תורת האבולוציה אינה מדע

תורת האבולוציה היא ההסבר הסיבתי הטוב ביותר לכמות עצומה של עובדות, אך היא אינה עומדת בדרישות המדע המודרני. מדוע סבורים אנשי דת רבים שהפרכתה תסייע להם?
X זמן קריאה משוער: 11 דקות

האבולוציה היא הסבר מאוד רחב, שמקיף מספר גדול מאוד של תצפיות. ככל שידוע לי, לא נשארה אף עובדה מחוץ לתיאוריה. עם זאת, האבולוציה היא התיאור הסיבתי היחיד שקיים כרגע לגוף העובדות המוסבר, שכולל מאובנים ואת ההבדלים ההדרגתיים בין המינים. עם זאת, לא ניתן לשחזר את האבולוציה בתנאי מעבדה כדי לאשש אותה בניסוי. אמנם, נעשו ניסויים בחיידקים, יצורים שההתרבות שלהם מהירה מספיק כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחות תכונות אחרי זמן לא ארוך מדי, והניסויים מדגימים התפתחות אבולוציונית, אבל הניסוי המתבקש יהיה להפריד קבוצה של פרטים מאותו המין לשתי תת-קבוצות, לתחום כל קבוצה בסביבה שונה ולבדוק האם לאחר מספר רב של דורות מתקבלות שתי התוצאות הבאות: פרטים משתי הקבוצות אינם יכולים להתרבות בין-קבוצתית, משמע נוצרו שני מינים חדשים, ונוצרו הבדלים פנוטיפיים בין הקבוצות (כלומר הבדלים באופן ביטוי הגנים). חיידקים אינם מתאימים לכך, משום שהרבייה שלהם אינה מינית – הם מתחלקים, לא מזדווגים. פרט לכך, לא ניתן לתצפת על האבולוציה מחוץ למעבדה, בשל איטיותה.

שִחזור במעבדה, כפי שנעשה למשל באופן שגרתי בחקר הגנטיקה, ותצפית, כפי שנעשה באסטרונומיה, הם שתי הדרכים היחידות המוכרות למדע לבדיקת תקפותה של תיאוריה

שִחזור במעבדה, כפי שנעשה למשל באופן שגרתי בחקר הגנטיקה, ותצפית, כפי שנעשה באסטרונומיה, הם שתי הדרכים היחידות המוכרות למדע לבדיקת תקפותה של תיאוריה. וכך, יוצא שאנחנו מקבלים את תורת האבולוציה משום שהיא ההסבר היחיד לאוסף תצפיות רחב, ומשום שדבר לא נותר מחוץ להסבר שהיא מעניקה, ולא משום שהיא זכתה לביסוס בכלים המדעיים הרגילים. מבחינת המתודה המדעית, האבולוציה היא אנומליה, משום שנכון להיום היא אינפלבילית (חסינה מטעות), כלומר לא ניתן להפריך אותה באף אחת משתי הדרכים שבהן המדע יכול לבדוק תיאוריות. האבולוציה היא שריד אחרון, בלב המדע המודרני, למדע האריסטוטלי, שבו תיאוריה נבחנה בכלים של הדעת, ב"הגיוניות" שלה, ולא בעמידותה בפני ניסיונות הפרכה באמצעות שחזור ותצפית.

אבולוציה, מינים אנושיים, אדם, גולגולת

שחזור של מינים אנושיים לפי גולגלות שנמצאות באירופה, באסיה ובאפריקה. תצלום: טרוויס

העובדה שהאבולוציה היא ההסבר הפיזיקליסטי היחידי בנמצא לקורפוס התופעות שאותו היא מסבירה, אינה יתרון. נהפוך הוא, זהו חסרון משמעותי. לו היה הסבר פיזיקליסטי מתחרה, אולי הייתה אפשרות להגיע לאקספרימנטום קרוסיס (Experimentum crucis), כלומר, לניסוי שיכול להכריע בין שתי תיאוריות מתחרות, ושהיה מקנה לאבולוציה ביסוס אמפירי ישיר. אבל כדי שיתאפשר ניסוי כזה דרוש הסבר מתחרה לאבולוציה, והמדע טרם הפיק הסבר כזה.

עבור המדען, השוואת האבולוציה לסיפור הבריאה של התנ"ך כמוה כהשוואתה לסיפור שמספר טולקין בטרילוגיית "שר הטבעות"

יש הסבורים שיש לאבולוציה מתחרה – רעיון הבריאה. ובכן, סיפור הבריאה אינו פיזיקליסטי, ולכן נפסל על ידי המדע מלכתחילה. הוא אולי נראה לרבים כאפשרות ממשית, ואולי אותם אנשים מוכנים להסתפק בקוהרנטיות של האבולוציה כדי להעמידה מול הבריאה, לצורך ביסוסה של האבולוציה כהסבר מועדף. אולם עבור המדען, הבריאה אינה אפשרות כלל. היא מערבת גורמים טרנסצנדנטליים. היא אינה הסבר פיזיקליסטי, שכן האל אינו פיזיקלי. עבור המדען, השוואת האבולוציה לסיפור הבריאה של התנ"ך כמוה כהשוואתה לסיפור שמספר טולקין בטרילוגיית "שר הטבעות". וכפי שאיש לא יסבור שתורה מדעית היא תקפה משום שהיא משכנעת או קוהרנטית יותר משר הטבעות – משום שזו אינה השוואה בין שתי תורות מדעיות, אלא בין תיאוריה פיזיקליסטית לסיפור אגדה – כך המדען אינו סבור שהשוואת האבולוציה לרעיון הבריאה הדתי יכולה לחזק באופן כלשהו את האבולוציה מבחינה מדעית. נכון, בשם הנימוס, מדענים מוכנים להשוות את האבולוציה לסיפור הבריאה המקראי – אך לא משום שהם סבורים שזו השוואה חשובה או שהרעיונות בכלל בני השוואה מדעית, אלא מסיבות פובליציסטיות. רק תיאוריה פיזיקלית יכולה להיות מושוות לאבולוציה אם על האבולוציה להיות מבוססת כתורה מדעית, וכזו אין בנמצא.

