מדע אחד, מדעים רבים

אנחנו מדברים על מחקר ועל מדע, אלא שמחקר יכול להיות לא רק אמצעי לגילוי אלא גם מקור להטעיה
X זמן קריאה משוער: 21 דקות

ההתפתחות המדעית והטכנולוגית העניקה לאדם יכולות אדירות שבאמצעותן שינה את פני העולם: האדם יכול היום לראות בחשיכה, לצפות למרחקים של שנות אור ולהתבונן בגופים זעירים לאין שיעור; הוא יכול לנוע במהירויות של עשרות ומאות קילומטרים בשעה ולטוס בין יבשות, ואף לכוכבים אחרים; הוא יכול, הודות לגילויים המדעיים, להבין ולשכלל את היכולות הרפואיות, וכך להתמודד עם מחלות ולהציל מדי שנה מיליוני אנשים ממוות וייסורים; האדם פיתח יכולות כבירות בתחומי החקלאות ותעשיית המזון שיש בהן כדי לספק את צורכי אוכלוסיית כדור הארץ ההולכת וגדלה. אפשר למנות עוד ועוד יכולות שהמדע והטכנולוגיה העניקו לאדם, אף כי אין לשכוח לצד זה את ההשפעות השליליות, שהאדם נאלץ להתמודד עמן בהווה ובעתיד.

האם לכל המחקרים יכול להיות אותו התיקוף? איך נדע איזה מחקר אכן תורם ומקדם את הידע האנושי ואיזה לא?

התפתחויות הללו ואחרות הושגו הודות למחקרים – אלה המדעיים וגם אלה שאינם מדעיים. המחקר נחשב אמצעי חשוב, אם לא החשוב ביותר, המאפשר לרדת לחקרן של תעלומות שטרם נפתרו. המחקר עשוי להוכיח, לבסס, או להפריך מידע קיים, וגם להקנות לטענה או להשערה המוצגת לגיטימציה ותיקוף מדעי או תיקוף מסוג אחר: אמינות וחשיבות. חשוב אפוא להבין על מה מתבסס תיקוף של מחקר. האם לכל המחקרים יכול להיות אותו התיקוף? איך נדע איזה מחקר אכן תורם ומקדם את הידע האנושי ואיזה לא?

מכונית, מכונית ספורט

תוצאה של הרבה מאוד מחקר ומדע, אך לא כל המדע והמחקר נראים כך. תצלום: קווין בהאגט.

אחת ההבחנות בין סוגי המחקר מבחינה בין מחקר תאורטי ומחקר יישומי. מחקרים תאורטיים מתנהלים ברובם באוניברסיטאות ואילו מחקרים יישומיים מתבצעים לרוב במסגרות חוץ אקדמיות כגון גופים ממשלתיים, חברות מסחריות ומכוני מחקר פרטיים, ומטרתם עיבוד הידע ויישומו לצרכים מסחריים, טכנולוגיים, כלכליים ואחרים.

מלבד חלוקת המחקרים לתאורטיים ויישומיים, אפשר לחלקם גם לפי הדיסציפלינות שבמסגרתן הם נערכים, למשל:

  1. מחקר מדעי – נעשה על פי כללים הנהוגים במדעי הטבע, בכללם הפיזיקה והכימיה, ובאמצעות הכלים המקובלים בהם. מחקר מדעי הוא קונסיסטנטי, ומסקנותיו מנוסחות בלשון חוקי המדע וחוזות מקרים עתידיים.
  2. מחקר מתמטי – מתמטיקה שייכת למדעים המדויקים אך היא כשלעצמה אינה מדע. המחקרים המתמטיים הם בעיקרם מופשטים. עם זאת, הוכחות וחידושים מתמטיים אבסטרקטיים רבים שימשו ומשמשים להתרת בעיות מדעיות פיזיקליות ולהוכחת תאוריות מדעיות. במדע המודרני יש לא מעט מקרים שבהם תאוריות מדעיות מוכחות תחילה בכלים מתמטיים, ורק אחר כך נבדק אם הן ברות יישום במציאות הפיזיקלית.
  3. מחקר התנהגותי או חברתי – מחקרים שנעשים בעיקר בתחום מדעי החברה: מדעי ההתנהגות שבכללם פסיכולוגיה וסוציולוגיה, ניהול וכלכלה, שיווק ופרסום. החוקרים שעורכים מחקרים אלה מנסים ככל האפשר לקיים את שלבי המחקר והקריטריונים הנהוגים במחקרים המדעיים ולצמצם השפעות סובייקטיביות על המחקר, כדי להעניק להבטיח שמחקריהם יהיו אובייקטיביים ומהימנים.
  4. מחקר עיוני – מחקרים בתחום מדעי הרוח, למשל בתחומי פילוסופיה, ספרות או היסטוריה, שואבים את חשיבותם מתוך הנמקה הגיונית, שכנוע של קהל היעד, ואף מעצם הצגת גישה או שאלה חדשה בסוגיות שונות. אף שמחקר אמור להיות אובייקטיבי, וההתייחסות אליו צריכה להיות בלתי תלויה בדעות החוקר, המחקר בתחומים האלה מבטא בסופו של דבר את דעתו של החוקר. לכן, בדרך כלל, ברור וידוע לחוקרים ולקוראים שמחקרים אלה אינם מדעיים, ואינם מתיימרים להיות מדעיים.

