנערכו בידי האישים הפוליטיים עצמם או דובריהם לבין דפים שערכו בידי יריביהם ומבקשי רעתם. הויקיפדיה העברית היא בושה, תת רמה, שאפשר להשתמש בה כפי שמשתמשים בתרגום גוגל. היינו, לקבל רושם ראשוני מעורפל על נושא בו אין לך מושג בו. מי שמחפש מידע מדוייק ומנופה, ימצא את ההיפך ממנו בויקיפדיה.

16
עידו גלעד

ויקיפדיה , העברית לפחות היא קהילה סנובית.
כתבתי פעם ערך לויקיפדיה, כמה דקות לאחר פרסומו קיבלתי את ההודעה הבאה:
"תודה על תרומתך לוויקיפדיה. עם זאת, הערך אגדת חורף שכתבת אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה בשל נושאו, תוכנו או ניסוחו, או בשל היות הערך שכתבת קצר מדי מכדי להיות ערך אנציקלופדי"
ייתכן והערך שלי באמת לא היה מספיק טוב - ובאמת שיפרתי אותו ופרסמתי מחדש, והוא נמצא שם עד היום! אך המחיקה המהירה, התגובה האוטומטית הקרה, כל זה לא ממש מושך לכתוב עוד כתבות.

ובכל זאת, ויקיפדיה היא דבר מדהים

17
אסף hcmos

אתר מלא מניפולציות. הרבה יותר קל לבטל ערך מאשר להכניס ערך ולכן יש הרגשה מאד נעימה כשמישהו מהקהילה תורם עוד ידע אבל כמעט תמיד הידע הזה מוחזר לאיך שהיה לפני התרומה. לכל ערך יש היסטוריה של שינויים. תבדקו.

    18
    שלומית קדם

    היסטוריית השינויים (גרסאות קודמות) מתעדת כל שינוי שנעשה בערך, לא רק מחיקה או ביטול של שינוי שנעשה על ידי משתמש חדש, כפי שאפשר להבין מדבריך. אכן, לכל ערך יש היסטוריה ארוכה של שינויים, לעתים לאורך שנים, כשוויקיפדים ותיקים וחדשים מוסיפים, מגיהים, מתקנים ומשפרים. ברור, כאשר מישהו נכנס לערך וכותב "לימור המגניבה חחחחח" ברור שתוך דקה-שתיים ייכנס אחד המנטרים וימחק את השינוי - למה היית מצפה? כך גם כשמישהו נכנס מתוך כוונה טובה אבל מתקן משהו שאיננו מתמצא בו ואיננו צריך תיקון. אבל בערכים שאני כתבתי, שנמצאים ברשימת המעקב שלי, קרה אין-ספור פעמים שאנונימי או עורך חדש נכנס והוסיף או תיקן ולא זו בלבד שלא ביטלתי את השינוי, אלא, במקרים מסוימים, אף הודיתי על התיקון. ידע נכון ומדויק לעולם לא יימחק, כי מטרת הוויקיפדיה וכותביה היא להעשיר את מצבור הידע ולשפר אותו ככל האפשר. הרי הכותב שמעליך, עידו גלעד, מציין שלאחר שיפור הערך שלו הוא התקבל ונשאר וקיים עד היום. מה המסקנה, אם כן? שאפשר להעיר בסגנון ידידותי ונעים יותר? מקובל עלי וכך אני משתדלת לעשות, כשמזדמן לי. נקווה שגם יתר העורכים הוותיקים ישתדלו בכיוון זה.

אילן, כמו שכתבת, המטרה היא לכתוב בצורה יבשה ואחידה. זה יתרון כשהערכים קצרים יחסית אבל ערכים רבים הם כמו פרקים בספר או אפילו ספר שלם. כאן אי אפשר לכתוב בצורה יבשה ולצפות שמישהו יקרא את כל הערך. ברור שהיא אנציקלופדיה שונה, אבל אני חושב שהבסיס של אנציקלופדיה הוא כתיבה תמציתית שאמורה לתת רושם ראשוני. לא כתיבה מקיפה ברמה אקדמית שמקיפה כל דבר שידוע על הערך. נראה שהיא לא ממש החליטה מה היא רוצה להיות.

20
דניאל ונטורה

קראתי שוב, ואולי לא הבנתי את דברי שולמית קדם
"ויקיפדיה החליטה כבר מזמן מה היא רוצה להיות - אנציקלופדיה חינמית, איכותית, שכל אחד יכול לתרום לה, בהתנדבות ומרצונו החופשי, ללא הגבלה במספר המילים שהוא רשאי או חייב לכתוב. מי שרוצה, יוכל למצוא בה את מה שחיפש ועודף מידע עדיף על העדר מידע. אמרתי ואומר שוב - לתמצית הידע קרא את הפתיח או רפרף על ראשי הפרקים. איש איננו מחייב אותך לקרוא את כל הערך, אין בחינות אצלנו."

האמנם ?

האם אין "חונטה" הקובעת מי יכתוב ומי לא ?

