הרזות המתוקות מול הקשוחים המחוספסים

הכל התחיל במפגש של מועדון קריאה, שבו הקבוצה קראה סיפור פנטזיה מרתק, והגיעה לפתע לקטע שנפרש על פני 35 עמודים (!) וכל כולו תיאור מעלותיה הגופניות של אחת הפיות.  ארין דייוויס ( Erin Davis), מן האתר המופלא The Pudding , גלגלה את עיניה, והחלה סורקת את המשך הספר - ולאחר מכן עוד ועוד ספרים נוספים - כדי לבחון תיאורים המוקדשים לגוף הנשי, לעומת תיאורים של גוף גברי.

הממצאים היו מרשיעים: נשים מתוארות שוב ושוב כרכות, זעירות ובעלות שפתיים אדומות ואילו גברים הם שריריים וידיהם מחוספסות. דייוויס קוראת לזה, בצדק, ״כתיבה עצלה״, שאינה משקפת דבר מהמגוון האנושי. היא בחרה 2000 ספרים אקראיים, מזוכי פוליצר ועד ספרות ארוטית זולה, העבירה במסננות תוכנה מתאימות ובחנה אברי גוף, שמות תואר ומגדר.

במצגת האינטראקטיבית המרהיבה שהיא יצרה (עם המאיירת לאינה ספוסטו,  Liana Sposto) אפשר לנסות לנחש אילו מהתיאורים מתייחסים לנשים ואילו לגברים. ומעבר לניסוי הקטן הזה (שהקוראים צולחים אותו בהצלחה ב-87% מהמקרים, על פי דייוויס) - היא מציגה (בגרפיקה מרהיבה) את האופן שבו מוצגים בספרות ראשים, שיניים, כתפיים, ידיים, רגליים, צווארים, רגליים וכו׳, כולם ממוגדרים לגמרי.

דייוויס מנתחת את התיאורים (הצפויים, הסטריאוטיפיים, הרחוקים כל כך מהמציאות) הללו גם על פי מינן.ם של הכותבות.ים. המלצתה: ״אם נראה בספרות תאורים מציאותיים, מלאים ומורכבים יותר, אולי יהיה לנו קל יותר להתייחס אלה אל אלה כאל יותר מסתם סטריאוטיפים״.

(בתמונה הראשית, איברים המסומנים בכחול מתוארים בתדירות גבוהה יותר כשמדובר בדמויות גבריות, ואילו הכתומים בדמויות נשיות).

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב


תגובות פייסבוק