נראה כי המשמעות המדויקת של מחקר מדעי אינה ברורה דיה. לעיתים מצמידים למחקר שאינו כזה, את התוספת "מדעי" כדי לעורר אמון או להוסיף חשיבות

מחקרים רבים מכוּנים מחקרים מדעיים, אך נראה כי המשמעות המדויקת של מחקר מדעי אינה ברורה דיה. לעיתים מצמידים למחקר שאינו כזה, את התוספת "מדעי" כדי לעורר אמון או להוסיף חשיבות, ומשום כך כדאי לאפיין את מחקר המדעי. מספרים כי כשנודע לאלברט איינשטיין כי יותר ממאה פרופסורים ומדענים מאוניברסיטאות שונות בגרמניה הנאצית חתמו על עצומה שבה נטען כי תורת היחסות שלו שגויה, הוא חייך ואמר: ״כדי להראות שהתאוריה שלי שגויה אין צורך במאה פרופסורים. מספיק סטודנט בשנה ראשונה שיראה את השגיאה, אם יש כזאת. במקרה זה, לא יוכלו, לא אני ואף לא אחד אחר, להתכחש אליה״.

הפיתוגראים חוגגים את הזריחה, פיודור ברוניקוב

מדע, דת, מוזיקה, פילוסופיה, הכול ביחד: "הפיתוגראים חוגגים את הזריחה" (1869), פיודור ברוניקוב, תצלום: ויקיפדיה

הסיפור הזה מציג את מהות ההוכחה המדעית, על קסמה ועל האכזריות הכרוכה בה. כדי שהתאוריה או המחקר יהיו מדעיים עליהם להיות כפופים לחוקי מדע קבועים וגלויים, וכתיבתם חייבת להיות מדויקת. אין זה מספיק שהמחקר יהיה מקיף, מבוסס על תצפיות, מבוּקר ואף מבוסס על נתונים מדידים. כדי שייחשב למדעי, מחקר כזה יכול להתקיים רק בתחומים של הדיסציפלינות המדעיות שבהן חוקרים חומרים ואנרגיות מדידים, ולא בתחומי התנהגות או רעיונות, אידאולוגיות או תאוריות פילוסופיות.

למרות הדיוק המעשי של המחקרים המדעיים שהביאו לתרומות אדירות של המדע והטכנולוגיה, בסופו של דבר, דעות ואידאולוגיות, שאינן מוכחות מבחינה מדעית, הן שמנחות את האנושות, וההתפתחות המדעית לעיתים משרתת אותן

עם זאת, למרות הדיוק המעשי של המחקרים המדעיים שהביאו לתרומות אדירות של המדע והטכנולוגיה, בסופו של דבר, דעות ואידאולוגיות, שאינן מוכחות מבחינה מדעית, הן שמנחות את האנושות, וההתפתחות המדעית לעיתים משרתת אותן. המהפכות החברתיות-פוליטיות בעת החדשה התאפשרו בזכות הישגים טכנולוגיים כגון המצאת הדפוס או קטר הקיטור שאפשרו את הפצתם של רעיונות. אך המהפכות החשובות ביותר בתולדות האנושות אינן תולדה של הגילויים המדעיים אלא של אידאולוגיות ואמונות. המהפכה המדעית והמהפכה התעשייתית שינו את פני העולם ואת יכולות האדם, אך המהפכות החברתיות-פוליטיות הגדולות (הצרפתית, האמריקנית, הקומוניסטית) הן שהניעו את האנושות, לטוב ולרע, העלו קבוצות חברתיות ולאומים על מסלול של קדמה או הסיגו אותם לאחור וגרמו למאות מיליוני אנשים להילחם אלה באלה ולקפח את חייהם.

גילויים מדעיים (וטכנולוגיים) עלולים להיות כלי שרת במאבקים אידיאולוגיים. תאוריות וגילויים של איינשטיין ומדענים אחרים שיצרו את פצצות האטום היו מהפכניות בתחום המדע, אבל עוצמתן התבטאה בשימוש שעשו בהן בני האדם במלחמות על רעיונותיהם ואמונותיהם. כלומר, האדם לא רק מגלה ויוצר את הכלים, הוא גם בוחר איך להשתמש בהם. תחום זה של הטמעת רעיונות והכרעות של פרטים ושל ציבורים אינו שייך לתחומי המדע.