    21
    שלומית קדם

    לא, דניאל. אין חונטה, יש קהילה שקובעת כללים וממנה מפעילים שתפקידם לדאוג לשמירת הכללים האלה. אין חונטה שקובעת מי יכתוב, אלא יש קהילה שקובעת איך לכתוב ואם לשמור את מה שנכתב, ויש קהילה שקובעת כללי התנהגות בין חבריה וחוסמת את מי שאיננו מוכן או מסוגל לעמוד בהם.

שלומית, אותה רצינות שטובה לערך קצר, מאבדת הרבה מהאפקטיביות שלהם כשמדובר בערכים ארוכים. אין לי ויכוח איתך שויקיפדיה כוללת הרבה מידע חשוב ומדויק. הבעייה היא בצורת ההגשה היבשה שלו. כשמדובר בערכים ערוכים זה פשוט משעמם, ולמרות שאת צודקת שתמיד אפשר לכתוב עוד, ערכים מרכזיים רבים נקראים כמו ספר יבשושי. כמובן שזה לא מחייב אותי לקרוא את הערך, אבל בתור אחד שרוצה לקבל קצת מושג כללי על הנושא קשה לי לדעת מראש מה חשוב ומה לא וצריך לקרוא הרבה מהערך עד שמגיעים לדברים שחשובים בעיניי. לדעתי ההחלטה הראשונית של ויקיפדיה שלא תהיה הגבלה על אורך המאמר שלזמנו הייתה הגיונית, פועלת כעת כחרב פיפיות נגדה. אם אני צריך ללמוד משהו על מושג מסוים לא מוכר, אני ממעט לפקוד את ויקיפדיה מהסיבות שציינתי. בשביל לדעת דברים בצורה מדויקת אכן ויקיפדיה היא כנראה המקור הכי טוב אבל זה לא תמיד מה שהכי חשוב.

23
אריה ענבר

אני כותב בוויקיפדיה מזה שמונה שנים וכבר יזמתי ערכים רבים. המורה של אחד מנכדי הזמינה אותי לספר לילדי הכיתה על ויקיפדיה. לקראת האירוע באתי לבית הספר מצויד בכמה כרכים של אנציקלופדיות נייר שונות, כדי להציג אותם לפני הילדים, כהקדמה להרצאה על הוויקיפדיה. השומר בשער בית הספר, שראה את כרכי האנציקלופדיות ולא ידע על מטרת בואי, לעג לי באומרו: "את הכרכים האלה קח ישר למוזיאון, כי עכשיו אף אחד כבר לא משתמש בהם. כולם משתמשים בוויקיפדיה". דבריו ממחישים את הצלחת המפעל הוויקיפדי. תוך בניית המפעל האדיר נעשו גם שגיאות ואנשים שונים נפגעו בכבודם כשתרומה, שרצו לתרום לוויקיפדיה נדחתה/נמחקה מסיבות שונות. למרות רצונו הטוב של התורם, לא כל תרומה ראויה להתווסף, תרומה שראויה, לא תמיד מוגשת בסגנון המתאים ולעתים חסרים מקורות מהימנים לאמיתות הדברים. כדי לשמור על רמה גבוהה מוכרחים לדחות תרומות שלא עוברות את הסף ההתחלתי ולעתים אנשים שנדחתה תרומתם חשים תרעומת ומנסים לפגוע בחזרה תוך זלזול בקהילת הכותבים (מכנים אותם סנובים) או תוך זלזול במוצר המוגמר, בוויקיפדיה עצמה - מזלזלים ברמתה.

את העתיד אין אנו יודעים וגורל ויקיפדיה חבוי אי שם בזמנים שעוד יבואו, אך כעת, כשקהילת מתנדבים עמלה ויצרה כלי שימושי כל כך, שרבים כל כך מפיקים ממנו פירות, הייתי מצפה שיתיחסו לקהילה זו במעט יותר דרך ארץ - תנו כבוד!

24
אסף

אני לא יודע מה יהיה גורלה של "וויקיפדיה" ומעולם לא האמנתי שאנציקלופדיה יכולה לעורר כול כך הרבה אמוציות, מדהים. מה שבטוח, אתם משיבים את "אלכסון" לתחיה. כמות כזאת של תגובות, לא נראתה כאן כבר חודשים. תחיית מתים ממש :)

25
דניאל ונטורה

לשולמית,
כאשר מרחיקים משתמש שכתב במשך 4 שנים 2000 ערכים ללא סיבה ברוב זעום, אפילו לא זכור לי יחס ההצבעה (אבל פחות ממנין), רק בגלל ש"החונטה" הוציאה עליו "חוזה" - הדבר מעיד על אופיה. אני מניח שתוכלו להמשיך כך, שהרי פיקוח ציבורי אין עליכם. אם גם תעמדו בדרישות השוק, אז תוכלו להחזיק מעמד.

אז בהצלחה.