האבולוציה נמצאת בלימבו שבין המדע האריסטוטלי והמדע המודרני

האבולוציה נמצאת בלימבו שבין המדע האריסטוטלי והמדע המודרני. היא נתקעה בשער הזמן בשלהי המהפכה המדעית. היא קוהרנטית כפי שהסבר אריסטוטלי שואף להיות. היא מסבירה את כל התצפיות, ומשום כך אין ממצא שסותר אותה. מצד שני, היא לא ניתנת להכפפה למדע המודרני – לא ניתן לבחון אותה באף אחד משני הכלים היחידים שזמינים למדע לבדיקת רעיונות: שחזור בניסוי מבוקר, ותצפית על העולם. לכן אינה בת הפרכה בכלים מדעיים.

צ'רלס דרווין, Vanity Fair, ברירה טבעית

קריקטורה של צ'רלס דרווין מ-Vanity Fair, משנת 1871. הכיתוב מתחת היה "ברירה טבעית". תצלום: ויקיפדיה

צרתה של האבולוציה היא צרתו של גליליאו גליליי והתורה ההליוצנטרית שלו. כמוהם, נקלעה האבולוציה להתנגשות ישירה עם הדת, על מוסדותיה ומאמיניה. היא שימשה את המגנים על המדע המודרני כשזה עוד היה רך נולד, בשלהי המהפכה המדעית, כקרדום לחפור בו. צחוק הגורל הוא שדווקא התורה המתאימה פחות מכל תורה מדעית אחרת שייצר עידן המהפכה המדעית להגדרות של תורה מדעית היא שעמדה במאה התשע-עשרה בחיל המאסף של המדע, להתעמת עם האמונה הדתית, המזנבת במדע ההולך ומתבסס כסוכן האמת החדש.

לפחות מבחינת קהל המאמינים, הפרכתה של האבולוציה היא הפרכת המדע כולו ואישוש הנרטיב הדתי

כך יצא, שהיסטורית, האבולוציה הפכה – מבחינת המאמינים הדתיים, ולכן גם מבחינת אותם מדענים שמעוניינים מסיבה כלשהי להתווכח ברצינות עם האמונה הדתית – לאבן הבוחן בוויכוח הרחב בין המדע והאמונה. אף שאין כל שחר לכך, לפחות מבחינת קהל המאמינים, הפרכתה היא הפרכת המדע כולו ואישוש הנרטיב הדתי. המחיר הציבורי והתדמיתי של הגדרת האבולוציה כמוטלת בספק (ולו בשל הקשיים בהגדרתה כתורה מדעית), הפך מבחינת מדענים למחיר כבד, בשל המשקל שהעניקה דווקא הדת לספק כזה. התוצאה היא, שמדענים מגבים את האבולוציה כתיאוריה מדעית לכל דבר, מסיבות ציבוריות ותדמיתיות בלבד. ההשלכות התדמיתיות של הדיון באבולוציה מטרידות אותם יותר מאשר הסטטוס המדעי הממשי של התורה. מזה מאה וחמישים שנה, מדענים מחריגים את האבולוציה מכלל עולם המדע, ולא מחילים עליה את אותם הסטנדרטים שהם מחילים בטבעיות גמורה על כל דבר אחר במדע – הסטנדרטים שהם שגרת יומם במעבדה.

ההחרגה של האבולוציה דווקא, מכל התורות המדעיות, אינה בחירה של המדענים. תורת החשמל, תורת היחסות, הגנטיקה ותורות רבות אחרות, לא הובנו במלואן על ידי מנהיגים דתיים, או שהשלכותיהן על מעמד הדת כסוכן אמת לא היו מידיות מספיק, כדי לנהל כנגדן קרב תודעתי. האבולוציה, לעומת זאת, בניסוחה המקורי, הדרוויניסטי, היא פשוטה מאוד להבנה. אין בה מתמטיקה ונוסחאות מסובכות. היא מבוססת על שני עקרונות פשוטים: מנגנון פנימי ליצירת שונות (היום נזהה אותו עם הגנום והעקרונות המושלים בו, אולם בזמן ניסוח האבולוציה ידע זה לא היה זמין ואת מקומו מילאו הנחות כלליות), וסביבות נבדלות בתנאיהן. אנשי הדת היו מסוגלים להבין את התורה הזו – להבדיל מרבות אחרות – והיא הציגה התנגשת מיידית וברורה עם סיפור הבריאה, התנגשות מיידית הרבה יותר מהשלכותיהן העקיפות של תורות אחרות. הדת היא שבחרה את הקרב. והמדענים, מסיבות שאינן מדעיות, נגררים אליו גם היום.

אנרי דה לה בש, צ'רלס דרווין

"איכטיאוזאורוס בהרצאה על שרידי אדם מאובנים", ליתוגרפיה מאת אנרי דה לה בש (1830), לפי ציור שלו. איור: Wellcome Collection. CC BY

הקשר בין אבולוציה ובריאה הוא קשר סיפורי בלבד: שתי התיאוריות נפגשות באותה תקופה קדם-היסטורית ומספרות שני סיפורים שונים על מה שאירע באותה תקופה

ואולם, המציאות היא, שגם אם תופרך האבולוציה מן היסוד, תמשיך הדת להיות חסרת בסיס פיזיקליסטי, משום שהיא אינה כפופה לעקרון היסודי של הפיזיקליזם – עקרון שלפיו למאורע פיזיקלי יכולה להיות רק סיבה פיזיקלית (ולא טרנסצנדנטלית, כמו אל) – או לעקרון היסודי של המדע, שלפיו תיאור של העולם יכול לקבל מעמד של עובדה רק אם יש עדות נצפית לנכונותו, ולא מתוך אמונה בנכונותו בלבד, חזקה ככל שתהיה. אנשי הדת ומאמיניהם מתקשים לראות זאת, אבל אין שום קשר לוגי בין האבולוציה לבריאה. הקשר הוא רק נרטיבי – שתי התיאוריות נפגשות באותה תקופה קדם-היסטורית ומספרות שני סיפורים שונים על מה שאירע באותה תקופה. אולם הפרכת אחת מהן אינה הוכחת האחרת. אם יופרך באופן מדעי קיומו של אל, לא תהיה זו הוכחה לאמיתותה של האבולוציה. ולהיפך, כמובן: אם תופרך האבולוציה, לא יהיה בכך משום הוכחת קיומו של אל. אנשי הדת עדיין יצטרכו להיאבק – למשל, ולצורך העניין – ברעיון שהמין האנושי פותח על פלנטה ארץ על-ידי חייזרים. הפרכת רעיון האבולוציה לא תפסול את שאר ההסברים שאינם דתיים. משום כך אין יחסים לוגיים בין השתיים.