טריניטי, פרויקט מנהטן, פיצוץ גרעיני, נשק גרעיני

לפעמים ההשלכות חשובות יותר מהמדע והישגיו: הפיצוץ הראשון של כלי נשק גרעיני גרם למדען רוברט אופנהיימר לצטט את הבהאגוואד גיטה: "הפכתי למוות, מחריב של עולמות". תצלום: משרד האנרגיה האמריקני, 15 ביולי 1945, ויקיפדיה

מקורות להקניית אמינות ותוקף למחקר

נשאלת השאלה, מה מקנה למחקר כלשהו חשיבות או אמינות לעומת מחקרים אחרים, ואיך נדע להבחין איזה מחקר הוא חשוב, מה מידת אמינותו ואיזה סוג של תוקף יש לו. השאלה הזאת מעלה שאלות רבות אחרות, ואחת מהן היא עד כמה המסגרת שבה נערך המחקר, מעמדם של עורכי המחקר ואלה המאשרים אותו, יכולים לסייע לנו להבין מתי ראוי לייחס למחקר תוקף או חשיבות.

מקור חשוב להקניית אמינות למחקר מדעי הוא אי תלותו של המחקר בדעה, אמונה, ערכים, מעמד וכושר השכנוע של מי שתכנן את המחקר, ערך אותו, או מי שמציג ומפרסם את מסקנותיו

מקור חשוב להקניית אמינות למחקר מדעי הוא אי תלותו של המחקר בדעה, אמונה, ערכים, מעמד וכושר השכנוע של מי שתכנן את המחקר, ערך אותו, או מי שמציג ומפרסם את מסקנותיו. במחקרים בתחומי מדעי הרוח מדעי ההתנהגות והחברה, יש מקום לא מבוטל למעמדו של החוקר או של המוסד שבו נערך או מתפרסם המחקר, אך במחקר המדעי, תוצאה המתבססת על הוכחות אובייקטיביות מטבעה תקפה ומחייבת כל אדם בכל מקום. מכאן שהאובייקטיביות מקנה אמון למחקר. במקרים שבהם אין מסקנה אובייקטיבית, הידיעה שהמחקר נערך בצורה תקינה בפיקוח של מומחים באותו התחום ובאופן בלתי תלוי, יש בה כדי להקנות אמון באותו מחקר.

במחקר המדעי הוכחות אובייקטיביות ובלתי תלויות הן המדברות בעד עצמן, ולכן אפשר לומר שמחקרים אלה מייצגים את התנאים האופטימליים המאפשרים גישה אובייקטיבית. העובדה שהמחקרים המדעיים ניתנים לשחזור, מדגישה את היותם בלתי תלויים. למרות כל זאת, גם מחקרים מדעיים (בפיזיקה ובכימיה) עשויים להיות מושפעים מדעות ומערכים. אמונותיהם ודעותיהם של מי שמקצים תקציבי מחקר עשויות להשפיע על הקצאת תקציבים ומשאבים לעריכת מחקרים שנראים בעיניהם חשובים, ובתוך כך להזניח מחקרים בתחומים אחרים.

התוקף המדעי-אובייקטיבי אינו חזות הכול. יש מחקרים שאף שאינם בעלי תוקף מדעי חשיבותם רבה. למשל: מחקרים של סקרי שווקים או התנהגות ציבורית המסייעים מאוד בקבלת החלטות, ומנגד, ישנם גם מחקרים בעלי תוקף מדעי שאינם חשובים כל עיקר. במקרים רבים הכינוי "מחקר מדעי״ מוצמד למחקר שהיה כפוף להנחיות ולחוות דעת על פי כללים ברורים של אקדמיה או מוסדות אחרים, אף שאינו עומד בקריטריונים המקובלים במדעי הטבע. מחקרים רבים, בעיקר בתחומי מדעי החברה, שואפים או מתיימרים להיות מדעיים. במחקרים אלה עוקבים אחר השלבים השונים של מחקר מדעי, לרבות תצפיות וניסויים שונים, בכוונה להעלות ככל האפשר את רמת האובייקטיביות שלהם.

מסגרת מחקרית אקדמית אמורה להיות חפה מאינטרסים והשפעות. אולם, קשה לייחס חפות כזאת לכל המסגרות האקדמיות בלי יוצא מן הכלל, אף  שישנם כללים מוגדרים לעריכת מחקר בכל דיסציפלינה

מסגרת מחקרית אקדמית אמורה להיות חפה מאינטרסים והשפעות. אולם, קשה לייחס חפות כזאת לכל המסגרות האקדמיות בלי יוצא מן הכלל, אף  שישנם כללים מוגדרים לעריכת מחקר בכל דיסציפלינה. כללים אלה מתעדכנים מדי פעם ובדרך כלל מוכתבים בידי מועצות או גופים שמייצגים את האינטרסים הכלל אוניברסיטאיים, אך קיימות השפעות רבות על המחקרים שנערכים באוניברסיטאות, לרבות החשובות והיוקרתיות שבהן: הכוונת החוקרים לנושאים או דרכי מחקר מסוימים, אינטרסים אישיים, שיקולי הקריירה והמעמד של החוקרים ושל בודקי המחקר וגם אינטרסים כלכליים הכרוכים בניהול מחלקה או אוניברסיטה, שכן לא רק הפרסום מאדיר את שם האוניברסיטה ומושך יותר סטודנטים אלא גם מסייע לגייס מקורות כלכליים.