דני

30
אסף hcmos

שלומית, אני מבין שאת אוהבת את ויקיפדיה ורוצה לעשות לה פרסום טוב.
מהתשובה שענית לי למעלה משתמע כאילו שיש עריכה נקיה ויפה כדי להוריד את "חחח" כמו שאמרת.
יש גם הרבה יותר מקרים שבהם תיקוני שגיאות נמחקים שוב ושוב, אתרים ואנשים מודרים סתם כי למישהו נמאס מהם.
אני לא רוצה לתת דוגמאות של ערכים ספציפיים שבהם שוב ושוב נמחקים תיקונים כדי לא להפוך את זה לאישי מול מי שמחק אבל יש הרבה מאד כאלה.
לויקיפדיה גם יש מין מחלה כזאת של עיוות ערכים תנכי"ם לפי תפיסה אתאיסטית מגמתית. ככה למשל מה שכתוב על התנ"ך באנגלית שונה מהותית ממה שכתוב על "הברית הישנה" באנגלית.
יש הרגשה מאד מיוחדת למי שמוסיף מידע לכלל. האמת היא שמי שמסנן את המידע הוא זה שבוחר מה יהיה באתר. כמו שקוסם אומר לקהל לצעוק מספרים ואז בוחר את המספר שרצה. כולם עושים תיקונים אבל הצנזורה הקשיחה של ויקיפדיה מציירת אמת מגמתית מאד.

31
אסף

שלומית ומשה . אני עוקב בעניין אחרי ההתכתבות. מעניין אותי יותר התהליך מאשר התוכן ואסביר את כוונתי. אני יועץ ארגוני די ותיק ומנוסה כדי לזהות בתגובות שתי מגמות:
1. לאנשים מאוד איכפת ממה שקורה ב"ויקיפדיה", היא יקרה לליבם, משמעותית עבורם והם רוצים מאוד להיות חלק מהמפעל הנפלא הזה ולהשפיע.
2. אנשים חשים שאין ביכולתם להשפיע ולא מתקיים עמם דיאלוג למרות, שבמוצהר, "ויקיפדיה" לכאורה היא התגשמות החלום הדמוקרטי והפקעת הבעלות על הידע מהאקדמיה ומסירתו לציבור הרחב, האוטו-דידקטי, כול אחד בתחומו. הדבר יוצר תסכול רב ומעכיר את כול הרעיון המקסים והנשגב הזה וחבל.
3. אני מציע לכם למסד דיאלוג שותף עם הקוראים והכותבים, איך, באילו פורומים ובאילו ערוצים, אפשר לחשוב ביחד. אשמח לסייע לכם בעניין. תרומה לקהילה.
אסף
http://www.yva.co.il

    32
    שלומית קדם

    אסף, תודה לך על נכונותך לעזור. העניין הוא, שבוויקיפדיה יש כבר אפיקי הידברות עם הקהל הרחב - "ספר אורחים", משוב לערך, פנייה לעורכים ותיקים בדפי השיחה שלהם, "חממה" לכותבים חדשים ועוד. כל מי שרוצה לתרום ומוכן ללמוד, ימצא אוזן קשבת ויד שמוכנה לעזור ולהדריך. הבעיה היא עם אותם אנשים שממהרים לכתוב ערך, לא בדף הטיוטה שלהם אלא במרחב הערכים הראשי, ונעלבים כשמעירים להם. ויקיפדיה חופשית ודמוקרטית אין פירושה, שאפשר לכתוב על כל נושא שהוא ובכל סגנון שהוא. גם בדמוקרטיה יש מגבלות, כידוע. אף כותב איננו חייב להיות בעל תואר או בעל מקצוע מדופלם, אבל רצוי שיהיה לו מינימום של התמצאות בתחום שהוא כותב עליו, לצד ידיעת עברית ברמה טובה ויכולת ניסוח. כשמישהו כותב ערך בן שלוש שורות זרועות שגיאות כתיב וניסוח עילג ואז זועק בחרי אף שמחקו לו ערך שעליו עמל שעות רבות, אין לי אלא להסיק, שמי שזקוק לשעות רבות כדי לייצר נפל, כנראה אין מקומו בוויקיפדיה. זו יכולה להיראות גישה מתנשאת, אליטיסטית ומסוייגת, אבל כאחת מחבורת כותבים מסורה, אחראית, שמקדישה שעות רבות לאיסוף חומר ולכתיבה, קשה לי להתחשב במי שאיננו רוצה, מסוגל או מעוניין להקדיש את הזמן והיכולת ההכרחיים לכתיבה בוויקיפדיה.
    אתה צודק בהנחת הפתיחה שלך - אני אכן אוהבת את הוויקיפדיה. היא יקרה לי ואינני מוכנה לעמוד בחיבוק ידיים כשמבקשים להשחית אותה או להפחית מערכה.

צפריר, אני כמעט ולא קורא את ויקיפדיה העברית אלא אם כן מדובר בנושאים ישראלים מובהקים. בעיקר בנושאים מדעיים אני מוצא אותה מאוד לא מספקת. דווקא בעברית הערכים יחסית קצרים.

אסף, הערך האנגלי "Tanakh" הוא ערך כללי. הוא לא נכנס כלל לשאלת חיבור התנ"ך. ערכים אחרים, כגון Torah או Book of Joshua (אבל גם לא Nevi'im) עוסקים בשאלה ומציגים את הקונצנזוס בתחום בצורה עקבית.