המדענים ואנשי הדת מגיעים אל הדיון מנקודות מבט שונות ואינקומנסורביליות (מונח שטבע פילוסוף המדע תומאס קון, המתייחס לשתי תורות שעקרונות היסוד שלהן נבדלים ולכן אין אפשרות להכריע בין טענות סותרות שלהן בדיון לוגי). המדענים חותרים לאמת מתוך הנחה שעד שלא הצטברו בידיהם די עדויות להשערות שלהם, אין בידיהם אמת. הם ניגשים לדיון על הדת מול האבולוציה מעמדה אגנוסטית, ומה שחשוב בעיניהם הוא שהדיון ישמש למציאת האמת, או "המדוייק" – מונח המפורש כ"הדבר הקרוב ביותר לאמת". לעומת זאת, אנשי הדת אינם מגיעים לדיון מעמדה אגנוסטית, ולא כדי להשתמש בדיון ככלי שיוביל לאמת. אנשי הדת מגיעים מעמדת דוגמטיזם – בעיניהם, האמת כבר נקבעה, ונותר רק להצדיק או להסביר אותה בטיעונים. עמדתם היא עמדת מגננה. הסיפור שלהם הותקף, נטען כלפיו שאינו נכון, ואילו הם חיים באמונה שסיפורם קדוש וערעור עליו – לא כל שכן דחייתו – הוא "חטא". בניגוד למדענים, אנשי הדת יסתפקו בהפרכת האבולוציה, כלומר בהסרת האיום על מערכת אמונותיהם, הנחשבות בעיניהם מקודשות. לכן אנשי הדת מזהים קשר לוגי שאינו קיים בין אבולוציה לדת, כאילו שהפרכת האחת תאשש את השנייה. מטרות אנשי הדת הן מבחינות רבות חברתיות: אם יפריכו את האבולוציה, הם יאלצו להתמודד עם תיאוריית חייזרים רק במידה שתיאוריה כזו תצוץ בלב המאמינים, כלומר רק בהסתמן כפירה. כאמור, הם אינם באים לדיון כדי לחשוף את האמת. האמת לדידם כבר נתונה בידיהם, ועליהם להסיר איומים עליה. היות שהאמת נתונה בידם מלכתחילה (קרי, לדידם סיפורם נכון כי הוא כתוב בתנ"ך), הם נתונים תחת הרושם שפגיעה אנושה באבולוציה תוכיח שסיפורם אמת.

לפיכך, לא ניתן לגשר בין גישות המדענים לגישות אנשי הדת. המדען כלל אינו חותר לאמת מוחלטת. אם קרא את קרל פופר, הוא יודע שתיאוריות מדעיות לעולם אינן מוכחות, הן רק מתחזקות בכל פעם שנכשל ניסיון להפריכן, עד שתורה טובה יותר, המסבירה תצפיות רבות יותר, מופיעה. איש הדת לעומת זאת, ובניגוד גמור למדען, מאמין באמת מוחלטת שאינה בת הפרכה, ומגיע לדיון כדי להוכיח אמיתיות. המדען נגרר אחר איש הדת לדיון שכרוך בו ויתור על האתוס המדעי – לדיון על אמת מוחלטת.

גלילאו, משפט, אינקוויזיציה, רומא

"גלילאו מול האינקוויזיציה ברומא" (1857), כריסטיאנו בנטי, תצלום: ויקיפדיה

כל זאת נכתב כדי להביא את הטענה הבאה: במקום להקריב את אמות המידה המדעיות שלהם במאבקם האינטלקטואלי באנשי דת, על המדענים להיאבק, לא על היותה של האבולוציה תורה אמיתית מבחינה מדעית – טענה שאינם יכולים לטעון מבלי לקפח את אמות המידה המדעיות שלהם – אלא, על כך שהאבולוציה, בניגוד גמור למה שטוענים אנשי הדת מזה למעלה מ-150 שנה, כלל אינה אבן בוחן. שאין זה משנה כלל, לעניין יתרונותיו של הנרטיב המדעי על-פני זה הדתי, אם האבולוציה אמיתית או לא.

נכון, האבולוציה היא כרגע הסיפור הטוב ביותר שיש באפשרותנו לספר על היווצרות המינים, היא אכן מקיפה את כל התצפיות, ואין תצפית שסותרת אותה. אולם כל אלו – אף שדי בהם לגרום לנו להעדיף את האבולוציה על פני הסיפור הדתי, שלא ניחן באף אחת מתכונות אלה – לא הופכים אותה לתורה מדעית כשרה. נהפוך הוא, העובדה שהיא הנרטיב היחידי ולא ניתן להעמידה באקספרימנטום קרוסיס מול נרטיבים פיזקליסטיים אחרים; העובדה שכל תצפית חדשה יכולה רק לתמוך בה; והעובדות שצויינו קודם, שלא ניתן לשחזרה בתנאים מבוקרים או לקיים עליה תצפית בזמן פעולתה בטבע, כל אלו הופכים אותה לתיאוריה לא מדעית בעליל. האבולוציה היא תיאוריה פיזיקליסטית – בניגוד לנרטיב הדתי היא אינה פונה לגורם טרנסצנדנטלי, שחי מחוץ למטריקס הסיבתיות הפיזיקלית – אך זה אינו התנאי היחידי, וגם לא העיקרי, להגדרתה של תורה כמדעית.

