כבר לא סודי ביותר

כשדוברי עברית עכשווית אומרים משפט כמו ״הלכתי לסרט עם חבר שלי״, מה הם אומרים? לאמיתו של דבר, יש שתי אפשרויות עיקריות: שהדובר או הדוברת אומרים שהם הלכו לסרט עם אדם שהוא אחד מחבריהם; או שהם אומרים שהם הלכו לסרט עם בן-זוגם. איזו משתי האפשרויות היא המובעת? הדבר תלוי בהקשר, כמובן.

השימוש הזה ב״חבר שלי״ או ״חברה שלי״, ללא ה׳ הידיעה, מקובל ונפוץ מאוד כשדוברי העברית רוצים להתייחס לבן או בת הזוג שלהם, מה שמכונה באנגלית ״the significant other״, כלומר האדם האחד שאיתו הם מקיימים מערכת יחסים זוגית, רומנטית, אינטימית וכו׳. כך אנחנו רואים משפטים מסוג ״אמרתי לְחבר שלי שאני סוגרת שבת״, מפיה של חיילת, כשהכוונה אינה שהיא אמרה לאחד מחבריה, לחבר כלשהו, שהיא נשארת בבסיס, אלא שהיא אמרה זאת למי שהוא ה-חבר שלה, כלומר בן הזוג שלה.

במובן התחבירי, יש כאן מבנה שראוי להתייחס אליו ושכדי להבין אותו היטב כדאי להשתחרר מדעות קדומות. בכל הדוגמאות שאני נתקל בהן למבנה הזה, ברור שמדובר בהתייחסות לאדם שהקרבה אליו גדולה מאוד, קרבה מיוחדת שהופכת אותו לספציפי ביותר. גם כשאין הכוונה לבן או בת זוג, כפי שמעידה הדוגמה הבאה (מתוך הכרוניקה העיתונאית המקוונת): ״...חנקו את חברות שלי״. מדובר בידיעה שבה שחקנית פורנו מדווחת על התעללות בחברותיה. הידיעה מתורגמת מאנגלית אמריקנית לעברית מדוברת של אתר חדשות פופולרי (תרתי משמע), ודווקא לכן היא משמעותית להבנת המבנה התחבירי האמור. הצעירה דיברה על חברותיה הקרובות, על חבורה של נשים צעירות שהיא חשה איתן שותפות גורל וצרה, שהיא דואגת להן במיוחד, שכן היא מכירה את הסכנות שהן עלולות להיקלע אליהן, כפי שאכן קרה להן לדבריה. מי שתרגמו וערכו את הידיעה שיקפו בעברית שלהם את עוצמת קיומו של המבנה התחבירי ״חבר שלי״ כמציין קירבה מיוחדת, אינטימית. התרגום היה יכול להיעשות אחרת, לעברית ״פורמלית״ יותר, ומנעד האפשרויות גדול למדי: ״כמה מהחברות שלי״, ״אחדות מחברותיי״, ״קבוצה של חברות שלי״ ועוד. אלא ש״חנקו את חברות שלי״ כולל גם את ה״את״ המציין מושא ישיר. נזכור שאחרי ״את״ כזה, כשבא שם עצם, הוא עשוי להיות עם ה׳ הידיעה, ואז מדובר במשהו ספציפי (״אכלנו את המרק״, כלומר את המרק המסוים שהוגש וכו׳) או שהוא יהיה בלי ה׳ ידיעה ואז מדובר במשהו כללי, גנרי (״אכלנו מרק״, כלומר מרק כלשהו, מסוג המזון המוכר בשם ״מרק״). אך האפשרות השלישית היא שלאחר ״את״ יש שם ללא ה׳ הידיעה, ואז מדובר בשם פרטי: ״ראיתי את יוסי״. ומכאן ש״חנקו את חברות שלי״ מצביע על כך ש״חברות שלי״ הוא צירוף הקרוב לשם פרטי.

אם כך, יש לנו בעברית העכשווית צירופים מסוג ״חבר שלי״ שהם מעין שמות פרטיים – כמו בדברים של החיילת, ״אמרתי ל[חבר שלי] שאני סוגרת שבת״ וב״הלכתי לסרט עם [חבר שלי]״ (במובן המוצע השני) – והסוגריים המרובעים מביעים זאת, כלומר את הניתוח התחבירי הנכון של הצירוף בתוך המבנה. אמנם לא ארחיב על כך כאן, אך אפשר לחשוב על ״אמא שלי״ ו״דוד שלי״ ואפילו ״אח שלי״ (שלא כצורת פנייה, שהיא עניין אחר) כמעין שמות פרטיים. ובעצם, שמות פרטיים לכל דבר ועניין.

דוגמה נוספת, מאירת עיניים, זימן האתר ״וואלה ספורט״. אתרי הספורט הם מקור לא אכזב לעברית ישראלית נגישה, שמשקפת במידה רבה את הנורמות של לשון החיה, ואפשר ללמוד מהם הרבה בתחום הלשון (הרבה יותר ממה שיש להם ללמד בתחום שהם אמונים עליו לכאורה). ובכן, הדוגמה עולה מתוך ידיעה מצערת נוספת, אך היא מתורגמת ולכן ההחלטות התרגומיות-עריכתיות שבה משמעותיות במיוחד. הכותרת אומרת: ״הכדורגלן חשף תמונות קשות: ׳בת זוגי הותקפה באכזריות׳״. מדובר בכדורגלן אנגלי, שחקן דרבי קאונטי, ובכותרת המשנה נאמר: ״...סיפר ש׳גבר היכה את חברה שלי באמצע הרחוב והותיר אותה מחוסרת הכרה׳...״. מי שניסחו את הכותרת העדיפו לא לכתוב ״חברתי הותקפה״ בוודאי כיוון שהדבר היה דו-משמעי ביחס לקרבת הנפגעת לכדורגלן. ״בת זוג״ הוא מונח ברור ומוחלט. אך בהמשך, פנה הניסוח ללשון המדוברת, וכך נבחר הביטוי, שהוא שם פרטי, ״חברה שלי״.

כאמור, המעורבים בעברית של תקשורת הספורט הישראלית יודעים בדיוק – אולי מבלי דעת – את הלשון שהם מעמידים בפנינו הקוראים. הם דוברים של עברית ישראלית עכשווית. הוכחה יפה לכך, בעניין המבנה שמעסיק אותנו כאן, זומנה מידיעה אחרת, באותו אתר, מאותו יום שבו התפרסמה הידיעה הקודמת שהבאתי כאן. מדובר בכדורגלן העבר הגרמני מיכאל באלאק, שבנו נהרג בתאונה בקיץ 2021. וכך מבשרת כותרת הידיעה בעברית: ״אחרי הטרגדיה: מיכאל באלאק יוצא עם דוגמנית, שהייתה חברה של בנו שנהרג״. הניסוח המורכב, כולל הפיסוק, משקף לנו בבהירות זהירה שהצעירה לא הייתה בת זוגו של הבן המנוח, אלא חברה, אחת מחברותיו, חברת אחת שלו, ידידה, מכרה, מקורבת. הדבר מתגלה בקלות בבדיקה בידיעות באנגלית ובגרמנית. אם נקודת ההתייחסות היא הבן, הרי שהאב אינו יוצא עם ״חברה שלו״.