
עם סוף השנה, מגזינים ועיתונים רבים הקדישו כתבות לאמנים המפורסמים שמתו ב־2016. כרגיל, אף אחד לא עושה את זה מעניין כמו ניו יורק טיימס. במקום רק לספר על חייהם של פרינס, ג׳ין ויילדר, אלי ויזל ואחרים, הטיימס שלחו צלם שתיעד את חדריהם של האמנים, לפעמים ימים ספורים אחרי מותם.
בניגוד לכתבות והרשימות הרועשות, ההצצה האינטימית לחדרים שנשארו מאחוריהם - חדרי עבודה, חדרי שינה וחדרי אירוח - היא פרידה שקטה ועדינה מהאמנים הגדולים שהלכו מעמנו בשנה שחלפה.
תגובות פייסבוק
חרדה לטובה
סמיר צ'ופרהאנחנו יצורים חרדים, מודעים לסופנו: זהו גם הכוח הדוחף אותנו לדעת, לתהות...
X 9 דקות
ביחד באמסטרדם
Apoliticalלנצל משאבים פנויים, לשפר את הקשר בין התושבים, להתייעל ולבנות כלכלה שיתופית....
X 6 דקות
משחיזת הרעיונות
רוברט זרצקיפילוסופית צעירה, מבריקה וחתרנית, הלכה לעבוד בפס יצור במפעל. התשישות לא מנעה...
X 9 דקות