אנשי הדת ייאלצו להשלים עם כך שגם אם תופרך האבולוציה, עדיין ייוותר הסיפור שלהם חסר כל עדויות תומכות, ועדיין תימצאנה לו אינספור תורות מתחרות

על האבולוציה יש להגן בטענה כפולה: מחד גיסא, לעת עתה היא ההסבר הטוב ביותר שאפשר לתת למכלול התצפיות. מאידך גיסא, היא עדיין טעונה הוכחה, ומעצם העובדה שהיא טעונה הוכחה – כלומר היא לא הוכחה באותה דרגה שבה תיאוריות מדעיות אחרות הוכחו – לא נובע שהנרטיב הדתי אמת הוא. במקום להגן על האבולוציה כעל אמת מוחלטת, על המדענים להחזיר לאבולוציה צביון מדעי, כלומר, לחתור להפרכה ולא לאישוש שלה, ולהגן רק על הטענה שגם הפרכת האבולוציה לא תהווה הוכחה לאמיתות הסיפור הדתי.

האבולוציה אינה אבן בוחן להכרעה בין הסיפור הדתי לנרטיב המדעי, אף שכך סבורים, בטעות, אנשי הדת. אנשי הדת ייאלצו להשלים עם כך שגם אם תופרך האבולוציה, עדיין ייוותר הסיפור שלהם חסר כל עדויות תומכות, ועדיין תימצאנה לו אינספור תורות מתחרות (נרטיב חייזרי, למשל). המדענים מצידם – לאחר שיסירו מעל כתפי תיאוריה מדעית אחת את הנטל הלא-מוצדק המכריח אותה לשמש אבן היסוד בחומת ההגנה על המדע כולו מפני ניסיונות ההפרכה של הדת – יהיו חופשיים שוב לבחון את האבולוציה כתורה מדעית, כלומר, יעסקו בניסיונות להפריכה במקום בלהגן, כנהוג בעולם הדת, על אמיתותה המוחלטת.

המדענים נגררו לדיון דתי על מדע, במקום לנהל דיון מדעי על דת. הדבר נובע מן האינקומנסורביליות של המדע והדת, מכך שלא ניתן לנהל את הדיון על בסיס משותף. אנשי הדת, המניחים שהאמת ידועה כבר, אינם רוצים לגלות את האמת, אלא להסיר את הספק מלב מאמיניהם.  אם נפריך את האבולוציה, הם סבורים, יוסר הספק מליבות המאמינים ושוב יאמינו באמת. לכן הם רואים בהפרכת האבולוציה הוכחת אמונתם – לא במובן של הוכחה אובייקטיבית,  קניית ידיעה מתוך דיון – אלא במובן של הוכחה למאמיניהם, מעין הדגמה, שהספק כוזב. היות שהספק של אדם דתי, בניגוד לזה של המדען, אינו מערער על האגנוסטיקה, אלא על הכרת אמת (מתוך אמונה), הסרת הספק מבחינת המטיף הדתי היא בבחינת הוכחת האמת, כמו שהסרת אבק מעל לוח אבן חושפת את האותיות שהיו חקוקות בו עוד קודם. הבעיה היא שהמדענים אימצו את הגישה הבלתי מדעית הזו, ונאבקים על אמיתותה של תורת האבולוציה, כאילו שאם תופרך באמת 'תוכח' הגישה הדתית. זו אינה עמדה אגנוסטית ספקנית. זו אינה גישה מדעית.

 

אלי שמואלי הוא סופר, בעל תואר שני בנוירוביולוגיה

תמונה ראשית: זוג דגים מאובנים מסוג Diplomystus dentatus, דרום מערב וויאומינג. תצלום: Wild Horizon, אימג'בנק/ גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אלי שמואלי.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

57 תגובות על תורת האבולוציה אינה מדע

המאמר הזה קצת מבולבל ומערבב שני נושאים שלא ממש קשורים אחד לשני. אם להתייחס רק לטענת המדעיות של האבולוציה, נראה שהכותב משתמש בהגדרה צרה שהוא קבע לעצמו ושלא מקובלת לגבי מה נחשב למדע. האבולוציה שיכת לקבוצת המדעים ההיסטוריים, בדיוק כמו אסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולגיה וגאולוגיה. הם משתמשים בדיוק באותו סוג של עדויות וממצאים, אבל משום מה אף אחד לא תוקף אותן שאינן מדע. מלבד זאת, יש אינספור תצפיות שמאוששות את האבולוציה וגם ניסויים. היא גם עומדת היטב בעקרון ההפרכה, כי אם יתגלה מאובן של פיל מלפני חצי מיליארד שנה אז האבולוציה תופרך.

מוזרה הקביעה שלא ניתן לתצפת אבולוציה מחוץ למעבדה כשיש אינספור מחקרים שנעשו מחוצה לה, כולל למשל על שינויי צבע העש באנגליה התעשייתית של סוף המאה ה19, שינויים במקור הפרוש באיי גלאפגוס ועוד.

06
איתן

״ לא ניתן לבחון אותה באף אחד משני הכלים היחידים שזמינים למדע לבדיקת רעיונות: שחזור בניסוי מבוקר, ותצפית על העולם. לכן אינה בת הפרכה בכלים מדעיים.״

מה?

מה?!?!?

ניסוי:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A8

תצפית:

״אבולוציה היא הסבר מאוד רחב, שמקיף מספר גדול מאוד של תצפיות״

- פסקה ראשונה של המאמר הזה.

07
דנית ב"ק

הכותב צודק, הרי הסבר (אפשרי) לכמות של תצפיות הוא תאוריה. אבל ממש לא בהכרח תאוריה מדעית, שדורשת ניסוי מכריע, יכולת שחזור ושכפול עם משתנים מבוקרים ועוד. הניסויים שנערכו מצביעים על תצפיות מעודדות וקשה להסביר אותם בלי תורת האבולוציה, כלומר לתת להם הסבר במסגרת מדע אפשרי - אבל דרווין לא הגיע אפילו למה שאינשטיין עשה (שגם לא הוכח בימי אינשטיין אלא ממש לאחרונה).