להיפך: בנקודה זו דווקא ויקיפדיה העברית מוטה ולא מציגה מספיק את המקובל על רוב החוקרים בתחום.

36
דניאל ונטורה

צפריר הנכבד,
נדמה לי שאתה לא מכיר את המקרא, כפי שהוא מקובל במסורת ישראל, "לפני בוא החוקרים".
ערכי התנ"ך, חלקם הגדול, אינם מתאימים לקורא המסורתי.
הניסיונות שלי, להוסיף תכנית מסורתיים, כמו בערכי פרשות השבוע, מעט לאזן את התוכן הקיים, נמחקו מייד.
לתשומת לבך המחלקות לתנ"ך (חוץ מבאוניברסיטת בר-אילן), כמעט חדלו לפעול !!!
דני

37
אסף

שלומית, יש דרך ויש דרך.. אני חייב להפנות לתגובה שקיבלתי מאתר אמריקאי שרכשתי דרכו תוספי מזון וביטל את ההטבה. אפשר ללמוד מהם האמריקאים. ברשותך, אני מעתיק את התשובה לכאן (באנגלית)
My name is Joyce and I want to thank you for taking the time to contact Vitacost to share with us your thoughtful comments and suggestions for improvement. It helps us better understand how to meet the needs of the people who matter the most to us—our customers. We want you to love being a Vitacost customer—and from the situation you’ve just described, it sounds like you have had a less-than-amazing experience. This is a very big deal to us.
As disappointed as we were to hear that we didn’t exactly hit a home run with you, we really are grateful for your feedback. Thanks so much for taking the time to share your comments.
בקיצור, בבני אדם עסקינן, גם אם עילגים הם, כוונתם טובה. בבני אדם יש לנהוג ברגישות. שמעתי פעם פתגם חכם "תשכח איך אנשים נראים, תשכח מה הם אמרו לך, תשכח את שמם. לעולם לא תשכח, איך הם גרמו לך להרגיש". חומר למחשבה. לכולנו.
אסף

Friendly Regards,

Vitacost Customer Support

38
דניאל ונטורה

שלומית, כתבת " שבוויקיפדיה יש כבר אפיקי הידברות עם הקהל הרחב - "ספר אורחים", משוב לערך, פנייה לעורכים ותיקים בדפי השיחה שלהם, "חממה" לכותבים חדשים ועוד. כל מי שרוצה לתרום ומוכן ללמוד, ימצא אוזן קשבת ויד שמוכנה לעזור ולהדריך."

ברצינות, את מאמינה במה שכתבת ?

    39
    שלומית קדם

    כן, דניאל, אני מאמינה ברצינות במה שכתבתי, כי אני רואה שוב ושוב גילויים כאלה וזו הדרך שבה אני עצמי נוקטת. ברור שלא כולם נוהגים כך אבל כל הדברים שציינתי קיימים. חבל שהנסיון הלא נעים שהתנסית בו בימיך בוויקיפדיהה גורם לך להכחיש כל מה שאיננו עולה בקנה אחד עם תגובתך המרירה.

40
אסף

חבר'ה, אני מאמין שכדאי לכולכם לנטוש את חומות האינטרנט ולהיפגש לשיחה פנים אל פנים ולדבר מלב אל לב כמו שנהגו פעם בני אדם לפני עידן האינטרנט. "אלכסון" אתר נפלא (על כך אני מניח שכולנו מסכימים בחום) אך אינו בימה מוצלחת ליישוב סכסוכים, מחלוקות ויישור הדורים. זרקתי רעיון. תעשו עימו מה שאתם רוצים,
אסף

שלומית, כמו שכתבתי בתגובה לצפריר כל התגובות שלי מתייחסות לויקיפדיה האנגלית. בנושאים שמעניינים אותי לויקיפדיה העברית אין הרבה מה להציע ויש בה לא מעט אי דיוקים (אני מדבר בעיקר על נושאים מדעיים). הבעיות שאני מצביע עליהן הן כלליות ולא מתייחסות לגירסה העברית.

42
דניאל ונטורה

לאסף,

רק בעיה קטנה, מי שאוהב את הויקיפדיה - כמוני - ולא נמצא שם - גם לא ימצא עצמו בפורום המוצע שלך.

אין לי פתרון.

