לפסגת האוורסט עצמה אולי לא תגיעו, אבל את מסלול הטיפוס על ההר, עד לגובה 8848 מטרים, בקור של מינוס 60 מעלות, תוכלו לחוות כאן.
האתר האינטראקטיבי הזה מספק מבט פנורמי (ב-360 מעלות) של ההר, ויאפשר ללכם ללמוד על ההיסטוריה של משלחות הטיפוס השונות, האמונות של בני המקום, הבעיות הטכניות וההסתגלות הגופנית הנדרשים מן המטפסים וכו'. ואת הכל, כאמור, תוכלו לראות על המפה, או במבט פנורמי מרהיב עד עוצר נשימה. עם אוזניות על האוזניים תזכו גם להדרכה בקול בכל שלב של המסע.
תגובות פייסבוק
החלל שבינינו
אביבה גוטליב זורנברגמה שמאיים על האדם, על תודעתו ועל היכולת המילולית שלו הוא הלא־כלום...
X חצי שעה
גורלו של מנוף
לעתים קרובות, דוברי העברית חשים צורך לחדש מילה. לא פעם הם מבקשים להמציא מילה שתוכל לייצג היטב בשפתם איזושהי מילה זרה, אנגלית בדרך כלל, שנראית להם חיונית. החיוניות הזאת יכולה להיות עניינית יותר או פחות, קשורה לאופנה לשונית כללית או לתחום מקצועי מוגדר. והחיוניות מותמרת לאנרגיה של המצאה. וכשהאנרגיה פועלת בתוך המנגנון השמי העשיר ורב האפשרויות של השפה העברית לדורותיה, מתקבלת תוצאה עברית לעילא, חדשה בתכלית, ואין איש צריך לדעת שהמניע המקורי היה מין ״קנאה לשונית״ במצאי הזמין והשגור בשפה אחרת.
כך נראה שלפני זמן לא רב מדי, דוברי עברית המעורבים בתחום הפיננסי והתאגידי, בבנקאות ובעסקים, חשו צורך למצוא מקבילה עברית ל-leverage. בתחום הפיננסי משמעות המונח היא שימוש בכספי הלוואה ששיעור ההחזר שלה נקבע בחוזה כדי להגדיל את יכולתו של עסק להשקיע ולהשיג רווחים צפויים גדולים יותר (הגם שבסיכון גדול). בהקשר הכללי, leverage הוא כל השפעה שמשמשת או מועצמת כדי להשיג יתרון. ואילו במכניקה, leverage הוא כוח שמוגבר על ידי lever שמסתובב סביב ציר. כלומר, בעברית פשוטה, מנוף.
מיד נשוב למנוף, אך קודם לכן נעיין מעט ב-lever, מילה שיכולה לתאר כל מנוף, החל בלום מתכת פשוט ועד למנוף מכני משוכלל. לפני כל המובנים הפיננסים והעסקיים שמצוינים על ידי המילה הנגזרת leverage, שם העצם lever, ממקור צרפתי (שמצדו יש לו מקור לטיני), מתייחס לאביזרים שתפקידם לבצע פעולת הרמה, אכן מפועל צרפתי שמובנו ״להרים״, בדיוק כמו הפועַל הלטיני levō, ״אני מרים״. המנוף, ה-lever האנגלי, מאפשר לנו להרים מסה גדולה באמצעות הנחת מסה קטנה יותר על הזרוע הארוכה של מנוף שעל זרועו הקצרה מונחת המסה הגדולה. לחלופין, כמו במקרה של בליסטראה פשוטה, מסה גדולה על הזרוע הקצרה מאפשר להטיל מסה קטנה למרחק גדול, באמצעות הנחתה על הזרוע הארוכה והורדת הצד הקצר שעליו מונחת המסה הגדולה.
״מנוף״ העברי, מהשורש ״נ.ו.פ״, שנתן לנו את ״להניף״, ״לנופף״ ובסופו של דבר גם את ״לנפנף״, ובדרך גם את ״תנופה״ ומונחים נוספים, הוא שנבחר לייצג את lever האנגלי-צרפתי בעל המקור הלטיני. והוא נבחר גם לשמש בסיס למקבילה עברית ל-leverage, הנגזרת של lever. וכיצד גזרו דוברי העברית? באמצעות אחד מחלקי המנגנון העשיר של המורפולוגיה השמית כפי שהיא פועלת בעברית: ״מנוף״, שם העצם, היה בסיס לפועל ״למנף״, שמשמש במובנים הפיננסיים והעסקיים שבהם משתמשים באנגלית ב-leverage, ומיד לאחר מכן גם במובנים המושאלים של leverage באנגלית. כך אנו מדברים בימינו על ״למנף הצלחה״, כשהכוונה היא לנצל הצלחה, לנצל את התנופה שהיא מעניקה, כדי לכבוש יעדים נוספים, להשיג הישגים עוד יותר גדולים או להשיג יתרונות אחרים כתוצאה ישירה או עקיפה של אותה הצלחה שתהיה כעת ״ממונפת״.
לא תהיה זאת הפרזה לומר שנוכח המונח העברי המובהק ״למנף״ ונגזרותיו העבריות לא פחות, ״מינוף״, ״ממונף״ וכו׳, לא תתעורר הזעקה הרגילה נגד כניסתה של האנגלית לעברית ונגד יבוא מונחים לועזיים. יש סיבות טובות לקבל את ההחלטה המשותפת של דוברי עברית אלמוניים יותר או פחות באשר לצורך במונח עברי ל-leverage. יתכן שיכולנו להתווכח באשר לבחירה בשורש ״נ.ו.פ״, אך האמת היא ששורש אחר שהיה עשוי להתאים, ״ר.ו.מ״ כבר משמש לעייפה בשורה ארוכה מאוד של מונחים עבריים שעניינם שינוי גובה מנמוך לגבוה, כלומר ״הרמה״. הצפיפות הרבה – ״להרים״, ״לרומם״, ״להתרומם״, ״הרמה״, התרוממות״ ועוד ועוד – יחד עם הגוונים הסמנטיים של ״ר.ו.מ.״ שאינם כוללים כוח, משקל או גודל, בוודאי לא בהקשר פיזיקלי, פוסלים אותו מלשמש ליצירת מקבילה עברית ל-leverage.
לפנינו תהליך המתרחש כדבר שבשגרה: יצירת מקבילה עברית למונח לועזי כוללת איתור ״מקום פנוי״ במרחב השורשים והסמנטיקה העברית, ומשנמצא מקום מתאים ונוח, להבנתם, תפישתם ותחושתם של הדוברים המשתמשים במונח החדש, הוא מקבל את מקומו, עברי-חדש ללא דופי.
הדבר החשוב ביותר
צביה ליטבסקיעל הקיום כהתפרקות על פי עיון בסיפור מאת יבגני זמיאטין. | רָצִיתִי בְּאֱמֶת...
X 18 דקות