08
אני דתי ושמח על כך

"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" - אלי שמואלי היקר זוהי כתבה מעניינת, אך מצטערת אלוקים מעל הכל, יום יבוא ותזכה בעזרת ה' להניח תפילין ולהתפלל 3 תפילות ביום , במקום להתעסק בלסתור את הדת!
בהצלחה בגילוי האמת!

13
מרק

השאלה המענינת לדעתי היא למה הדתיים רוצים להתנפל על התורה של דרווין, מעבר לפופוליזם הזול ולקלות היחסים, שמתוארים פה בקיצור. כמו למפץ הגדול, גם לאבולוציה יש סימנים טובים, הרבה נתונים אפשריים ומקום גבוה במועמדות להיות התאוריה הנכונה. אבל אולי לדתיים קשה יותר להתקיף את המפץ הגדול?

15
אריאל

הכתבה הזו מקושקשת וניכר שהכותב לא מבין בנוגע למה היא אבולוציה ואיך היא כן נחשבת מדע. היה כדאי שילך ויחקור עוד קצת בנושא. עייפנו מהשטחיות של "זה לא ניתן להפרכה ולכן זה לא מדע " ברמה של תיכון
גם מהצד של הדת והנושא הבריאתני ואיך באמת רואים זאת הבריאתנים (בריאת העולם) הוא לא ממש מבין וחבל.
שכן זו היתה יכולה להיות כתבה מעניינת ממש.
גם ממש חבל שמתפרסמת כתבה שטוענת את הטענה האידיוטית שאבולוציה לא הוכחה מעולם או שהיא רק תיאוריה (באמת שכבר מזמן לא. צא ולמד) ושזה מתפרסם באלכסון שנותן לו גושפנקה רצינית ואחראית ולמעשה מפיץ עוד בורות בעולם

    16
    אספן

    העוצמה של הויכוח כאן רק מראה שקשה לומר שיש הסכמה, וזה המקום שאלי שמואלי נכנס אליו. אתחוקי ניוטון אפשר להוכיח והוכיחו. גם כשמצאו להם הסתייגויות, יכלו להגדיר את התנאים או הסביבה שבהם מתקיימת התאוריה של ניוטון. ומשחזרים את הניסויים כל יום. זה לא המצב עם האבולוציה. ואלכסון עושה טוב שהוא מעלה את זה לדיון. בריאתנות, אגב, היא לא מדעית, לא תאוריה, אלא סיפור שנועד לשרת דתות מסוימות, ולכן לא זקוק להוכחה.

    אספן, זה שכותב מסוים ומגיבים שלא מבינים מהי תאוריה מדעית, לא אומר שאין הסכמה. כמו שאני ואחרים כתבו פה, נראה שלכותב יש ראייה מאוד מיושנת וצרה של מהו מדע ולכן הטיעון הוא טיעון קש. עצם העובדה שאתה משווה אותה לניוטון מראה על חוסר ידע. חוקי ניוטון למעשה לא נכונים כפי שהראה איינשטיין אלא רק מהווים קירוב טוב בעולם שלנו שמספיק לכל הצרכים. לאבולוציה יש אינספור ראיות, כולל ניסויים רבים.

    18
    איתמר

    אריאל, איזה כיף זה להשתלח בכותב ובכתבה מבלי לספק הסברים, עובדות ומחקרים. הכי קל שבעולם.
    הכותב התחיל בדיון מנומק ומכבד, אנא אל תקטע אותו בצורה שכזו.

19
אלימלך

תודה רבה על כתבה אמיצה שלא מפחדת ממדיעזם. בטח שהצלחתם להרגיז כמה מדעיסטים, אבל לא נורא. אומץ של אחרים תמיד נותן לי השראה!
וזה אגב מראה שאפשר לחלוק ולהביע דעה גם אם היא שונה מהקונצנזוס. והכל בסדר, אף אחד לא מת וקצת התחלנו לחשוב יותר לעומק.
ישר כוח.

מדעיזם זה שאני אראה שחור ואתה תראה שחור ונקרא לזה שחור ונסכים בפעם הבאה שנראה שנינו שחור. אבל אם המצאתם אלוהים שאמר שזה לבן אז זה לא ישנה לכם אם הצבע של זה הוא בדיוק כמו הצבע של הלילה כי אלוהים מהסיפור שהמצאתם אמר לבן. זה ההגיון שלפיו אלימלך בחר לחיות וזו זכותו ולפעמים הפתרון הוא פשוט לא להסתכל על שמי הלילה.
אבל למען ה"מדעיסטים" כדאי לציין שאין תיאוריית אבולוציה אחת, יש הרבה מנגנונים שונים שפעלו במקומות ובמינים שונים והמדע פתוח להסברים חדשים ומנגנונים חדשים ולפעמים התנהגויות חדשות הן שמובילות להתפצלות מינים ולא מוטציות ולכן גם האבולוציה לא תישלל אלא תחפש את המנגנון המתאים להיסטוריה הנתונה.

21
יותם אליאני

כל הכבוד למגיבים שמתייחסים בצורה קונקרטית לטענות במאמר ומביאים מקורות רלוונטיים. בהתייחס למקורות -
@איתן - אני חושב שההפניה שהבאת, בנוגע לניסוי בביות שועלים, לא מתייחסת ישירות לאבולוציה. אם הניסוי יצליח הוא יראה שניתן לביית חיות, כלומר להשתמש בברירה מונחית כדי להשפיע על התכונות של מין - אבל לדעתי הוא לא קשור לאבולוציה, המתארת ברירה טבעית.
@גיל - ההתייחסות במאמר לגבי מה יחשב תצפית התומכת באבולוציה היא לגבי הווצרות מין חדש. ניתן להתווכח עם ההגדרה, אבל על פיה מקור הפרוש וצבע העש אינם מספיקים (ולדעתי יש יסוד לטענה שעד כה אין תצפיות כאלו)

25
י.מ

המאמר יפה אך קשה לי עם טענת הכותב המלומד שהמדע הוא פיזיקליסטי בלבד
1. הם אין בכך הגבלה של יכולת ההתפתחות של המדע?
2. האם אין כאן את חטא ה'דוגמטיות' שבה האשים את הדת?