אבל טוב להציג את הבעיה, אולי לדורות הבאים

43
אסף

דניאל, לטעמי לא צריך לכתוב ב"ויקפדיה", לעבור ועדת קבלה או להיות בעל מניות. כמו שהאינטרנט לא שייך לאיש (כדאי לעדכן את רזי ברקאי בעניין הזה..:)) כך גם "ויקיפדיה" היא ציבורית וכול מי ששייך ל"ציבור" , כולל אותך דניאל, הוא בעל עניין וזכותו להיות שותף בדיאלוג. זאת כמובן רק דעתי ושוטה גמור אנוכי.
שנדע ימים יפים יותר,
אסף

44
דניאל ונטורה

בכל זאת, מילה נוספת. יפה מצידך אסף ואני שמח לקרוא את התגובות שלך.
לגופו של עניין, הכרתי את "נחת זרועה" של ה"חונתה" - הייתי תחת "שרביט לשונה" - ארבע שנים. לבסוף מצאו אמתלא ושלחו אותי הביתה.
איני מאמין בשינוי. הנהלת הויקיפדיה העולמית יש לה די בעיות ואין סיכוי שתכנס לבעיות מקומיות - המאמר לעיל הראה כי"סדנא די ארעא חד הוא"
בקיצור, זה מה שיש, חבל על כי יצירה כה יפה ומוצלחת נמצאת בידים של "החונטה"
אני מקווה כי בזה סיימתי את חלקי בדו-שיח
ותודה ל"אלכסון"
דני
נ.ב דיון כזה מעל הפורומים של הויקיפדיה לא היה יכול להתקיים.

המקרה של הויקיפדיה, כמוצר מובהק המבוסס על ערכי התרבות של האינטרנט, בו התגשם חזון הווב 2.0 , היא דוגמה לנזילות תרבותית שתחילתה המוצהרת באתוס של ערכי הרשת כמו השתתפות ההמונים אמינות כללית, חינמיות , וולונטריות דמוקרטיה, שוויון, חכמת ההמון , אנונימיות , ייצרכנות , שיתופיות, חופש המידע והעצמה גלובלית , עברו תהליכי נזילה וקבלו משמעויות מגוונות השונות מערכי האתוס המקוריים של הויקיפדיה.למרות זאת אתר הויקיפדיה ממשיך לזכות להצלחה רבה, על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה (alexa), הוא האתר השישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם.

מפתיע אותי שכל הדיון בתגובות כאן מתעלם למעשה מכל הכתבה שמעליו. שלומית קדם מציגה את ויקיפדיה כמו שהאנשים שאוהבים אותה ומאמינים בה (ותורמים לה) רואים אותה, וזה באמת מיזם נפלא וחסר תקדים. דניאל ונטורה מספר בדיוק על התחושות של מי שלא מצליח להשתלב בקהילה הזו - ועל זה בדיוק מדבר כל המאמר.
בשורה התחתונה, לדעתי, ויקיפדיה היא מיזם מדהים וחשוב, וכמובן שיש המון דברים לתקן ולשפר - והמאמר הזה עוסק בדיוק בכך: מה הבעיות הנוכחיות של ויקיפדיה ואיך אולי יהיה אפשר להתמודד איתן.

48
סטס

גם אני כתבתי כמה מאמרים לויקיפדיה..
על ההתחלה נתקלתי בשטיפה קרה של מחיקה, חוסר שיתוף פעולה, והכוונה פשוטה לתיקון המסמך.

וכן עורכים ראשיים שלא אוהבים ערך מסוים ייתנו לסקר אותו בצורה שלילית, ולא יאפשרו להכניס לתוכו איזון אינטלקטואלי.

אלו אכן הצעדים האחרונים של הויקיפדיה, כי לא ניראה שעומד ליהיות שינוי משמעותי בממשק האתר לשיפור היחסים בין הכותבים העורכים והקוראים.
ואני בטוח שזה לא המוצר האחרון שמביא את פתרון מיקור הקהל, שיביא לנו אנציקלופדיה מקיפה עולמית מבוזרת דמוקרטית ומעניינת.

49
דוד שי

בוויקיפדיה קיים מתח מובנה בין הפתיחות ("אנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך") ובין האמינות - אנציקלופדיה המספקת תוכן אמין לקוראיה.

ויקיפדיה העברית (וגם ויקיפדיות בשפות אחרות) מנסה להתמודד עם מתח זה, באופן המאפשר לכל אחד לכתוב בוויקיפדיה, עד שמתברר שהעריכה אינה ראויה. הטיפול האידאלי הוא שיפור העריכה, כך שתהפוך לראויה. כאשר אין דרך לתקן, התוספת משוחזרת. במקרים היותר בולטים מתקיים דיון האם ערך שנוסף אכן ראוי להופיע באנציקלופדיה, ובמקרים קיצוניים מתקבלת החלטה להרחיק את הכותב מוויקיפדיה, לאחר שהתברר, מעל לכל ספק, שאינו ראוי לכתוב, משום שנזקו גדול מתועלתו.

מקרים אלה מתקבלים לעתים בזעם על ידי כותבים, המופתעים שבוויקיפדיה נורמות הכתיבה הנדרשות במרחב הערכים גבוהות מאלה הנדרשות בבלוג, בפורום או בטוקבק.

כמו בכל מערכת אנושית, לעתים קורות טעויות בתהליך סינון המידע, אך אלה מעטות מאוד יחסית למספר התלונות. כל מי שניסה לכתוב שביבי הוא "אסון" (או "מלך") חש מרירות על שמנעו ממנו להביא את הבשורה לאומה. על כל מתלונן כזה יש מאה קוראים שנחסכה מהם קריאתם של הבלים אלה.