יונה סאלק, חיסון, חיסונים, פוליו

יונה סאלק סבר שהאינטרס היחיד הוא של האנושות: הוא סירב לרשום פטנט על החיסון לפוליו ובניסוי שערך השתתפו כמעט 2 מיליון תלמידים ומאות אלפי מתנדבים. במונחים של ימינו, סאלק ויתר על הכנסה של 2 מיליארד דולר. תצלום: יוסוף קארש, Wisdom Magazine, ויקיפדיה

גופים מסחריים וחוץ אקדמיים (למשל, גופים ממשלתיים) מיישמים לרוב מחקרים שנערכים במוסדות אקדמיים, אך יש שעורכים מחקרים בעצמם. מחקרים אלה שייכים לתחומים כגון פרמקולוגיה, קוסמטיקה, אנרגיה ומשאבים טבעיים, או התחממות כדור הארץ. גם לגופים אלה יש בדרך כלל כללים מוגדרים לעריכת מחקר, מנגנוני בקרה ונוהלי אישור, וגם להם יש אינטרסים שמכוונים את המחקר. השפעות האינטרסים הללו הן פעמים גלויות ופעמים סמויות. כדי להבין את האינטרסים הללו בכל מחקר יש לבחון קודם כול לאיזה דיסציפלינה הוא שייך ואיזה תיקוף מתאים לו, אם היה כפוף לפיקוח של מנגנוני ביקורת, איך אושר ומי אישר אותו. כמו כן, נדרשת מידת זהירות שלא לעשות שימוש "מסחרי" בשם של אוניברסיטה מכובדת או כתב עת מכובד. במקרים לא מעטים נעשה שימוש כזה בשם אינטרסים מסוימים. מכאן ששם האוניברסיטה או הגוף שערך או אישר את המחקר הוא חשוב, אך אינו מספיק. חשיבותו של כל מקרה נדונה לגופו.

אל מול הביקורת הנוגעת לאמינותם של המחקרים שאינם מדעיים, אפשר לטעון כי כל הדיבורים על תקפות מדעית או אחרת הם תאורטיים ופילוסופיים מעיקרם, ואינם רלוונטיים למה שנעשה במציאות היום-יומית

אל מול הביקורת הנוגעת לאמינותם של המחקרים שאינם מדעיים, אפשר לטעון כי כל הדיבורים על תקפות מדעית או אחרת הם תאורטיים ופילוסופיים מעיקרם, ואינם רלוונטיים למה שנעשה במציאות היום-יומית וכי די בדרישה למחקרים האלה. גופים ממשלתיים ומסחריים שואפים לתוצאות אופרטיביות ולכן הם מוכנים להשקיע כספים במחקרים המספקים להם כלים לגיוס עובדים, לניהול, לשיווק מוצרים ולזיהוי מגמות בדעת הקהל. כלים אלה מסייעים בקבלת החלטות ובתכנונים ארגוניים ואף ביכולות להשפיע ולהטות את בחירותיו של הפרט ושל ציבורים שונים. כלומר, גם אם המחקרים בתחומים אלה אינם נחשבים מדעיים ואינם מדויקים – הם שימושיים ומסייעים להשגת מטרות שיווקיות, פוליטיות ואחרות. נוכל לומר שבהיותם מבוססים על אחוזים מצטברים הם ״עובדים בשטח״. כיוון שכך, גם אם אינם מדויקים במיוחד, הם מעניקים מושג או כיוון חשיבה, כדי לתכנן תכניות ולנקוט בצעדים מתאימים.

לפיכך, הציבור במגזרים שונים, פרטיים וציבוריים, פועל על פי תוצאות המחקרים הללו, ועובדה זו כשלעצמה יכולה להיות מעין הוכחה לאמינותם או לתקפותם. אנשים רבים עובדים על פי שיטות המחקר הנהוגות במחקרים התנהגותיים וחברתיים, ורבים אחרים פועלים ומייעצים על בסיס מחקרים האלה, לדוגמה בחיזוי דפוסי החלטה או הצבעה בקרב ציבורים שונים. יש שחוזים דפוסי התנהגות ודפוסי הכרעה על פי תורות של ניהול סיכונים, ויש שחוזים דפוסים אלה על פי תורת המשחקים; המוני אנשים נעזרים במטפלים בענפי הפסיכולוגיה השונים, שמדי יום פותרים מגוון בעיות פסיכולוגיות; יועצים וחוקרים מתחומים שונים עורכים מחקרים שעל פיהם מנתחים מגמות שוק ומשפרים את אחוזי ההצלחה המסחרית של חברות. כל אלה עוסקים ופועלים על בסים מחקרים שאינם מדעיים.

העובדה שטענה או מסקנת מחקר מסוימת זוכה באמונם של רבים, מצוטטת ומוצגת עם סימוכין המחזקים אותה, אינה מספיקה כדי לקבוע שאותו מחקר הוא אמין. במקרים רבים מתברר כי דווקא ממצאים שאמינותם מוטלת בספק נעשו פופולריים בגלל פשטותם או מסיבות שיווקיות ואחרות.