27
אחד העם

יש פנטיות רבה בשני הצדדים. מעטים הם המסתכלים בענין והערכה על הדת והמדע, וגם ביקורתיים כלפי שניהם, כפי שעושה למשל הרב פרופ' לורד יונתן זקס בספרו 'השותפות הגדולה'. רוב האנשים חושבים גם על הדת וגם על המדע כמעין דוגמה אפיפיורית, וזה חבל ואף מזיק מאד.

    28
    אלינה

    נכון מאוד אחד העם. הגיע הזמן שמישהו ישים לב שחלק מאנשי המדע הפכו גם לאנשי דת. אולי זה בגנים האנושיים שלנו להפוך כל דבר לאמת הלגיטימית היחידה. הלוואי והיו יותר אנשים בעולם שמבינים את החשיבות של להשאר עם ראש פתוח ולשלב מדע עם רוח (וכאן הכוונה לא עם דת פנטית).

    אלינה, זה שאנשים מגנים על המדע בצורה נחרצת לא הופכת אותם לפנאטיים או את המדע לדת. מדענים אינם מאמינים אמונה עיוורת בכוחות על טבעיים ובהסברים שאינם ברי בחינה. מדענים גם משנים את דעתם כל הזמן כשהעדויות מצביעות על כך. האם את מכירה אדם דתי שמשנה את דעתו בקשר לאמונתו? המדע הוא תהליך דינמי שמשתנה כל הזמן וכך ההתיחסויות שלנו למה הוא מראה.

31
עמוס

כמה הערות קצרות לנאמר:
1. לאיתמר: האבולוציה לא מספקת הסבר להיווצרות החיים על פני כדור הארץ, אלא להשתלשלות צורות החיים השונות. היווצרות החיים היא סוגיה שטרם פוענחה ו/או שוחזרה (עדיין).
2. האבולוציה היא מדע המסתמך על ראיות רבות מתחומים שונים:
# פלאונטולוגיה (מאובני בע"ח וצמחים, ומציאותם ברצף סיסטמטי במעלה השיכוב הגאולוגי).
# אמבריולוגיה (אפיגנזה, אפופטוזה וכד').
# אבולוציה של אוכלוסיות מבודדות ("איים אבולוציוניים"), והתפצלויות סיסטמטיות גם כתוצאה מנדידת היבשות, שינויים אקלימיים, קוֹ-אבולוציה וכן הלאה.
# אבולוציה מלאכותית (פיתוח זנים חדשים, גרימת אדפטציות לתנאים משתנים וכו').
# מעקב אחרי + גרימת מוטציות גנטיות, הן במעבדה והן בטבע.
# שינויים אבולוציוניים באוכלוסיות קרובות בהתאם למקורות מזון שונים ("פְּרוּשֵי דרווין"), צבעי-סביבה משתנים (העש האנגלי), ריכוזי המלנין בגוף אוכלוסיות (ו/או פרטים) כפונקציה של קרינה ועוד ועוד.
# כמובן, המחקר הגנטי, רצף ה-DNA, מִקטעים "רדומים" ב-DNA וכו'.

באותה מידה של רדידות ניתן היה לעמת לא רק בין האבולוציה לבריאתנות, אלא למשל גם בין המדע לטענה המופרכת שהעולם קיים פחות מ-6000 שנה...

    32
    אדם הראשון

    כלומר, כמו כותב המאמר - גם אומר שיש בעצם הרבה עובדות ותצפיות שמסתדרות עם התאוריה, אבל הוכחה לנכונותה, אין. אין ניסוי קובע, כמו שנאמר במאמר עצמו.

    33
    עמוס

    אדם הראשון, אין דבר כזה "הוכחה לנכונותה" של תאוריה מדעית. המדע לא טוען לאמת כלשהי, והוא מתקדם בדרך של הפרכות. תאוריה מדעית מקובלת כל עוד היא מבוססת על תצפיות (במציאות האונטולוגית), השערות, ניסויים, וביקורת - וכל עוד לא הופרכה.
    הדת אומרת "כל ה-א-מ-ת היא בכתבי הקודש שלי" (שלי, לא של הכופרים ההם, חלילה), ולכן "האמת" האֶמוּנִית הזאת לא ניתנת לניסוי, ביקורת והפרכה. אמונה X אפשר להמיר באמונה Y, אבל אין בכך הוכחה לנכונותה של האמונה Y החדשה או הפרכתה של X הקודמת.

36
משה

עמוס היקר, הרי אינל יכול לסתור טענה שתאמר שהעולם נברא לפני 5 דקות וששתלו במוחם של כל היצורים עלי אדמות זכרונות כאילו הם כבר קיימים מזמן וששכל מה שקיים בעולם נראה כאילו כבר קיים מליוני/מליארדי שנה. כך שהטענה שהעולם קיים רק 6000 שנה לא מופרכת בכלל!! זה כמו שיראו לך שעון שנמתח ע"י קפיץ שמראה שעה מסוימת ואתה תנסה למצוא על סמך המתיחות של הקפיץ וקצב ההשתחחרות, מה היתה השעה שבה כיוונו את השעון. (בהנחה שבאמת מתחו אותו מ 0). אבל אם לא מתחו את השעון למצב שבו הקפיץ במצב מתיחות מכסימלי אז כמובן שהתשובה שלך תהיה לא נכונה. ולכן כל מה שהמדע יכול לומר הוא: שבהנחה שחוקי הטבע שקיימים היום (ושאגב אין שום הוכחה שהם ימשיכו, כל מה שאתה יכול להגיד כאשר חוק מסוים מתרחש הוא שזה נכון עד הרגע שבו בצעת את הניסוי ואתה מאמין(!!) שזה ימשיך) פעלו באותה צורה בעבר אז יוצא שגיל כדורה"א/היקום הוא כך וכך שנים. אבל אם יש גורם (הקב"ה) שיש לו שליטה על חוקי הטבע (ושאותו אתה לא יכול למדוד, ממש כפי שכרגע אין למדע הסבר ל 96% מהחומר בחלל שמחוסר ידיעה קורא לו חומר אפל כי אחרת המשוואות לא מסתדרות!!) אז כל ההנחות הן רק הנחות ותו לא.