אני מצטרף לדעתו של דניאל ונטורה המתייחס להרחקת משתמשים שכן
מטרת הדמוקרטיה בוויקפדיה אמורה למנוע אמנם את השתלטות של האוֹלִיגַרְכְיָה אולם למעשה נהפכה הויקיפדיה ל"תרבות בירוקרטית" מעמדית הנשלטת על ידי שומרי סף (gatekeeper) מתנדבים חובבים ולא על ידי מומחים אקדמאיים מתמחים. חוסר הידע והסגנון הבוטה של המתנדבים החובבים - ה"ויקיפדנים" בישראל מרחיק גולשים רבים בעלי ידע. ממשק העריכה בתרבות הבירוקרטית, אינו ידידותי לנשים
הערכים בוויקיפדיה אינם שיקוף של "שיתופיות" אלא פרי עבודתם של מספר קטן יחסית של תורמים
"חופש המידע" הקוראת תיגר על סמכותם המסורתית של מומחים הפכה ל"זילות מדעית", הרותמת לעזרתה את "חוכמת ההמונים" וכתוצאה מכך רבים מהערכים רחוקים ממידע מקורי ומבוססים על פלגאיטריזם כלומר, "גזור והדבק" או/ו "גזור תרגם והדבק" או "גזור תרגם, תמצת והדבק".

52
אריה ענבר

בשיח הזה בולטת אצל מבקרי הוויקיפדיה אי הכרתה לעומק ואי הבנת דרף תפעולה.

"שומרי הסף" של ויקיפדיה הם לא רק כותביה, אלא גם קוראיה - לא פעם קורא אלמוני מעיר הערות מחכימות (בדף השיחה של הערך ולעתים גם בדפים פחות מתאימים), חושף טעויות, מוסיף פרטים וכדומה. בין האלמונים האלה יש פרופסורים מומחים בתחומם, חובבים בעלי ידע וסתם עמך, בעלי ידע מוגבל, אך רלבנטי מאוד לגבי ערך מסוים או אפילו רק לגבי נקודה מסוימת. ההערות האלה נבדקות וערכים מתוקנים בהתאם.

אבל לא רק בין הקוראים יש מומחים, גם בין כותבי ויקיפדיה עברית יש מומחים מסוגים רבים, לעתים מומחים ראשונים במעלה בתחומם. יש מתמטיקאים ויש פיזיקאים, יש כימאים ויש ביולוגים, יש גנטיקאים ויש גאולוגים, יש פסיכיאתרים ויש רופאים מתחומים שונים ומשונים, יש סופרים ויש מתרגמים, יש שחמטאים ויש ספורטאים, יש חידונאים ויש אקטוארים, יש בעלי ידע צבאי ובעלי ידע משטרתי, יש עורכי דין ויש כותבים אלמוניים, שאיש אינו יודע, אם הם מומחים בתחום זה או אחר ולא פעם יש הפתעות בתחום זה. זכור לי שסטודנט לביולוגיה התווכח עם אלמונית, שבהמשך הסתבר לו שהיא דוקטור לגנטיקה. כך קרה גם כשהתווכחו בענייני שחמט עם מישהו, שבהמשך נודע כאלוף ישראל בשחמט בהתכתבות. בוויקיפדיה שופטים תורם לפי תרומתו ולא לפי מספר התעודות התלויות על קירות ביתו והמבחן הזה מוצלח יותר לדעתי.

קורה שבין הרוצים לתרום לוויקיפדיה יש אנשים שתרומתם אינה מתקבלת בעין יפה. בדרך כלל מדובר במי שאינם כותבים ברמה מתאימה או שמתעקשים לתרום בתחומים שאינם מבינים בהם או שעושים מלאכתם בצורה מרושלת, לא מדויקת, זרועה שגיאות וכדומה. בדרך כלל מנסים תחילה לעזור לכותבים אלה, להדריך אותם בדרך בה כתיבתם תתקבל, אך אם הם לא שמים לב לעצות ולהדרכה, אם הם מתעקשים להמשיך לכתוב ערכים ברמה נמוכה, ערכים הזקוקים לעריכה ו/או שכתוב, ויקיפדיה כאלה מורחקים.

אני זוכר מקרה כזה עם ויקיפד שכתב ערכים רבים, אך ערכים ברמה לא טובה. בעצמי הקדשתי לא מעט זמן לתיקון הערכים שכתב. ויקיפד כזה, במיוחד אם הוא חרוץ, הוא צרה צרורה, כי לוקח פחות זמן עבור ויקיפד מנוסה לכתוב ערך חדש מאשר לתקן ערך לא טוב. לא רק זה, אלא שוויקיפד כזה מכתיב בעצם לוויקיפדים המתקנים במה יעסקו, במקום שהם יכתבו ערכים על מה שמעניין אותם, הם נאלצים להקדיש יותר ויותר זמן לתיקון ערכים שהוא כתב.