העובדה שמחקרים המתבססים על נתונים הסתברותיים, גם אם הם מיושמים בהצלחה במקרים לא מעטים ומסייעים בתחומים רבים, היא בעייתית ועשויה לערער את אמינותם

במקרים לא מעטים, מחקר בתחומי מדעי ההתנהגות והחברה, הוא האמצעי החשוב אם לא היחיד המביא לתוצאות מעשיות שאפשר ליישם. חוקרים רבים בתחומים הללו טוענים כי זו הדרך היחידה, הנכונה והאמינה ביותר לחקור ולבדוק נושאים שונים, ולמעשה אין דרך אחרת. מצד אחר, העובדה שמחקרים המתבססים על נתונים הסתברותיים, גם אם הם מיושמים בהצלחה במקרים לא מעטים ומסייעים בתחומים רבים, היא בעייתית ועשויה לערער את אמינותם.

זיגמונד פרויד

הוא עסק במחקר ובהשערות, אך ספק רב אםלרעיונותיו יש תוקף מדעי, ורבים סבורים שהוא היה מספר סיפורים נהדר: זיגמונד פרויד (בתמונה: דמותו במוזיאון השעווה בווינה). תצלום: Neo II

יש להתייחס לכל מחקר לגופו. מצד אחד, אין להפחית מחשיבותו של מחקר רק מפני שאין לו תוקף מדעי, ומצד אחר, יש להיות ערים לאפשרות שמחקרים אלה עשויים להיות חסרי ביסוס, והם תוצאה של אינטרסים והשפעות שונות. תוקפם ואמינותם של המחקרים בתחומים שאינם מדעי הטבע אינם נובעים מהפופולריות שלהם וגם אי אפשר להצדיק את אמינותם בשימוש רחב בחישובים סטטיסטיים ומתמטיים מסובכים. כך, למשל, האסטרולוגיה, שהיא תחום המוכר כפסבדו-מדעי (מדע כזב), עושה שימוש בכלים מתמטיים, יש לה ציבור מאמינים רחב, במקרים רבים היא ״עובדת״, ולדעת העוסקים בה אין לה תחליף. כיום, אסטרולוגים רבים מגדירים את עיסוקם כמיזוג של תפישה אינטואיטיבית וחישובים. לאסטרולוגיה היו מאמינים רבים בתקופות היסטוריות ובתרבויות שונות, ויש מי שמאמינים בה גם בתרבות המערבית של ימינו וסומכים על אסטרולוגים בהכרעות חשובות בחייהם, לרבות השקעות מסחריות והחלטות פוליטיות מדיניות. רבים עוקבים אחרי הורוסקופ – תחזית אסטרולוגית יומית או שבועית – ויש אף מחשבוני מזלות המורים לאנשים כיצד לכלכל את מעשיהם. אלה אינם רואים כל שיטה או דיסציפלינה אחרת שתוכל לסייע להם במקום האסטרולוגיה.

קיימות נקודות השוואה לא מעטות בין העיסוק והמחקר בתחומי מדעי החברה לבין אסטרולוגיה. בכל התחומים הללו, המתמטיקה היא כלי עזר בלבד. הצלחה של טיפול פסיכולוגי, או חיזוי מוצלח של סקר או מבחן שהצביע על בחירת מועמד – אינם יכולים להיות הוכחות לתקפותן של  השיטות הללו, ממש כפי שניבוי אסטרולוגי מוצלח אינו מעניק תוקף לשיטה

לדעתי, קיימות נקודות השוואה לא מעטות בין העיסוק והמחקר בתחומי מדעי החברה לבין אסטרולוגיה. בכל התחומים הללו, המתמטיקה היא כלי עזר בלבד. הצלחה של טיפול פסיכולוגי, או חיזוי מוצלח של סקר או מבחן שהצביע על בחירת מועמד – אינם יכולים להיות הוכחות לתקפותן של  השיטות הללו, ממש כפי שניבוי אסטרולוגי מוצלח אינו מעניק תוקף לשיטה. הקביעה של אדם כי הטיפול הפסיכולוגי שלו הצליח עשויה לנבוע משכנוע עצמי, ועצם האמירה אין לה בסיס מדעי או נתון מדיד שניתן לבדיקה אובייקטיבית מדעית. לכן, אפשר לומר כי אף שהפסיכולוגיה (כמו תחומים אחרים במדעי החברה) מתיימרת לשחק במגרש המדעי, היא אינה יכולה להיות מדעית.

התמכרות למחקרים

בדורות האחרונים יש מי שפיתחו מעין התמכרות למחקרים, בעיקר למחקרים בדיסציפלינות שאינן מדעיות, כמו מדעי החברה. אנשים צמאים למחקרים ולחיזוק כל אמירה או טענה מצביעים על מחקרים שמבססים אותה כביכול או אפילו מוכיחים את אמיתותה.

אחת הסיבות לכך היא התפישה שלפיה כל מחקר הוא מקור סמכות, שמצדה הולידה את הגישה שללא הסתמכות על מחקר, וללא נתונים מספריים – למשל במאמרים תאורטיים רעיוניים – הקרקע אינה יציבה.