    37
    עמוס

    משה, אם העולם נברא לפני 5 דקות [שים לב, אתה מגיב לדברים שכתבתי אתמול], והאלוהים שלך שתל במוחותיהם של בני האדם זכרונות מופרכים ומטופשים, זה מעיד אך ורק על מהותו אותו אלוהים שברא אנשים בְּצַלְמוֹ, כִּדְמוּתוֹ.
    אגב, לא מפתיע אותי שקיימים אנשים הממשיכים לטחון עד לזרא טענות מגוחכות בנוסח ווילאם פיילי (William Paley). הם ושכמותם מוצאים אמיתות מוחלטות בספר שבו אתון מדברת, מקל הופך לנחש, השמש נעמדת דום (זהבה המדברת אל שלושת הדובים היא אמת דומה), אבל משתלחים במצח נחושה במדע המודרני.
    נ.ב. - משה, המדע (נכון להיום) לא טוען ש-96% מהחומר ביקום הוא "חומר אפל". כרכת כאן יחד את החומר האפל עם האנרגיה האפלה. בחייאת משה, הגיע הזמן להתעדכן ולהתקדם...

39
מלכה

מענין. נהניתי ולמדתי.
רק הערה אחת. כתוב: "צרתה של האבולוציה היא צרתו של גליליאו גליליי והתורה הגיאוצנטרית שלו." צריך להיות "התורה ההליוצנטרית שלו"

42
דבורה

תודה על הדברים החשובים, על הדיוק שאין בכוח האבולוציה לשלול את הדת, ואין בכוח הדת לשלול את האבולוציה, בשל עקרונות יסוד במישורים שונים.
אבולוציה היא התיאוריה המדעית הטובה ביותר שבידינו, והיא תואמת ממצאים מתחומים שונים. זה לא מוכיח אותה, מעצם אופיין של תיאוריות מדעיות. יכולים לאשש אותן. ואכן, בעייתי/ בלתי אפשרי לבצע ניסוי מכריע לבחינתה. ועדין- אין לה חלופה מדעית.
אין שום היגיון בניסיון להוכיח שהדת אינה מדע. שום טענה דתית לא יכולה להיבחן באמות מידה מדעיות. אמונה לא מצריכה הוכחה, ולא ניתנת להוכחה. מעצם הגדרתה כאמונה היא לא יכולה לעמוד בדרישה של פופר להפרכה. דת לא נבחנת ביכולתה לתת הסבר מדעי למציאות, אלא ביכולתה להוות עוגן מוסרי למאמיניה. ובכך עלינו לבחון אותה.

    43
    עמוס

    דבורה, לדברייך דת נבחנת "ביכולתה להוות עוגן מוסרי למאמיניה".
    ובכן, המדע הוא מוסרי, בוחן את התופעות כפי שהן, ללא קשר לאמונה כלשהי. כשמדען או מדענית חוקרים תחום הקשור בבני אדם, הם עוסקים ב"אדם" באשר הוא אדם. כשמישהו מצליח לכפור בתיאוריה מדעית ולהוכיח זאת, הוא מצעיד אותנו קדימה. בפרוייקטים מדעים שותפים אנשים מכל הדתות, המדינות, הנטיות המיניות, הגזעים, והלאומים. המדע הוא שיקוף של המוסר האנושי. להבדיל מדת, אין בו קאסטות, גויים, הדרת נשים, איסורים מחשבתיים, הענשת כופרים, דיני עבדוּת, חובה לסקול למוות נערה שנאנסה בעיר (דברים כב' 23-24), ציות לאוטוריטות, כתבי קודש...
    עם שאר דברייך אני מסכים.

46
שם מלא

"ככל שידוע לי, לא נשארה אף עובדה מחוץ לתיאוריה". כל דבר מחוץ לעולם החיים נמצא מחוץ לתחום התופעות שהאבולוציה מנסה להסביר: כוח הכבידה, מבנה היקום, חלוף הזמן, תגובות כימיות.

"להפריד קבוצה של פרטים מאותו המין לשתי תת-קבוצות": חשבת על גוני עור אצל בני אדם? על שועלי קוטב לעומת שועל מצוי ולעומת שועלי מדבר? על תמר מג'הול לעומת תמר דקל-נור? אלת המסטיק לעומת אלה ארצישראלית?

48
דבורה

לתגובה של עמוס לדברי
הביקורת שלך על דתות אינה שוללת את טענתי כי דת נבחנת ביכולתה להוות עוגן מוסרי. לטענתך הדתות שאתה מכיר אינן כאלה. בחרת להתמקד בהיבטים מסוימים של דתות, בהיבטים שליליים, ולא בהיבטים אחרים שהם חיוביים (למשל- בדוק מהו אחוז המתנדבים הדתיים בעמותות חסד למיניהן, יחסית לחלקם באוכלוסיה). בכל מקרה גם לשיטתך בחינת הדת היא בהקשר המוסרי. גם אם לשיטתך הדתות (איזו הכללה!) נכשלות במבחן זה.
לטעון שמדע הוא מוסרי- זה מוזר. אני מקווה ומאמינה שמרבית העוסקים במדע הם אנשים מוסריים. אני בהחלט מסכימה שהתקדמות המדע יכולה להצעיד אותנו קדימה. אבל היא יכולה גם להסיג אותנו לאחור. כאן יש בחירה מוסרית אנושית איך להשתמש בידע המדעי. שימוש לתועלת האנושות או לרעתה. בשני המקרים ניתן להתבסס על ידע מדעי מבוסס, שהוא אדיש (אינרטי) למוסר.