ויקיפדיה אמורה להיות אנציקלופדיה ממנה לומדים, לכן חשוב להשתמש בשפה מדויקת - מי שכותב על "חונטה" בראשות ויקיפדיה מוכיח שאינו יודע מה זה חונטה או שאינו יודע מהי ויקיפדיה או שגם זה וגם זה. "חונטה" היא קבוצת קציני צבע שתפסה את השלטון בהפיכה. קבוצת קציני צבא? בוויקיפדיה יש ודאי גם קציני, אח יש בד"א (בעלי דרגות אחרות), יש חפ"שים (חיילים פשוטים, יש צעירים לפני גיוס ויש פטורים מגיוס מכל מיני סיבות ודרגות צבא חסרות משמעות לחלוטין בוויקיפדיה. אז מי שאינו יודע להשתמש במילים, אינו מתאים לכתיבה בוויקיפדיה.

המגינים על הוויקיפדיה מצדיקים את הויקיפדיה למרות עשרות מאמרי ביקורת שכבר נכתבו !
אביא בהזדמנות זו כמה תיאורים ותגובות של ויקיפנדים לשפוט הקוראים:
GuySh חסר זהות מעיד על עצמו כי תחביבו הוא איסוף סמלי כובע בצה"ל. מאד רלוונטי לעמדותיו.
גילגמש השכלתו הפורמלית היא בתחום מדעי החיים. למדת בפקולטות רבות הקשורות לתחום (רפואה כללית, אופטומטריה ותזונה קלינית). יחד עם זאת, עיקר כתיבתו היא בתחום ההיסטוריה עם דגש על היסטוריה צבאית. אין לו השכלה פורמלית בתחום זה ועיקר ידיעותיי שאובות מספרים, כתבי עת אקדמיים, תכניות טלוויזיה וכיוצא באלה.
וכך מגיב גילגמיש בשיחה לערך שהוצע:
"זה לא ערך אנציקלופדי. הוא כתוב בצורה גרועה. הוא לא יכול להשאר פה במתכונתו הנוכחית. יש להעיף חצי ואת החצי הנותר לשכתב. בשלב זה דינו מחיקה בלי קשר לשאלת החשיבות או ההעתקה".
קולנואני חסר זהות אבל מעיד על עצמו כי הוא "משתמש זה נמצא בוויקיפדיה במשך שנתיים, 4 חודשים ויום" וכך הוא מגיב בשיחה "אמינות הערך הזה די מוטלת בספק, לטעמי. על פניו, קיבלתי את הרושם כי מדובר בהצגתה כעובדה של מה שאינו יותר מתאוריה מקורית של חוקר, שתחום השכלתו הפורמלית היא בכלל בתחומים שאינם רלוונטיים לתוכנו של ערך זה (חינוך, גאוגרפיה, פסיכולוגיה קלינית).
קולנואי פסל את הערך על סמך ההשערה שלכותב אין השכלה מתאימה אולם מתברר בהמשך השיח שהכותב אכן בעל סמכה בנושא. אגב, הערך פורסם כלשונו המקורית.
יש בידי דוגמאות רבות נוספות הסותרות את חוסר הידיעה אותה מיחס אריה ענבר למבקרים.

    54
    דוד שי

    בניגוד ליעקב הכט, אני סבור שאפשר לקיים דיון ענייני בוויקיפדיה בלי לעבור להתקפה אישית על ויקיפדים שאינם משתתפים בדיון זה. חבל שהכט פעל אחרת.

    בדומה לבלעם, גם הכט בא לקלל ויצא מברך, שהרי בדוגמאות שהוא מביא הוא מוכיח שוויקיפדיה מקיימת את שהיא מבטיחה, "אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך". הכט אינו אוהב זאת, והיה מעדיף אנציקלופדיה שרק מומחים רשאים לערוך (או לפחות רק מומחים רשאים לנהל), אך אלפי הכותבים ומיליוני הקוראים של ויקיפדיה מלמדים שהכט בעמדת מיעוט.

    הדיונים שמהם מביא הכט ציטוטים סלקטיביים הם נשמת אפה של ויקיפדיה, הם שמבטיחים את איכותה, גם אם לא נסכים עם כל הדעות המובעות בהם, וגם אם לעתים הדעות משקפות אי-הבנה של הכותב - זה מחיר קטן שיש לשלם על פתיחת האנציקלופדיה לכולם.

    וכיוון שהכט התחיל בהתייחסות לגופו של אדם, אביא גם אני התייחסות כזו: יעקב הכט שכח לציין שהערך "יעקב הכט (חוקר אינטרנט)" בוויקיפדיה העברית היה נתון לדיון חשיבות, שבו טענו ויקיפדים אחדים שאין לו מקום בוויקיפדיה (הדיון הסתיים בהשארת הערך).

יעקב הכט מצטט מתוך דף השיחה של הערך עליו:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%9B%D7%98_%28%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%29

היה שם דיון. הוא החל כאשר משתמש אחד שם לב לערך החדש, שיפץ אותו קצת ותהה האם יש אמנם טעם בערך. החשיבות לא ברורה מאליה, אולם בסופו של דבר הופיעו מי שהכירו את התחום מספיק טוב ואישרו את החשיבות. הערך שופר ושופץ.