קריאה של מאמרים וספרים המבוססים על מחקרים שואבת חלק ניכר מהחשיבה שלנו בעת הקריאה ומפנה אותו לבחינת המחקר ופרסומו: איפה נערך המחקר? האם מדובר בפרסום במקום אמין? האם המאמר עבר ביקורת עמיתים? ועוד פרמטרים שונים שעליהם נבנה האמון שלנו. חיפושנו אחר סמכות מחקרית שואב את תשומת הלב ומפחית במידה שאינה מבוטלת את ההתמקדות שלנו בטענה עצמה.

יתר על כן, ברגע שבדקנו והשתכנענו שהמחקר נערך בצורה תקינה, באוניברסיטה מכובדת שנוקטת באמות מידה קפדניות וכדומה, אנחנו מסירים מעצמנו חלק נכבד מהספקנות שלנו. וכתוצאה מכך, כשאנו קוראים ומתמסרים למחקרים אנחנו מאבדים הרבה מהראייה הביקורתית ומהחשיבה המקורית שלנו.

יובל נח הררי

יובל נח הררי: האם הוא עוסק במדע? במחקר? באיזה מובן? השאלות מנקרות גם בעבודתו. תצלום: James Duncan Davidson/TED

מניפולציה במחקר

אמירות כגון "הוכח במחקר", או "מסקנה שאליה הגיעו במחקר" הנאמרות על מחקרים בתחומים שאינם מדעיים, בעיקר במדעי ההתנהגות והחברה, שונות מאמירות דומות המתייחסות למחקרים בתחומים מדעיים. למרות כל הניסיונות לאובייקטיביות ולקביעת כללי מחקר מנחים מחייבים, מחקרים רבים בתחומים אלה חשופים הרבה יותר למניפולציות המטות את התוצאות כמבוקש. לא פעם נתקלתי בחוקרים המודים שאפשר להוכיח טענה הפוכה מזו שכביכול הוכחה – כלומר, אין כל מניעה לתכנן מחקר שיוכיח טענה הפוכה לחלוטין או שיש מקרים שבהם מממצאי המחקר עצמם אפשר להסיק מסקנות שונות, ולעיתים אף הפוכות.

התאמת מחקר למטרה קבועה מראש היא סוג של מניפולציה. בתחומים של מדעי ההתנהגות והחברה, נראה לעיתים שהמחקר הוא כלי המשרת טענה, אג'נדה (קונספציה) או השקפת העולם שנקבעה מראש

התאמת מחקר למטרה קבועה מראש היא סוג של מניפולציה. בתחומים של מדעי ההתנהגות והחברה, נראה לעיתים שהמחקר הוא כלי המשרת טענה, אג'נדה (קונספציה) או השקפת העולם שנקבעה מראש. כלומר, לשם ביסוס הטענה מהנדסים מחקר שיתאים להוכחת הטענה או לחיזוקהּ, ובדרך זו מכשירים את הקרקע לקביעה כי הטענה קיבלה ביסוס נוסף במחקר, או אפילו הוכחה במחקר. מחקר עלול להיות מתוכנן כך שישרת לא רק את הקונספציות ותפישות העולם של מתכנניו, אלא גם את האינטרסים של מי שאמורים לאשר ולפרסם אותו.

ההתמכרות למחקרים באה לידי ביטוי בין השאר, באזכורם הרב בפרסומות מסחריות. לדוגמה, אם ייאמר "על פי מחקרים, השמפו הזה תורם למראה שיער בריא" או כי על פי מחקרים, צריכת שתי כוסות משקה מסוים ביום נותנת תחושה של בריאות, ברור כי הצהרות אלה בפרסומות מסחריות הן מניפולטיביות. הן מנסות לעורר אצל הצרכנים הפוטנציאליים את הרושם שכדאי לרכוש את המוצרים. עם זאת, המפרסמים יקפידו על הניסוח זהיר – אין קביעה חד-משמעית שהשמפו הזה תורם לבריאות השיער, או המשקה מוסיף בריאות – כדי שלא להיות חשופים לתביעות משפטיות של צרכנים. אם כן, דווקא בשטח המסחרי הגלוי שאליו מופנים זרקורי הביקורת, ניכרת זהירות שלא להתחייב על משהו שאם לא יתקיים, ישמש עילה לתביעת נזיקין מצד הצרכנים. נוקטים ניסוח שיוצר את הרושם הרצוי, בלי להסתכן בהטעיה מכוונת, וזוהי מניפולציה. בדוגמה שלעיל, מן הניסוח נשמע כאילו מתכוונים לחומר המבריא את השיער, אף שאין קשר בינו ובין בריאות השיער.

גם בתחום המחקר האקדמי או המוסדי ישנן מניפולציות. נראה שמתכנני מחקרים יכולים אף להרשות לעצמם שם מרחב מניפולטיבי רב יותר מאשר בתחומים המסחריים, אולי מפני שחרב התביעות המשפטיות של קהל היעד מאיימת עליהם פחות. לכן, ישנם עורכי מחקרים אקדמיים – מחקרים שמתיימרים להיות מדעיים – אשר סיגלו לעצמם דרכי פעולה דומות הכוללות מניפולציות שונות, שבחלקן הגדול נחשבות כשרות.