    49
    עמוס

    דבורה,
    מוסר הוא מוסכמה אנושית-חברתית הנתונה לשינויים ("פורנוגרפיה הוא עניין של גיאוגרפיה"). מה שמוסרי בטנזיניה יתכן שאינו כזה בצ'כיה, למשל, או מה שהיה מוסרי בגרמניה בשנות ה-30 איננו מוסרי היום. כל חברה בכל מקום או זמן נתון מכתיבה לעצמה את הקודים המוסריים שלה. המוסר ההומניסטי רואה את האדם, האינדיבידואל באשר הוא, כערך עליון.
    הדתות (לפחות המונותיאיסטיות) בנויות על ציווי/מסר אלוהי שהוא ניצחי לתפיסתן, חל על אוכלוסיות מסויימות, ואינו ניתן לערעור. על בסיסן של הדתות קמים ממסדים דתיים המפרשים למאמיניהם את המסר האלוהי לפי האינטרסים שלהם. אם יש מחלוקות בין המפרשים, יצאים למלחמת דת (מוסרית, כמובן) ו/או ממציאים דת חדשה.
    את מוסריותן של הדתות ניתן לבחון בצורה הטובה ביותר כשהן מממשות ומחילות את שלטונן על בני אדם. דוגמאות? בבקשה: הרפובליקות האיסלאמיות של אירן ואפגניסטן, מדינות האינקוויזיציה הזכורות לטוב, "המדינה האיסלאמית" (דעא"ש), סעודיה...
    ולעניין המדע: התיאוריות והמסקנות המדעיות הן אובייקטיביות - עד שלא הוכח אחרת - ואין זה משנה כלל אם המדענים הם דתיים, פדופילים, ג'ינג'ים, נותני צדקה או אלכוהוליסטים.
    השימוש בתוצרי המדע (הטכנולוגיה) יכול להיות מושכל או לא, מוסרי או לא, אך זה לא הופך את המדע ללא-מוסרי. חשמל או תרופות אופיאטיות יכולים להציל חיים או להרוג, אלא שהשימוש בהם אינו תלוי במדענים.

    נ.ב. במקום ה"אינרטי" שכתבת, צ"ל "אינדיפרנטי"

50
משה

לדעתי, קיימות רק שתי אפשרויות. 1. המציאות היא תוצאה מקרית של התפתחות מהמצב שהיה קיים בראשית. 2. המציאות הנוכחית היא תוצאה מכוונת של יוצר תבוני שאינו מוכר לנו. ובין שני אלה צריך לבחור.
האבולוציה נשמעת יפה. אבל כדי לבדוק אותה יש לקחת ספרי ביולוגיה אנטומיה וביוכימיה וכדומה, לראות כמה פרטים חשובים יש בהם, ולחשוב כמה דורות צריכים לעבור כדי שכל הפרטים הללו יתפתחו אחד לאחד על ידי מוטציות, ולבדוק האם ב4 מיליארד השנים שעברו מאז הראשית יש מספיק דורות כדי ליצור את היצור המורכב - אדם. (אני מבין שלהתפתחות השלבים הנמוכים היו דורות קצרים ביותר. ואף על פי כן). לזה יש להוסיף את טענתו של פרד הויל, שכדי שיווצר התא החי הראשון, הסכוי הוא 1 ל10 בחזקת 40.000.אבולוציה לא מכוונת, היא אגדה!

51
יגאל גרנות

המאמר המפואר הזה מלא באי דיוקים הטעיות וכדומה. בכל מקרה נעיר כאן 2 הערות: 1) זה לא נכון שאין הוכחות אמפיריות (בטבע) לאבולוציה ודי לראות את עבודותיו של פרופ' אייבי נבו מאוניברסיטת חיפה ב"פארק האבולוציה" שלו (נחל אורן בכרמל) כדי להבין עד כמה ה"עובדה" הזאת איננה נכונה (כלומר: זה לא נכון שאין הוכחות אמפיריות). 2) לכל המגיבים הדתיים: חפשו את מאמרו של הרב יואל בן נון (בעיתון "מגדים" של מרכז הרצוג) ושם תלמדו מדוע הדת אינה סותרת את תאוריית האבולוציה ומדוע הרב המכובד הזה אומר שבתנאים מסויימים הוא מקבל את האבולוציה (ולא, הוא לא רפורמי כידוע לכם היטב) ובעצם הבעיה של היהודי הדתי עם התאוריה הזאת היא לא עם תקפותה המדעית אלא עם המוסריות שלה!!!!!

52
דורון

כשנראה צורות ביניים חיות לצידנו ממש כרגע בטבע...אז נדבר על ההיתכנות של האבולציה!!! (בניין בלי יסודות ובלי שלד, ממש עלבון לאינטליגנציה בחיי!)

53
אברהם

לידיעת הכותב, גם כשהוא צופה ביקום, דהיינו בשמיים, הרי הוא צופה במאובן של היקום. כך שאין הבדל גדול בתצפיות האסטרונומיה לבין חקר מאובנים.
אם כי במחשבה שנייה, התיאוריה הקוסמולוגית ניצבת על רגליים מדעיות דקות ביותר.

54
אורלי ניצן

שלום רב.
דיון מרתק (ולא חדש) ופולמוסי המשתרע על פני כמעט שנתיים ימים. ושיימשך, יש לשער, עוד הרבה הרבה שנים ולא רק בין קוראי אלכסון"
- הדיונים לגבי תקפות המדע לבין תקפות התפיסות האמוניות השונות (במקרה של הרשומה הנוכחית, בין הבריאתנות לבין משנתו "הברירה הטבעית"/האבולוציה של דארווין) נמשכים מזה מאות בשנים.
אז נקודת מבט נוספת מרתקת ומעמיקה: ספרו של גרג בראדן -
"אנושיים מטבע בריאתנו - מאבולוציה אקראית לשינוי מתוך בחירה".
בתרגום: עטרה מוסקוביץ'. הוצאת: אור עם ספרים 2017 בע"מ.
ולעמוס - אם יורשה לי, אני מסכימה (כמעט) עם כל טיעון שהעלית בדיון שלעיל.

57
איתי משה

להבנתי תאוריית האבולוציה דווקא ניתנת להפרכה ואפילו בקלות
אופן אחד יהיה למצוא מאובן בזמן שלא מתאים לתאוריה
אופן שני יהיה DNA כך שיציג סתירה לתורה

בקיצור, דעתך נדחית בעיניי