המעורבות היחידה של GuySh (מלבד תיקוני כתיב) הייתה ציון העובדה שיש כאן תוכן לא מקורי. התוכן הועתק ברשות מהאתר של יעקב, אבל עבור ויקיפדיה לא מספיק להסתמך על מילתו של מאן דהו שהתוכן הועתק ברשות ויש דרך מסודרת לציין את זה - ר' שם קישור ל־OTRS.

תודה לשאולה הייטנר על העלאת הערך והתאמתו וכן לדוד שי ווויקיפדים אחרים שעזרו לשפצו. ר' רשימה ב:
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%94%D7%9B%D7%98_%28%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%29&action=history

(וגם תודה ליעקב הכט עצמו על תרומתו לתרבות. אותה תרומה שמצדיקה את כתיבת הערך)

    57
    יונית

    חנן, כל אחד יכול לנסות לערוך עריכה שהינה לא מתאימה וכך היא תמחק שים לב שהתורמים עריכות מועילות כגון:הוספת תוכן חיובי ואף הוספת והסרת פסיקים , נקודות, ורווח במקום הנכון, מתקבל בברכה. אתה במקרה מנהל בלוג?

אני מתקשה בהבנת הדיון!
חשבתי כי הויקפנדים הם אנונימיים ולכן הבאתי את שיח מומחי הויקפדיה ומדברי דוד מתברר לי אחרת.
אינני מקבל בשום פנים את הסגנון הבוטה המופיע בשיח הדן בערכים. זה לא שיח תרבותי!
לא ברור לי מדוע הויקפנדים כה יהירים בתגובותיהם הנחרצות.

    61
    דוד שי

    האתר שמפרסם דפי ויקיפדיה את התחילית "מה זה החרא הזה" מופעל על ידי עמר שפירא. האתר אינו חלק מוויקיפדיה, עושה ניצול ציני וגס רוח של תכניה, ועושה זאת חרף בקשתי שיחדל מכך. את הטענות על גסות הרוח הזו יש להפנות אל עמר שפירא. אין זו תרבות השיחה של ויקיפדיה. חבל שיעקב הכט נפל בפח, אני מקווה שבעתיד יבדוק טוב יותר את ממצאיו.

יעקב, בדיוק בגלל התלאות שעברת, אני עקבי ברצוני שלא יהיה עלי דף בוויקיפדיה.

אנשים משתמשים בוויקיפדיה כדי לקדם את עצמם ואת פועלם. יש לי מספיק נוכחות באינטרנט כך שאני לא זקוק לאתר שבו אין לי שליטה על האופן שבו אני מוצג.

חנן, יכול להיות שמה שאתה כותב נכון, אבל נראה לי שהדוגמה שיש כאן הדוגמה שיש כאן (הערך על יעקב הכט) לא מאוששת אף ולו אחת מהאמירות בתגובתך האחרונה.

כמוכן, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. היא לא אתר לקידום עצמי. צריך להיות עליך ערך אם אתה ראוי לציון (ואני לא רוצה להכנס למשמעות הביטוי הזה. מסתבר שיעקב הכט ראוי לציון. אני לא ראוי לציון) ולא בגלל שאתה רוצה לקדם את עצמך או מחפש מקום לשטוח את הגיגיך. יש מספיק מקומות אחרים לשם כך.

וזה עוד מתוך השיח התרבותי המתקיים בוויקיפדיה ..
."...אנא שפר את ניסוח הערך כך שיובהר לקורא איזה לשינוי גרם האיש בחברה האנושית. תודה. עִדּוֹ "
למותר לשאול האם כל ערכי הוויקיפדיה מנוסחים כך שהביאו שינוי לחברה האנושית....או אולי זה סגנון לא ראוי....
ישפטו הקוראים...

    65
    יונית

    יש תוכן בסגנון לא ראוי ולכן הוא לא ראוי. סיבה: קוראים בויקיפדיה רואים מושג ומשוכנעים שזו הצורה הנכונה להגדיר אותו ככל הנראה אותה צורת כתיב לא הייתה הצורה הנכונה להגדיר את מושא הערך.

66
משה

ויקיפדיה היא פרוייקט יפייפה. אבל הניסיתי לתרגם ערך מאנגלית לעברית. הניסוח המסורבל שצריך לעבוד איתו כדי להכניסים מספרים ותאריכים ריפה את ידי. עורך חזותי כפי שמוצג בכתבה היה מעודד אותי לכתוב יותר בויקיפדיה.

67
משה

ויקיפדיה היא פרוייקט יפייפה. אבל כשניסיתי לתרגם ערך מאנגלית לעברית הניסוח המסורבל שצריך לעבוד איתו כדי להכניס מספרים ותאריכים ריפה את ידי. עורך חזותי כפי שמוצג בכתבה היה מעודד אותי לכתוב יותר בויקיפדיה.

    68
    שלומית קדם

    העורך החזותי פעיל בוויקיפדיה העברית זה כמה חודשים. אני אישית מעדיפה את הגרסה הישנה, הזמינה גם היא, אבל אתה מוזמן לנסות את העורך החזותי (לשונית "עריכה") ובהצלחה.