מצד אחד, המטרה העיקרית של החוקרים היא שהמחקר יתקבל ויתפרסם בכתב עת נחשב, ולא יידחה על ידי צוות העורכים או בשל ביקורת עמיתים. למטרה זו, הם בונים את המחקרים שלהם כך שיענו לכללים ולצרכים הנדרשים לפרסום באותו כתב עת, ומשתמשים במניפולציות להשגת מטרתם.

מטרת הכותרות המניפולטיביות היא לשווק את המאמר ממש כמו מוצר שעומד למכירה. הכול מודים שמדובר בכותרת שהובלטה לצורכי שיווק, ומי שרוצה להתעמק צריך לקרוא את המאמר כולו. הכותרות ישפיעו מי שאינם קוראים לעומק, אף כי הן עשויות להשפיע, אולי ברמה פחותה, גם על המתעמקים בו

מנגד, לבד מזאת שהחוקרים למדו להתאים את מחקריהם לפרסום בכתבי עת, במקרים רבים עורכי כתבי העת בעצמם משתמשים באמצעים מניפולטיביים, כמו הבלטת מסר מסוים בכותרות המחקרים. מטרת הכותרות המניפולטיביות היא לשווק את המאמר ממש כמו מוצר שעומד למכירה. הכול מודים שמדובר בכותרת שהובלטה לצורכי שיווק, ומי שרוצה להתעמק צריך לקרוא את המאמר כולו. הכותרות ישפיעו מי שאינם קוראים לעומק, אף כי הן עשויות להשפיע, אולי ברמה פחותה, גם על המתעמקים בו. הם קוראים את הדברים לאור הכותרת, שקשה להתנתק ממנה.

דן אריאלי

דן אריאלי: האם המפלצת התקשורתית המניפולטיבית, הפופולריזציה והמסרים הקצרים פגעו בעבודתו המחקרית או רק בעיסוק הרציני בה? תצלום: Bret Hartman / TED

מאחר שיש למחקרים שוק רחב, נוקטים במניפולציות כדי להתחרות בהצלחה בשוק זה. כך או כך התוצאה היא מערבולת של פרסומים מניפולטיביים, שמטרתה להרוות את הצמא הגדול למחקרים

מניפולציה מסוג זה נחשבת כשרה ונפוצה בפרסומים רבים. היא מדגישה טענה מסוימת או מכריזה בכותרות או בכותרות המשנה על גילוי חסר תקדים, כאשר בגוף המאמר הדברים נאמרים דווקא מתוך הסתייגות. כך אפשר למצוא בכתבי עת מאמרים אקדמיים המדווחים על מחקרים מדעיים פורצי דרך כמו מחקר על גילוי "חלבון של הזיכרון" או גילוי "המנגנון הפיזיולוגי של התודעה". אך מקריאה בגוף המאמרים הללו, עולה שפחלבון הזיכרון לא התגלה, אלא סוג של חלבון שככל הנראה שכיחותו עולה בעת פעילות זיכרון מאומצת. בגוף המאמר מנוסחות בזהירות אמירות כגון ״אם כך אולי אפשר להניח שחלבון זה הוא חלסון של זיכרון״; במקום לדייק ולומר ״המנגנון הפיזיולוגי שמתרחש במקביל לתהליכים תודעתיים או מלווה אותם״, כותבים ״המנגנון הפיזיולוגי של התודעה או של התהליך התודעתי״. מאחר שיש למחקרים שוק רחב, נוקטים במניפולציות כדי להתחרות בהצלחה בשוק זה. כך או כך התוצאה היא מערבולת של פרסומים מניפולטיביים, שמטרתה להרוות את הצמא הגדול למחקרים. אני מאמין ביושרה של רוב החוקרים והנוגעים בדבר, ועצם המודעות לכך שהם מטעים עשויה להביא לאיזון מסוים.

אפשר שמחקר, תאוריה, רעיון או טענה – בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה – לא יזכו בהכרה בחשיבותם אלא כעבור שנים. כך קרה למשל אפילו לתאוריית האבולוציה של דארווין, שחשיבותה הוכרה רק כעבור זמן. לעומת זאת, שימוש במניפולציות כשרות כאמצעי לפרסום של רעיון או מחקר חשוב יכול לסייע להצלחתם והוא אכן נעשה לרוב בכוונה כנה לתרום לקידום הידע האנושי, וכדי שמחקר מעניין לא יידחק לשוליים.

נניח שיש אפשרות להימנע מכל המניפולציות הכשרות, הן בתהליך תכנון ועריכת המחקר והן בעת פרסומו. האם הימנעות כזו תסייע לקידום הרעיונות החדשניים? מצד אחד התשובה שלילית, כי ככל שיפרסמו פחות, כן יקראו פחות, ויממנו פחות. מצד אחר, לנאמנות לאמת יש חשיבות רבה וייתכן שאפשר למצוא פתרון טוב יותר להפצת מחקרים והטמעתם בתודעת הציבור, אולם זה לא פשוט.

