אש על הבגדים

הבתים ביפן, בתקופת אדו ((1615–1868) היו עשויים ברובם מעץ והצפיפות הייתה גדולה - ולכן גם השריפות היו תכופות מאוד. מערכי כיבוי האש שהוקמו אז כללו גדודים נפרדים, על פי מעמד חברתי: לוחמי אש סמוראים ולוחמי אש של פשוט העם. לאלה וגם לאלה היו מדים יפים במיוחד. מבחוץ הם נראו פשוטים, בעלי צבע אחיד וסמל מכבי האש בלבד, אך מבפנים (ואפשר היה להפוך את הבגד וללבוש אותו כך שהפנים הפך לחוץ) הוא עוטר בשפע של דימויים סמליים. מעילי המדים היו עשויים שכבות בד כותנה, בטכניקה שאפשר להם לספוג כמויות מים לפני שלובשיהם היו דוהרים אל תוך השריפה - ויש אומרים כי דמויות הגיבורים והיצורים על הבטנה נועדו גם הן לשמש מגן לכבאים.

את הסיפור המלא ושפע צילומים של מדי הכבאים ההם אפשר לראות באתר The Public Domain Review.

 

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק