
קודם שאיבד את שמיעתו לחלוטין, לודוויג ואן בטהובן סבל מרעשים גוברים והולכים באוזניו, עד כדי כך שהוא נהג לדבר על השדים המטרידים אותו באוזניו. אנדרה שטיין (André Stein) בנה למענו בשנת 1820 ״מכונת שמיעה״ (Gehörmaschine), מעטפת שאפשרה לו לרכון אל הפסנתר שלו, כדי להמשיך להלחין ולבצע מוזיקה.
מאתיים שנה לאחר מכן, המוזיקאי טום בגין (Tom Beghin) משחזר בבלגיה את מכונת השמיעה של בטהובן, בניסיון להבין איך בטהובן שמע את המוזיקה שלו. הוא מכנה זאת ״תיבת פנדורה, שלאחר פתיחתה נאלצים להתמודד עם כל כך הרבה שאלות שלא היינו מודיעם להן קודם״.
מאמרים על הנושא, ולינקים להקלטות, כאן.
הסרט התיעודי שנעשה על הניסוי נמצא כאן במלואו:
תגובות פייסבוק
על מה יש לשבח את כתר הוורדים
נאוה סביליה שדההרעיון הוא שעושה את האמנות, והדבר נכון לא רק לאמנות הקונספטואלית אלא...
X 22 דקות
מסביב לבור, הכול שפה
יורם מלצרבין ימים של סגר, סדר וספר, הזדמנות נדירה להתכונן לבאות. | מכל עבר...
X 5 דקות
ויברציות טובות
בר חיוןהאם ייתכן סוג חדש של אמנות באמצעות הלחנת מוסיקה עבור חוש המישוש? |...
X 4 דקות