ניקולה טסלה

ניקולה טסלה: ממציא גאוני, ללא רקע אקדמי ממשי, מקורי, חדשני, רב השראה ודמיון, שהתמודד עם קשיי מימון, שיווק ופרסום. תצלום: אריאל קירוש

להכרת האמת והעובדות כפי שהן יש חשיבות רבה, כדי למנוע הטיות בשל הסוואות למיניהן. אולם, לצערנו, האמת לא תמיד יוצאת לאור, ולעיתים היא יוצאת לאור מאוחר מדי, אחרי שמחקר כזה או אחר כבר גרם נזק. לקוראי מחקרים יש אמונות, אידאולוגיות ונטיות שונות. הם קוראים מבעד למשקפיים או למסננים האמוניים, הרעיוניים או האידאולוגיים שלהם, ובתפישתם הם מטים את משמעויות הנקרא כך שיתאים להשקפת עולמם. יש אמונות ותפישות עולם שמושרשות עמוק בתודעה, ויש בהן שקשורות לרבדים רגשיים של האדם. את אלה קל לנצל לצרכים מניפולטיים, ובשל כך, על הקורא להיות מודע לקיומם האפשרי של מסננים אלה.

לסיכום, נראה שקיים בלבול כלשהו בין מחקר באשר הוא מחקר לבין מחקר מדעי. כאמור, לא כל מחקר שמנוהל תחת פיקוח קפדני או לפי כללים נוקשים, במטרה לצמצם השפעות סובייקטיביות, הוא מדעי, גם אם הוא נערך בסביבה אקדמית או מחקרית. כמו כן, מדעיות המחקר אינה תלויה במעמדו של עורך המחקר, בכושר השכנוע של מי שמציג אותו או באופן שיווקו. המדעיות קשורה בנושא המחקר, ומחקר מדעי נעשה באמצעות כלים של מדעי הטבע שכוללים את הפיזיקה והכימיה,  הוא בנוי ומוסבר בשפה מדעית, מתבסס על הוכחות לפי הקריטריונים של חוקי מדע וניתן להפרכה על פי אותם קריטריונים.

העיסוק בחיפוש מחקרים הקשורים בכל נושא כמעט, ובחינת תוקפם המדעי כביכול כדי להסתמך עליהם בהקשרים שונים, מטים חלק גדול מהחשיבה שלנו, שאמורה להיות מופנית להבנת המחקר, לביקורתיות, וליצירתיות

עם זאת, חשיבות המחקר אינה תלויה בהכרח בהיותו מדעי. מחקרים חשובים מכל הסוגים עשויים להיות חשובים, וגם אם אינם מדעיים (כמו במדעי החברה וההתנהגות) אין פירושו שהם מיותרים, אלא שצריך להכיר ביתרונות ובחסרונות של כל סוג מחקר. יש לדעת מה משמעותו של תוקף מדעי, באילו תנאים הוא מתקיים, ומנגד, מה ערכה של טענה גם כשאין לה תוקף מדעי. הרי בסופו של דבר גם התוקף המדעי המקובל בזמן ובמקום מסוימים אינו ערובה לכך שמדובר באמת מוחלטת.

לעיתים קרובות, שילוב היבט מדעי במחקרים מתחומי מדעי ההתנהגות והחברה משמש כאמצעי שיווק. אמצעי זה הוא אחד ממיני המניפולציות שנחשבות כשרות ונשתלות בתכנון המחקרים, בזמן היערכותם ובשעת פרסומם. שימוש במניפולציות כרוך בהתמכרות מסוימת למחקרים שקיימת בעיקר בתחום מדעי ההתנהגות והחברה. העיסוק בחיפוש מחקרים הקשורים בכל נושא כמעט, ובחינת תוקפם המדעי כביכול כדי להסתמך עליהם בהקשרים שונים, מטים חלק גדול מהחשיבה שלנו, שאמורה להיות מופנית להבנת המחקר, לביקורתיות, וליצירתיות. כלומר, אין זה מן ההכרח לחפש לכל רעיון ולכל טענה מחקר. יש רעיונות שבכל מקרה מחקר יהיה מיותר לגביהם, ויש רעיונות שאפשר להוכיחם בדרך כלשהי. הדיון הזה בא מתוך אמונה ביושרו של הרוב המוחלט של החוקרים ובידיעה כי עצם המודעות למניפולציות השונות יכולה לתרום לאיזון.

תמונה ראשית: המדע בידינו או אנחנו בידיו? תצלום: אלכסנדר ברסוקוב, unsplash.com

Photo by Aleksandr Barsukov on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על מדע אחד, מדעים רבים

02
אלכס בור לא

המחקרים המבוצעים/ממומנים עי הגופים המרויחים מתוצאותיהם ומשמשים את הגופים המפקחים עליהם ככלי נוסף לאישור או דחייה של המוצר מהווים כיום פשע נגד האנושות.

03
סוציולוג

המחקרים במדעי החברה תקפים לא פחות מרוב המחקר שנעשה בתחומי הבריאות (במיוחד מדעי התזונה) והאקלים (במיוחד המודלים לחיזוי שינויים אקלימיים גלובליים שרמת הדיוק שלהם דומה לזו של מפות אסטרולוגיות)